תקציר שיחות קיבוץ – 1931

שיחת קיבוץ   10.1.1931   

יוסף ה.: כידוע אנו (כמה אנשים) מתכוננים לנשף, ראשית מסיבת גמר הכביש, שנית פורים מתקרב. ההכנות* בעצם תקפן, אך נשמעו דעות של אנשים אשר מסיבת המצב הקשה חושבים לבטל את הנשף. וועדת הנשף החליטה בכל זאת לא להיכנע כי אם להמשיך בהכנות. מתבקשים להשתתף במסכות וכו’.  

ממינה מתנגדת: אין מצב רוח ואין כסף.

סמט: כדאי להצביע בכדאי לראות האם רוצים או לא רוצים בנשף.
מצבעים. מתנגדים מעטים מאד. ובכן הנשף יהיה.

                    המשך השיחה הקודמת   12.1.1931

  ארוחת ארבע היא לדעתו מיותרת, יושבים שעה ומבטלים והיום הוא קצר;  הפרודוקטיביות בעבודה ירדה מאד השנה. קשה למצא אנשים מתאימים לענפים, קרו בזמן האחרון מקרים שבין חברי ענף אחד פרצו סכסוכים ואי הבנה אשר גרמה לא פעם לקושי רב וגם להסתלקות מהענף של אחד מהם או שניהם יחד.

שמואל מעיר שבימים היפים הכרחי לקום יותר מוקדם מאשר עד עכשיו.

שמואל מזכיר עוד פעם שצריך להשכים בימים היפים.

                          שיחה כללית   14.1.1931

אליעזר: הערב אנו מתחילים בברור התוכנית השנתית של המשק.
… התמונה שמתקבלת מהעבודה זו מראה שאנו איננו יכולים לעבוד כך הלאה, אלא מוכרחים לעשות אי אילו צעדים רדיקלים שצריך לאחוז בהם בכדי להשתלט על המצב.
… התפתחות הדברים דורשים צעדים מכריעים אם איננו רוצים לרדת במדרון.
… מתהלכות כבר בקיבוץ שמועות על מצב הקשה ונוצר כאלו בין האנשים מצב של פניקה ידועה, וזה לא טוב, אנו צריכים אמנם לשאת בקשיים האלה ולעשות את ההתאמצות להתגבר עליהן.
כלם צריכים לשאת בנטל הכבד של התפתחות המשק.

יהושע כהני: הוועדה בחנה את החומר רק תוך כדי בירור תוכניות הענפים עם מנהליהם. אחרי הסכום לא באה בחינה ולא כל שינויים מלבד בשגיאות סתם.
… בו בזמן שמרחיבים היום את הנטיעה של האשכולית – יש השערה שהדרישה בשוק העולמי איננה גדולה.
… מאידך יש גורם שני – יוקר העבודה שלנו; למרות ירידת המחירים ב 25% – 40%, העבודה שלנו עלתה על השנים הקודמות. עם כל ההתפתחות  של המשק אין* לראות עליה בתוצרת העבודה, יש וגם יורדת. אם לא ע”י הכנסת מכונות – תוצרת עבודת הידיים של האנשים יורדת. לדעתי אנו (אנו נופלים גם ממשקים אחרים) מצב אנשינו ירוד במובן הבריאות.
… הממוצע 131 איש. אי אפשר להגיד שאין אחיזה להלך הרוח הרווח כיום על מצב מסוכן. משק הבנוי על 50 יחידות אין זה מצב בריא אם נחוצים כל כך הרבה עובדים. אחת הסבות לעודף האנשים יש לזקוף על ירידת פריון העבודה מתוך ירידת כוח העבודה של האנשים; הדבר מחייב הוספת אנשים.
… עלינו להוסיף בזמן הזה שעה אחת ליום העבודה.

                         

---

בן-ציון:  לפני שנה* חיפשתי אחרי אמצעים להוצאות הדרך והייתה לי גם אפשרות. קבלתי
       מכתב מחברים בקיבוץ שאלוה לי כסף ואוכל ניתן להרוויח בבניין להשיג*. היה לו חוזר, אבל
      אחרי שקול הסכמים. קבלתי הלוואה בקשי ט  והתחייבתי לסלק אחרי חודשים. בהתחלה לא
      הייתה אפשרות אבל הובטח שעם התחלת בניין האורווה אכנס. בינתיים הוצע לי להיכנס לרפת
       והועה’פ הבטיח לי שלבניין יכנס איש במקומי. למרות ההבטחות, תחת לחץ הסכמתי, הועה’פ
      הבטיח לי את הכסף מחוזה האלווה. עתה הודיעו לי שלא אקבל כסף. אני מוכרח לסלק את
     החוב השבוע, אני דורש שינתן לי הכסף השבוע וגם תינתן לי האפשרות להרוויח אותו בבניין.

     ברל:  חשבנו שהכסף ממשכורת שוימר יוקדש לכך. אולם הגזבר הוציא כבר את הכסף ועכשיו
                 הוא דורש לעכב עד אשור התקציב.

    אפרים: מאשר שאין העניין עומד בתור* אלא כדברי בנציון.

             הוחלט להמציא לו את הכסף מיד ושאלת עבודתו בבניין תתברר אח’כ.

מנדל פרוכטר:
… לחסכון מצד כל חבר לא יוכלו המוצאים לפועל לשמור על התקציב. דרישות החברים הן בקו עליה בלי התחשבות עם היכולת המציאותית, ואם השמירה נתונה בידיים מרוכזת הננו מגיעים כעת לגבול היכולת לו הייתה העלייה יותר איטית לא היינו אנוסים כעת לירידה פתאומית מתוך מבט על השנים הבאות.
... שאלת החלטות,  בחנו מחדש את ממשות החובות הגענו ל  2034 לא”י.
זהו החוב המציאותי (מלבד החוב לריזנר). אם לצרף את זה לגירעון בין הון חוזר והשקעות תתקבל ס”ה חסר  2160 לא”י. זוהי הגדלה לא גדולה של החובות, אולם הסכום עצמו של החובות הוא מאיים בתמידות להבא. אנו מוכרחים להקטינו. גם גדול הקרדיט הוא קיים וגוזל את כל המרץ, מגדיל את ההוצאות לריבית. אין לי הצעה מסוימת איך להקטין את החובות.
מוכרחה לקום הכרה שכל הדרכים כשרות למטרה זו. בשנים הבאות מחכים לנו חובות למטרות פרודוקטיביות להשקעות בהרחבת ענפי המשק וגם לשם כך עלינו לעשות ליקבידציה של החובות הללו. שאיפתנו מוכרחה להיות להוריד שנה שנה 400 לירות במשך 5 שנים. איך נוכל לעשות זאת, ע”י הגדלת הכנסה ואם על ידי הורדת ההוצאות. הורדת ההוצאות תתקל בהתנגדות כי גם בתקציב המוצע השגנו את הגבול. לדעתי אנו נוכרח לעשות זאת, אחרת נוכרח לעשות ניתוחים בענפים בכדי לאפשר לעבוד באופן מסודר.    

                    שיחה כללית המשך שאלת התקציב   24.1.1931

מנדל פ.:  אחרי שהוא עין בשאלת התקציב נוכח לדעת שנוכרח לקמץ עוד בסעיפים בכדי
שמאזן יאוזן יותר טוב.
הגן לא הכניס עד כה את ההכנסה המקווה, גם בשדות המצב לא כל כך טוב. ובכן אנו מוכרחים לתקן את הסעיפים:

…אמנם תהיינה טענות מכל הצדדים אך אין לנו ברירה אחרת, אם האחראים בדבר ומנהלי הענפים לא ייכנעו להצעה זו (אם היא תהפוך להחלטה) אז יש להם רק בררה להתפטר ולמסור את הדבר לאחרים.

דוד כ.  הוויכוח יכול להיות רק אם המתווכחים יבנו את הדבר היטב ואת הקושי של הגשמתו.
הוא נותן סקירה על התהוות החוב של 1900 לירות, אשר הצטבר במשך השנתיים האחרונות.
… לפעמים יש רושם כאלו השתמשנו בכסף המיועד להשקעות לצרכי כלכלה וכו’ אך זה לא נכון.

                           המשך השיחה   26.1.1931

משה גולדנברג:  לענייני עבודה כמה הערות. וועדת התוכנית לא מלאה את תפקידה, לא נתנו תמונה בפרספקטיבה. לפי הלוח תנודה היא לא גדולה בעונות*. לפי הניסיון של החודשים שעברו לא מתאים לתוכנית.
… אם דרושים קמוצים, אז דרושים בכל החזית. אם צריך לארגן את העבודה יותר טוב, צריך בכל הענפים. איזה הענפים שעבודתם מרובה מדי או כיצד לתקן? סדרן העבודה צריך היה להכיר את העבודה ולבקר*, התאמה של אנשים יכולה לתקן. יש גם לחפש דרכים לשפר כלי עבודה, מלבד הפלחה לא נעשה דבר;
… ישנם אנשים ארעיים, צריך להטיל על וועדת החברים לייצב את מספר האנשים שיהיו קבועים. הלחץ על קמוץ בעבודה צריך להפנותו בעיקר על הענפים (נטיעות, גן). פעם קווינו מקבוצות הענפים, אבל הרבה לא נעשה.
פעם ע”י לחץ טבעי חפשו שכלולים, אם לא עבר את הגבול. כיום צריך לחץ מלאכותי, צריך להוציא אנשים לעבודות חוץ.
… מאין ניקח את עודף ההכנסה, צריך היה להראות זאת ולא להעמידנו בפני קיר אטום או מחכים להתפתחות מאליה.

דרור:  התכונה לוויכוח הסתלקה וכנראה שהדברים יסתדרו בדרך הטבע. אבל זה מסכן את עתיד המשק. צריך לטכס עצה מבלי להשתקע בייאוש.
… לשיטה קראו יד חזקה. הפרוש הוא, אם יש מטרה מוסכמת ומחליטים על תקציב אז צריך לעמוד על המשמר להוציא לפועל בלי התחשב עם כל שנויים שהם. אבל לא מועילה השיטה להחליט על תקציב בכדי לשנותו בכל פעם. התוצאות – מצבנו כיום. אם אנו נקבל כרגע איזה מסקנות – עלינו להוציא לפועל ביד חזקה.
…בכל דבר הנוגע קרוב ללבוש של פלוני הוא חושב שמותר לעבור על התקציב. אנו בעצמנו יצרנו לנו מושגים כאלה. תמיד היה גבול מסוים. אני קורא לזה – לעבוד בלי חובות.
… כיום יש תקציב מסוים מההנה’צ לכלכלה והוצאות כלליות 4350. זה מוכרח להיות הגבול. גם מנדל בהצעותיו עשה בלי שיטה. כשלא יהיה גבול, בכל סעיף נרצה לעבור. עלינו לעמוד על 4350.
… אם רוצים הרציונליזציה במשק ובענפים, מוכרחים ללמוד לעבוד לפי תוכנית.

משה ג.  אני מפקפק בהרבה דברים מתוכנית הקיצוצים, עד כמה שנוכל להוציא לפועל ושנית אינני רואה את נקודת* התורפה בגודל ההוצאות. אין משק אשר יתקיים על דרגה כזו כמו שמציע דרור. אינני יודע אם קמוצים אלה לא יביאו נזקים במקום אחר. במצב שכל איש מגן* אל ספוק צרכיו בחרף נפש, גם כשהם טפלים. את המאמצים צריך לחפש במקום אחר.
… שנית יש לחפש ענפי הכנסה שיכסו את החובות במשך כמה שנים.
… את הסיכויים הללו לא מראים.

אנשל: הגישה לבירור לא נכונה. אם מצבנו הכספי והמשקי כפי שמתואר, צריך היה להציג פרספקטיבה. גם ההצעה לקצץ הרבה לא הועילה הרבה.
… אינני רואה ענפים שיבטיחו גדול הכנסות מהיר.
… אינני רואה הרבה אפשרויות. השוואתי את ההוצאות בתל יוסף;   בדיוק כמו אצלנו, שם אחוז יותר גבוה עבודות פרודוקטיביות ומצב בריאות יותר טוב, אבל בהוצאה אין הבדלים ניכרים בדרגת החיים. בגבע המטבח יותר משאצלנו, יותר זול חולים, חינוך וטפול, הלבשה. אנו לא נוכל ללמוד מהם, עלינו להתאים את צרכינו ליכולת.
4 חדשים כבר עברו וכל הוצאות שלא נוכל בהן לתקן. אין שאלה של שנה אלא של שנים, כל חבר יצטרך להיתן ביכולתו להסתגל לתנאים הללו.
יש איפו גבול לקיצוצים. כיצד לחפש הגדלת הכנסות? את שאלת המשק בצורה זו צריך היה להציג.

 

דוד:  כנראה הוסכם שהחוב שהגענו אלו הוא גדול מדי ויוצר משבר והוא תוצאה של שיטה בלתי נכונה. אני הודיתי בזה. השתנה דבר מה במשק.
יש שני מקורות לשאת: א) הנחה, שיש כאן אנשים שצרכיהם משתנים ולא מסוגלים תמיד למאמצים הדרושים ומתוך כך למען הפרספקטיבה יש הכרח לעשות מעשים שנראים כקלות ראש. לא מתוך עוורון, אלא מתוך תקווה לגדול הכנסות. ונשתנו הדברים דווקא בפרספקטיבה מלפני שנתיים. נוכרח להוריד את דרגת החיים בהרבה.
… אני לא פעם התריתי נגד הוצאות וזלזול בחובות. דרשתי דרוג של צרכים. לא נתקבלו דרשתי*. למרות מלחמה מתמדת.
… העיקר החלטה כללית, נגד רצון החברים לא יבוצע כל תיקון.
… הגורם העיקרי המסבך אותנו זהו מספר האנשים. ואם מוכרחים להיות 120 איש עלינו התפרנס כאילו הינו 100.
מי שלא יוכל להתקיים כך ילך או יראה דרך לכסוי. אל נשלה את עצמנו בגדול הכנסות.
… השוואות עם תל יוסף, יש לתל יוסף הכנסות כמעט כפליים מאתנו ויש להם 159 איש.
אם לא תהיה הסכמה כללית להנחות אלה לא יהיה כל תיקון.

יצחק פישלר:  כשהגישו לפנינו את תוכניות התקציב הייתי במבוכה. האנשים לא הבינו את תוכניתם, צריך ובכן להתווכח. וועדת התוכניות אבדה את זמנה ללא תועלת. צריך היה להביא את הפרספקטיבות ודעות מבוססות בכדי להגיע לאי אלו תוצאות. אצלנו יש יותר מדי עבודה. המשק טרם התפתח, לא היגע לגבול היקפו ויש 120 איש. אנו מוכרחים להתאים את העבודה לשוק. המחיר הנמוך בשוק העולם הם בהתחשב כבר עם המכונות הכי משוכללות. אני אומר שאפשר וצריך להוריד עוד 20 איש. בענפי עבודת בית יש התפתחות בלי הגבלה ובלי השקעות.
לא מבוסס ללכת בקימוצים בלי גבול. דרגת קיום היא מוגבלת.
לא מספיק לאמור שמי שלא יוכל להתקיים – ילך. חבר קבוע יגדל כשיספקו צרכיו.
למה לא מראים על זה שאפשר להקטין את הוצאות הענפים. קמוץ הוא שמירה על הרכוש.
בסעיפים אחרים אי אפשר לקצץ בלב שלם.
בעזרת קרובים לא יתכן לקצץ מבלי להכריח את החברים לעזוב.
בנסיעות לחו”ל העלינו את דרגת חיינו, זה מוגזם.
אנו הגענו למשבר ידוע. בנוגע לשכלול העבודה ירדנו, חסר הדרבון, חדלנו בסטטיסטיקה, האיש דואג לנוחיותו, ממעיט בעבודה ואיננו מוותר על דרישותיו.

                         המשך השיחה   28.1.1931

צבי נ.:  המצב הוא ברור; ברור לכולנו שהחוב עובר על יכולת קיומנו. ברורה איפו גם
המטרה: לאזן את התקציב ולדאוג לסילוק החוב בזמן מסוים.
…העיקר הוא החזית היום יומית. אם נניע את עצמנו להכרה זו שחייבים* לקמץ …
… נוכל להתאים לרמת החיים הנשקפת לנו.
… השאלה אם אנו רוצים לקחת זאת על עצמנו. אחרת כל תוכנית לא תעזור. לכל אחד ידוע באיזו דרך התהוותה הרווחה וגם אנרכיה בעבודה ובהוצאות. אם לא נדע לוותר על דרישות ולשחרר את המוסדות מהלחץ, לא נמנע מגדול ההוצאות גם ביד חזקה. האנרכיה מושרשת עד כי קשה יהיה להשליט שוב סדר.

יוסף פרבר:
… כשאנו דנים בסוף ינואר על תוכנית השנה – אין זה בסדר. זוהי תעודת עניות ליכולתנו לסדר את עניינינו.
.. אני יכול להגיד בבטחה מתוך ראיתי את העבודה בענף. כי 50% מהעובדים הם אנשים שיכולתם הכלכלית איננה מגיע לצרכים שאנו דורשים מעבודה זו, בחורות וכו’,

…אם לא תחול, אולי בעקבות משברים קשים ראורגניזציה מוחלטת בסדור העבודה שלנו – נלך מדחי אל דחי. אבל יש פרספקטיבה, אני בטוח שהאמצעים הנמצאים בידנו, הקרקע, המים, יכולים לפרנס יפה ישוב, כל ישוב אחר גם בצורה קיבוצית היה מצליח יותר;
… אין שליטה ואין יד מכוונת בהוצאות שלנו, אין יחס בין הכנסות והוצאות, אין יחס בין שנה ושנה, בין מספר האנשים ובין ההוצאות. בשנים האחרונות הלכנו בהוצאות בעיוורון גמור.
… חשוב לי אחרי שאני עובד 10 שנים שאתקיים בבטוח עצמי, אבל חשוב לי גם שנדע כולנו, ניקח בחשבון את עתיד התיישבות הקבוצה, אנו חותרים תחת העתיד הזה.
… אסור לנו השנה להוציא פרוטה למעלה מתקציב מאוזן, נוסף לזה עלינו לסלק את החובות במשך 3 שנים, ז”א השנה 500 לירות.
אנו הורגלנו בעבודה להרגלים שלא יתכנו במשק. נחוצה ראורגניזציה של העבודה, וכן גם אני בטוח שלא נעשה זאת.
… הדאגה לסדור העבודה איננה עומדת אצלנו על הגובה;
אין כלים מתאימים, אין התאמה של אנשים לעבודה.

ישראל סלומניצקי:  אם מדברים על קמוצים אני מסכים לכל. אינני יודע כמה נשיג ע”י זה; זהו לא עיקר. הדבר עומד אחרת. הוועדות העמידו לפנינו תמונה לא ברורה.
… המשק לפני 8 שנים התחיל בסדור לפי שבלונה, במשך השנה הוא הלך בדרך שנוטה מהשבלונה. פתחנו ענפים אחרים. היום הענפים עיקריים (רפת) כמעט נהרסו, הפלחה במצב שאינו עומד לוויכוח; היום צריך לעשות רביזיה של כל התוכנית המשקית. והיא לא יכולה להיעשות על רגל אחת. המספרים שנמסרו נותנים מושג על המצב היום, מושג לא ברור ולא מדויק. אנו מוכרחים מעכשיו להתחיל בדרך חדשה; ראש דבר – סטטיסטיקה, בכל צעד ושעל, לראות בברור ולבקר את דרכנו. התנודות של מספר האנשים הלך לפי מצב רוח מקרי. עלינו ליצור גוף שיעבד תוכנית משקית, לא חשוב לי מה תהיה צורתו, שיגיד לנו תמונת התפתחות
לשנתיים- שלש שנים, על יסוד המצב הנוכחי. אני רואה שהענפים הם במצב לא ברור, ואין איפה לדבר על זה. סכומם של התפתחות כל הענפים.
… בפלחה החרבה, מחירי תבואה נמוכים, שנות בצורת, המחזור עצמו בלי קטניות,…
לא די להסתפק בקמוצים במטבח.
עבדתם השנה תוכנית הגן. לא היה בזה כל קשר לשום דבר. התחשבות* עם עונות הדחק בעבודה, ובמחירים בשוק, רק במקרה יש התאמה. אין כל קשר עם שאר המשק.
הלול – אצלנו אינני רואה תקוות גדולות, הוא מעסיק מעט אנשים ואוכל הרבה כסף.
… לא ברור לו אם כדאי להגדיל את הלול, ביחוד אם להתחשב עם אפשרות של מחלות.
ביחס לעצם הנהלת המשק אין אנו מנהלים אותו די; אין קשר מספיק בין הענפים ואין סדר. יש הרבה הפקרות. לי קשה להשלים עם זה שנקמץ מאוכל ומוועדת החברים, בשעה שבמשק מתבזבז הרבה כסף בלי כל צורך.
צריך תוכנית וסדר. נחוצה קונטרולה. במצב כל כך מתוח צריך הכול ללכת כמו מכונה, אחרת נשיג קמוצים קטנים וגם זה לא בטוח.
ביחס לתוצרת בעבודה איני יכול להגיד שהתוצרת עלתה בהרבה, בדרך כלל אין לנו טמפו. הוספת שעות ותורים, זה לא יוסיף הרבה, בכל היותר בשני חודשי החורף. צריך להכניס לעבודה קבלנות, ז”א קביעת נורמות של תוצרת. מנהל העבודה צריך לדעת כמה מספיקים, אבל לא להגזים. צריך גם קונטרולה אינני חושב שיש רצון רע, אלא אין מכירים* את הנזק.
אני רואה את המצב כארעי, עלינו בעיקר לגשת לתוכנית של שלוש שנים ובה להגיע למצב המאפשר קיום. איזה קיום, איזו דרגת חיים אפשר כיום לדעת. בלי תוכנית – לא רק חבר יעזוב על מנת להרוויח לעזרת קרובים, אלא כל חבר יצטרך לעשות לו חשבון לקראת מה הוא הולך.
אם תעמידו לפנינו תמונה של חוסר גדול בהכנסות – אנו נרד.

צבי.: … יש הגיון מקובל שלא  כדאי לקצץ כאן, כי בין כך אנרכיה במקום אחר. עלינו להתרכז בשאלת הקטנת הוצאות. בשביל להתגבר על המשער* דרוש מאמץ חברתי גדול, שעובר במידת מה על כוחנו החברתי כיום. שורר דפטיזם שלא כדאי להתחיל בתיקון. מוכרחים להתחיל בהתעוררות כזו.

דרור:  מהיא התוכנית של דיון על קמוצים, אנו איננו משק העומד ברשות עצמו, ישנו מישהוא שהוא אחראי בעדו ובעל המשק הזה העמיד לנו גבולות, אשר עליהם עלינו לשמור.
החוב הוא רק זה שאנו אכלנו ושהיינו צריכים להשתמש בכסף זה למטרה אחרת מוקצבת. אנו גם להון חוזר לענפי משק מקבלים לפעמים יותר כסף ובו אנו משתמשים למטרות אחרות, להספקת חברים וכ’.

אליעזר:  הוויכוח הכללי מסתיים. עלנו לעבור הלאה. נרמזו על ידי החברים שאלות למצב מהלך המשק.
ברצוני להכניס את ההצעות למסלול ראלי, אנו צריכים ובכן לרדת מדרגת חיינו. הדברים תלויים בהרבה גורמים אובייקטיבים אשר לא נימנע מהם. בכל השכלולים העומדים באפשרותנו… יש הנחות לחשוב שיש כוננות מצד החברים להשלים עם המצב הזה. אנו לא צריכים להעמיד לפנינו תוכניות אשר הן אינן ריאליות.

צבי נ.:  מציע להכניס לעבודות חוץ (בניין) מספר ממוצע של 6 אנשים. צבי נ. דורש החלטה בנוגע למספר האנשים לעבודות חוץ, הוא מציע לארגן קבוצת בניין קבועה.

יהושע כ.:  חושב שלא צריך עוד לגשת להצעות בטרם התבטאו כל האנשים אשר רוצים להשתתף בוויכוח.

                       שיחה כללית   31.1.1931

אולי הערב נגיע להחלטות  א) בנוגע לעבודה  ב) בנוגע לתקציב.
יש הצעה להקטין את האנשים עד 110  או ב עד  +120 

שמואל ק.  מציע לגשת לשאלת התקציב ולדחות את שאלת העבודה.

מתקבלת הצעתו של שמואל.

אליעזר:  הצעה אחת בנוגע למסגרת התקציב היא להשאיר עודף של מאתים לירות בשביל כסוי החוב.
הצעה שניה להשאיר עודף של 350 לירות לסוף השנה.

דרור:  מניח שהפרספקטיבה לשנים הבאות הן ברורות למדי בכדי שנקציב לנו גבול אשר אסור לנו לעבור עליו.
דרור מציע דרגה קבועה של חיים אשר נקבעה ע”י ההנהצ’ לכל המשקים. רק הכנסות יותר גדולות מאפשרות להעלות את דרגת החיים. צריך לסדר מסגרת קבועה אשר כל המוסדות יצטרכו להכוון לפיה. התקציב כעת צריך להיות מאשר למפרע על ידי האחראים למוסדות.

עומדים להצביע בשתי ההצעות הצעה של דרור הצעה 1 צריך לקבוע נורמה קבועה להוצאות המתאימה לנורמה של ההנהצ’ והיא 4350 ל לשנה, כך שיישאר בערך 400 עודף.

הצעה שניה (אליעזר)
קובעים את מסגרת התקציב שתשאיר רזרבה של 200-250.

מתקבלת הצעתו של אליעזר  ב 19 קולות נגד 9.

ממינה:  התיעצה בשאלת קמוצים בכלכלה עם רופא והוא אומר לה שזה אולי אפשרי, אם נאכל לפי הוראות של רופא. ז.א. נקטין את סכום הכסף הוצאות אך לא את סכומי המזון. לסדר את ההזנה באופן רציונלי.

                המשך השיחה הכללית מיום 31.1     3.2.1931

אליעזר:  אנו הערב גומרים עם תקציב האחרון – לצרכי החברים, אנו קשורים לתקציב הכללי ובמסגרת הזו עלינו להחליט על התקציב הזה.
למטבח הוצאה חדשות 180 לפי הצעתו של מנדל. (5 גר’ ליום כלכלה).

זיגה
ההצעה של עובדי הקומונה היא 280 לירות לשנה בלי ההספקה לחברים הנוסעים לחוץ לארץ. לפי החשבון החודש נחוץ תקציב של 275 לירות. מזה אי אפשר להוריד כלום מפני שהסכום הזה נחוץ ללבנים ולבגדי עבודה. על ההספקה לחברים לחוץ לארץ צריך עוד לדבר.

אליעזר  השאלה היא לא האם זה מספיק או לא כי אם מה יגרע מההספקה אם נתכוון לפי הסכום המוצע על ידי מנדל (201).

צבי נ  ועדת ההספקה ניסתה פעם לסדר את תקציב הקומונה 1250 ו 10 ל לרזרבה בשביל נסיעות לחוץ לארץ, הדבר נתקל בחוסר ניסיון של חברי הוועדה אשר לא התמצאו בדברים הקטנים, קשה להוכיח למנהל מוסד שאפשר להוריד מהתקציב.
… יידרש אי אלו ותורים מצד החברים בלי התאמצות יתרה.

אנשל 
בנוגע לנוסעים לחוץ לארץ אולי נוכל לסדר מזה שישנו בקומונה ומזה שיביאו השבים; בגודל התקציב הזה אין מה לדבר על זה.

דוד כ  ברור לכולם שירידה בתקציב מוכרחה להיות,
לנוסעים לחוץ לארץ מוכרח להימצא תקציב בתוך המסגרת הכללית של התקציב לקומונה.

רחל ז  אפשר רק להוריד את הגופיות וזה 8 לירות.

שנקה  קצוץ התקציב יגרום לקושי רב בקומונה אך מוכרחים להסתפק בזה. מציעה ללבוש הלאה את מכנסי השבת של השנה העברה. בשום מקום לא סדרות הספקה כה טוב כמו אצלנו. אמנם קשה לרדת מדרגת חיים זו, אך מוכרחים לעשות את ההתאמצות הזו. –
בוועדת החברים, הורדת התקציב לעזרת הקרובים יגרום לקושי הכי גדול ופה הוויתור יהיה הכי קשה. היא מציעה להוריד מכול דרגת חיינו בלבד לתת את העזרה המינימלית להורים שאין להם פת לחם. 

אליעזר  אנו מוכרחים לותר ובכן בתקציב הקומונה מכל מיני דברים קטנים כמו גופיות וכו’.
צריך לשמור שתקציב לנוסעים לחוץ לארץ לא יהיה כלול בתוך התקציב הכללי של הקומונה.

שוימר  חושב שהקיצוצים בקומונה יתבטאו באופן מאד לא נעים, הוא מסכים לקצץ בכלכלה מאשר בקומונה.

ממניה  חושבת שבקומונה צריך לסדר את הדברים הכי טובים בכדי שזה יהיה לנו בזול. יש דברים שאפשר לסדר לכמה שנים, תמיד מסדרים סמרטוטים אשר נקרעים תיכף, ופה היקר של הקומונה.

אליעזר  יש שתי הצעות אחת של 251, שניה 260, בשתי ההצעות האלה אין כוללות בתוכן גם את התקציב לנוסעים.

מצבעים, מחליטים שהתקציב בקומונה הוא  251, התקציב הזה אינו כולל בתוכו את הסכום אשר נחוץ להספקת החברים הנוסעים לחוץ לארץ.

אליעזר  כעת אנו עוברים לתקציב המטבח, התקציב המקוצץ הוא 180 לירות.

ממינה 
… היא חושבת את הדבר ללא נכון בהחלט, החברים אחר כך חולים ויום העבודה מתייקר. 
בשביל להוזיל את יום העבודה צריך ליקר את ההחלטה.

צבי נ
צבי מציע שנקבל החלטה שבפרודוקטים העיקריים לחם, בשר, חלב לא להוריד, אך ביתר הדברים כגון סוכר ביצים קפה להשתדל להוריד.

ממינה  מסכימה להוריד מהפרודוקטים אשר הם אינם הכרחיים לבריאות כגון: קפה תה וכו’. 

דוד כ  השנה ירדנו בשתי לירות על כל איש, על ידי סדור רציונלי והוזלת המחירים והכלכלה הוטבה.
דוד חושב שאפשר להוריד בסעיפים קטנים אשר לא נוגעים באוכל,
… בגפרורים, אנו מוצאים בערך פי שנים משתל יוסף, בסיגריות צריך גם לרדת במה שהוא;

לונק  כל ההצעות האלה דורשים סדור מיוחד בכל דבר
… כרגיל האנשים שוכחים מהר מאד החלטות כאלה. צריך שיהיה יחס רציני לדבר מצד כל החברים וכוננות לקיים את ההחלטה הזו.

משה ג.  נקודת מוצא לפועל צריכה להיות הזנה טובה, כל היתר לא חשוב. אפשר לקמץ בכל רק לא באוכל. צריך לתת לממינה אפשרות לסדר כלכלה כפי ראות עינה. במסגרת בזו.

אליעזר  יש רק הצעה היוצאת מהמסגרת וזו היא של יצחק נ. לסדר ניסיון לחודשים עם תקציב מקוצץ.  
הצעה שניה כללית לסדר את התקציב של 180 לירות לחודש.

מצבעים, מתקבלת ההצעה שהסכום של הכלכלה הוא 180 לחודש לכל השנה.

                    המשך השיחה     4.2.1931

סמט:  מסבת הקיצוצים נוכרח להזמין למשל רק שלושה גיליונות של הפועל הצעיר במקום ששה.

יצחק פ:  מתנגד להפחתת מספר העיתונים.

קובה:  חושב שלפי הסדור החדש בחלוקת העיתונים הדבר הוא אפשרי ונוכל להפחית במספר האקסמפלרים.

הפועל הצעיר ואחדות העבודה לא יספקו אם יגיעו הנה רק שלושה אקסמפלרים. מציע שוועדת התרבות תציע פרוט של הוצאות וקיצוצים.

סנדלריה  מציעים לפטר את הסנדלר השכור ולמלאות את העבודה בעצמנו.

יצחק פ.:  הסנדלרים לפי שהוא שמע מוכנים למלאות את התור במקום
בעבודת בית – בסנדלריה.

שמעון:  מסבת מחלה הוא אינו יכול לעבד בסנדלריה.

זוסיא:  בטוח שאם הוא ימלא את התור בסנדלריה לא יוכל לצאת משם כי לא יהיה איש שיחליף אותו, על כן הוא אינו מסכים לעבד בסנדלריה בכלל.

שמואל ק.:  חשבנו שנוכל בכל זאת למצא אנשים אשר יוכלו לעשות את התיקונים. נעלים חדשות אפשר גם להזמין מבחוץ. בתיקון נעלים יוכלו להתחלף כחמישה ששה סנדלרים (אליהו, זוסיא, מאיר, יונה, שמעון וכו’).

זוסיא:  אין דבר כזה כמו רק תיקונים, תמיד יש איזה עבדה בנעלים חדשות. – הוא אינו מאמין שכל האנשים האלה יעבדו בסנדלריה, הוא בכל אופן אינו רוצה להיות הראשון בתור הזה.

אליעזר:  כמו שהדבר עומד כעת התנגדות הנוגעים בדבר אינה מוצדקת, על כן הוא מציע לקבל את הצעתו של שמואל ק.

סלומניצקי:  אולי אפשר איזה סדור עם הסנדלר של חפציבה על ידי החלפת ימי עבודה.

ממינה:  מהאנשים אשר אינם מסוגלים לעבודה קשה צריכים להימצא כמה אנשים אשר ילמדו את העבודה הזו.

שמואל ק.:  מסכים אמנם לדעתה של ממינה, יש מספר אנשים אשר קשה להתאים להם עבודה, ויום יום ישנו קושי בזה. והיה כדאי להרחיב דבור על אודות זה.

אליעזר:  כעת לא נטפל בדבר, הדבר מוטל על מסדר העבודה להמציא את האנשים המתאימים. 

עזרת קרובים  הוועדה באה לכלל דעה שלא היא היא המוסמכת לאמור לחבר זה כן ולזה לא.
המצב בחוץ לארץ הולך ורע, אנו צריכים הצעות ברורות ודירקטיבה מה עלינו לעשות.

מסבת תנודת החברים שתפסה כמעט את כל התקציב, לא יכולנו למלאות את דרישות החברים על המקום – בתקציב הנישאר 30 לירות אין בכלל מה לדבר על מלוי הדרישות הכי פרימיטיביות. 
בנוגע לנסיעות לחוץ לארץ, אי אפשר להגיד, הסעיף הזה בטל ומבוטל, יש לנו התחייבות כלפי כל מני אנשים אשר לא אפשרנו להם לצאת להרוויח את הכסף הנחוץ להם לכך, והבטחנו להם עזרה מצד הקיבוץ.

יוסף הילד:  חושב שמהסכום הזה שהוא שולח לאימו אי אפשר לגרוע והוא ימצא במצב קשה אם זה יוחלט.

סמט:  חושב למיותר שכל חבר מעוניין יבא לפני השיחה, הוועדה יודעת שיש מספר אנשים שאינם יכולים לותר מעזרת הקרובים כמו שהייתה עד עכשיו; הוא יצטרך ללכת לחפש עבודה אם יגרעו דבר מה מהסכום הזה שהתן לזה עד כה.   

ממינה:  חושבת שזה צחוק להוריד עוד מהסכום המינימלי הזה ששולחים להורים. היא מציעה לעשות אי אלו עבודות רק לשם זה.

מנדל פ.:
… אנו עד כה הולכנו את החברים שולל בזה שהבטחנו להם את מלוי הצרכים האלה.
ההוצאה הזאת המזמנת שקשורה בתאריך אי אפשר אף פעם להגיע לזה לספק אותה במלואה כי אין הכסף לכך.

שמואל ק.: בוועדה הכספית דנו בשאלת וועדת החברים, הייתה שם הצעה של 100 המפורטת לשמות, אם לא נוכל באופן כזה להחליט שום דבר, אנו נוכרח אולי גם בשיחה לעבד הצעה מפורטת לשמות ולהחליט על כל פרט של ההוצאה הזאת

ברל:  דוד כ. הכניס הלך רוח שהחברים אשר לא יספקו את צרכיהם יוציאו את המסקנות. אף אחד לא יעזוב מסבה זו את הקיבוץ.
הסעיף אשר הכי קשה לנגוע בו הוא עזרת קרובים. בסעיף זה נוכרח לעשות התאמצויות רבות ולמלא עד כמה שאפשר את הדרישות של החברים.
… בנוגע להצעתו של שמואל ק. הוא חושב שלא נאה ולא מעשי לפרט את הסעיף הזה בשמות.

אפרים ר.:
… אי אפשר לקבוע כעת – השנה אין הבראה, יהיו בוודאי מקרים אשר בהם נסור מהחלטה זו.
… כי יש דברים יותר חשובים מאשר חוב של עוד 100 לירות.

אליעזר:
… ועל הבראה להחליט בקיץ, ואם יהיה הכרח להעלות את הסכום בשביל הבראה, לעשות את זאת.

לונק:  הדברים האחרונים של אפרים ואליעזר מראים שעומד להיעשות פריצה בתוכנית התקציב אשר קבענו לנו למפרע. זה אומר לפתח פתח לכל מיני פריצות אשר יקומו כעת מכל הצדדים.
למה על כן כל ההתאמצות שלנו.
… בנוגע לעזרה מדיצינית אי אפשר לקבוע מסגרת קבועה, כי המציאות תוכיח לנו אחרת. אך אסור לנו להשאיר פתח, אנו צריכים למצא כעת מקורות בשביל הוצאות אלה.

אנשל:  לחלוקת התקציב כלו יש אופי מאזני סכמטי, לא מביטים ולא חושבים על התוצאות של הדבר. אין כאן התחשבות עם אנשים הנמצאים כאן והדרישות שלהם הכי הכרחיות. צריכה להיות גישה חברותית לצרכים של החברים.
קל אמנם להחליט בשיחה על קיצוצים אך למעשה זה קשה מאד שמונה חדשים להתנהג לפי ההחלטות האלה
… אי אפשר להתייחס לחברים כמו לחניכים רעים אשר אינם רוצים להתנהג כראוי, ולהתאמץ להוציא את ההחלטות לפועל. הוא מזהיר בפני תוצאות רעות לדבר זה.

צבי נ.:
יצאנו מנקודה זו שאנו חיים מעל רמת חיינו ועל כן נכנסנו בחובות, כעת צריך לפנות אל המציאות ולרדת מדרגה זו.
לו חיינו בתור פועלים בודדים לא היינו בוודאי ממלאים את הדרישות כמו שהן עומדות אצלנו.
בנוגע לנסיעות לחוץ לארץ לא נוכל להוציא אותן לפועל.

ממינה:  בשביל לקמץ בהוצאות מעזרה מדיצינית צריך לעשות בהקדם האפשרי כל ההכנות נגד טיפוס. סידורים סניטריים ומלחמה נגד זבובים.  

אליעזר:  מציע להקטין את ההספקה בלול וברפת לטובת וועדת החברים.
על הבראה הוא מציע לדון בקיץ, יהיו מקרים אשר נוכרח לחפש בשבילם אפשרות של הוצאה נוספת.

מוסה:  הייתה לנו פעם השקפה שאומרה שהכי חשוב לשמור על כוח עבודה וחברים אשר מהווים נכס משקי, אסור לנו להגיד שאם לא נמלא את הצרכים של החברים עליהם להוציא מסקנות.
ההתנכרות של הפרט לרמת חיים הכללית היא גרמה לנו לקושי.
ההצעות לקיצוצים צריכים לבוא מצד החברים ולא מלמעלה, החברים צריכים להגיע לקיצוצים האלה מאליהם.
משק קפיטליסטי ראשית כל עושה זאת: הורדת המשכורת לעובדים, קצת יותר זהירות בקניה ובמחירה, אם זה יעשה ביתר הצלחה וזהירות אולי נוכל לקמץ איזה סכומים.
בכל אופן הדבר לא יכול לבוא מלמעלה מתוך החלטה של כמה חברה שהגיעו פתאום להחלטה זו.

יצחק נ.:  בשאלת קאוף הוועדה לא יכלה לבוא לידי החלטה, קאוף פנה לפני הרבה זמן ללכת להרוויח כסף בשביל לסלק איזה חוב פרטי, אך לא נתנו לו ללכת כי היה דחק בידיים עובדות אז, והבטיחו לו עבודה בבניין, כעת הדבר השתנה הוא אמנם כעת עובד בבניין אך לא על חשבונו. הוא פונה לקבוץ בבקשה להחליט מה עליו לעשות. כעת חסר עבודה בארץ ועל כן הוא גם אינו רוצה לצאת להרוויח את הכסף.

מנדל פ.:  כל התקציב הוא כל כך מתוח שקשה לחזור עוד פעם על כל סעיפים ולהוריד מהם. אם אפשר הוא קמוץ באי אלו סעיפים, צריך לעשות את זאת בלאו הכי מבלי לחפש כסוי בשביל הוספה לתקציב וועדת החברים.

מצבעים ומחלטים לעבור על התקציב המוצע על ידי מנדל (18 נגד 3).

הרוב מחליט לעבור על תקציב הוועדה ב 75 לירות.
כל ההחלטות האלה אומרות שכל הנסיעות לחוץ לארץ אשר החלטנו עליהן על יסוד עבודת חוץ הן בטלות.

צבי נ.:  אחרי שעבודת הבניין ושכרה נכנסו להכנסות הכלליות של המשק אפשר לראות מראש שחברים יצאו החוצה להרוויח כסף, והוא מציע לקבוע תור ידוע. –

מחליטים שהוועדה תדון בקשר עם זה ותבוא עם הצעה.

בשאלת קאוף
מצעים למסור לוועד הפועל להמציא לקאוף עבודה מכניסה.  

                   שיחה כללית     13.2.1931

תקציב וועדת התרבות

סמט:
התקציב ל 8 החודשים הבאים
ספריה עברית לירה לחודש.
ספריה לועזית ½ לירה לחודש.
עיתונות 217.
מכשירי נגינה ופטפון 15 ג’ לחודש.
נשפים וכו’ 3 לירות.
שונות 66 גר’.
7 גיליונות דבר, 3 הפועל הצעיר, 3 אחדות העבודה וכו’.

אפרים:  מערער על הקטנת מספר הגיליונות (דבר) העיתונות המפלגתית.

אליעזר:  מערער על הזמנת עיתון אחד “השומר הצעיר”, הוא חושב שצריך עוד לחתום
על 3 גיליונות של “השומר הצעיר”.

מנדל פ.:  אי אפשר לערך תקציב של וועדת התרבות בלי תקציב של הצגות. אם תבוא “הבימה” נחליט בוודאי מחדש לקבוע סכום בשביל זה.

לונק:  סובר שלא צריך לבוא עם דרישה שאנו נתמך בעיתונות המפלגתית לסוגה. מתקציב התרבות אנו לא נסדר תמיכה מפלגתית.

צבי נ.:  מציע לבטל את הסכום בשביל ספריה עברית ולהקציב אותו בשביל הצגות הבימה.

סונקה:
…לא נכון שלספריה העברית הקציבו 1 לירה ולספריה הלועזית ½ לירה – סוף סוף קוראים יותר ספרים לועזים מאשר עברים.  

אפרים ר.:  מתנגד שנוריד לגמרי את התקציב של הספרייה העברית. הוא מציע להשאיר – ½ לירה לחדש לספרים עברים. – ומה נותר להגדיל את הזמנת העיתונים.

צבי נ.:
… בנוגע לספרייה הלועזית הוא רואה שקשה מאד לדאוג לספרים*, על כן הוא מציע להקטין את הסכום של הספרייה העברית.

דוד כ.:
… ביחס (שם עיתון בלועזית) הוא מצטרף לדעתו של צבי, זה עולה לנו במשך שנה 36 ג’. העיתון הזה חשוב למדי וחבל להפסיק את ההזמנה הזו אשר הרבה אנשים נהנים ממנה.

אליעזר:  הזמנת עיתון אחד של השומר הצעיר אינה צודקת משום בחינה.

אפרים ר.:  המספר של 3 גיליונות של הפועל הצעיר אינו יכול להספיק בשביל כל החברים הרוצים לקרא את זה. גם קשה יהיה לשלוח את הגיליונות האלה לחברים בחוץ לארץ.

אליעזר:  עלינו להחליט על קיצוצים והוספות
הצעה אחת להקטין את הסכום של הספרייה העברית משמונה לירות לחודשים הבאים
עד 2 לירות, מהנשפים לקצץ לירה.

מתקבלת הצעה שמהספרייה העברית מורידים 4 לירות, מתקציב הנשפים הוחלט לא לקצץ.

נשארות לנו ובכן 10 לירות להצגות הבימה וליתר הצרכים.
אנו מחליטים לתת את כול העדף הזה בשביל הצגות הבימה.

מאשרים את קבלת הבחורה שעומדת לבוא ארצה.

ברל:  אנו נדון כעת בשאלת נסיעות לחוץ לארץ. בתקציב אין הסעיף הזה.
הוועדה התכנסה ובאה לאי אלו הצעות בקשר עם זה. הקיבוץ ראשי להכריע אם איש יכול ללכת החוצה להרוויח כסף או לא. אנו רשאים להגיד שאיש לא צריך ללכת מפה בלי אישור הקיבוץ. –
נסיעות לחוץ לארץ תתקיימנה ממילא, ראשית על כסף פרטי וכו’.
הוא מציע לעשות איזה מאמצים ולאפשר לחלק האנשים לנסוע לחוץ לארץ.
אנו מציעים לשלוח איש החוצה להרוויח כסף, האיש הזה צריך להיות מסוגל לעבודה מומחית בכדי שיוכל להרוויח כסף לא רק (או לאו דווקא) לעצמו* כי אם לעוד מישהו. האיש הזה ירוויח במשך חצי שנה או שנה ומה שהוא ירוויח יחלק לחברים העומדים לנסוע לפי ראות הוועדה.
יש אנשים אשר חפשו להם איזה אפשרויות אחרות ולא נרשמו תיכף לתור לנסיעות לחוץ לארץ, ויש כאלה שבלי לחפש להם דרכים אחרות תיכף פנו והם הם הקודמים.

נונק:  חושב שהצעה זו היא השליה גדולה, כעת אפילו עם פרוטקציה, אין להשיג עבודה כזו בעיר שהאיש יתקיים ממנה וגם ישאיר עודף גדול לנסיעות לחוץ לארץ. הוא חושב שזה לא יצא לפועל. 

שמואל ק.:  ברור שאם מישהו יצא החוצה ודווקא הלא מעוניין אז אין תקווה שהוא יוכל להפריש סכום מכספו, אם יצא איש באופן פרטי, המעוניין בדבר אז בכל זאת יוכל לקמץ ולהפריש פי שנים.

ארטק:  הוא אחד המעוניינים בדבר; הוא אינו חושב שיש איש אחד אשר מסכים להצעת הוועדה.
ידוע שאם איש יוצא באופן פרטי לעבוד למטרה זו הוא יכול גם לחיות בעד 4 גר’ ביום, ולאסוף לו כסף. בנוגע לנסיעתו הוא חושב במשך החדשים האחרונים כבר כמה פעמים הקיבוץ שנה את דעתו, פעם הוחלט שבבניין עובד איש על חשבון הוועדה, וכעת הדבר השתנה ואין איש בבניין.
הוא מתחשב בכל אופן לצאת החוצה ולהרוויח כסף לנסיעתו, קשה לו אמנם לעזוב את העבודה אך הוא בכל זאת מתחשב באביב ללכת.

נונק:  מציע להנהיג תור מוחלט ז.א. גם לאנשים אשר יש להם כסף מבחוץ שגם כספם יכנס לרשות הוועדה. עד אז מוכרחה להיות אנרכיה.

אליעזר:  אין דעה כזו האומרת שאנו מבטלים את הנסיעות לחוץ לארץ.
בנוגע לאפשרות להרוויח כסף יש הצעה לעשות מאמצים בשביל למצא מקום עבודה ואחר כך לדון על זה.

מציעים גם שהוועדה תקבע את התור של העומדים לנסוע.  

                            שיחה כללית     26.2.1931

הוועדה מעמידה שאלה קצרה: סמט הודיע שהוא מסבות פרטיות עוזב לאיזה זמן את הקיבוץ. הוועדה מייעצת להסכים לדרישתו.

שמואל ק.:  לרגל המצב בעבודה ובמספר האנשים לחודשים הבאים מוכרח להתנגד לזה.

יוסף פ.:  שואל האם הדברים של שמואל ק. הם מבוססים על מספרים מדויקים. כי אחרת אין כל כוח להתנגד לזה, למרות שאנו עומדים עוד מעט לפני עונה בוערת של עבודה.

פודי:  בוועדה לא ידוע שיש איזה נסיעות המוניות. רחל ר. נוסעת בקרוב, ביחס ליתר ידוע גם על שוימר שהוא נוסע. ביחס ליתר האנשים לא ידוע כל דבר.
הוא מציע לתת לסמט אפשרות לנסוע.

קובה:  קשה יהיה מאד להחליף את סמט בענף הכבשים. רק לפני שבוע הוא נלחם בעד המשתלם שנתקבל, כעת כבר עומדת שאלת החלפת סמט. סמט יכול לנסוע עם שמואל ק. יכנס במקומו.
בעוד שבועיים הענף יידרש 6 אנשים באופן קבוע.

פילק:  אינו יודע על שום מקרה שמי שהוא רוצה לעזוב. אך לפי השיחות בין האנשים ולפי השיחות הכלליות נוצר מצב כאילו יש יותר מדי אנשים. המצב הזה השפיע מאד בפרט על אורחים שאינם מתמצאים כאן. ובכן צריך לשנות את הדעה הזו אחרת מצבנו בקרוב יהיה קשה מאד.

סמט:  מוכרח לתקן את דברי הקודמים.
הוא הולך מסבות פרטיות בהחלט , הוא יודע היטב היטב את המצב, למרות כל זה הוא מודיע שהוא מוכרח ללכת. – 

אליעזר:  מציע לאשר את הצעת הוועדה.

צבי נ.:  חושב שאם הוועדה באה עם דעה כזאת השיחה צריכה לאשר אותה. אך אם לסדור עבודה אי אפשר בשום אופן למצא ממלא מקום בשביל סמט, אזי יש רשות לעכב את סמט אפילו חדש ימים עד שהעניין יסודר.

סמט:  חוזר על דבריו, שאלת העבודה בחוץ היא אצלו שאלה צדדית העיקר הן הסבות הפרטיות אשר בגללן הוא הולך.

צבי נ.:  אנו צריכים גם לשמר על עניני העבודה. אם העניין יגרור אחריו קושיים רבים אז צריך לעכב את סמט לאיזה זמן.

תנקה:  חושבת שצריך לאפשר לסמט את הליכתו, אם הוא מעמיד באופן כזה את הליכתו מכאן.
בפרט שיש לו עבודה כעת בחוץ. –

שמואל ק.:  בכל זאת חושב שאי אפשר לתת לסמט ללכת כל זמן שלא נפתרה שאלת העבודה בכבשים.

קובה:  מציע לעכב את סמט עד שימצא איש במקומו.

ממינה:  אנו חדלנו להיות גימנזיסטים, אי אפשר לעזוב את העבודה באמצע שנה וללכת מאיזה שהן סבות.

אליעזר:  הדעות שונות. אנו צריכים להצביע בשאלה זו. ולסמט נשארת אחר כך הברירה לציית להחלטה או לאו.

בהצבעה מחלטים לקבל את הצעתו של צבי נ. שסדור העבודה ישתדל בימים הקרובים להמציא איש אשר ימלא את מקומו של סמט.

איזיק:  כבר שלושה ימים אינו משתתף בסדור העבודה מסבת סכסוך פרינציפיוני עם מסדר העבודה. בזמן הגיוס לעכברים הוא הסביר לשמואל ק. שיש אי אלו עבודות בגוש הן הכרחיות והוא דרש שתי בחורות ועגלות. שמואל סדר את החצי מזה, לדבר כזה אי אפשר להסכים.
הגיוס מסבות פתאומיות יצא בשבוע יותר מוקדם משחשבו מקודם. מסד העבודה היה צריך לאסוף את מנהלי הענפים ולהחליט איזו עבודות צריך להוציא לפועל ואיזה לא.
בכל אופן הוא אינו מסכים לסדור אוטומטי כזה כמו שזה מוצא חן בעיני שמואל ק.
אלה סדורים דיקטטוריים אשר אין להסכים לכך.

שמואל ק.: מציע לדחות את הדבר עד סדור העבודה השבתי. יש לו הרבה לענות על זה.

מנדל פ.:  זה כבר שנים רבות שקמה אצלינו שאלת מזכיר או מרכז משק.
חשוב מאד הסדר האדמיניסטרטיבי, חשוב שהחומר התיכנוני או הסטטיסטי יהיה מוכן בסדר ובזמן.
חשוב על כן שאיש אחד יעשה את העבודה הזו. הוא מציע לקשר את התפקיד הזה עם הנהלת החשבונות, ובשביל זה להוסיף עוד איש למזכירות.
אם החומר יהיה מוכן בזמן אז לכל וועדה יהיה הרבה יותר קל לגשת לעבודתה.

                    שיחה כללית יום ראשון     1.3.1931

שמואל ק.:  מערער על זה שמתכוננים לנסוע לפורים לתל אביב כמה אנשים; במצב בעבודה כעת כזב שאינו מרשה לנסוע לכמות כזו אנשים. בפרט שבחוץ נמצאים 7 אנשים.
אחרי וויכוח משאירים את הדבר לאנשים המועמדים, להכרעה.

מנדל פ.:  מעורר את שאלת טפול בכביש.
אחרי המשא ומתן עם הממשלה שהיא תקבל את ההשגחה על הכביש, יצא שהממשלה מסתלקת מכל הדבר והמשקים בעצמם מקבלים עליהם את הטפול בכביש. אנו קשורים עם קבוצת חפציבה, צריך שגבע איש אשר באופן תמידי יטפל בכביש וישמר עליו, לא כדאי לקחת איש מבחוץ כי אם למנות איש מהקיבוץ ועל ידי זה לחלק 24 לירות אשר צריך להוציא בשביל איש מבחוץ.

עזריאלי ואיזק:  מצעים שזה יהיה איש מבחוץ מפני שאם זה יהיה חבר המקום אז הכביש לא ישמר, מפני שיוציאו אותו בכל פעם.

יוסף פ.:  האיש צריך להיות מפה, אסור לנו לעשות הוצאה כזאת בזמן שאפשר להשאיר אותה במשק.

מחליטים למסור את העבודה הזו לאיש חבר המקום.

מנדל פ.:  מוסר את המחזור הכספי בחודשים  אוקטובר – דצמבר, ינואר, פברואר.
לפי הרושם שמתקבל אחרי מסירת הדין וחשבון אפשר לקוות שאנו נוכל לעבד בגבול התקציב המקוצץ אשר נקבע. בחודש מרץ הצטברו הרבה מאד שטרות אשר מוכרחים לכסות אותם. זה אולי יהיה במובן זה החודש הכי קשה בשנה זו לרגל רב ההתחייבויות אשר יש לנו לחדש זה.

פודי:  רוצה לעמוד על שאלת עזרת קרובים. יש בסך הכול 11 חברים אשר מקבלים תמיכה חודשית ו 1* חד פעמית. מזה קבלו עזרה חודשית באוקטובר רק 6 חברים, עזרה דו פעמית קבלו רק 3 חברים, מנובמבר לא קבל אף אחד עזרה לקרוביו מחוץ לכמה מקרים.
הסכום הכללי שהוצא לשם זה הוא ¼31 לא”י.

יצחק נ.:  אנו צריכים אלי לעמד כעת על הסבות שהסכום המוקצב לוועדה לא שולם בחדשים הקודמים. –
משה ג.:  לא צריך לתת לוועדה להתנגח עם הגזבר. הגזבר מותח כעת את הדברים יותר מדי.
לפי הדין וחשבון הכספי אי אפשר להגיד שהמצב הוא קטסטרופלי; לא צריך למתח את ההוצאות האלה המינימליות עד כדי כך שאפילו הסכום הקטן הזה לא יסודר.

פודי:  הוא מסכים לתקציב של 30 לא”י אבל הוא מוכרח להיות בטוח שזה יתמלא, כי לפי הניסיון המר בחודשים האחרונים נוכח לדעת שההבטחה היא רק על הניר.

           שיחה כללית (ענייני וועדת החברים)     7.3.1931

פודי:  ידועה לכול החברים הדעה אשר השתררה אודות החבר ל. – אנו לא נכנס לכל סבך השאלות בקשר עם זה. נודע לנו שהוא בקרוב צריך לשוב ארצה ואלי אלינו. אנו החלטנו לכתב לו מכתב ברוח כזו שהוא לא ישוב אלינו.

אפרים ר.:  לא שמע שום דבר אשר ישמש הוכחה מפורשת אשר תאפשר לנו להוציא אותו מכאן.

פילק:  מצטרף לדעת של אפרים ר.

גם צבי נ. חושב שאין לנו כל יסוד להחלטה כזו. אולי בירור יחד אתו הוא על המקום.
צריך לתת לו במכתב אפשרות לבוא ולברר את זה כאן. רק אחרי הברור אתו נוכל להחליט איזה דבר. אנו צריכים לעמוד אתו פנים אל פנים.

שולמית:  למה הוועדה לא בררה את העניין קודם בטרם שלייפמן נסע?

אפרים ר.:  הוועדה הקודמת לא טפלה בזה מפני שהיו כמה חברים אשר טפלו בזה.
לא נחוץ לכתב לו מכתב כי אם לתת לו לבוא הנה ולדבר אתו פנים אל פנים.

ברל:  לו היה ידוע שהוא יתחשב עם הצעה לא היה חס עליו. מחוץ לחשדים בכלל עמדתו כאן אינה רצויה כאן. גם אופן עבודתו וכו’.

נונק:  כמו שאין הוכחות ברורות שהדבר הוא נכון אין לנו גם אפשרות להוכיח את ההפך. צריך בכול אופן להגיד לו שמוטב שהוא לא יהיה פה בהתחשב עם הדעה אודותיו.

פודי:   מסכים לדעתו של נונק. בלתי אפשרי שיסתובב ביננו חבר אשר חושדים בו באי אילו דברים.
לי באופן פרטי יש הוכחה קטנה.

שוודרון:  אם שוררת דעה כזו אודותיו מוטב שלא נתן לו לבוא, כי זה יגרום לו אי נעימות.

סונקה:  צריך לכתב לו מה שאנו חושבים אודותיו והוא יתחשב עם זה ולא יבוא.

יצחק נ.:  מציע לכתב לו מכתב או למסור את העניין לוועדה שתסדר אתו את העניין; בכל אופן עד כמה שאפשר לא להביא את העניין בפורום של שיחה יחד אתו.

פודי:  החשוב בדבר הוא עמדתנו האם יכול לחיות בינינו איש עם נטל של חשדים כאלה.

אסתר ש.:  היום יש לנו זכות באופן פורמלי להוציא חבר מפה אשר היה פה עשר שנים וזה על יסוד של חשדים שקיימים אצל אי אלו אנשים.

יצחק פ.:  צריך לברר את הדבר יחד אתו כאן.

 

פילק:  עומד על זה שצריך להודיע לו את יחסנו אליו בטרם שהוא יבוא אלינו. כל זמן שלא הוכיחו את הדבר אינו יכול להצטרף לדעה כללית כזו.
אם המשפט יוכיח שהמקרים הם נכונים אז גזר הדין יהיה במקומו.
צרוף של מקרים אשר אודותיהם מדברים בכל מיני פינות אינו מוכיח עוד במאה אחוזים את הדבר.

צבי נ.:  דעה כזו היא כוח אשר מוכרחה לפועל דבר מה. צריך בכל אופן לכתב לו את דעתנו.
ואז יש שתי אפשרויות. אם הוא ירגש שזו היא האשמת שווא הוא בוודאי יבוא וידבר אתנו. אם יישאר צל של ספק שהחשדים הם נכונים אז הוא אינו יכול להישאר אצלנו. ובכן צריך לכתב לו מכתב ולהזמין אותו בשביל ברור.

אפרים ר.:  כל השמועות אשר נפוצו בנוגע לחבר ל. לא גרעו מכבודו ולא כלום, כל זמן שאין הוכחה ברורה לא צריך להשתמש בעובדה שהוא היה בחוץ לארץ ולשים לו מצר לפני רגליו.

צימנד:  יודע אודות כל מיני עובדות, החבר ל. יודע שיש חשדים כאלה. –

מנדל פ.:  אי אפשר להוציא חבר עם כתם מבלי לתת לו אפשרות להצטדק. צריך בבואו  לברר על המקום את הדבר.

פודי:  איני יודע האם שני המקרים שאפשר להוכיח אותם במאה אחוזים מספיקים בשביל להוציא עליו גזר דין כזה. הוא יבוא ואי אפשר תהיה להוכיח לו. –

אחרי הצבעה מתקבלת הצעה הראשונה ב 21 קולות נגד 17 שנכתב לו מכתב בטרם בואו ונודיע לו על הדעה השוררת פה אודותיו.

פודי:  לפני כמה שבועות הצענו הצעה שילך איזה חבר להרוויח כסף בחוץ בשביל נסיעות לחוץ לארץ. כעת יש איזה יסוד מעשי להצעה זו. הסתדרות ויצו רוצה לסדר איזה קורסים לבשול ופנו לממינה שהיא תנהל את הקורסים האלה, שהמשכורת תהיה די גבוהה.

פודי:  ההצעה היא שהקיבוץ מסכים לעבודת חוץ של ממינה בתנאי שיהיה איש אשר ימלא את מקומה.

מקבלים את ההצעה הזו.

יצחק נ.:  יש לוועדה עוד לברר ערעור אחד ביחס לעזרת קרובים. חיה צ. כידוע כל השנים מסדרת באופן עצמי את עזרת הקרובים. המשכורת שלה באופן ישר עוברת להוריה. בקשר עם זה פנו כמה אנשים וערערו על האי צדק שבדבר.
חיה מקבלת בערך 5 לא”י משכורת חודשית וזה עובר ישר להוריה.
הוועדה מציעה לחיה שהיא תיכנס לשורת הזקוקים לעזרת קרובים ותקבל את התמיכה הרגילה.
אך חיה התנגדה לזה. גם אחיה וגם אחותה עם משפחותיהם הם מחוסרי עבודה וכלם כמעט מתקיימים בכסף הזה. מחוץ לזה היא מקווה שהעזרה תמשך רק עוד כמה חדשים ואחר כך הוריה לא יהיו זקוקים לעזרתה.
חיה מוסרת לנו גם שיש חוב ישן.
חיה הודיעה שהיא בכלל אינה באה לשיחות וגם הפעם לא תבוא.

ממינה:  דברה עם חיה. המצב הוא כזה שהוריה מקבלים את הכסף בסדר, פעם הם מקבלים חצי או רבע המשכורת. הם תמיד שקועים בחובות.
חוץ מזה למה הדבר התנהל כ 5-6 שנים ודווקא כעת בזמן שהם עומדים להסתדר לשנות את זה.

שוימר:  האנשים האלה בוודאי הסתדרו במשך השנים האלה לפי המשכורת הזו, בבת אחת אי אפשר בשום אופן לשנות את זה. את הדבר צריך לדחות לאיזה חדשים עד שהם יסתדרו באופן אחר.
מנקודת ראות קיבוצית הדבר לשעצמו הוא לא נכון, אך אם זה עד כה לא סודר אי אפשר לסדר את זה מהים למחר.

פודי:  הוועדה לא פעם ניסתה לברר את השאלה עם חיה. אך לא הגיעה לכל תוצאות.
מוכרחים פעם לברר את השאלה הזאת, הוועדה קבלה את זה עליה ורצתה לבוא להסכם עם חיה בטרם שתביא את הדבר בפני הקיבוץ.

עזריאלי:  הוא יעץ לחיה לברר את זה כאן, אך לא כל אחד יכול לעמוד בפני הקיבוץ לברר את זה כאן בפני השיחה.
לא נכון הוא הדבר שהאח והאחות מתקיימים בכסף זה.
עוד לפני שחיה נכנסה לקיבוץ הדבר הסתדר כך שהיא תמכה בהם. הייתה שאיפה מצד חיה והוריה לשחרר את חיה מהתמיכה הזו. –
מובן הדבר שיש מקום למרירות מצד החברים לדבר הזה, אך בכל זאת קשה להאמין שמישהוא במקום חיה היה עומד אחרת במקרה כזה.
צריך את השאלה הזו לדחות עד שההורים יסתדרו יחד עם בתם בשכונת העובדים ולא יהיה זקוקים לתמיכה מצד חיה.         

פודי:  מוסר את המצב בקשר עם מספר האנשים.
נמצאים כיום על המקום 125 מזה:
חברים 50, חברות 38, אנשים אשר התחייבו לשנה 12, בחורות לשנה 10,
אנשים לא קבועים      לא קבועות      מקיבוץ המקביל      , יש כמה אנשים אשר מתכוננים לעזוב אותנו בזמן הכי קרוב.

חיים וקסמן מציע את עצמו בתור חבר לקיבוץ.

הוא מתקבל בלי הצבעה.

ארטק:  מתפלא שהוועדה לא הכניסה את שמו לרשימת האנשים העומדים לנסוע. הוא החליט לנסוע לחוץ לארץ ואינו יכול להסכים שאחרי כל מה שהיה, אחרי שהייתה התחייבות ביחס אליו, הוועדה עוברת בשתיקה על הדבר.

שמואל ק.:  ארטק הודיע לוועד הפועל שהוא מחפש עבודה בחוץ בשביל להרוויח כסף. אך בטרם שהוא מצא את העבודה, הוא חושב שמיתר להעמיד את השאלה הזו.

צימנד:  אם ארטק הודיע שהוא חושב ללכת לחפש עבודה הוא מציע לתת לארטק אפשרות להרוויח כאן באופן פרטי את הכסף.

פודי:  להצעתו של צימנד אין כל מקום, יכול להיות שיצא איש להרוויח כסף גם בשבילו. לפי החלטת השיחה האחרונה בקשר עם זה.

דרור:  הקיבוץ פעם החליט שלארטק יש חפש לנסוע לחוץ לארץ. יש רק שאלת הכסף, אשר גם כן הגענו לאיזה שהוא פתרון. ובכן האיש שילך להרוויח כסף בשביל נסיעות לחוץ לארץ אולי ירוויח את הכסף בראשונה בשביל ארטק.

פודי:  ארטק הוא הראשון ברשימה של הנוסעים לחוץ לארץ.

ארטק:  כבר שנתיים מדבר אודות זה עם וועד הפועל ועוד לא באו לדון על זה אתו ברצינות. 

                       שיחה כללית   שבת     14.3.1931

(בתחילה לא רשום)

יצחק פ.:  המשק שלנו בשנתיים האחרונות לא התפתח עד כדי כך שאנו צריכים יותר אנשים, להפך על ידי שכלולים אנו צמצמנו את מספר האנשים בעבודה.
אחרי החשבונות שהוא עשה יצא לו לא יותר מ 110 אנשים.

ברל: מה נעשה בעונות האלה שצריך בכל הענפים מקסימום של אנשים.

יצחק פ.:  לא נדבר כעת בפרובלימה הזאת, אפשר להתווכח האם יש לקחת פועלים שכירים לעונות האלה,…

שמואל ק.:  בשנה העברה בחדשים אפריל – יולי היו באופן ממוצע 115-117 איש. ביניהם נסיעות פרטיות וחולים כ 30 איש.

יצחק פ.:
… הוועד הפועל כמו שהוא כעת איננו מקיף את המשק ואיננו ממלא את תפקידו אשר צריך להיות למוסד כזה שנתיים לפני ביסוס המשק.
אנו צריכים ללכת בדרך אשר בחרנו אותה, ולעבד בה במסירות, אם נמצא שנחוצה דיקטטורה אז עלינו להיכנע גם לזה. המועצה אמנם הוציאה לאור דברים אשר קודם היו נגמרים ב ד’ אמות. ההצעה שהמועצה תהיה סגורה היא הצעה לא במקומה. חשוב שזו לשמוע עד כמה שאפשר הרבה דעות של חברים.

שמואל ק.:  התוכנית של המטעים נמסרה לנו ע”י קבוצת הנטיעות. צריך להדגיש שהעבודה במטעים סביב הבתים היא נעשית בימי גשם, על כן הקצוצים בעבודות האלה לא ישנו בהרבה את מספר האנשים.
בכביסה  המכונה לא תעזור לנו הרבה כי הבחורות שעובדות בכביסה הן אינן מסוגלות לעבודה אחרת.
בעבודה של בחורות יש עונות אשר קשה להעסיק אותן בעבודה מלאה. – וזה לא נתן לשנוי.

אשר:
… אנו מוצאים במשך השנה הרבה כסף בשביל כלים קטנים, כמה שהחצרן משתדל שהכלים לא יאבדו! הכול ללא הועיל. הענפים לא נוהגים סדר בכלים האלה. 

                      סדור עבודה   שבת     21.3.1931

שמואל ק.:  היות ואנו עומדים בפני עונת עבודה קשה , החלטנו לשבת היום ולקבוע לנו את הסדר של העבודות העומדות להיעשות. צריך בסדר לעבור על כל ענף וענף.

מניו:
… צריך להוציא את צבי פ. מהבניין בכדי לחרש את שטחי הקרב-ארט, צריכים לעבוד בזה 3 אנשים בשני טרקטורים. אין איש אחר אשר יוכל לעשות זאת מלבדו.

שמואל ק.:  המצב בקבוצת הבניין הוא קשה, חסר כבר איש אחד מהקבוצה ואי אפשר להוציא שני.

צבי נ.:  במקום שיהיה לנו עודף של ירק כמו באפריל בכל שנה, חסר לנו ירק מפני שלא הספקנו להשקות די, לא הספקנו להכין את התעלות בזמן. צריך עוד איש אשר יעבוד בהכנה להשקאה.
חסר איש להשקאה.

יוסף פ.:  בזמן הכי קרוב העבודה במטעים תתרבה*, נחוץ כמעט מספר כפול של אנשים, יש דילול פרי וטפול בגפנים, הכרמים מתחילים כבר לפרח, וזה מוכרח להיעשות לפני הפריחה. צריכות לעבוד בזה כ 6-7 בחורות. במשך יום מספיקים רק לדלל שני דונם ביום ביחד עם טיפול בגפן.
בימים הכי קרובים צריך לעשב את הכרמים אחרי ההשקאה. צריך להשמיד את הימבוט והחבלבל.
יש הרבה עבודת ידים לבחורים; פה ושם צצה יבלית אשר הכרחי הוא תכף להשמיד אותה, גם בפרדס יש יבלית.
צריך לצין שבכל ערב יש קושי בסדור העבודה.
חפציבה שולחת את מי השופכין לתעלה ואנו משקים במי סבון, הדבר הזה מוכרח למצא פתרון.

לונק:  העבודה בגן מתנהלת בערך בסדר, מורידים עגבניות וחצילים, אותו מספר האנשים צריך לעבוד הלאה. בשבוע הבא אנו עומדים לזרע 10 דונם שטח אביב של גזר וסלק, אולי נצטרך להוסיף איש בשביל זה.

 

 

שמואל ק.:  לפי זה מה שמסרו התברר שלא מספיקים האנשים. כעת יש לנו רק  113 איש. כמה* אנשים עזבו ועוזבים בזמן הקרוב.
… אם נסכם גם את ההוספה בקשר עם הגזר והעבודות הנוספות בלולים מתקבלת תמונה מעציבה.
אם יופחת עוד מספר האנשים והבניין ימשיך במספר זה, אז יהיה קושי רב בסדור עבודה.

יצחק פ.:  צריך להכריז שאין כל נסיעות פרטיות, נחוץ לנו כל איש.
… צריך לצמצם את מספר האנשים בקומונה בכביסה וכו’.
לא הזכירו שבסוף השבוע צריך לצאת לקצר.

משה ג.:  העבודות בנטיעות נראות לכאורה שאפשר לדחות אותן תמיד למחר ועל כן הענף הזה סובל תמיד. לא צריך סתם לדחות צריך לקבוע את היום בו העבודות הנדחות יכולות להיעשות.

דוד כ.:  לפי דעתו המצב בעבודה אינו רע כלל, צריך אחרי הכבישה לחלק את האנשים בין דילול תירס ובין דילול הפרי בכרם לפי הצורך.

שמואל ק.:  נשמעה תביעה שצריך להקטין את שעות העבודה כעת, לפי דעתו לא צריך עוד להקטין את מספר שעות העבודה, כעת די קריר עוד וקמים מאוחר, על כן אנו דוחים את זאת.
ביחס לתורים צריך להמשיך בהם בשבת מפני שהדחק הוא רב בעבודה וזה קשה מאד אם נצטרך עוד להוסיף 10 ימי עבודה בשבוע.

יצחק פ.:  מציע להאריך את שעות המנוחה, זה הכרחי מפני ששעות העבודה בכל זאת רבות, והמנוחה נחוצה.

לונק:  מציע לא להאריך את המנוחה לעת עתה כל זמן שהימים קרירים.

יש אנשים הדורשים את הארכת שעות המנוחה.

מצבעים:  מחליטים לא להאריך את שעות המנוחה עד שתבוא הצעה חדשה (17 נגד 9).

שאלת תורים בשבת

יצחק פ.: השיטה להעמיס עד כמה שאפשר שעות עבודה על האיש היא לא נכונה. האיש מתעייף בשבת ואינו עובד טוב בשבוע השני. גם בקבוצות הקטנות היגעו לזה שאי אפשר לעבוד שבועיים רצופות, אם רוצים שהאיש יעבד בסדר בלי עייפות יתרה.

קלוברג:  צריך להחזיק בשיטה אשר אחזנו בה בשנים האחרונות, לא לסדר תורי שבת.

אפרים:  צריך להמשיך בתורי השבת. אין לדעתו כמעט אף משק אשר אינו משתמש בשיטה זו. אי אפשר להגיד שזה כל כך נכביד.

מצבעים   מחליטים לבטל את תורי השבת.

שאלת הלול

שמואל ק.:  בזמן האחרון רק נודע לו שעזריאלי נוסע לשישה חדשים לחוץ לארץ. עד כה חשבו שהוא נוסע רק לשלושה חדשים.

עזריאלי:  החליט לנסוע כעת מפני שבשנה הבאה העבודה בלול תהיה הרבה יותר קשה ומסובכת.
גם בריאותו היא רופפת והוא זקוק להבראה שלמה.

 

 

 

אידה:  לו דבר נסיעתו של עזריאלי עמדה לפנינו בתקופה לפני הדגירה לא היינו צריכים להחליט להגדיל את הלול.
כעת בזמן שנכנסו רק ללול שני אנשים חדשים לעזוב את הלול זה יקשה מאד על העבודה.
היא לכשעצמה מסירה ממנה את כל האחריות.
… אינן יכולות להיעשות בלי עזריאלי או איש אחר אשר ייקח על עצמו את העבודה הזו. איש כזה אין כיום אצלנו על כן אסור לנו לתת לעזריאלי לנסוע.

הודיה:  מסכימה לעשות את העבודה המעשית הדרושה בלול, את הנהלת הלול אינה יכולה כמובן לקבל על עצמה. בכול אופן אי אפשר להסכים שעזריאלי ייסע לשישה חודשים, יולקה תוכל רק מעט לעזר בעבודה.

אידה:
… אין פתרון לשאלת הלול, אם עזריאלי ייסע ואם זה אפילו לשלושה אנשים(חודשים)*, הלול נישאר בלי הנהלה. 

                           שבת     26.4.1931

מנדל מוסר דו”ח על ההכנסה וההוצאה בחודשים
אוקטובר  –  מרס 31
ההוצאות בסך הכול          -5514  
ההכנסות בחצי השנה זו הן    -5661 
ברב סעיפי ההוצאות אשר קבענו לנו בתחילת השנה לא עברנו עד כה את התקציב.
הועדה הכספית וועדת ההספקה, ניסינו להיכנס לעבודה ולמצאו צורה של עבודה משותפת אך לא הצלחנו בזה כלל. לא מעט גם בי האשם. לוועדות האלה נכנסו אנשים אשר היו צריכים ללמוד עבודה חדשה בשבילם. והגזבר גם לא תמיד יכול היה לרכז את החמר ככה שיהיה לאנשים ענין להתעסק אתו ולדון בו. צריך להיות קשר בלתי אמצעי ובלתי פוסק בין המוציא לפועל ובין חברי הוועדה וזה לא תמיד היה. הישבות עם וועדת ההספקה היו יותר תכופות אך מצב העבודה הייתה מועטה מאד, דברו בכמה שאלות מפורטות.
בכל אופן היגעו לתוכנית מסוימת ויש לחשוב שהיא תצליח. ובכן אם לסכם את העבודה של שתי הוועדות האלה יכולים להגיד שאת המטרות אשר היצגו לפניהן לא הישגו עד כה.

שמואל ק.:  מוסר את הדין וחשבון משלושת החודשים האחרונים במצב העבודה.
יש לציין אחרי הדו”ח שמצב העבודה הוא די טוב, אחד הסבות הוא שאת החציר גמרנו די
מוקדם (נשאר עוד 25 טון חציר לכבוש), וגם הודות לזה שאנשים זמניים אשר חשבו לעזוב כבר מזמן נשארו עד כה. בזמן האחרון נוצר מצב קשה מאד ברפת בפרט ביחסים בין העובדים. –
בזמן האחרון מורגש בקהל החברים אי שביעות רצון מעבודתו של וועד הפועל.
מסבה זו ועוד אי אילו סבות שמואל אינו מוצא אפשרות להמשיך בעבודה. צריך להבין את זאת שהוא עוסק בעבודה זו שנה ראשונה והכניסה לתפקיד זה היא קשה למדי.
לרגל האמור למעלה שמואל אינו רוצה ואינו יכול להמשיך בתפקידו ומגיש את התפטרותו.

אשר:  במשך הזמן שעובד בוועד הפועל לא נכשל ולא היו לו סבות בלתי אמצעיות אשר היו גורמים להתפטרות.
האשם באי הצלחה של וועד פועל היא אינה תלויה בחברי וועד פועל, כי אם באנשים אשר מלאו את התפקידים האלה בשנה העברה וגם בכול הקיבוץ.
לא הייתה כל עזרה מצד בעלי התפקידים לכשעבר, וזה במידה רבה הכשיל את חברי וועד פועל החדש. השנה מצבנו קשה על ידי זה שבשנה העברה נכנסנו לחובות, והשנה עלינו לתקן את המעוות.
מתוך כל זה גם הוא חושב שהוועד הפועל לא יכול להמשיך הלאה בצורה כזו. 

                          יום שלישי     6.5.1931

שמואל:  מוחה נגד המצב שהשתרר בזמן האחרון בקשר עם הנסיעות הפרטיות השונות. בזמן האחרון נסעו הרבה אנשים לקונצרטים, טונפלמים, הצגות וכו’, חברי המשק רבים נוסעים מבלי להתחשב עם המצב בעבודה, הדבר הזה קבל בזמן האחרון צורה כזו שאי אפשר לעבור על זה בשתיקה. חבר המשק מכניסים רוח של הפקרות אשר משפיעה גם על אורחים שחושבים לזכותם לא להיות יותר אחראים מאשר חברי המקום.

יצחק פ.:  חושב שסדור העבודה נוהג רחמים והבנה יתרה עם החברים במקרים האלה.
יש לו הרשות בתור עובד כאן לדרוש איזו שהיא משמעת, הוא היה דורש מעין חוזים מצד החברים אשר ימנעו מהפקרות השוררת כאן, ישנה דרך האומרת: אני לא צריך להיות יותר אחראי מאחר ולעשות כמוהו. –
הדרך הזאת אומרת הרס למשק.
כל מי שאינו ממלא את חובתו ביחס לעבודה הוא צריך לא רק להיתבע לאחריות מפני שזוהי פרזה, כי אם צריך להיתבע למשפט.

צבי נ.:  בקש אמנם לא לדבר על זה, מפני שהדברים לא יעזרו הרבה. הוא מסכים לדבריו של שמואל ואיטשו.
היו פעם דעות שצריך לחלק את הוצאות החברים באופן שווה, כך שכול אחד ישתמש בכסף הזה כרצונו, הוא אז התנגד לזה. הוא חושב שהצרה היא בכסף הפרטי שכול אחד משיג לו בשביל נסיעה פרטית שלו. הכסף הזה יוצא באופן אמצעי מקופת הקיבוץ, כי אותו האיש זקוק בשביל הוצאות פרטיות אחרות לכספי הקיבוץ.
התוצאה מכל זה הוא כעת היה אולי מסכים לחלוקת ההוצאות הפרטיות שווה בין החברים, לא צודקת כי אם שווה;  ועל ידי זה למנוע בעד האי שוויון בהנאה מתענוגות, שגורמים לפעמים להתמרמרות מצד הרבה חברים המקופחים;
פה יש עוד מקום לדבר על הנזק שנגרם בעבודה על ידי זה.

פילק:  הצגת הדברים כמו ששמואל בתור מסדר עבודה הציג אותם הם מובנים; אך הצגת הדברים כמו שצבי נ. ויצחק פ. הציגו אותם הם אינם על המקום; ולא היו צריכים להביא אותם כעת בצורה כל כך מוגזמת.

איזיק ס.:  חושב שהוא מנוצל אם יש במשך שנה, יש עליו באופן ממוצע חודש נסיעות, בזמן שהוא אינו מקבל אף יום חופש אחד לשנה.
על כן כל זמן שהדבר לא ישתנה הוא חושב את עצמו לראשי לנסוע מתי שהוא ימצא לנחוץ.

אפרים ר.:  חושב שהגרוע הוא שהרבה אנשים עושים את זאת מבלי השקפה מבוססת כמן שיש לאיזיק, כי אם שכה במוסר כליות אמנם אך בכל זאת עושים את זאת.
ההשקפה של צבי נוימן אשר חושב את הפלמים ואת הקונצרטים וכו’ לתענוג תרבותי וכל הלך הרוח סביב זה הוא רק סנוביזם ולא יותר.

שמואל ק.:  לא התכון עם דבריו ליצר איזה חוקים להבא, הוא רק רצה להביא את הדברים בפני הקהל ומודיע שהוא ינהג כעת בחמר הדין ולא ירשה לשום איש לנסוע, כי אם פותחים תריס קטן אז הדבר מגיע רחוק.

אפרים ר.:  קרו כמה דברים בזמן האחרון אשר שמואל היה צריך להגיב עליהם.

דוד כ.:  הצעתו של יצחק אינה מעשית. לא צריך לעניש בעד מעשים, כי אם למנוע בעד מעשים חדשים.
הצעתו של יצחק פ.  כל מי שאינו מציית לסדור העבודה, סדורה עבודה אינו מסדר אותו לעבודה עד הברור.

 

                    שבת       על המצב ברפת     9.5.1931

שמואל ק.:  כבר זמן רב שהמצב ברפת הולך ומחמיר מיום ליום, וזה נותן את אותותיו בעבודה אף יום יום. – אי אפשר להמשיך את המצב, מוכרחים למצא פתרון. –

העובודה    בין האנשים והיחסים הם קשים לנשא, היחסים בין יהושע וסבון היו קשים ונוצרו כאלו שתי קבוצות. –
… אם אחד יחלה אין מי שיחליף אותו.
… אין אפשרות של פגישה ישרה בין שני רפתנים, תמיד פונים לשלישי שיכריע. מצב כזה הוא קשה מנשא וזה משפיע על העבודה באופן מבהיל.

סבון:  כמו ששמואל העמיד את הדברים קשה לגשת לוויכוח. כל הרפתנים צריכים להביע את דעתם ואחר כך נוכל רק לדבר על זה.
… הוא עובד ברפת כעת רק כמה חדשים; ליחסים בינו ובין יהושע יש היסטוריה ארוכה עוד לפני איזה שנים. יהושע לא הסכים לעבוד ברפת יחד עם סבון ואי אפשר היה לדעת למה. –
… אחרי שובו לעבודה מנהלל הוא רצה להיות המחליף בשבתות אך לא הסכימו, אלא הכריחו אותו לעבוד ברפת למטה. אחרי איזה זמן נודע שיהושע עוזב את הרפת. סבון לא יכול היה להסכים שהדבר עבר בשקט ודרש ברור. היו שלושה בירורים בישיבותיהם יהושע האשים את סבון שהוא עושה דברים נגד רצון הרפתנים ונגד החלטותיהם, על דעת עצמו. סבון הוכיח שהדבר הוא ככה; תמיד יש אספת הרפת בשאלות חשובות ושם מחליטים בשאלות העבודה.
הפרשה עם תנחום היא אחרת, בראשית עבדו יחד ברפת למטה וחיו בידידות רבה, הכול עשה מה שאמרו לו והכול היה טוב. אחר כך תנחום עבר למעלה לרפת ואז הדבר השתנה והתחיל ששמר על כבודו ועל דעתו, והרבה פעמים התנגד לדעתו של סבון בלי טעמים מקצועיים מספיקים.
אחר כך התחילה התנגדות ממשש אשר הביאה לכול מיני מריבות.

חיים ו.:
… זה נכון שכול זמן שתנחום עבד למטה הכול היה טוב, כשעבר למעלה זה השתנה. תנחום לא שמר סתם על כבוד המנהל, כי אם רצה להשתתף בכול העניינים וסבון רק בקשי יכול לשתף איש בעבודה. –
תנחום הוא עובד טוב מאד והוא היחידי שיכול להחליף את סבון. לתנחום היה אחר כך קשה לגשת אל סבון והוא שמש כעין מתוך בין שניהם.
סבון מתייחס באופן כזה שקשה לגשת אליו ולשאול איזה דבר או להתייעץ אתו. בדברים היו בתחילה קטנים ובמשך הזמן הביאו לידי התמרמרות אצל תנחום.
… תנחום רוצה לצאת את הרפת, וזה חבל מאד, תנחום עובד טוב וגם נוטה להתייעץ עם אחרים, אך כמו שהדברים עומדים כעת צריך אולי לתת לו לצאת את הרפת.  

תנחום:  הפלוגתא בין סבון ובינו התחיל יחד עם מכירת הפרות. החליטו שבעד הכסף של מכירת בפרות קונים פרות חדשות. הוא אז הציע לסבון שהיות ויש החלטה כזאת צריך לעמד עליה.
סבון ענה אז שאינו רוצה עניינים עם הגזבר ומסר לו את הכסף תיכף אחרי המכירה.
הוא אינו דורש שסבון יצא את הרפת, אולי הוא תנחום המפריע ועל כן הוא מתפטר מעבודתו.

סבון:
… היו דעות כמה שהוא רוצה להשתלט ברפת. הוא עבד שנים ברפת ולא היו לו כל עניינים עם אנשים, כעת אם הדבר עומד כך אי אפשר לדרש ממנו שהוא ימשיך ברפת.
כל ההתנהגות של שמואל בקשר עם הדברים האלה היא לא נכונה, הוא נתן ללכת לדברים כמו שהם ולא קרא לברור בזמן.

שמואל:  קראתי לשיחה לא רק בכדי לשמע את סבון ואת תנחום כי אם לגשת לברור העניין לסדר העבודה כך שתוכל להמשיך בסדר.

שודרון:  הוא יודע על כל הדברים והשתתף בברור, הוא חושב שלא צריך בשום אופן להוציא את סבון מהרפת כי אם להחליף את תנחום באישקו.

מניו:  יש שואלים היכן הארגון של קבוצת הרפת. אף פעם לא היו עניינים כאלה בין העובדים שהעבודה סבלה מזה. המצב החברותי התקלקל מזמן ההפלה, היה* איש אחד אשר נתן את הכוון לרפת, גם כעת הוא חושב שצריך איש אחד אשר ינהל את העבודה ברפת וכולם ישמעו
לו (דיקטטור !!).
תנחום צריך לפי דעתו להתחשב עם דעתו של סבון. החלפת האיש לא יעזור הרבה; העבודה לא צריכה לסבול.

זישע:  לא רצה בתחילה להשתתף בוויכוח הזה, אך מפני שמזכירים את שמו הוא מוסר כמה דברים.
קרה פעם שהוא סרב לחלוב פרה בזמן שסדרו אותו לכך. היה אז צריך להיות ברור ולא היה, ועל כן לא הייתה לו עד כה אפשרות לברר את העניין – והוא יסרב הלאה עד שלא יהיה ברור.

תנחום:
… עם הרכב כזה הוא אינו יכול לעבוד ברפת, על כן מבקש שישחררו אותו ויחליטו על קבוצה חוץ ממנו.

סבון:  יהושע ותנחום אינם יכולים אתו לעבוד, גם חיים מתוך ידידות חושב שקשה לעבוד אתו.
על כן אם רוצים לפתור את העניין, הכי נכון הוא להוציא אותו מהרפת.

צבי נ.:  קשה להגיד דבר מה ברור. הדברים בין האנשים הסתבכו כך שאין כמעט מוצא מזה. השיטה של סבון אינה נכונה, אך לא רק בו האשם.
איננו רשאים לקבל את פטורי תנחום וסבון. יחסים מתוחים ישנם לפעמים גם בענפים אחרים, אך צריך להשתדל להמשיך את העבודה.
קשה להבין את הדרישה של סבון מה זאת אומרת לעבוד בשקט ?!  סבון מעמיד את הדרישה הזו וזה דבר בלתי אפשרי.

דוד כ.:  במקרה זה לא יקום חכם ולא ימצא את הפתרון בשיחה. סכסוכים הנוצרים בין אנשים אינם יכולים להיפתר בשיחת הקיבוץ.
… צריך להשאיר לעוד שבועות מספר את המצב הקיים. והאנשים צריכים למצא פתרון לעבודה. אם ניראה שהדבר לא ישתנה אז נוכרח לחפש אמצעים יותר רדיקלים.

מנדל פ.:  חושב שהדיאגנוזה של דוד היא נכונה אך רואים שאחרי כל הישיבות הטפת המוסר והעצות הכול לתהו. על כן אין אפשרות אחרת כי אם ניתוח.

סבון:  חושב שהיה מקום לברר בזמן שיהושע כ. עזב את הרפת. יהושע אמר שסבון באופן אי לגלי רוצה להשתלט ברפת, והוא רוצה לעבוד ברפת. ורק מסבת סבון לא עובד. אי אפשר בשקט לעבור על הדברים. הוא אינו רוצה להפריע לכולם ברפת ואי אפשר להכריח אותו להמשיך אחרי שחושבים באופן כזה על עבודתו.

אפרים ר.:  לא צריך כעת לברר דברים מהעבר, כעת המים היגעו עד נפש ועל כן מבררים.
יש לנו הרב ענפים אשר יש שם מנהלים תקיפים או פחות תקיפים והעבודה מסתדרת טוב. האמביציה של מנהל לא צריכה להיפגם אם הוא משתף את חברי הענף. אם רק יש לנו אנשים אשר ימלאו את מקום סבון ותנחום, באים בחשבון מניו ואישקו. צריך לעשות את ההתאמצות ולהוציא את מניו מהפלחה בכדי לעשות את זאת. סדור עבודה צריך להתקיים בקבוצת הרפת ושם צריכים לדבר על השאלות המקצועיות מבלי לנגע בדברים פרטיים של יחסים בין אחד לשני.

דרור:  לא רק האנשים אשמים במצב הנוצר ברפת. עבודת הרפת יש לה אופי אחר מה של יתר העבודות. הקבוצה סגורה ומנותקת מיתר המשק.
עם עמדתו של סבון קשה להמשיך בעבודה. הוא חושב שסבון לא הראה כשרון מיוחד לנהל את הרפת. אם הוא מודה בזה שלא חשוב לו באופן מיוחד לעבוד ברפת זה כבר אומר הרבה, על כן הוא איננו יכול גם לקשר אנשים אחרים לענף.
הוא מציע להשאיר את תנחום ובמקום סבון להכניס את אישקו.

יצחק פ.:  מציע להפסיק את השיחה מפאת השעה המאוחרת.

דוד כ.:  מתנגד להצעתו של דרור אי אפשר לשפוט מבלי לדעת היטב את מהלך העניינים.
אנו נלך בדרך הקלקלה אם נרצה לשפוט כאן להגיד לאחד אתה אשמת צא את העבודה.

דרור:  רוצה לשמוע חוות דעת של הרפתנים איזו הצעה ם חושבים לנכונה.

חיים:  נוטה לקבל את התפטרותו של סבון מפני שאין לו אפשרות לעבוד עם אנשים, אך מהצד השני הוא חושב שאין מי שיחליף אותו, והעבודה חשובה לו על כן הוא מציע שסבון יישאר ותנחום יצא.

שודרון:  מסכים להצעתו של פישקו גם סבון יצא וגם תנחום אך לפי המצב היום מניו לא יוכל להחליף אותו על כן כדאי לדחות את החלופים עד התחלת השנה הבאה וכעת להחליף רק את תנחום.

יוסף פ.:
… על כן הוא מבקש את יהושע כ. שיחווה את דעתו בשיחה. אחר צאתו של יהושע סבון הוא האיש היחידי אשר מקיף את העבודה ועל כן קשה להוציאו מהעבודה.

יהושע כ.:  אינו משתתף הערב מתוך עייפות מכל הברורים. כמה שרוצים להבליג על דברים אז יש לפעמים דברים אשר אין להבליג עליהם.
הוא מתפלא שאף חבר שלו בעבודה לא הגיב על דבריו של סבון ביחס אליו.
הוא מתמרמר על זה שאחרי שהוא עובד מיום הראשון לקיום הרפת בבית להוציא אותו פתאום מכל העניינים קשורים ברפת – הדבר הזה כואב לו מאד.

דרור:  מציע שוועד הפועל יחד עם רפתנים יתכנסו לשיחה, ואם לא יבואו לידי מסקנות להביא את הדבר עוד פעם בפני השיחה. 

                          שבת         15.5.1931

שמואל ק.:  מצביע מי בעד שיחת וועד הפועל או בעד שיחת הוועדה.

מחליטים   להמשיך את דו”ח של וועד הפועל.

שמואל:  האם רוצה מישהוא להמשיך את הביקורת על וועד הפועל.

יוסף פ.:  אינו רוצה להיות סניגור של וועד הפועל אך יחד עם זה אינו משתתף בקטגוריה נגד וועד הפועל.
הקיבוץ כלו עשה משגה בראשית השנה ולא הקפיד די בבחירת האנשים לוועד הפועל. צריך לשים לב לא רק לניסיון בעבודה כי אם גם להבטיח את היחסים הקולוגיליים בין חברי וועד הפועל. השנה הכנסנו גם שנויים רדיקלים בכל האדמיניסטרציה – את הגוף החדש המועצת המשקית.
תמיד היה ערבוב של רשויות בין מנכלי הענפים ובין המוציאים לפועל, לא הייתה עבודה משתפת ולא היו גבולות בחוגי הפעולה. היה ברור שבמצב כמו שנמצאנו בו בתחילת השנה זה לא יהיה רצוי שיכנס איש חדש להנהלת העניינים.
מנדל זלזל קצת בענייני השתתפות הקיבוץ בהחלטות.
… למרות שהוא מחפש כל מיני טעמים להצדיק את מנדל, אך בכל זאת זה לא עולה לו עניין החובות הוא קצת סתום. מה עם קנית הפרות ?!
וועדת התוכנית צריכה להיות וועדה פרמננטית, אך האנשים לא עשו כמעט כלום ולא השתתפו בחיים המשקיים שלנו.
לא פעם אתה עומד בפני קיר אטום אין למי לפנות בשביל להחליט על דברים במשק ואין לתלות את הקולר רק במנדל.

מוכרחים להודות ששמואל מסור מאד לעבודתו ומשקיע בו הרבה מרץ, אך אנו לא התקדמנו בסדור העבודה במאומה.
למנהלי הענפים אין השפעה בעלת ערך. סדור העבודה הוא לקוי וצריכים לחול שנויים בו.
בעניין החצר אין הרבה להגיד, התפישה של אשר ביחס לענייני החצר היא אינה מתאימה להמשך העניינים, הוא בתפקידו לא הצליח.

תנחום:  עניין כסף לפרות היה הגורם העיקרי שדוד לא השתתף בוועדה הכספית. הוא חושב שמנדל הוא אינו האשם היחידי שהכסף מוצא. אחרי כמה החלטות בכול מיני מוסדות שהכסף יכנס חזרה לרפת.
הייתה לו הצעה אחרי שמכרו את הפרות לא להשיב את הכסף למנדל, כי אם לקנות פרות.
אז השתמשו בחלק הכסף של הפרות לעזרת הקרובים. הוא חושב שגם החברים הזקוקים לעזרת הקרובים ביותר לא היו מסכימים לכך שהכסף הזה יוצא למטרות אחרות מחוץ למטרה היחידה ההכרחית.
לא מנדל הוא היחידי האשם בזה שהכסף לא הוצא לקנית פרות, אשם הקיבוץ כלו. (?)

מנדל:  רוצה להוסיף ראשית הדברים האלה אשר רבים חושבים שהוא החסיר אותם בדין וחשבון של ואחר כך יעבור להשיב על הביקורת המעשית.
בדבר הבניינים.    הכול מתנהל לפי הסדר הקבוע מראש. המשא ומתן עם הסוכנות הוא השתנה תכלית שנוי. המחלקה להתיישבות במובן הכסף עומדת אין אונים על כן אין איש פונה בדבר זה.
… צריך לעמוד כבר קצת ברשות עצמו ולהשתדל עד כמה שאפשר לא לבלבל שם את הראש ללא כל תוצאות.
בדין וחשבון הכספי במשך כל השנים הוא זוכר היטב את הדוח הכספי ואף פעם עוד לא הופיע במחצית השנה דוח כל כך ברור כמו שהוא נמסר השנה. ואינו מבין למה היה דווקא לבקר את זה.
בשאלת הפרות, דנו לא פעם, מוכרח להודות שאין תשובה בפיו, הוא בכל פעם הוכיח והודה שהכסף הזה לא נשמר, היה מוכרח להשתמש בו אחרת לא היה יכול להסתדר. היה מוכרח להשתמש בכסף הזה לסילוק חובות וכעת אין בקופה פרוטה למטרה זו.
… הייתה שיחה בעניין זה אשר הקדימו אותה הרבה ישיבות סוערות. מה הן ההחלטות המקובלות בקיבוץ, יש אנשים אשר מסוגלים להוכיח דברים בשיחה והם מתקבלים עם הדעת, ידו במקרה זה על התחתונה. היה אולי צריך לבוא בפני השיחה ולהגיד קחו ממני את התפקיד אני בשאלה זו אינני יכול להסתדר לפי רצונכם.
הוא אינו מבין מאין החברים לקחו את האשמה שהוא מזלזל בשיחות הקיבוץ, נכון אמנם שהוא אינו אוהב הרבה שיחות מאי אלו סבות, יש אנשים שאוהבים לדבר וגוזלים לפעמים זמן מחבריהם, ובכן אם אין דברים מחייבים בהחלט הוא שולל את השיחות.
מחוץ לשאלת הפרות אין להאשים אותו בהפרת החלטות של הקיבוץ.
כעת עליו לענות על הביקורת האישית. הוא אינו מנוסה בהגנה עצמית והדבר הזה הוא הכי קשה בשבילו.
יוסף פ. אמר שהייתה שגיאה מצד הקיבוץ למסור לאיש חדש את הגזברות, שגיאה עוד יותר גדולה עשה מנדל בקבלו עליו את התפקיד הזה.
העיקר אצלו היה ללמוד את הדברים ולנסות לשלוט עליהם. יש הבדל גדול בין תאוריה ובין פרקטיקה.
הוא התמסר בזמן הראשון לדברים בחוץ כי שם הוא היה האיש היחידי האחראי.
יכול להיות שאפשר היה להימנע מחלק השגיאות אילו היה מתייעץ עם החברים המנוסים כאן בדבר.
… בפרט שאחד מהם לא הצביע בעדו וזה קבע הרבה מאד ביחסים בינו ובין מנדל במשך השנה.
הדבר השני, בשאלות הכספיות הוא ראה שלא יוכל לעבד עם אנשים ידועים, קשתה עליו הגישה לאנשים האלה.

הוא לא היה רוצה בשביל הגנה עצמית להזכיר איך עבדו יתר הגזברים והדיוק שלהם בהכנת התוכניות וכו’.
במשא ומתן עם החברים לא נשמעה מאף איש הערכה או ביקורת. הדברים האלה הסתדרו לפי קו חברי לא היה הדיסטנס הזה המלאכותי אשר קיים לרב בין גזבר לבין חבר. היו אולי כמה דברים יוצאים מהכלל, בכל יתר המקרים לא היגע לשום חכוך. רב הדברים מתבררים בחדר האוכל ומסתדרים, רק דברים מיוחדים מחליטים עליהם בישיבה של וועד פועל.
העבודה עם הוועד הפועל, הוא משאיר את הערכה ליתר חברי הוועד הפועל, לפי דעתו באו ברב השאלות להסכם.
שיטת הוועדות שנקבעה יכלה להיות טובה אך אם יושב ראש צריך להיות המקשר והמכון חמר בשביל עבודת הוועדה. אך הדבר אינו יכול להצליח אילו להבא העבודה של הוועדות בפרט וועדת התוכנית תסדר יותר טוב וזה הודות לדיוק הנמרץ שנונק הכניס בהנהלת החשבונות ושאין לו דוגמא במשך השנים האחרונות.
בשאלת הוועדה הכספית.  הוא מוכן לקבל על עצמו את האשמה שהוועדה הזו אינה קיימת.
… במשך החדש באו הרבה שנויים על כן קשה היה לוועדה לקבוע איזו שהיא תוכנית כספית. לדבר הזה הוא קרא אי אפשרות מצדו להכין את החמר לעבודת הוועדה.
זה שדוד מאי אלו סבות הסתלק מעבודת הוועדה השפיע הרבה מאד על כשלון הוועדה. –
אחרי העמדה של החברים אשר נשמעה כאן מיותר להודיע שהוא מתפטר מתפקידו.

ממינה:  זה לא נכון מפני שלא שמעת את הביקורת החיובית של החברים.

אשר:  הביקורת אשר הייתה לא נגעה בו והוא אינו מעריך אותה. היא באה מאנשים אשר יודעים לדבר יפה ואם אלה הוא אינו מתחשב, לא זו היא דעת הקיבוץ …
הדברים של יוסף פ. פגעו בו קשה, הוא השתדל שבכל עת הדברים בכי טוב. ואם ניקח את הדברים המעשיים בחצר הוא מוכרח להגיד שהדברים הם הרבה יותר טוב מסודרים מאשר בשנים שעברו. גם היחס של בעל התפקיד הוא יותר טוב מאשר היה קודם, אף פעם לא היה סכסוך בינו ובין החברים. יכול להיות שהמשק לפעמים סבל מזה.
נהוג תמיד שאם מישהוא מציע את עצמו לתפקיד אז הקיבוץ מקבל את זה ברצון, מפני שהקיבוץ הוא יותר מדי עצל בשביל לחפש לו אנשים אחרים. אך לבוא באמצע השנה ולבקר סתם בשביל למרמר את בעל התפקיד את זה הוא חושב ללא נכון.
הקיבוץ כלו הרגיל את האנשים לכך שיש כמה אנשים אשר רק עם דעתם מתחשבים, עם דעת היתר אין מתחשבים.
הוא מתנגד להתנפלות הזו שהייתה על מנדל, הוא זוכר את דבריו שאמר בתחילת השנה.
בשנה הבאה אף אחד לא ירצה לקבל תפקיד. הוא רוצה לשמוע את דעת הקהל כלה ולא רק של אלה אשר היו ממלאי התפקידים לכשעבר. 

                המשך השיחה     יום שלישי         19.5.1931  

שמואל ק.:  מסבת הדחק בעבודה נוכרח לעבוד בשבתות בכל עבודות המשק. את עבודת הערום והדישה אי אפשר להספיק.

יצחק פ.:  חושב שלא צריך למתח את הקו. הימים חמים מאד אנשים מתעייפים כעת מאד
ואי אפשר להתאמץ כך.  הוא מציע לא לעבוד בחג.

פודי:  לפי דעתו מצב בעבודה הוא טוב. יש רק סכנת העכברים. הוא מציע שאם עד החג* לא נספיק לערום את התבואה, אז לעשות גיוס לערום, ביתר העבודות לא לעשות.

שמואל:  אי אפשר שחלק גדול של אנשים יעבדו בחג(ערום ודיש) ויתר לא יעבדו. הוא מציע שיעבדו בכל המשק.

דרור:  זאת לא שאלה של צדק כי אם שאלה של הכרח. את הערום ודיש אי אפשר להפסיק. היתר לא הכרחי.

שמואל מסכם  לפי הקולות שנשמעו אין אפשרות לסדר את עבודה במשק בשבתות, על כן לא יעבדו אלא בתורי בית.
אולי בכל זאת תהיה אפשרות לסדר חצי יום עבודה בדישה.

מנדל:  בשיחה האחרונה הגענו לנקודה מתה ממנה עלינו לזוז כעת.
… בשיחה האחרונה הוא בקש את החברים לקבל את התפטרותו וכמו שהדברים עומדים כעת הוא אינו יכול להמשיך את העבודה. בכל אופן יש לקבל שהוועד הפועל גמר את תפקידו…

שמעון:  מציע שלא נקבל את פטורי הוועד הפועל, יש עוד שלושה חדשים עד סוף השנה ואז נגש לבחירות חדשות.

שמואל:  ההצעה הזו אינה אקטואלית כיום.

יצחק פ.:  הביקורת שהייתה והתשובה של מנדל לא הייתה מספיקה. אנו יכלנו לחדר פנימה לאופן עבודתו של מנדל, וראינו שלא זו הדרך אשר אנו התכונו לזה. הוא חושב את היחס האדיש של האנשים לשאלות אלה לקלות דעת של החברים לתקון המצב,
… דו”ח של מנדל הכאיב לו מאד, הדברים אשר חשבנו בתחילת השנה למשיג אותם, קבלנו ממנו רק הודעה שפעם* לא נעשו.

יוסף פ.:  מציע לדחות את השיחה מפני שהימים קשים כעת והאנשים עייפים, הרב הגובר של החברים חסר בשיחה.

מנדל:  חושב שלא צריך לדחות את פתרון השאלת התקציב אשר עבדנו אותו השנה, אינו מתאים כעת למציעות, צריך לעבד אותו מחדש. יש עוד הרבה שאלות אשר הוא כעת מסבת המצב הלא בטוח אינו יכול לגשת אליהם, אך הדבר בלי ספק כרוך בהפסדים.

יוסף פ.:  מתפלא שהדברים שמנדל אמר אותם כעת לא היו בדוח שלו.

שמואל:  מציע לערך שיחה גם ביום ששי וגם בשבת.
הוא גם מציע לבחור וועדה אשר תטפל בשאלות אלה ותעבד הצעות בקשר עם זה.

צבי נ.:
… הוועדה הזו ששמואל מציע אותה לא תעשה הרבה. צריך לקרא לשיחה ולסכם את הוויכוח.

בולק:  אינו מבין איך אפשר אחרי ביקורת חריפה כזו לדרש שהוועד הפועל ימשך.

אפרים ר.:   בקרו רק כחמישה אנשים מ 100 וזה לא מספיק.

קולות   למה הייתה שתקה.

מנדל:  אחת הסבות שהוא מתפטר היא שמספר חברים דרש שהוא יתפטר ולא מפני הביקורת לבד.

מחליטים להמשיך ביום ששי בערב.   

       המשך השיחה על וועד הפועל     יום ששי         23.5.1931

 צבי נ.:  מציע להחליף את מנדל רק בתנאי שאחד הגזברים לכשעבר ימלא את מקומו עד סוף השנה.

מניו:  הביקורת על וועד הפועל לא הייתה מכונת להתפטרות של וועד הפועל.

יצחק פ.:  מציע להמשיך את הוויכוח על תפקידי הוועד הפועל.
בזמן שנגשנו לסדור הדמוקרטיה בקיבוץ ונבחר הוועד הפועל הייתה לנו מגמה ידועה. גם רצנו שממלאי תפקידים לשעבר יעזרו לבעלי תפקידים החדשים. רצינו שעד כמה שאפשר חברים ישתתפו בהנהלת העניינים. מנדל התחשב עם האמביציה שלו ומשום אי אלו סבות לא פנה לאנשים אשר היו יכולים לעזר לו.
… המצב הכספי החמור התהוה לא רק השנה. אנו לא יודעים למה יש לנו אלפים לירות חובות. דוד לא הסביר את זאת די. גם לא הייתה רשות למנדל להוציא את הכסף של מכירת האינוונטר בשביל סילוק חובות. אין הצטדקות לדבר הזה.
… עצם השתתפותנו ואחריותנו בשביל על הנעשה כאן, של אחד בשביל השני, היא צריכה להסיר מאתנו את כל האמביציות הפרטיות. מתוך ניסיוננו הגענו לזה שפעולת הייחד בלי השתתפות הכלל אינה מספיק. אנו דורשים השתתפות של כלם בהנהלת המשק.
… היו הרבה ישיבות המועצה המשקית אשר היה להם ערך רב; היה רק כישלון חלקי.
באשר להבא.    רוצה להדגיש שלא היה בא לוועד הפועל ודורש את התפטרותו, אך כוון שוועד הפועל מגיש את התפטרותו, הוא מקבל אותה מטעמים אובייקטיבים משקיים.
… אי אלו ענפים שעומדים במרכז העניינים אינם מאפשרים לנו להחליף את הגזבר באמצע השנה באיש חדש. צריך לדרש מאנשים שימלאו את חובתם.
בנוגע לחצרן הוא חושב שיכל להישאר. בנוגע למסדר העבודה הוא אינו מצטרף למקהלת המהללים, היו הרבה שגיאות בעבודתו.

דרור:
היה מוכן תמיד לעזר למנדל בעבודתו אך זה לא פנה אליו כמעט
… מנדל מצטדק שגם אצל דרור קרו אותם הדברים… אך מוכרחים לזכר שאז המצב היה אחר לגמרי במשק.
הוא חושב שמנדל לא מלא היטב את תפקידו ומקבל את התפטרותו, למרות שהוא לא היה מציע לו שיתפטר.
האם מפני זה שהוא בעצמו היה פעם גזבר אסור לו לבקר את השגיאות של הגזבר החדש.
בנוגע לוועדת התוכנית הוא חושב שאיש אחרי עבודה פיסית קשה של יום שלם אינו מסוגל לעבודה הזאת, על כן היו מוכרחים להפסיק אותה.
דרור אינו מסכים בשום אופן למלא את מקומו של מנדל.

אפרים ר.:  קשה להגיד לגזבר אשר עובד כבר 6 חודשים שהוא אינו מוכשר לתפקיד, דבר כזה צריך לראות ולהגיד מראש.
הוא לכשעצמו הצטער כאשר נבחר מנדל לגזבר, אך לאחר כל השיחות שהיו כעת הוא יודע להעריך את הנזק החברותי אשר נגרם על ידי זה. הביקורת נמשכת בלי סוף, החברים לא הבינו שנאמרו כבר די דברים בשביל הביקורת עליו, חזרו בלי סוף והוסיפו עליה. אם רוצים לשמור על היכולת של החבר לא צריך לנהג כך.
ביחס להבא.  ברור שלא נמצא כעת גזבר חדש אשר יעבד עד סוף השנה. הוא מציע שכל הוועדות תפעלנה כעת מחדש, הוועד הפועל ימשיך את פעולתו עד סוף השנה.
ביחס לעזרה לגזבר אפשר להבין את מנדל ואת הטעמים הפסיכולוגים שלו אשר מנעו ממנו את האפשרות לגשת אליהם.
ביחס להוצאת כסף הפרות למטרות אחרות, הוא חושב את הדבר הזה אמנם להפרה, אך כל זמן שלא שמענו דוח מפרט על מה הוצאו הכספים האלה והאם אי אפשר היה להימנע מהם, אנו לא יכולים עוד לדון על הדבר.

מנדל:  אינו רוצה לענות על הדברים הנוספים.
בזמן שקבל עליו את העבודה הוא מלא אותה כל זמן כשהייתה לו ההכרה שהוא ממלא אותה היטב וגם חשב שאנשים חושבים כך.
… יש לו לא רק הטעם הזה שאחרי הביקורת הזו אין לו יכולת פרטית להמשיך את העבודה. – יש גם סבות אחרות.

שמואל:  לא ראה כל אפשרות להמשיך את העבודה בצורה כזו כמו שזה היה בחודשים האחרונים. נשמעו כל מיני דברי ביקורת מהצד ועל כן חשב שהכי נכון להביא את הדברים בפני הקהל.
… מפריעה לו גם בין יתר הדברים העמדה המיוחדת שיש לו ביחס לעבודה ולמשק. ואצל רב החברים היא אחרת.
שמואל חושב שהביקורת על אשר הייתה קשה מדי.
יש לכם החברים אדישות בקשר עם כל שאלות האלה.

משה:  הוא מציע לבחור וועדה של חמישה אנשים אשר תעבד הצעות מעשיות על דרכי תיקון ותבוא עם ההצעות האלה.

דוד:  את התפקיד הוא לא יקבל, – גזבר הוא לא יהיה, אך הוא מוכן תמיד להשתתף בעבודה בקשר עם הגזברות, ובכן הוא מסכים שיבחר איש חדש והוא יעזור לו עד כמה שיש באפשרותו. 

יהושע:  עומדת לפנינו פעולה רחבה, משא ומתן עם ההנהלה הציונית, והגשת תוכנית לשנה הבאה וכו’. וזה לא יכול לעשות איש חדש. הוא מציע שיבחר איש חדש לשנה הבאה אך שדוד יעבד עד סוף השנה.

הודיה:  צריך לקבל את התפטרותו של מנדל ולחייב את דוד לעבוד עד סוף השנה. יחד עם זה צריך להיבחר איש חדש לשנה הבאה והוא יכנס במשך הזמן לעבודה.

דוד כ.:  תפקיד של גזבר הוא לא יקבל אין לזה הכרח גמור.
מציע לקבל את ההצעה שלו לבחור איש חדש, ולהראות כיצד האיש הזה צריך להיכנס לעבודה בעזרתו של דוד.

יהושע:  מציע לחייב את דוד לקבל את התפקיד, כי אין מוצא אחר. לשנה הבאה נבחר איש חדש אך כעת דוד מוכרח לקבל את התפקיד הזה.

שמואל:  חושב להשאיר את השאלה עם דוד פתוחה ולבחור וועדה אשר תעבד הצעות בקשר עם פתרון המצב. –

משה מציע   וועדה בהרכב כזה: פודי, מוסם, צבי נ., דוד כ., יהושע כ.

נונק מציע   את יוסף פ., יצחק פ., דרור, משה ג., צבי נ.  

מחליטים על הרכב הוועדה והיא
    צבי נ., נונק, משה ג., דוד כ., דרור  

                שיחת וועדת החברים     שבת         24.5.1931

פודי:  רצינו בעצם להעמיד בשיחה זו דוח של החודשים האחרונים וגם כמה שאלות מעשיות. השיחה נדחית כבר זה כמה שבועות, כעת  השעה מאוחרת על כן נעמיד רק כמה שאלות מעשיות.
השאלה הראשונה היא  שאלת נסיעתו של נונק. כידוע נונק כבר היה בחוץ לארץ בכדי להתרפא ממחלתו. אך הרפוי אשר קבל לא עזר לו הרבה. כעת הכאבים נמשכים אצלו. לפי דעת הרופאים אשר התייעצנו אתם האפשרות היחידה של רפוי היא ניתוח בחוץ לארץ.
כל הדבר לפי חשבוננו צריך לעלות כ40 לירות יחד עם הבראה אחרי ניתוח.
לנונק ישנה אפשרות להשיג הלוואה בסכום הנ”ל בבנק ואנו נצטרך להתחייב להשיב את הכסף במשך שנה וחצי בכל חדש סכום ידוע. השאלה היא ראשית אם אנו מסכימים להוציא את הסכום הנ”ל בשביל רפוי של מחלתו, והשנית אם אנו מסכינים להצעתו של נונק בנוגע להלוואה הזו.
אנו בוועדה דנו על זה והחלטנו למרות המצב החמור להסכים להוצאה זו.

מנדל פ.:
… אנו צריכים לאפשר לו את הנסיעה הזו. השאלה היא איך לסדר את ההוצאה הזו.

ממינה:  חושבת שזו היא הוצאה הכרחית אשר בשביל להשיגה מתר גם למכור פרות

פודי:
… צריך לדעת שסכום הוועדה הכללי להוצאות של עזרה מדיצינית וכו’ הוא מוגבל מאד ואנו לא נוכל לסבול הכבדה כזו. זה לא יאפשר לנו את הבראת הקיץ. על כן אולי נכון לחלק את ההוצאה הזו גם לשנה וגם לשנה הבאה.
השאלה השנייה שהוועדה רוצה להעמיד כעת היא שאלת כמה עזיבות של חברים אשר לדאבוננו אינם נמצאים כעת בשיחה.
הראשון הוא זוסיא (אינו במקום), והשני הוא יונה קדר.
זוסיא פנה אלינו לפני חדשים שהוא רוצה לעזוב את הקיבוץ. הוא מסר שאם הקיבוץ ידרוש את זאת ממנו יישאר עד סוף השנה. בקש רק אפשרות ללכת לכמה ימים לחפש לו עבודה. פרטים על העזיבה הוא לא מסר לנו.
יונה לפני כמה שבועות מסר לנו שהוא רוצה לעזוב את הקיבוץ. הדבר הזה עומד לפניו זה שנה או יותר אך הוא לא הודיע לנו מפני שהוא לא רצה להיות פה זמן רב קנדידט לעזיבה.
הוא אינו רוצה להישאר עד סוף השנה כאן, הוא הולך עם צפורה ואם יעזוב בסוף השנה בוודאי לא יוכל למצא לו עבודה תיכף, על כן הוא החליט ללכת כמה חודשים קודם בכדי שיוכל למצא לו עבודה ולהסתדר עד החורף. אנו הצענו לו פשרה, שיישאר כאן עד סוף העונה של העבודה הדוחקת. אך הוא עומד על שלו שילך בסוף יוני בערך.
בשיחה הוא לא מצא לנחוץ להשתתף מפני שאין לו מה להוסיף למה שכבר אמר.
הגועו אלינו שמועות של עוד כמה מקרים של עזיבות, על כן היה כדאי באחת השיחות הקרבות לדון בשאלה זו.

שמואל:  אך הוא חושב שאין לנו כל אפשרות לתת לחברים ללכת לפני גמר השנה.

ישה ג.:  הוועדה חייבת להגיד לכל חבר העומד לעזוב שיבוא לפני הקיבוץ ויביא את הטעמים ואז יש אפשרות לקיבוץ לקבל את הטעמים בתור מספיקים או לאו. לפי זה יכולה להיות עזיבתו לגלית או כעין בריחה.

פודי:  יונה אמר לנו שיותר מזה שאמר אמר לנו הוא לא יגיד גם בשיחה. על כן גם לא בא לשיחה.

יצחק נ.:  יונה מסר לו שהסבות שהוא עוזב את הקיבוץ הן ידועות. הוא (יצחק) חושב שכל אחד במצב הנוכחי של המשק החברה וכו’ יכול למצא לו סבות בשביל לעזוב את הקיבוץ.
… מפני שהוא רוצה איך שהוא להסתדר לקרא החורף. ובשביל זה במצב הנוכחי צריך להיות איזה חדשים בחוץ.
ובכן הוא מבקש לאפשר ליונה ללכת.

מנדל:  יש להצטער מאד שיונה לא בא לפני הקיבוץ להודיע על זה. אחרי 11 שנים של עבודה וחיים משותפים הוא אולי חייב לכבד את הקיבוץ בהודעה זו.
הוא בכל אפון מציע להקל עליו את הליכתו אך לא במידה כזו כמו שהוא דורש.

נונק:  הוא חושב שהמקרה היחידי שהקיבוץ יכול לאשר עזיבה של חבר – הוא אם החבר הזה מסבת האקלים או מצב בריאותו אינו יכול להישאר כאן.

קובה:  נחוץ ברור בזמן שאיש עוזב, והברור תלוי בהרבה באיש העוזב. יונה במקרה הוא אחד מאלה אשר אינו יכול לבוא ובאופן פומבי לדבר על סבות עזיבתו. בנוגע לזמן עזיבתו הוא חושב שצריך לדרוש מיונה שהוא יישאר עד סוף השנה. הוא מבין את עזיבה של יונה כך האיש הזה אינו יכול לחיות בצורה חברותית זו (מחפש לו צורה אחרת של חיים).

פודי:  לפי שאנו רואים אין כעת אפשרות של ברור יותר רחב בקשר עם העזיבות. צריך כעת רק להחליט על זמן עזיבתו, האם בסוף השנה או באמצע השנה.
אנו חשבנו שאפשר להסכים לזה שיעזוב באוגוסט.

יש הצעה לקבוע תאריך של עזיבתו 1לאוגוסט, ואם מצב העבודה ירשה אז לתת לו אפשרות ללכת קודם.

יצחק נ.:  מבקש לותר על הפרנציפ מתוך יחסנו ליונה ולהסכים להצעתו שיעזוב מתי שהוא רוצה.

פודי:  ובכן רב הדעות הן לפי הצעתו של מנדל לאפשר לו ללכת ב 1 לאוגוסט, ולפי מצב העבודה לשנות אותה ולתת לו ללכת קודם.

יצחק נ.:  רוצה להודיע שהוא התפטר מהוועדה ואינו משתתף בישיבותיה.
הסיבות: השנה אין לוועדה כל השפעה על מהלך הדברים, רב ההחלטות של הוועדה לא מתקיימות. מצד אחד הגזבר מצד שני סדור העבודה וגם החבריה לא פעם אינם מצייתים להחלטותיה. על כן הוא אינו יכול להשתתף בעבודת הוועדה אשר הוא אינו מכיר בערכה.

פודי:  אלינו הדברים האלה היגעו לפני שני ימים בצורת הודעה.
… צריך להסכים להתפטרותו כי אם נכריח אותו להישאר בוועדה לעבודתו לא יהיה כל ערך. על כן מציע לבחור את מישהוא אחר.

נונק:  … הסבות שיצחק הביא לפנינו הן אולי היו יכולות לגרם להתפטרות כל הוועדה, אך אין הגיון שדווקא מפני זה אחד מהוועדה יתפטר.

פודי:  צריך לאמור שעמדנו לא פעם בפני התפטרות אך החלטנו לא לעשות את זאת. הרבה מהשאלות שיצחק העמיד אותן הן נכונות ואנו צריכים לעמד* עליהם בזמן שנמסור דוח על חצי השנה.

אפרים:  מציע שיצחק יישאר בוועדה עד שיתבררו השאלות.

יצחק:  אינו מסכים לכך.

ברל:  בפעולת הוועדה יש אמנם קושי רב, אך כך מסתדרים הדברים בקיבוץ עד כה. הוא אינו רואה איזה דבר שנכשל והיה כרוך רק בנו.

פודי:  יש לנו עוד שאלה חשובה אחת והיא שאלת עזרת קרובים. הדבר הזה אמנם* עומד יותר טוב מאשר בפעם העברה, אך בכל זאת צריך עוד לדבר על זה בשיחה הבאה. 

                             שיחה        30.5.1931

                 דו”ח מהמ”מ עם הסוכנות בדבר גמר הביסוס

דוד כ.:
מניו.  מציג את שאלת משלוח הכסף שנמסר ע”י אחיו למנדל. והכסף לא הגיע הביתה. מנדל מסר את המשלוח הכסף לבחור העבד בחנות.

אנשל: מעיר כמה עובדות נוספות בדבר משלוח הכסף. מציע שמנדל יהיה אחראי באופן פרטי עד התברר העניין עם הדאר.

מנדל:  מוסיף ברורים על המו”מ שמתנהל עם הדאר ומציין שלקופה אין אפשרות כעת להעביר את הסכום הזה פעמים.

אנשל:  מציע לשלוח את הכסף על אחריותם של ש”ע ומנדל.

דוד כ.:  כשנה מתנהל מומ בינינו בין הסוכנות בדבר הביסוס המשק. המחלקה עוסקת ע”י וועדות באיזו צורה להביא לידי גמר את ביסוס המשקים.
עקב השנויים ההולכים ומתקיים גם המפתחות הולכים ומשתנים.
… הסכימה בדבר נטיעת ציטרוסים: נקבעה הנוסחה – 2 ד’ למשפחה אשכוליות.
בקשר הוספת אדמה, נתנו גם אמצעים בשביל הכשרת אדמה.
… ההנה”צ רוצה להשתחרר ממתן ההון החוזר, יש נטייה כבר להשתחרר ממתן ההון החוזר כבר בשנה הקרובה.
כל הסעיפים מחוץ לרפת הם קלים מאד ועלולים להבוא לידי הבנה והסכם.
בדבר בתי הדירה מגיע לנו   75 חדרים ע”פ חדר וחצי למשפחה.
בנין הרפתות.  מגיע לנו עוד רפת ל30 ראש, מעבר לרפתות ל 120 ראש שיש לנו כבר. שאלת המתבנים תיפתרנה, 250 פונט למתבן.
החרישה העמוקה:   500 דונם למספוא, יש לנו עוד לחרוש 230 דונם. 
לזבול מגיע לנו עוד 70 לא”י.
לקורדונים אנחנו מקבלים עוד בשביל 150 ד’  176 לא”י.
בשביל אנוונטר  קנית שני טרטורים  615 לא”י.  630 לא”י על פי רשימה. 
שאלת הקומביין: אין לנו כל התקווה היות שיש לנו מכונת דישה. המשק היחידי שקבל קומביין צוות הוא חפציבה, היות שאין להם מכונת-דיש.
שאלת החובות:  חובות שנעשו על ידי השקעה במשק וחובות שנוצרו מתוך מחסור של הון חוזר 150 לא”י. בקשר עם מאורעות 145 לא”י. על פי פסק דין של קפלנסקי.

שאלת הרפת.  הוועדה שחקרה את המצב ברפת היגעה למסקנות שצריך להשקיע סכום כסף בכדי שהרפת תוכל להגיעה ל 10,000 ליטר למשפחה.
המחלקה לא קבלה ולא התחשבה עם מסקנות הוועדה. והשאלה לא נפתרה.
… המחלקה מכירה בדרישותינו ל 23 פרות נוספות והם מוכנים לתת לנו את הסכום הדרוש בתנאי שנסתלק מלקבל הון חוזר.

שאלת ההון החוזר:
שאלה הראשונה היא המחיר של החלב, הירידה במחיר תשתקף באופן ניכר בהכנסות.
הלול: ההכנסות מהלול ירדה מ 600 מ’אי על 35 מ’אי לעוף.
שאלת הפלחה.  ירידת המחירים וירדת ההכנסות מדונם חיטה ודונם תירס גם היא עלולה לפגוע בהכנסות המשק.
בשנה הבאה יהיו לנו 225,000 ליטר חלב שזה נותן –

                                             מתקבלת הכנסה של לא”י   5740
                                             הוצאה               לא”י   7511
                                             חסרים                לא”י   1700  

יש לשער שהון החוזר יגיע לסכום של 560 לא”י.

                           שיחה        4.6.1931

נונק נבחר פה אחד ליושב ראש לפני צאתו לחו”ל.

יוסף הילד.:  בעניין המקהלה שמולק שפירר מוכן לבקר ולארגן את המקהלה בתנאי שהמשק יחזיר את ימי עבודה למשק עין חרוד.

דרור מציע  קודם למסור על המשא ומתן עם הסוכנות.    מתקבלת.

דרור: הננו מסתלקים מקבלת ההון החוזר, מקבלים תמורת זה כסף לקנות פרות 560,
לכבשים 300, החוב בעד הקש 120 לא”י. 
לבניין 560  בתי דירה.
מהבניינים המחלקה סוף סוף הסכימה להקציב לנו 1000 לא”י שזה ייתן לנו 300-350. יחסרו לנו איפה  100 לא”י בשביל לכסות את הצורך בהון חוזר.

קביעת גבה החוב. … אם לא נבוא לידי הסכם עם המחלקה הרי נצטרך לבחור בוועדה ניטרלית ולמסור לה את עניין הערכת המשק וקביעת גבה החוב לכל יחידה מתיישבת.

צבי נוימן: בשם וועדה שנבחרה לפתרון המשבר. השיחה לא הגדירה את סמכות הוועדה. בשתי הישיבות הוועדה דנה בשאלות והיגעה לידי מסקנות.
… לתקופת* הביסוס יש שני טעמים משקי וחברותי,
צריך לחפש בין הגזברים המנוסים איש לתפקיד,
… הראשון לפי הצעת הוועדה היה דרור הוא הביא נימוקים רבים בקשר עם ביקורת החריפה נגד בסוף עמדתו. הביקורת התכונה לשטח החברותי, מתוך הנימוקים האלה סרב לקבל את התפקיד.
בתור שני לתפקיד בא בחשבון דוד. הוא גם עומד על הצורך* ליצור חוג של אנשים שהם יהיו את מקור למחזור* גזברים, הוא גם סרב.
בתור שלישי בא בחשבון אליעזר גם הוא סרב. מוכן להביא לפני הקיבוץ את הנימוקים אם יידרש לזה. 
הוועדה מציע את אליעזר מתוך הדגשת הצורך במחזור בחלוף בין הגזברים.
על ידי התגסות של אנשים נוכל אולי להתגבר על הסטגנציה ואדישות ולמשוך את האנשים להתעניינות וערות בשאלות משק.

נונק:  … בשיחה מתנגד להנחה שצריכים להיות מספר מצומצם של אנשים שימלאו את התפקיד של הגזבר.
חושב שגם יתר אנשים צריכים להתמסר לאחריות המשקית.

יוסף פרבר:  … המשק נמצא במצב כזה שדרושים מאמצים יוצאים מהכלל בכדי להבטיח את ההתפתחות הנורמלית ובריאה של המשק. אחרי שנעבור את תקופת הביסוס יתכן שיוכלו גם להיכנס לתפקידים נוספים.
הוא מציע את דרור לתפקיד, הוא לא פגש את דרור, אין הוא רואה את הנימוקים של דרור ליסוד מספיק להסתלקותו.

משה גולדנברג:  צריך לקבל את מסקנת הוועדה. משאלה היא שכל אחד יוכל לכהן בתפקיד של גזברות. צריך להעמיד להחלטה את הצעת הוועדה שאנשים מנוסים יכנסו לתפקיד.

יהושע כ.:  מציע שדוד יגמור את 4 חדשים עד סוף השנה ולהכניס איש חדש. מתנגד לקביעת  החוק של מחזור בגזברים אשר עלול לחסום בעד הרבה חברים להשתתפות אקטיבית ולהתמסרות מלווה לשאלות ולדאגות המשק.

ממינה:  במה מנדל שגה שצריך להחליף אותו באמצע השנה.

יצחק פ.:  הוא בעד ניצול הניסיון שנרכש, מציע שדרור יהיה הגזבר.

צבי נוימן:  הננו נמצאים במסלול רע. לא נצטרך כנראה גם להגדיל את החוב, הננו מוותרים על הון החוזר למרות שהכנסות שלנו אינן מספיקות בכדי לספק את הצרכים*.
וכזה גם הפרודוקטיביות.
כל זה תובע אחריות הרבה יותר גדולה להתגברות על אדישות ולאות.
אסור במצב הכספי הנוכחי להרבות בניסיונות.
מציע לבחור את הגזבר מבין המנוסים.

נונק:  מציע לדחות את השיחה, קובעים את השיחה למוצאי שבת.

יוזק פרבר: מציע להתכנס ביום ב’.

דרור:  סרובי מוחלט, והוא מציע לחכות לבואו של אליעזר.

     מחליטים שהשיחה ביום שני.
 

                     שיחה כללית   יום שני        15.6.1931

מישה:  בשיחה העברה הקהל קבל את הצעת הוועדה והיא לשנים הקרובות צריך גזבר מנוסה בתפקיד זה. באים בחשבון לזב דרור, דוד כ. או אליעזר שלושתם מסרבים, על כן לא היגעו לידי גמר. כעת השיחה צריכה לשמוע את הנימוקים של שלושתם ואחר כך להצביע ולהחליט ועליהם לציית להחלטות הקיבוץ. או אפשרות שניה שהקיבוץ מוסר לשלושת האנשים הנ”ל את הגזברות והם בניהם יסדרו את זאת.
אליעזר:
רוצה להזכיר שהוא עסק בתפקיד של גזברות לפני חמש שנים כשכל התנאים היו לגמרי אחרים מאשר עכשיו.
על כן הוא חושב שזה לא נכון להעמיד אותו בשורה יחד עם המומחים המנוסים בתפקיד זה.
גם אין לא כל כישרון למילוי תפקיד זה. הוא מסרב בהחלט לקבל את התפקיד הזה. הטעם הוא חברותי, בשביל הסברת הדבר היה צריך לגעת בהיסטוריה
מצד אחד המדרגה של ההבנה המשקית שלו אינם נותנים לו אפשרות להשתתף בהנהלת הדברים בקיבוץ. הוא רוצה למלא את תפקידו כאחד מהתשעים האלה אשר אינם פעילים בהנהלה.
בשבילו להיות אחד מהתשעים זה לא נוח, יש משהוא טרגי בדבר שהוא היגע למצב כזה. על כן הוא לא ייכנע לכל החלטות בנדון זה.

דוד כ.:  אינו מוכן בשום פנים לקבל את התפקיד. נוכח המצב שנוצר* הוא רוצה להעמיד כמה נימוקים. זה שנים אחדות הוא חושב שהתפקיד הזה אמנם מעמיד את החבר במרכז העניינים בקיבוץ אך הוא אינו רוצה למלא תפקיד כעת אשר אינו מוכשר אליו ומטילים אותו עליו.
התפקיד הזה מעמיד את האיש בסתירה עם החברים וכו’.
וזה מכריח את האיש להסתלק ממנו לאיזה זמן, בכל אופן על כן הוא חושב שכל זמן שאין הכרח גמור אין לפנות אליו שיקבל את התפקיד הזה.
את התפקיד הזה יכלים למלא רק חמשה מחברי הקיבוץ, אך לא צריך למסר אותו לעוד פחות אנשים. מוכרחה להיות הפסקה ידועה, צריך להיות כעין תור בין המוכשרים לכך.
אם הקיבוץ יוציא מסקנה מדברי אליעזר וגם לא ירצה להכריח את דרור אז נשארת אפשרות לחפש אנשים חדשים לתפקיד זה, או להשאיר את המצב הנוכחי עם אי אלו תיקונים.

אפרים ר.: המצב לא נעשה יותר קל, שלושת ההצעות של הגזברים אינם מעשיות, כולם מסרבים.
עוד לא שמענו את הנימוקים של דרור. דוד מניח יותר את ההחלטה בידי הקיבוץ.
יש שתי אפשרויות או לחפש איש חדש או לשוב להצעה ביחס לכוננותו להמשיך* את העבודה בוועד הפועל בהרכב הישן עד סוף השנה.
… אם אינם רוצים להפוך את השיחות לתחנונים בפני אנשים אשר אנו חושבים אותם למוכשרים.
הדבר דורש עוד חוות דעת של חברים אם להשאיר את הוועד הפועל הישן או לא.
צריך שהחברים יתאמצו ויחפשו דרך לפתרון המצב אחרת לא נזוז מהמקום.

יהושע כ.:  להסברתו של אפרים הוא אינו מסכים. – מצד אחד למנות וועדה אשר תציע הצעות חדשות ומצד שני לרצות להשאיר את המצב כמו שהיה.
ביחס לסרובים.
אליעזר מסרב.
דרור נעדר בשיחה.
ובכן הוא אינו רואה דרך אחרת רק להצביע בעד דוד כהנא.

שודרון:  מציע לבחור וועד הפועל של חמשה אנשים והם יחלקו ביניהם את התפקידים.

צבי נ.:  להמשיך בשיחות האלה אין כל טעם, זה גם לא לפי כבוד הקיבוץ.
הקיבוץ אינו יכול כעת למצאו לו את האנשים לתפקידים הכי חשובים.
… לפי המצב אין לחשוב שאנו נפתור את השאלה. יש להשתדל שאנו לא נרד עוד הלאה לסבך.
… ואולי להרחיב את הוועד הפועל ולהוסיף אליו חברים בלי תיקים.

אפרים ר.:  לפנינו יש שתי הצעות, בחירת דוד כ. או המשך הוועד הפועל הישן.
צריך לשוב להצעתו השנייה של צבי נוימן, חידוש הוועד הפועל הישן בתוספת כוחות חדשים.
הביקורת עם הקושי שהיה בה הביאו מרירות ידועה בין חברי הוועד הפועל והם הבינו את הביקורת כדרישה לפטר אותם. הייתה שגיאה מצד אנשים אשר הביעו ביקורת שלא ראו את הנולד. כל זמן שלא ראינו אנשים אשר ייקחו* את התפקידים האלה לא היה צריך לקבל את הפטורים.
הקיבוץ לא בא לדרש את פטורי הוועד הפועל. הביקורת הייתה מופרזת בהחלט. הנזקים אינם נראים לעין, אי אפשר להראות את זה בברור. על כן גם לא היה צריך לתלות אותם בקולר איש זה או אחר.
ובכן אנו לא צריכים להביא את דוד בעל כורחו לקבלת התפקיד, בפרט אחרי הביקורת שהייתה עליו בשנה העברה.
צריך להתעכב עוד על ההצעה השנייה של צבי נ.

מנדל פ.:  עוד לפני הדוח הדבר עמד בקשר עם ההצעה החדשה, היה צריך לראות את הנולד. מקומו לא בעבודתו על כן הוא מוכרח לעזוב אותה.
הוא יכול להמשיך עוד חדש כמו שהוא ממשיך כעת אך אין לדבר על זה שימשיך עד סוף השנה.

ארטק:  עד כה לא השתתף בוויכוחים מפני שהייתה לו תפישה אחרת.
ביקורת ישנה תמיד אם ממלאים את העבודה טוב או רע.
במקרה זה הוא ראה בתפקיד זה את דוד את דרור וגם את מנדל. הוא מוכרח לבקר את העבודה של מנדל, אך בכל זאת הוא אינו רואה את הנזקים בעין אשר אפשר להיאחז בו ולבקר כך שלא לאפשר לאיש את העבודה.
הוא אינו רואה את המקום לביקורת קשה כזו כמו שהיא הייתה.
הוא אינו מבין למה שדוד מסרב מפני הביקורת שהייתה עליו לפני שנה. הביקורת שהייתה על דוד אי אפשר להשוות אותה עם הביקורת שהייתה על מנדל. היא לא הייתה כל כך הורסת.
אנו היינו צריכים בתחילת השנה לעזור לו בעבודתו מפני שהיה איש חדש. הביקורת שהייתה היא אינה מאפשרת לאיש חדש לקבל איזה שהוא תפקיד.
הוא מצדו היה מסכים שמנדל ימשיך את העבודה, אילו למנדל היה הכוח למרות המצב להמשיך את עבודתו. אך הוא מבין שמנדל אחרי ביקורת כזו אינו יכול להמשיך.
הוא היה דורש שאלה האחראים אשר ביקרו כל כך קשה הם ימשיכו בתפקיד זה ולא שיסתלקו מכל מיני סבות. –

צבי נ.:  כל הביאורים שאפרים נתן למצב הנוכחי הוא אינו מסכים. לא צריך לקבל את הביקורת כמו שזה עשה אפרים. ישנו ראשית שהביקורת שנשמעה מדוד ודרור יש בא שחר.
אם מדברים על הכסף של הפרות אז מאשימים את הגזבר שהוא לא באופן המשקי השתמש בכסף הזה. גם הייתה דרישה לפטורים של הגזבר ברורה מצד שני האנשים האלה.
אם מנדל הראה רק חסר רוטינה בגזברות או האם הוא שייך ל90 אנשים שאינם מסוגלים לזה, על הדבר הזה אפשר להתווכח.
המצב בו אנו נמצאים הוא מביא את הקיבוץ לידי ירידה. אולי דרור או דוד או אליעזר היו מקבלים את התפקיד הזה, זה היה מראה מצדם התאמצות לתיקון המצב; אך גם כל הקהל לא הראה את התאמצות הזו הדרושה בשביל תיקון המצב.
… זאת אומרת חסר יכולת מצד הקיבוץ לעשות את ההתאמצות לתיקון המצב ולצאת מהמצר.
המשבר הזה מראה על אינרציה של הקיבוץ, הוא מצידו מסכים לעזר לוועד הפועל להמשיך את עבודתו.

יהושע כ.:  אין לו כל דבר נגד מנדל, אך הוא מתנגד בהחלט להמשכת העבודה מצד מנדל. לא נכון שלא היו נזקים כספיים, עניין הפרות האם זה נזק כספי או לא, הוא חושב שהיה חרבן של הרפת כרוך בזה. –
הוא גם מבקר את דוד בעבודתו אך בכל זאת זה פתרון יותר נכון. לא צריך לטשטש את הדברים, צריך להצביע על דוד. –
ובכן דוד, טדזיו, הגזבר שיבחר, מנהל החשבונות ועוד אחד שיבחר – זה יהוה את הרכב הוועד הפועל.

אפרים ר.:
לא הוכח לו שהגזבר עשה לא נכון בזמן שהוציא את הכסף של הפרות, כי אין הוכחה שמנדל יכול היה לא להוציא את הכסף הזה. האם אפשר היה להשיג את הכסף ממקור אחר, האם היה אפשר להימנע מהוצאת הכסף הזה, כל זמן שזה לא ברור האשמה שהגזבר היא אינה מוכחת.

דוד כ.:  רוצה להזכיר לחברים שאינם זוכרים את הביקורת, הוא לא ביקר את עבודתו של מנדל, אילו ביקר את עבודתו היה אולי מוצא אולי דברים טובים.
… מפני שמנדל זלזל בוועדה זו. הוא לא התחשב עם דעת חברי הוועדה. גם דרור לא ביקר את עבודתו של מנדל ולא את תוצאותיה, הוא רק ביקר את
אופן עבודתו.
מצבים קשים כאל היו גם לגזברים אחרים, גם מפני ביקורת עצמית הוא מסכים לעבוד עם מנדל בכל עבודה רק לא בוועדה הכספית.
למעשה הוא מבקש לא להביא אותו בחשבון בתור גזבר. זה גם לא הכרחי, מנדל הוא יכול להמשך עד סוף השנה.
לוועד הפועל צריך להצטרף שני אנשים דרור וצבי נוימן.
דרור יקבל עליו את המשא ומתן והכנת התוכניות, ובתחילת השנה נבחר איש חדש, הניסיון של בחירת איש חדש לגזברות הוא לא נכשל, רק במקרה של מנדל.

אפרים ר.:
קשה כעת למצא את האיש אשר יגמר את העבודה עד סוף השנה. –
הרכבת וועד הפועל בן 5 חברים עם בא כוח שמכון את העבודה עד סוף השנה ועם גזבר שצריך להיות בשנה הבאה, צריך לחייב את כול החברים להשתתף בשיחה הבאה.

שמואל ק.:  נלאה מלהמשיך את עבודתו בלי כל ברכה. הוא כעת השעיר לעזאזל, במצב כזה שמנדל ממשיך רק באי אלו דברים, הוא ממשיך את עבודתו עד השיחה הבאה עד שימצא פתרון למצב.  

                             שיחה        16.6.1931

אפרים ר.: (יושב ראש)
יש לקוות במספר כזה של משתתפים ויש לגמור את השיחה.
היו שלוש הצעות א. לבחור בוועד הפועל מורחב בן 5 אנשים, ב) לצרף לוועד הפועל את יהושע כ. ואת מושה גולדנברג. ג) לבחור בוועד הפועל המורכב משלושה חברים שדוד ימשך בתור גזבר עד סוף השנה.
מציע לקבל את הצעה הראשונה עם תיקון שעל דוד לכלכל את פעולת הגזבר עד סוף השנה.

שמואל ק.:  … עול החובות הרובץ על המשק התסבוכת הכספית תובעים ניסיון ידוע בכלכלת העניינים ואותם לא יוכל לכלכל איש חדש. מציע שדוד יקבל את סדור העניינים הכספים עד סוף השנה.

יוסף פרבר:  … מתוך המצב משקי הנכחי הוא שדרור יקבל עליו על העניינים. הוא חושב שהסרובים מכבדים מאד על הפתרון הנכון.

אפרים ר.:  … אי אפשר להטיל יותר את אחריות על וועד הפועל הקודם מאשר אין לתבוע יותר אחריות מחברי וועד הפועל מאשר יתר חברים. חושב שהקיבוץ צריך להמשיך את הברור ולא לעבור בשתיקה על דברי אליעזר וצבי, אולם אין השעה שעת כושר לכך. לכן צריך לפתור את הפלונטר.

טדזיו:  לא יכול להבטיח את המשך עבודתו לשנה הבאה. יש בקיבוץ דעה ורצון השואף להעמיד על עמדות אחראיות את האנשים יותר מסוגלים למלא את עבודה. יהושע לא יוכל לפי דעתו בהצלחה מלאה למלא את התפקיד מתוך הניסיון שהיה ליהושע בתפקידים אחרים.
לא היה נהוג אמנם להשמיע ביקורת על חבר כבר בזמן הבחירה, אולם היום המצב הנוכחי תובע את זה.

יצחק ניגר:  מודיע שלא יצביע בעד שום וועד הפועל שבתוכו את התפקיד של הגזבר לא יקבל או דרור או דוד היות והם הם מוכשרים לתפקיד הזה. אין הסבות והנימוקים יכולים לשחררם מתפקיד הזה.

צבי נוימן:  מציע להעמיד את השאלות לפני דוד ודרור. דורש מאת אנשים התובעים מאת דרור ודוד לכהן בתפקיד של גזבר לנסח באופן ישר וקונקרטי את דרישותיהם.

אפרים ר.:  חושב שאם הסבות שניתנו על ידי המסרבים אינן מספקות את החברים המציעים שנית את דרור ודוד יש להוסיף לדרוש נימוקים נוספים.

דרור:  … הוא חושב שהתפקיד קשור עם חברים ולא יכולים להכריח את החבר שיבליג על המעצורים והסבות, ולמרות הכול יקבל את התפקיד. חושב שהוועדה שמעה באופן מספיק את הנימוקים וקשה לחזור על הדברים בפורום יותר רחב.
אינו מאמין שהגזבר הישן שיעבוד מספר חדשים בכוחותיו לשנות את המצב, הוא חושב שהקושי הוא בשטח החברותי הטעונים הברור.

יצחק נ.:  חושב שלא יקרה אסון משקי כאשר הגזברים המנוסים לא יקבלו את התפקיד. השעה תובעת אמנם שאיש מנוסה יקבל את התפקיד, אם לא יקבלו את התפקיד הרי הם משתמטים למלא חובה וולונטרית שרק מחלה יכולה להצדיק התחמקות ממנה.

יצחק פישלר:  … אני מציע שהחברים המנוסים יקבלו את תפקיד… יהושע הוא אחד המתאימים ביותר לתפקיד. צירופו של דרור לוועד הפועל הוא הכרחי מתוך האדישות השוררת כיום בקיבוץ.
… הדרישה המוגזמת של הפרט היא בעוכרנו
צריך לסדר את הדברים בדרכים הכי אפשריות.
שאלת חצרן:  אפשר לחבר את התפקיד של מסדר עבודה עם חצרן…
המזכיר:  צריך לפי דעתו להיות חבר בוועד הפועל אם וועד הפועל ידע לשתף אותו בעבודה יום-יומית בצורה נאותה.
דוד כ.   רוצה לנמק את הסתלקותו ביחוד אחרי דברים של יצחק נ. אחרי שנתיים של עבודה הוא לא יכול להמשיך. לפי דעתו צריך להיות אחר מהמנוסים. הטענה וההתאוננות על השפלת ותחנונים הן לא נכונות. על העניין עם הגזברות איננו חלק. החיכוחים בין הקיבוץ והגזבר מביא לידי ביקורת הדדית. עבודה של גזבר יוצר יחסים ביחוד שגזבר שאינו שומר על יחסים. יש מצבים שהגזבר יעשה דברים אל אפם של אנשים.
הוא מודה שהחוב הוא נוצר באשמתו.
מודיע שהוא לא מקבל את התפקיד.
החוב נוצר רק מסבת החלטות לא נכונות של החברים והכניעו אותו. הוא התכון לשמור על שלמות הקיבוץ על הכי הרמת דרגת החיים. הוא אינו רוצה להתחיל בניסיון החדש ואינו רוצה להעמיד את עצמו נגד 50% של אנשים.

יהושע כ.:  חושב שמתוך השיחה הקודמת היה ברור שצריך להשפיע על החברים המנוסים, אולם כרגע אין כל תקווה להעביר אותם מדעתם ומהחלטתם.
שתנאי מוקדם לכניסת חדש הוא כניסת אחד מהחברים דרור או דוד לוועד הפועל.

אליעזר:  מתנגד שהמזכיר יכנס לוועד הפועל הוא בעצמו מוכן לשרת את וועד הפועל במה שיוכל ולעזור לו בעבודתו.

טדזיו:  תומך אמנם בהצעתו של יצחק פ. אולם חושב שצריך ניסיון, מציע שפילק ימסור מזמנו לעבודת החצר

אליעזר:  מציע את שלומקו במקום פילק, מציע להפעיל את הוועדה הכספית.

פילק:  היות שיש דעות שלא נחוץ חצרן מציע לנסות בלי חצרן.

רבקה הורביץ:  מתנגדת לבחור בוועד הפועל החדש לשנה הבאה.

יצחק פישלר:  מביע את התמרמרותו נגד סרובו של אליעזר להשתתף בוועד הפועל.

אפרים ריזנר:  חושב שאין כל התמרמרותו מוצדקת. באשר* עבודתו של אליעזר היא ארעית הוא חושב שהודעתו למופרחת.

נשאר להכריע לכמה זמן נבחר וועד הפועל
ל 3 חודשים בעד  14    בהצבעה שניה  21
לשנה       בעד  8                    13   

יצחק פישלר:  מבקר את קבלת החלטה בדבר וועד הפועל לשלושה חודשים.

אפרם ר.:  החלטה נבעה מתוך זהירות הקיבוץ שאינו מעז לעשות ניסיון נועז עם אנשים חדשים.

ב33 נגד 3 נתקבל שהמזכיר משתתף בוועד הפועל.

שאלת חצרן

יוזק פרבר:  מתנגד לאופן בחירה שנעשה הערב, מציע את אפרים טרטקובר לחצר.

צבי נוימן:  יש הבדל בין הצעת ארטק והצעת טדזיו, אולם אי אפשר לעשות את השינוי בלי ניסיון של שלושה חודשים. מציע את מושה גולדנברג לצרף לוועד הפועל.

אין התנגדות להצעתו של טדזיו.

טדזיו  מציע לבחור בחצרן קבוע.

ארטק:  מציע לעשות את הניסיון לשלושה חודשים בלי חצרן, וכעת התנאים המותאמים לכך.

צבי פרוכטר:  אם אפרים טר. ימשיך את העבודה אפשר לותר על החצרן.

אפרים:  מציע להצביע על הצעת איש חמישי לוועד הפועל.

יהושע כ.:  מציע לדחות שאלת איש חמשי לוועד הפועל לשיחה הבאה.
מודיע שתוצאות הבחירות אינן נותנות את האפשרות הפתרון.

אפרים ריזנר:  חושב שהצבעה נתנה תוצאות ברורות

מושה גולדנברג:  דורש ברור מאת דוד בעד דבריו.

                            שיחה       27.6.1931
                                  חתימת החוזים. 

דרור:  אחרי שחתמנו על ההסכם בדבר סכום של 10,000 לא”י ובאנו להסכם על גבה החוב של 668 לא”י ליחדה מתישבת. בימים באה דרישה תכופה שנחתום על החוזה, המשקים עין-חרוד ותל-יוסף כבר חתמו, יש לחשוב שלו בבלי היה בארץ הלחץ לא היה כה חזק. אולם כעת הסכנות לוחצת עלינו ודורשת באופן תכוף חתימת החוזה. לאור ההופעות שונות של עזיבות החברים יש הכרח גם להקדיש דיון לברור פנימי בשאלת החוזה. אנחנו מהרבה טעמים נסינו לדחות את חתימת החוזה אולם שטרן הודיע טלפונית שאם לא נחתום נתחרט על זה. יש לחשוב שזה יכול להשתקף גם בקבלת הסכומים הדרושים בשביל הפרדס ועוד. לכן וועד הפועל מביא את הדברים לשיחה.

יצחק נ.:  חושב שמיותרת הקראה אלא להעביר בין החברים את החוזה לעיון.

בן-אפרים:  מצטרף לדעתו של יצחק נ.

אנשל:  מציע גם להקריא וגם להעביר את החוזה בין החברים.

כרל   מקריא את החוזה.
   

                       שיחה כללית        28.6.1931

אליהו בקש להודיע שחשוב לו מאד שהחברים יחלטו בשאלה אחת הנוגעת בו.

יהושע כ.:  כתוצאה מהשיחה האחרונה אנו עוברים לברור בקשר עם שאלת החוזה.

דרור:  אחרי שיחה בטלפון עם שטרן התברר שהוא קיבל אינסטרוגציות מבלי להחתים את יתר המשקים על חוזים.
אנו בקשנו לדחות את החתימה עד שנברר את השאלה בינינו.
בקשנו מועד של שבועיים, אך הוא לא הסכים לכך – הוא גם איים כל מיני איומים אם לא נחתום את החוזה.
בשבילו השאלה הזו היא לא חדשה, כבר לא פעם עמדה לפניו שאלת החוזה ועצם והתהוותו.
להחזיר חוב במשך 50 שנה – עם ריבית של 2% זאת אומרת במשק שיש לו אמורטיזציה
של 15-17 שנה, במשק כזה צריך פעמים או פעמים וחצי לחדש את המשק במשך 50 שנה.
ובכן מתוך כל זה אי אפשר לקוות שהמשק שלנו או משק חקלאי אחר יוכל לשלם את כל זה. 
56,000 לא”י נצטרך להחזיר במשך הזמן מחוץ לריבית, אם נחלק באופן ממוצע את הסכום הזה יצא בכל שנה להחזיר 1100 לא”י. מחוץ לזה כל מיני תשלומים לקן קיימת בעד הקרקע וכוי וכו’.
אנו רוצים להבטיח שהמשק לא יתנון, שהדור הבא יחיה בתנאים כאלה לפחות כמו שאנו חיים.
יש לנו לרעתנו הרבה תנאים מיוחדים כאן, יש אמנם טעמים פולטים מיוחדים שאנו איננו יכולים לחיות כאן מבלי לחתום חוזים ומבלי להחזיר את החוב, אך היה צריך להתחשב יותר עם המצב הראלי של המשק, ולא לסכן את קיומו.
… הגישה לחוזה בחוגי ההנהצ הייתה יותר כלכלית מאשר פוליטית, אמרו אי אפשר לא להחזיר את הכסף אחרת לא תהיה אפשרות להרחבת ההתיישבות. אחרי שההחלטה נתקבלה, אחרי שאיזה משקים חתמו על זה, אין דרך אחרת לנו עם אנו איננו רוצים להיות מנותקים מכל החברה – מאשר לחתם על החוזה. –
יש הרבה טעמים פולטים לחתימת החוזה, צריך לסתום את הפיות לכל אלה המתקיפים את הקיבוצים והקוראים להם – כל מיני שמות, אך הדבר הזה יכול לעלות לנו ביוקר רב ולא רק לנו. –

לא כל אחד נותן לעצמו דו”ח על העתיד הצפוי לנו, תהיה לנו מלחמת קיום קשה מאד. רב החברים מתייחסים לחתימות כאל דבר מכני שאינו מחייב, אך ברור לי שאקטים פורמליים קובעים הרבה מאד בין החברים, זאת היא בכל זאת התחייבות.   
הכרה הזו של התחייבות בכל המובנים עלולה להביא גם התקשרות יותר חזקה עם המקום.

בולק:  גישתו לשאלת החוזים היא פרינציפיונית, הוא אינו רוצה לחתם על החוזה מסבות שהוא ציוני ורוצה לסתם את הפיות המוצאים לעג על כל ההתיישבות העובדת. חשוב שהמשקים יישארו בידי העבדים, ואלה האחרונים לא ינושלו ממקומם. הוא רואה בחוזים האלה כוח לא רצויה לנו.
עתיד היהודים בארגנטינה צפוי גם לנו.
החוזה הזה מבטיח חפש פעולה מצד אחד, והצד השני (המתיישב) כפות לגמרי, לוקחים ממנו את כל האפשריות של קיום עצמנו, אנו אף פעם לא נעמד ברשות עצמנו, החוזה הזה ישעבד את המתיישבים. אף פעם לא יוצר איכר או נקודה יישובית אשר תעמד ברשות עצמה.
תמיד תהייה להם האפשרות לנשל אתנו מהקרקע. –
קרו היסוד משאירה לה את החופש הגמור בכל המובנים לא לתת תקציבים וכו’, היא רוצה ליצר גוף משקי בעל מום אשר חסרים לו אמצעים פרימיטיביים, אך הוא בכל זאת מוכרח לשלם את חובותיו. כל האינוונטר והריבוי הטבעי הוא כלי משעבד לקרן היסוד, עם דבר מה מתקלקל או מת או נאבד במקרה אסון, על המשק חובה להשלים את האינוונטר בכוחות עצמו. עם המשק לא יוכל לעשות את זאת, ישנה אפשרות לנשל את המתיישב מהקרקע.
אם יקרה פעם שלא נוכל לשלם לאותו היום את החוב, ישנה רשות לקרן היסוד לבטל את החוזה.  
לקרן היסוד הרשות לגבות את חובותיה מתוצרת המשק. –
בשעה שהחוזה הזה מתבטל, המשק הזה יכול לעבר לידיים אשר לא רצויות לנו. כל הסעיפים הם בכוח אחת, בגלל כל דבר קטן לבטל את החוזה הזה.
אין לבוא כאן לתלות תקוות בעלמא, ראינו כבר מקרים אשר מתיישבים נושלו מהקרקע בארץ כשלא היה להם כסף בכדי בזמן לשלם את החובות.
ישנן אמנם נקודות בחוזה האומרות שבזמן של איזה אסונות משקים ישחררו אותנו לאיזה זמן מתשלום החוב, אך המצב יהיה קשה גם בלעדי זה. יכול להיות חסר שוק, מחירים ירודים וכו’, צריך היה אולי לקבוע חוק שצריך איזה מינימום בשביל קיום העובד, ואחר כך רק אחרי ספוק הצרכים הראשונים יסולק כך החוב   לא  דבר כזה אין.
מתקבל על הדעת שהכספים אשר אנו אחרי התאמצות רבה נשים אותם, ישתמשו בהם לא שביל הרחבת התיישבות העובדים, כי אם למטרות אחרות אשר תהפוכנה לרועץ לנו.
לא נזכר השם ניר בחוזים האלה, כל הסעיפים האלה מעמידים בפנינו פרספקטיבית קודרת. לדעתו אי אפשר לחתם על החוזה הזה. ההסתדרות הוספה כאן לא בשביל לשמר על האינטרסים שלנו, כי אם היא באות כוח דל קרן היסוד. פה היא לא מלאה את תפקידה.
על כן גם עלינו לא להתחשב עם עמדת ההסתדרות, הדבר נעשה לא בפומבי כי אם מאחורי הכתלים.
כעת לבוא ולהגיד שאנו מתנגדים לחוזה זה הוא דונקישוטיות ואנו נרכש לנו שונגלים רבים, צריך להודיע כך שאנו חותמים אך האחריות בעד התוצאות של החוזה זה תסף על כל צבור הפועלים.
אסור לנו להסכים שאנו בלבד נשא בנטל הכבד הזה, אחריות בעד הדבר צריכה לנשא ההסתדרות וכל צבור הפועלים כלו.

דוד כ.:  אי אפשר להתווכח באופן כזה, הדבר ידרוש הרבה זמן.
או שהחלטנו שהדבר ייקח שני ערבים, ואז אסור להתווכח באופן כזה, או לא להגביל את הזמן של השיחות האלה.

אליעזר:  צריך לקבוע בשיחה הבאה שכל נואם ידבר רק 10 רגעים בכדי שנוכל לגמר בשיחה הבאה.

יהושע:  מבקש להחליט על הצעתו של אליעזר.      

                             שיחה        3.7.1931

יהושע כ.:  מציע לגמור את הבירורים סביב חתימת החוזה עם הסוכנות הערב היות ואין חלוקי דעות במסקנות בין חברים שונים הן שוות.

דוד כ.:  אין אנחנו דנים בשאלה האם לחתום ואת השאלה מתי יש למסור למועצה מפני שזאת היא שאלה תכסיסית.
גובה התשלום  דרור מציע 50% של המכסה שנקבעה בחוזה, אין אפשרות לקבוע בדיוק את הסכום ואת גובה החוב. קשה גם להגדיר ולמצות את היכולת של המשק לסלק את התשלומים.
אני סובר של ההוצאה שלנו היה 5000 לא”י מלבד ההוצאה רגילה יש עוד לדאוג ל 1000 לא”י שזה רק %½12. 
לכן נכונה היא הפיסקה על רביזיה של התשלומים כאשר הכנסות יורדת ב 34%. מועד סילוק החוב בחוזה הראשון הוא 30-35 שזה גורם לנזק רב לחוזה בשוק הבנקאי.
שאלת החוזה נגדי, הוא תומך בהצעה של דרור שהחברים יחתמו על החוזה נגדי.
יתכן שזה יבא למשקים החותמים יתרונות, אין מעניין ביתרונות האלו. מוטב כעת לא לחתום ולהמשיך במשא ומתן כל זמן שאלת הקרקע ושאלת אדמת הפרדס לא פתורה יש לדחות את החתימה.
שאלת החובות:  יצרת קרו למתן הלוואות לזמן ממושך שישחרר את המשקים מהחוב השוטף.

צבי נוימן:  מסכים להערכה* כללית של דרור, הנה”צ עשתה לפי הבנתה ומהותה בגדר יכולתה,
חושב שמוסדותינו לא עמדו על המשמר ולא הגנו על האינטרסים שלנו. היום הננו עומדים במצב שאי אפשר שנוי. חושב שתנאי של ציוד מלא היה צריך תנאי מוקדם לחתימה. הטעמים של דוד אינם מספיקים. חושב שלא נוכל לשלם. זהירות הייתה צריכה להתבטא במלחמה בעד הנמכת סכום החוב. תומך בהצעתו של בולק בכוון הקמת הניר, דרוש ארגון של משקים למען הגן על המשקים. לא ברור מי יהיה בעל החוב בעתיד בעקב תמורות בקונסטלציה וביחסי הכוחות בתוך ההסתדרות הציונית שעלול להשתנות לנזק התיישבות העובדת, יש (לחתור) להציע ארגון המשקים ואחריות הדדית בינים.

יהושוע כ.:  חושב שאין טעם בדחיה היות שאינו מאמין שבזה נשנה את המצב.

דוד כ.:  חושב שבלתי אפשרי חוזה נגדי. חושב שרצוי לא לחתום ורצוי עוד משא ומתן עם מחלקה.

בולק:  מציע לא לחתום אלא לפנות להסתדרות, שאנחנו נחתום רק על החוזה על אחריותה.
מציע רפרנדום.

יצחק נ.:  חושב שצריך לחתום כי אין ברירה אחרת.

אליעזר:  חושב שהרעיון של חוזה פנימי הוא נפסד. אם הוא צריך להביא לידי יכולת של חיים ונאמנות פנימית הרי זה לא יתכן. ואם הוא צריך להבטיח לנו את האפשרות לתבוע מאת החבר את התחייבות הכספית, התקשרות בין המשק ובין המעמד טעון הברור והשאלה החיונית ואנחנו צריכים להקדיש. חושב ששאלת החוזה יש להחליט באותה הצורה ובאותו האופן.

בולק:  חושב שאין להיכנס לוויכוח. התכיפות בחתימת החוזה אינו כה מוצדקת. יש להמשיך בוויכוח ולהסיר את הלחץ סילוק החובות. קרן אשראי היא לא ראלית.

דרור:  … המצב החברותי הנוכחי מחייב ניסוח חובות והתחייבות של החבר.
חושב שעל ידי אקט פורמלי לחלק את עול החובות באופן שווה בין כל החברים.

בולק:  אינו חושב שקשורים יחד חתימת חוזה עם הנה”צ וחתימת חוזה פנימי, כוונת דרור היא להבטיח שהחותמים אינם חותמים לעצמם* כי אם בשם מאה אנשים.

דוד כ.:  ביחס לרמת החיים
החוזה הפנימי מציע שהחבר יחתום על הפסקה.
אנחנו מפסיקים את השיחה וממשיכים את הוויכוח מחר.

                     המשך השיחה        5.7.1931

אפרים ר.
רואה את החוזה כדבר חיובי על מגמתו ותוכנו. צריך להתעכב על כמה דברים שהם בקבוצות שייכות למוסכמות הראשונות ואצלנו לא. המגמת החוזה הגשמת הציונות לא תתכן כי אם על ידי הנהלת המשקים הנושאים חיים בעל אספירציות וחברותיות וכלכליות. ההנחה זו מותאמת למהותה של תנועת הפועלים בארץ. לחוזים יש מגמה להוציא את הרכוש ממצב ההתאבנות ולהפוך אותו ליכולת של פעולה מתמדת וליצור בסיס לקרדיט בשביל מלוה הפנימי וחיצוני.
המשאלה של בטול הרכוש היא משאלת כל תנועת פועלים, אולם היא מסוכנת כאשר היא מזדהה עם רצון של פריקת אחריות המשקית.
הוא מניח שלאנשים בעלי השקפה כמו בולק ודרור קשה לחתום וגם חסר להם מגע וקשר עם המוסדות המיישבים.
השתייכות לתנועה ועמידה לוחמת היא ערובה נאמנה להשפעתנו ושמירת על עמדתנו ותדחוף אחורנית כל מזמות וסכנות מדומות וחאשיות. מפליא מאד שדרור משתמש אך בנימוקים הכלכליים. חושב שזהוא טריק עודף מהעבר* של האופוזיציה השמאלית.
… החוזה הוא הכרעה חשובה בחיינו בדרכינו להסתגלות לחיי עבודה וחקלאות בארץ.
התנאים המאיימים בנשול מופרחים מיסודם.
… גובה החוב ברשימה החוב, במשא ומתן דרור אמר שאין כבר ממה להוריד, על נעמיד פניי של מקופחים כי החוב הזה היה יכול לשמש ישיר להצלה לרבבות הנוער העברי.
גם השאלה של חידוש היכולת הכספית של הכסף המושקע יוכל לשמש למטרה התיישבות חדשה.
עכשיו לסמכות המורשה וקביעת רמת החיים, נקבע עם בהתייעצות תחנת הניסיונות וההסתדרות החקלאית.
ביחס להפרת החוזה.  הסעיף הזה המבהיל הוא נטול עיקף באשר הדבר לא יכול להעשות בלי בוררות.
מתנגד להצעתו של בולק לערבות באשר זה דבר של לעג לרש לדרוש מקיבוץ בעל מום במובן קולקטיביות רעיונית לתבוע אותו לקולקטיביזציה.

יהושוע כ.:  צריך לקבוע את המועד החתימה החוזה אם לחתום תיכף או לדחות.

אפרים ר.:  מציע למסור את החלטה על מועד חתימת החוזה למועצה.

אליעזר:  מציע לא להרבות בברורים ולסיים את הדיון הערב בציון החלטות.

אנשל טריבר:  מציע לשנות את האופן השיחות שתאשר את ההשתתפות האקטיבית של כל החברים.

צבי נוימן:  מתנגד להפסיק את השיחות אחרי הכוון שנתנו לדברים על ידי דברים של אפרים.

אפרים ר.:  שואל את אנשל למה השיחה לא הייתה במסלול הנכון ומתפלא על התמרמרות של אנשל. לא צריך להשלים את הטשטוש.

אנשל ט.:  חושב שהערות על השאלות פוליטיות הן מיותרות למדי.

יהושוע כ.:  מתנגד להמשך תכוף של שיחות באשר יש עניינים אקטואליים הטעונים לברורים.

מחליטים שהשיחה תהיה בסוף השבוע.

                       שיחה כללית        18.7.1931

יהושוע כ.:  אני רוצה להעמיד את שאלת השיחה משותפת עם חפציבה, מציע לקבוע אותה ליום שני, וויכוחים לא יהיו.  

מחליטים לקבוע לשבוע את השיחה.

שאלה שניה!  המשקים מגוש נוריס רוצים לשלוח ברכת עידוד לוויצמן, מציע להשתתף במברק העידוד.

יצחק נ.:  מתנגד להצעה הזו, מתפלא שהדבר הזה הובא לשיחה. אסור להביע בשם הקיבוץ רגשות.

אפרים ר.:  שואל אם יש תומכים לדעתו של יצחק נ.

צבי נ.  מתנגד.

השאלה הוסרה מפרק.

מקריא את המכתב של חפציבה בעניין המכבש.

יהושוע כ.:  דרך אגב חפציבה ניסתה לתבוע גם חלקם במכונת הדישה. הם הודיעו שהם מסתלקים מהשותפות היות והסכום שנקבל בתור פיצויים לא יספיק בשביל לרכוש את הקומביין.
בקשר עם הברור בעניין המכבש הם הסתלקו מהברורים בנוכחותו של דוד והם כתבו את המכתב בו הם דורשים את סילוק החוב.

צבי נ.:  עמדתנו צריכה להיות ברורה. כל זמן שיש סיכויים להשיג את הסכום מהמחלקה לא צריך להסכים לשותפות.

איזק סלומניצקי:  חושב שיותר כדאי לשלם לחפצי – בה את העודף החוב ולא להמשיך בשותפות.

דוד כ.:  חושב שעניין השגת החוב מהמחלקה צריך להית התאמצות משותפת של שני המשקים.

לונק  חושב שצריך לתפס אותם בעד המלה.

מניו:  לא התכוננתי למסור דו”ח מהפלחה היות שלא היה פנאי להתכונן מפאת עבודה מרובה.
חושב למסור רק את התוכנית. מציע לבטל את כרב-ערד מבחינה כלכלית לא כדאי להשאיר כרב-ערד ולותר על הכנסה.
מציע את אחוד השטחים בעבר הג’לוד בין ריחניה וג’לוד, מציע לאחד את הארבע החלקות לשטח אחד של 700 דונם, מציע לעשות שעורה בשטח הזה.
חושב שגם בשביל הקומביין זה יהיה יותר נוח.
בין ריחניה וההר לאחד את החלקות של 600 דונם.

ברל מציע שנשאיר שטח בשביל מרעה תמיד אחרי שעורה ואחר כך לתירס.

בנימין:  חושב שאי אפשר להחליט בחיפזון. יש שאלת ריכוז השטחים.
בשאלת התירס:  לפי דעתו של מניו יבואו בחשבון השטחים מהג’לוד. יש לשער שכמות המים בג’לוד בקשר עם ריבוי הנטיעות תרד. מציע לתירס עבוד פעם ל 4 שנים.
ביחס לגידולים  שאלת הפשתה. אם כדאי להגדיל את שטחי הפשתה לרגל ירידת המחירים והפחתת הכנסות גם ביחס ליתר גדולים.
ברל:  מבסס את דרישת קבוצת הצאן, דורש להשאיר ½ ד’ לראש זה 200 ד’ למרעה. זה יצור שהמרעה הזה בא בחשבון בהפסקה שיש בין מרעה ההרים עד החסרים יש לקחת בחשבון שעל ידי עבודת הקומביין איכות המרעה תרד, מציע חלוקה כזו שעורה – ותירס – מציע לקצור את הספיח בסוף הקיץ.

דוד כ.:  מתפלא שהדברים הועברו ישר לשיחה מבלי התייעצות מוקדמת עם אנשי – פלחה. מציע שתעבור הצעה זו ברור באנשי – פלחה.

צבי נ.:  חושב שהמחיר החציר לא תמצא שוק, ובכן מה נעשה עם עודף החציר.

מניו:  חושב שהוא נתן פרסום להצעת התוכנית וסבר שהאנשים חשבו עליה.
מנדל פרוכטר:  חושב שהתוכנית הזו מושתת בעיקר (על אורך התלם) ואינה מתחשבת עם נזקים משקיים כגון זריעת כרב על כרב וחסיר על חסיר, חושב שחד-גוניות הזו בעבוד עלולה להפחית את פריון האדמה. צריך לשבח את העבודים של הכרב-ערד, בקשר עם השגת טרקטור מתאים תוצר אפשרות נוחה לעבוד מתאים של כרב-ערד. היות שנוכל לנצל תקופה בין הגשמים הראשונים לזריעה.
את שאלת ריכוז השטחים יש לדחות עד שנקבל את הקרקע הנוסף.

משה ג.:  מצטרף לדעתו של מנדל, בשאלת כשר השטחים בשאלת החציר. לא צריך להיכנס לבולמוס ולעשות 600 דונם חציר, חושב שצריך לדון בשאלת הפשתה היות שאנחנו מרבים בזריעה אחרי הגשם.

אליעזר:  חושב גם כן שהתוכנית הזו היא לא מבוססת באשר אין מספרים לצידה. ביחס לשאלת המרעה יש לחייב את הצעה אולם צריך להוציא את השטח המרעה ממחזור הזרעים.

בנימין:  חושב שהשיחה הייתה נכונה, ושצריך להמשיך בברורים ועל מנת להכין עם הרבה אנשים.

צבי נ.:  ריכוז השטחים אין התנגדות, דרושה זהירות.
שטחי החיטה צריכים להיות מסוגלים להשקאה. שטחי עבר הג’לוד לא באים בחשבון להשקאה.

מנדל פר.:  צריך לפתור את השאלה היסודית של כרב-ערד. צריך לגמור בשאלת ריכוז השטחים.

מניו:  הוא לא רוצה לעמוד בתוקף על ההצעה.

טדזיו:  מציע בשיחה לברר את שאלת ריכוז השטחים, שאלת כרב-הערד ושאלת החציר וצריך לעבד תוכנית מבוססת במספרים.

אליעזר:  מציע לקבוע מספר אנשים שידונו באופן יותר מקיף את שאלת התוכנית.

רבקה:  מוסרת שהיא לא מותרת על השתתפותה במברק לוויצמן.

מצעים  מניו, בנימין, מנדל ופודי.

              

                        שיחה        25.7.1931

פרנץ:  המצב המיוחד הזה שקבוצה נאלצת לשלוח משלחת* בכדי לברר את עמדתה בשאלות ברור על חברת – הילדים. הקבוצה מיחסת חשיבות רבה לברור השאלה במשותף.
חוסר הכישרון של שני הקיבוצים לנהל את המוסד נובע מתוך הצורה של הנהלת העניינים הגוזל זמן רב. והוא מוסיף מכשולים רבים על כלכלת העניינים באופן תכוף וזריז. אנחנו נעמוד לפני מספר שאלות שיהיה קשה להגיע לעמק השווה בין הקבוצה והקיבוץ, אולם יותר חשובות הסבות תרבותיות: אנחנו מרגישים זה בתור אי אמת פנימית כשנפגשים יחד על יד המטה של הילד ואי אפשר גם להגיע לידי ברור משוטף של השאלות הכרוכות בחינוך ילדנו. אנחנו גם מקשים על אטמוספרה הקשה שאנחנו כופים על הילדים באופן מלאכותי ללא צורך. הילדים יכריחו אותנו פעם גם לתת את התשובה ואת הפתרון למצב הזה. אנו מרגישים לדחות את ההרגשה את האפשרות של הברור השאלות הכרוכות בחינוך. מתוך חוסר אפשרות של ברור משותף יכול להגיע לידי מצב כזה שנצטרך להפקיר את הילדים לאיזה מוסד אשר אנחנו אין לנו כל השפעה עליהם.
שאלה הפוליטית מתוך חוסר צפייה סכנה יותר גדולה על הסתירה וקרע שיכולה להתהוות בשטח.
אם לא עומד מעל לכל ניגודים הרצון לחיפוש המוצא המשותף אז הפתרון יכול להיות אחד לכול בית-אב בית ספר.
הקבוצה לא הייתה יכולה להשתחרר מההרגשה שהעמדה של הקיבוץ לא די ברורה. העמדה של הקיבוץ כלפי המוסד צריכה להיות דומה לזה של חבר הנכנס לקיבוץ המקבל על עצמו את כל העול של הקושי והוויתורים.
אנחנו מבינים מתוך החלטה הזו של הקיבוץ שהוא אינו חושב את המפעל המשותף לבר-קימה לקביעות. הסכנה* שהקיבוץ יכול מתוך קונסטלציה לא נוחה להסתלק מהשותפות הזו. הננו דורשים מאת הקיבוץ תשובה ברורה בשאלה זו.
אנחנו מעניינים מאד לא להיות באלוזיה. שאנחנו חושבים ברצינות באופן משותף והקיבוץ מתייחס לדבר כרע הכרחי.
עד כאן הערכה הייתה משותפת של כל הקבוצה ובהסקת המסקנות. היו עמדות שונות, חלק אחד של הקבוצה היה בעד זה להציג לפני הקיבוץ את כל עמדותינו ולהמשיך במפעל משותף, והחלק השני היה היום כבר בעד הפרוק של השותפות.
הקבוצה החליטה ברוב גדול להמשיך את המוסד.
רוחציה:  השיחה המשותפת הייתה לרעתנו אולם רצינו לברור משותף מתוך הרצון לשמור על אלוזיה האחרונה, מבקשת את האלוזיה הזו להשאיר ולהפוך למציאות.

לבל:  מוסיף כמה מילים פרטיות, בשבילו החלטת הקיבוץ מכה קשה, בשבילנו ברור הוא קשה. יש הרבה מכשולים אולם דאגה לחברת הילדים תובעת התגברות כמו כשאנחנו מתגברים על הרגשה שנואה בעקב החלטת קיבוץ. לו היה העניין קשה והיה מוכן להסיק מסקנות מרחיקות לכת ולא להמשיך במשחק כזה.
אם יצרנו חברת ילדים יצרנו דבר חיי והננו אחראים לזה כל עוד לא אבוד.

יהושוע כ.:  הדברים וההודעה שנמסרה מטעם הקיבוץ היא עומדת בתוקפה, אולם אם הדבר ישתנה הרי נודיע לקבוצה-  –  – .

יהושוע כ.: אנחנו נצטרך כעת אחרי גמירת של עבודות עונתיות נגש בכל מרץ לעבודת הבניין. לגמירת חדר אוכל והלולים. ההוספות בעבודות בניין דורשים כמאה לא”י, צריך להחליט על השכלולים והשיפורים.

בשאלת התנור:  הייתה שאלה אם להשתמש בחומרים הישנים של התנור או לקנות חומרים חדשים.
נתקבלה החלטה לקנות תנור חדש.

שאלת דוד נחושת בשביל הטה אשר צריך להכיל 200 ל’, צריך לעלות 15 ל’,  הוחלט! 

צבע ושמן:  בשביל המטבח והמאפיה אין חלוקי דעות יש רק שאלה אם לצבוע את חדר האוכל בצבע שמן שמקמץ ½2 לא”י.

שאלת קיר חיץ אשר יחלק בין המחסן ובין חדר רחיצת כלים.

שאלת כניסה לחדר אוכל. יש הצעה לסדר כניסות עם דלתות כפולות. יש הצעה להשתמש רק בכניסה המערבית דרך* המרפסת.

צריך לברר סעיף סעיף.

שאלת הדוד.  ממינה   מנדל

שאלת הרכב קבוצת הבניין:   

                וויכוח על דו”ח של ביה”ס        27.7.1931

אליעזר:  יש מסבות חיצוניות הגורמות לקושי בוויכוח. אני יודע שיש אנשים לא מעטים שאינם מרוצים מכמות שיטת הלימודים בבי”ס. ואי שביעות רצון מלווה בדיון: למה לעשות אקספרימנטים. אך זה ביטוי מעליב, לגבי העמל שהושקע בבי”ס כל השנים וגם השנה. קרה מקרה לא טוב שהוא סבה ליחס שלנו לבי”ס וזה שאנשים בעבדו בבי”ס לא עשו את עבודתם קרדון לחפור בו. נשאו עלבונות וגדופים ולא נרתעו. אך הם ראו בעבודתם מפעל, למרות שלא הייתה לעיניהם המשכורת וכל גמול ממשי אחר.
העבודה נעשית אצלנו אמנם לא בדרכים סלולות, היא מתאמצת למצא מעבר חינוכי לתוך צורת החיים שלנו. לי נדמה לו בטלנו את ח”י והקמנו רק בי”ס, בוודאי א”א היה לדון גם בתוכנית של בי”ס אצלנו. אך אני בטוח כי בנאמנות להגיון של חיינו יאלצו להגיע לאותן השיטות של ח”י.
אינני יודע על מה מסתמכים אנשים אצלנו באומרם כי הילדים שלנו אינם לומדים די. לי יש הביטחון כי ההפך הוא הנכון. התפקיד של הלימודים בדרך כלל הוא לשים כבלים להתפתחות הילד. אם סומכים על הרצון הטבעי של הילדים ללמוד הרי זאת היא הדרך בטוחה יותר. אני יודע כי ילד בריא, בלי מעצורים פסיכיים, אם רק מגישים לו את הצורה הנכונה הוא יודע ללמוד הרבה לפי המתאים לו. העיקר לא ליצור בעלי מום.
כיום נעשות העבודה בראשיתה: הניסיון לסגל את ההיגיון הטבעי של החינוך ע”י הקמת ח”י בין הילדים הקטנים, צריך להבין את רחשי ההתפתחות הילד הקטן כך שיוכלו לגדול זקופי-קומה.
היו שתי שיחות של אנשים מעטים על בי”ס באמצע השנה. אז קמו ניגודים בין חבר המורים בדבר המשטר החינוכי. עמדתי ברורה בשאלה זו. אם מכבידים את עול ההגבלות על הילד יותר מהמידה, אפשר לעורר מחאה של הילד. צריך איפו להקל ולא להכביד. בהתנגשות הגבולות בין ילד לשני יוצר המשטר הנחוץ, ההיסוסים הם נטבעים מתוך חוסר הערכה של חבר המורים וגם חוסר רצינות בשימוש במושג של אקספירמנט.
לשנה הבאה אנחנו מאבדים את חבר העובדים. אני יודע שלגיטה היה קשה לעבוד ע”כ הולכת. צריך ליצור תנאים מינימליים לעבודת המוסד. צריך להרחיב את המוסד ע”י הקבוצה הגדולה ולאפשר לישראל להישאר כאן.

אפרים ר.
לפני שנים אחדות יכולנו למצא זמן לשאלות עיוניות, היום מפאת עבודה א”א למצא את הזמן.
לא יתואר שמי שהוא יוכל להקשות על צורת החינוך בח”י. לדעתי צורת החיים שלנו מחייבת את ח”י. איננו יכולים לחזור לבי”ס כי מוכרחים להעסיק את הילדים כל היום, צריף גם בתוך המוסד לספק את כל צרכי הילדים. בשבילנו הצורה הזו היא מחויבת המציאות. קל מתוך כך להגיע לקדוש הצורה ולשכוח את הטפול האינדיבידואלי בכל ילד. למשל: שמענו בדו”ח כרקטריסטיקות על הילדים. אני חושב את זה לנכון. אנחנו רבים וא”א שכל יכירו את הילדים, וגם ההורים זקוקים לכך. אבל דבר אחד צריך ללוות שמיעת דיונים כאלה. קודם כל איני יודע האם כל הילדים יחיו התוכנו – אהל לאותו החלק מהילדים שיחיו אצלנו לא טוב אם ניצור לנו על הילדים אלה משפטים קבועים. וזה יכול להפריע. חשוב שיש כאן סכנה של הסתכלות בעצמו בתוך ראי של עצמו וזה יכול להביא נזק לילדים עצמם.
שמענו בדיונים אלה קני-מדה ידוע שלפיו הם בחנו אצלנו, לפי האופי של הילד. בראשונה הבליטו את מקומו של הילד בתוך החברה. הרי יש ילדים שונים שמתוך אופים באופן שונה קובעים את מקומם בתוך החברה. הרי מטרת החינוך היא פתוח הילד שיהיה מאושר. חשוב איפו לשמוע על אמצעים בהם רוצים לרפא את קושי הילד להימצא בחברה. הרי זה קובע בתוך הילד את אפיו לעתידו. לא יהיה מוצדק אם ירצו בכול האמצעים לקרב את הילד לחברה. לא כולם מסוגלים לכך. זה יכול להיות רק בדרך אמצעית.

אני מתכון לזה שאפשר לקרב ילד לחברה ע”י פתוח היכולות שיש בילד: אצל אחד בעבודה, השני בלימודים וכו’. אני סומך על זה שהמורים יבינו את הסתום בדברי.
ישראל חסך הרבה מהביקורת שהייתי צריך להשמיע. ראיתי הרבה פגימות בפגישה של הילדים בינם. לא הייתה בחברה זו כוננות של ילדים להבנת חברו. הייתה נטייה של הילדים לנבלציה. לא נסבלה שום הבלטה. וזה הקשה על הילדים, בוודאי א”א להסיר את זה ע”י הטפה. אני יודע גם על נזקים שנגרמו לילדים ע”י אי סבלנות זו. הסבל של הילדים בחברה זו לא קטן מאשר
בתנאי-חינוך אחרים. כל סבל כזה מלווה ע”י הטבעה רעה על האופי. הסבל נמדד ברלטיביות של הניבו.
צריך לפתח כך את ח”י שכל אחד עם סגולותיו יוכל למצא את מקומו במלאו.
בדבר הלמודים: איני יודע מה הילדים יודעים, ע”כ איני בא לבקר. אבל את אשר אגיד זה מתוך הדאגה לעתיד. א”א להתנחם בזה שאת רוב הדברים גם אנחנו למדנו מחוץ לבי”ס. אבל הילדים שלנו כל היום בתוך בי”ס. להשאיר לאיניציטיבה של הילדים אפשר רק לילדים בוגרים. הנחמה שלכתוב ולקרא ידעו בכל אופן: את זה איני מבין.
הרי התנאים שלהם לרכישת ידיעות הם יותר קשים. תלוי מה מתעתדים הילדים להיות, אם חקלאים ע”כ צריך שירכשו הכול הקשור בחקלאות. שפה עברית לא תספיק להם. ע”כ צריך שירכשו גם את האנגלית וגם ערבית. צריך להחיש את רכישת השפה העברית בכדי שיהיו פנויים יותר מוקדם ללמוד בשפה אחרת.
שיטת הלמודים:  אצלנו הייתה מכנית וגם קשורה במקצעות. בח”י לומדים את הפרקים הראשונים של הטבע ע”י הסתכלות. וזה טוב. אבל האם יש בתוכנית הלימודים מינימום שבגיל ידוע צריך להשיג אותו? בהתחלת השנה למדו תנ’ך, א”כ הוזנח, האם זה היה מתוך כונה או סבה אחרת. אני מחשיב את העבודה הזו, ע”כ איני יכול לעבור על זה. זה מכשיר למודי וחינוכי כה חשוב שלא צריך לבעוט בו. נכון שהתרשמויות זה גורם חינוכי חשוב. בתנ’ך יש מקום לזה רב מאד, אמנם יש קושי בלמוד בו אבל אחרי כניסה לתוך השפה והסגנון הזה, בא קל הלימוד בו. המורים יכולים לנצל את זה להקנות ידיעות הרחבות ביותר, החל בחיי שבט וגם לחברה מודרנית. שם משתקפים הוי של חברה והחיים החל מבראשית המשקף יחסי אחים וחברים. גם פגישה עם הדמות הנוראה “אלוהים” צריכה לבוא מוקדם. אנחנו מגישים להם בכל הסיפורים דמיות ואין הילד חוקר הרבה אחרי זה. זאת תהיה קלות דעת לזלזל באוצר בלום זה.
על תוכנית לשנה הבאה צריך לדבר בשיחה מיוחדת.

דרור:  הוויכוח מקבל כוון של כאילו לצאת ידי חובה, כדי לפנות דרך לסדורים המעשים. העונה לא מוכשרת; כל זמן שהשאלה תעמוד כך, לא יהיה למוסד ערך בשבילנו בתור גורם חינוכי. למרות שהעניין החינוכי לכאורה רב, למעשה יש רחוק והתנכרות בין החברים רובם, וזה מונע בעד התפתחות המוסד. וכבר בשאלת חבר העובדים, אחד עוזב, השני מתנה. אנו לא בקיאים בפתרון שאלת חינוך לכל העולם, אלא לילדנו. ואם עושים את שאלתנו כל כך מופשטות ותלושות מאתנו, מסופקני אם נפתור אותן. אחד המכשולים במשך כל השנה, תמיד תלויה, באות שאלת האמון במורים. יש לי למפרע אמון לכל אדם שבא הנה עם רצון להשקיע כוחות בעבודה חינוכית. גם שאלת אמון למורה בתור מורה, כל זמן שהקשרים קלושים ואין אנו ממעטים לחקור את דרכי ומעשי החינוך, כדי יכולת לחוות דעה על המורה. האמון ניתן למפרע, אבל אי=אמון למפרע נתון לאיש אשר יראה את עצמו כארעי. אין חותכים עניינים רק בזמן הדו”ח, תמיד יש שאלות וכו’; אם אין לנו עניין עם אנשים קבועים, חברים, הקושרים את עתידם עם המקום, המשק, הקיבוץ, לא יכול להיות אמון למורה בבית הספר. בתוך התנאים הקשים תנאי הוא לפוריות העבודה. קשה לשמע על התרעמות על חוסר יחס, קשיים וכו’, אין קשר בלתי אמצעי בין המוסד ובינינו, יכולתנו לספק צרכים שונים, ההבנה בשביל התנאים שלנו וכו’. אותה מדת אמון לשאלת האקספרימנטים בשיטת הלמודים. לא מוטל לערעור צורת החינוך והחיים של המוסד. אבל אם לתועלת אופן רכישת הידיעות והתפתחות הילדים, אני מסופק מאד, אם אנו מצאנו את הדרך המתאימה ביותר כדי לתת לילדים את המכסימום של מה שאנו רוצים לתת להם. אינני נכנס בהגדרת כל זה מה שאנו רוצים לתת להם. אבל אם השיטה היא הטובה ביותר, אינני בטוח.
אינני בא לחלוק על השיטה, אבל אני חושב שיש רשות לאיש שלא ראה עוד את הניסיון בהצלחתו, שלא להיכנע בלי הרהור לשיטה הזאת. המורים עצמם חייבים לבדוק את השיטות והדרכים שבהם הם מקנים לילדים את הידיעות. אינני בא להציע שיטות, אבל ברור לי שלא הכול אצלנו שפיר. אינני יכול להגיד שהילדים מרגישים את עצמם בטוב בזה ראיתי שסובלים. כניעתם של ילדים לסדר הקיים בח”י ואני סובר שיש לבדוק. אני מרגיש שאם אנו הגדולים התאוננו לא פעם על הדפוס המעיק של קבוצה של חוסר דיסטנס, שעבוד למשטר וכו’, הילדים בלי יכולת ביטוי מרגישים זאת פי כמה. לו חברת הילדים הייתה יותר רבה במספר, מגוונת בגילים, חבר המורים יותר קבוע, היה הכול אולי אחרת. מתוך כך מובנים לי ההיסוסים של אנשים לגבי הקשיים של חבור גנים של שני קיבוצים. הקשיים המשפעים לרעה, אין לאסור הרהורים חששות והדחקות* – אולי יש מה לתקן. גם הביקורת על העבר וגם להווה, וגם רצון לשינוים להבא, אין לה כתובת, אין גם מורים להבא ואין בקיבוץ רציפות ויחס. הדברים נאמרים כאילו בחלל ריק. בוודאי ביחס לתוכנית למודים. אין להגיד שהילדים רכשו להם מעט ידיעות. עלינו להקדים בעניין בתוכנית למודים שתבטיח את מכסימום הידיעות בתנאים הקשים שלנו. לחנך ילד להיות פעיל – מבלי שיראה ברור עתיד הילדים הללו – אין ספק שלא פחות חשוב מאשר חינוך האדם היא הקנית ידיעות, כיוונם לקראת קשיי החיים. לא גאוות הורים שלא יראו בניהם בורים. אין להקל בעניין זה.
תוכנית הלמודים ודוחו”ת בעבר וגם השתא – אמנם זה עושה רושם של דבר שלם, נושא מסוים בעונה ידועה וכו’. לי קשה לראות מבעד הדו”ח הזה את המציאות. לי נדמה שזו דלה מאד. בלי תוכנית למודים, מינימום – פנזים לא נוכל להקנות לאדם סיכויי מינימלי שלא ברפרוף שטחי שאיננו משאיר כל רכוש יסודי. יסוד אלמנטרי שעליו לפתח בעצמו את ידיעותיו. לא מוקדם איפא לדבר על תוכנית, אבל בתנאי שיש עובדים קבועים שהם יהיו המגשימים, ואם אנו מדברים על זה יש יסוד להאמין שזה גם יתגשם.
אני מצטער שישראל שחושב אולי להתקשר אתנו מתנה את זה תנאים ידועים. תנאי כזה מקשה מאד, איננו מבטיח מה שאנו רוצים והיא התקשרות קבועה.
אשר לתנ’ך, קשה ליחס לילדים קטנים יחס כזה לתנ’ך כמו שאפרים רוצה. אין להניח שילדים יוכלו לנצל את המקור הזה. על סורוגטים אין לדבר. ותנ’ך במקורו טעות לחשוב שילדים יוכלו לקרא בתנ’ך ולהבינו אחרת מאשר אנו למדנו בהיותנו ילדים. רק אחר-כן יבינו אולי, אבל התנ’ך לילדים קטנים יהיה קשה מאד ומופרז.    

          המשך הוויכוח על דו”ח של ביה”ס        28.7.1931

   בנימין: לא פלא כי בעיני רבים אין ערך רב לשיחתנו הפעם. הרי אין לחשוב כי הציבור אשר קשריו עם המוסד רפים יראה התעניינות בוויכוח. במשך כל השנה אין דנים בשאלות אלה וע”כ א”א בסוף השנה להתווכח על דו”ח.
העובדה כי צורת החינוך בח”י יוצאת מגדר הרגיל נותנת לנו את האפשרות שאינה בחוץ. כל בי”ס להורים הוא אוטוריטה הקובע את אופי החניכים. אנחנו נוטלים לעצמנו רשות לביקורת כגון בשאלת למודים. אנו מצביעים על בי”ס הרגיל המאפשר לחניך לרכוש ידיעות, אך אין שם שמץ של עמלנות. החבורים של הילדים הם הוכחה לידיעות של הילדים. אפרים נסה אמש לציין את הקף הלימודים הדרושים בתור מינימום לב”ס. ובזה בולט עד כמה שרצוננו אינו ראלי – גם שפות, חקלאות, ידיעות כלליות, וכו’ וכו’. לנו היו תנאים לרכוש ידיעות, לא כן לילדנו. בהגיענו לקבוע תוכנית למודים נצטרך לצמצם. – אין זה מראה על יחס שלילי לצורת חינוך שלנו אם מצינים אותה בתור אקספירמנט, כי הרי כל חיינו אפשר לראות אותם כניסיון.
הציבור לא הראה עניין מספיק בשאלות המוסד; מועצת החינוך גם היא לא הצליחה ליצור קשרים בין המוסד והציבור; גם המורים לא דאגו שיוצר קשר כזה, הרי על שכמם בהרבה מוטל הדבר.
הקיבוץ הקשה בהרבה מאד על עבודת המוסד, אפילו מתוך נקודת ראות של חבר קיבוץ.
על הסבות שמנעו מהמועצה להדק קשרים בין הח”י והציבור אעמוד בדו”ח על עבודת המועצה. המורים בהתבדלותם מהצבור לא יכלו למצא את הקשרים הנחוצים בין ח”י והציבור. השנה הייתה נסיגה אחורנית במובן זה.
דרור ניסח באופן לא מוצלח את שאלת האמון. גם בקיבוץ אנחנו נזהרים לנסח עמדה כזו. הרי אין לדרוש שהמורה בזמן קצוב יקבע את יחסו לחברה. גם לרנדטים אין אנחנו קובעים זמן לכך.
ולמורה אין גם זמן למצוא את הקשרים. הנוסח אינו מוצלח בהחלט. לא שאלת האמון קשורה בקביעותי במקום – אלא צריך להשאיר לזה זמן.
הציונים שנשמעו מפי המורים על כל ילד – איני חושב שזה חיובי. אין זה מעלה ומוסיף לדו”ח הכללי על עבודת המוסד. היה אולי במקום זה צריך באופן יותר מפורט לעמוד על חייה חברה. החברים הגדולים אינם יכולים למלא אחרי תנאיו של אפרים במובן זה. אינה יכולה להיות אצלנו הזהירות שלא תיתן להיווצר למשפט קדום לגבי הילד. ע”כ אני רואה את זה למזיק, גם לילדים וגם למורים. טרם העלינו את שאלת החינוך לשאלה ציבורית, ע”כ אין להניח אובייקטיביות מספיקה של הורים לגבי הניתוחים של ילדיהם הם. לי בכול אופן הייתה הרגשה אי נעימה בקוראי את הדו”ח על זה. זה יכול להשפיע לרעה על היחסים בין המבוגרים ובין המורים. ההורים אינם רוצים לראות א”ע על שלחן ניתוחים בצבור ע”י הניתוח הפסיכולוגי שנעשה בילדיהם.
בקשר עם הנבלציה שדבר עליה אפרים: העדר התעניינות של החברים אינו נותן לנו כלם בהשגת בשאלות בי”ס וגם איננו יכולים לקבוע תוכנית למודים. לשנה הבאה צריכים המורים, המועצה והחברים ליצור את קשר ההדדי בניהם.

ישראל:  איני יודע מתוך מה הרושם של דרור כי המורים אוסרים את הביקורת על חינוך. רק צריך לשמור על הטון של ביקורת. החינוך הוא תמיד אקספירמנט. אין מדע שיקבע דרך מסוימת. כל שנוי בחיים ובחברה דורש שנוי במשטר החינוכי. אם אין ניסיון רב הרי הוא בגדר אקספירמנט. דרוש חיפוש דרכים לקבל את המקסמום של תוצאות טובות. דרושים תנאים ע”כ טובים ביותר למצא את התוצאות הטובות. יתכן שאין אפשרות משקית לכך – אבל החיפוש צריך להמשך וזה מעיד על מסרות לעניין. נעשו ניסיונות דווקא השנה ליצור קרבה בין המורים והגדולים ע”י שיחות משותפות.

שאלת האמון היא בולטת ביותר ביחס להצעות של העובדים. נכון כי המורה חייב להיות חבר למשק – כדברי דרור. אולם כל זמן שאין זה, א”א לדרוש קביעות ואין להתלות בזה את האמון לדרישות של העובדים. אם גם אין כתובת ברורה כדאי לעין מדי פעם בדבר שאומרים אותו. כל שיטת החינוך שלנו אינה מתחלקת לשנים: למוד וחינוך. אצלנו החינוך צריך להתאים למסגרת החברה. הרי בי”ס הוא הכנה לחיים חברתיים. אני מחשיב מאד את הלימודים וכאב לי על זה כי ילדי דגניה יש להם ההכרה כי לא יגיעו לכרסוליהם של הוריהם. אנחנו מחויבים לתת לילדנו את כל כלי זין לחייהם. דרישה מסגרת מינימלית – אבל בא”י אין עוד תוכנית כזו. בכל ארץ משנים מדי שנתיים – חמש תוכניות לימודים. אין גם אצלנו תוכנית קבועה ולא במהרה אפשר לעשות זאת. תוכנית הצענו לפני מבקר של הועה”ת. לפי הסכמה הקיימת בכל העולם. ובזה גם אנחנו אחזנו.
אבל על סמך חושב דרור כי המציאות שונה מהדו”ח? חבל שלא מתעניינים כל השנה ורק בסוף מדברים על זה. חבל שהמבקר לא הזדמן למסור דו”ח לצבור.
הקראתי סיפורי המקרא לפני הילדים עד מות משה. ולא המשכתי כי לדעתי אין לילדים בגיל הזה עניין בהמשך זה. אני מעריך את התנ’ך כמו אפרים. לפי תוכניתי קשרתי את נושא “המולדת” בספר “שופטים”. הקראתי לילדים הרבה ספורים. זה מעורר הרבה שאלות בין הילדים. גם כאלה שקשה לפתור אותן. נוצר קשר יפה בין הארץ והעם ובין הילדים. הם מכירים מתוכו את עברו של העם. אך צריך לשים לב כי נוצרת גם שוביניות ידועה. מתוך סיפורים על מלחמות הם מעבירים על הסביבה הקרובה. אמנם יתכן שלנו זה לא הזיק. אבל א”א לדעת על מספרם של אנשים שזה משפיע עליהם לרעה. להשתמש בתנ’ך בתור חומר פולקלורי זה מן הנמנע. הילדים בכל זאת אינם יכולים למתוח קו בין האגדה ובין המציאות. הילדים מגיבים על זה שכל הלמוד בתנ’ך אינו נחוץ. רוב הילדים רוצים לבחור ב”שוכני-העצים” ולא בסיפורי המקרא. מתעורר בהם אי-אמון לכל מה שנאמר שם. כל זמן ששפה עברית היא רק שפת דבור ולא נוצר בה עדכון* גדולים נשאר התנ’ך מקור התרבותי העקרי. אבל קושי השפה וכו’ אינו מאפשר את הלימוד. אני פוחד בלמוד בנבאם הראשונים יותר מאשר בנבאם הראשונים(האחרונים). יש לדון על זה האם שאלת התוכנית ללמודים לא צריכה בראשונה לעבור את ביקורת והתייעצות בחברה כולה.
לדעתי כל זמן שימצאו כאן ילדים נצטרך לדרוש יחס פדגוגי לשאלת בי”ס. הילדים הם ילדי המקום וצריך שנדע כל אחד על אופיו. הטיפוסים הם אנדבידואליים וקשה למסור הכללות. ע”כ צריך לעמוד על כל ילד וילד לחוד, בו משתקפים החיים החברתיים.
חבלי הכניסה של הילד לתוך החברה הם גדולים מאשר של מבוגר. ח”י מסירה את חבלי כניסה אלה. אבל מגבירה את שטח החיכוכים. לנו הייתה פינה בה אנחנו היינו המושלים ולילדים שלנו אין פינה שלנו. הפיקוח עליהם הוא מתמיד וזה אולי מקשה על הילד. הילדים חושבים א”ע למרכז העולם ואינם רגילים ליחס אחר אלא שהכול מוכן לשרותם. עלינו לדעת כי צורת החיים של ח”י נותנת לנו ליצור שטחים רבים של פתוח כשרונותיו של הילד שאינם במקום אחר. בגיל יותר גדול ימצאו הילדים כל אחד את מקומו.
יש שיטה שהיא במקום הגבלה רוצה ע”י המרצה להסיר מכשולים בחינוך הילדים. ע”י בחירות: אזרח טוב, ידיד טוב, בנאי טוב וכו’. הילד יכול ע”י כך למצא ספוק רב בחיים שלנו.
בשאלת השפה הזרה – יש הצעה לגשת לפתרון בשנה הבאה.

גיטה:  אין לי הרבה להוסיף לדבריו של ישראל. בהחלט לא נכון להעמיד את השאלה כמו שעשה זאת דרור. בלי ספק יש קושי למצא דרך בתוכה, אבל נחוצה אמונה. כל העולם הזה זר לנו – יחד עם זה אנחנו מוכרחים למצא את הדרך הטובה ביותר. לדעתי צורת חינוך זו היא הטובה ביותר. גם במקומות אחרים מחפשים את האפשרות לחיות עם הילדים בצורה כמו שלנו. לדעתי חשוב לראות את חיי הילד כשלעצמם ולא לגבי המטרה. איני חושבת כאפרים שסבל הילד שנלקה יותר קטן מאשר סבל של ילד בח”י. אני יודעת שעצם הצורה נותנת לילדים הרבה מאד. גם בח”י הקודמת למרות שהיה שם רע מאד, אבל לילדים זה נתן הרבה מאד. הדרך הזו נכונה כשלעצמה ולא מחויבת המציאות. אנחנו בעצמנו רואים את השגיאות שלנו יותר טוב מאחרים. אבל למרות הפקפוקים יש האמון שהצורה הזו היא הנכונה.

לא נכון שאין לנו זמן פנוי לדון בשאלות אלה כל זמן שאין לנו אנשים קבועים בעבודת ההוראה. יש גם דברים כללים שצריך לסמן אותם גם לגבי כל מי שיבא לעבוד את העבודה הזו.
צריך לפתור את שאלת הלימודים בלי קשר עם עובדים קבועים. ראינו כי בסוף השנה צפו שאלות בקשר עם הטיול שהן חרדה לגורל הלימודים. טרם שמעתי את היסוד לחרדה זו. שאלת שיטת הלימודים צריכה להיפתר. א”א לשמוע תמיד פקפוקים בשיטה זו. צריך להתבטא כאן קונקרטי ולסמן את הדרך.
בדבר הציונים: הצעתי להיזהר בכרקטיריסטקות. קשה לבטא את זה וזה כרוך באי-נעימות ואולי גם סכנות. אבל אנחנו חושבים כי חשוב לספר לכל אנשים מי ומה הם הילדים, והציבור יתרגל לזה וההבנה תבוא. לא נגעתי הרבה באופי של כל ילד, עם התבגרות הילד הקושי יגדל. אנחנו יכולים לא להיות שבעי-רצון כי דו”ח בא רק בסוף השנה ע”כ צריך לכלול בו יותר. בוודאי לא בקרוב נגיע לזה שכל הקיבוץ במשך כל השנה יעסוק בשאלות החינוך. ע”כ צריך למצא את הצורה להביא לפני הצבור דו”ח מלא יותר, וזה יאפשר את הגישה והבנה של הילד.

ישראל:  בקשר עם קבלת ילדים מהחוץ למוסד. יהיה קושי חברתי גדול בלי זה. ברור כי המוסד יבנה רק מילדי המקום. אבל לע”ע צריך לקבל 5 ילדים מהחוץ בגיל 10. בכיתה הבינונית בכדי לגון אותה צריך להוסיף 2-3 ילדים. צריך לברר את השאלה הזו ולהסיר את אי ההבנה השוררת כאן בשאלה זו.

יצחק פ.:  איי חושב שאפשר להחליט הערב בשאלה זו. דרושים סדורים. צריך ללמוד מהעבר ואין להרחיב את המסגרת. יש שני ילדים בגיל זה וצריך להוסיף להם 8. אנחנו לא להוטים אחרי קבוצות. ההוצאות המיוחדות שצריכות לפול עלינו איננו יכולים לקבל ע”א את זה.
כל התאמצות ליצור ח”י היא לא תישא פרי אם גם ישראל ילך – ולא הייתי רוצה שהוא יתנאה את אפשרות של הישארו כאן בקבלת ילדים. הרי גם השנה לא היו יותר ילדים.

בנימין:  בקשר עם הגדלת מספר הילדים קב. ח”ב תמסור 2-3 חדרים בבית שלה. ע”כ לא תהיה הוצאה כספית.

ישראל:  צורת העבודה בלי תוספת ילדים תהיה קשה מאד. הרי גם לפני שנה הבטיחו את זה ורק א”כ זה השתנה. ע”כ בשבילי השאלה תעמוד באופן הרציני היותר.

גיטה:  א”א לשלוח שני ילדים מהמקום לשנים רבות. הרי אז אנחנו מותרים על הילדים האלה. איני חושבת שזאת שיטה נכונה. צריך לתת כל האפשרויות להתפתחות של ח”י.

אליעזר:  מציע הגבלות לקבלת ילדים מהחוץ:
          א) מינימום של מספר (כפי שצוין בשיחה). 
          ב) הילדים יתקבלו רק בגיל הניזכר. 
כמובן בתשלום מובטח. 

                          שיחה        2.8.1931

אליעזר: טרם שנגש לדו”ח על המצב הכספי ומאזן בעד 3 חודשים יש צורך לגמור בשאלת בית הספר טעונת הכרעה. יש צורך בקשר עם השלמת הקבוצה הגדולה ובינונית, נחוצה תוספת
של 7 ילדים. מתוך הוויכוחים הובררו הספקות בקשר עם תוספת ילדים מבחוץ אשר קביעותם בחברת – ילדים, דבר אשר ישפיע באופן קשה על עבודת החברה. למרות ההיסוסים יש בכל זאת הכרח להכריע מכוון שאחרת לא תתואר עבודה נורמלית, וגם המורה ישראל לא יוכל למצא לו שדה-פעולה, והישארו מוטל בספק.

אליהו:  לא תתכן עבודה במסגרת כה מצומצמת, מוסד מסוג שלנו מוכרח לדאוג שעל ידי הוספת ילדים מבחוץ בכדי להשיג את האפשרות והתנאים הדרושים לשכלול תנאי עבודה החינוכית והחברתית. אנחנו זקוקים לשכר עבודה בכדי לבסס את המוסד.

יוסף פ.:  על הספקות שהובעו להוסיף עוד ספק אחד. בשנה האחרונה לא היה מורגש הקשר בין הקיבוץ ובין הילדים. הוספת ילדים מבחוץ עלולה להחליש עוד יותר את הקשר.

אליעזר:  מציע למסור את העניין למועצת החינוך עם הסיסמא לאחוז באמצעים ובהגבלות הדרושות בכדי לשמור על היציבות של המוסד.

אליעזר:  ניגש למסירת דין וחשבון. נבחרת וועדה מטעם וועד הפועל שהיא תבחן ותבקר את כל הפעולה הכספית במשך 9 חודשים האחרונים.
אם מסכמים כל מה שנעשה במשך 9 חודשים 1000 לא”י העודף של הוצאה על הכנסה. אחרי שנסכם את כל הכנסות כעת עודף ההוצאה הוא 1000 לא”י.

                     שיחת הפלחה        6.8.1931

מניו (עמנואל): מוסר את התוכנית אחרי ברור בוועדה.
התוכנית מתכוונת לאזן את הדברים. בשביל המטרה הזו צריך לחלק את כל חלקה לשני חלקים.
בשאלת הכר ערד הגענו למסקנה משותפת להמשיך בניסיון עוד שנה אחת. הוועדה הגיעה גם להצעה להגדיל את שטחי החציר על חשבון הכרב ערד.
עבר-ג’לוד 445 מצעים לחלק לכרב לחסיר בחלק המערבי  חציר מזרחי שעורה.
חלקה ב.  מחלקים לשני חלקים.  350  350.  מצעים 350 סבל ירוק 350 חיטה  ב175  תירס.

חלקה ג.  שני חלקים.  חלק צפוני החציר חלק הדרומי בשביל אפונה בא בחשבון 40 ד’ של הניסיונות על ידי שעורה – אספסת.
המערב.  עבר ג’לוד 250 ד’ פשתה, על שטח – 190 ד’ כרב ערד, על שטח 100 ד’ חציר,
555 ד’ שעורה, 355 ד’ חיטה, 250 ד’ פשתה, חציר 655, כרבים 1020, חסידים 1155.
שאלת הזבול מצעים לזבל את הפשתה את החציר ואת הזבל הירוק.
בשאלת המרעה  לא הגענו לכלל דעה אחת לא מצאנו את השטח המתאים, אפשר להפריש מתוך מחזור הזרעים. השארנו את השאלה להכרעה לוועד הפועל.

מנדל פרוכטר:
עמדה לפנינו שאלת התירס. בכלל עתיד הגידול הזה במשק לא ברור. לא באים בחשבון השטחים סמוכים לתעלת F.   החלוקה הזו נותנת גם את השווי המשקל בין כרב והחסיר וגם יגיע לאחוד השטחים והיא גם מתאימה לעבודת המכונה.
שאלת החציר:  … אנחנו נבהלנו מהכמות הגדולה של החציר, אולם מפאת גודל המשק ההצעה הזו מותאמת להיקף המשק. השימוש בחציר אחרי שבררנו עם הענפים לא ישאיר לנו עודף יותר גדול של החציר מאשר עד כה, אם גם נכניס את החציר להזנת בהמות עבודה. לפי דעתנו הצעה להגדיל את שטח החציר היא מוצדקת מכל הבחינות. טון חציר יעלה לנו 310 לא”י כבוש. יתכן שנוכל עוד להגיע לידי הוזלה יותר גדולה.
התירס הגרעינים הננו מצמצמים למינימום. הננו מרכזים אותו על יד הג’לוד. הננו משחררים בשבילו שטח 170-200 ד’. הננו צריכים לחשוב צריך לנסות לממש את הצעה לזרוע תירס על שטח מושקה, בחורף צריך למצא שטח מתאים לכך.
ביחס לאפונה לא צמצמנו את הגידול. לא מצאנו שטח מתאים. אם נחליט על שטח יותר גדול נצטרך למצא אותו בתוך השטחים האחרים.
בשאלת המרעה:  אין זה מתפקדנו להתמסר לשאלה זו והנני חושב שצריך להעביר את הדבר למוסד המשקי העליון.

יצחק פ.:
בעניין הכרב-ערד.  לא מנקודת ראות חקלאית אלא מנקודת ראות משקית צריך לצמצם את הכרב-ערד
לאפונה הוא נלחם בעבור כבר שנים, הצעה הזו של אפונה במדרון נתבדתה, יש אפשרות גם לגדל אפונה יפה בעמק. –  יש גם לחתור להוזלת עבודה ולהגיע לידי אסיף היבול ע”י מכונות.
מציעה 120 ד’ אפונה. קובע את השטח ע”י הריחניה.

אפרים ט.:  לא הינו מצאים לפועל את הניסיון של השקאת שטח התירס בחורף היינו נוכחים שבזמן הזריעה היינו מגעים לסתירה מתוך חוסר אפשרות להוציא לפועל את העבודה בדיוק.
אני מציע את שטח ד’ של 100 ד’ לזרוע את התירס, צריך לנסות בכלל לזרוע את התירס בלי השקאה.

פודי:  לפי התוכנית יוצא שהננו יכולים לעשות רק 170-200 ד’ תירס. נישאר לנו עוד שטח במערב בתור שטח רזרבי, אם הננו רוצים להוסיף עוד תירס. יש שלוש אפשריות א) להוסיף מים בחורף,
ב) לזרוע תירס בלי השקאה, ג) לזרוע תירס ההשקאה מאוחרת. לפי דעתי יש אפשרות אחת לזרוע תירס בלי השקאה, חשוב לעשות השנה את הניסיון לזרוע תירס בלי השקאה. בשביל זה דרושים תנאים נוחים יותר בעבוד. צריך לעשות מרחקים יותר של  120cm ואז אפשר יהיה לעבד בביסוק.
ביחס לאפונה מצטרף לדעתו של יצחק פ., לפי דעתי אפונה משתלמת. יש אפשרות גם את האסיף לפתור על ידי עבודת מקצרה או מגוב.

טדזיו:  חושב שלא צריך להתווכח על המספרים באשר אותם יתאימו לפי לוח העבודה.

מנדל פ.:  מציע להפסיק ולדון בשיחה מיוחדת בשאלת הזבול ובשאלת כלי-עבודה וכדי גם לשמוע אינפורמציה על אדמת שטה – שאלות ארגוניות. מציע ששאלת מרעה לכבשים תתברר עד השיחה הבאה. מציע גם שהוועדה גם תדון בשאלת חלוקת השטחים של החציר.

                        שיחה כללית        8.8.1931  שבת
שמואל ק.: מוסר בקשר עם מצב העבודה. במשך זמן הבצר התרכזנו בעקר לעבודה זו והקטנו את הדרישות ביחס ליתר הענפים. כעת כל הענפים דורשים את שלהם, כמה אנשים נחלשו גם במשך העונה הבוערת, התירס עומד כלו לקטיף. ונוצר כעת קושי בסדור האנשים בעבודה.
לא פעם במשך השנה הזו הוא השתדל למנוע בעד מקרים לא נעימים אשר יוכלו לקרות. לא פעם בא מצד האיש איום שלמחרת לא יצא לעבודה.
חוסר הבחורות גורם לקושי רב בסדור בעבודות הבית, כעשרים וכמה בחורות הן בהבראה או חולות או אינן מסוגלות לכל עבודה, נשארות רק ספורות אשר יכולים לסדר אותן לכל עבודה.
בעבודת בית הילדים. שרה הגננת נוסעת לחפש ומתנהל משא ומתן מי ימלא את מקומה.
גינקה מסבת מצב בראותה אינה יכולה לעשות את זאת. בישיבה של עובדות בית הילדים החליטו לנסות האם דורקה תוכל למלא את העבודה הזו, אך זו אחרי ניסיון של כמה ימים התייאשה מעבודה זו. שמואל מוסר את הדבר לשיחה.
כתוצאה מהמצב שמואל חושב שצריך כעת להחליט על כמה דברים.
האימהות מוכרות לעבוד איזה זמן במטבח אחר הצהרים, ולותר על הביקור בבית הילדים.
הבחורות החדשות מוכרחות להיכנס לעבודה במטבח כך שהן תוכלנה לנהל את המטבח. קורים מקרים שאין למצא איש לירק או למטבח בשביל תורנות או עבודת שבת, אם איש עובד שישה ימים, זה לא כל כך קשה לעבוד עוד חצי יום כשאין ברירה אחרת, וכשמקבלים שבת ביום ראשון.

פודי:  רוצה להזכיר את שאלת ההבראה במוסדות של קופת חולים, במוצא ובמרגוע על הכרמל.
לפי דעת הרופא שלחנו כמה אנשים למקומות ההבראה האלה. היו כ 10 אנשים אשר עמדו לנסוע להבראה. אחרי שקמה ההצעה להבראה בבית, הרופא חשב שאפשר את הנסיעות להבראה לצמצם. כל אלה אשר שלחנו להבראה במקומות הנזכרים לעיל לא הבריאו מחוץ לתנקה. התשלום במקומות הבראה של קופת חולים הוא גבוה מאד 35 ג’ ליום, מזה אנו משלמים ½17. וזה לא כדאי מפני שהאוכל לא ביותר טוב וכו’.
אנו באנו אחרי עיון להצעה של הבראה בבית בעקר בשביל אנשים אשר אותם הרופא לא מסכים לשלוח אותם להבראה, אך לפי מצבם ועייפותם הם זקוקים מאד להבראה בכדי להמשיך את העבודה.
זה סוג השני של זקוקים להבראה, אנשים אשר עובדים קשה כל השנה והם בראים אך עייפים מעבודה. ההבראה הזו היא אולי תביא יותר תועלת מאשר הבראה של הסוג הראשון, חולים במשך כל השנים או אחרי מחלה וכו’.
פודי התעניין בחשבונות בקשר עם זה ונוכח לדעת שאנו נוסיף על הכלכלה 3 גרוש ביום לאיש. כל איש הזקוק להבראה לא יעבוד שבועיים וייהנה מהמטבח של המבריאים. אנו חשבנו ששלושים איש יוכלו להבריא באופן כזה בהוספת סכום של 15 ל’ על הכלכלה של המטבח.
רב האנשים אשר באים בחשבון להבראה הם בראים, אך עייפים ומפני הסכנה שמסדר העבודה ירצה לקחת אותם לעבודה בכל פעם – באה הצעה שמקום ההבראה יהיה בעין חרוד, שם יש מעון וחורשה אך אין מקומות דירה טובים. אילו הייתה להם אפשרות לפנות לנו כמה חדרים זה היה טוב, ואם לא נצטרך לעשות את ההבראה בבית.

ממינה:
בעין חרוד יום כלכלה של מבריאים עולה 11 גר. שם הצליחו מאד במפעל זה, האנשים
קבלו מ kg 3-5.      

שמואל: 
אנו צריכים לראות האם אפשר לשחרר מספר כזה של אנשים בעבודה. בשני החודשים הקרובים העבודה מאד מרובה. –

יהושע כ.:
אך יש ספק האם יוכלו לצאת מעבודה כל כך הרבה אנשים במשך חודשיים.

פודי:  חושב שבעוד עשרה ימים נתחיל בהבראה.

אליהו:  רוצה להעמיד עוד פעם את שאלת עבודתו במוסד בשנה הבאה.
נדמה לו היה שהחלטנו פה החלטה פרינציפיונית. שאלת עבודתו של אליהו עמדה כך, שבשנה הבאה יכול להיווצר מצב שיכריחו להסתפק בשני כוחות הוראה.
ובכן באופן כזה חשבו שאליהו יצטרך לקבל את הקבוצה של גיטה + הילדים שיבואו מהגן השנה, אליהו לא הסים לעבודה זו כי הוא חושב שבשביל ילדים קטנים אלה הכרחית מורָה. קבוצה לימודית אחת עם ישראל, קבוצה לימודית שניה קטנה בשביל המורה, ובשביל אליהו אי אלו מקצועות. הוא גם היה מוכן לעבד בבית הספר אי אלו עבודות גם טכניות, מבלי לקבל כיתה. השאלה אם הקיבוץ מסכים באופן פרינציפיוני שאליהו יקבל את העבודה בבית הספר באיזו צורה שהיא. בכוון זה מסרו גם את הדבר לחפציבה. אליהו יכול מתוך עמדתו להסכים לכל עבודה חלקית בבית הספר, כי הוא יודע שהשפעתו בבית הספר תהיה בכל זאת שלמה – וזה כך אם זה יהיה הכרחי מסבות טכניות.
אך הוא אינו יכול להסכים לזה לעבוד עבודה חלקית מפני שאין בו אמון בתור מורה, אין שום בטחון ביחס לשנה הבאה מי יהיה חֶבר המורים, אנו דיברנו על העבודה בשנה הבאה לא בצורה די מציאותית, אך יכלנו לחלק את העבודה איך שהוא כך שהעבודה הלימודית תתחלק בין ישראל והמורה, ואי אלו עבודות מלאכה וכו’ יהיו בתפקידו של אליהו.
המשא ומתן וכו’ בשאלת החינוך היא בשני הקיבוצים קשה, תמיד יש בין שני הקיבוצים הבדלי דעות כאלה אשר משפעים מאד על מהלך העבודה בבית הספר.
… אם הוא יעבוד בתור חבר הקיבוץ הוא מוכרח להגיד שלהיות חבר במשק מבלי כל אפשרות להשפיע על מהלך במשק זה מוכרח להיות איש אשר מסכים למפרע ב90% למהלך הדברים במשק, ומפני שהוא אינו מסכים למהלך במשק – הוא אינו יכול להיות חבר במשק הזה.
רצונו לעזוב את הקיבוץ התעורר בקרבו כבר מזמן והוא לא עשה את זאת מכל מיני סבות גם פרטיות. בין אלה הסבות, אחת היא שהוא הרגיש שבנוכחותו הוא יכול לעזר הרבה לילדים. הוא גם לא יכול להעמיד את הדבר כך שהוא רק בתנאי זה יהיה חבר כאן אם יתנו לו אפשרות לעבוד בבית הספר, וכך הדבר עומד בעצם.
הוא אינו מסכים להישאר בבית אלפא כמו שהוא היה חבר במשך 5 שנים האחרונות, הוא רוצה להיות חופשי כמו כל מורה אחר בסוף השנה, אם הוא לא יעבוד בבית ספר ילך כמו כל מורה אחר.

שמואל:  אליהו כעת סבך את העניין הרבה יותר מאשר עמדו בשיחה שעברה.
כעת עלינו לברר האם הדברים האלה שהוא הביא הם באמת מונעים בעדו להיות חבר הקיבוץ.

יצחק פ.:  חשב שמועצת החינוך אחרי ברור תעמיד לפנינו את נחיצות של אליהו בבית הספר ואז נחליט על זה. כעת אליהו בא עם שאלות המסבכות את העניין בטרם שמועצת החינוך הביאה לפנינו את הדברים.

אליעזר:  … הוא אינו מפחד מפני ההשפעה החינוכית של אליהו, היו אי אלו ספקות ביחס לעבודתו, בכל אופן מה שהוא יעשה שם זה היה צריך להתברר כשהדבר יהיה אקטואלי.
אליעזר חושב שיהיה יותר רצוי שבתחילה אליהו לא ינהל כיתה.
ביחס לחברותו של אליהו, זה אחד הגלגולים של חברותו של אליהו בקיבוץ בכלל.
אנו משתדלים שהמורה יהפוך במשך הזמן להיות חבר קיבוץ, ופה העניין עומד להפך. הוא אינו חושב את עמדתו של אליהו כעת לגלגול אחרון של היותו בקיבוץ, בכל אופן עמדתו של אליהו היא במובן ידוע מקלה עלינו.
אנו בכל אופן צריכים לעמוד מאחורי החלטתו ולאפשר לאליהו לעבד בבית הספר.

הודיה:  … אנו חשבנו שאם נצליח להגיע לזה שהמורים יהיו חברי הקיבוץ, אז היו לא פעם מעמידים את דרישותיהם באופן אחר, דרישותיהם היו אולי יותר צנועות בהתאם לתנאי חיינו. אליהו לפי עמדתו כעת רק יקשה על המצב שנה הבאה.

זאב בלוך: … ברור שלמורה נחוצים לפעמים דברים נוספים, תנאים מיוחדים, וזה אפשרי אפילו אם הוא נשאר חבר קיבוץ. 

אליהו:  אך הוא מוכרח לדעת כעת את התשובה מפני שהוא מוכרח לחפש לו עבודה בחוץ, אם לא תהיה לו אפשרות לעבד במוסד בצורה כזו כמו שהוא מתאר לו.
הוא מוכרח לדעת את זאת שהחליטו שהוא באופן פרינציפיוני יעבד שם. איך שהוא יעבוד האם בתור מורה או לא זה התנאים יראו.

בולק:  … לנו היה חשוב דווקא שאליהו בתור חבר הקיבוץ יעבוד* שם והשנית אם אליהו עוזב את הקיבוץ הוא אינו יכול להקנות לילדים את הערכים הפוזיטיביים של הקיבוץ אשר הוא עזב אותו. בדבר הזה יש סתירה והוא חושב שאליהו בכלל לא יכול להיות מורה בקיבוץ אשר הוא עוזב אותו, כי השפעתו על הילדים תהייה דסטרוקטיבית.

פילק:  ידוע שהיו לכולם ספקות ביחס להוראה של אליהו. –  

אליעזר:  כעת להגיד כך כמו שאמר* פילק זה לא far* ביחס לאליהו, זהוי עובדא שאליהו חשב לעזוב את הקיבוץ. הדעה שאליהו אינו יכול להיות מורה אם הוא אינו חבר קיבוץ היא לא נכונה.
… האם אנו מסכימים שאליהו יהיה מורה אם יהיה דרך בלי התחשבות האם הוא חבר הקיבוץ או לא, או עם התחשבות בזאת.

בולק:  רוצה שאליהו ינמק את סבותיו לעזיבה. הסבות שאליהו הביא לפנינו, אשר הן לא יסודיות.
וזה חשוב לנו לא רק מפני שזה שאליהו בא בחשבון בתור מורה, אלא בכלל על חבר שעוזב.

אליהו:  יכול להמשיך לעבוד בבית הספר ורק אחר כך לברר את שאלת חברותו.

אליעזר מציע לדחות את גמר השיחה עד אמצע השבוע.    

                  המשך השיחה        15.8.1931  שבת

אליהו: השיחה שעברה הייתה יכלה להספיק בתור הסכמת הקיבוץ להצעתי. הקיבוץ החליט יחד עם אי אלו ספקות על הסכמה לעבודתו של אליהו בבית הספר. אך ההחלטה הזו פגשה במועצת החינוך בפרוש כזה שהקיבוץ אמנם החליט על עבודתו בבית הספר אך לאו דווקא בתור מורה.
מהסבות האלה אליהו מוכרח לשוב לשאול על עצם תשובת הקיבוץ. השאלה הזאת דורשת ברור מוחלט בפרט ביחס העומד לבוא.
… הדעה שהתבטאה כאן שמוכרח להיות בתור מורה חבר קיבוץ בשביל להרכיש לילדים מושגים קיבוציים זו היא דעה מוטעית.
… שקשה מאד לעובד בבית הספר כשהוא חבר באחד המשקים, היה יותר קל אילו המורה היה חבר בשני המשקים. הוא היה מציע לקיבוצים שיקבלו אותו בתור חבר; החיים שלו החברותיים הם משותפים לשני הקיבוצים, זה היה הרבה יותר קל.  

אנשל:  אפשר לסיים את הוויכוח הזה, מתוך כל הדברים אנו לא נגיע לשום ברור גם אליהו לא אומר לנו דברים ברורים.
.. אמנם חשוב לנו שיהיו במוסד חברי הקיבוץ, בפרט אם נמצא חבר אשר רוצה לעבוד שם, על כן זה מעציב שהחבר הזה דווקא כעת רוצה לעזוב אותנו.
אמנם אין לי הפחד הזה מפני השפעה רעה מסבה זו על הילדים, גם כך תמצא להם הדרך. הוא מסכים שאליהו יעבוד בבית ספר גם לא בתור חבר.

אפרים:  אינו מבין למה אנו עומדים להצביע עוד פעם על עבודתו של אליהו במוסד.

יוסף פ.:  הוא זוכר את המצב הפרוע השורר פעם בחברת הילדים, אשר אליהו היה צריך לשלט על זה, גם בהוראה אין לאליהו כוח הסברה מספיק. גם מה שמציין את כל עבודתו של אליהו הוא: חסר התמדה בכל דבר. איצ’יו אמר שחשוב שבמוסד יהיה חבר הקיבוץ, אם גם הטעם הזה איננו ואליהו פונה עורף לקיבוץ, אז האחיזה היחידה נאבדת, משום זה הוא מערער על ההחלטה בכלל ומבקש להעמיד מחדש את העניין להצבעה. אין לותר על זה שאליהו יגיד את הסבות למה הוא עוזב את הקיבוץ.

אליעזר:  הוויכוח מתחדש מדי פעם בפעם הוא רוצה לסכם את עמדתו.
הנימוקים שאליהו העמיד למה אינו יכול להיות חבר קיבוץ הם לא חשובים. גם מילק היה חבר קיבוץ לא פחות מאליהו ובכל זאת. –
החברים אומרים כל מיני דברים באליהו. אנו צריכים לתת לנו דין וחשבון בטרם שאנו באים לקנטר באליהו. היה הבדל ביננו ובין אליהו בעבר באותו החוג שהוא יצא, הגיל וכו’.
מאותם האנשים שיצאו מסביבתו ישנם עוד כעת בקיבוץ.
אליהו לא נשתרש בשום פנים במשק באופן ממשי כמו שהרב שלנו השתרש וזה מהסבות
שרמז למ-לר. צריך לתת לאליהו שנסה ואז השאלה של חברות יכלה עוד פעם לעמד אחרת(?).
הוא חושב שאין סכנה כזו שהוא לא יוכל להנחיל לילדים ערכים קיבוציים, אם הוא אינו חבר קיבוץ.

איצ’יו:  אם איש מדבר באופן גלוי יש לפעמים שמתעללים בו ואין רואים בו את הגיון הנסתר.
הרבה חברים עוברים על הפרינציפ של חברות, העדרם בשיחות וכו’. מתוך זה צריך להבין את זאת ולא להבין את הדברים באופן סכמתי כמו שבולק הבין את זאת.
יש לפעמים שהחוטים אשר קושרים את החבר לקיבוץ נחלשים ואז מקבלים כל מיני צורות הקשרים של הפרט לקיבוץ.
שקולים כאן דברים של הוי קיבוצי משותף במשך 10 שנים.
אנו את רעיון חברת הילדים שעבדנו להכרח של המציאות.
אחד הדברים החשובים זה חבר מורים, אם יהיו לנו מורים שיתחלפו ויגררו אחרי סנסציות פדגוגיות ולא יהיה להם קשר חיוני עם הנעשה כאן, אז הדבר לא יתקיים ולא יהיה הקשר הדרוש. על כן נחוץ גרעין קבוע ומתמיד של חבר מורים. נחוץ מורה אשר הוא קשור עם ההווי והעבר של החברה. הערובה של יציבות זה הקשר עם המקום עם העבר של החברה וכו’.
חברת הילדים עמדה אצלנו על פרשת הדרכים לפני כמה שנים. הדרך השנייה היא לבנות את חברת הילדים* על יסודות של אנשי המקום. במובן זה אליהו חשוב מאד. על כן הוא חושב שצריך להודיע לחפציבה על החלטתנו החיובית.

בולק:
אנו חלק של הפועלים החקלאים כאן בארץ וזה יותר חשוב מאשר הקשר עם ההיסטוריה שאיצ’יו אומר וכו’. בשעה שבאים ומודיעים שחשוב חבר מורים קבוע מאנשי המקום אז ישנה סתירה בזה להסכים כעת להצעתו של אליהו.
אם אליהו בא ומודיע שהוא עוזב את הקבוץ, אז אי אפשר לחשב את זה בתור חוט בינו ובין הקיבוץ אשר נחלש וישוב להיות חזק.
ילדי כפר גלעדי הם יכולים לשמש משל בתור קשורים למקום,

בנימין:  כנראה שהשאלה הועמדה בקשר עם שאלת חברותו של אליהו.
מוזר שאליהו אינו רואה את החשיבות בזה שמורה יהיה חבר קיבוץ. להפך שהוא רואה את זה בתור גורם מפריע בהחלט.
את ההחלטה הפרינציפיונית שקבלנו הוא אינו מחשיב אותה.

בנימין:  מתוך חוסר ברור הדבר מוכרחים לעמוד עוד פעם להצבעה.
הצעה אחת אומרת  שאליהו נכנס לבית ספר בתור עובד שלם במוסד.
הצעה שנייה  שאליהו לא יעבוד בבית הספר.   
מציעים ראשית היום להצביע בשאלה זו באופן נפרד, חברותו ועבודתו בבית הספר,
מחליטים להצביע באופן נפרד.

אליעזר: מציע שאנו נחליט שאליהו יהיה מורה במוסד, אם יהיה צורך בכך.

צבי נ.:  חשוב לנו היסוד של חברת הילדים, אך כעת השאלה עומדת האם כדאי להגדיל את המוסד ולהוסיף לשני הילדים הגדולים עוד בכדי שתוצר כתה יותר גדולה ותהיינה שלש כיתות.

בנימין:  חושב שאין לקשר את שאלת עבודתו של אליהו כעת עם חברותו.

אליהו:  בשיחה האחרונה הוא הבין שהטעמים לעזיבתו אשר הוא לדעתו הסביר באופן מספיק.
הטעמים האלה לא אמרו לו עוד שהוא אינו חבר, כעת בשיחה זו אומרים לו שהוא אינו חבר. הרי היה ידוע שהוא הולך מכאן אם הוא אינו מקבל את העבודה בבית הספר. –
מה זאת אומרת להתנות את עבודתו בבית הספר עם חברותו בקיבוץ.

בולק:  השיחה מאשרת את ההחלטה הקודמת של השיחה בנוגע לעבודתו של אליהו
במוסד – ובתור חבר הקיבוץ.

איצ’יו:  מציע להצביע את הצעתו של בולק בתור תיקון והוספה להצעתו של אליעזר.

אליעזר:  מתנגד להתנות את עבודתו של אליהו במוסד בחברותו בקיבוץ.

אסתר ש.:  היא מתנגדת שאליהו יעבוד במוסד מפני שהוא ממשיך שלש שיחות לא הצליח להגיד את זה האם הוא רוצה להיות חבר הקיבוץ או לא.

מצבעים  התיקון של בולק על התנאי שאליהו רק בתור חבר יעבוד במוסד,  12-6 נגד הצעה זו.

מצבעים  על הצעתו של אליעזר שאליהו יעבוד במוסד גם בתור מורה אם יהיה צורך בכך. –

תוצאות     17 בעד. –

מצבעים   מי שמערער על ההחלטה הקודמת   10 קולות בעד ההצעה הזו.

מצבעים  מי נגד הצעתו של אליעזר   4 קולות.

שאלת בחירת מועצת החינוך

בנימין:  השנה יצא כך שאנו ניגשים לבחירות של מועצת החינוך מבלי שנמסר קודם דין וחשבון מפורט על עבודת המועצה הקודמת. את הדבר אי אפשר לדחות. המועצה החדשה מוכרחה כבר להתחיל בעבודה בקשר עם העובדים של השנה הבאה.

אפרים: שואל האם למועצה הישנה יש איזה הצעות בנוגע לסמכות של המועצה ולהרחבתה.

הודיה:  מציעה לא לדחות את השיחה מפני שאין הרבה להוסיף גם בסמכות אין לחדש הרבה.

בנימין:  מציע למועצה החדשה את אפרים ריזנר, ואיצ’יו.

מצעים את הודיה   “

    ”  דרור

            רבקה ה.

הודיה:  מציע למחק את שמה מרשימת המוצעים מפני שהיא במשך השנה לא מצאה לה את הקשר עם המוסד ולא עם חבר המורים ולא עם הילדים.

בונק:  מועצת החינוך עסקה רק בשאלות אדמיניסטרטיביות, חשוב לבחור אנשים כאלה אשר יוכלו גם לעסוק בשאלות חינוך, אשר יוכלו להשפיע על חבר המורים ועל מהלך הדברים בכלל. הוא על כן אינו מסכים להמשיך בזה.

איצ’יו:  אין בכוחו למלא את התפקיד הזה אשר הוא אחד החשובים בקיבוץ.
התפקיד של המועצה יחד עם חבר המורים הוא להשפיע על הקיבוץ שזה יגשים את הרצון החינוכי שלו.

בנימין:  צריך קודם לסגל את הקיבוץ לדון ולעסוק בשאלות חינוך וזה תפקיד ראשי של מועצת החינוך.

 

הצעות.  אפרים ר., צבי נ., איצ’יו, דרור, הודיה, יולקה.

         אפרים ר. – 22
         איצ’יו    –  22
         צבי נ.    –  6
         רבקה    –  17
         הודיה    –  11
         יולקה    – 
         נבחרו      אפרים ר., איצ’יו, ורבקה ה.

                         שיחה        22.8.1931

יהושוע כ.  מודיע שנתקבל מכתב מוה”פ של ההסתדרות בבקשה לשחרר את יוסף פ. בשביל נסיעה לעבודת החלוץ לחו”ל. הדבר הזה טעון ברור בקשר עם ממלא מקום בהנהלת הנטיעות. הוועד הפועל עשה צעדים וברר עם משה גולדנברג, עדין לא הגענו לפתרון השאלה.

משה ג.:  מצטער מאד שמעמידים בצורה כזו שהוא על ידי סירובו זה מונע בעד אפשרות של נסיעה. הוא מודיע שהוא לענף הכרמים לא יחזור, את הטעמים הוא מסר לוועד הפועל.

יהושוע כ.: 
.. אולם צריך לחתור למצא פתרון בשביל ענף הכרמים.
הוא אינו חושב שהסתלקותו של מושה היא צודקת והוא תובע מאת משה ג.

יוסף פ.: 
… אנחנו תובעים שמושה ג. יחזור לעבודה וטרם השלמנו עם עזיבתו של ענף.

קובה:  עדין לא בחרו מנהל ענף בשיחה כללית. מציע למסור את העניין לברור הקבוצה.

צבי נ.:  חושב שנגיע למסקנות יותר ברורות, אין כל אפשרות למסור לקבוצה את פתרון השאלה. מציע שהקיבוץ יבחר במשה ג. במנהל ענף אף על פי הטעמים של משה ולהחליט.

משה ג.:  מודיע שאם יחליטו על נסיעתו של יוזק בלי לפתור את שאלת ממלא מקום מחוצה לו, הרי יעמידו אותו במצב קשה.

יהושוע כ.:  אם יש מתנגדים שיוזק ייסע לעבודה בחו”ל – אין מתנגדים.

קנית הקומביין:  במחסני המוצרים מצעים לקנות את הקומביין עם כל החלקים בעד מחיר
350 לא”י. אנחנו צריכים לדאוג שהקניה תצא לפועל בהכי מוקדם מפני שיש להשער שעם הנה”צ תדאג אז תתקשר עם פירמות שטרם ידועות את טיב המכונה. דברנו גם שאנחנו קונים את החלקים האלה בשביל דישת אפונה תלתן ופשתה. תנאי התשלום השעורים מתחלקים לשנתיים. כמות השעורים תלויה בעקר בנו. יש סכנה שלא נוכל לקבל את התקציב בשביל מעלמת רחבה.
שאלת הריבית: בטח נצטרך לשלם ריבית בתוך לא יותר גבוה מאשר ריבית הבנקים.

מחליטים לגשת לקנית הקומביין מיד.

… שותפות במכבש בינינו ובין קבוצת ח”ב. מקריא את המכתב תשובה שלנו לחפצי בה. ומקריא את המכתב של חפצי בה המסכים לשותפות.
הוועד הפועל דן בדבר מכתב התשובה וקבל החלטה חיובית בדבר השותפות, יש לעמוד רק על תנאים אחדים.

טדזיו:  … בקשר עם רכישת הקומביין אשר עלול לשנות את כל צורת העבודה, יתכן שנהיה נאלצים גם לקנות מכבש לקומביין.

קלוברג:  מתנגד לשותפות אשר מקשה הרבה בטיפול ובפקוח על המכונה.

יצחק נ.:  מציע להיפתר מהשותפות היות שהנזקים מהשותפות יכולים בהרבה לעלות על הסכום שאנחנו צריכים להחזיר לחפצי בה.

יצחק פ.:  מציע לא להסתלק מהשותפות אלא לא לשתף אותם בכספי הפיצויים.

מנדל פ.:  יש רק שתי ברירות או להסתלק מהשותפות ולהחזיר את הכסף או להחזיר את הכסף.
מציע להכניסם לשותפות.

צבי נ.:  מציע להכניסם לשותפות אולם תומך בטענותיו של יצחק פ.

אשר:  מציע לקבוע תאריך של השותפות, מציין השריפה.

דוד כ.:  מציע להכניס לשותפות ובעניין כספי הפיצויים להתחיל בברור, אם יתברר שהכסף מהמכונה לא יספיק לרכישת הקומביין – עלינו לדרוש מחפצי בה שהם יותרו על (ה)חלקם בכספי הפיצויים.

יהושוע כ.:  מציג את שאלת שותפות במכבש –
הצעה   8 נגד שותפות  14 בעד שותפות. מטילים על וועד הפועל תנאים מפורשים בדבר יסודות השותפות.

הצעה של מנדל פר. המחייבת לשתף את קבוצת חפצי בה בכספי הפיצויים.

אליעזר.  מציע להטיל על וועד הפועל לאחוז בצעדים הדרושים בכדי להשתמט מהשותפות.    

                     שיחה בדבר ב”ס        26.8.1931

רבקה ה.  הודעה:  משתוממת שנבחרה למועצת החינוך בזמן העדרה. קשה לה לקבל את התפקיד מפאת עמדת הקיבוץ ביחס לשיחות משותפות העלולות להביא תועל לבית הספר.
הטעם השני הוא המצב החברותי.

בנימין:  1) את שנת הלימודים התחלנו באיחור של חודשים מפאת איחור בסידורים ומפאת מחסור של תנאים עבודה בשביל קיום החברה. חוסר יחס רציני וקטנות השגה של הקיבוצים למלא אחרי הדרישות המינימליות הקשו על עבודה וגרמו להתמרמרות רבה.
בראשית הקיץ התעוררה שאלת הספקה. הספקה הייתה מסודרת בצורה כדלקמן: הקבוצים ספקו את הצורך בילדים מתוך הקומונות שלהם וזה היה גם פגם, גם מעשי וגם חינוכי.
הלימוד אמנם נפסק מפאת קושיים טכניים.
התפקוד המקשר בין הצבור ובין המוסד.
התפקוד הזה המועצה לא יכלה למלא כראוי וזה מפאת האופי של חברת-ילדים. האופי של שאלות החינוך הוא גם כזה שאינם עלולים לערר עניין אצל אנשים העומדים מחוץ למוסד.
נעשה ניסיון מטעם המורים לעורר ולהעלות שאלות החינוך אולם הניסיון הזה נתקל באי הבנה ולא אפשר המשך קבוע ורצון.
חשוב שהמועצה תחדש את המוסד הזה ותשקוד על הגשמתו והתמדתו.
להגדרות תפקדי המועצה:  יצירת קשר בין המוסד ובין הקיבוץ. ולהתחקות על המתרחש במוסד.
המועצה צריכה לחתור גם למצא את הקשר עם הציבור הרחב כמו עם מוסדות של וועדת התרבות, פגישות מורים ועוד.

רבקה ה.:  אני שואלת איפו התגובה על הודעת.

אליהו:  מודיע שהנימוק שהעדר של רבקה לא היה יכול להיות נימוק מספיק באישור, המועמדות שלה עמדה לפני זמן.

בן-אפרים:  גישה קולקטיביות רעיונית. צריך פעם לגמור עם פסיחת שני סעיפים, או שהקיבוץ מאוחד במובן רעיוני או שהוא מפולג. לפי דעתו הקיבוץ מפולג במובן הרעיוני.

אפרים:  צריך להשיב את דברי חפצי-בה למסלולם הנכון. הוא דורש אומץ לב לדברים של המשלחת שהם נסתמכו על דברים שנפלו בשיחה שיש הסכנה של סירוסים.
צריך להשיב לדברים של חפצי-בה בקשר עם חששם למגמות של פרוק של שותפות באשר הוא מתנגד לפריקת מסגרת הקיבוץ בשאלות החינוך.
הוא רואה הבדל בינינו ובין חפציבה לא רק בשטחים פוליטיים אלא גם בשטחים חברתיים.
אינו מתעלם מהנושאיים הפנימיים אולם אין צורך להוסיף קושיים נוספים. הדברים מתקבלים לאור ההיגיון הפשוט, מתעלמים מצפיה לנולד.

אפרים ר.:  אנחנו מאושרים בזה שאנחנו חופשיים בשאלות, בנימין רוצה לחפות עלינו מרות שאיננה הכרחית.

יוסף פ.:  דרכו של בולק היא קלה מאד. הוא מגשים את דרכו בעקביות*, בשבילו הקיבוץ הוא קולקטיב חקלאי ותו לא. הוא עצמו חרד לעתיד אם בכלל יש בכוח הקיבוץ לכלכל את ענייני החינוך, ואם בכל זאת הוא מאמין אז רק בתנועת הפועלים והתנועה הקיבוצית. היות שהוא מאמין בכוחה של תנועת הפועלים ושל תנועה קיבוצית, והוא אינו רואה את ח”ב כשותפה לתנועה הקיבוצית הוא אינו מתכון לניגודים פוליטיים אלא להבדלים בתפיסה ומהות החברותית.
הוא רוצה לעצמו להשאיר את האפשרות לבחון את יסודות השיתוף מחדש בכל השנה היות שהתפתחותה החברותית של ח”ב היא עטורה ערפל.

בנימין י.:  מבקש הצעות בקשר עם שותפות המוסד ושיחות משותפות.

הצעת בלוך:  הקיבוץ קובע שאין כל יסוד לפרושים שהחלטות הקיבוץ.

     15  בעד    9  נגד    בעד ברור עמדתנו בקשר עם שיחות משותפות.

                     שיחה כללית        27.8.1931

שאלת הכביש –

יהושע:  שאלת קנית טריר –
בעניין המכוורת. התנהל משא ומתן בדבר מסירת המכוורת בחכירה לקבוץ בחדרה.
אנו צריכים כעת להחליט על התנאים של החכירה הזו. עלינו למסור להם את המכוורת לשלוש שנים. יש לנו כ 80 כוורות עם נחילים. כל הרכוש הוא רשום בתור ערך של 250 לא”י.

דוד כ.:  לתנאי החכירה. מציע להתייעץ עם מומחה בנוגע להערכת המכוורת.

אנשל:  הקיבוץ הזה הוא אחראי. אם נבוא להסכם אתם אז אפשר למסר להם את הרכוש הזה.

מושקו:  יש מוסדות אשר מטפלים בקיבוץ הזה המרכז החקלאי, הקבוץ הארצי גם לו יש חובה ידועה. הם יכולים לקבל את הערבות המוסרית.

אליעזר:  במקום לשאול את בנק הפועלים האם הם ערבים בעד הקיבוץ הזה בחדרה, אפשר לשאול אותו האם הוא ערב בעדנו.

יצחק פ.:  אנו שוכחים שאנו מעוניינים להתפטר מהמכוורת, על כן עלינו להעמיד גם תנאים קלים.

פילק:  הקיבוץ הזה מקבל הלוואות מכל מיני מוסדות והוא גם בעל כביש כעת, אנו יכולים למסר את הדבר לידי הקיבוץ הזה.

דוד כ.:
זה נהוג בצבור הפועלים שמוכרחה להיות איזה ערבות כספית. הקיבוץ במושבות לא מקבלים אף פרוטה אחת מהמשביר או מתנובה בלי ערבות מנותני העבודה.

דרור:
חושב שדוד צודק, לנו גם אסור למסר את הרכוש הזה בלי ערבות ובלי הסכמה של ההנהלה הציונית.
אם לקיבוץ הזה יש איזה שהוא רכוש וקרדיט אז אנו יכולים גם לקבץ שטרות של הקיבוץ הזה.

סלומניצקי:  מסכים לדעתו של דוד. אנו יכולים גם למכור את המכוורת. אנו בחרנו בדרך השנייה של חכירה כי אנו רוצים לקבל בעוד איזה זמן את המכוורת בחזרה.
אנו צריכים איזה שהיא ערבות גם במקרה של שריפה. יש גם שאלה של גדול והתרבות הנחילים.

משה:
אנו צריכים ערבות גם בעד טפול המכוורת וגם בעד אסון, מציע מתוך דמי חכירה ורווחים של הקיבוץ להפריש סכום להבטחה בפני שרפה וה”פוליס” יהיה אצלנו. מלבד זה צריך איש שלנו לבקר את המכוורת כל חצי שנה.מתקבלת  הצעה כללית של דוד שהוועד הפועל ידאג לקבל ערבות אפשרית בשבילנו והכי פחות נוגעת באינטרסים של הקיבוץ בחדרה.

רוחמה:  מעוררת שאלת חוסר אקונום ודורשת קביעת איש לעבודה זו.

יהושע:  יש גם לוועד הפועל לקבול על חוסר אקונום. הנה לא מספיקים הפרודוקטים שהוכנו בשביל חודש שלם. דרשנו מממינה באופן תכוף שהיא תשוב, עד אז אין לנו אפשרות לפתור את שאלת האקונום החדש.

צבי:  מציע לבחור ברוחמה לאקונום לזמן הקצר עד בחירת אקונום לשנה שלמה – מקבלים.

יהושע:  הוטל על הוועד הפועל לדאוג להצעות מועמדים למסדר עבודה. אנו באים אחרי בירור כמעט בלי הצעות. ניסנו לברר אם טדזיו ימשיך, אחרי בירור איננו יכולים להציע לפני הקיבוץ את מועמדותו של טדזיו. לא מצאנו הצעה אחרת מאשר להעמיד את הקנדידטורה של פילק. אחרי שנפגשנו עם פילק נוכחנו שהוא מסרב ועל כן הצעתנו זאת כנראה נופלת למפרע. מלבד זה אין לנו הצעות ונמסור לשיחה לדאוג בעצמה להמצאות איש לסדור העבודה.

איזיק ס.:  בשנה העברה התחלנו בבירורים יסודיים על מצב המשק ולא המשכנו אותו. בינתיים הדברים בארגון המשק אינם מסתדרים וקשה להמשיך כך. סדור העבודה שעוסק רק בסתימת חורים ולא הנהלה שמרכזת את המשק ומכונת אותו. מינימום שדרוש בשביל מסדר עבודה זה חקלאי טוב ומכסימום אורגניזטור טוב. מציע קודם להתחיל בבירור יסודי. 

דוד כ.:  אין להתפלא על זה שקשה לנו למצא מסדר עבודה חדש.
כל זמן שממלא התפקיד הקודם ממלא היטב את תפקידו צריך ללחוץ עליו שימשיך אותו הלאה.
לכל המוצעים יש יתרונות שלו וחסרונות שלו על כן יש עוד לחכות.
למסדר העבודה יש כמה תפקידים קשים מאד והוא זקוק למוסדות עוזרים, שהם הוועד הפועל.
הוועד הפועל עד כה נכנס מעט מאד לשאלות העבודה. הכרחי שתהיינה פגישות של מנהלי ענפים אחרת לא יחכן סדור מוצלח של העבודה.
… יכול להיות שפגישות מנהלי ענפים יגרמו לכך שסדור העבודה השבתי יהיה מיותר, אז האינפורמציות על המצב תימסרנה לחברים בשיחה הכללית. – 
בכל אופן מוסד כזה של מנהלי ענפים מקל מאד על בחירה של מסדר עבודה.

צבי נ.:  המשק אינו מתנהל לפי דרישותינו. וועדת התוכניות הייתה הוועדה הכי מוצלחת בשנה העברה, היא הכינה את כל התוכניות לתמונה מלאה, אך חסרונה הוא בזה שהיא לא פעלה כל השנה ולא בקרה האם התוכניות האלה גם מתמלאות בסדר. –
היה רצוי מאד שמסדר העבודה ימשיך יותר משנה אחת בכדי שיוכל לחדור לתוך כל שאלות המשק וגם להשפיע בהרבה על מהלך העניינים. צריך להיות ברור לנו שאם כעת נבחר באיש זה, לא יהיה לשנה אחת.
חשוב שזה יהיה איש אשר במובן אישי יתאים לתפקיד זה.

סלומניצקי:  הצעות שלי של דוד כ. וצבי נ. הן לא הרבה אחרות משלי. הם רק לא גומרים את הדבר עד הסוף. כל זה מה שנאמר מוכיח שצריך להיות איש אשר ירכז את כל העניינים. האיש הזה צריך לראות את התנודות במשק וצריך לשמר שהתוכניות תתמלאנה.
שמואל צריך להמשיך בתור מסדר עבודה ודרור צריך לעמד לצידו בתור כוח מרכז.
כדאי להזכיר את שאלת המים, אשר טעונה לסדור נכון במשך כל השנה, ואין איש שיטפל בזה.
צריך לבחור מרכז יחד עם מסדר העבודה.

מנדל פ.:  מתנגד להצעתו של אפרים ר. בתור מסדר עבודה.
הוא כבר מזמן יצא מהגה המשק וזה יהיה לא נכון לבחור בו.

אפרים ר.:  בזמן שהיצעו לחכות למנדל הוא התנגד לזה. כי לא היה בטוח האם הוא התגבר והשתחרר מכל הגורמים אשר הניעו אותו להתפטר מתפקידו אז לפני שנה. יכול להיות שבשיחה פרטית אתו יתברר שלא צריך להביא את ההצעה הזו לפני השיחה הכללית. בכל אופן אם עומדת הקנדידטורה שלו – של אפרים, שהוא חושב את עצמו ללא מוכשר לכך.

שמואל:  מעמיד את השאלה הזו להצביעה. האם צריך לחכות לשובו של מנדל ר.

הרב מתנגד לכך.

מעמידים את השאלה להצבעה

המועמדים, פילק, אפרים ר., משה ג.

פילק – 5, אפרים ר. – 21, משה ג. 1.  

                       שיחה כללית        29.8.1931

הרפתנים דורשם להעמיד את שאלת קנית פרות.

מחליטים להעמיד את השאלה מחר בסדור עבודה.

יהושוע כ.:  מוסר את הנימוקים נגד קנית פרות בגניגר מפאת המחלה השוררת שמה שהיא עלולה להמיט סכנות רבות עלינו.

משה ג.:  היום המשכנו את המו”מ בדבר אדמת אשכוליות*. פנינו לפני חודשים למשקים בדרישה למסור לנו חלקת אדמה בשביל אשכוליות. כשפנינו לתל-יוסף הם קבעו את התשובה שהם אינם בטוחים אם אין אצלינו אדמה מתאימה בשביל אשכוליות. הם דרשו וועדה שהיא תחקור את אדמת בית-אלפא, הוועדה שהזמננו היגע לכלל דעה שאין אדמה מתאימה.
הוא מציע לסכם בצורה כזו לא לקשור את דרישות כתנאי בתור קבלת קרקע, לדרוש את 87 דונם ביחס לכמות המים לאפשר להם להשקות שטח כזה ששני המשקים ישקו את מטעי אותו השנה.

משה ג.:  אנחנו הגענו אחרי ברור את שאלת המים לכל דעה ששאלת המים תהיה קשה ויכניס אותנו למצבים קשים, אולם כדאי לנו לותר על כמות המים בכדי להקדים הכנסה של שנה אחת. 

מנדל פ.:  בקשר עם ההסכם של מים לא התנינו שום תנאים מפורשים, הוא נוטה להצעה של משה.

צבי נ.:  הוועדה הזו שהיא בחנה את שאלת השקאה הוברר לנו דבר אחד, אין לנו כל יסוד לקבוע באופן ברור את כמות המים, אולם על פי הסתכלות אפשר לקבוע איזה דבר בערך. כל התנית של השקאה כזו אחר ותור על כמות מים לתל-יוסף יש בה הרבה קצוצים והיא מתוחה עד למאד.
חסרים בה הרבה גדולים שלא לקחנו אותם בחשבון כגון הרחבת גן וברחבת אספסת, כנראה לפי דברי שטרן שהתעלה לא תבנה עד סוף השנה.
הוא חושב שאי אפשר יהיה לנדוד עם תלתן לג’לוד מפאת קושי בהובלה וזה יוריד את מספר הקצרים. הוא חושב שלא צריך לגמור את המו”מ בינינו ובין תל-יוסף וכדי לדרוש התערבות של מוסדות כמו המרכז החקלאי והמחלקה להתיישבות.

דרור:  האופי הברור הוא שרוצים להוכיח שכמובן שאנחנו צודקים. זה מיותר צריך להיכנס למהלך המחשבות של הצד כנגד בכדי למצא את הנימוקים איך להסביר את דרישותינו. יש להוכיח* חזקה על אדמה ושום כוח לא יוכל להכריחם נגד רצונם לותר. –
בשאלת מים יכולה להיות להם טענה שנתחלק במים שאנחנו נקבל את המים בשביל החצירים מהג’לוד, אם החברים חושבים שאפשרי בלי קרבן או שהקורבן יוכל להיות* מי שהוא אחר.
למרות כל הכרזות עלינו לאחד את השאלה ולמרות כל הרצון מצדנו להפריד בין השאלות הוא חתם החוזה בדבר 50 דונם.
לחוזה אין כל ערך באשר הוא התבטל כבר ממילא. הוא מציע לא לותר על התביעה
השלמה של 63 דונם.

                     המשך השיחה        30.8.1931

עומדת שאלת קנית פרות. יהושע מתנגד מאי אילו טעמים שיקנו פרות בגניגר.

סבון:  אנו מחפשים בכל מקום פרות, יש מעט מקומות אשר באים בחשבון, רק נהלל
ועין טבעון – בעין טבעון אין כבר פרות בנהלל יש הפלה, על כן פנינו לגניגר.  בגניגר הפרות מתעברות קשה, אך עקרות אין. גניגר זה מקום הכי בטוח בשבילנו בכל המובנים.

יצחק פ.:  צריך לפנות למומחים ולא לדבר על זה בשיחה.

סבון:  הרפתנים בררו את הדבר ובאו לכלל הסכם נגד דעתו של יהושע.

חיים:  לפני כל קניה הרפתנים מבררים את השאלה. גם הפעם בררו ולא באו להחלטה, על כן החליטו להביא את זה בפני השיחה.
חבל על כל יום, אנו צריכים למהר לקנות פרות מכל הטעמים. 

סבון:  אם ישנם שאלה של זהירות אז בשום אופן לא צריך לקנות לא בנהלל ולא בגניגר.

אישקו:  הוא מתפלא על יצחק פ. וכו’ על שאין הם רוצים לדעת באיזה תנאים אנו קונים את הפרות. סוף סוף אנו מוצאים המון כספים בשביל זה וכל אחד צריך להשתתף בזה.

תנחום:  אנו צריכים לקנות פרות ובטמפו, אך ביחס לגניגר יש עוד ספק, לפני שנה היו בגניגר 40% פרות אשר לא התעברו בכלל או באופן קשה מאד התעברו. שלחו לשם רופאים אך את הסבה לא מצאו. לא ברור לו למה גניגר רוצה דווקא למכור את הפרות האלה. יכול להיות שזה פרות טובות, אך בכול אופן צריך להיזהר מאד ולהזמין מומחים ולנהוג כל אמצעי זהירות. 

אליעזר:  אם עומדת איזה שאלה מקצועית החברים למרות חסר ידיעות מומחיות צריכים לפי יכולתם להשתתף בזה. אנו נוכחנו כבר ליותר טוב לגדל פרות מקומיות מאשר לקנות פרות גזעיות, אנו בכול זאת מתוך הכרח נגשנו לזה. אך צריך לשקול היטב כל מקרה ומקרה.

סבון:  בזמן שאין אפשרות אחרת מוכרחים לקנות גם בנהלל או בעין טבעון. אך לו הייתה אפשרות לקנות את כל הפרות בגניגר היה עושה את זאת.

שמואל ק.:  השאלה השנייה היא שאלת העבודה ברפת. לאט לאט הרפתנים עוזבים את עבודה וחדשים אין הרבה.
מצד אחד אנו הולכים ומוסיפים פרות מצד שני יש חסר אנשים לעבודה, תמיד יש רק כמה אנשים ספורים אשר נושאים בעול ולא נוספים אליהם.
השבוע המצב עומד כך שאין מי שיחליף את הרפתנים בשבתות. –
מוכרחים למצא כעת כמה אנשים אשר יסכמו להיכנס לענף זה, אחרת אין שחר לזה לקנות פרות נוספות.

אשר:  שאלת העבודה ברפת היא שאלה קשה ונצטרך עוד לא פעם לשוב אליה, יש הרבה אנשים אשר מכל מיני סבות אינם מסכימים לעבוד ברפת, למרות שהם יודעים את העבודה ונחוצים ברפת.

חיים ו.:  הרפת למטה דורשת כבר כיום שלשה אנשים, כעת העבודה שם קשה מאד מפני שהוא היחידי הנושא בעול, הוא אינו מספיק להשגיח באופן ראוי על הפרות ועגלות, כעת בזמן שהופיעה הקדחת אשר הפילה השבוע 2 עגלות ופרה אחת.
על כן הוא מציע להכניס 2 אנשים מהישנים לעזרה ולעבודה ברפת. אחרת הוא מסיר מעצמו כל אחריות בעד מקרי אסון.

מניו:  רוצה להודיע שהוא אינו רוצה לעבד ברפת, הוא עבד 5 שנים ברפת וכעת הוא רוצה לעבד עבודה אחרת. הוא יודע שיש הרבה אנשים שהיו יכולים לעבד ברפת. לא צריך להיות כך שברפת יעבדו כל השנים אותם כמה האנשים.

חיים:  הייתה הצעה שתנחום מניו וסבון יכנסו לרפת.

תנחום:  … הוא חושב שאין לו כל אפשרות כעת לעבד ברפת מהסיבות הידועות.

צבי נ.:  חושב שמקום סבון ותנחום הוא ברפת.

שמואל:  יש חובה לאיש שהוא עוזב איזה ענף להכניס לאותו הענף בזמן שהוא צריך להחליף חבר שעוזב.
במצב הקשה השורר כעת במשק לא תתכן דרך אחרת.

תנחום:  דורש בהחלט שיגשימו את ההחלטה שהייתה פעם ולא להכניס אותו מחדש לרפת.

שמואל:  אז כשהחליטו את ההחלטה הזו לא ראו מראש את הנולד. סתמו חור ישן נפתחו חדש. –

חיים:  יש הצעה שגם סבון יכנס לרפת.

סבון:  אין לו מה להגיד. –
הוא חושב שהקיבוץ הוציא אותו מהרפת מתוך איזה סבות. –
הוא עצמו היה מסכים לעבוד ברפת אך כמו שהדברים עמדו כאן בשיחה פעם, זה אינו מאפשר לו להמשיך ברפת.

צבי נ.:  … אסור לנו להוציא חבר מענף באופן מוחלט. אם אין שאלת עייפות או מחלה גם סבון וגם תנחום צריכים לשוב לרפת.

סבון:  לא חשב אף פעם לעזוב את הרפת, הוא גם במשך כל הזמן מתעניין בכל דבר הנעשה שם. – אז העמידו את הדבר כך שהוא רוצה כאילו להשתלט על העובדים ברפת, היו עוד איזה שאלות מקצועיות אשר התבדו. הוא רוצה עוד לחכות קצת כי אחרי כל מה שהיה אין לו כל אפשרות להיכנס לרפת. הדברים היו בשיחה וכולם קיבלו אותם.

יוסף פ.:  לאיש העומד באופן כזה בענף יש לו חובה ואחריות להיכנס לעבודה כשזה נחוץ.

קובה:  … את מיטב כוחותינו הקדשנו למקום עבודה זה. כול הישנים יש להם חובה אחרי איזה הפסקה להיכנס לרפת אם זה נחוץ – הקיבוץ מוכן לבקש סליחה מסבון או מי שהוא אחר.

חיים:  בדרך הזו לא נגיע לשום דבר, לכול אחד יש סבות, אחד עבד 5 שנים ברפת, שני נעלב, שלישי נוסע, וכו’.
בכול אופן במצב הנוכחי אי אפשר להמשיך.

גוסטה:  רוצה להיכנס לרפת אך היא כעת נוסעת לחדש או יותר להבראה עם בנה, אחר כך היא תכנס לרפת.

אישקו:  מציע שמניו יכנס כעת במקום גוסטה, לסבון ולתנחום לדחות את כניסתם.

שמואל:  כל זמן שהוא מנהל בפלחה קשה יהיה להכניס אותו בתור קבוע לרפת.

שודרון:  מציע שתנחום וסבון יכנסו לחדש ימים לעזרה לרפת ובינתיים יכנס מישהוא חדש.

שמואל ק.:  יש הצעה שמניו ימשיך גם בשנה הבאה לפלחה כי זה חשוב לא להחליף בכל פעם את ההנהלה בפלחה. לעומת זה ישנם אנשים שמסבות פרטיות אינם מסכימים לעבוד ברפת. במצב הנוכחי זה חובה אלמנטרית למלא אותה העבודה שיש הכרח בה.
אם כל אחד יכיר בחובה זו, הוא עצמו מוכן גם להמשיך בעבודה ולהבליג על כל הקושיים. –

סבון: מסכים לדבריו של שמואל, אם הוא יראה את ההכרח בזה הוא יכנס לרפת.

תנחום:  אין לו עוד אפשרות לשוב לרפת.

צבי:  … הוא חושב שסבון צריך להיכנס לרפת כי הסבות האלה שהיו אז אינן יכולת לעמד כעת.

סבון:  חושב שלפי השיחות שהתנהלו בעניין זה תנחום צריך להיכנס לרפת ולא הוא.

שמואל:  סבון כעת עסוק בקניות על כן יותר נכון שתנחום יכנס לרפת.

תנחום:  מסכים להיכנס לרפת (מחיאות כפים).

אנשל:  עד שלא תתברר שאלת המכוורת הוא אינו יכול להיכנס לרפת.

                          שיחה        5.9.1931

יהושוע:  מוסר דין וחשבון על המו”מ בינינו ובין המחלקה להתיישבות ויש סיכויים לקבל פיצויים על חשבון נזק שנגרם ע”י העכברים שיגיע עד ל 200 לא”י. אין תקווה שהסכום הכללי שיגיע לנו בעד השנה שעברה יעבור על 500 לא”י. בבלי רמז לנו על תקציב של -1900 המכיל קנית פרות
890 לא”י, הכפלת הלולים בנין רפת וחריש עמוק. לעומת זה הננו דורשים תקציב של 3600.
… לפי הודעתו של בבלי אין מה לקוות לסכום הזה.
באנו לתל-אביב והתחלנו להתעניין בקומביין, המנהל המחסן הודיע לנו שהוא יכול לתת לנו קומביין במחיר של 350 לא”י. אנחנו שאלנו את המנהל מה הן הנחות שאנחנו יכולים לקבל במקרה אם נשלם כסף מזומן, דרשנו שהוא יוריד לנו מהמחיר עוד את סכום הריבית שהוא מגיע ל 22 לא”י. באופן כזה אנחנו יכולים לחסוך קרוב ל 45 לא”י. הוא מהתחלה הסכים להצעה ואחר כך הופיעו קושיים יורידיים, אין עוד תופס של חוזה מוכן בצורה כזו ואחר כך עוד קושי נוסף. הופיעו פרטנדנטים חדשים על המכונה.
אנחנו על כל פנים צריכים להחיש את קנית המכונה באשר התנאים הם נוחים מאד, ואסור להחמיץ לנו את ההזדמנות.

שאלת הקומונה. נידונה שאלת הספקת אנשים העומדים לנסוע לחו”ל – הסכום יעלה ל 9 לא”י – מלבד נעלים, אין ביכולתה של הקומונה לכסות מתקציבה את ההוצאה הזו.
יהושוע כ. מוסר שאין כאן עמדה פרינציפיונית אלא מצבנו הכספי החמור אינו מאפשר לעבור עוד בסכום הזה את התקציב.
              מחליטים שעל הקומונה עם וועד
              הפועל לסדר את הדברים הנחוצים
              בשאלת נסיעת החברים. 

    שיחה 
     1) מועצת החינוך   
     2) שאלות ארגוניות.
זאב פותח את השיחה ומסביר את החשיבות של בחירה של איש שלישי למועצת החינוך אשר עומדת לפני פעולות תכופות לרגל התחלת שנת לימודים. מציע שהקיבוץ יקבע את עמדתו לנימוקים של אפרים.

שמואל ק.:  מציע את צבי נוימן את שלום ו. ואת אנשל.

בהצבעה מקבלים  צבי נ. – 15, שלום ו. – 3, אנשל – 2.

צבי נ. מודיע שהוא לא יקבל בשום תנאים את התפקיד, אינו יכול לפרט את הנימוקים אולם ברור שהוא לא יכול לרגל הדעות שהושמעו על ידי וופצ’יו ואפרים ר., לא יוכל לעבוד אתם,
ברור יסודי.

זאב:  מודיע על התפטרותו מהמועצה.

מציעים למסור את העניין הכנות לפתיחת המוסד לוועד הפועל וקובעים שיחת ברור ליום שלישי.

בעניין שעות עבודה מחליטים להפסיק את ב11 לפני הצהרים ולבטל את שתיית תה ב 2.30 כמו כן את ארוחת (ארבע) מנחה.

שמואל ק.:  לשאלות הארגון לא יקדים השתא שום דין וחשבון מקיף של וועד הפועל.
… ולבחור את האנשים בשביל תפקידים של מסדר עבודה וחצרן.
העבודה בחודשים האחרונים התנהלה בסדר מלבד תקופה אחרונה שגרם לדוחק לרגלי ההבראה.
כרגע נמצאים על המקום 37 חברות, 47 חברים.
הקושי המיוחד בעבודה הוא שאין אנשים די בשביל כניסת אנשים לעבודה ולענפים קבועים.
התפקידים שטעונים פתרון הם אקונומיה + חצרן וסדור עבודה, אני בעצמי ממלא תפקיד יותר משנה. הדברים מעיקים עלי מאד ואין לי כל אפשרות לחשוב על זה שאני אוכל להמשיך עוד הרבה זמן. אני מאמין שהדברים ישתנו לטובה.
גם בשביל הקיבוץ יותר בריא כאשר נכנס איש חדש לתפקיד אשר משקיף על הדברים בצורה אחרת ויש לו גישה יותר רעננה לעניינים. אני בעצמי לא מרגיש את כוחותיי הפיזיים מספיקים בשביל להמשיך בתפקידי.
התביעה העיקרית היא קביעות של האנשים, צריך להפחית באנשים ארעיים.

אליעזר:  מציע קודם לטפל יותר בשאלות משק ולקבוע את תוכנית המשק עד 1 לאוקטובר.
בקשר עם חילוף משמרות הוא מציע שטדזיו יישאר בתפקיד. הצלחת התפקיד איננה תלויה בתכונה מיוחדת אפשר להשתלט על ארגון עבודה על ידי גמישות או על ידי מרץ – העייפות של טדזיו היא מקרית.
מתנגד לחבור של תפקידים החצרן ומסדר עבודה, מציע לבחור חצרן במקום אשר.

צבי נ.:  חושב שצריך לשנות את אופן של סדור עבודה. מסדרים את האנשים ולא את העבודה, צריך לשחרר את סדור עבודה מסדור עבודת בית וצריך למצא להם פנאי ואיש אחר. צריך לסדור עבודה היומי להשאיר רק את התפקיד לקבוע איזה עבודות תעשנה למחרת ובאיזה מספר אנשים.
בקשר עם חילוף משמרות. אין אני יכול לדרוש מאת טדזיו, הייתי דורש זה לו הייתי רואה את סיכויים להסכמה מצידו של טדזיו.
לדעתו לא כדאי לאחד את שני התפקידים של החצרנות וסדור עבודה, לא צריך דווקא לחפש את הקימוץ.

יהושוע כ.:  … הוא עצמו טרם עבר את התקופה של כניסה לתפקיד. המצב החדש שהתרחש בתוך המצב הכספי של הנהלת הסוכנות מציגים כסיכויים לא מזהירים ביותר ביחס לאפשרויות של השגת תקציב.
השאלה העיקרית העומדת כעת בוועד הפועל החדש היא שאלת מסדר העבודה. יש בזה מהשלילה, אם כל שנה מוכרחים להחליף את בעלי תפקידים.
בנוגע לשמואל ק. רצוי היה מאד שהוא יישאר לשנה הבאה. הוא מתאר לו מסדר עבודה חדש יגרם קושי רב לכל הוועד הפועל בפרט לו בתור גזבר. הוא בתור גזבר עוד חדש וחשוב לו מאד ששמואל יישאר זה מקל מאד על עבודתו.
בכל אופן זה יהיה לרעת המשק אם נאחד את שני התפקדים, ואם שמואל לא יישאר מסדר העבודה. צריך על כן לבחור בחצרן חדש, את הקמוץ של האיש הזה צריך לחפש במקום אחר.

יוסף פ.:  השנה פחות מאשר ביתר השנים טפלנו בשאלות העבודה ומשק. מסדר העבודה לא היה אשם, המוסדות היו מוזנחים מאד.
סדור העבודה השבועי אשר לו הוא מיחס חשיבות רבה הוא מוזנח מאד. כעת אין כבר מלחמה כזו בין מנהלי הענפים כרגיל, יש יותר הבנה, חדירה יותר לעצם המשק כלו, וזה אפשר לעבור את השנה בלי חיכוכים. תמיד היו משתתפים כל מנהלי העבודה היו מוסרים דין וחשבון מהנעשה בענפים, והיה גם קהל די רב.
כעת בחודשים האחרונים קהל אינו בא, מנהלי העבודה מוסרים אמנם מה שיש למסור ואחר כך חושבים שבזה מלאו את חובתם ומסתלקים. כל אחד עומד בפנת העבודה שלו ואין לו אפילו אינפורמציה על הנעשה. צריכה להיות דאגה וחרדה מצד האנשים, ואם זה איננו – אי אפשר לנהל את העבודה לא בענפים ולא במשק כולו. צריכה להיות עבודה תוכניתית בסדור העבודה.
סדור העבודה השבועי הוא המוסד הכי רציני והכי חשוב.
כל מנהלי הענפים מחויבים להשתתף בסדור העבודה שבועי מחוץ לזה צריכים עוד להשתתף איש אחד נוסף מכל ענף, צריך לברר את השאלה למה הקהל אינו משתתף בסדור העבודה. מסדר העבודה הוא אחראי בעד הוצאת העבודה לפועל לפי סדור העבודה.
אין בכוחו של מסדר העבודה לחדור ולנהל את כל עבודה במשק, בשביל זה יש תמיד מומחים יותר גדולים. הוא צריך לארגן רק את העבודה. מסדר העבודה צריך לבלות יותר זמן בשדה ולהסתכל במצב העבודה.
לו הייתה למנהל הענף הערובה שעבודת השבוע בענפו תעשה בזמנה לא היה עומד על זה שעבודה תעשה דווקא באותו היום.
אם סדור העבודה השבועי יהיה מסודר אז מנהלי הענפים נותנים יד חופשית למסדר העבודה לסדר את העבודה בענפים מבלי לשבת שעות יום יום בסדור העבודה.
בחצר שוררת הזנחה בדברים קטנים.
הוא מציע שלכל ענף תהיה פנה מיוחדת בחצר. הענף ידע יותר לשמור על כליו, לא פעם צריך לחפש כלים קטנים, ולא ידוע איפה לחפש אותם במשק, אנו יודעים איזה התמרמרות זה יוצר וכמה שעות בטלה.
הוא מציע לאחד את שאלת החצרנות עם האורווה.

יצחק נ.:  נכון שסדור העבודה בערב לוקח יותר מדי זמן.
כשהיו מעט אנשים לא היגע לדבר על דברים חשובים, כשהיו הרבה אנשים, כל אחד הביע את דעתו ואף פעם לא באו לידי גמר.

                  המשך השיחות על הארגון        26.9.1931

יהושוע:  בקשר עם הפעולה של בנק הפועלים.
בנק הפועלים נגש לפעולה רחבה בחו”ל לביצור. אנחנו חתמנו בפעם הקודמת על מספר מניות. ברוב המשקים חתמו שנית. אנחנו מחויבים לחתום גם כן מניות שנית, בתנאי שנקבל קרדיטים בזמנים יותר ארוכים. הבנק לא התחייב לכך, אולם ברור שבזמן שההון של בנק הפועלים יגדל ייהנו המשקים במידה יותר גדולה. על כן וועד הפועל מציע לחתום על 100 מניות – 100 לירות.

יצחק פישלר:  … בזמן הזה אין לחתום על 100 לירות בלי תוכנית כספית לפחות של שנתיים, בצורה זו עם זה הועמד אני מתנגד.

יהושוע:  לדברי יצחק – הצעה זאת היא קשורה בפעולה בחו”ל, לפי שעה חתמו רוב המשקים לבד משקים זעירים, ולהם חושבים העוסקים בדבר לתת הקלות בכדי שיוכלו לחתום. בעין-חרוד החילטו גם כן לחתום פה אחד, אחרי 3 חודשים ולהם יש שתי מניות לכל איש. אצלנו זאת לא זסטה אלה שאין לנו עד היום אף מנייה אחד.

שמואל:  אנחנו הסכמנו להשתתף בפעולה זאת, בתנאי שירוכזו סכומים יותר גדולים בחו”ל. אולם לא יוכל להיכנס לעסק בתנאי, אולם אם לא ישיגו את מטרתם בחו”ל יבטלו גם את כל הפעולה בארץ. ברם ארונוביץ חשב שתהיה תועלת גם למשקים.

מצבעים על שאל זאת: א) בעד 50 מניות, ב) על 100 מניות.

דוד כהנה:  יש לנו זכות לא לחתום, זה לא יקלקל את הפעולה בבנק, זה גם לא יגרע מהקרדיט שלנו. אולם זה ישפיע באופן פסיכולוגי.

בולק מציע לחתום רק על 50 מניות.

א) הצבעה על 100 מניות:  22  נתקבלה ההצעה של 100 מניות. 

ממחר מצלצלים מעבודה ב ½11.

          המשך ענייני ארגון.
שמואל:
יש לבחור בחצרן ומסדר תורים. אני מציע את שלומקו לחצרן. אין הצעות אחרות לחצרן.

מצבעים – בעד 25 קולות. שלומקו נבחר לחצרן.

שמואל:  עבודת הבחורות לא מסודרת וגם עבודת בית. יש לקבוע סדר ידוע בעניין זה שבחורה תעבוד מספר חדשים בשנה בשדה ואחר בבית. גם סדור תורים בשבת הוא קשה ואחראי, על כן יש לבחור באיש מוכשר למסדר תורים.
מצעים את יצחק ניגר,  לונק,  בונק,  פנינה,  בולק;

הצבעה: בעד בולק – 4,  בעד פנינה – 16,  בעד לונק – 23,  בעד יצחק – 5,  בונק – 4.

מצבעים עוד פעם בין פנינה ולונק,  בעד פנינה 18,   לונק 27.     נבחר לונק.

מוסה גולדנברג:  פונה לשיחה שיבטלו את זרימת מי הכביסה לתעלה.

דוד כהנה:  מציע לברר את שאלת הנטיעה בין הבתים.

אנשל:  מציע לברר במשך 7 ימים את שאלת ההספקה בבית, שלא ידחה למספר חדשים.

לשאלת ענף הכבשים:  קובה, לא נעים שאני צריך לדבר על הענף ולא ברל. עובדה שברל עוזב את הענף. על כן אני מעמיד את הדבר הזה בשיחה.
מראשית קיום הענף יש יחס ידוע לענף הזה, ומתוך היחס הזה עזב סקלרץ את הכבשים וכעת ברל יעזוב אותו.

מצב העדר הוא רע, ויהיה כנראה גרעון. הסבה היא מקרית, השנה עדר הכבשים הצעיר לא התפתח מחוסר מרעה טוב. צריך היה ללכת אתם למרעה למרחביה. זה היה גם מועיל לעדר השני.
… ברל ניפגע וותר על זה. אני דרשתי בירור והדבר נדחה עד היום. רצינו בעצמנו לארגן וועדה, אולם היא לא יצאה לפועל. למעשה המצב עם העדרים הוא רע, לא דאגו למרעה, את הצעירים לא נוכל למכור מפני שהם ירודים. המצב הזה דורש דאגה והכרה בו בזמן שברל עוזב את הענף.
… יש הכרח פעם אחת להציג את הדברים האלה בכדי להסיר את אי הבנה ועלבונות שסופגים הרועים.
בקשר אם הפלחה. בכל ענף אחר דואגים להספקה, לכבשים לא דואגים. המרעה בהרים לא יספיק, עיקר המרעה הוא בעמק. טוב היה ששאלת המרעה בחפצי בה יסודר גם כן ע”י סדרן עבודה.
החליטו להשאיר 100 דונם ספיח למרעה, והתחילו לחרוש אותם. יש לסדר את הדברים המעשיים שאנו הצענו.
דבר שני יש הכרח לשנות את היחס האדיש ומעליב לגבי רועים והענף הזה.
בשאלת המים, מוכרחים לדאוג שהעדר ישתה בצהרים ובערב בתעלות. בסחנה אי אפשר להשקות מסבת גנבות, בג’לוד אין לעיתם מים, בשוקת אי אפשר להשקות את כל העדר.
העזיבה של האנשים מן הענף הזה היא פרי של יחס הלא נכון של כל השנים לענף הכבשים.
בשביל ברל זה אסון לעזוב את העבודה, אני מציע שהקיבוץ יניע בכל האמצעים את ברל שישוב לענף.

ברל:  אני מעמיד פה את שאלת העתיד שלי בקיבוץ. אני לא רוצה להציע הצעות לתיקון. אני רוצה להעמיד לפני עובדה לצאת לשנה אחת תבחרו לכם רועים אחרים שירעו יותר טוב.
אני אשם במצב הזה, מפני שקבלתי עלי את הקבלנות בצאן. כל זמן שלא יטפלו בצאן מצד כל האנשים הענף לא יתקיים. כל דבר קטן לא יצא בלי התמרמרות ולא נעשה. בעין חרוד הענף התבטל מסבה זאת. לאותו המצב יגיע אצלנו.

דרור:  … המסקנה שהענף הוא רנטבילי אולם אם האנשים יסתלקו אין תקווה לענף. הצעות לתיקון הן לא קונקרטיות הן מקריות. אם ברל עוזב לחצי שנה הרי זה לא אסון אם לתמיד הרי צריך למכור את הכבשים מיד.

שמואל:  אני אדבר על פרטים, יש ועושים שגיאות וסדרן עבודה כשהוא צריך להכריע בעצמו הוא שוגה. עבודה מתנהלת מזמן כבר בהתאמצות גדולה, ואין לעשות עבודות שהן לא תכופות. סודרה הבראה במספר 12-10 אנשים וזה מתנקם בעבודה במשך כל הזמן.
ביחס לברל אני לא רוצה לעמוד אם הוא צריך עכשיו להמשיך או לא, אני מאמין שהוא ישוב.

                             שיחה        29.9.1931

                הנידון:   שאלת הבראה

שמואל ק.:  לפני חדש ימים החלטנו על ההבראה יחד עם חששות, אולם נענינו לתביעה שנשמעה בתוך לצורך התכוף להבראה למספר אנשים שנחלשו בתקופה האחרונה. הדוחק בעבודה גבר בשבועות האחרונים. הרבה ענפים הוזנחו. לא נעים לי בפרט לציין שעלי לעביר את התפקיד למסור למנהל התפקיד החדש את המצב הדחוק.

     מוסר פרטים על שיחה מנהלי ענפים.

תוכנית העבודה לשבועיים הקרובים.

  
יתכן שמפאת חוסר באנשים נהיה נאלצים לקצץ באי אלו עבודות.
קשה להציע כעת לבטל את הבראה אולם אין הוא רואה מוצא אחר.

חיה צידנובסקיה (חובשת): כבר מזמן חשבנו על הבראה במקום. סדור הבראה היה בהתחשבות עם צרכי עבודה. נשארו מספר אנשים זקוקים להבראה ועדין לא הצלחנו לאפשר להם את זה. דורשת יחס אחראי ורציני מצד החברים להבראה.

שמואל ק.:  הייתה אפשרות לקיים את ההבראה לו החברים היו מותרים על נסיעות פרטיות.
אין הצעה אחרת יש הצעה לבטל את ההבראה ויתכן שעם שנוי מזג האויר הצורך התכוף בהבראה תחלוף.

אנשל ט.:  בשביל סדור הבראה דרוש מאמץ והבנה מצד החברים, ומצד המוסדות צריך לדאוג להגשמת ההבראה ושמירה על כוח עבודה.

פודי:  עומד ומבקר במספרים. חושב שיש צורך לבקר במספרים. חושב שאם התוכנית דורשת
½116 איש, ויש על המקום 114 איש, עם תוספת אנשים הבאים מחו”ל המספר מגיע ל 118 איש.
לפי דעתו אפשר בתנאים כאלו להגשים את ההבראה.

צבי נ.:  במשך חודש ימים לא התקדמנו בכלום, במשך חודש ימים חסרו אנשים נוספים שבאים לעזרת ענף. מציע לדחות את מועד הבראה לעוד חודשים. חושב שאז תהיה אפשרות להגשים את הבראה.

בהצבעה של  14  נגד  12  אנחנו ממשיכים את ההבראה.

                    שיחה כללית        30.9.1931

שאלת החריש העמוק סביב חדר האוכל:

אפרים ר.:  מוסר את הפרטים בדבר החריש העמוק. מציעים לנטוע ציטרוסים הדורש חריש עמוק סביב חדר האוכל, 12 ימי עבודה. מפאת דוחק בעבודה יש קושי להגשים את ההצעה. היות שבאו בשיחת מנהל ענפים הוא מעביר את השאלה לפני השיחה.

מניו:  מציע לחרוש ב 10  ולפתוח בורות, מתנגד לחריש עמוק.

צבי נוימן:  מתנגד לחריש עמוק היות שמצב העבודה הוא חמור ויש סכנה שאם נקבל על עצמינו זה ידחה עבודות רבות ויקצץ את ענף גדול אספסת.

טדזיו:  מציע להתחיל החריש העמוק למרות שזה יגביר את הדוחק בעבודה.

דרור:  מציע לחרוש בטרקטור ולהילחם ביבלית באמצעים אחרים.

מנדל פ.:  חושב שהכרחית חרישה במניש. מציע למרות הדוחק בעבודה אפשר להוציא את החריש לפועל.

פילק:  מציע לחרוש היות ואחרת יש סכנה שנדחה את הנטיעה לשנה שלמה.

הנקה הופרט:  חושבת שאין צורך בחריש עמוק, ובקבוצת הנטיעות טרם החליטו מה היא צריכה לנטוע שמה.

אפרים ט.:  חושב שמפאת דאגה לטפול העצים יש צורך בנטיעות ציטרוסים.

פילק:  חושב שלא צריך לנדוד עם נטיעת הציטרוסים עד לתל יוסף ולהזניח כאן על יד הבית מספר דונמים שהם מוכשרים לנטיעה.

צבי נ.:  מצביע על ההפסדים וקושיים בעבודה, זה נזק של 10 דונם אספסת.

יוזק א.:  מציע לחרוש במחרשה 14 בטרקטור.

ארטק:  הוא בעד החרישה.

קולברג:  מציע להתעניין במשקים הקרובים.

                     מצבעים:  מחליטים על חריש במניש.

הייתה פעם החלטה לבטל את האפשרות הזו שחברי-קיבוץ ילכו החוצה להרוויח כסף למטרות פרטיות. –
כעת אנו עומדים בפני מקרה קונקרטי, אנו הבטחנו פעם לארטק שניתן לו אפשרות לנסוע לחוץ לארץ. – בקשר עם ההחלטה הזו אנו חושבים לאפשר כעת לארטק לעבוד בכביש אחי שיגמור הבניין, בכדי שיוכל להשתכר את הכסף בשביל נסיעה לחוץ לארץ.

          החלטה: מאשרים את אפשרות של ארטק של נסיעתו של ארטק.

יהושוע כ.:  בשאלת אקונומיה. ממינה לא יודעת אם היא תוכל לקבל את התפקיד היות שהיא עומדת לפני נסיעה לחו”ל ולא תוכל לגמור את השנה. ברור שאותה דרגת החיים שהייתה בשנה שעברה שהיא עולה לגבי משקים אחרים תצטרך לרדת.
עלינו להחליט אם ממינה תנהל את האקונומיה או אנחנו בוחרים מחדש.

ממינה:  לא חושבת להסתלק מפאת רצינות המצב אלא עומדת האפשרות של נסיעתה.

לונק:  חושב שממינה לא צריכה להסתלק, חשוב הניסיון שהיא רכשה לעצמה בעבוד.

תנחום:  חושב שצריך בהחלט להכניס איש חדש.

קטנה:  חושבת שצריך לבחור באיש חדש.

מחליטים לבחור באיש חדש.

מצעים: יולקה, שנקה   אנשל:

יהושוע כ.:

נונק:  מציע לקבוע את מחיר יום כלכלה

דוחים בחירת האקונום לשבוע הבא ומציעים לבחור וועדת הספקה, וסמכותה תקבע על ידי משא ומתן עם המוסדות.

אליעזר:  מוסר דין וחשבון מפעילות מועצה משקית, חושב שהפעולה מצומצמת נבעה מתוך זה שהיא הייתה בבחינת ניסיון וצריך היה בזהירות לקבוע את מסגרת סמכות מבלי שהיא תתנקש בפעולת מוסדות אחרים.
אם פעולת הייתה דלה* זה מסבה זו שהוועדות שלה לא היו די פעילות. צריך להטיל יותר עבודות על וועדת תוכנית.
הוועדה צריכה לבחון במשך 3 חודשים את התפתחות הענפים.
וועדה כספית: הטלנו על הוועדה הזו  לקבוע את שיטת וחוג פעולתה, היא לא סימה את עבודתה הזו. הוועדה הכספית צריכה להיות גם וועדת הביקורת. צריכים לבחור באנשים כאלו לוועדה אשר יסכימו למלא את התפקיד בכנות. בוועדה הכספית צריכים להיות דווקא אנשים לא מוכרים בתור מומחים זה יהיה מן התועלת למשק.
הוועדה הכספית צריכה לפעול מידי חודש ולבחון את התוכנית הכספית לחודש הקרוב.
וועדת הספקה: לא הייתה די פעילה מיפעת אי פעילות וועדה כספית.
מתפקדי המועצה: להרחיב ולקרב חלק מהאנשים להנהלת העניינים. מתנגד לקשור את המועצה עם וועד הפועל, צריך להשאיר למועצה עצמאות וקביעת התפקידים והסמכויות.  

צבי נ.:  חושב שיש חיוב בקיום המועצה, אחד המעצורים של פעילות המועצה היה אי יציבות של וועד הפועל. האניציטיבה בפעולות הוועדות לא יכול להיות בידי החברים, מציע להטיל על וועד הפועל להיות אחראי בעד כנוס הישיבות.
גם מתנגד שיכניסו רק חברים חדשים. האניציטיבה צריכה להיות בידי הגזבר…
וועדת הספקה:  הרפיון של וועדת ההספקה נבע מתוך חוסר רצון מצד מנהלי מוסדות הספקה.
המכשול השני הוא היה חוסר מספרים שלא היו מוגמרים ונמסרים בזמן.
חושב שוועדת הספקה צריכה להתקיים.
חושב שלא צריך להיות חבר ההספקה.

                        שיחה כללית        7.10.1931

עומדת שאלת אקונום.
ממינה לא ממשיכה את עבודתה בתור אקונום. מחכים להצעות חדשות.

יש שתי הצעות: פנינה ואידה. שנקה ויולקה.

פנינה:  הצעות כאלה אין באות בחשבון. בחורות אשר עובדות באופן קבוע בענפים לא צריך להוציא לעבודה זו. ישנן בחורות אשר ממילא עובדות בבית ואלה תוכלנה באקונומיה*.

יולקה:  היא מתלבטת בשאלה זו האם לקבל את התפקיד הזה. אך אחרי שיחות עם אנשים באה לידי זה שהיא לא צריכה לקבל את האקונומיה מאי אלו סבות.

דוד:  היות ויולקה אומרת שהיא חושבת את עצמה לא מתאימה לתפקיד זה. ובתנאים ידועים הייתה יכולה למלא תפקיד זה – יש לברר אתה את הדבר ולחקור את הנימוקים של סרובה.
אם יש איזה הפרעות אולי אפשר להסיר אותן, מציע לברר את הדבר עם וועד הפועל.

יולקה:  מבקשת לקבל את סרובה כי היא לא תוכל לקבל עבודה זו.

מצעים את טובה.

מצעים לברר את הדבר עם שנקה עוד פעם.

יהושוע: הוא דבר עם שנקה בטרם השיחה, מציעה אותה בתור אקונום, הנימוקים שלה הם דומים לאלה של יולקה. על כן הוא מציע לבחור בין השתים.
אין לדחות את הדבר – אקונום נחוץ תכוף.

תנחום:  מתנגד לבחור אנשים בתנאים – ולהשאיר להם פתחים לסרוב. אופן הבחירה הזה הוא בעוכרינו. צריך לבחור אנשים אשר מסכימים לקבל את התפקיד הזה.

    מחליטים לברר את הדבר עם שנקה.

    ממשיכים את הוויכוחים על ארגון וועדות.

יצחק פ.:
נותן סקירה על עבודתה ומטרותיה:
כשבחרנו את המועצה רצינו לבחור ארגון מייעץ לוועד הפועל, רצינו להגביל את הוועד הפועל ולשתף יותר אנשים בענייני המשק.
רבים לא האמינו במוסד זה, היו כאלה אשר פחדו שהמועצה תקפח את זכותו של הקיבוץ.
אי אפשר להגיד שהמועצה הצליחה במאה אחוזים, רך היו הרבה דברים שהמועצה הצליחה לפתור.
כעת צריכה לבוא ביקורת אשר תשמש לשכלול המוסד הזה.
הוא מציע להמשיך בדרך של שנה העברה ולהמשיך את המועצה ולשכלל אותה.
וועדת ההספקה. ראינו את הקושי בבחירת אקונום, הדברים עד כה לא היו מסודרים ובדרך זו לא יהיו מסודרים גם הלאה. אין רשימות מדויקות אין חשבונות הכול נעשה לפי חשבון רגעי, אין סדר מושל* בזבוז. יש להצטער שהבחורות שלנו כל כך מעט מתעניינות במשק בית, חסרה לנו הבעל ביתיות במובן הידוע, אין לנו עקרת בית.

אפרים ר.:  מי צריך להיות מזכיר המועצה, האם חבר הוועד הפועל או לא.

יהושוע כ.:  אינו שולל את המועצה של השנה העברה, היא התקימה רק זמן קצר, ובישיבות שטפלו בשאלות המשק – זה הביא ברכה על ידי סברת המצב.
צריך להמשיך את הניסיון הזה.
באשר ליתר הוועדות יש להגיד שהן הכרחיות כי השנה אי אפשר לסדר כך שעניינים יהיו בידי שהי שלושה אנשים. השנה תהיה קשה מאד, ההכנסות לא תגדלנה וההוצאות תגדלנה – מסבת התייקרות הפרודוקטים ביחס לשנה העברה.
הוא מציע לבחור במועצה משקית, לבחור בוועדה כספית, בוועדת הספקה ובוועדת תוכניות.

אליעזר:  עם לא היו ערעורים בוויכוח אין לחזור על דבריו.

מנדל פ.:  בתוך הצעות על ריכוז ענייני המשק אנו שוכחים על הארגון הכי חשוב ומכון וזה מנהלי הענפים, למנהלי הענפים ישנה איניציטיבה ויתר המוסדות המנהלים משמשים בתור בלמים להם, אי אפשר להשאיר את העבודה שתתנהל באופן אנרכי כמו עד עכשיו בין מנהלי הענפים.
אין לראות שוועדת התוכניות תבואנה באמצע השנה לבקר את התוכניות שאינן יוצאות לפועל כראוי.
… צריך לחשב שעבודת הענפים תתנהל באיזה שהיא קשר בין אחד לשני. הוא אינו רואה ברכה רב בוועדות
המועצה צריכה לסדר את העבודה בין מנהלי הענפים. המזכיר של המועצה צריך לרכז את החומר. האיניציטיבה תבוא מצד מנהלי הענפים.

דוד כ.:  חושב שצריך להמשיך את הניסיון של המועצה. אנו לא מחנכים מנהלי משק, אך צריך לתת אפשרות לאנשים ללמוד את המשק. העובדה היא שמנהלי הענפים מנהלים את המשק. – רב הדברים בידיהם.
מזכיר המועצה  המשקית צריך להיות חבר בוועד הפועל. לוועדה כספית אין מה לעשות – יש צורך שיהיה איש אשר יעמוד לצד של הגזבר ויעזור לו, ומדי פעם בפעם צריך לבקר את פעולתו.

אנשל:  כשניגשנו לפני שנה לבחירת המועצה היו חלוקי דעות. כעת זה לא עומד בגדר של וויכוח המועצה היא הכרחית.
הוא לא רואה צורך במוסד של מנהלי הענפים לחוד הרי המועצה היא בעצם מורכבת ממנהלי הענפים.
אין כוננות לקבל תפקידים מצד החברים, מסרבים בכל פעם, ולפעמים בעל כורחו מכריחים את מישהוא לקבל תפקיד, במקרה כזה האיש אינו יכול למלא את תפקידו באופן מלא.
באופן ארגוני על כן אין כל התקדמות, הערנות וההשתתפות בשיחות הולכת ופוחתת וזה יביא אותנו למשבר.
אנו הולכים לקראת בנקרוט ארגוני. 

צבי נ.:
מנהלי הענפים מנהלים את המשק על כן נכון לאחד את האיניציטיבה זו לכוח איניציטיבה אחת.
המוסד הזה נחוץ אך פשוט מתוך חוסר זמן הוא לא יוכל להתקיים. חלק השאלות צריך לעמוד בסדור העבודה השבועי וחלק במועצה. מנהלי הענפים יביאו את הצעותיהם ובמוסדות הנ”ל יתווכחו עליהם. לפי חשיבות השאלות האלה הן תעמודנה או בסדור עבודה או במועצה. הוא חושב שאין צורך במוסד מיוחד של מנהלי הענפים.
וועדת ההספקה: הטעמים שהכשילו את הוועדה הזו היה חוסר משטר, חוסר אקונום, חוסר חשבונות מסוימים וכו’. במוסד הזה צריך למנות אנשים אשר ירצו להתמחות בשאלות הכלכלה והספקה, פה צריכים להתחנך ספצים, חשוב שתהיינה בחורות בוועדת הספקה, בחורות שמתעניינות בשאלות אלה.       

                     שיחה כללית        7.10.1931

מסבת העדר כמה אנשים מוסמכים השיחה אודות התקציב השנתי נדחית. –

מבררים את השאלה של מקומות דירה בשביל ילדי בית הספר.
חפציבה דורשים מאתנו 5 חדרים לבית הספר לפי הפרופורציה וחדר אחד בשביל מרקחת. הם דורשים חדרים טובים בצריפים הכי טובים שלנו, כי גם הם נותנים מקומות טובים.
אנו הגענו לידי הסכם שניתן להם את הצריף הכחול ונעביר את האנשים שלנו למעלה לחברת הילדים הישנה. –

בחירת מועצת החינוך.

נבחר דוד כ. למועצת החינוך.

יצחק פישלר דורש שיציגו עוד פעם להצבעה בין נונק ובין דוד כ.

בהצבעה מבטלים הצעה זו.

יהושוע כ.  מציע לבחור לוועדת החברים את אנשל.

מציעים את נונק, טובה, משה ה. ויצחק פ.

נבחרו משה ה., טדזיו, קובה והודיה.

וועדת הספקה:
         מחליטים לבחור בוועדת הספקה.

יש הצעות לבחור ב 5 אנשים, 3 אנשים אקונומיה ומנהלת הקומונה, והצעה 2 אנשים ושני מנהלי המוסדות.

         נבחרו  אנשל  ודוד כ.

                        שיחה כללית        14.10.1931

על הפרק דו”ח של הוועדה.

פודי:  אנו מוכרחים למסור היו את הדו”ח שלנו, כעת בא ערעור מצד אי אלו אנשים אשר חושבים שצריך ראשית כל לגמר עם שאלת הארגון.

דרור:  אי אפשר להבטיח לוועדה את הרציפות בשיחות על ענייני הוועדה, יש גם שאלת התקציב השנתי אשר אי אפשר לדחות אותה. –
מציע לדחות את שאלות הוועדה לעוד שבועיים.

שמואל ק.:  לפי דעתו רק בשבת נוכל לדבר על התקציב כי אז יהושע בבית.

דוד כ.:  מציע לגמר בשאלות הארגון ובשבת להחליט על יתר שאלות הצריכות לעמד בשיחה.

מחליטים להמשיך בשאלות הארגון.

דרור:  בניגוד לדעה שנשמעה בהמשך הוויכוחים הוא חושב שכל הוועדות והמועצה לא הועילו ולא כלום.
נדמה היה שהוועדות האלה התקימו בשביל זה שיהיה לחבריה הסיפוק שיש דמוקרטיה בקיבוץ והעניינים לא מסתדרים רק בכותלי הוועד הפועל.
גם השאיפה שהוועדות והמועצה תמשך את החברים ליתר פעילות והשתתפות בהנהלת
הדברים – לא נתמלאה.

כמו שהמועצה הייתה יכולה לפעול רק אילו הייתה אוטונומית כך גם הוועדות לא יכלו לפעול באופן תיאורטי.
קשה מאד למצא את הדרך ביו שני הדברים האלה, שגם לנהל את המשק טוב וגם לספק את כל דרישות החברים ביחס לזה; עד כה עוד לא מצאנו את הדרך איך להגשים את זה.
הוא רואה רק דרך אחת למציאותית. –
גם וועדת התוכנית לא מלאה את תפקידה, הוועדה הזו צריכה להכין את התוכנית חצי שנה לפני השנה החדשה, וכל השנה לבקר האם הכול מתמלא כדבעי.
הוועדה הכספית לא עשתה בכלל כלום, אילו וועדת התוכנית הייתה פועלת באופן
פרמננטי – הוועדה הכספית לא הייתה נחוצה בכלל. גזבר אשר עזב זה רק את העבודה אינו יכול לבקר את עבודת היו יום של הגזבר החדש ולהטות לו את הדרך, כי לכל אחד יש אופן שלו. מי שרוצה לשבת בבית ולחשוב באופן תיאורטי שהוא היה בכל מקרה קטן מתנהג אחרת – זה בלתי הגיוני.
גם וועדת ההספקה לא עשתה הרבה, אנשל היחידי אשר סחב בעול במשך כל השנה. אם חברי וועדת ההספקה אינם על יד ההגה של המשק ואינם יודעים את המשק על בוריו – עבודתם לא יכולה להיות פורייה.
יש ובכן דיסוננס גדול בין דבריו ובין דברי יתר החברים. –
אין כעת ההתלהבות בשביל הוועדות כמו בשנה העברה. בכל אופן כעת יש לנו ניסיון, אנו רואים את כל הליקויים אשר היו בשנה העברה, אולי נוכל לתקן את המצב – בכל אופן אסור לנו להמשיך באותה הדרך. –

דוד כ.:  מציע לא להיכנס לוויכוח בשאלות האלה. אחרי הרבה התלבטויות וויכוחים הגענו לצורה ידועה של ארגון. – 
הוא מציע להמשיך עוד שנה בצורת ארגון זו.
דוד מציע להגדיר את תפקידי הוועדות.

מנדל פ.:  דורש ישיבות של מנהלי הענפים אשר להם ניתנת סמכות רחבה, הדבר הזה בא בסתירה עם תפקידי המועצה וכמעט מבטלת את נחיצותה. – 
דבר על תפקידי המועצה. נחוצה עבודה יותר תוכניתית. אחד התפקידים ביקורת על מלוי התוכנית כל 3 חדשים.

צבי נ.:  רואה כעת סכנה לעצם קיום המועצה וזה מתוך אדישות של החברים ומתוך בקרת של השנה העברה. העבודה בשנה העברה לא אומרת כלום היה דעות מתנגדות זו לזו בנוגע לתוצאות עבודת המועצה. אם לא תהייה השתתפות ערה בישיבות המועצה היא בוודאי לא תצליח והיה יותר נכון לכנס את מנהלי הענפים. –
יכול לראות שבמשך הזמן יוצר איזה חוג אנשים אשר ישלוט בכל, ואשר את שרותם נצטרך לקבל בלי תנאים. –
על כן צריך לשמר על קיום המועצה בצורה קצת אחרת מאשר בשנה העברה.
הפעלת הוועדות והמועצה צריכה להיות בידי הוועד הפועל והוא צריך להיות מעניין להכניס את הרוח למוסד הזה.

אנשל:  לא צריך לקחת את זה בתור הנחה שיש אדישות מצד החברים.
… זה יהיה המבחן האם אנו רוצים למסר את הנהלת העניינים לכמה אנשים או האם כל החברים ישתתפו בהנהלת העניינים.

הוחלט שחבר הוועד הפועל יהיה יושב ראש של המועצה.
     הוחלט שגם יושב ראש של וועדת התוכניות ושל הוועדה הכספית יהיה חבר וועד הפועל. 

רבקה ה.:  מציעה לבחור (ביושב ראש) מזכיר המועצה אשר הוא יכנס בתור חבר לוועד הפועל.

מצבעים בשאלה זו.

הוחלט (ברב של 9-5) לבחור במזכיר המועצה אשר יכנס אחר כך לוועד הפועל.

צבי נ.:  מבקשים הצעות בשביל מזכיר המועצה. תפקידו לכנס את הישיבות.
…על כן הוא אינו רואה הכבדה בזה אם מסדר העבודה יהיה מזכיר המועצה. הוא מציע את אפרים ר. או את דרור.

מצעים את צבי נ.

שמואל ק.:  חושב שהכי מתאים בתור מזכיר המועצה זה מסדר העבודה.

יש חמש הצעות  דרור, צבי נ., אפרים ר., פודי, נונק.

נבחר צבי נ. בתור מזכיר המועצה.

לוועדת התוכנית מציעים
מנדל פ., יוסף פ., משה ג., סלומניצקי, אליעזר.

נבחרו – דרור, סלומניצקי, אליעזר.

מבקשים הצעות לוועדה כספית, הוועדה צריכה להיות מורכבת מהגזבר ועוד שני חברים. –

מצעים  נונק, דוד כהנא, ארטק(מנדל פ.), יצחק פ.

מנדל פ.:  מבקש למחוק אותו מרשימת המוצעים מפני שהוא אינו רואה מה יש לעשות בוועדה זו.

יוסף פ.:  אינו כל תוכן לעבודת הוועדה הכספית.

נבחרו  ארטק ונונק.

צבי נ.:  אינו מסכים לקבל את תפקיד המזכיר במועצה. אינו רואה אפשרות לנהל את המוסד הזה.

מנדל פ.:  מציע לבחור בתור מזכיר חבר וועדת תוכניות.

הצעתו מתקבלת – נבחר אליעזר.

רבקה:  דוד כ. אשר נבחר למועצת החינוך אינו מסכים להשתתף בישיבותיה.

דוד כ.:  הוא מקבל כל תפקיד שמטילים עליו אך הוא מבקש לבחור אותו רק לתפקיד אחד. מפני שהוא נבחר כבר לוועדת ההספקה אינו מסכים להיות במועצת החינוך.

קובה:  בחירתו של דוד לתפקיד זה היא אינה מקרית, הוא בקשר עם ההרכב של מועצת החינוך. יש גם הספקת ילדים ולזה חוץ דוד כ. יש תמיד בבית הספר שאלות מסובכות בקשר עם הספקת הילדים ודוד כ. יוכל לעזור הרבה בשאלה זו. 

הודיה:  מבקשת לשחרר אותה מוועדת החברים, היא מלאה תפקיד בשנה העברה. תפקידה בוועדת החברים באה בסתירה עם העבודה החורפית בלול.

שמואל ק.:  אי אפשר שכול אחד יתפטר מהתפקיד אשר הוטל עליו, גם הוא מלא תפקיד קשה בשנה העברה. –

       התפטרותה של הודיה אינה מתקבלת.

              שיחה כללית        15.10.1931

הוחלט לתקן את הכביש על חשבון ההנהצ. בהשתתפות המשק. אצלנו יש הרבה עבודה בתיקון. אנו צריכים לתת את כל ההובלה זה 450 קוב. הובלת 150 קוב חפירה יחד עם חפציבה. אחרי שהתחילו להוביל את הבזלת – התחילו חילוקי דעות האם כל ההובלה של הבזלת נחוצה, אולי מספיק רק להוריד את החצץ. השבוע היה כאן מהנדס אשר דרש שאנו נוביל כעת את הבזלת, אשר הוא חושב אותה להכרחית. אם אנו מתנגדים להצעתו העבודה בכביש תתעכב.

אפרים ט.:  הוא מערער על ההשתתפות שלנו כי היא צריכה לעלות לנו בסכום גדול מאד.

ארטק:  הוא אינו מאמין שהבזלת תשמור לנו על הכביש.

אנשל:  תומך בהצעה של המהנדס לכסות את הכביש בבזלת. עלינו לתת לכביש את הטיפול האפשרי.

יהושע:  אנו התחייבנו פעמים שאנו נתקן את הכביש, ואי אפשר כעת אחרי שהנהצ. התחילה כבר בעבודה להעמיד את הדברים להצבעה. –

וועדת ההספקה התחילה כבר בעבודה והיא דורש לבחור באקונום.

מצעים את שנקה.

שנקה:  רוצה לנסות למלא את התפקיד הזה. היא הייתה רוצה שתינתן אפשרות להרחיב דבור בשאלה זו בכדי שהחברים יוכלו להעמיד את דרישותיהם ביחס לאקונומיה.

רבקה:  אינה יכולה להבין איך הקיבוץ עבר בשקט על התפטרותו של ווצ’יו, האיש השלישי עוד לא נבחר וגם היא אינה מסכימה לעבד במועצת החינוך יחידה.

דרור:  שאלת התקציב לשנה הבאה. העבודה של הערכת התקציב היא חשובה מאד, הגענו כבר לשלמות* ידועה. התקציב של השנה החלטנו השנה לאזן אותה.
… למרות שהתוצרת שלנו גדלה בכל זאת אין לנו אפשרות לאזן את התקציב מבלי עזרה מבחוץ. אם לא ננמיך את דרגת חיינו. –

הרפת והגן יכולים להרבות את ההכנסות שלהם.
ענף המטעים היגע לסטביליזציה ידועה.
הפלחה הודות למכונות החדשות ובירידת המחירים, הפלחה כעת דורשת פתרון לעתיד. צריכים לסדר את הפלחה מחדש ולקבוע את מצבה במשק.
הלול עד כה היו לו תנאים טובים. רמת התנאים הורע, ההספקה התיקרה וכו’.
ענף הכבשים היגעה בשנה העברה לפסגת ההכנסות שלה. וכעת יש עמידה.

ההכנסות שלנו בשנה הבאה יסתכמו ל 6500 לא”י. 

                    שיחה כללית        20.10.1931

על הפרק דו”ח של וועדת החברים.
מתווכחים על סדר היום של הדו”ח. מצעים שהוועדה תמסור דו”ח כספי ואינפורמציות על החברים וכו’. ואחרי זה וויכוחים בשתי השאלות האלה, בשיחה שניה שאלת הדירות.

פודי מתחיל בדו”ח הכספי.
אנו הוצאנו השנה – 520 לא”י  בתוך זה יש סכום של 60 לא”י אשר הוא לא צריך – לפי דעת הוועדה כלול בתוך תקציב הוועדה.

הוצאנו   להוצאות חברים   139
          לעזרה מדיצינית  218
           לעזרת קרובים  97 

…ההוצאה השנייה של הסעיף הזה, זה הוצאות חברים וזה מצטבר ל 50 לא”י.
הסכום הזה מתחלק על סכומים קטנים מאד מ 5 ג’ ואלאה לנסיעות ולצרכים הכרחיים של החברים. לדרישות הקטנות של החברים השתדלנו לא לסרב. לסרוב היה רק מקום אם באותו היום לא היה הכסף בנמצא.
טיולים וביקורים – 30 לא”י. טיולים כמעט לא היו השנה, לחברים אשר יש להם כאן קרובים או קיבוצים שלהם מאפשרים פעם בשנה לבקר אותם. –
נסיעות לחוץ לארץ. השנה מחוץ לכמה פרוטות לא הוצאנו כלום.

2  עזרה מדיצינית – 218 לא”י.

ב)  רפוי בחוץ לארץ – 67 לא”י.

ג)  רפוי שנים 47 לא”י.
לרפוי שנים הרגיל הוצאנו כ 35 לא”י אך פה נכנס עוד סכום של 12 לא”י אשר הוצאנו בשביל חברה אחת אשר היה דרוש לה רפוי רדיקאלי – ההוצאה הזו הייתה בלתי נראית מראש.
ההוצאה הייתה גדולה בעקר מפני זה שרק בסוף השנה יכולנו להביא הנה רופאת שניים אשר ישבה כאן ורפאה לרב האנשים את השניים.
פודי מציע להפריש חלק מהתקציב בשנה הבאה לתיקון יסודי (כתרים, שניים מלאכותיות) של השניים – ההוצאה הזו היא הכרחית.

הבראה  בחוץ 50 לא”י.
הבראה בחוץ לא הצלחנו ביותר, האנשים שבו במצב לא הרבה יותר טוב מאשר נסעו. לעמת זה הצלחנו בהבראה בבית. ההבראה בבית איננה דורשת הוצאות גדולות ולא בכסף מזומן, והגענו השנה לתוצאות טובות. אנו מצעים לשנה הבאה לבטל את ההבראה בחוץ.

רפוי בטבריה.  16 לא”י.
השנה הוצא לזה סכום קטן מאד כי התרחצו בטבריה רק 4-3 אנשים.

עזרה לקרובים  97 לא”י.
בתקציב היה 125  בשנה העברה הוצא בסעיף זה 140 לא”י.
בסעיף זה אפשר לעשות חשבון מדויק על ההוצאות. הוצא הרבה פחות ממה שקבענו. ההוצאה הזו נתונה בהרבה בידי הגזבר והוועדה אינה שולטת בה.
… לשנה הבאב צריך להבטיח באיזה שהוא אופן שעזרת קרובים תהיה מובטחת.
בשביל עזרה לקרובים בשנה הבאה דרוש סכום של 150 לא”י.

2  אינפורמציה על החברים ואורחים.
עומדת שאלה של 4 אנשים אשר הוועדה לא יכלה לבוא להסכם בקשר אתם.
הוועדה השנה לא עבדה לפי תוכנית מסוימת ביחס לקבלת חברים ואורחים, זה היה תלוי בהרבה ממצב העבודה הרגעי. –
אנו צריכים לצמצם את מספר האורחים עד למינימום: אורחים זמניים הם מכבידים גם על הקומונה, גם על תקציב הוועדה וגם על סדור הדירות.

שאלת קאוף.
קאוף ישנו כאן כמה שנים ועלינו להעמיד כבר את הקנדידטורה שלו – הוא בקש דחוי מסבת ענין משפחתי שלו שצריך בקרוב להתברר. אנו נתנו לו זמן של 3 חודשים – במשך הזמן הזה עליו להחליט בנוגע לקנדידטורה שלו. –

                 שיחה על קבלת חברים        22.10.1931

10 מעומדים. רפאל, שלומקו, מאיר ר., דבורה, בלה, דורקה, קלרה, פיגה, מחקה.

רשימת אנשים זמניים:

אסתר חושבת שאי אפשר לקבל חבר עם מספר קטן של קולות.

לשנה שלמה מתקשרים: סלה, הלה, דוחה, אסתרקה, רחל ב., שרה, פסיה, דינה, חייה זינגרמן.

חברים:  מלך, גורן, קורף, 4 אנשים שיש עליהם ערעור: יואל, אריה, ויס, והלל.

יש הצעה לדון על כל איש לחוד.

משה ה.: עם הוועדה עומדת להרחיק את אי אלה אנשים רוצה לשמע את הטעמים.

ווצ’יו:  דעת הוועדה שארבעת אנשים הנזכרים צריכים ללכת, מציע להתווכח על זה.
הנימוקים הם: אנחנו נמצאים במספר 58 חברים יש לנו מקום רק ל2 חברים. הוועדה החליטה להרחיק אנשים שאין בכוונתם להישאר. ישנו גם טעם חברותי.
אריה, היות שאין תקווה שיתקבל בתוכנו, השפעתו על החברה אינה נכרת, לא יוכל להתבלט כאן ולהגיעה לעמדה עצמית, יתכן בסביבה אחרת ייקלט יותר. הוא גם מנסה להתקבל במקום אחר.
מדת התקשרותו היא לא תהייה יותר גדולה.
אותם הטעמים יש לוועדה ביחס להלל.

יואל:  מטעמים חברותיים אינו מתאים לקיבוץ. והיה נלעג ולא ימצא הערכה מתוך אופיו…
ויס  נתקבל באופן זמני וכעת הודענו לו שלחורף אין לנו מקום בשבילו.

משה ה.:  אין לסמוך על הרגשה סובייקטיבית של כמה אנשים.
אנחנו שומעים שהילדים שהתחנכו אצלינו מתקלקלים אצלינו, אני כופר בזה. הנימוק שהקיבוץ השפיעה לרעה על אריה לא נכון. הוא חושב להפך. עם אנחנו נרחיק אותו עלינו להקדים קודם ריביזיה.
אותו הדבר ביחס להלל. הוא התפתח במשך היותו בקיבוץ. צריך לעשות מאמץ לאפשר לילדים להישאר. אמרים שהם רוצים כאן להישאר מפני שישנה כבר רפת נטיעות וחושבים להם את זאת לגנאי. אני דווקא מעריך את זאת. אצלם יש דווקא הבטחון שהם יישארו ויתקשרו למקום. לא מוכרחים להחליט תיכף.
אשר ליואל, מתנגד לסרוב הקיבוץ, אין הטעמים מתקבלים עליו.
ויס, אינו יודע למה זה החבר זה אינו להישאר כאן.

נונק:  ידוע שחברים נשארים זמן יותר רב, זאת כמעט דרך בטוחה להתקבל בתור חבר. אנו מוכרחים להיות זהירים מאד בקבלת חברים חדשים מפני שאין כמעט מקומות בשביל חברים.

צבי נ.:  חושב שהוועדה לא עשתה נכון. צריך לדאוג לאריה הלל מה שיהיה אתם למחרת. הם עלולים לבא לסביבה שתשפיעה עליהם יותר גרוע. אמנם אין לנו התחייבות כלפי דידם, אולם בכל זאת נחוץ לדאוג לסידורם. צריך להשאיר אותם עוד איזה זמן אצלינו.
חושב שאריה ודאי לא יוכל בעתיד להתקבל בתור חבר. אחרת אמנם הלל, אצלו אפשרויות יותר גדולות.

מניו:  מציע להשאיר את יואל לשנה.

אפרים ר.: מתנגד לדעת הוועדה בקשר עם יואל וויס, אינו יכול לקבל את הטעמים האלה. הוא חושב שדנו רק מתוך סימפטיה, לא מכירים אותם, איש לא הכיר אותם. אין לדון רק מחיצוניותם, הוא אינו חושב שהם לא יוכלו לעמוד, הם ידעו ללחם וירכשו להם את העמדה הנחוצה. יחסם לעבודה ומסירותם מלבב מאד ויש לו הערכה מלא לזה. הוא מאשר את הישארותם לשנה.
הוא מתנגד לקנה מידה של סימפטיה.

וובצ’יו:  הייתה שאלה למה נתקבל גריון לשנה למרות שבא אחרי ויס. אין לנו קריטריון, הדבר נתון להערכה, שוקלים נימים נפשיים ואינו מתמרמר על זה. מוכרחים לשקול עם להשתתף עם החבר הנדון בכל שטחי החיים. נהגנו ככה: עם יש מספר הגון אשר מציע ודורש את איש מתחשבים עם זה. אשר להלל ואריה. מסיר את הנימוק של התחייבות הנימוק הזה אינו יכול להכריע. עד כמה שהסביבה משפיעה לרעה ביחס לחברים אלה צריך הקיבוץ לקבל תפקיד חינוכי. אין זה בכוחו של הקיבוץ, אנו מודדים עד כמה שהחבר נותן לחברה, עד כמה שהתהום שבין החבר והחברה הולכת וקטנה וגדולה. אנחנו לא יכולים להיות לאפוטרופוס לא כלכלי ולא מוסרי, לא טוב יהיה לחברים אלה אצלנו מפני שטרם היגעו להתבגרות הנחוצה. תומך בדעתו של צבי נ. שהקיבוץ יעזור בסידורם, שיוכלו יותר קל להיכנס לחיים. בקשר עם שני אנשים האחרים, הוא אינו נסוג מהחלטתם הוא חושב שהטעמים שנזכרו יש בהם הגנה ושמירה על הרכב הקיבוץ.

מציעים מי בעד אריה: 13, נגד 22.

הלל: מי בעד זה שיישאר: 18 קולות  12 בעד הצעה שניה להשאירו לשנה.

מי בעד יואל: בעד 9 קולות, 17 נגד.

ויס  16 בעד השארתו, 3 נגד.

וובצ’יו: מעיר לדו”ח של הוועדה, חושב שהוועדה זקוקה לקונטקט ער ותכוף עם החברה. הקשר עם החברים הוא תלוש מאד. יש לנו כל מיני דעות בין החברים על תפקידה של הוועדה ועלינו לברר כמה שאלות של הוועדה. הפעולה החשובה שנמסרה לוועדה היא התאמת מספר החברים גם במובן חברתי ומשקי.
יש גם לדבר על כוח קליטת חברים. נוצרה כבר אצלנו מסגרת קבועה ומסורת ידועה וקשה לחבר חדש להסתגל. יש אצלנו תופעות שליליות וההופעות האלה גוברות בהשפעתן על החדשים על התופעות הטובות. קשה לחבר חדש להביא בתוכו להשלמה ושווי משקל בין ההשפעות האלה.
היכולת של הוועדה אינה מתאימה לצרכי החברים ההולכים וגדלים.
אנחנו רואים התגברות הצרכים בכל סעיפי הוצאה ועל ידי זה הצטמצמות של הוצאת הנאה בלתי אמצעית של החברים.
יש התמרמרות בין החברים שחלוקת הכספים תתחלק אך רק לפי הצרכים האובייקטיבים בלי בקרת ובלי קריטריון. יש חברים החושבים שהם מקופחים להנאתם הפרטית כלפי חברים שנהנים במקסימום. יש אנשים שנהנים מחפש וטיול יותר מאחרים.
בקשר עם עזרת קרובים יש מקרה אחד שאין לנו שליטה עליו ואין ביכולתנו לעשות שום דבר למרות שהננו עומדים באופן מתמיד עם קיצוצים. יש אי שוויון גם בסעיף טיול, ומערערים נוכח כל מקרה של הנאה נוספת מתוך טיולים מרובים לגבי חברים אחרים. אין ויתור שווה אצל כל החברים. אין שוויון בקומונה שלנו. צריך להתגבר על כל מיני קטגוריות המאפשרות אי שוויון. מציע לסדר אינדקס של החברים לשם בקרת היכול לקבוע הנאה שווה.
הוא רואה שיש סכנה לסעיף טיול, הוא חושב טיול הוא הכרחי מהרבה טעמים, פרטיות ואפילו חברותיות. בשבלינו האיש יכול מרחוק נוכח בקורים והכרה עם סביבות אחרות, יודע גם יותר להעריך את חיינו. הוא מציע טיולים משותפים כללים לסביבה. אנו צריכים (לגון) ולשלוט (על) הניתן לחבר אפשרות של טיול.
אנו עומדים לבטל את ההבראה בחוץ, יש במקום זה להרחיב את ההבראה בבית ולתת לאנשים אפשרות של חפש מעבודה.
עזרה מדיצינית הסעיף הזה אינו נתן לקצוצים.

                          שיחה        24.10.1931

בחירת מועצת החינוך:

מצבעים על דוד כ., צבי נ., הצעתו של קובה, נבחר צבי נ.

וובצ’יו:  אחרי מלוי המועצה הוא חוזר מהתפטרותו בשיחה הקודמת.

ממשיכים בוויכוח על התקציב:

יצחק פ.:  דורש פרוט כל הסכומים אחרת אי אפשר להתווכח.

דרור:  36000 ל’ חלב, 100000 ביצה 30 גר’  ה 100, 100 ל’ עצים, 50 מהגן, 50 מהמטעים, היא הסכימה לפרודוקטים מהבית למטבח, עורכים את החשבון באופן כזה שחלק מהספקת גן מטעים ולול שהוא יכול באופן מוחלט לעבור לשווק מעריכים לפי מחיר השוק.

אנשל:  מתוך וועדת הספקה: הוועדה קבעה לכלכלת אנשים 2100 לי, אינו לוקח בחשבון את הפרש במחירים, מתאמצים לסדר לפי הצעת התקציב הקומונה 210 לא”י, הנעלה 150 לא”י לפי הצעת התקציב.

מנדל פ.:  הודעת הוועדה לא מספקת, שמענו שאנו צריכים להוריד 10000 ו 6000 ביצים לא שמענו פרוטים, הוא חושב שזה מצומצם מאד.

דוד כ.:  חקירת תקציב הכלכלה לא נעשתה עדין מתוך חסר זמן, הפעם עשו זאת. יש רשם שאפשר יהיה להסתפק בתקציב כלכלה המוצע. נחוץ טפול הנהלת חשבונות והשנה על ידי סדור רציונלי באקונומיה נוכל בהחלט לקמץ, מובן אם המחירים יעלו הדבר יהיה קשה.
מאמין אם יש מספר אנשים הלוקח עליו לקמץ הדבר יהיה אפשרי. גם התקציב הקומונה אפשר בלי קצוצים מיוחדים להסתפק, מובן במחירים הנוכחים. גם את ההנעלה אפשר בתנאים אלה לסדר אולם בתנאי שתמיד יהיה הסנדלר בזמן.

משה ג.:  וועדת הספקה לא עשתה נכון שלקחה לדוגמה את תקציב וועדת התוכנית. אפשר לקחת לדוגמה את דרגתנו דאשתקד ורק בכוון זה צריכה להעשות העבודה. עבודת וועדה צריכה להיות בזה להפוך את הוצאות הפרודוקטים מבחוץ לתוצרת מהמשק ואז תהיה עבודתה פורייה.

ממינה:  מציעה לסדר גן על חשבון המטבח, על הגן לעבד בקשר עם מטבח באופן כזה לא לעשות חשבון של עבודת גן אלא האנשים העובדים שם הם אנשים כאלו עבדו בתוך המטבח.
חושבת שירקות עגבניות צנון יש להם ערך יותר גדול מביצה.

ברל:  לא הכניסו לתקציב את הספקה בגבינת כבשים.

צבי נ.:  וועדת הספקה לא הגישה לנו כל תוכנית. אנו צריכים להשתדל להוציא עד כמה שאפשר פחות כסף החוצה. הוא חושב שלא נוכל לעשות גן – בשביל הבית.

איציק:  אינו מאמין בתוכנית של גן בשביל בית. אנו מתאבקים קשה במילוי עבודה של הגן שצריך לתת הכנסות. עבודה בין כה אינה מתמלאת. אמנם הרבה ירקות היינו יכולים להספיק לבית ולקמץ למטבח הרבה. היינו יכולים להספיק בצל מיץ עגבניות תירס ועוד ועוד וכל בעד הוצאות מזומנות קטנות, אולם הדבר אינו יכול להתגשם. התנאים בהחלט אינם – לא אנשים לכך ולא מים. יש רק דברים בודדים שנוכל להוציא לפועל מחוץ לתוכנית הקבועה של הגן.

יצחק פ.:  זאת שנה ראשונה שאנו קובעים 50 מאי לאיש.
אסור לנו לרדת מדרגה הנוכחית. מוכרחים לשמר על הבריאות.

דוד כ.:  קשה מאד לחקור את הסכום יש רושם שנוכל להגשים את גבולות התקציב. המחירים רק אינם קבועים ופה אפשר להיכשל.
בסעיף סיגריות אינו יודע מה לעשות ברור שגם כאן מוכרח לחול קיצץ.
מציע לקבוע 3 אנשים שימצאו מודוס להגשים את ההצעה במקום 156 לא”י 96 לא”י.

ממינה:  אשתקד כלל התקציב 130 איש השנה בשביל 110 איש.

אנשל:  חשבונות כלכלה שהוצאנו מהנהלת חשבונות שמשה לנו מורה דרך. התאמצנו לסדר את תקציב ככה שהכלכלה תישאר בכל זאת אפשרית ומובן גם מתאימה לתנאינו.

שמעון:  אנחנו מוצאים מתקציבנו 80 סיגריות לטייחים. דורש שיהושע ייקח בחשבון את ההפרש בסיגריות.

קלוברג:  חושב שיהושע עשה לא נכון שעל דעת עצמו קיצץ עוד ממספר הסיגריות המינימליות לפי ההחלטה.

יהושע מתנגד להוסיף על תקציב הסיגריות.

אנשל:  מציע לכסות ב 600 מאי הכסף הנשלם מהפועלים בשביל סיגריות, את החסר בתצרוכת סיגריות של החדש.

יהושע:  למרות שהננו דנים כל הזמן על קצוצים הדבר אינו ניכר בשום מקום. הדברים הולכים את דרכם. בטוח שהקצוצים יתחילו לצאת לפועל תתחיל התמרמרות.
שואל איך צריך כבר החדש לנהג בהזמנת הסיגריות.

קלוברג מציע שחלק אנשים שהאישון אינו הכרחי לו עליו לותר.

דרור:  אי אפשר למדוד את הצרכים כל אחד באופן אינדבידואלי אלא קולקטיבי. אי אפשר להשאיר אנרכיה. מוכרחים להסתפק בתקציב סיגריות המוצע.
מציע שעל הגזבר לעבד לפי התקציב המוצע.

צבי נ.:  ההפרש הוא 1 לא”י בחדש, אפשר לסדר את זאת, מציע וועדה לסדור חלוקה: לניר, קלוברג, שמעון, פודי.

יהושע כ.:  מציע לקנות בגבולות התקציב.          

                        שיחה        7.11.1931

         על הפרק:  גמר שאלת הארגון.
                     המשך העיון בשאלות התקציב.

משה ה.:  יש להחליט על נתינת כסף שהוא מחוץ לתקציבנו בסכום של 12 לא”י להנקה ז. להוצאות דרך חזרה. הוועדה חושבת שנצטרך לדון בכלל על נסיעות חברים לחו”ל הנוסעים על חשבונם הם ואחר מתברר שהקיבוץ צריך להמציא את ההוצאות חזרה.

יהושע כ.:  הגזבר אינו מחליט על הוצאות כספיות השייכות לוועדה. אם זאת היא שאלה פרינציפיונית על הקיבוץ להחליט.

תדזיו:  הוועדה חושבת שנסיעתה של הנקה שייכת לשאלת נסיעות חולים לרפוי. אינה יכולה רק להחליט בגבול הסכום המלא כי זה יתנקם בכל התקציב.
         הננו נותנים את ההוצאה לאשור הקיבוץ.

יהושע כ.:  על הקיבוץ לאשר את ההוצאה ועל הוועדה להסתדר בתוך הקלקולציה הכספית של החדש.

משה ה.:  חושב שהדבר אינו מסודר. אין אפשרות להוציא את הסכום של 12 לא”י היות שהוצאה זו הייתה בלתי נראית מראש.

פודי:  … כשהנקה נסעה לחו”ל אמרה שיש לה כל הכסף הנחוץ, והוצאנו כבר סכומים שלא התחשבנו עם הוצאתם.

יוסף פ.:  … באמת חשבה הנקה בזמנו שתוכל לחזור בכספה היא, כעת הרע המצב בבית והדבר אינו אפשרי. דורש שהדבר יוכרע הערב.

בהצבעה הוחלט לאשר את ההוצאה.

סבון:   מוסר אינצידנט שהיה בינו ובין כמה רפתנים בסדור עבודה. הייתה שאלה של החלפת שבת
העליבו אותו והנהו נאלץ לבקש לשחרר אותו מענייני הרפת.

קובה:  חושב שהוא משתמט מעזרה לחברים, אולם הנהו מצטער שהוא העליבו.

משה ה.:  סבון משתמט למלא חובה חברית. כל החברים חושבים שסבון אינו ממלא את חובתו.

מניו:  חושב שסבון עשה לא נכון במאנו להחליף שבת של חבר.

סבון:  אינו משתמט, אינו משתמט באמתלות, מצטער על זה שלא מאמינים לו, ביחס כזה של חברים מובן שלא יוכל יותר לטפל בענייני הרפת.

יהושע כ.:  מתנגד לעין בשאלה זאת הערב. הערב מקדש לברור שאלות אחרות.

אפרים ר.:  מתקבל רק קושי כשאחד הרפתנים נחלה. סבון נחלה והרפתנים הבאים לחשבון להחלפה אף הם ממאנים להחליף בנקטם את סבון. עליהם להשלים עם העובדה שסבון חלה, יוכלו וודאי בכוחותיהם הם להחליף את השבתות.

שודרון:  מציע שהוא מחר יחליף.

עוברים לסדר היום:

יהושע כ.:  אליעזר ניבחר בשיחה למזכיר המועצה אולם הוא מסרב לקבל על עצמו את התפקיד הזה ומתוך זה אינה המועצה פועלת. עליו לתת נימוקים.

אליעזר:  לפי שידוע לו לא מסרו גם חברים אחרים שהתפטרו מתפקידם את נימוקיהם. באחת השיחות החליטו שלא בנוכחותו להטיל עליו אי אלה תפקידים. אינו מקבל אותם. אין לו אפשרות לנמק את סירובו כעת, ימצא זמן מתאים לזה. אינו יכול להזדהות עם הציבוריות של הקיבוץ ומטעם זה אינו יכול למלא את התפקידים שהטילו עליו.

יצחק פ.:  על הקיבוץ להחליט אם הוא רוצה במועצה או לא. על הקיבוץ לבחור באנשים אשר יפעילו את המועצה ויעזרו להצלחתה, אחרת אפשר לותר על המועצה.

יהושע כ.:  תמה לשמוע ערעורים את שאלת קיום המועצה. לדעתו עמדה רק שאלת האנשים שימלאו את התפקידים.
… אחד החסרונות היה שהמזכיר לא היה חבר בוועד הפועל. לא היה קשר בין שתי האינסטנציות.
… אולם את זה אפשר לתקן. מתנגד לבטל את המועצה על סמך השנה העברה.
… מציע שיושב ראש המועצה יהיה חבר וועד הפועל.

יצחק פ.:  שואל אם הקיבוץ עומד אחרי המועצה, לא מוכרח להיות אליעזר יושב ראש, אפשר להציעה אחרים. הוא מוכן לבטל את הצעתו של בטול המועצה, אינו עומד אחריה אם יוכח אחרת.

דרור:  אני הייתי בין אלא שהתנגדו למועצה וגם כעת איני מאמין בהרכבתה. גם התיקון החדש לא יעזור.
לא מספיק לתת עצות מוכרחים להיות מעורב בתוך כל ענייני המשק, מוכרחים באופן מיוחד להתמסר לזה.
איני מאמין במועצה כמות שהיא הייתה בשנה זאת. לדעתי המועצה לא הצליחה.

יהושע כ.:  היות שהתגלו עוד פעם חלוקי דעות בקשר עם קיום המועצה, מציע להרכיב וועדה שיבררו עוד פעם את שאלות האלו ויביאו את השאלות מבוררות לשיחה.

אפרים ר.:  מתנגד לפתרון זה. אנו צריכים להצביע על קיום המועצה ועל החברים לקבל את מרות ההחלטה שתתקבל.

יצחק נ.:  אין דרך עוד פעם לברר את יסודות המועצה, יש די אנשים המחייבים את המועצה ועלינו לבחור באנשים הרוצים להגשמתה.

מנדל פ.:  מציע שוועדת התוכנית תמשיך את עבודתה.

פודי:  מציע את מנדל בתור שלישי לוועדת התוכנית.

       מנדל אינו מקבל.     

                   שיחה כללית        21.11.1931

על הפרק:  1) שאלות חברת ילדים
                    2) שאלת ארגון
                    3) מכבש

וובצ’יו:  מעמיד שאלת גזברות של חה”י. התחילה דרשנו בשביל המוסד אוטונומיה רחבה ומתוך זה הנהלת חשבונות וכספים אוטונומית. למען לא להרחיב השפעת משק אחד במיוחד על המוסד רצינו לחלק את ההנהלה ולהעביר את הנהלת החשבונות אלינו. קב. חפצי בה חושבת שאי אפשר לקרע את הנהלת החשבונות מגזברות. הוא חושב להעברת אוטונומיה משקית היא הכרחית מטעמים חינוכיים למוסד. בשאלה זו היו חלוקי דעות בין חברי המועצה.
מעמיד את שאלת עבודתו של אליהו. עבודתו של אליהו עד כה היא עזרה בעבודת הוראה, השכבת הילדים, תורים בשבת. יוצא שאליהו עסוק 9-10 שעות ביום. חבר המורים חושב לנחוץ לרכז את כל הדברים האלה בתוך עבודתם.
קב. חפצי בה חושבת שעל אליהו לעבד רק חצי יום. חושבים שעבודות מלאכה אשר בה מטפל אליהו אינה נחוצה בסביבת עבודה ורוצים לקבוע במקום שעתים רק שעה אחת.
אנחנו הסכמנו בשעתו לעבודתו של אליהו מפני שרצינו לתת לאליהו אפשרות של כניסתו לעבודה מלאה במוסד אחרי ניסיון של שנה. עמדתה של הקבוצה הרוצה להגביל את עבודתו מכשילה את החלטתנו.

צבי נ.:  אשר להנהלה כספית. הוא משוכנע לטעמים אשר הביאה ח”ב בקשר עם האוטונומיה של המוסד, אי אפשר עוד לתת אוטונומיה למוסד כה צעיר.
ישנן שתי אפשרויות: גזבר מתוך המועצה או הנהלת חשבונות מאתנו ועניין הכספים מנוהל על ידי חפצי בה. הדבר אינו אפשרי, לא תתכן חלוקה בין שני מוסדות האלה זה רק יביא לתסבוכת מיותרת.
אשר לאליהו, הוא חושב שצריך לדרוש מחפצי בה שיסכימו לעבודה שלמה של אליהו, חושב שיש הפרדה בנימוקים של הקב. העומדים כלם תחת דרישה של קימוצים.

תדזיו:  לא הייתה לנו בקרת בשנה שעברה על האופרציות הכספיות, הדבר אינו יכול להמשך. הכרחית וועדה כספית המבקרת חדש חדש את הנהלת הכספים. ישנה הכנסה מילדי חוץ חדש חדש והכסף הזה צריך להתחלק בין שני המשקים.

אפרים ר.:  קשה לדבר על שאלתו של אליהו, בעצם טרם שמענו תוכנית עבודתו של אליהו. מתוך דברי וובצ’יו בעניין השכבה מוצא הוא את טעמי הקב. לצודקים. לסדר איש מיוחד להשכבה יכול לעמד בספק. בעניין תורנותו של אליהו בשבת, הוא חושב שבשביל חפציבה הדבר מכביד היות שהם יכולים לסדר את עבודת השבת על ידי התורנות הרגילה.

וובצ’יו:  תוכנית עבודה כבר נקבעה בחבר העובדים. לעבודת סדנאות אשר מנהל אליהו מסכימה הקבוצה. עניין תיקון הנעלים של הילדים היה בשנה העברה מוזנח מאד.
הקבוצה בעצם אינה מעריכה את עבודתו של אליהו ואין זאת רק שאלה משקית. אנו צריכים לפלס את הדרך לעבודתו של אליהו. אנו צריכים לתת אפשרות לאליהו לניסיון והדבר לא יהיה אפשרי במשך חצי יום עבודה. עלינו לתמוך בהצעת חבר העובדים ולאשר יום עבודה מלא של אליהו.

יהושע כ.:  מציע לאשר את הצעת חפצי בה להשאיר את הנהלת הכספים וחשבונות השנה בידיהם.
הוא שואל עם לעמיד את שאלת האוטונומיה בתור שאלת עתידה של המוסד.

וובצ’יו מסתלק מדעתו זו של החלטה על האוטונומיה עד שהשאלה תהיה אקטואלית.

להצעתו של יהושע אין מתנגדים.

עוברים לשאלת המכבש. חפצי בה הסתלקה כל הזמן משותפות עם המכבש ואין אנו צריכים לשתף את חפצי בה בפיצויים ששלמו לנו. חפצי בה מסרה את הדבר למרכז החקלאי והוא מסר לגריון לבוררות. הצענו להם להשיב את החוב של 82 לא”י מינוס אמורטיזציה תוך הסכומים שמגיעים לנו מהנהלה הציונית בעד כלים.    הצעה נתקבלה.

יוסף פ.:  לפני שבועיים הוחלט לשלח להנקה כסף להוצאות הדרך חזרה, הדבר לא סודר, והנהו נאלץ להעמיד את הדבר לפני השיחה.

משה ה.: לא הייתה לו אפשרות להפריש את הסכום הגדול הזה מתקציב הוועדה.

יהושע כ.:  אם הוועדה חושבת שהוא יכול לתת החדש את התקציב הרגיל אין זו אלא השליה. איני יכול לרכז את הכסף הזה למרות זה שהנני מחייב את ההוצאה הזאת. חפש אפשרות השבוע לשלח את הכסף ולא מצא.

יוסף פ.:  אי אפשר להשאיר את הדבר בלתי מסודר. אי אפשר להסתפק בהצעתו של יהושע. מציע לא לדחות את הדבר מפני שזה יכול לגרור הוצאות נוספות.

יהושע כ.:  אם תהייה לו אפשרות להשיג הלוואה בהלוואה וחסכון יוכל לשלוח את הכסף.

יוסף פ.:  דורש שהדבר תטפל הוועדה ויהושע. אם לא תהיה אפשרות להשיג את כל הכסף הכרחי לשלח 3 לא”י תיכף לצרכים הכרחיים.

שאלות הארגון.  עומדת השאלה של בחירת יושב ראש המועצה.
בשיחה הקודמת נתגלתה שאלת קיומה של המועצה בכלל. אם אין מתווכחים יותר לשאלה זו נצטרך לגמר בשאלה זאת בהצבעה.
נתקלנו כבר בהרבה קושיים בעבודה, נחוץ לעבד תוכנית עבודה לאביב. וועדת התוכנית אינה פועלת מחכים לאיש שלישי שיבחר.
מציעים לבחור קדם איש שלישי לוועדת התוכנית.
פודי:  מציעה את הצעתו משיחה הקודמת לבחור במנדל ר. בתור שלישי לוועדת התוכנית.

מציעים להפסיק כי השעה מאוחרת ואנשים כבר התפזרו.

יוסף פ.:  מתנגד לדחייה. אי אפשר להסכים שהוועדה לא תפעל.

שתי הצעות לוועדת התוכנית פודי ומנדל להצבעה

נבחר מנדל ר.

                       שיחה כללית        28.11.1931

לדיון:  המשך דיון על התקציב.
                שונות.

תדזיו:  מעמידים לאישור שאלת נסיעתו של תנחום לחו”ץ. הוועדה עמדה על הסיבות והיא מסכימה לנסיעתו.   אין מתנגדים.

מקריא את מכתבו של משה פ. המודיע שהוא ורות באים ארצה, ברצונם לבא אלינו.

יהושע כ.:  אלינו להשיב תשובה לקיבוץ ארצי על דרישתם להכניס איש להשתלמות ברפת.

איזקו:  אנשי הרפת מתנגדים לקבלת איש מבחוץ היות שדרושים אנשים מתוכנו אשר יכנסו ללמוד עבודה.

ברל:  חושב שהעמדה זו בלתי נכונה, עלינו לקבל את הצעת הקיבוץ ארצי.

ממינה:  חושבת שלא נכון לסרב לדרישה זו, אחרי שאנחנו נהנים לא פעם מעזרתם.

בנציון:  שואל האם יש איש מהרפתנים הרוצה לפנות את מקומו למשתלם.

איזקו:  השאלה לא במקומה, לפנינו עומדת שאלת למוד חליבה לאנשים מתוכנו. הרפתנים מסכימים לאיש היודע כבר לעבד ברפת.

יהושע כ.:  מציע לענות לקיבוץ ארצי ברוח דעתו של איזקו. מצביע את כל ההצעות.

נתקבלה הצעתו של איזקו.

יהושע כ.:  מציע את חמשת חברי וועד פועל להנהלת רשמית של הקיבוץ.

יצחק פ.:  מציע שעל השטרות צריכים שנים לחתום.

דרור:  אפשר לקבוע שמשלשת חברי המזכירות ראשי כל אחד לחתום על שטרות.

        ההצעה נתקבלה.

דרור:  קורא למנהלי הענפים להכין את התוכניות למען לא לעקב את עבודת וועדת התוכנית.
ברצוננו לקבוע תוכנית מינואר עד ינואר.

יצחק נ.:  מערער בעריכת תוכנית מינואר עד ינואר. זה הווה אומר להכין תוכנית לשנתיים. מציע השנה כמו עד כה, מאוקטובר עד אוקטובר.

דרור:  על התקציב. סעיף ראשון הוא הספקת האנשים, טרם אשרנו את הצעת הוועדה. המוסדות המתאימים וודאי הספקו כבר לברר את השאלות לפרטיהן ולבדוק את ריאליותם.

אנשל:  אחרי שבררנו את ההוצאות עם האקונום מצאנו שאפשר להסתדר בגבול של 50 מא”י יום אוכל אולם יש הפרש במחירים לרגל ירידת הלירה. חצי ההספקה הננו מקבלים מהבית, לרגל ירידת מחיר ליטר חלב ניתנת לנו אפשרות לכסות את ההפרש במחירים שהוא 72 לא”י. אשתקד היה ליטר חלב 12 מא”י השנה 10 מא”י. התצרוכת שלנו היא 36000 ל’ חלב.
… עדין הצלחנו לקמץ בביצים, הננו משתמשים בכמות קטנה של 40 ביצה ביום, במקום 250 ביום באותם החודשים. אשתקד 15 לא”י בחדש בבשר יש לנו קיצוץ של 8 לא”י, חמאה וחלב
5 לא”י, קפה ותה 4.50 לא”י, סכר שמן סיגריות 5 לא”י.
התקציב החודשי הוא  166:600 לא”י.
תקציב הלבשה: תקציב החדש 10.50 לא”י, תקציב החורף 40 לא”י, תקציב קיץ 25 לא”י,
סנדלריה 150 לא”י, מחוץ לתשלום לסנדלר. 60 לא”י לתיקונים. 15 לא”י רזרבה הנוסף בשביל נעלים חדשות. הסנדלר 30 לא”י. יוצא על כל איש זוג ורבע באופן ממוצע.
הכביסה 80 לא”י, יש לחשוב שזה יספיק. ההסקה בחדש היא 7 לא”י.

איזיק ס.:  הגן יגדיל השנה את הספקת הירקות לבית. נוסיף גם בצל ות”א. נשתדל להספיק ירקות למטבח במשך כל השנה.

שנקה:  לא ברור עדין שבאמת נוכל לעבד בגבול התקציב המוצע. ההפרש של 37 לא”י הוא יותר מדי גדול בשביל שלא יהיה מורגש בטיב הכלכלה. הירידה היא גדולה מדי.

יהושע כ.:  עומד על הפרש שבתקציב הסנדלרייה של 30 לא”י.
מציע שעל חבר מאתנו להיכנס ללמד סנדלרות למען נוכל להשתחרר מההוצאה הזו.

גנה:  קשה כאן להסכים לקצוצים טרם החלטנו על מה לותר. הדרישות הן גדולות. אשתקד היה תקציב -500 לא”י. לא נוכל להסכים לתקציב של 400 לא”י. לא נוכל לעבד מתחת ל 500 לא”י.
ישנן דרישות שונות מצד הרופאה הדורשת פריטים שונים יקרים שהם מכבידים מאד. ישנן הוצאות הבראה, וקשה להתחייב להורדת התקציב.

פנינה:  אי אפשר לסדר תקציב שאינו מחולק לסעיפים ואין מראים את המקומות לקצוץ.
התקציב הוא לרב פיקטיבי, למטבח ילדים היו שותפים גם לא היה חשבון מדויק, עדין השתמשו בכמויות גדולות מהנחוץ. הצליחה לקמץ בכמות החלב, סכר, ביצים וזה ודאי מצטבר לסכום הגון. מציעה לקבוע 4 בחורות קבועות לעבודת המטבח ואז נוכל לנהל את ההוצאות. 

הלה:  … אי אפשר לא לתת לילד את הכרחי בעגבניות וירקות אחרים. אפשרי רק להוריד אולי מהלבשה.

יהושע כ.:  … העובדים בבית הילדים צריכים לערך את התקציב על סעיפיו. חושב שאפשרי הוא הקיצוץ. נחוצה רק שמירה בהוצאות.

צבי נ.:  מציע לאשר את תקציב החודשי של בה”י ע”י וועדת הספקה.

ממינה:  אי אפשר לקצץ בכלכלת הילד. הילד מקבל רק את הנחוץ לו לפי הוראות הרופאה. לא נוכל להימנע מזה לתת לילד את ההכרחי. 

אנשל:  עזרה מדיצינית מוכרחים להשאיר בתור שאלה פתוחה. כאן אין מה לעשות. אשר להספקת המטבח כאן אפשר להסמך על הוצאות של העבר. צריך לבחון את התקציב על כל סעיפיו ורק אז לקבוע את הסכום.

דרור:  חושב שוועדת ההספקה יכולה לטפל בהוצאות בה”י.

שואלים וועדת החברים מסכימה לסכום של 450 לא”י, יתר ההוצאות תרבות, חינוך, מיסים הם קבועות. 

תדזיו:  וועדת חברים תדון על התקציב בשיחה הבאה.

                         שיחה        16.12.1931
         וועדת חברים:  שאלת הדירות.
                        אינפורמציה.

תדזיו:  בזמן האחרון רבו הדרישות לדירות, המצב הוא חמור במובן זה, שהנה השנה לא יוסיפו בתים וגם נוכרח להחזיר צריף בעל 3 חדרים לחל-יוסף. לכמה אנשים אין בכלל דירה.
חסרים לנו 6 חדרים לסדור האנשים. יש לנו 32 חדר בתים, יתר חדרים טיבם שונה.
יחד יש לנו 56 חדר.
לפי מספר האנשים הכרחי להוסיף איש שלישי לחדרים של שנים. יש לנו גם הצעה להחליף את החדרים הגדולים של הבודדים בחדשים קטנים.
מציע העברת כל מיני אנשים לחדרים אחרים בהתאם להצעתו לעיל.
מציע להעביר צריף אחד של סולל בונה ולהכשירו לדירה.

חיים ו.:  מתנגד להצעתו של תדזיו. חושב שלא נכון להזיז תמיד את הרווקים. לא נכון להתקיף תדיר את הדירות שלהם.
מציע להוסיף שלישי למשפחות. מציע לסדר את המרפסות, לחלק את הצריפים לחדרים יותר קטנים.

קלוברג:  הקיבוץ אינו מטפל בשאלת הדירות של הרווקים, אין שוויון בחלוקת וקביעת הדירות.
נוגעים תמיד רק ברווקים, אין התחשבות עם בריאות החבר.

קובה:  קשה מאד לפתור את שאלת הדירות. אין אנשים רוצים להיכנס לגור למשפחות. מצד משפחות אין מניעה. אין אפשרות אחרת אלא לקבוע שבכול חדר בבית גרים שלושה אנשים. מותר גם לפנות למשפחות. לא נמנע מסדור דירות נוספות.

יצחק פ.:  שנה שנה חוזרות אותן השאלות. לא מתאמצים לפתור את השאלה באופן יסודי.

לוזר:  אינו מסכים לעזוב את חדרו.

קובה:  מציעה לפנות לתל-יוסף שישאירו לנו את הצריף.

יצחק פ.:  מציעה להעביר את הצריף ע”י המטבח, לסדר בו קיר כפול ובלטות.

מנדל פ.:  מציעה את הצעתו של יצחק ובינתיים לקבל את סידורו של תדזיו.

יצחק נ.:  אפשר במשך שבועיים לסדר את הצריף, צריך רק לגשת ברצינות לדבר.

ארטק:  היה צריך להעביר את הצריף מזמן, אין זה פתרון לשנה הזאת. העברה צריכה להימשך מינימום חודשיים וחצי.

משה ה.:  חושב שההצעה של הכנסת איש שלישי בתור הוראת השעה היא הכרחית, נמשיך לטפל בשאלת סדור דירות קבועות ומסודרות.

וובצ’יו:  אפשר לקבל את הצעתיו של רק בתנאי שמצב שיתהווה יהיה פרוביזוריום קצר.
האנשים בחדרים צריכים להסתדר לפי רצונם הם לא לפי הוראות מסדר הדירות דווקא.

קובה:  מציע לא להוציא אנשים מתוך חדרם אלא להוסיף אליהם.

פודי:  מציע להטיל על הגזבר ועל מסדר העבודה להגשים את העברת הצריף בימים הכי קרובים.

תדזיו:  העברת הצריף לא תפתור לגמרי את הדוחק, והצעה של הכנסת איש שלישי בעינה עומדת.

מחליטים על העברת הצריף במשך שלושה שבועות.

מקבלים גם את ההצעה האומרת להכניס איש שלישי.

תדזיו:  החלטנו בשיחותינו של הוועדה שעל כמה אנשים שדובר עליהם בשיחה לפנות אליהם שיעזבו את המקום. אולם קשה להוציא את זאת לפועל. אין להם אפשרות למצא כעת עבודה יוכלו רק ללכת באביב.

יוסף פ.:  חושב שעלינו להתחשב נוכח העובדה זאת עם חסר אנשים בעבודה.

משה ה.:  שואל אם עליו להביא לפני השיחה אינפורמציה שאסף בקשר אם חלוקת ומתן כספים לחברים מצד הגזבר בלי דעת השיחה.

נונק:  צריך להפריד בין שתי שאלות, שאלות העבר ועתיד. השאלות מהעבר אי אפשר להעיר מתוך מצב רוח של היום. מסכים שנחליט שלא לתת הלוואות לחברים באופן פרטי.

יוסף פ.:  חושב שלא לדחות את השיחה ואם יש למושקו דברים חשובים שיכולים לעניין אותנו ושקרו בזמן האחרון.

מסכימים לשמוע את מושקו.

נונק:  מעמיד עוד פעם שעלינו לקבוע לדבר בקשר עם עתיד ולהחליט הצעה לעתיד.

יוסף פ.:  האטמוספרה מורעלת לא מסכים לטשטוש הדברים. לו הוועדה הביאה החלטה לאשור היה דבר אחד, ואולי היה זה מפזר את השמועות שמתהלכות.

קובה:  נתנו הלוואות בלי דעת הוועדה בשנים האחרונות. רוצה להוכיח ע”י עובדות שנעשו הלוואות כאלו.
לא חשוב לו לנקוט שמות חשובה לו החלטה לעתיד.

תדזיו:  מציע החלטה שעל הוועד הפועל וגזבר לקבל בקשר אם מתן הלוואות וערבות לאנשים מבחוץ או חברים בלי אשור הקיבוץ.

מציעים להגביל את הסכום, בסכומים קטנים יכולה להחליט הוועדה. על הוועדה מותר לתת אשור ל ½ לא”י, יש הצעה ל 3 לא”י.

נתקבלה ההצעה הראשונה, נתקבלה גם הצעה שעל הוועדה מותר בעצמה לאשר 2 לא”י.   

אנשל:  לפני זמן פניתי ליהושע בדבר מתן הלוואה פרטית. לא הייתה לו אפשרות לפנות למקום אחר – ההלוואה ניתנה בצורת ערבות והחודש תסולק.    

                         שיחה        19.12.1931

                           על הפרק:  אינפורמציה.

דרור:  בדבר השכרת הקומביין. טרם ידוע אם תל-יוסף תתקשר אתנו, אחרת נתקשר עם דגניה.
יתכן שנצטרך לותר על קציר החיטה בקומביין ונסתפק ב3000 ד’ קציר הקומביין של פשתה ושעורה.

קלוברג:  חושב שכדי לעזוב את המו”מ עם תל-יוסף ולהתקשר עם דגניה.

דרור:  החלטנו לפני שבועיים לחכות לשנוי שער הכסף בקשר עם קנית מגוב ומהפכת ומערם. השער לא השתנה ההפרש הוא 50%.

יהושע כ. חושב שכעת לא צריך לקנות מכונות. לדעתו יותר חשוב לקנות את המגוב והמהפכת מאשר המערם. אי אפשר יותר לחכות אלא להחליט כבר כעת ולקבל עלינו את ההפרש שבמחיר המכונות.

החלטנו על קנית המגוב ומהפכת.

דרור:  המרכז החקלאי החליט לבקר את המשקים העומדים לפני הביסוס. המטרה היא אסף חמר הצריך ויכול להביא לריכוז המשקים למוסד אחד בתוך או מחוץ המרכז למען יישאר קשר בין המשקים גם אחרי הביסוס.
באו אלינו אחרי בקרם במשקי עמק הירדן. החברים היו שקולניק, איסרזון ואפרתי.

הם חושבים שהליקוי היסודי של משקנו הוא ריבוי האנשים וגודל ההוצאות. לדעתם צריכים להיות אצלנו 80 איש. הם חושבים שאחרי שנקבל את הכנסות המקוות מהרפת ואדמה הנוספת יהיה הפרש של 250 לא”י בתוך 1500 לא”י ואז הדבר ניתן לאזן על ידי הקטנת ההוצאות.

עוברים לשאלת הארגון בקב. הנטיעות. יוסף פ. ופנינה מסרו לוועד הפועל שהקבוצה מתעכבת בסדור תוכניותיה ועבודתה היות שלא ידוע מיהו מנהל העבודה ונושא באחריות. משה ג. אינו רוצה לנהל את הנטיעות בעיקר את חלק עבודתו בפרדס, בפרט אחרי שבטלה נסיעתו של יוסף פ. לחו”ץ. וועד הפועל לא יכול לדון בשאלה זאת ומביא את זאת לשיחה.

יוסף פ.:  מצב בעבודה הוא פרוע אי אפשר להמשיך במצב הזה. יש כבר כיום הפסדים גדולים ומוכרחים להתאמץ לפתור את השאלה הזו.
נודע לו באמת שמשה השתדל לארגן קבוצת עבודה אחרת “פרדסנים”. מגיעות אליו שמועות שונות מכוננותו של משה ג. לעבוד בענף. ארגון הקבוצה הוא צורך הכרחי להצלחת העבודה בענף. כוחו היחידי הוא קבוצת חברים שמתמידים בעבודה ורוצים להמשיך בה.

משה ג.:  … לא רצה להשתתף בישיבות היות שהן נהפכות לוויכוחים בינו ובין יוסף ולא דנה בשאלות עבודה שעליה לדון בהן. קשה לו לעבוד עם יוסף אינו יכול להגיע להסכם אתו.
… ברצונו היה לעבוד בפרדס. יוסף אף הוא נכנס והתערב גם לעבודה זו והקשה על עבודתו הוא. חשב שאפשר יהיה להפריד בין הנהלת הכרמים ופרדסים.
יתכן שאין הדבר הזה של הפרדה חיובי מטעם הנהלת עבודה אולם הדבר הזה של הפרדה היה בשבילי הכרחי למען המשך בעבודתי בפרדס.
… אין ביכולתו להמשיך בעבודה עם יוסף אם חושבים האנשים שיוכלו לעבוד גם בפרדסים מוכן לעזוב את העבודה.

פנינה:  חושבת שלא כדאי לדון על הפרטים, מציעה לבחור בוררות שתטפל בדבר הזה. הדברים של משה ג. אינם מתאימים לעובדות.
אחרי דרישות אנשים ממשיכה פנינה ומתחילה לברר.
משה לא אבה להשתתף בישיבות, לא אמר שאינו רוצה להתכנס עם יוסף, לאומת זה אמר שאינו מכיר בקבוצה זו. אין זאת הקבוצה שידון אתה בעניין הפרדסים. הזלזול הוא הוכח.

אפרים ר.:  … אי אפשר להסכים שאיש יתפטר מעבודתו שלא ברצונו אלא מתוך לחץ. משה ג. רוצה להמשיך בפרדס לא נסכים לותר על עבודתו של משה, כוח חשוב בעבודה, צריך* לברר אם יש הצדקה חברתית ומשקית להסתלקותו של משה ג.

משה ג.:  … חושב שלא נכונה הסתלקותו מעבודת הפרדס כי הנו חשוב לדעתו בפרדס.
חושב שהפרדסים ונטיעות הם ענפים שונים.

איזיק ס.:  חושב שעלינו לותר על עבודתו של משה בנטיעות ולדבר על הפרדת הענפים.

דוד כ.:  מציע לדון על הצעת הוועדה. בשיחה לא נגמר, הקבוצה לחצת לגמר את השאלה.

יוסף פ.:  אינו מסכים לדבר רק בשאלה הפורמלית יש לו צורך לענות על דבריו של משה ג.

צבי נ.:  אנו נוכרח להקדיש שיחה לברור השאלה זאת כהנה שאלה ארגונית חשובה ולא נסתפק רק במסירתה לוועדה.

משה ג.:  אינו מסכים להופיע לפני וועדה.

אפרים ר.:  השיחה תחליט על מנוי וועדה או לא, ועל משה ג. להיכנע להחלטת הקיבוץ.
אי אפשר להשאיר את הדבר להתנקשות הפרטים.

אנשל:  מציע אם תבחר הוועדה עליה לדון רק על ענייני העבודה ועליה לא להיכנס לברור הפרטם, הפרטים הם ידועים למדי.

אפרים ר.:  מברר את הקומפטנציה של הוועדה. עליה לברר את כל השאלות הכרוכות בעבודה בענף ולדון אם מוצדקת הסתלקותו של משה.

קובה:  תומך בהצעתו של אנשל.

דוד כ.:  מציע להעמיד את כל ההצעות שהובאו להצבעה.

איזיק ס.:  מוסיף להצעתו. אינו תומך בהסתלקותו של משה אלא אחרי שברור שמשה לא יעבוד במטעים. עלינו להזריז את פתרון השאלה ולדון בגבול המצוין.

יהושע כ.:  צריך לקבוע את קומפטנציה של הוועדה. היא לא תוכל להימנע מלהיכנס לפרטים אחרת נגזר אי הצלחת הברור.

משה ג.:  חושב שהשיחה תוכל לפתור את השאלה, הוועדה לא תוסיף כלום. אין תועלת בזה. מסכים שאחרי שהקיבוץ יחליט בשאלה העיקרית תדון על פרטי הדברים. ברור שלא נוכל לעבוד יחד, עלינו רק לדבר בשאלות העתיד.

מנדל פ.:  חושב שאפשר לקבוע ישיבת מנהלי ענפים עם וועד הפועל אשר תדון על אפשרות הפרדת הענפים.

צבי נ.:  לא מובן למה דוחקים לפתרון. אין נזק אם נדחה אותו, מחשיב מאד את ברור הפרטים שבעבר. מצב כזה כמו בנטיעות יכול להתהוות בכל הענפים עם התפתחות הידיעה המקצועית. ויש סכנות רבות בהתפתחות הזו הרצויה לנו ומובנת, ועלינו בהקדם להבהיר את הסיבות וגורמים המביאים לעובדות כאלו, אולי נוכל להביא לה פתרון.

אפרים ר.:  מנסח את ההצעות שהביאו, ישנן שתי הצעות, אחת עם ברור הפרטים של העבר, ואחת על הוועדה לדון רק בפתרון שאלת העבודה לעתיד.

מצבעים:  מתקבלת ההצעה השנייה הצעתו של איזיק.

בדבר הפרדת הענפים תדון ישיבת מנהלי הענפים.

בשאלת הסתלקותו של משה מנטיעות וסיבותיה תדון השיחה.

יוסף פ.:  חושב שחברי הנטיעות ישתתפו בישיבת מנהלי הענפים הזו.

מנדל פ.:  חושב שלחברי קב. הנטיעות לא יכולה להיות דעה מכרעת בישיבה זו היות שהם מעוניינים.

תומכים בהשתתפות חברי הנטיעות בישיבה.

אפרים ר.:  אין אנו מקבלים את הפרדת הענפים בתור עובדה, הדבר ניתן להחלטת הקיץ.

יוסף פ.:  הקבוצה לא תסכים בשום אופן להפרדת הענפים. סיבות פרטיות אינן יכולות להכריעה.

מצביעים אם נמשיך לדון על עבודתו של משה בנטיעות.

הוחלט לדון על השאלה בשיחת הקיבוץ.  

                       שיחה        26.12.1931  

                   על הפרק:  המשך שאלת הארגון בקב. נטיעות.
                               שונות.

וובצ’יו:  בפגישה ארצית של באי כוח ועדות ובאי כוח המשקים הוחלט לקבוע מידה ארצית למשכורת מורים והיא 12 לא”י לחדש למען להשוות את המכסות לבעלי וותק ובעלי משפחה.

וובצ’יו:  בקשר עם עבודתו של אליהו. לא באנו במועצת החינוך להסכם עבודתו של אליהו והוא מוכרח להעמיד את השאלה שנית לפני השיחה. עומדת שאלה של שיחה משותפת של שני הקיבוצים אשר תדון בשאלה זו.

הוחלט על שיחה משותפת.

אפרים ר.:  מוסר את הדברים אשר דנו בהם בוועדת ברור שאלת קב. הנטיעות.
יש חושבים שאחר זמן יצטרך הענף הזה להחלק לשנים.
היו גם מתנגדים להצעה זו מטעמים משקיים וחברותיים גם יחד. יכולים לחול נזקים רבים ואין לעשות את הדבר כבר כיום.
המוצא של אנשים שונים הוא הצעה לאנשי הנטיעות להכריע בין שני החברים* מי בין שניהם צריך להישאר מנהל הנטיעות.
הצעה אחת אומרת גם  של על משה ג. לקבל את הנהלת הנטיעות ופרדסים בתור ענף
בלתי מופרד.

איזיק ס.:  מציע שידברו שני אנשים אחד לכל הצעה, נוכל להגיע להחלטות מחייבות את הפרטים הנוגעים.
חלוקת ענפים ישנם גם במקומות אחרים, יתכן שבאים חיכוכים בין המנהלים אולם הדבר נובע רק מתוך דאגה לענף. הרבה הכרחי כאן היות שברור שיוזק ומשה ג. לא יעבדו יחד ולא יתכן שנחליט שאחד מהם יעזוב את הענף.

דרור:  חבל שפרטי הדברים עמדו בוועדה ואין ביכולתו של הקיבוץ להחליט באין הפרטים עומדים לפניו. מתנגד לחלוקת הענף. מצב המטעים אינו מחייב את החלוקה. המחשבה קמה לרגל סכסוכים אישיים. נכון שקשה מאד להשלים עם עזיבתו של אחד החברים, לעיניו עומדת העובדה שלא צריך להפריד את הענף. צריך לעומת זה לדאוננו להפריד בין שני החברים שאין ביכולתם לעבד ביחד.

ארטק:  שואל אם גם הקבוצה צריכה להתחלק אנשים העובדים בפרדסים ובכרמים.

איזיק:  הוא מציע הפרדת ההנהלה.

אפרים ר.:  יש מקבלים את החלוקה הזו להפרדת הענף היות שבשביל אנשים רבים לא תהיה אפשרות לעבד בשני הענפים.

דוד כ.:  מתנגד להצבעה, השאלה מוכרחה להתברר בתוך הקבוצה. הקבוצה מוכרחה להתגבר על הסכסוך הפרטי הזה. אחרי ההצבעה נוכרח לשוב לדון בשאלה. ברור שלא נוכל לותר על יוזק בתור מנהל הכרמים וגם ברור שאת הפרדס מוכרח לנהל משה ג.

צבי נ.:  איננו רואה צרך בהפרדת הענף אולם חושש לסכסוכים בעבודה. אי אפשר להישען על הדרכה מבחוץ בלבד, מוכרחים לקבל את החלוקה בתור רע הכרחי ואולי זה יהיה רק פתרון זמני.

וובצ’יו:  שואל אם במקרה שנחליט על הפרדת הענפים יוזק יעמוד על הצהרתו משיחה
הקודמת (הסתלקות מספר אנשים מעבודה).

סונקה:  שואלת איזה נזקים יכולה להביא הפרדה.

יוסף פ.:  הוא רוצה להמשיך בעבודה אולם את ההנהלה בתנאים כאלה לא ינהל, הנהלת הענף היא עול גדול ומכביד. כבר לפני רצונו לנסוע לחו”ץ בקש להחליפו בהנהלה.

משה ג.:  אינו חושב את עצמו להכרחי בנטיעות.

אפרים ר.:  מציע שתי הצעות להחלטה 1) הפרדת הענפים עם שני מנהלים.
2) הנהלת הענף כולו.

דוד מציע להסיר את שאלת הפרדה מהפרק.  מצביעים.  נתקבלה ההצעה הזו.

משה ג.:  מתנגד להצבעה.

אפרים ר.:  מצביעה את ההצעה למנהל הענף.

נתקבלה ההצעה שמשה ג. מנהל את הענף.

משה ג.: אינו מקבל את ההחלטה.

אסתר ש.:  מה כוחו של הקיבוץ. איך לפרש את אי הסכמת משה ג. בחרנו במשה מתוך אין בררה, לא נזק קטן הוא שיוסף פ. יעזוב את המטעים אולם אין אפשרות אחרת.
טרם מצאנו פתרון לשאלה כגון זו ששני אנשים אינם יכולים לעבד יחד.

משה ג.:  אינו מקבל היות שאין מחשיבים את הנהלתו.

נונק:  מציע לבחור באיש שלישי להנהלה טכנית, בא כוח כלפי סדור עבודה. את הכרמים ינהל יוזק את הפרדס משה וזה ימנע מחיכוכים בין האנשים.

אפרים ר.:  מציע להעביר את כל השאלות הארגוניות מקצועיות לסדור העבודה וזה יקל על מנהל הענף.

פנינה:  חושבת שההצעה אינה מעשית. סדור העבודה לא יוכל לטפל בשאלות הנטיעות לפרטיה, העבודה לא תצא לפועל בזמן.

יהושע כ.:  הדבר הסתבך ללא צורך. מתנגד להפרדת הענפים. ברור לו שיוזק צריך להישאר בהנהלת הכרמים ומשה ג. צריך להשתתף בעבודה של הנהלת הפרדס. ועל יוזק להיוועץ עם משה היות שהוא מומחה לפרדס והוא וודאי לא יסתלק.
על החברים להיכנע להחלטות שנתקבלו, אם יהיה צורך נשוב לדון על זה.

משה ג.:  שאלת וועדת החברים. הוועדה אינה יכולה לספק את צרכיה ההכרחיות, אינה מקבלת את המכסה ההכרחי לדרישות החברים.
מציע לבחור כמה אנשים שיעזרו ליהושע בהמצאת מקורות לכסוי ההוצאות ההכרחיות.

נונק:  לא אפשרי לעוץ עצות ליהושע אנשים האשמים בבוץ. איש לא יוכל להמציא מקורות.