יום שלישי
6.5.1931
(ספר 6 עמודים 256-258)

שמואל: מוחה נגד המצב שהשתרר בזמן האחרון בקשר עם הנסיעות הפרטיות השונות. בזמן האחרון נסעו הרבה אנשים לקונצרטים, טונפלמים, הצגות וכו’, חברי המשק רבים נוסעים מבלי להתחשב עם המצב בעבודה, הדבר הזה קבל בזמן האחרון צורה כזו שאי אפשר לעבור על זה בשתיקה. חבר המשק מכניסים רוח של הפקרות אשר משפיעה גם על אורחים שחושבים לזכותם לא להיות יותר אחראים מאשר חברי המקום.
יצחק פ.: חושב שסדור העבודה נוהג רחמים והבנה יתרה עם החברים במקרים האלה.
יש לו הרשות בתור עובד כאן לדרוש איזו שהיא משמעת, הוא היה דורש מעין חוזים מצד החברים אשר ימנעו מהפקרות השוררת כאן, ישנה דרך האומרת: אני לא צריך להיות יותר אחראי מאחר ולעשות כמוהו. –
הדרך הזאת אומרת הרס למשק.
כל מי שאינו ממלא את חובתו ביחס לעבודה הוא צריך לא רק להיתבע לאחריות מפני שזוהי פרזה, כי אם צריך להיתבע למשפט.
צבי נ.: בקש אמנם לא לדבר על זה, מפני שהדברים לא יעזרו הרבה. הוא מסכים לדבריו של שמואל ואיטשו.
היו פעם דעות שצריך לחלק את הוצאות החברים באופן שווה, כך שכול אחד ישתמש בכסף הזה כרצונו, הוא אז התנגד לזה. הוא חושב שהצרה היא בכסף הפרטי שכול אחד משיג לו בשביל נסיעה פרטית שלו. הכסף הזה יוצא באופן אמצעי מקופת הקיבוץ, כי אותו האיש זקוק בשביל הוצאות פרטיות אחרות לכספי הקיבוץ.
התוצאה מכל זה הוא כעת היה אולי מסכים לחלוקת ההוצאות הפרטיות שווה בין החברים, לא צודקת כי אם שווה; ועל ידי זה למנוע בעד האי שוויון בהנאה מתענוגות, שגורמים לפעמים להתמרמרות מצד הרבה חברים המקופחים;
פה יש עוד מקום לדבר על הנזק שנגרם בעבודה על ידי זה.
פילק: הצגת הדברים כמו ששמואל בתור מסדר עבודה הציג אותם הם מובנים; אך הצגת הדברים כמו שצבי נ. ויצחק פ. הציגו אותם הם אינם על המקום; ולא היו צריכים להביא אותם כעת בצורה כל כך מוגזמת.
איזיק ס.: חושב שהוא מנוצל אם יש במשך שנה, יש עליו באופן ממוצע חודש נסיעות, בזמן שהוא אינו מקבל אף יום חופש אחד לשנה.
על כן כל זמן שהדבר לא ישתנה הוא חושב את עצמו לראשי לנסוע מתי שהוא ימצא לנחוץ.
אפרים ר.: חושב שהגרוע הוא שהרבה אנשים עושים את זאת מבלי השקפה מבוססת כמן שיש לאיזיק, כי אם שכה במוסר כליות אמנם אך בכל זאת עושים את זאת.
ההשקפה של צבי נוימן אשר חושב את הפלמים ואת הקונצרטים וכו’ לתענוג תרבותי וכל הלך הרוח סביב זה הוא רק סנוביזם ולא יותר.
שמואל ק.: לא התכון עם דבריו ליצר איזה חוקים להבא, הוא רק רצה להביא את הדברים בפני הקהל ומודיע שהוא ינהג כעת בחמר הדין ולא ירשה לשום איש לנסוע, כי אם פותחים תריס קטן אז הדבר מגיע רחוק.
אפרים ר.: קרו כמה דברים בזמן האחרון אשר שמואל היה צריך להגיב עליהם.
דוד כ.: הצעתו של יצחק אינה מעשית. לא צריך לעניש בעד מעשים, כי אם למנוע בעד מעשים חדשים.
הצעתו של יצחק פ. כל מי שאינו מציית לסדור העבודה, סדורה עבודה אינו מסדר אותו לעבודה עד הברור.

שבת-על המצב ברפת

9.5.1931

(ספר 6 עמודים 259-268)

שמואל ק.:  כבר זמן רב שהמצב ברפת הולך ומחמיר מיום ליום, וזה נותן את אותותיו בעבודה אף יום יום. – אי אפשר להמשיך את המצב, מוכרחים למצא פתרון. – יש דברים אשר אי אפשר להביא אותם לאור היום; אחת הסבות לכך זה אולי שבענף זה אין כמו ביתר הענף איש אחד אשר יישא בעול הענף כלו.
העובודה    בין האנשים והיחסים הם קשים לנשא, היחסים בין יהושע וסבון היו קשים ונוצרו כאלו שתי קבוצות. – היו עוד מקרים שאחד לא יכול לעבוד עם השני, בכל פעם נתקלים בסרוב מצד הרפתנים. אם אחד יחלה אין מי שיחליף אותו.
רק חלוף בעובדים יכול להביא תמורה ברפת. אין אפשרות של פגישה ישרה בין שני רפתנים, תמיד פונים לשלישי שיכריע. מצב כזה הוא קשה מנשא וזה משפיע על העבודה באופן מבהיל. גם חברי הרפת לכשעבר אשר עקבו את כל העניינים היו יכולים כעת להשתתף בוויכוח לברור העניין.

סבון:  כמו ששמואל העמיד את הדברים קשה לגשת לוויכוח. כל הרפתנים צריכים להביע את דעתם ואחר כך נוכל רק לדבר על זה.
אחרי כל הברורים שהיו כבר ולא הגיעו לשום פתרון קשה להאמין שהשיחה תשנה דבר מה. אך אם האנשים רוצים לדעת מה שהתרחש ברפת אפשר להעמיד את הדברים כמו שהוא רואה אותם.
הוא עובד ברפת כעת רק כמה חדשים; ליחסים בינו ובין יהושע יש היסטוריה ארוכה עוד לפני איזה שנים. יהושע לא הסכים לעבוד ברפת יחד עם סבון ואי אפשר היה לדעת למה. –
אחרי שובו לעבודה מנהלל הוא רצה להיות המחליף בשבתות אך לא הסכימו, אלא הכריחו אותו לעבוד ברפת למטה. אחרי איזה זמן נודע שיהושע עוזב את הרפת. סבון לא יכול היה להסכים שהדבר עבר בשקט ודרש ברור. היו שלושה בירורים בישיבותיהם יהושע האשים את סבון שהוא עושה דברים נגד רצון הרפתנים ונגד החלטותיהם, על דעת עצמו. סבון הוכיח שהדבר הוא ככה; תמיד יש אספת הרפת בשאלות חשובות ושם מחליטים בשאלות העבודה.
הדבר נגמר באופן לא ברור ושניהם המשיכו לעבוד ברפת. יהושע גם רגיל מקודם לעבוד באופן עצמי וקשה לו להתרגל שיש עוד מישהוא אשר מעיז לשנות איזה דברים.

הפרשה עם תנחום היא אחרת, בראשית עבדו יחד ברפת למטה וחיו בידידות רבה, הכול עשה מה שאמרו לו והכול היה טוב. אחר כך תנחום עבר למעלה לרפת ואז הדבר השתנה והתחיל ששמר על כבודו ועל דעתו, והרבה פעמים התנגד לדעתו של סבון בלי טעמים מקצועיים מספיקים.
אחר כך התחילה התנגדות ממשש אשר הביאה לכול מיני מריבות. אילו רצינו להתייעץ על כל דבר קטן בפרטים עם תנחום אז היינו צריכים לשבת כל הימים ולדון על הרעיונות של תנחום, ואם זה דורשים כלם שצריך לעמד ולהתחיל על כל דבר קטן אז הוא אינו יכול להמשיך ברפת.
הוא רוצה לעבד בשקט ולא להתעכב על כל צעד ושעל.
היו עוד מקרים בין יתר חברי הרפת אשר צריך עוד לדבר עליהם.

תנחום: היה רוצה לענות לסבון אך קודם הוא מבקש מחיים שעבד יחד אתו שהוא יביע את דעתו.

חיים ו.:  בעבודה ברפת דרושים תנאים חברותיים ואם זה איננו – קשה לעבוד. לא צריכה להיות מתיחות בעבודה כי זה מפריע. זה נכון שכול זמן שתנחום עבד למטה הכול היה טוב, כשעבר למעלה זה השתנה. תנחום לא שמר סתם על כבוד המנהל, כי אם רצה להשתתף בכול העניינים וסבון רק בקשי יכול לשתף איש בעבודה. –
תנחום הוא עובד טוב מאד והוא היחידי שיכול להחליף את סבון. לתנחום היה אחר כך קשה לגשת אל סבון והוא שמש כעין מתוך בין שניהם.
סבון מתייחס באופן כזה שקשה לגשת אליו ולשאול איזה דבר או להתייעץ אתו. בדברים היו בתחילה קטנים ובמשך הזמן הביאו לידי התמרמרות אצל תנחום.

שאלת הרכב העובדים ברפת היא כעת השאלה העיקרית, תנחום רוצה לצאת את הרפת, וזה חבל מאד, תנחום עובד טוב וגם נוטה להתייעץ עם אחרים, אך כמו שהדברים עומדים כעת צריך אולי לתת לו לצאת את הרפת.

תנחום:  הפלוגתא בין סבון ובינו התחיל יחד עם מכירת הפרות. החליטו שבעד הכסף של מכירת בפרות קונים פרות חדשות. הוא אז הציע לסבון שהיות ויש החלטה כזאת צריך לעמד עליה.
סבון ענה אז שאינו רוצה עניינים עם הגזבר ומסר לו את הכסף תיכף אחרי המכירה. עשו אז הוצאות שלחו אנשים לנהלל לראות פרות והיה צריך רק לנסוע ולקנות פרות, ומנהל אשר דואג לענייני הרפת היה צריך להוציא את זאת לפועל, – הדבר לא הוצא לפועל. בזמן האחרון מכרו שלש פרות והיה צריך לקנות פרות חדשות. הוא אז התנגד לקנית הפרות מאותו הסוחר ומסר אז סבות לכך, אך סבון נסע וקנה אותה הפרה.
לסבון יש אופן הכרעה מיוחד; סבון לפי דעתו צריך גם כן ללמוד הרבה בכדי לדעת לעבוד באופן שתף עם אנשים.
תנחום בתחילה לא התנגד לדעתו, אך במשך הזמן נוצרה גם אצלו דעה אשר הוא חושב לנחוץ להביע אותה לפעמים.
הוא אינו דורש שסבון יצא את הרפת, אולי הוא תנחום המפריע ועל כן הוא מתפטר מעבודתו.

סבון:  העקר של חיים הוא לא נכון, לא היה רק שסבון לא נתן לתנחום להיכנס לעבודה ולא ענה לו על השאלות.
בנוגע למכירת הפרות, סבון אמר לו אז שאם הוא בתור רפתן מכר את הפרות הוא אינו יכול
בקונטרפנציה לקנות בעד הכסף פרות חדשות כי אם למסר להנהלת משק את הדבר והם צריכים להוציא את זאת לפועל. הנהלת המשק צריכה לדאוג לרפת בדיוק כמו הרפתנים. בנוגע לפרה הזאת הוא התייעץ אז עם חיים והחליטו לקנות אותה. –
היו דעות כמה שהוא רוצה להשתלט ברפת. הוא עבד שנים ברפת ולא היו לו כל עניינים עם אנשים, כעת אם הדבר עומד כך אי אפשר לדרש ממנו שהוא ימשיך ברפת.
כל ההתנהגות של שמואל בקשר עם הדברים האלה היא לא נכונה, הוא נתן ללכת לדברים כמו שהם ולא קרא לברור בזמן. הוא גם מוכן להמשיך בעבודה, אך בצורה הזאת כמו שעובדים ביתר הענפים אין קבוצות רפת. זה ענף כמו אחר ומדברים בכל ענייניו בסדור העבודה השבתי.

שמואל:  קראתי לשיחה לא רק בכדי לשמע את סבון ואת תנחום כי אם לגשת לברור העניין לסדר העבודה כך שתוכל להמשיך בסדר.

שודרון:  הוא יודע על כל הדברים והשתתף בברור, הוא חושב שלא צריך בשום אופן להוציא את סבון מהרפת כי אם להחליף את תנחום באישקו.

מניו:  יש שואלים היכן הארגון של קבוצת הרפת. אף פעם לא היו עניינים כאלה בין העובדים שהעבודה סבלה מזה. המצב החברותי התקלקל מזמן ההפלה, היה* איש אחד אשר נתן את הכוון לרפת, גם כעת הוא חושב שצריך איש אחד אשר ינהל את העבודה ברפת וכולם ישמעו
לו (דיקטטור !!).
תנחום צריך לפי דעתו להתחשב עם דעתו של סבון. החלפת האיש לא יעזור הרבה; העבודה לא צריכה לסבול.

שרה חושבת שצריך שחיים ו. יחליף את תנחום ו. מישהוא אחר יהיה שבתי.

חיים:  מזכיר כל מיני דברים, מקרים שאחד לא רצה לעבוד עם השני ועל כן לא ציית לסדור העבודה. יוצא הרבה פעמים שצריך לדחות שבתות. הדבר הזה גורם קושי.

זישע:  לא רצה בתחילה להשתתף בוויכוח הזה, אך מפני שמזכירים את שמו הוא מוסר כמה דברים.
קרה פעם שהוא סרב לחלוב פרה בזמן שסדרו אותו לכך. היה אז צריך להיות ברור ולא היה, ועל כן לא הייתה לו עד כה אפשרות לברר את העניין – והוא יסרב הלאה עד שלא יהיה ברור.

תנחום:  רואה שפונים הצידה מהעניין. צריכים למצא פתרון לרפת. שאלת שבתי היא לפריקת העול, זו היא עבודה שיכולים להמשיך אותה חודש חודשיים ולא יותר. עם הרכב כזה הוא אינו יכול לעבוד ברפת, על כן מבקש שישחררו אותו ויחליטו על קבוצה חוץ ממנו.

סבון:  יהושע ותנחום אינם יכולים אתו לעבוד, גם חיים מתוך ידידות חושב שקשה לעבוד אתו.
על כן אם רוצים לפתור את העניין, הכי נכון הוא להוציא אותו מהרפת.

שמואל:  חושב ששלוש ההתפטרויות האלה אינם מקלים על שאלת הרפת כי אם מקשים אותה.

צבי נ.:  קשה להגיד דבר מה ברור. הדברים בין האנשים הסתבכו כך שאין כמעט מוצא מזה. השיטה של סבון אינה נכונה, אך לא רק בו האשם.
איננו רשאים לקבל את פטורי תנחום וסבון. יחסים מתוחים ישנם לפעמים גם בענפים אחרים, אך צריך להשתדל להמשיך את העבודה. קשה להגיד מי צודק, אולי בהסתבכות העניינים היו מוכרחים לעשות מה שעשו עד כה. אך לו למפרע הייתה התאמצות משני הצדדים לעבוד יחד אולי לא היה מגיע למצב כזה. אנו איננו יכולים לתת גם להם דירקטיבות איך להתנהג. את הפטורים לא צרחך לקבל.
קשה להבין את הדרישה של סבון מה זאת אומרת לעבוד בשקט ?!  סבון מעמיד את הדרישה הזו וזה דבר בלתי אפשרי.

נונק:  ענין שיחת רפתנים אנו צריכים לחייב את הרפתנים שיקיימו אותה. הרפתנים מסבת זמן עבודתם אינם יכולים להשתתף בסדור העבודה השבתי ועל כן הפורום היחידי שלהם זו היא שיחת הרפתנים. שם בשיחה יכלו להתועץ על ענייניהם והיא גם תשמש ונטיל לכל ההתפרצויות.

שמואל:  היום צריכים לפתור את השאלה הזו.

דוד כ.:  במקרה זה לא יקום חכם ולא ימצא את הפתרון בשיחה. סכסוכים הנוצרים בין אנשים אינם יכולים להיפתר בשיחת הקיבוץ. פה ישנם סכסוכים אישיים שאינם בשטח פרטי כי אם בשאלות העבודה וכל אחד לפי דעתו צודק.
קשה גם לחייב את הרפתנים לקיים ארגון משותף. המספר של עובדי הרפת הוא קטן, אילו קנינו עוד פרות והיו נכנסים עוד שני אנשים זה היה מתקן קצת את היחסים. צריך להשאיר לעוד שבועות מספר את המצב הקיים. והאנשים צריכים למצא פתרון לעבודה. אם ניראה שהדבר לא ישתנה אז נוכרח לחפש אמצעים יותר רדיקלים.

מנדל פ.:  חושב שהדיאגנוזה של דוד היא נכונה אך רואים שאחרי כל הישיבות הטפת המוסר והעצות הכול לתהו. על כן אין אפשרות אחרת כי אם ניתוח. מתוך הדברים של סבון נתברר גם הרבה אי אפשר לחשוב

סבון:  חושב שהיה מקום לברר בזמן שיהושע כ. עזב את הרפת. יהושע אמר שסבון באופן אי לגלי רוצה להשתלט ברפת, והוא רוצה לעבוד ברפת. ורק מסבת סבון לא עובד. אי אפשר בשקט לעבור על הדברים. הוא אינו רוצה להפריע לכולם ברפת ואי אפשר להכריח אותו להמשיך אחרי שחושבים באופן כזה על עבודתו.

אפרים ר.:  לא צריך כעת לברר דברים מהעבר, כעת המים היגעו עד נפש ועל כן מבררים.
הוא יודע מעט מאד על הרפת, אחרי השיחה של הערב הוא חושב שזו לא הדרך כמו שדוד מציע אותה. – יש לנו הרב ענפים אשר יש שם מנהלים תקיפים או פחות תקיפים והעבודה מסתדרת טוב. האמביציה של מנהל לא צריכה להיפגם אם הוא משתף את חברי הענף. אם רק יש לנו אנשים אשר ימלאו את מקום סבון ותנחום, באים בחשבון מניו ואישקו. צריך לעשות את ההתאמצות ולהוציא את מניו מהפלחה בכדי לעשות את זאת. סדור עבודה צריך להתקיים בקבוצת הרפת ושם צריכים לדבר על השאלות המקצועיות מבלי לנגע בדברים פרטיים של יחסים בין אחד לשני.

דרור:  לא רק האנשים אשמים במצב הנוצר ברפת. עבודת הרפת יש לה אופי אחר מה של יתר העבודות. הקבוצה סגורה ומנותקת מיתר המשק. אין לא אפשרות ולא פנאי להתייעץ והדברים תיכף מגיעים לידי מריבות. מנהל יתר הענפים עובדים כל השנה ובא במגע עם כל יתר המשק.
הרפת סגורה בפני המשק ואין לאיש מבחוץ דריסת רגל שם. אי אפשר להאמין שסבון ויהושע בשביל להכעיס או מתוך מצב רוח הגיעו לזה למה שהגיעו. לאנשים השקועים בעבודה קשה גם לעבר על דברים הכי קטנים. הוא נוטה להסכים לפתרון של פישקו.
עם עמדתו של סבון קשה להמשיך בעבודה. הוא חושב שסבון לא הראה כשרון מיוחד לנהל את הרפת. אם הוא מודה בזה שלא חשוב לו באופן מיוחד לעבוד ברפת זה כבר אומר הרבה, על כן הוא איננו יכול גם לקשר אנשים אחרים לענף. קשה לתאר שהוא יוכל באיזו* ענף שהוא להמשיך את העבודה על דעת עצמו. אין דרך אחרת כי אם להכריח את קבוצת הרפת שתוכל לעבוד יחד.
אין אפשרות את סדור העבודה ואת החברים לשתף בענייני הרפת כך שיוכלו להשפיע על מהלך העניינים. גם בזמנים שקטים ידענו שאנו מפסידים הרבה על ידי חסר הקשר בין הרפת ובין הכלל.
הוא מציע להשאיר את תנחום ובמקום סבון להכניס את אישקו.
קשה להכתיב את הסעיפים למנהל ענף

יצחק פ.:  מציע להפסיק את השיחה מפאת השעה המאוחרת.

דוד כ.:  מתנגד להצעתו של דרור אי אפשר לשפוט מבלי לדעת היטב את מהלך העניינים.
אנו נלך בדרך הקלקלה אם נרצה לשפוט כאן להגיד לאחד אתה אשמת צא את העבודה.

דרור:  רוצה לשמוע חוות דעת של הרפתנים איזו הצעה ם חושבים לנכונה.

חיים:  נוטה לקבל את התפטרותו של סבון מפני שאין לו אפשרות לעבוד עם אנשים, אך מהצד השני הוא חושב שאין מי שיחליף אותו, והעבודה חשובה לו על כן הוא מציע שסבון יישאר ותנחום יצא. והשבתי יעבוד בתור פעם זה פעם אחר. הוא מסכים להחליף את תנחום.

שודרון:  מסכים להצעתו של פישקו גם סבון יצא וגם תנחום אך לפי המצב היום מניו לא יוכל להחליף אותו על כן כדאי לדחות את החלופים עד התחלת השנה הבאה וכעת להחליף רק את תנחום.

יוסף פ.:  עצם השאלה אינה מוכרה לו די בכדי שאוכל לחוות דעה חותרת, יש כאן שני דברים, יש קו חברותי ואם לדון לפיו אפשר להוציא את המסקנה כמו שהוציא אותו אפרים ר.
העניינים הם לא רק מבחינה זו, יש גם בחינה מקצועית והדבר על ידי זה נעשה יותר מסובך.
הקיבוץ אינו יכול להיות הפוסק בשאלה המקצועית, בשביל זה צריך בעל מקצוע מבחוץ.
על כן הוא מבקש את יהושע כ. שיחווה את דעתו בשיחה. אחר צאתו של יהושע סבון הוא האיש היחידי אשר מקיף את העבודה ועל כן קשה להוציאו מהעבודה.

יהושע כ.:  אינו משתתף הערב מתוך עייפות מכל הברורים. כמה שרוצים להבליג על דברים אז יש לפעמים דברים אשר אין להבליג עליהם.
הוא מתפלא שאף חבר שלו בעבודה לא הגיב על דבריו של סבון ביחס אליו.
באה הצעה לבטל את קבוצת הרפת ושיביאו לסדור העבודה במשך השבוע מכריע המנהל. –
בברור הוא דרש שענייני הרפת ימסרו לקבוצת הרפת. –
כאן לא שיטה מקצועית. –
הוא מתמרמר על זה שאחרי שהוא עובד מיום הראשון לקיום הרפת בבית להוציא אותו פתאום מכל העניינים קשורים ברפת – הדבר הזה כואב לו מאד.

דרור:  מציע שוועד הפועל יחד עם רפתנים יתכנסו לשיחה, ואם לא יבואו לידי מסקנות להביא את הדבר עוד פעם בפני השיחה.

שבת

15.5.1931

(ספר 6 עמודים 269-276)

שמואל:  לסדר היום, עלינו להחליט אם נמשיך הערב את דין וחשבון של וועד הפועל או תהיה שיחת הוועדה.

יצחק נ.:  שיחת הוועדה נדחית כבר כמה שבועות, יש דברים אשר אם נדחה אותם הלאה לא יהיה להם כל ערך, על כן הוא חושב שלא צריך לדחות יותר את שיחת הוועדה.

שמואל ק.:  מצביע מי בעד שיחת וועד הפועל או בעד שיחת הוועדה.

מחליטים   להמשיך את דו”ח של וועד הפועל.

שמואל:  האם רוצה מישהוא להמשיך את הביקורת על וועד הפועל.

יוסף פ.:  אינו רוצה להיות סניגור של וועד הפועל אך יחד עם זה אינו משתתף בקטגוריה נגד וועד הפועל.
הקיבוץ כלו עשה משגה בראשית השנה ולא הקפיד די בבחירת האנשים לוועד הפועל. צריך לשים לב לא רק לניסיון בעבודה כי אם גם להבטיח את היחסים הקולוגיליים בין חברי וועד הפועל. השנה הכנסנו גם שנויים רדיקלים בכל האדמיניסטרציה – את הגוף החדש המועצת המשקית.
תמיד היה ערבוב של רשויות בין מנכלי הענפים ובין המוציאים לפועל, לא הייתה עבודה משתפת ולא היו גבולות בחוגי הפעולה. היה ברור שבמצב כמו שנמצאנו בו בתחילת השנה זה לא יהיה רצוי שיכנס איש חדש להנהלת העניינים. במשך הזמן שדוד עבד היו התאוננויות ואי שבעות רצון.

מנדל זלזל קצת בענייני השתתפות הקיבוץ בהחלטות. אין לפעמים בכוחו להגשים את ההחלטה אז הוא צריך לבוא בפני הקיבוץ ולהודות בזה שאין כל אפשרות להוציא את הדבר לפועל, ואז ידברו על זה מחדש. למרות שהוא מחפש כל מיני טעמים להצדיק את מנדל, אך בכל זאת זה לא עולה לו עניין החובות הוא קצת סתום. מה עם קנית הפרות ?!
רב החברים בעמדם בפני שאלות תובעים תשובה ברורה ומספקת, ולא פעם הגזבר אינו מסגל להסביר את זאת. לא פעם דוד רצה להסביר את מהות החובות של 2000 לא”י אך לא הצליח.
האנשים אשר נקבעו למוסדות לא עמדו נוכח התפקידים ולא נשאו הרצינות באחריותם, היתכן שאיש אשר נבחר למזכיר המועצה יבוא למועצה וישאל את שמואל ק. מה סדר היום.
הדבר הזה לא נכון בהחלט, יתכן שהוא היה עסוק, אך מתוך זה שהוא לא מלא את תפקידו הדבר נכשל במקצת.
וועדת התוכנית צריכה להיות וועדה פרמננטית, אך האנשים לא עשו כמעט כלום ולא השתתפו בחיים המשקיים שלנו.
לא פעם אתה עומד בפני קיר אטום אין למי לפנות בשביל להחליט על דברים במשק ואין לתלות את הקולר רק במנדל.
מוכרחים להודות ששמואל מסור מאד לעבודתו ומשקיע בו הרבה מרץ, אך אנו לא התקדמנו בסדור העבודה במאומה. סדור העבודה גוזל הרבה שעות מכול אחד, אינו יכול להיות מוקדש אך ורק להגשת הפתקא, בשביל הסדור הזה לא כדאי לגזול כל כך הרבה זמן מאנשים, או שאנו קובעים שבסדור הוא  אדמניסטרטיבי במאה אחוז ז.א. שמסדר העבודה יתכון בדיוק לפי ההחלטות בשבת.
למנהלי הענפים אין השפעה בעלת ערך. סדור העבודה הוא לקוי וצריכים לחול שנויים בו.
בעניין החצר אין הרבה להגיד, התפישה של אשר ביחס לענייני החצר היא אינה מתאימה להמשך העניינים, הוא בתפקידו לא הצליח.

 

תנחום:  עניין כסף לפרות היה הגורם העיקרי שדוד לא השתתף בוועדה הכספית. הוא חושב שמנדל הוא אינו האשם היחידי שהכסף מוצא. אחרי כמה החלטות בכול מיני מוסדות שהכסף יכנס חזרה לרפת.
הייתה לו הצעה אחרי שמכרו את הפרות לא להשיב את הכסף למנדל, כי אם לקנות פרות. יכול להיות שיתר חברי הרפת היו יותר מתונים, אך לו פעלו דבר מה בקשר עם זה הדבר לא היה נגמר כך, בוודאי היו מוצאים איזו דרך לקנות פרות בעד הכסף הזה.
אז השתמשו בחלק הכסף של הפרות לעזרת הקרובים. הוא חושב שגם החברים הזקוקים לעזרת הקרובים ביותר לא היו מסכימים לכך שהכסף הזה יוצא למטרות אחרות מחוץ למטרה היחידה ההכרחית.
לא מנדל הוא היחידי האשם בזה שהכסף לא הוצא לקנית פרות, אשם הקיבוץ כלו. (?)

מנדל:  רוצה להוסיף ראשית הדברים האלה אשר רבים חושבים שהוא החסיר אותם בדין וחשבון של ואחר כך יעבור להשיב על הביקורת המעשית.
בדבר המשא ומתן   הפגיש לא פעם שהמשא ומתן עם המוסדות המיישבים כמעט שאינו קיים, התקציב הוא קבוע מראשית השנה והוא מתמלא בסדר בלי כל עיכובים. תקומנה כעת שאלות בדבר הפרש ההון החוזר, צריך לחכות עד שהמשא ומתן הזה יתנהל יחד עם כל המשקים.
בדבר הבניינים.    הכול מתנהל לפי הסדר הקבוע מראש. המשא ומתן עם הסוכנות הוא השתנה תכלית שנוי. המחלקה להתיישבות במובן הכסף עומדת אין אונים על כן אין איש פונה בדבר זה.
נלאו כבר לבוא עם כל דבר קטן למחלקת ההתיישבות, צריך לעמוד כבר קצת ברשות עצמו ולהשתדל עד כמה שאפשר לא לבלבל שם את הראש ללא כל תוצאות. –
בדין וחשבון הכספי במשך כל השנים הוא זוכר היטב את הדוח הכספי ואף פעם עוד לא הופיע במחצית השנה דוח כל כך ברור כמו שהוא נמסר השנה. ואינו מבין למה היה דווקא לבקר את זה.
הוזלת המחירים     הרבה על שמירה על התקציב בזה מוכרחים להודות, הדבר הזה מנה מעב הרבה מחובות ושיחות.
הקוניוקטורה בלולים ירדה אמנם אך אין להצטער שנגשנו לבניין לולים במקום לבנות את הקרנטון במשך השנים הקרובות הדבר יכול להשתנות.
הייתה פעם ישיבה אשר בה הוא מסר על עבודות המפתח, החומר נאבד לו על כן לא מסר את זה בפורום אחר.
בשאלת הפרות, דנו לא פעם, מוכרח להודות שאין תשובה בפיו, הוא בכל פעם הוכיח והודה שהכסף הזה לא נשמר, היה מוכרח להשתמש בו אחרת לא היה יכול להסתדר. היה מוכרח להשתמש בכסף הזה לסילוק חובות וכעת אין בקופה פרוטה למטרה זו. אם נדבר על התקציב של חצי שנה הבאה אפשר יהיה להסביר את הדבר יותר ברור. הייתה שיחה בעניין זה אשר הקדימו אותה הרבה ישיבות סוערות. מה הן ההחלטות המקובלות בקיבוץ, יש אנשים אשר מסוגלים להוכיח דברים בשיחה והם מתקבלים עם הדעת, ידו במקרה זה על התחתונה. היה אולי צריך לבוא בפני השיחה ולהגיד קחו ממני את התפקיד אני בשאלה זו אינני יכול להסתדר לפי רצונכם.
אחר כך המצב הכספי הוקל בהרבה.
הוא אינו מבין מאין החברים לקחו את האשמה שהוא מזלזל בשיחות הקיבוץ, נכון אמנם שהוא אינו אוהב הרבה שיחות מאי אלו סבות, יש אנשים שאוהבים לדבר וגוזלים לפעמים זמן מחבריהם, ובכן אם אין דברים מחייבים בהחלט הוא שולל את השיחות.
מחוץ לשאלת הפרות אין להאשים אותו בהפרת החלטות של הקיבוץ.
השנה יש פחות שיחות, אך אין להגיד שהערות המשקית של החברים הופחתה.
יש הרבה שאלות אשר הוא לא יכול היה להגיד את עמדתו הברורה ביחס אליהן, וזה גם מתוך חוסר ניסיון.
כעת עליו לענות על הביקורת האישית. הוא אינו מנוסה בהגנה עצמית והדבר הזה הוא הכי קשה בשבילו.
יוסף פ. אמר שהייתה שגיאה מצד הקיבוץ למסור לאיש חדש את הגזברות, שגיאה עוד יותר גדולה עשה מנדל בקבלו עליו את התפקיד הזה. היה נראה מראש שיהיו הרבה קושיים.

האנשים המנוסים בדבר מסבות פרטיות לא קבל את התפקיד הזה היה צריך לדעת שיהיה לו קשה להיפגש עם האנשים העוסקים בדבר זה לכשעבר. אילו עמדו בפניו כל הסבות האלה בוודאי לא היה מקבל את התפקיד הזה.
העיקר אצלו היה ללמוד את הדברים ולנסות לשלוט עליהם. יש הבדל גדול בין תאוריה ובין פרקטיקה. –
הוא התמסר בזמן הראשון לדברים בחוץ כי שם הוא היה האיש היחידי האחראי.
יכול להיות שאפשר היה להימנע מחלק השגיאות אילו היה מתייעץ עם החברים המנוסים כאן בדבר. לא פעם התייעץ אתם גם, אך כאמור הדברים (המשא ומתן וכו’) השתנה הרבה בהשנה העברה וגם המצב המסחר השתנה הרבה, על כן לא תמיד היה יכול להפיק תועלת מהעצות האלו, בפרט שאחד מהם לא הצביע בעדו וזה קבע הרבה מאד ביחסים בינו ובין מנדל במשך השנה.
הדבר השני, בשאלות הכספיות הוא ראה שלא יוכל לעבד עם אנשים ידועים, קשתה עליו הגישה לאנשים האלה. –
הוא לא היה רוצה בשביל הגנה עצמית להזכיר איך עבדו יתר הגזברים והדיוק שלהם בהכנת התוכניות וכו’. נהוג שעל הגזבר מטילים שני תפקדים כלפי פנים וכלפי חוץ. התפתחות הדברים הביאה לידי כך שהתפקיד הזה נהפך לביאות כוח בעניינים מסחריים וכו’.
כל דבר שיש בזה איזה שמץ פוליטי שייך לאנשים או מוסדות אחרים, גם באי אלו שאלות הכלכליות (תנובה וכו’) עוסקים אנשים אחרים.
התפקיד כלפי פנים מתחלק להרבה סעיפים העבודה בוועד הפועל עצמו, המוסדות בקיבוץ ומשא ומתן עם החברים. –
במשא ומתן עם החברים לא נשמעה מאף איש הערכה או ביקורת. הדברים האלה הסתדרו לפי קו חברי לא היה הדיסטנס הזה המלאכותי אשר קיים לרב בין גזבר לבין חבר. היו אולי כמה דברים יוצאים מהכלל, בכל יתר המקרים לא היגע לשום חכוך. רב הדברים מתבררים בחדר האוכל ומסתדרים, רק דברים מיוחדים מחליטים עליהם בישיבה של וועד פועל. אודות מצב העבודה עם הוועד הפועל, הוא משאיר את הערכה ליתר חברי הוועד הפועל, לפי דעתו באו ברב השאלות להסכם.
בשאלת הוועדות.   בשתי השיחות האחרונות שמענו ביקורת רק על הוועדה הכספית. בוועדה הזו העבודה הייתה צריכה להיות שוטפת. גם יתר הוועדות לא מלאו את המוטל עליהם.
שיטת הוועדות שנקבעה יכלה להיות טובה אך אם יושב ראש צריך להיות המקשר והמכון חמר בשביל עבודת הוועדה. אך הדבר אינו יכול להצליח אילו להבא העבודה של הוועדות בפרט וועדת התוכנית תסדר יותר טוב וזה הודות לדיוק הנמרץ שנונק הכניס בהנהלת החשבונות ושאין לו דוגמא במשך השנים האחרונות.
בשאלת הוועדה הכספית.  הוא מוכן לקבל על עצמו את האשמה שהוועדה הזו אינה קיימת. הוא היה צריך להיות האיניציטור בוועדה זו. – הוא לא מילא את תפקידו ביחס אליה ראשית מפני שקשה היה לו לראות בראשית כל חודש איך תסתדר העבודה במשך החדש, על כן היה לו קושי רב בהגשת החמר התוכניתי לוועדה זו. במשך החדש באו הרבה שנויים על כן קשה היה לוועדה לקבוע איזו שהיא תוכנית כספית. לדבר הזה הוא קרא אי אפשרות מצדו להכין את החמר לעבודת הוועדה.
זה שדוד מאי אלו סבות הסתלק מעבודת הוועדה השפיע הרבה מאד על כשלון הוועדה. –
אחרי העמדה של החברים אשר נשמעה כאן מיותר להודיע שהוא מתפטר מתפקידו.

ממינה:  זה לא נכון מפני שלא שמעת את הביקורת החיובית של החברים.

אשר:  הביקורת אשר הייתה לא נגעה בו והוא אינו מעריך אותה. היא באה מאנשים אשר יודעים לדבר יפה ואם אלה הוא אינו מתחשב, לא זו היא דעת הקיבוץ ואת זאת הוא מתכון לשמע.
רצונו לענות על אי אלו דברים, אומרים שהוא רצה מאד להיכנס לתפקיד, והדברים סבלו על ידי כך, הוא חושב שהצליח יותר מאלה אשר באו לפניו, ואלה אשר לא מסכימים לדעתו אינם מכירים את העבודה בחצר ואת השנויים שחלו בה השנה.

ביחס לביקורת על הוועד הפועל כלו, הוא מצדו אמר שהוא חדש היה בתפקיד זה ולא תמיד יכול היה לתפוש עמדה. הוא השתדל להיכנס לדברים וליצר לו עמדה מפני שהוא יודע כמה חשוב שיכנסו אנשים חדשים לעבודת ההנהלה ולא תוצר קשטה ביורוקרטית.
הוא חושב שהנזק הנגרם על ידי זה לא היה כל כך גדול.
הדברים של יוסף פ. פגעו בו קשה, הוא השתדל שבכל עת הדברים בכי טוב. ואם ניקח את הדברים המעשיים בחצר הוא מוכרח להגיד שהדברים הם הרבה יותר טוב מסודרים מאשר בשנים שעברו. גם היחס של בעל התפקיד הוא יותר טוב מאשר היה קודם, אף פעם לא היה סכסוך בינו ובין החברים. יכול להיות שהמשק לפעמים סבל מזה.
נהוג תמיד שאם מישהוא מציע את עצמו לתפקיד אז הקיבוץ מקבל את זה ברצון, מפני שהקיבוץ הוא יותר מדי עצל בשביל לחפש לו אנשים אחרים. אך לבוא באמצע השנה ולבקר סתם בשביל למרמר את בעל התפקיד את זה הוא חושב ללא נכון.
הקיבוץ כלו הרגיל את האנשים לכך שיש כמה אנשים אשר רק עם דעתם מתחשבים, עם דעת היתר אין מתחשבים.
הגיע הזמן שצריך להתחשב עם הביקורת ולא לדבר סתם בעלמא. צריך להביא עובדות. יש אולי דברים אשר יכולים היו להתנהל אחרת, צריך לזכור* שהשנה חלו שנויים בעבודה. לפי דעתו הדברים בכל זאת לא סבלו.
הוא מתנגד להתנפלות הזו שהייתה על מנדל, הוא זוכר את דבריו שאמר בתחילת השנה.
בשנה הבאה אף אחד לא ירצה לקבל תפקיד. הוא רוצה לשמוע את דעת הקהל כלה ולא רק של אלה אשר היו ממלאי התפקידים לכשעבר.

המשך השיחה   יום שלישי

19.5.1931

(ספר 6 עמודים 277-279)

שמואל ק.:  מסבת הדחק בעבודה נוכרח לעבוד בשבתות בכל עבודות המשק. את עבודת הערום והדישה אי אפשר להספיק.

יצחק פ.:  חושב שלא צריך למתח את הקו. הימים חמים מאד אנשים מתעייפים כעת מאד
ואי אפשר להתאמץ כך.  הוא מציע לא לעבוד בחג.

פודי:  לפי דעתו מצב בעבודה הוא טוב. יש רק סכנת העכברים. הוא מציע שאם עד החג* לא נספיק לערום את התבואה, אז לעשות גיוס לערום, ביתר העבודות לא לעשות.

שמואל:  אי אפשר שחלק גדול של אנשים יעבדו בחג(ערום ודיש) ויתר לא יעבדו. הוא מציע שיעבדו בכל המשק.

דרור:  זאת לא שאלה של צדק כי אם שאלה של הכרח. את הערום ודיש אי אפשר להפסיק. היתר לא הכרחי.

שמואל מסכם  לפי הקולות שנשמעו אין אפשרות לסדר את עבודה במשק בשבתות, על כן לא יעבדו אלא בתורי בית.
אולי בכל זאת תהיה אפשרות לסדר חצי יום עבודה בדישה.

מנדל:  בשיחה האחרונה הגענו לנקודה מתה ממנה עלינו לזוז כעת. מה שהיה לאנשים להגיד נאמר וגם הוא ענה על הדברים, כעת צריך לגשת להצעות ממשיות לפתרון השאלה.
בשיחה האחרונה הוא בקש את החברים לקבל את התפטרותו וכמו שהדברים עומדים כעת הוא אינו יכול להמשיך את העבודה. בכל אופן יש לקבל שהוועד הפועל גמר את תפקידו וצריך לבוא עם הצעות חדשות למרות שיכל להיות שמישהוא מהוועד הפועל הישן יישאר בתפקידו גם להבא.

שמעון:  מציע שלא נקבל את פטורי הוועד הפועל, יש עוד שלושה חדשים עד סוף השנה ואז נגש לבחירות חדשות.

שמואל:  ההצעה הזו אינה אקטואלית כיום.

יצחק פ.:  הביקורת שהייתה והתשובה של מנדל לא הייתה מספיקה. אנו יכלנו לחדר פנימה לאופן עבודתו של מנדל, וראינו שלא זו הדרך אשר אנו התכונו לזה. הוא חושב את היחס האדיש של האנשים לשאלות אלה לקלות דעת של החברים לתקון המצב, קשה לסבול את התנהלות העניינים ולעבור על זה או לדחות את הפתרון עד אין קץ. דו”ח של מנדל הכאיב לו מאד, הדברים אשר חשבנו בתחילת השנה למשיג אותם, קבלנו ממנו רק הודעה שפעם* לא נעשו. –

יוסף פ.:  מציע לדחות את השיחה מפני שהימים קשים כעת והאנשים עייפים, הרב הגובר של החברים חסר בשיחה.

מנדל:  חושב שלא צריך לדחות את פתרון השאלת התקציב אשר עבדנו אותו השנה, אינו מתאים כעת למציעות, צריך לעבד אותו מחדש. יש עוד הרבה שאלות אשר הוא כעת מסבת המצב הלא בטוח אינו יכול לגשת אליהם, אך הדבר בלי ספק כרוך בהפסדים.

יוסף פ.:  מתפלא שהדברים שמנדל אמר אותם כעת לא היו בדוח שלו.

מנדל:  (אמר שהדברים האלה ימסרו עוד ב)
צריך לגשת לעבוד התקציב השנתי אחרי גמר השיחה הזו. –

אשר:  חושב גם כן שהשאלה הזו אינה סובלת דחוי.

פודי:  רוצה להזכיר שסוף סוף מוכרחה להיות פעם שיחת הוועדה, אם היא לא תהיה אז הרבה דברים חשובים אשר צריך לסדר אותם יבוטלו.

שמואל:  מציע לערך שיחה גם ביום ששי וגם בשבת.
הוא גם מציע לבחור וועדה אשר תטפל בשאלות אלה ותעבד הצעות בקשר עם זה.

אפרים:  הדבר של הוועדה תלוי גם בזה אם הקיבוץ מקבל את הפטורים או לאו.

צבי נ.:  ברור לו* שיש רשות לקיבוץ לדרוש שהוועד הפועל ימשך ויגמור את השנה.  צריך לראות מה שיש לתקן אחרי הוויכוח. הוועדה הזו ששמואל מציע אותה לא תעשה הרבה. צריך לקרא לשיחה ולסכם את הוויכוח.

בולק:  אינו מבין איך אפשר אחרי ביקורת חריפה כזו לדרש שהוועד הפועל ימשך.

אפרים ר.:   בקרו רק כחמישה אנשים מ 100 וזה לא מספיק.

קולות   למה הייתה שתקה.

מנדל:  אחת הסבות שהוא מתפטר היא שמספר חברים דרש שהוא יתפטר ולא מפני הביקורת לבד.

מחליטים להמשיך ביום ששי בערב.

המשך השיחה על וועד הפועל     יום ששי

23.5.1931

(ספר 7 עמודים 1-8)

צבי נ.:  מציע להחליף את מנדל רק בתנאי שאחד הגזברים לכשעבר ימלא את מקומו עד סוף השנה.

מניו:  הביקורת על וועד הפועל לא הייתה מכונת להתפטרות של וועד הפועל.

יצחק פ.:  מציע להמשיך את הוויכוח על תפקידי הוועד הפועל.
בזמן שנגשנו לסדור הדמוקרטיה בקיבוץ ונבחר הוועד הפועל הייתה לנו מגמה ידועה. גם רצנו שממלאי תפקידים לשעבר יעזרו לבעלי תפקידים החדשים. רצינו שעד כמה שאפשר חברים ישתתפו בהנהלת העניינים. מנדל התחשב עם האמביציה שלו ומשום אי אלו סבות לא פנה לאנשים אשר היו יכולים לעזר לו. במשך השנים מתי שעמד הוועד הפועל להתפטר עוד לא נשמעה ביקורת קרה כזאת, אשר (הייתה) —
לא הייתה אצל גזבר גם ביקורת עצמית. המצב הכספי החמור התהוה לא רק השנה. אנו לא יודעים למה יש לנו אלפים לירות חובות. דוד לא הסביר את זאת די. גם לא הייתה רשות למנדל להוציא את הכסף של מכירת האינוונטר בשביל סילוק חובות. אין הצטדקות לדבר הזה.
במשך השנים נצטבר ניסיון רב, עצם השתתפותנו ואחריותנו בשביל על הנעשה כאן, של אחד בשביל השני, היא צריכה להסיר מאתנו את כל האמביציות הפרטיות. מתוך ניסיוננו הגענו לזה שפעולת הייחד בלי השתתפות הכלל אינה מספיק. אנו דורשים השתתפות של כלם בהנהלת המשק.
מזכיר את עבודת הוועדות.   בוועדה הכספית צריכה אמנם להיות איניציטיבה של הגזבר אך אין לבטל את האיניציטיבה של יתר חברי הוועדה. היו הרבה ישיבות המועצה המשקית אשר היה להם ערך רב; היה רק כישלון חלקי. –
באשר להבא.    רוצה להדגיש שלא היה בא לוועד הפועל ודורש את התפטרותו, אך כוון שוועד הפועל מגיש את התפטרותו, הוא מקבל אותה מטעמים אובייקטיבים משקיים.
אין כעת ידיעה לאף אחד עד מתי אנו נהיה לא מבוססים. אי אלו ענפים שעומדים במרכז העניינים אינם מאפשרים לנו להחליף את הגזבר באמצע השנה באיש חדש. צריך לדרש מאנשים שימלאו את חובתם.
בנוגע לחצרן הוא חושב שיכל להישאר. בנוגע למסדר העבודה הוא אינו מצטרף למקהלת המהללים, היו הרבה שגיאות בעבודתו.

דרור:

היה מוכן תמיד לעזר למנדל בעבודתו אך זה לא פנה אליו כמעט ועל כן הוא חושב שלא נחוץ הדבר מפני שהוא עובד לפי תוכנית ולפי החלטות הוועדה הכספית. מנדל מצטדק שגם אצל דרור קרו אותם הדברים גם אז אחרי 3 חודשים לא נמסר דו”ח וכו’. גם אז הוצאו כספי הפרות בשביל מטרות אחרות, אך מוכרחים לזכר שאז המצב היה אחר לגמרי במשק. –
הוא חושב שמנדל לא מלא היטב את תפקידו ומקבל את התפטרותו, למרות שהוא לא היה מציע לו שיתפטר.
האם מפני זה שהוא בעצמו היה פעם גזבר אסור לו לבקר את השגיאות של הגזבר החדש.
בנוגע לוועדת התוכנית הוא חושב שאיש אחרי עבודה פיסית קשה של יום שלם אינו מסוגל לעבודה הזאת, על כן היו מוכרחים להפסיק אותה.
דרור אינו מסכים בשום אופן למלא את מקומו של מנדל.

אפרים ר.:  קשה להגיד לגזבר אשר עובד כבר 6 חודשים שהוא אינו מוכשר לתפקיד, דבר כזה צריך לראות ולהגיד מראש.
הביקורת של מנדל לא הייתה ממצה.
הוא לכשעצמו הצטער כאשר נבחר מנדל לגזבר, אך לאחר כל השיחות שהיו כעת הוא יודע להעריך את הנזק החברותי אשר נגרם על ידי זה. הביקורת נמשכת בלי סוף, החברים לא הבינו שנאמרו כבר די דברים בשביל הביקורת עליו, חזרו בלי סוף והוסיפו עליה. אם רוצים לשמור על היכולת של החבר לא צריך לנהג כך.
גם ביקורת על אשר לא הייתה נכונה. אמרו פעם שאם ישנו מועצה משקית לא צריך לדייק ביותר על כשרון של הפרט, למילוי התפקיד בוועד הפועל זה לא היה נכון. –
ביחס להבא.  ברור שלא נמצא כעת גזבר חדש אשר יעבד עד סוף השנה. הוא מציע שכל הוועדות תפעלנה כעת מחדש, הוועד הפועל ימשיך את פעולתו עד סוף השנה.
ביחס לעזרה לגזבר אפשר להבין את מנדל ואת הטעמים הפסיכולוגים שלו אשר מנעו ממנו את האפשרות לגשת אליהם.
ביחס להוצאת כסף הפרות למטרות אחרות, הוא חושב את הדבר הזה אמנם להפרה, אך כל זמן שלא שמענו דוח מפרט על מה הוצאו הכספים האלה והאם אי אפשר היה להימנע מהם, אנו לא יכולים עוד לדון על הדבר.

מנדל:  אינו רוצה לענות על הדברים הנוספים.
בזמן שקבל עליו את העבודה הוא מלא אותה כל זמן כשהייתה לו ההכרה שהוא ממלא אותה היטב וגם חשב שאנשים חושבים כך.
כל זמן שלא נבחר עוד גזבר חדש הוא חושב את הדבר ללא גמור ואינו מקבל גם שום הצעה אשר לא כוללת בתוכה את החלפת הגזבר. יש לו לא רק הטעם הזה שאחרי הביקורת הזו אין לו יכולת פרטית להמשיך את העבודה. – יש גם סבות אחרות.

שמואל:
לא ראה כל אפשרות להמשיך את העבודה בצורה כזו כמו שזה היה בחודשים האחרונים. נשמעו כל מיני דברי ביקורת מהצד ועל כן חשב שהכי נכון להביא את הדברים בפני הקהל. –
הביקורת אשר נאמרה בשיחות הם לא שנו את דעתו, מפריעה לו גם בין יתר הדברים העמדה המיוחדת שיש לו ביחס לעבודה ולמשק. ואצל רב החברים היא אחרת.
שמואל חושב שהביקורת על אשר הייתה קשה מדי. –
הוא מבקש את הקיבוץ למצא צורה של פתרון בשביל שאלות אלה, על כן הוא גם בשיחה העברה היצע שחברי וועדה אשר תקבל עליה את עבוד ההצעות בקשר עם המצב.
יש לכם החברים אדישות בקשר עם כל שאלות האלה.

משה:  רואה את המצב חמור לא רק בנוגע לוועד הפועל גם בנוגע למצב הענפים אשר דורשים התרחבות ואין למי לפנות בקשר עם זה.
הוא מציע לבחור וועדה של חמישה אנשים אשר תעבד הצעות מעשיות על דרכי תיקון ותבוא עם ההצעות האלה.

יהושע כ.:
חושב שהשיחות כבר נגמרו אין מה להוסיף לביקורת.
הוא חושב שדוד הוא היחיד אשר יכול להמשיך את העבודה (עבודת הגזברות) עד סוף השנה. יחד עם זה הוא חושב שצריך להיבחר עכשיו גזבר חדש לשנה הבאה.
צריך להביא לשיחה הבאב הצעות מעשיות.
בכל אופן אין מישהוא אחר אשר ימלא את עבודת

דוד:  את התפקיד הוא לא יקבל, – גזבר הוא לא יהיה, אך הוא מוכן תמיד להשתתף בעבודה בקשר עם הגזברות, ובכן הוא מסכים שיבחר איש חדש והוא יעזור לו עד כמה שיש באפשרותו.

יהושע:  עומדת לפנינו פעולה רחבה, משא ומתן עם ההנהלה הציונית, והגשת תוכנית לשנה הבאה וכו’. וזה לא יכול לעשות איש חדש. הוא מציע שיבחר איש חדש לשנה הבאה אך שדוד יעבד עד סוף השנה.

הודיה:  צריך לקבל את התפטרותו של מנדל ולחייב את דוד לעבוד עד סוף השנה. יחד עם זה צריך להיבחר איש חדש לשנה הבאה והוא יכנס במשך הזמן לעבודה.

דוד כ.:  תפקיד של גזבר הוא לא יקבל אין לזה הכרח גמור.
מציע לקבל את ההצעה שלו לבחור איש חדש, ולהראות כיצד האיש הזה צריך להיכנס לעבודה בעזרתו של דוד.

יהושע:  מציע לחייב את דוד לקבל את התפקיד, כי אין מוצא אחר. לשנה הבאה נבחר איש חדש אך כעת דוד מוכרח לקבל את התפקיד הזה.

שמואל:  חושב להשאיר את השאלה עם דוד פתוחה ולבחור וועדה אשר תעבד הצעות בקשר עם פתרון המצב. –

משה מציע   וועדה בהרכב כזה: פודי, מוסם, צבי נ., דוד כ., יהושע כ.

נונק מציע   את יוסף פ., יצחק פ., דרור, משה ג., צבי נ.

מחליטים על הרכב הוועדה והיא
צבי נ., נונק, משה ג., דוד כ., דרור

שיחת וועדת החברים     שבת

24.5.1931

(ספר 7 עמודים 9-16)

פודי:  רצינו בעצם להעמיד בשיחה זו דוח של החודשים האחרונים וגם כמה שאלות מעשיות. השיחה נדחית כבר זה כמה שבועות, כעת  השעה מאוחרת על כן נעמיד רק כמה שאלות מעשיות.
השאלה הראשונה היא  שאלת נסיעתו של נונק. כידוע נונק כבר היה בחוץ לארץ בכדי להתרפא ממחלתו. אך הרפוי אשר קבל לא עזר לו הרבה. כעת הכאבים נמשכים אצלו. לפי דעת הרופאים אשר התייעצנו אתם האפשרות היחידה של רפוי היא ניתוח בחוץ לארץ. ד”ר גליקר על ידי קשרים ידועים שלו עם הרופאים הבאים בחשבון יכול להקל בהרבה על נונק את נסיעתו.
כל הדבר לפי חשבוננו צריך לעלות כ40 לירות יחד עם הבראה אחרי ניתוח.
לנונק ישנה אפשרות להשיג הלוואה בסכום הנ”ל בבנק ואנו נצטרך להתחייב להשיב את הכסף במשך שנה וחצי בכל חדש סכום ידוע. השאלה היא ראשית אם אנו מסכימים להוציא את הסכום הנ”ל בשביל רפוי של מחלתו, והשנית אם אנו מסכינים להצעתו של נונק בנוגע להלוואה הזו.
אנו בוועדה דנו על זה והחלטנו למרות המצב החמור להסכים להוצאה זו.

מנדל פ.: החשבון של הוועדה מוטעה, זה צריך להיות בתור הוצאה של שנה זו.
אנו צריכים בהחלט לתמוך בהצעה זו אם הרופאים אמרים שזו היא הדרך היחידה. אנו צריכים לאפשר לו את הנסיעה הזו. השאלה היא איך לסדר את ההוצאה הזו.

ממינה:  חושבת שזו היא הוצאה הכרחית אשר בשביל להשיגה מתר גם למכור פרות.

פודי:  ובכן לעצם ההוצאה הזו יש הסכמה. צריך לחשב האם עלינו לקבל את ההתחייבות בנוגע להלוואה.
מנדל העיר שכול הסכום הזה יחשב בתור הוצאה של השנה הזו. צריך לדעת שסכום הוועדה הכללי להוצאות של עזרה מדיצינית וכו’ הוא מוגבל מאד ואנו לא נוכל לסבול הכבדה כזו. זה לא יאפשר לנו את הבראת הקיץ. על כן אולי נכון לחלק את ההוצאה הזו גם לשנה וגם לשנה הבאה.
השאלה השנייה שהוועדה רוצה להעמיד כעת היא שאלת כמה עזיבות של חברים אשר לדאבוננו אינם נמצאים כעת בשיחה.
הראשון הוא זוסיא (אינו במקום), והשני הוא יונה קדר.
זוסיא פנה אלינו לפני חדשים שהוא רוצה לעזוב את הקיבוץ. הוא מסר שאם הקיבוץ ידרוש את זאת ממנו יישאר עד סוף השנה. בקש רק אפשרות ללכת לכמה ימים לחפש לו עבודה. פרטים על העזיבה הוא לא מסר לנו.
יונה לפני כמה שבועות מסר לנו שהוא רוצה לעזוב את הקיבוץ. הדבר הזה עומד לפניו זה שנה או יותר אך הוא לא הודיע לנו מפני שהוא לא רצה להיות פה זמן רב קנדידט לעזיבה.
הוא אינו רוצה להישאר עד סוף השנה כאן, הוא הולך עם צפורה ואם יעזוב בסוף השנה בוודאי לא יוכל למצא לו עבודה תיכף, על כן הוא החליט ללכת כמה חודשים קודם בכדי שיוכל למצא לו עבודה ולהסתדר עד החורף. אנו הצענו לו פשרה, שיישאר כאן עד סוף העונה של העבודה הדוחקת. אך הוא עומד על שלו שילך בסוף יוני בערך.
בשיחה הוא לא מצא לנחוץ להשתתף מפני שאין לו מה להוסיף למה שכבר אמר.
הגועו אלינו שמועות של עוד כמה מקרים של עזיבות, על כן היה כדאי באחת השיחות הקרבות לדון בשאלה זו.

שמואל:  איני רוצה להיכנס לעובי השאלה של העזיבות ומה שזה אומר בשביל הקיבוץ. אך הוא חושב שאין לנו כל אפשרות לתת לחברים ללכת לפני גמר השנה. בכל אופן אסור לנו להבטיח לחבר שבתאריך הקבוע הוא יעזוב.

ישה ג.:  הוועדה חייבת להגיד לכל חבר העומד לעזוב שיבוא לפני הקיבוץ ויביא את הטעמים ואז יש אפשרות לקיבוץ לקבל את הטעמים בתור מספיקים או לאו. לפי זה יכולה להיות עזיבתו לגלית או כעין בריחה.

פודי:  יונה אמר לנו שיותר מזה שאמר אמר לנו הוא לא יגיד גם בשיחה. על כן גם לא בא לשיחה.

ברל מציע רק לדבר על עזיבתו של יונה.

יוסף פ.:  לפי הצורה שהוועדה העמידה השאלה אין לנו מה להגיד. צריך רק להעמיד את השאלה מטעם עבודה ולהחליט לפי האפשרות.

יצחק נ.:  יונה מסר לו שהסבות שהוא עוזב את הקיבוץ הן ידועות. הוא (יצחק) חושב שכל אחד במצב הנוכחי של המשק החברה וכו’ יכול למצא לו סבות בשביל לעזוב את הקיבוץ.
בנוגע לזמן עזיבתו הוא מצדד את הדבר לתת לו ללכת מתי שהוא רוצה מפני שהוא רוצה איך שהוא להסתדר לקרא החורף. ובשביל זה במצב הנוכחי צריך להיות איזה חדשים בחוץ.
ובכן הוא מבקש לאפשר ליונה ללכת.

מנדל:  יש להצטער מאד שיונה לא בא לפני הקיבוץ להודיע על זה. אחרי 11 שנים של עבודה וחיים משותפים הוא אולי חייב לכבד את הקיבוץ בהודעה זו.
הוא בכל אפון מציע להקל עליו את הליכתו אך לא במידה כזו כמו שהוא דורש.

נונק:  הוא חושב שהמקרה היחידי שהקיבוץ יכול לאשר עזיבה של חבר – הוא אם החבר הזה מסבת האקלים או מצב בריאותו אינו יכול להישאר כאן.
רק לדבר על הקלה בשבילו בקשר עם זה. ובזה הוא מצטרף לדעת של מנדל.

קובה:  נחוץ ברור בזמן שאיש עוזב, והברור תלוי בהרבה באיש העוזב. יונה במקרה הוא אחד מאלה אשר אינו יכול לבוא ובאופן פומבי לדבר על סבות עזיבתו. בנוגע לזמן עזיבתו הוא חושב שצריך לדרוש מיונה שהוא יישאר עד סוף השנה. הוא מבין את עזיבה של יונה כך האיש הזה אינו יכול לחיות בצורה חברותית זו (מחפש לו צורה אחרת של חיים).

פודי:  לפי שאנו רואים אין כעת אפשרות של ברור יותר רחב בקשר עם העזיבות. צריך כעת רק להחליט על זמן עזיבתו, האם בסוף השנה או באמצע השנה.
אנו חשבנו שאפשר להסכים לזה שיעזוב באוגוסט.

יש הצעה לקבוע תאריך של עזיבתו 1לאוגוסט, ואם מצב העבודה ירשה אז לתת לו אפשרות ללכת קודם.

יצחק נ.:  מבקש לותר על הפרנציפ מתוך יחסנו ליונה ולהסכים להצעתו שיעזוב מתי שהוא רוצה.

פודי:  ובכן רב הדעות הן לפי הצעתו של מנדל לאפשר לו ללכת ב 1 לאוגוסט, ולפי מצב העבודה לשנות אותה ולתת לו ללכת קודם.

יצחק נ.:  רוצה להודיע שהוא התפטר מהוועדה ואינו משתתף בישיבותיה.
הסיבות: השנה אין לוועדה כל השפעה על מהלך הדברים, רב ההחלטות של הוועדה לא מתקיימות. מצד אחד הגזבר מצד שני סדור העבודה וגם החבריה לא פעם אינם מצייתים להחלטותיה. על כן הוא אינו יכול להשתתף בעבודת הוועדה אשר הוא אינו מכיר בערכה.

פודי:  אלינו הדברים האלה היגעו לפני שני ימים בצורת הודעה. לא הספקנו לדון על זה.
ביחס לעצם הדבר צריך להסכים להתפטרותו כי אם נכריח אותו להישאר בוועדה לעבודתו לא יהיה כל ערך. על כן מציע לבחור את מישהוא אחר.

נונק:  חושב שאם הקיבוץ יחייב את יצחק להמשיך את העבודה הוא בוודאי יעבוד לא גרוע מאשר עבד עד כה. הסבות שיצחק הביא לפנינו הן אולי היו יכולות לגרם להתפטרות כל הוועדה, אך אין הגיון שדווקא מפני זה אחד מהוועדה יתפטר.

אנשל:  חושב שהנימוק הזה שנונק הביא אינו נכון, אם חבר אחד ממוסדות רוצה להתפטר צריך לאפשר לו את זאת. הוועדה יכולה להישאר באותו ההרכב.

פודי:

פישקו:  צריך לדון על הטעמים שיצחק העמיד. עוד לא שמענו את חוות דעת הוועדה האם הסבות האלה עומדות גם לפניהם בצורה כזו ורק אז להסכים לפטורים של יצחק. אולי* אפשר להתגבר על אי אלו סבות.

פודי:  צריך לאמור שעמדנו לא פעם בפני התפטרות אך החלטנו לא לעשות את זאת. הרבה מהשאלות שיצחק העמיד אותן הן נכונות ואנו צריכים לעמד* עליהם בזמן שנמסור דוח על חצי השנה.

אפרים:  מציע שיצחק יישאר בוועדה עד שיתבררו השאלות.

יצחק:  אינו מסכים לכך.

פודי:  לפי הניסיון שיש לנו עד כה אין לראות מראש מתי נביא לברור השאלות. על כן אנו מציעים שאיש רביעי והוא יוצא.

ברל:  התפטרותו של יצחק הופיעה באופן פתאומי, לולא זה היינו מכינים תשובה על הדבר הזה.
כלפי דידו הדברים שעורר אותם יצחק הן בקשר עם ביקורת על המוסדות ועל החברים.

יצחק נ.:  חוזר על הטעמים שלו.

ברל:  בפעולת הוועדה יש אמנם קושי רב, אך כך מסתדרים הדברים בקיבוץ עד כה. הוא אינו רואה איזה דבר שנכשל והיה כרוך רק בנו.

פודי:  יש לנו עוד שאלה חשובה אחת והיא שאלת עזרת קרובים. הדבר הזה אמנם* עומד יותר טוב מאשר בפעם העברה, אך בכל זאת צריך עוד לדבר על זה בשיחה הבאה.

שיחה            

30.5.1931   

 (ספר 7 עמודים 17-21)

דו”ח מהמ”מ עם הסוכנות בדבר גמר הביסוס

דוד כ.:
מניו.  מציג את שאלת משלוח הכסף שנמסר ע”י אחיו למנדל. והכסף לא הגיע הביתה. מנדל מסר את המשלוח הכסף לבחור העבד בחנות.

אנשל: מעיר כמה עובדות נוספות בדבר משלוח הכסף. מציע שמנדל יהיה אחראי באופן פרטי עד התברר העניין עם הדאר.

מנדל:  מוסיף ברורים על המו”מ שמתנהל עם הדאר ומציין שלקופה אין אפשרות כעת להעביר את הסכום הזה פעמים.

אנשל:  מציע לשלוח את הכסף על אחריותם של ש”ע ומנדל.

דוד כ.:  כשנה מתנהל מומ בינינו בין הסוכנות בדבר הביסוס המשק. המחלקה עוסקת ע”י וועדות באיזו צורה להביא לידי גמר את ביסוס המשקים.
עקב השנויים ההולכים ומתקיים גם המפתחות הולכים ומשתנים. המחלקה התחילה במו”מ הראשון בדבר חתימת החוזים. וועדה קבעה לפי האזורים את המפתח הדרוש לביסוס, משקי גוש המערבי צריכים לקבל ½* משקים המירחים 1203; השיש השני הסכימה בדבר נטיעת ציטרוסים: נקבעה הנוסחה – 2 ד’ למשפחה אשכוליות. הכביש השלישי. שאלת הלולים לכל משפחה. העופות.
בנינים – אנוונטר.
בקשר הוספת אדמה, נתנו גם אמצעים בשביל הכשרת אדמה. תקציב אמצעי תוצרת, הדברים הללו הם כבר בבחינת ההסכם שהוא מחוץ לגדר הוויכוח, לעומת זה ההנה”צ רוצה להשתחרר ממתן ההון החוזר, יש נטייה כבר להשתחרר ממתן ההון החוזר כבר בשנה הקרובה.
כל הסעיפים מחוץ לרפת הם קלים מאד ועלולים להבוא לידי הבנה והסכם.
בספטמבר בשנה הקודמת קבלנו הצעה בדבר התקציב הסופי ל 11’118 לא”י.
בשאלת הדירות.
בדבר בתי הדירה מגיע לנו   75 חדרים ע”פ חדר וחצי למשפחה.
בנין הרפתות.  מגיע לנו עוד רפת ל30 ראש, מעבר לרפתות ל 120 ראש שיש לנו כבר. שאלת המתבנים תיפתרנה, 250 פונט למתבן. 100 לא”י לסתכור  בורות זבל 355 לא”י,  גדור 80 לא”י
בשביל רפת לאיזולציה.
שאלת רשתות ללולים* הראשונים נפתרה בחיוב. 65 לא”י אינסטלציה ללולים קיימים.
החרישה העמוקה:   500 דונם למספוא, יש לנו עוד לחרוש 230 דונם.  
לזבול מגיע לנו עוד 70 לא”י.
לקורדונים אנחנו מקבלים עוד בשביל 150 ד’  176 לא”י.
בשביל אנוונטר  קנית שני טרטורים  615 לא”י.  630 לא”י על פי רשימה.  
שאלת הקומביין: אין לנו כל התקווה היות שיש לנו מכונת דישה. המשק היחידי שקבל קומביין צוות הוא חפציבה, היות שאין להם מכונת-דיש.
שאלת החובות:  תאג של חובות שנעשו על ידי השקעה במשק וחובות שנוצרו מתוך מחסור של הון חוזר 150 לא”י. בקשר עם מאורעות 145 לא”י. על פי פסק דין של קפלנסקי.
30 לא”י בעבור קנית קש, ביחס לסכום הראשון המחלקה מסרבת להכיר בו, ביחס ל 245 לא”י יש רק עיכובים פורמליים והמחלקה וגם מרכז* החקלאי יתאמצו להסכים* ל 30 לא”י השאלה שנשארה פתוחה בינינו ובין מחלקה.
דרשנו גם מניש:  צריכים לגבות את הסכום בתוך התקציב המיוחד לחריש העמוק, ולנטיעת הפרדס, הפרש בין דרישותינו שנתקבלו וההצעת המחלקה הוא 765 לא”י.

הכבשים: דרשנו מאת המחלקה 408 לא”י. היות שהמחלקה מתחשבת עם ההכנסה מהכבשים בכדי להפסיק את הון החוזר, המחלקה הסכים להחזיר לנו 150(2) לא”י בשביל הכבשים – המו”מ טרם נגמר.

שאלת הרפת.  הוועדה שחקרה את המצב ברפת היגעה למסקנות שצריך להשקיע סכום כסף בכדי שהרפת תוכל להגיעה ל 10,000 ליטר למשפחה.
המחלקה לא קבלה ולא התחשבה עם מסקנות הוועדה. והשאלה לא נפתרה.
על יסוד הברורים שהיו לנו הצגנו את דרישתנו בצורה כזו: המצב העומד ברפת הוא 90 ראש, התנובה שלנו מגיע ל 245,000 ליטר חלב לשנה.
אחרי ברור בתוך הרפת החולה נשארו 68 פרות שתנובתם תהיה ירודה ולא לסיים הליטרים שנקבע ע”י המחלקה בתור יסיר לביסוס. המחלקה מכירה בדרישותינו ל 23 פרות נוספות והם מוכנים לתת לנו את הסכום הדרוש בתנאי שנסתלק מלקבל הון חוזר.

שאלת ההון החוזר:
שאלה הראשונה היא המחיר של החלב, הירידה במחיר תשתקף באופן ניכר בהכנסות.
הלול: ההכנסות מהלול ירדה מ 600 מ’אי על 35 מ’אי לעוף.
שאלת הפלחה.  ירידת המחירים וירדת ההכנסות מדונם חיטה ודונם תירס גם היא עלולה לפגוע בהכנסות המשק.
בשנה הבאה יהיו לנו 225,000 ליטר חלב שזה נותן –

                                             מתקבלת הכנסה של לא”י   5740
                                             הוצאה               לא”י   7511
                                             חסרים                לא”י   1700  

המחלקה מתכוננת להוריד את המכסה מ 45 לא”י  ל 350 לא”י.
אחרי הורדות נישאר בכל זאת הפרש בין הצורך בהוצאות וסכומים המוסברים מהכנסות
ל 500 לא”י.  
יש לשער שהון החוזר יגיע לסכום של 560 לא”י.