קטע מדיון על הוצאות והכנסות

 11.1.1930   

(ספר 6 דפים 30-32)  

בישיבה שהייתה לחברי הועד הפועל התעכבנו על שאלת הגרעון. הודות למאורעות יצאנו השנה
ב 1000 ל. גרעון.

אם אין השנה סיכויים לבילנס נקי, יש סכנה שניכנס לדיפיציטים שלא תהיה לנו יכולת לצאת מהם.

 יש לנו אפשרות להיות יותר זהירים. יש לחפש את הדרכים שנוכל להקטין את הגרעונות. העובדה שההנהלה הציונית איננה נותנת תקציב כדי הספקת כל צרכינו מחיבת אותנו לעבד בשטרות. אף על פי שהמחזור לחודש בחודשים האחרונים היה 1000ל., היינו מוכרחים לחתם על שטרות.

ההכנסה מהחלב שהייתה החוט השידרה של המשק, כיום מסבת ההפלה איננה. ההכנסות באות בעיקר בשלושת החודשים האחרונים של השנה ( תירס, חציר וכד.), עלינו להשתדל לחתור לקראת זה שאת הגרעון של 1000ל. להקטין לפחות ל 400ל. עד 500.
אני מציע שהועד הפועל יחפש אפשרות של הקטנת הוצ. הכלכלה ב 150

,אי אפשר כמובן למעט בטיב הכלכלה אולם אפשר לעשות קמוצים. בכביסה אפשר לקמץ 10ל. בטפול ילדים 20ל. בסנדלריה ובהלבשה אי אפשר. חנוק 50ל. הוצאות חברים 50, מסיים תרומות 20ל. הוצאות כלליות 20 ל. וכן סכום של בקרוב 300ל.

אולם ההצלה לא תבוא מקמוצים. יש לחפש אפשרות של הכנסות. אם הטרקטורים יהיו חדשים, נוכל לפנות אחד לעבודות חוץ. אם נוכל לפנות אותו לארבע חדשים נוכל להרוויח 100ל. עבודה עבורו אפשר למצא. יהיו קשיים כמובן, אבל נוכרח לעשות את זה. אם נכניס שלשה אנשים לעבודה קבועה בבניין, זה ייתן סך של 130ל. לשנה. אם כל הסעיפים הנ”ל יתגשמו נקמץ 500ל.

דרור: מה עם 250ל. של השתתפות בכביש.

דוד: את הסעיף הזה לא הכנסנו. עוד לא ברור אם נהיה מוכרחים לעשות את זה.

ממינה: מציעה לעין בתקציב המטבח.

פילק: אני מציע להפריש עשר לירות עבור לוחות לבית הקברות.

דוד: חלק נסדר השנה.

פילק עלינו לגמור את זה השנה.

שנקה: בשנה שעברה היה תקציב הקומונה 220, 70ל. לאנשים שנסעו לחו”ל.
להספקת חורף הוצאנו בשנה שעברה 108ל. השנה 107ל. עלי להזכיר שהקימוץ שמציע דוד, נעשה כבר בחורף.

יוסף פ.: מציע להתחיל בוויכוח רק אחרי שהגזבר יבא לידי הסכם בנוגע לסעיפי ההוצאה אם המוסדות הנוגעים בדבר. 

שוימר: חולק על האפשרויות של הכנסות שסומנו על ידי הגזברות. אי אפשר יהיה להוציא את הטרקטור מחוץ למשק לארבעה חודשים. כמו כן אי אפשר יהיה להוציא שלושה אנשים מהמשק לעבודה בבניין. הם יחסרו בעבודה במשק. מנקודת ראות הועד הפועל חיפוש זה של הכנסות מובן ומוצדק, אולם פתרון חלקי זה איננו הצלה, איננו מעלה ואינו מוריד.

אליהו: סכנה יותר קטנה לעשות של 1000ל., מאשר להוריד את הכלכלה ולגרום למחלות.

יצחק פ.: אפשר ע”י איקונומיה משוכללת לקמץ מהכלכלה 150ל. מבלי להוריד את ערך הכלכלה. ראיתי את זאת מתוך עבודתי השנה במזכירות. להפחית את הבזבוז.

אליהו: איני יכול לתאר לי בכמה שונה הבילנס מהתוכנית הקבועה בתחילת השנה. אני יודע כמה שמטפלים בסכום שמוצאים על המטבח. כמעט אפס.

יצחק פ.: נכנסתי פעם בשבת למחלבה וראיתי שמהצינור נוזל חלב על האדמה. זהי עבודה במשק.

צבי נ.: אחרי כל בילנס אנחנו מצטערים מאד אמנם, אך איננו יודעים ואיננו זוכרים למה כל סעיף וסעיף מחייב אותנו. לעומת המפרים הכללים אנחנו כמובן באין אונים. ההתאחזות בקימוצים סתמיים פה ושם היא אילוזרית. בהנהלת העניינים למדנו הרבה, אולם אנחנו כל פרט ופרט בפני עצמו לא למדנו כמעט כלום. יש כמובן תמיד התרוץ הידוע שהקימוצים עדין תמיד הזיקו. אני בטוח שאפשר היה לקמץ את ה 150ל. אנני חושב שאנחנו מוצאים על מותרות, אבל איננו דואגים ואיננו חולים לקמוצים, דבר שאכר טורם עליו יום יום ומחפש אפשרות להקטין את ההוצאות.

דוד: זוהיא כמעט מסורת שבזמן שהגזבר מוסר את התוכנית לשנה הבאה, שיטיחו כלפיו שאיננו רואה מה שנעשה במשק, עיניו אך למספרים. אני חושב כמו צבי שאולי כדאי הפעם להיכנס לפרטי פרטים. עלינו לראות לקראת מה אנחנו הולכים ומה עלינו לעשות. חשבתי הרבה לפני שהצעתי את הקימוצים. ראשית בחנתי את הצרכים, אחר כך היכולת. ההכרח המציאות הוא הרבה יותר נמוך. ברגע שיש הכרח לקמוצים איני מתבייש להציעם. הקמוצים הם הוראת תמחד, למרות שלא עליהם בלבד מושתת המשק. אינני רואה אפשרות שאנחנו נוכל לשאת את נטל החובות שהולך ומצטבר. על הקיבוץ לענות מה למראה הדברים שגוללתי עלינו לעשות.
מאין תפתח ההצלחה.

 המשך הברור בשיחה הבאה.

 

שאלות הקשורות בבית הילדים

שאלת תקציב הוועדה 

21.1.1930   

(ספר 6 דפים 32-36)  

אליהו
      עלינו לבאר כמה שאלות הקשורות בבית הילדים. ראשית דין וחשבון על הועדה שנבחרה לפני שנה. אין אפשרות להיכנס לפרטים ולמסור על אופן עבודתה של הועדה. מאמצע פברואר עד חודש יולי היו כמעט כל שבוע ושבוע ישיבות. הישיבות על פי רוב היו מחולקות לשני
חלקים 1) שאלת חנוך, אופן עיוני לא קשור לשאלות אקטואליות. 2) השאלות האקטואליות. מיולי עד אוקטובר הייתה הפסקה מטעמים ידועים לרגל המאורעות. גם כעת עבודת הועדה סובלת ממחלת זקנה, אנו מטפלים רק בשאלות אקטואליות.

       ולכן באנו לידי החלטה שיש צורך להחליף את החברים. יש להחליף את תמר ואת אפרים כוון שהם עסוקים כעת מאד. השיחות היו על פי רוב הנוגעות בשאלת הגן.

דברנו על התעסקות הילדים במשך היום. על הסביבה, על פגישה עם ההורים, ובכלל פגישת הילד עם הבוגרים. היה לנו רצון להעביר את הכול בפני שיחת הקיבוץ, אבל בזה לא הצלחנו מטעמים שונים. על הערך של הועדה אין צורך לדבר, ערכה לדעתי חשוב עד מאד.
השאלה השנייה אשר תעסיק אותנו הערב היא העברת הילדות לכיתה הלימודית. אנחנו כבר פעמים דברנו על הקבוצה הזאת, אשר תתנהל על ידי גיטה. כאשר דברנו על השאלה הזאת לא ידענו עוד את התוכנית הברורה של העבודה בכתה הזאת. האם תהיה אפשרות לנהל את העבודה בכתה מעורבת. גיטה לא הייתה על המקום ולא יכולנו לברר את השאלה. גם הש לת בחפצי-בה הפריעה בעד הוצאת לפועל של הדבר הזה. כעת המציאות של הקבוצה הזאת אשר מתנהלת על ידי גיטה, ואשר מסודרת בתנאים טובים מאד: צריף של בית-הילדים של חפציבה, הזנה מסודרת ממטבח הילדים של חפצי-בה. מעלה שוב את השאלה ואנו עומדים בפני העברת שלושת הילדות שלנו לקבוצה הזאת: דינה(חנון), רבקה(הדס), מרים(קרני). ישנה רק שאלת איש אשר יהיה נחוץ כשהקבוצה תגדל. ישנה הצעה שעליזה מחפצי-בה תעבוד בתור שניה. ישנה ועדת חינוך
משותפת(שנים שלנו ושנים מחפצי-בה) אשר מטפלים בכל השאלות של הכתה, חברה: אליהו, הודיה, עליזה, ליבל.

גיטה מתארת לה את העבודה בכתה אחת במובן החברותי ומחלקת לשני חלקים לימודיים. הילדים הקטנים דורשים יותר טיפול. בעוד זמן מה גיטה תמסור בשיחת הקיבוץ על תוכנית עבודתה. בוועדה לא הייתה כל התנגדות להצעה הזאת. הקבוצה תהיה בת 6 ילדים וגם הקבוצה הלימודית הגדולה בת 6 ילדים, בסך הכול 12. התשלום בעד הילדים מבחוץ 3 לירות לחודש, אבל כמובן שיהיו גם יוצאים מהכלל.

הטרידה אותנו שאלת הגננת, אבל לא מצאנו פתרון. לאה רוצה לנסוע ומלבד זאת העבודה מייגעת מאד ויש צורך בהחלפה. השתדלנו לעשות דבר מה בשאלה הזאת, אבל לא הצלחנו.

יוסף פרבר: מציע שלאה תמסור דין וחשבון מבית הילדים.

ממינה: אומרת שרוב הזמן הילדים מבלים בדיר בקרבתו של ברל וממינה מציעה לספח את ברל לוועדה. כשממינה אומרת לגבריאל שלא ידרוך על הכלב, הוא עונה שברל דורך אפילו על הכבשה על הראש (צחוק כללי) ממינה מציע זאת ברצינות. היא חושבת שברל צריך ללמד איך להתייחס לילדים. על זאת אליהו עונה, שאין זאת לומדים בוועדה.

לוועדה נספחו  

                     שאלת תקציב הוועדה.

אישקו: מציע שנעמוד על כל סעיף וסעיף של התקציב ונעמוד על כל פרט ופרט. התברר שלמאזן של התקציב השנתי חסרים 1000 פונטים. דוד מציע שנקטין את התקציב הכללי ב500 לירות –
תקציב של הוועדה הוא.
לפי הסעיפים אפשר לחלק את עבודת הוועדה לשלושה חלקים: עזרה מדיצינית, הוצאות חברים, ועזרת קרובים.
ביחס לעזרת קרובים יש לדבר באופן מיוחד האם יש לנו אפשרות לשאת בהוצאה הזאת. דוד נוהג דרגות בהוצאות חברים, ראשית עזרה מדיצינית, הוצאת חברים ואחר כך עזרת קרובים.

עזרה מדיצינית:

כדי לעמד על שיטת הקמוצים אצלנו. לדעתי לא צריך ללכת בדרך של קמוצים של הכלכלה וגם של הוצאות חברים. צריך לחפש מקורות הכנסה אחרים. לדעתי צריך להגדיל את יום עבודה בשעה אחת.

סמט: שואל אם יש לדוד תפריט הקמוצים.

משה גולדנברג: נסיעות של אנשים אשר באים מהחוץ זה צריך להיכנס לתקציב הוועדה. התקציב לענייני בריאות הוא גדול מאד. מס קופת חולים 240 פונט. הכול יכול להצטרף ל1000 לירות. האם המשק יכול לשאת את עצמו. אנחנו צריכים לערער בכל השתתפותנו בקופת חולים. הוועדה צריכה להעמיד את השאלה של אינבלידיות שאלת הבטחת חברים באחריות.

אישקו מציע וועדה מיוחדת לטפל בחברים חולים.

פישקו יכול היה להתקבל רושם שהסעיף של עזרת קרובים הוא גם בעיני הוועדה פחות חשוב, זה לא ככה. אנחנו יודעים שהעזרה החודשית היא הכרחית ואין למנוע מאיתנו*.
פישקו מחלק את העזרה הזאת עזרה דו-פעמית לעזרה חודשית.

פילק. חולק על דעתו של פישקו של תמיכה הדו-פעמית אין ערך. לדעתו יש ערך רב לעזרה הדו-פעמית לפני החורף למשל.
פילק מתנגד להעברת ההורים ארצה. לדעתו זה יעלה לנו יותר מדי. צריך להשתדל לסדר את העזרה בפנים כמו שזה עושים במשקים אחרים. סדור זה יוכל להפחית בהרבה את ההוצאה לעזרת קרובים. כל הטעמים של נוחיות או הרגשות אינן יכולות לקשל נגד הבאת ההורים לקיבוץ.
תקציב קבוע ומלויו הוא תנאי לקיום וועדה. שנוי בפרטי התקציב הכללי ושל הוועדה בתוך זה, צריכה להחליט אך ורק השיחה. אשר לדרוג הפנימי של תקציב הוועדה, צריכה הוועדה בעצמה להחליט על שינוים בהוצאה המפורטת.  

צבי נ.  אינו חושב כי שהות ההורים בקיבוץ תעלה לנו פחות מאשר שהותם מחוץ לקיבוץ.

תמר ש.  הוועדה אינה יכולה להיות גוף אגזקוטיבי בלבד – למעשה ההכרעה של ההוצא היא בידי הגזבר. אנחנו דרשנו קביעת מכסה חודשית קבועה בהתאם לתנועת ההכנסות החודשיות. עד עתה נתמלא אמנם התקציב כמעט במלואו, אולם עצם אופן המו”מ הוא מקשה במידה ידועה באשר אין לנו שליטה על אופן ההוצאה. –
      גם תקציב עזרת קרובים אינו מתמלא במשך שנה לפי הצורך.

בנימין  חושב שאין לבטל אין התמיכה החד פעמית מפני שהיא יכולה לשמש תוספת לתקציב שנתי מינימלי (עצמי) של ההורים. – מציע שוועדת החברים תעין בשאלת בטוח החברים בפני מקרי אינוולידיות ותביא את החומר בזמן הקרוב לפני השיחה, כ”כ תאסוף חומר בשאלת הבאת הורים לקיבוץ.

יוסף פ.  חושב כי שאלת הבאת הורים היא נכבדה ודורשת עיון רב. חושב כי תהיה גם תועלת בעבודה באשר הורים יכולים למלא עבודות ידועות במשק. – חושב כי כל מקרה של מתן עזרה לקרובים צריכים לעבור את הוועדה.

משכה.  רוצה שנקבל את הדעה ששאלת עזרת קרובים היא עומדת כך שצריך לדאוג לה באופן היותר רציונלי ופומבי. מהשיחה העברה יכול היה לקבל רושם אחר. רוצה שהוה”פ והוועדה ייקחו מראש בחשבון בעריכת התקציבים ותחשבו עם כל מקורות לספוק הדרישות. בלתי אפשרי שיהיו מוכנים מראש הסכומים שהמוסדות שלנו אין להם שליטה עליהם. וזהו פרצנדנס מסוכן להבא.
מציע לערוך משאל בין כל החברים על הצורך בעזרה בש יל קונטרולה. ועל הוועדה ע”פ תוצאות משאל זה צריכה לקבוע את גודל התמיכות לאחר שתרכז גם הסכומים שחברים ע”י עבודת חוץ קבועה שלהם מרווחים. חולק על דעתו של אפרים ר. בדבר בטול ההקצבות הקטנות. ביחס אליו* עצמו אינו יכול להגיד מניסיונו כי שפיר אבל לא רוצה להצטרף למתמרמרים. רוצה גם שסדור העניינים האלה יהיה נתון לגמרי לידי הוועדה. חושב שנמצאה הדרך להשפיע על דעותיו של הגזבר ולשנות. חושב שדווקא בסכומים הגדולים נצטרך להפחית. רוצה שנפחית בקומפורט שקשור פעמים רבות עם דברים שהם הכרחיים כמו הבראה וכד’.

אישקו. נתעוררה שאלה בדבר עזרת קרובים של חיה. לפני כמה שנים הוחלט כי משכרתה של חיה
היא לעזרת קרובה. היא מכל משכרתה מקבלת באופן רגולרי מעל ל 3 לירות.

ממינה. ביחס למצבנו אנו מוצאים יותר מדי כספים להבראה. (דורשת) רוצה שהוועדה תקבל חשבונות מהאנשים שנתן להם הכסף להבראתם כי חוששת שלא כל האנשים נוהגים בכסף הזה כפי דרגת חיינו.
אם אי אפשר את רמת להגשים היא לא תוכל להישאר בעבודתה וגם תצטרך להוציא מסקנות מרחיקות לכת.

דוד כ. לא רצוי לנגוע – מתוך אי-אמון של חבר לחבר – בצורה כזו. ואם יש לחבר אי אמון לחברו צריך להסתפק בהערות לכך לפני השיחה. הדבר היותר נכון הוא לדרוש אינפורמציה מרופאים על גודל הוצאות שדרושות לחולה.

אפרים ר. האינפורמציה יחידה שאפשר להשיג מרופא הוא אשור למחלת החולה ולא יותר.
וביחס לחשבונות שממינה דורשת לכל הוצאה של אדם הנימצא ברפוי היא בלתי אפשרית.

אליהו. אין לקבל את דברי ממינה כאי-אמון פרטי.

תמר. הוועדה פנתה לארטור כדי לקבל אינפורמציה על גודל ההוצאות שדרושות לחולה לרפוי. מקריאה את הקטע ממכתבו של ארטור.