שיחת קיבוץ
10.1.1931
(ספר 6 עמודים 174-178)
סמט מעורר שאלה של חוברת לקיום 10 שנות קיבוץ. מצעים למערכת את שלום, צבי נ., יוסף ה. ושלומית ח.
צבי נ. הוא חושב שבעל ההצעה הזאת ידבר על השאלה הזו ביתר ברור. נחוץ עוד ברור רב בשאלה זו. עצם הרעיון חשוב למדי. הגשמת הרעיון הזה הוא קשה מאד, קשה לאנשים שנמצאים במציאות וכל הקושיים הכרוכים בה יהי להם קושי לגשת פתאום ולסכם את זה בכתב. בכל זאת לא צריך להירתע מהמכשולים ולגשת לעניין. המסגרת של החוברת צריכה להיות רחבה מאד, החוברת צריכה להיות פנימית של הקיבוץ, אם ימצו בחוברת מאמרים בעלי תוכן יותר כללי נוכל לפרסם אותם באיזו שהיא צורה. בעניין הזה לא שאלו כל האנשים הוא אינו יכול להצליח. ובכן צריכה להיות השתתפות ערה מצד הקיבוץ. נחוץ גם שהגשמת הדבר יהיה נתון לידי כמה אנשים אשר ירכזו את החומר וכו’. בחירת המערכת היא בידי הקיבוץ. צבי חושב שהוא עצמו אינו יכול להשתתף המערכת מכוון שהוא עסוק מאד בעניינים אחרים, ומבקש להוציא אותו מהמערכת.
יוסף ה. מציע את אליעזר במקום צבי נ.
אנשל: חושב לשמע את דעת הקהל. למערכת חשוב גם שיכנסו אנשים בעלי הכשרה מקצועית*, בלשנים וכו’.
אפרים ר. הוא חוזר על הדברים שצבי נ. אמר אותם יש חיוב בדבר. השיחה צריכה לברר האם יש כוננות וצורך בדבר אחרת המערכת לא תפעל כלים אם הדבר לא יקבל צורה קולקטיבית. הנשיאות של השיחה לא צריכה לבלום את הוויכוח על זה. צריך לשמוע את דעת האנשים.
ממינה: חושבת שאפשר לחכות עם החוברת הזו עוד 15 שנה, בכל זאת יש תקווה שהדבר יצליח ויכול לצאת דבר יפה כדאי לנסות.
קובה: הדבר צריך לצאת לפועל מתוך איניציטיבה של כמה אנשים, ההשתתפות תבוא ממילא.
מכל מיני סיבות צריך לחייב את הדבר. הוא מבקש את שלום להציע את הצעתו.
מנדל פ. – האנשים לא התעסקו עם זה עד עכשיו, יטפלו בזה הלאה ויביאו הצעות בפני הקיבוץ.
שלומית ח. מציעה מערכת: אליעזר, דוד כ., שלום, יוסף ה., הודיה.
מתקבלת ההצעה של מנדל פ. שוועדת התרבות תכין את הדבר ויבוא את זאת לפני הקיבוץ.
קובה: הדבר שמנדל מציע כבר נעשה ללא תוצאות, מציע לבחור פה מערכת.
התקבלה הצעתו של מנדל פ.
יוסף ה.: כידוע אנו (כמה אנשים) מתכוננים לנשף, ראשית מסיבת גמר הכביש, שנית פורים מתקרב. ההכנות* בעצם תקפן, אך נשמעו דעות של אנשים אשר מסיבת המצב הקשה חושבים לבטל את הנשף. וועדת הנשף החליטה בכל זאת לא להיכנע כי אם להמשיך בהכנות. מתבקשים להשתתף במסכות וכו’.
ממינה מתנגדת: אין מצב רוח ואין כסף.
סמט: כדאי להצביע בכדאי לראות האם רוצים או לא רוצים בנשף.
מצבעים. מתנגדים מעטים מאד. ובכן הנשף יהיה.

מנדל פ. אנו רוצים לבוא הערב ולסכם את עבודתנו במשך 3 חודשים האחרונים. העבודה לא הייתה לפי תוכנית ועל כן אי אפשר לבקר אותה. וועדת התקציב תבוא בקרוב עם הצעותיה ואז יהיה מקום לוויכוח.
הזמן הוא לא רב וכולם וודאי זוכרים את התנאים בהם עבד הוועד הפועל. הכניסה של הוועד הפועל לעבודה השנה הייתה מיוחדת במינה. כל חברי הוועד הפועל התחלפו, השנה גם בכל התפקידים הכנסנו אנשים חדשים מפני שרצינו ליצר מסלול חדש.
הקשו* לנו בעבודה היו השאלות אשר לא שמנו די לב עליהן, מפני שלא הרגשנו את החובה להתעסק בהן באופן מיוחד, השארנו אותן ליתר המוסדות. המוסדות האחרים לא מלאו את תפקידם בשאלות אלה כי אם גם השקו עלינו והפריעו לריכוז. לא ידענו את הגבולות מה שמגיע לנו ומה שמגיע למוסדות אחרים וזה הקשה מאד על עבודתנו. בלט בעניין התוכנית והתקציב. תמיד היינו בוחרים בוועדת התקציב בהם השתתפו 2 חברי וועד הפועל ואיש אחד נלווה אליהם.
הם עבדו גם תוכנית העבודה וגם את התקציב. –

העבודה שלנו ושל וועדת התוכנית אחרה קצת. לו התוצאות היו קודם זה היה משנה את אופן עבודתנו היות והוועדות נכנסו למסלול, בפרט אחר שארגנו את הוועדה הכספית העבודה תלך בסדר. הוועדה הכספית צריכה להיות כעין הרחבת הוועד הפועל, הם יתעסקו באופן קבוע בעבודה מעשית. זה גם יעזור לנו ויאפשר למסר דיני וחשבונות כספים לעיתים תכופות מאד במועדים שאנו נקבע פה.
ובכן לעצם עבודתי במשך הזמן הזה. יש לי ללמוד מהדברים מחוץ לקיבוץ. בענייני מסחר וכו’. אני גם מוכרח ללמוד את הדברים בפנים. גם מוועדת ההספקה אשר אליה נלווה גם צבי נ. מהוועדה הכספית זה יקל עלי ואני אוכל לעזור להנהלת החשבונות בכדי שהיא לא תפגר בעבודה כרגיל, ועם עבודת המזכירות תהיה jowr זה יעזור גם לי הרבה.

פעולות חדשות במשך הזמן לא עשינו. גם מהנהלה הציונית לא קבלנו השנה לא הון חוזר ולא הון השקעה, למרות שמגיעים לנו הרבה בנינים אנו מסיבת חוסר כסף בהנהלה הציונית לא יכולנו לגשת אליהם. לחדר אוכל בכל זאת נגש בקרוב. לו בשנה אחרת התקציב היה כמו עכשיו הסדור היה יותר קל, השנה מסיבת השטרות של הבניין אשר אין להם הערך המתאים בשוק, זה מקשה מאד. 3 חודשים הראשונים הם הכי קשים בגזברות, ההוצאות הן הכי גדולות בזמן זה, הספקה וכו’.
את התשלומים מתנובה במקום אחרי חדש מקבלים אחרי חודשיים וכ’ וזה מקשה על העבודה. חסר התוכנית והתקציב גרם לקושי רב בהוצאות והרבה דברים לא יצאו לפועל מפני זה. ההוצאות שהיו השנה הן היו מסודרות לפי ההוצאות בשנה שעברה. נדחו דברים אשר לא אפשרות להוציא אותן לפועל מסבות חוסר כסף.
הוא מקריא את ההכנסות וההוצאות אשר היו ב 3 חודשים.
המחזור היה 450.

הכנסה: הוצאה:
תקציב – 1000 כלכלה – 450
בניין – 922 כביסה – 37
קדק – 20 הלבשה – 146
בהמות חלב – 210 הנעלה – 64
חקלאות – 80 טפול ילד – 77
מחלבה – 345 חנוך – 49
כבשים – 89 מסרם – 76
לול – 24 עזרת קרובים – 65
מטעים – 55 הוצאות חברים – 50
מחסן תבואות – 206 הוצאות תרבות – 20
שטרות – 980 נסיעות מזכירות ושונות – 70
חובות – 477 תיקון עגלות, בדק חצר
תשלום בעד ימי כלכלה – 90 מטעים, פלחה, מחלבה
גן, לול – 420
נפט זבל – 260
אריה – 23
טרקטור – 48
אוטו – 30
מחסן חב. ע’ – 18
בהמות חלב
מכונות אינסטלציה – 218
בנין – 660
שונות – 16
שטרות חובות – 1620
4496 4496

האנשים על המקום היו:
במשך חודש אוקטובר: 108, נובמבר: 117, דצמבר: 126
אם נצרף להספקה מהחוץ להספקה מהבית ונוריד את הסכום שקבלנו מהפועלים בעד ימי כלכלה אז מקבלים סכום של יום כלכלה ½6 גרוש.
לפי תקציב ההלבשה שסדרנו בתחילת השנה הוצאו כבר 2/3 מהסכום. גם בהוצאות האחרות ההוצאות הן בקו של עליה. הטנדנציה היא לעליה ומדי שנב בשנה גדלות ההוצאות אפילו הכי קטנות כמו הוצאות החצר וכו’. את הוויכוח על ההוצאות נוכל רק להתחיל אחר שוועדת התקציב תעמיד את תוכניתה.
שמואל ק. מוסר דין וחשבון על מצב העבודה בשלושה החודשים האחרונים
חלוקת העבודה בשני החודשים של השנה
תרצ”א

אוקטובר: ס”ה ימי עבודה ס”ה ליום % באחוזים
בענפים 1360 ½54 40.4
עב. כלליות ¼217 ½8 6.4
עבודות בית ¾657 26 19.5
בטלה וחולים 648 – 19.3
הממוצע ליום 108 ימי עבודה

נובמבר: ס”ה ימי עבודה ס”ה ליום % באחוזים
בענפים 1838 ¼53 39.2
עב. בית 775 ¾29 22
עב. כלליות 275 ½10 7.8
בטלה וחולים 623 24 17.7
שבתות וחגים 468 – 13.3

                 המשך השיחה הקודמת

12.1.1931   

(ספר 6 עמודים 179-182)  

לפי ההשוואה של שנת תרצ”א עם שתי השנים הקודמות

השבתות באמצע השבוע בחורף מפריעים מאד, הרבה מאד אנשים צריך להחליף בעבודה באמצע השבוע, זה מפריע לעבודת השדה.
ארוחת ארבע היא לדעתו מיותרת, יושבים שעה ומבטלים והיום הוא קצר;  הפרודוקטיביות בעבודה ירדה מאד השנה. קשה למצא אנשים מתאימים לענפים, קרו בזמן האחרון מקרים שבין חברי ענף אחד פרצו סכסוכים ואי הבנה אשר גרמה לא פעם לקושי רב וגם להסתלקות מהענף של אחד מהם או שניהם יחד.

שמואל מציע שנקבל את עבודת הבניין של חדר האוכל על עצמנו. אמנם קשה להקטין את מספר האנשים. – הוא שב עוד פעם לשאלת ארוחת ארבע, היום הוא קצר. ולא כדאי לבטל מסיבה זו.
בנוגע לעבודת השבת עלינו לעשות אותה ההתאמצות ולעבוד בתורים בעבודות השרות.
זה יקל מאד על סדור העבודה.
שמואל מעיר שבימים היפים הכרחי לקום יותר מוקדם מאשר עד עכשיו.
בבניין יש הצעה שיעבדו 8 אנשים, יש לסדור עבודה הצעה על הרכב הבניין: ארטק, בונק, אחד הנפחים, וילק, בחור מקבוצת המקביל, קאוף, שלמה שמטרלינג, חסר עוד איש מהקיבוץ.

יוסף פ.  באחת השיחות דברתי אודות זה. הוא מציע שבחודשי החורף בהנהלה יישאר רק איש אחד, או שמואל ק. או אשר. אחד מהם יהיה בהנהלה ובחצר והשני יצא לעבודה במשק. אם יהיה נחוץ יסדרו איש ליום עבודה בחצר, כעת זה לא הכרחי ששני אנשים יעבדו בחצר.
השאלה של תורנות במטבח מזכירים את הימים שעברו, אך בכל זאת המצב הוא אחר, יש הרבה יותר בחורות וזה מקל. כל הסדור הזה צריך להיות עד החציר, מסדר התורים צריך לשמור שהתור יצא אחת לששה שבועות.

צבי פ.  בטוח שזה לא יצא כמו שיוסף חושב, יש קושי רב בסדור בחורים לירק, בחורות המסוגלות לעבוד במטבח יש מעט מאד, יש שאלה של מומחיות במטבח, אם נסדר סתם אנשים הכלכלה לא תהיה מסודרת.
הבחורות שיודעות לבשל תצטרכנה לעבוד כל 5 שבועות.

שמואל:  מציע להנהיג את דבר התורים גם בירק.
טעם העייפות לא יכול להיות בחורף, עובדים מעט שעות.

שולמית.  מציעה שמסדר התורים יסדר רשימה של אנשים שבאים בחשבון לתורים ואחר כך נחליט.

שמואל.  מציע שנסדר תורנות בבית ספר ובמטבח.

יצחק מציע להשאיר בשבת איש קבוע שעובד כל השבוע.

קובה.  מסדרים תור לששה שבועות, וזה נשאר איתן בשביל כל אחד בלי הצטדקות.

שמואל.  בחודשי החורף אי אפשר לתבוע מהרפת ובית הילדים שיעבדו בתורים, אנשים שעובדים בשדה נחים יותר בימי גשם.

פודי.  מעיר שענפים כאלה אשר עובדים בימי גשם יש הרבה, מציע שכולם בלי יוצא מהכלל יעבדו בתורים.

יצחק פ.:  אנו צריכים לעבוד על זה שכולם יעבדו בתורים.

שמואל:  מציע לשחרר את עובדי הרפת ובית ילדים מהתורים בשבת.

שמואל ק.  ובכן יש הצעה שכולם עובדים פעם בששה שבועות בתור בשבת.

זוסיא.  מתנגד שעובדי הרפת יעבדו בתורים.

הצעה שניה שיעבדו כולם חוץ מבית ילדים ורפת.

מתקבלת הצעה שניה. בתור בשבת עובדים כולם מחוץ לעובדי בית ילדים ורפת.

לקבוצת הבניין אין התנגדות.

יצחק נ.  מציע לדבר על הרכב הקבוצה (קבוצת הבניין).

צבי נ.  אין כוננות לקבוצת הבניין לעבודה. מחברי הקיבוץ יש ארבע אנשים. נחוצה קבוצה קבועה אשר תוציא תוצרת מתאימה אחרת היא לא תוציא מהעבודה הזו 30 גר. לא תהיה תועלת אם לא תהיה כוננות מצד החברים לכך. נחוצה כוננות מצד החברים שהיא תרוויח בשנת בצורת סכום אשר יוכל להקל עלינו. ובכן צריך לחכות עם הרכב הקבוצה ולברר לחברים את חשיבות הדבר.

אשר.  בנוגע להצעתו של יוסף פ. (להוציא איש מהחצר) הוא רוצה להוכיח שחברי ההנהלה מוצאים עבודה פרודוקטיבית. אולי יש יסוד להצעה זו בימי הקציר אך כעת בימי גשם היא לא הכרחית. לו החברים שמרו בעצמם על הדברים אז אפשר היה אולי להפחית איש מהחצר. צריך ללכת אחרי כל איש שלקח כלי ולא השיבו למקומו וכו’. בימים שיש עבודה בוערת אז איש אחד יוצא מהחצר לעבודה אחרת.

יצחק פ.  צריך להסתכל בתוכנית העבודה בהשוואה עם השנים הקודמות, וכן הוא מציע לדחות את השאלה עד שיבררו את העניין.

שמואל ק.  חושב שלעת עתה נחוץ שהמצב יישאר כמו שהוא.

ארטק.  מציע שחצרן יהיה גם מסדר העבודה.

יוסף פ.  על ארגון יותר נכון בעבודה אנו מתלבטים כבר הרבה זמן. יש תקופה אשר רב תנובת המשק נכנסת יחד. ואז נחוץ יותר מאשר איש אחד, אך בחודשים האלה האיש השני הקבוע הוא לא הכרחי.

פודי.  השאלה האם חצרן צריך להיות גם מסדר העבודה היא פרינציפיונית ואנו עוד לא באנו לידי גמר ביחס אליה. כעת צריך להסתדר לפי האפשרות.

השאלה נדחית עד הברור הכללי.

שמואל מזכיר עוד פעם שצריך להשכים בימים היפים..