שבת
26.4.1931
(ספר 6 עמודים 253-256)

מנדל מוסר דו"ח על ההכנסה וההוצאה בחודשים
אוקטובר – מרס 31
ההוצאות בסך הכול -5514
ההכנסות בחצי השנה זו הן -5661
ההוצאות במזומנים אוקטובר 1930 – מרס 1931 ההכנסות בחדשים
כלכלת אנשים 263 1932 אוקטובר 1930 – מרס 1931
הוצ. כלליות 870 273 הסוכנות היהודית 132 1582
" " תרץ 967 43 כלכלת פועלים 105 146
קרן המחלבה 606 55 " ילדים 700 15
הספקת בהמות 782 16 גן ירקות 793 322
" טרקטור 400 24 מחלבה 590 702
" אוטו 339 60 גדול עופות 078 59
דלק 682 105 " כבשים 377 64
פלחה 505 42 אקליפטוס 630 32
גן ירקות 500 68 עבודות חוץ 949 84
מחלבה 401 294 בהמות חלב 885 375
גדול עופות 360 92 פיצויים 500 80
" כבשים 787 17 כבשים 265 128
תבואות 659 81 מחסן תבואות 865 210
זבל כימי 156 113 שונות 552 13
מטעים 980 189 הקפה 607 152
בנינים וכביש 387 189 תקציב לבניינים 965 1728
בהמות חלב -. 140 053 5661
אינונטר צומח 503 165
כלים 947 25
עבודות בניין 496 1422
דבורים 600 1
מחסנים 843 39
הבטחה באחריות 468 107
343 5504

ברב סעיפי ההוצאות אשר קבענו לנו בתחילת השנה לא עברנו עד כה את התקציב.
בסעיף הנעלה עברנו את התקציב. –
במטעים הוצאנו יותר מאשר קבענו מראש בשביל קורדונים, ובשביל שתילים (פרדס וכו').
קנית המגרס לא הייתה בחשבון ההוצאה הקבועה מראש, והיא הוצאה של 18 לא"י.
אם נסתכל בהכנסות של חצי השנה הזו אנו רואים כל התקציב אשר* הוקצב כמעט הוכנס כבר.
כרגיל התקציב בא בחשבון בחצי שנה הראשונה בזמן שיש גכן גדולה אשר מכסה את הוצאות של חצי השנה השנייה. –
השנה אין תקוות גדולות.
החציר אמנם יכניס את ההכנסה המקווה אך הפשתה תכזיב. ראשית מסבת ההוזלה הרבה, וגם היבול לא יהיה גדול, יש חלקות שלא נקצור אותן מסבת הקוצים.
ההכנסה של הפלחה אשר נקבעה בראשית השנה היא כל כך קטנה שאם אפילו תתמלא היא לא תכסה את ההפרש שנוצר על ידי העדר התקציב לחצי שנה השנייה. –
ממכירת פרות יש לנו 458 לא"י אשר צריך בעצם להוציא אותו בשביל קנית פרות.
בראשית השנה קבענו כמה מוסדות אשר בתפקידם היה לעזור להנהלת העניינים ולהתייעצות בשאלות משק והנהלתו.
ההחלטות האלה לא הוצאו לפועל במשך הזמן הזה.
הועדה הכספית וועדת ההספקה, ניסינו להיכנס לעבודה ולמצאו צורה של עבודה משותפת אך לא הצלחנו בזה כלל. לא מעט גם בי האשם. לוועדות האלה נכנסו אנשים אשר היו צריכים ללמוד עבודה חדשה בשבילם. והגזבר גם לא תמיד יכול היה לרכז את החמר ככה שיהיה לאנשים ענין להתעסק אתו ולדון בו. צריך להיות קשר בלתי אמצעי ובלתי פוסק בין המוציא לפועל ובין חברי הוועדה וזה לא תמיד היה. הישבות עם וועדת ההספקה היו יותר תכופות אך מצב העבודה הייתה מועטה מאד, דברו בכמה שאלות מפורטות.
בכל אופן היגעו לתוכנית מסוימת ויש לחשוב שהיא תצליח. ובכן אם לסכם את העבודה של שתי הוועדות האלה יכולים להגיד שאת המטרות אשר היצגו לפניהן לא הישגו עד כה.
שמואל ק.: מוסר את הדין וחשבון משלושת החודשים האחרונים במצב העבודה.
יש לציין אחרי הדו"ח שמצב העבודה הוא די טוב, אחד הסבות הוא שאת החציר גמרנו די
מוקדם (נשאר עוד 25 טון חציר לכבוש), וגם הודות לזה שאנשים זמניים אשר חשבו לעזוב כבר מזמן נשארו עד כה. בזמן האחרון נוצר מצב קשה מאד ברפת בפרט ביחסים בין העובדים. –
בזמן האחרון מורגש בקהל החברים אי שביעות רצון מעבודתו של וועד הפועל.
מסבה זו ועוד אי אילו סבות שמואל אינו מוצא אפשרות להמשיך בעבודה. צריך להבין את זאת שהוא עוסק בעבודה זו שנה ראשונה והכניסה לתפקיד זה היא קשה למדי.
לרגל האמור למעלה שמואל אינו רוצה ואינו יכול להמשיך בתפקידו ומגיש את התפטרותו.
אשר: במשך הזמן שעובד בוועד הפועל לא נכשל ולא היו לו סבות בלתי אמצעיות אשר היו גורמים להתפטרות.
האשם באי הצלחה של וועד פועל היא אינה תלויה בחברי וועד פועל, כי אם באנשים אשר מלאו את התפקידים האלה בשנה העברה וגם בכול הקיבוץ.
לא הייתה כל עזרה מצד בעלי התפקידים לכשעבר, וזה במידה רבה הכשיל את חברי וועד פועל החדש. השנה מצבנו קשה על ידי זה שבשנה העברה נכנסנו לחובות, והשנה עלינו לתקן את המעוות.
מתוך כל זה גם הוא חושב שהוועד הפועל לא יכול להמשיך הלאה בצורה כזו.