המשך של דין וחשבון מוועדת חברים
2.11.1930
(ספר 6 עמודים 144-144)
אשר לסידור הדירות. הוצעה הצעה להפוך 4 גזוסטראות בבתים לחדרים קטנים, על וועדת הדירות בצרוף של לונק לעבד תוכנית כספית ולהביאה לשיחה להחלטה.
צבי נוימן מערער על הסדור הזה מטעם תכסיסי וכמו כן מטעם קלקול את צורת הבית, האת והסידור יהיה פרוביזורי.
שנקה מציעה לסדר במקום זה צריף אחד ז.א. קיר כפול רצפה וכדומה, לפי דעתה החשבון הוא אחד והצריף יעמוד זמן רב ולשמש למגורה.
מנדל פרוכטר מצהיר שהוצאות כספיות אין באפשרותנו לעשות.
איציו נייגר: הצעה של הוועדה תיקון צריף הירוק בסכום 11 לא”י. כמו כן לצפות צריף אחד מסולל בונה בגבול של 5 לא”י.
אנשל. ההתחשב עם החורף המתקרב, והיות והברורים והסדורים טרם נגמרו הוא מציע להכניס לכל חדר טוב כמו כן במשפחה איש שלישי הזקוק לחדר טוב.
דוד כהני. התוכניות לסדורים לא תתגשמנה מחוסר אמצעים, מפני שעניינם רבים בענייני* משק לא מסודרים. הוא מציע לחלק את הדירות שישנם בממש בין כל אנשים והטובות לזקוקים ביותר.
וועדת הדירות יחד עם וועד פועל צריכה לעבד תוכנית הסדורים המינימלית בגבול של
30-25 לא”י, בתוך זה יש גם בדק הבניינים.
מצד הוועדה יש הצעות אלה: לסדר את הצריף הירוק – סידורו יעלה – 11-10 לא”י. צפוי צריף אחד בטול, כמו כן סדור צריף אחד של סולל בונה ז.א. רצפה וקיר כפול.
צבי נוימן מציע לסדר שני צריפים בשביל בודדים למגורה.
מנדל פרוכטר. אין להחליט על הוצאה כספית* איזו שהיא טרם שתוצג תוכנית כספית כללית, היא תימסר בשבת הבאה, אזי נדבר על סידור דירות.
דוח מפעולות ו. חברים
2.11.1930
(ספר 6 עמודים 145-149)
א ריזנר.
דבריו הם החלק השלישי של דו”ח הוועדה אחרי מסירת דברים בקשר עם כספים ודירות.
מהשאלות שעומדות:
1) תור הנסיעות לחו”ל הרשומים לתור.
1 עוזריאלי 7 שלום ו. 14 קלוברם
2 רחל רינגרט 8 ארטק 15 מניו
3 צפורקה 9 ברל 16 בולק
4 שוימר 10 בלקה
5 ר. זיצמן 11 י. פרנס
6 י פרבר 12 גוסטה וו.
החברים אשר רשומים ברשימה יש לחשוב שירצו לנסוע לחוץ לארץ במשך השנה,
שוימר, ארטעק, בונוק, שוימר גומר את עבודתו בחוץ, מניו, מנדל ברל, איזקק, קלוברם רוצים לעבוד עבודות חוץ.
ממשיך למסור פרטים עד הרשומים לנסיעות חו”ל ועד פעולת כוון הנסיעות בכדי שחלוקתם תהיה נכונה.
2) הדאגה לחולים
א) מו”מ עם הרופאים (מחוזי ומקומי) הוועדה התערבה ביחסי החולים עם הרופאים רק במקרים שהמעוניין לא יכול היה לנהלו מאיזו שהיא סיבה. המו”מ היה* מלווה קשיים היות וברוב המקרים יש מעין תבעת אי אמון שרופא ורצוי שהחברים בעצמם יסדרו את העניינים האלה בעצמם.
ב) כלכלה לחולים: בעניין זה היה קשר תמידי עם חווה. הטיפול בשאלה היה קשה משום
רחוק חברי הוועדה מענייני הכלכלה והמטבח. רצוי היה אולי שימסרו* את השאלה
לאנשים יותר קרובים לשטח זה.
שאלות שהוגשו לוועדה ואשר היא הסכימה לטפל בהן כגון חסר עור בסנדלריה וכו’,
כמו’כ לא הסכימה הוועדה לטפל בסכסוכים שבין חברים, מלבד מקרה אחד אשר לפי
דעת הוועדה הוא השתייך להיקף עניינה.
היחסים עם הגזברות והוה’פ לא היה מחודדים כאשתקד, היה כוון לשתף את הגזבר
בענייני הוועדה.
רצוי היה כי בעתיד תקציב הוועדה יהיה יותר יציב ומשוריין ולא יקרו מקרים של השמטת
תשלומים לח’ תקציב הוועדה.
הוצאות של אורחים התנהל בעניין זה ויכוח בתוך הוועדה; הוצאות אלה הועמד בשורה
ראשונה שה לי הערכתם (של האורחים) שאין לשתפם בקשיינו הכספיים.
השוויון בחלוקת הכספים: יש בוודאי תלונות היות ולא היה שוויון סכומטי מוחלט היו
ביטויים אשר תבעו חלוקת שווה של הוצ. חברים אולם הגשמת דעה זו הייתה הופכת את
השוויון שהפוכו.
ביטויים שונים של חברים נראים כפוגעים ביסודות הקומונה שלנו.
בולק שואל אם גם הכספים המתקבלים מחו”ל מתרכזים בקופה.
אפרים עונה את השאלה:
1) ריכוז הכספים היה מפסיק את זרם הכספים.
2) אין הקיבוץ נותן כספים לנסיעה מלבד מקרים יוצאים מהכלל.
3) הריכוז הוא אי אפשרי כל זמן שהקיבוץ אין מכניס את שאלת הנחנות* (מצד הכספי)
לחוג דאגותיו.
אין לוועדה תפקידי חינוך היא רק ארגון אדמיניסטרטיבי ופעולתה בשטח זה מבטאות את המקובל בקיבוץ.
ספוק הצרכים היה לקוי השנה. אופן סיפוקם איננו אינטימי הוא מקבל צורה בררנית*.
הוועדה היא המנהלת את המכניזמוס של חלוקת האמצעים לספוק צרכים, בוחנת אותם ומחלקת. פעולותיה מיוחדות על אמון החברים בהכרעות הוועדה; בלעדי זה לא תתכן עבודה מספקת של הוועדה.
מתוך עבודת הוועדה נראות הופעות מרובות המדאיגות מאד לגבי עתיד הקומונה.
יש ביקורת חמורה של צדקת* פעולות והחלטות הוועדה ויש לבחון מדוע הוועדה לא
מנהלת את פעולותיה באופן ריגוריסט, אולם לרוב הבחינה היא חמורה ולרוב צודקת,
לא כן ההוצאה לפועל לוגלו גורמים שונים.
הצעות להבא
אין לה לוועדה הצעות רבות: הצלחת הוועדה תלויה בפעילות חבריה, באמון הניתן בהם ובמידת הטיפול אשר הקיבוץ נותן לענייניו.
היא גם להבא לא תוכל להיות בלתי אם מכשיר טונר.
מזכיר את הפרנציפים המקובלים בבתשי”א
1) בחירות לשנה אחת.
2) כל חבר יכול להיכנס לוועדה להלכה ולמעשה.
אנשל
תוצאות עבודת הוועדה במשך 5 שנים אינן מתאימות אשר היו בזמן יסוד המוסד הזה.
מקור כישלונה במצב בקיבוץ, בחוסר טפול בשאלות חברותיות – לא טפל בשאלות אלה.
סדור הבראה בשנה זו היה רע מאד, הוא יצא לפועל באחור זמן אחרי תקופת החם הקשה.
בהיותו בוועדה ניסה להכין תוכנית של אפשור מנוחה* של שבועיים לכל חבר במשך
שנה וחצי.
מצב בריאותנו מחייב את זה ביחוד אחרי שראינו כי הבראת השנה לא נתנה תוצאות רצויות
באשר יצאה לפועל באחור זמן אחרי שהחבר היגע למצב בראות קשה מאד.
שוולים יש מספר חברים הנהנים בשטח זה והנאתם היא מקבלת ואין בודקים אותה, יש להכניס
כאן תיקונים בכוון השלטת השוויון.
בשאלות חברותיות שונות אין אפשרות לנגוע לפי דברי חברים כגון הכספים הבאים מחו”ל וכיו’ב.
היות יש גם חלוקי דעות בתפיסת השאלות.
המונע הוא הבדל הדעות בתפיסת היקף הקומונה ומסתמך בדעות א. ריזנר
אפרים מתקן את דבריו: הוא לא מגביל* את היקף הקומונה.
אנשל מסביר כי תפיסת חברנו היא כי הקומונה היא בבית אלפא ומחוץ לכתליה היא חדלה לחלוטין.
אפרים חברים רבים מותחים ביקורת על החלטות הוועדה מבלי לשים לב לזה כי ההחלטות הן
על יסוד בחינה אינדבידואלית.
כמו’כ אין כנראה אפשרות להגשים את הבראה הכללית מחסר אמצעים ומפני שמספר רב
של חברים ירד מאד בבריאותו.
אין אנשל צודק בציינו את הנסיעות המסורתיות, הוועדה נתנה מעט מאד כסף לטיולים,
במקרים רבים הושג הכסף ממקורות חוץ.
אליעזר שואל אם הופעות של ביקורת פעולות הוועדה בכוון הקטנת שטח הקומונה
ושינויו ? באות לשם חיזוק תביעות חברים או בתור ביטוי של הכרה.
היציבות במשק הוא אחד הגורמים למלחמה על צרכים קטנים. התביעה לחלוקה בררנית
מקורה בהלך רוח של בסיס.
יש רשם כי היות אשר הוא החבר אשר אינו זקוק לקופת הקיבוץ.
אפרים ר.
אינו חושב כי הביקורת היא איננה אחראית במידה מלאה. אחת הסיבות לירידת הביקורת למסלול זה הוא חסר תקווה בשנוי המצב הקיים של אי ספוק צרכים.
בן אפרים ישנם אנשים הדוגלים שסיסמאות יפות על חיי חברה שבחייהם הפרטים נורגים
אי שוויון בולט בכול השטחים. זה מתבטא* באופן נסיעה לחוץ לארץ, בציוד טוב או רע. זה מוריד את חיי השיתוף ביום-יום. כן רואה חוסר חברתיות בטיפול המוסד בילדים שלנו. גם הוועדה מתחשבת לא שווה לכל האנשים זה תלוי בעמדת החבר ותוקף דרישתו.
דרור הוועדה אשמה שלא הביאה שאלות בפני השיחה מפעם לפעם, זה מקשה על וויכוח כיום. תפישת הוועדה על תפקידה כארגון תכני הוא צודק, אולם כמו הוועד הפועל הרואה את כל השאלות לעתיד ומקיף אותן, כן גם הוועדה צריכה לשמש כמצפון מתמיד של הקיבוץ. הוועדה צריכה להרים את הניבו הקומונלי בין החברים. ויש במה להאחז ומה לתקן. ואם הוועדה רואה ירידה בתפישת הקומונה צריכה הייתה מדי פעם לגולל שאלות ולבררן. הביקורת של
בן אפרים הייתה מצמצמת ובכל זאת תפושית, ומראה שאין לנו תפישה דומה בהשקפה על פעולות הוועדה.
דברי בולק אמנם מראים על לקויים אולם לא כאן עקר התקלה, יש דברים יותר חשובים. למשל היחס הבלתי שווה לאנשים גם אחרי בחינה אינדבידואלית.
זוהי אשמה כבדה והוועדה מחייבת לברר אשמה כזאת אם יש כאן נטייה פרטית.
שמעתי הרבה תפישות בביקורת חברים, וצריך לדעת איזו תפישת קומונה היא הצודקת. המבוכה גדולה, כיצד נדע לצד איזו תפישה נוטה הרוב. אם יש ממש בביקורת.
יש הכרח את השאלות הללו פעם לברר ברור מוחלט. הוועדה היא המוסד אשר צריכה לעורר את המצפון הקיבוצי להבין את הדרישות של הפרט, ומלוי הצרכים צריכה להיות לפי צורך הכי הכרחי של הפרט ואני חושב שהוועדה פעלה לפי תפישה זו.
אם ישנם חלוקי דעות בתפישה יסודית זו צריך שדעה זו תתבטא כאן, התפישה של שוויון סכמתי אננו תפישת הקיבוץ כלו. בעבר תמיד נהגנו רק לפי צרכים ועיון בשאלת הפרט ואם יש ביקורת שזה לא נעשה טוב נחוץ היה במקרים מסוימים לפנות לוועדה ולברר עובדות כאלו.
צבי. מדי פעם נדונה השאלה אם אנחנו קומונה קואופרטיב.
אם תמיד הייתה הביקורת מקרית ולא מבוססת היה הפעם הביקורת מראה על סכנה.
אי אלה חברים הזקוקים לדבר מה הם התובעים. הוועדה לא צריך להיות רק מוסד טכני אלא צריך לשפוט במקרים דרישות פרטיות גם כשאינם בגבול פעולת הוועדה. מתוך הצרכים שנתרבו נעשו הדרישות יותר חריפות. כיום אין איש רוצה לסבול כל דבר הנראה כאי שוויון, והוועדה צריכה לברר היכן יש ממש בביקורת החברים.
יוסף פרבר. נראה שמהלך הדברים הולך באופן אנרכיסטי* בלי שאנחנו נכוון אותם. אם צרכים הכי מינימליים אינם מסופקים, דברים כאילו קטנטנים כמו שציין בולק מבאים לכך שהפרט משתדל לבדו לספק את צרכיו והכלל אינו שולט על זה.
יש סוג של צרכי חברים שאין מספקים אותם. נכון שאין בכוח המשק לספק את הצרכים. סכומי הכסף צריכים להתחלק לפי כל הצרכים. כאן מוכרחים מר. ובר. לספק את הצרכים הראשוניים. דבר זה לא מאפשר את ספוק הצרכים הקטנים. כל שימוש יתר בהוצאות של מספר חברים יותר גדול מונע מספוק הצרכים של שאר החברים. לדעתי צריך כל חבר לפני בואו לפני הוועדה עם דרישה, לעשות לעצמו חשבון, כמו שעושה לעצמו כל חבר במושב.
שיחת
8.11.1930
(ספר 6 עמודים 149-152)
י. פרבר: מציג את 4 אפשרויות הבחירה לוועידה החקל., בוחרים בבחורה ברשימה ארצית. –
מ. פרוכטר: מציג את שאלת המעברות באורווה שתבנה וגם הצעת פרדק(הראשית פנימה); אם היא תראה כאפשרות, אזי נקבל את הצעת ההנ”הצ על רוחב מוקטן של האורווה ואם לא, הצעתי, עלינו בכל אופן לקבל ג”כ לא נדחה את החתימה. –
דרור: אם לא תתקבל הצעת פרדק אזי אין לחתום בלי מעברות מפני סכנת חיים בהאכלת הבהמות. כולם בעצם מסכימים אלא יש שנכנעים ללחץ של המחלקה. יש לי רושם שנוכל להשפיע על ההנה”צ אם נביא את כל נימוקינו ואפילו נדחה. – הצעתי שארטק יברר עם רייזנר את הצעת פרדק, אזי יש לחתום על כל הבניין עם האינסט. ואם לא עלינו לדחות לשעה יותר טובה. –
אפרים ט.: הצעת פרדק היא לא מעשית מפני האורך והמרחקים בתוכנית; דעתי לותר יש סכנה שאחר כך ירצו עוד לקמץ איבוסים וכו’.
מנדל פ.: נצביע על הצעתי: בעד 18, נגד 11. –
———–
לונק: בקשר עם שאלת הדירות, התעניינתי בשאלות אילו ואספתי חומר ויש לי הצעות אחדות. ע”כ אבקש השבוע לקבוע שיחה לכך. – אין עתה דואג לענייני דירה. –
אפרים ר.: המועצה הייתה צריכה לנקוב בסכום למטרת התקנת דירות ולא עשתה את זאת. ע”כ אם המועצה תקדים היא יכולה לפני שיחה שתהיה השבוע.
שמואל ק.: מתנגד לקביעת סכום לפני קביעת התקציב.
בעד קראת שיחה גם בלי השתתפות מנדל פ. וארטק: 10 ; נגד: 21. –
המשך השיחה בעניין וועדת החברים:
דוד כ.: אשקיף אחרת על הדברים שנאמרו בשיחה הקודמת, כי אין תועלת בבירור עובדות שזמנן עבר. נוסף לזה איני מעריך את חשיבות שאלות מרובות שמתעוררות בתוך חיי שיתוף רגילים. – מקור רעות רבות בתכונות הפרטים, אולם יש גם רעות הנובעות מסדרי ארגון בלחי מוצלח. – קומונה מוחלטת מחויבת לפתור את כל משאלות הפרט וטוב אם הפרט תובע את הכול מהקומונה. והצלחתה תלויה ביכולתה לפתור. – הפריצות באו מתוך אי יכולת הקומונה לפתור דרישות מוכרות ע”י הקיבוץ ולא מוכרות. – אם באו דרישות מוצדקות אזי יש יסוד בריא לקומונה, ועלינו לשמור עליו או ע”י מילוי או חוקה שתחייב לקבל גם פתרון שלילי.
אציין: שמירת כוח העבודה שאלה ראשונית בקומונה, עתיד יכולתה. שאלת המטבח, מנוחה, בריאות, כמות הפרודוקטים היא במקסימום ע”כ נחו כאן רק ארגון.
בשאלת הבריאות לא אגע, אלא לדעתי יש בנידון הבריאות לבדוק כל המתקבל אצלנו;
מנוחה: אנשל הציע וגם זה מתגשם בחלקו, אולם אם הסדרים הנוכחיים ימשכו, לא נוכל להגשים עד שההכנסות תשננה את מצבנו; כי לפי חשבון כל אחד מקבל 14 יום חופש באופן ממוצע; יש לזכור שאיכר עני אין לו חופש, לעמת התפיסה החדושתית שיש ימי חופש. לדעתי לע”ע המצב הוא של איכר עני.
יש לי הרושם שסדור ההספקה אינו הגיוני אלא בזבזני. נדמה לי שלו חלקנו את הבגדים כמו רהטים לשימוש וטיפול קבוע של החבר, היה סיפוק יותר רב ולו הייתי בטוח בתועלתיות הייתי מציע את זה. אולם לע”ע לא אציע דבק. –
הוצאות פרטיות. בשטח זה לא נגיע לצדק. כי צדק מכני לא יהיה צדק. כמובן לולא הצרכים ההכרחיים של עזרה מדיצינית וקרובים היה מצבנו קל יותר. ובזה היה לנו מבחן חברותי קשה והייתה התלוננות כשעלו דרישות פרטיות אלמנט. לעומת הוצאות בריאות וקרובים גבוהות ורבות יש להגיע לשיטת דירוג בהוצאות – לדון בכל השאלות הכספיות הפנימיות דרוש בסיס של ידיעת הדברים ע”י מקסימום החברים ע’כ וועדות.
י. פישלר.: בשיחה הקודמת שאלו: 1) אין שוויון בסיפוק צרכים בקיבוץ, בעיקר צרכים קטנים לשיפור החיים; יש נטייה לשפר את החבר וכו’ ואין אפשרות מלבד פריטים ש”מסדרים”; צריך לספק את המינימום: כמו בשאלת הדירות; אני נוטה לאסור את הכנסת כסף פרטי מהחוץ. אולם יש גם לאפשר לאחרים. – צריך לחלק את ההספקה בשוויון מבלי להתחשב עם שמירת הבגדים ע”י החבר. מחוץ לצרכים ההכרחיים בחינוך ילדים, חולים וכו’ יש לספק את כל יתר צרכים יש לחלק בשוויון מוחלט. –
ברל: לא אדבר על זכויות – 1) דרוש בקורת על כל פרט בהוצאות ע”י הקיבוץ או ע”י חקירת הוועדה, 2) אנו צריכים לחיות לפי היש ולא להוציא 14 לא”י על משפחה בהוצאות הוועדה;
בתוך 300 מא אין לנו להוצאה כזו. – עזרת קרובים: צריך להגיד להורינו שאין אנו באמריקה, יש תמיד לשים לב למקרים אם יש עוד אחים; וגם אל נחשוב שנוכל פה למלאת את הדרישות שלי איני העשרים בשביל הוריהם; עזרת חולים: אפילו סתם בעלי בתים לא נוסעים לחו”ל, אלא אם יש ניתוח, ביחוד להבראה אין הכרח לנסוע לחו”ל לפעמים אף למקום אחר בארץ. יש לבקר את אופן הוצאת סכומי ההבראה עשון של חולים וכו’; להרוויח כסף צריך – הקיבוץ ולא הפרט. לצרכים מיוחדים של הפרטים ויש להקציב את הסכומים לנסיעות לחו”ל – לא צריך לחשוב שיש להעדיף נסיעה לחו”ל ע”ח הקיבוץ על נסיעה מכספי הורים. – דירות: הדרך אבטומטית של כניסה לבתים צריכה לסור ויש לדון על כל מקרה. –
לונק: איני פוחד לפני המושג קואופרציה, כי חבר העובד קשה ומתמיד צריך להנות ממינימום של הוצאות ואת זה יש להבטיח בראשונה; אנו מתחשבים בראש בעזרת קרובים וחולים. –
המספרים מוכיחים שאין צדק בחלוקת הסכומים לפי הדו”ח של הוועדה. מ 131 לא”י יורדים
22 לא”י לצרכי תנודת חברים זמניים ורק מ59 לא”י נהנים החברים. בעזרה מדיצינית למרות גודלה אין לערער; עזרת קרובים 148 לא”י אינה מוצדקת בשלמותה, כי אין להניח שההורים הנתמכים חיים רע מאתנו ואין אנו יכולים לספק אף חלק חשוב של הוצאותיהם; וביחוד לעומת
אי-סיפוק הצרכים האלמנט. של החברים, למשל שאלת הבתים. – איני מבין מקרים של עזרה לאחים. –
אפרים ר.: בעצם דברי החברים לא ביקרו די את עבודת הוועדה. בקרו שהוועדה ראתה א”ע כמכשיר טכני ולא שופטת על ענייני קומונה; אולם לפי הגדרתו לא יכלה הוועדה לשלט על שטח רחב יותר מאשר שהקיבוץ שולט בחיי הפרט, אולם לא באופן טכני בלבד סיפקנו צרכים. אולי היה כדאי להביא לבירור מקרים ידועים, אולם יש גם צד שלילי, כי במקרה אקטואלי החבר הנגוע ירצה אולי להגן על עמדתו; אבל היו מקרים שהביקורת אף חריפה הייתה עזרת לפחות להבא. – לא בקרנו את עצמנו לפני בקורת החברים, אולם לא היינו די תקיפים ביחוד במקרה צורך לשלל דרישות ידועות של חברים. גם יש גבול לעמידה ריגוריסטית של כל וועדת חברים. יש לקבל את בקרתו של דרור: לגולל שאלת הקומונה; אולם לדברי יצחק פ.: הגענו להגנת עצמו לא
הולמת ואמיצה מדי גם בשטח עבודה וכו’, אולי מחוסר ידיעת המצב; הוועדה הייתה כמוסד היודע את הדרישות, הצדקתן* והזכויות, אולם לא היה אמון מלא. לפעמים בין שני חברים טובים דורשים להכרעת הוועדה. יש סכנה שהוועדה תרבה את המיכניזציה של היחסים במקום עזרה הדדית מקורית וטבעית לכן איני נוטה להרחיב את הקומפטנציות אלא לראותה כרע הכרחי. –
לדבריו של ברל: לבתים הכנסו רק חולים או במצב של הריון האישה וגם כיום לא נראות הפליה במובן זה. לא כדאי למסור לוועדה את חובת התערבות במקרי פריצת סדרי הקומונה, אלא אפשר לנסות בשנה הבאה. – השנה טפלנו הרבה בחברים ארעיים ולא הייתה סיבה לתלונה ולהפליית חברים ארעיים לרעה, כי התחשבנו בדרישותיהם יותר! אמנם לא סר עוד הנגע של קושי לקרב חברים חדשים.
דרור: יש עוד לעמוד על העובדה שיש כ 10 חברים הרוצים להרוויח מחוץ למשק, צריך להעריכה ונבדוק את המקרים. –
י. פרבר: בשיחה הבאה צריך ראשית להחליט על הצעות השינויים בקומפטנצאת הוועדה ואחר כך לבחור וועדה. –
י. פישלר: מציע לבחור הערב וועדה וזו תתחשב בהצעות שהוצעו.
קובה: תומך בהצעת י. פישלר, ביחוד שאין הוועדה פועלת יותר והעניינים סובלים. –
אפרים ר.: הוועדה דחתה רק דרישות גדולות ולא נגעה בשאלות הדירות.
בעד בחיר מידית: הרוב.
הצעות: ברל, הנקה ל., ארטק, שמעון, צימנד, טובה, משה ג., לונק, עזריאלי, יצחק נ.
ברל: 45, הנקה ל.: 30, ארטק: 5, יצחק נ.: 29, לונק: 10, עזריאלי: 13, שמעון: 13, צימנד: 9,
טובה: 8, משה ג.: 14;
ע”כ נבחרו ברל, הנקה ל., יצחק נ., משה ג. –
שיחה על וועדת חברים.
22.11.1930
(ספר 6 עמודים 153-156)
סכום על עבודת הוועדה: הוצעו הצעות אחדות שיש לדון עליהן. לפני זה יש לבחור איש רבעי לוועדה מפני שמשה גולדנברג הסתלק מסיבות ידועות. מוצעים: פודי, צימנד, מצבעים על שניהם. פודי קבל 18 קולות, צימנד – קבל 8 קולות. נבחר פודי.
אפרים ר. מתוך הפרוטוקולים הוצאנו את ההצעות שהוצעו בשיחת הוועדה, אני אעבור עליהן אחת אחת.
הצעה ראשונה. – להכניס את כל הכספים שאנשים מרוויחים בחוץ יכנסו לתוך התקציב של הוועדה, וכמו כן הרשות לצאת להרוויח כסף נתונה לידי הוועדה, כמו כן לקבוע את זמן העבודה בהתאם לעבודת המשק.
ברל: אני מותר על ההצעה שלי מפני החשש שזה לא יצא לפועל. אני מציע שיעבוד איש בחוץ במשך כל השנה ולאו דווקא האיש המעוניין הצריך את הכסף. הכסף הזה ישמש לנסיעות לח.ל. ועזרת קרובים. על ידי זה אפשר יהיה למנוע בעד הלקוי שישנו – שכאלו האיש מרוויח בעצמו והכסף הוא פרטי שלו. זה יכניס סדר, כי במקרים כאלה הוועדה תדון בדבר ותציג את השאלה בשיחה. הצעה של ברל נתקבלה.
הצעה שניה: הגבלת מספר אנשים בחוץ לארץ עד שלושה אנשים, וזמן שהותו של האיש בח.ל. הוא של 6 חודשים.
הצעה זאת נתקבלה.
הצעה שלישית של ברל: הקיבוץ נותנת סכומי כסף לנסיעות חולים לחוץ לארץ רק במקרה האחרון, כגון ניתוח וכדומה. יש דעות שאין צורך לחוקק חוק כזה מפני שהוועדה צריכה לדון בכל מקרה ומקרה לחוד. מסכימים לזה.
הצעה של הוועדה הקודמת. יצירת וועדת כלכלה עבור חולים. פעילותה לדאוג לכלכלת אנשים החולים לקבוע את האנשים.
דרור. מציע לספח לוועדה הזאת את חיה שהיא מתוך עבודתה תפקח על הסדור הזה.
העבודה הזאת נמסרה לוועדה ולתוכה נכנסת גם חיה.
הצעה 5. לגזבר אין רשות להוציא סכומים לצרכי חברים בלי רשות הוועדה על דעת עצמו.
י. כהני: אין להגביל את הגזבר מפני שבמקרים ידועים הגזבר מוכרח בעצמו להוציא כספים סכומים קטנים.
ברל: מבסס את הצעה הזאת שיש מקרים שאנשים מוצאים יותר כסף מהסכום המוקצב להם ובחוץ הם פונים לגזבר שיוסיף להם. כמובן אין מדברים על פרוטות.
אנשל: לגזבר יש רשות להוציא כסף בגבול של 10-15 גר. ההצעה שלו נתקבלה.
הצעה 6. הוועדה תפנה לאנשים שמקבלים כסף מח.ל. יפרישו סכום ידוע עבור אנשים אחרים.
ההצעה מתקבלת.
יצחק ניגר: מעיר לתשומת לב הגזבר שהחלטה של הוועדה בדבר סכום ידועה צריכה לחייב את הגזבר במידה אחת את יתר סעיפי ההוצאה.
דרור. הגזבר לא צריך לחוות דעה בדבר חלוקת הכספים ולהתערב בחלוקה הזאת.
אפרים ר. אין צורך ואי אפשר לעשות את הגזבר למכשיר הנותן רק כספים, צריך לשתף את הגזבר בעבודת הוועדה. מה שאפשר לחייב את הגזבר שעזרת קרובים תצא לפועל באופן קבוע מדי חדש בחדשו כמו כן הסכומים השוטפים שהם קבועים שימצאו. יותר מזה אין לחייב את הגזבר. הוויכוח הוא בעצם תאורטי מפני שבמציאות אין להחליט ולקבוע דבר מה שלא תלוי בגזבר אלא במצב הקופה.
הצעה 7. של אנשל. לאפשר מנוחה לכל איש לשבועיים אחת לשנתיים. כוח העבודה הולך ויורד מסבת העייפות. יש אפשרות לסדר בתקופה נוחה בחורף הבראה בבית היות והאקלים הוא נוח.
בכל חודש ינוחו 4 אנשים.
הנקה ל. לא חשובה ההבראה בחורף, אלא בקיץ בזמן החום בזמן שהאנשים נחלשים.
מורים מן הקהל שכל המנוחה לנסוע החוצה ולעזוב את המקום.
ההצעה נמסרה לוועדה שתדון בה.
כיצד מסתדרת ההבראה.
אפרים ר. עד עתה הרופא וחיה קבעו את האנשים הזקוקים להבראה במוצא כרמל טבריה.
אנשל: מלבד החולים הזקוקים להבראה, זקוקים גם כן להבראה אנשים בריאים שנחלשו בעבודה.
על הבראת אנשים אלה תדון הוועדה בהשתתפות של חיה.
אפרים ר. למעשה ההבראה הסתדרה בצורה כזאת, יש רק להעיר לוועדה שתתעניין יותר בשאלה הזאת וכמו כן שהאנשים בעצמם יפנו לוועדה.
אנשל מציע שהוועדה תטפל באופן מיוחד בשאלת הבריאות בכללה, מזמן לזמן עליה לאסוף חומר, להציגו בשיחה וכמו כן תטפל ותחפש תיקון לדבר.
מתוך דבריו של יוסף פ. לא מספקים צרכים קטנים לחברים מתוך הצרכים הגדולים שיש
לחברים – כגון עזרת קרובים ורפוי והבראה. זה דורש וויכוח יסודי ואין להציע דבק מה. הוועדה תדאג שהוויכוח הזה יתקיים בקרוב. בזמן עריכת תקציב הוועדה.
הצעה של ברל. הבראה מחוץ למקום תצא לפועל רק על חשבון קופת חולים או בהשתתפות שלנו. הבראה מחושבת שתתקיים בבית.
עוזריאלי מעיר שאין לקבוע כן מפני שהמקרים הם בלתי ידועים לנו.
ברל. בתנאים שלנו אין לנו יכולת להוציא זה לפועל.
נונק. משתומם על הצעה הזאת, זה אומר לא לדאוג לחולים רציניים ולהסיח דעת מהם.
ברל. הוא מבסס אין לנו אמצעים לכך וההבראה לא תועיל.
קובה. אנשים שזקוקים להבראה פרמננטים גם בקיץ גם בחורף ז.א. כלכלה יותר טובה וכדומה, אותם אנשים יקבלו הבראה גם כן בחוץ לחודש ימים. יש לתקן את הסדור שהיה עד כה היינו שאיש המבריא חזר מהבראה ונחלש מחדש מחוסר טפול בבית אחרי ההבראה. הוא מבין בצורה כזאת את ההצעה של ברל.
צבי נ. ובכן אנו מסכימים להבראה בחוץ רק לחדש ימים.
הוועדה צריכה לסדר את התנאים לחולים על המקום.
קובה: הוא בדעה של ברל, יש מקרים שחברים שזקוקים להבראה דורשים את ההבראה בחוץ ולא בבית. והוועדה נגד רצונה הייתה מוכרחה לציית לדרישות החברים ולשלוח אותם להבראה החוצה.
ברם המשקים עשו ניסיון של הבראה על המקום והצליחו בדבר זה למשל: משמר העמק.
לונק: מציע להפסיק את השיחה ולהמשיכה בפעם אחרת.
אפרים: קורא את יתר ההצעות העומדות לוויכוח.
הצעות חדשות
יוסף פ. מציע שלוועדה יהיה הפקוח והביקורת על הוצאות החבר הנמצא לשם רפוי בחוץ לארץ.
הדבר נוגע בחברים אשר נסעו על חשבון הקיבוץ.
קובה. מציע שיבחר חבר אחד מהוועדה שהוא יטפל באורחים ויהיה מתוך בין האורח ובין המוסדות המוסמכים.
שיחה כללית
29.11.1930
(ספר 6 עמודים 157-159)
אליעזר: המועצה המשקית הספיקה עד עכשיו להתכנס לפי שנקבע מראש פעם בשבועיים באופן ממוצע. עבודתה לא הייתה שיטתית ומכוונת מסיבה זו שהוועדות לא כולן עבדו בסדר. הוועדה היחידה שעבדה בסדר היא וועדת החצר שמסרה את פרי עבודתה. וועדת התוכניות עבדה, אולם לא יכלה לסיים את עבודתה היות והענפים לא יכלו להמציא לה את כל החומר הדרוש. הוועדה הכספית נכשלה בעבודתה גם מטעמים ארגוניים פנימיים. חוסר קיום הוועדה הכספית הייתה גם אחת הסיבות שוועדת התוכניות לא יכלה לעבוד בסדר. עכשיו לפני דצמבר אין לנו לא תקציב ולא תוכנית עבודה. המועצה מוכרחה לעמוד בפרץ ולטפל בשאלות אקטואליות באופן מקוטע.
דנו בקנית עיזים, סדור עבודה בהנהלת חשבונות, מצב עבודה עד החורף, השקעות בלול,
חכירת כרבים בשטה, סדור קורדונים בנטיעות, ערעורים לתוכנית החצר, תקציב הקומונה, סדור אנשים בענפים שאלת הון חוזר וכו’. הרבה משאלות אינן היום כבר אקטואליות, אחדות מהן תעמודנה לדיון בשיחה. בתוכנית החצר לא נתקבלו הערעורים, בשיחה דנו פעמים בתוכנית ואפשר לחשוב אותה לגמורה. לשאלת הקורדונים: המטעים הציגו תוכנית של השקעות – תקציב
ההנה. הצ. הוא רק להון חוזר השנה – מוצגת השאלה אם אנחנו צריכים במצב זה לגמור את סדור הקורדונים היות והמצב העבודה הוא במקצת מרווח. שטח הבא בחשבון הוא 44 דונם. הייתה שאלה אם להזמין את החומרים ולהיכנס בחובות. הסיכויים לכסות את החובות: עודף ההכנסה משומר 60-70 לירות ע”י סדור הקורדונים. (ההשקעה דורשת 120 לירות). אפשרות שניה להוסיף לכרות בחורשה בשביל מכירה. המועצה אשרה פה אחד את הקניה של חומרים בשביל כל השטח. על השיחה לתת אשור להחלטה זאת.
צבי נ.: הודעתו של אליעזר כי הוועדה הכספית לא קיימת מסיבת התפטרותי אינה מדויקת. אני לא התפטרתי עדין אבל העיקר הוא ששאר חברי הוועדה לא הראו רצון לקיים אותה. יתכן שבמועצה הדבר עוד יתברר ויתוקן.
יוזק: כל הכרמים שבהשקאה צריכים לעבור לקורדונים 120 דונם. (תשובה לשאלה)
מנדל פ.: השנה הוצאנו 50 לירות לקנית רמניש בשביל הפרדס: 30 לירות. בשביל הקורדונים צריך להוציא 130 ל. יחד השקעה בנטיעות השנה עד 250 ל. בנוסף* לידי זה שאם יעלה בידנו להשיג את החומרים לקורדונים בקרדיט ארוך (ההנה. הצ. בשנה הבאה תשיב את ההוצאות) צריך לעשות זאת.
אליעזר: אם אין התנגדות להחלטת המועצה צריך לקבל את זה כאשור. – ברפת נחוץ להוסיף עוד 2 אנשים – השאלה נפתרה כמעט ע”י כניסתו של בנצק. בנטיעות יש צורך בהוספת אנשים אחדים קבועים. דרישת המטעים לשלושה נוספים. לפי שעה נוסף: אישקו ואליעזר.
בלול שאלת העבודה קשה. בעונת הדגירה נחוצים שניים; מכל אלה שעבדו פעם אין מי שיבואו בחשבון, גם אידה אינה בטוחה מסבת בריאות, יש גם מכשולים מצד מדת שתוף העבודה בענף הזה. לא נמצאה עדין הצעה מתאימה. יש הצעה שהודיה תכנס אבל זה כרוך עם קושי חדש בבית הילדים.
כל חברי הקיבוץ הם פחות או יותר מסודרים בענפים והרזרבה היא קטנה מאד.
בקשר עם הלול עומדות עוד שתי שאלות: ערעור הלול על תוכנית הנקודה. לפי התוכנית חצר הלולים נקצצת בחצר אחת ע”י חצר עבודה ע”י מחסן התבואות. הלול יגדל עוד בהמשך התפתחותו. הנחייה* של 25 עופות למשפחה יוכפל ואולי גם יגדל אתה השטחים הנחוצים, אמנם יצטמצמו היחס לתוכנית הראשונה. יהיה מאין. מין אחד לגדול שזקוקים לחצרות גדולים, מין שני להטלה שאין להם צורך בשטח גדול, מתוך המין השני בירור של להקות קטנות בבניינים קטנים, להקות משובחות שדורשות שטח עוד יותר קטן. אולם כל הסדור הזה דורש תוכנית של סדור השטחים בהתאמה למין הזה. אם לחשוב מאה עופות למשפחה הרי יהיה דרוש שטח 5 לולים לגדול. השאלה היא בשטח בשביל הלול האנטנזבי. שטח רזרבי נמצא צפונה עד לגדר או מערבה מהלול מגרש האורנים.
הערעור מצד הלול הוא: לא לקבוע דבר כל זמן שהסדור הפנימי בלול איננו קבוע. המועצה חותה את דעתה שהשטח בגודל הדרוש ללול נמצא ואין צורך הסדור הפנימי לעכב את קביעת תוכנית החצר. הלול יצטרך בגבולות הקיימים המספיקים לו בגדול להסתדר.
שאלה שנייה בלול זה חדר בשביל דגירה. יש הכרח למצוא מקום בשביל אפרוחים, כי הברודרים אינם מספיקים. פתרון חלקי נמצא ע”י זה שהוקדש אחד הצריפים אשר צריכים לעבור לחצר החדשה לאפרוחים. לא נפתרה עוד השאלה של חדר לאינקובטורים. עוזריאלי טוען שבחדר הקיים קרו שרפות של אינקובטורים מסבת תנודות הטמפרטורה. דרשתו שיוקדש חדר באחד הבתים עד התחלת אפריל. המועצה דנה בשאלה זאת והדעות היו חלוקות אם לתת חדר בבית או להשאיר בבית אמון. הייתה דעה שנוכח המצב בדירות צריך לקבל גם את הריזיקו הכרוך בדגירה בבית אמון.
השאלה הזו מוצגת להכרעה בשיחה עצמה. בקרוה אנו עומדים לחתום חוזה על בניין קבוע לחדר דגירה ובשנה הבאה יש לחשוב שהשאלה הזאת תהייה פתורה בהחלט.
ברל: לפי מצב הדירות לדעתי צריך לתת ללול חדר בבית.
אליעזר: צריך לזכור שאנחנו מעוניינים בדגירה משובחה ולעוזריאלי יהיה קשה מאד להוציא את העבודה לפועל אם נחליט בשלילה. מצד השגחה של השומרים גם כן אין לנו ניסיון טוב.
צבי: עוזריאלי צודק שבחדר טוב יש הרבה פחות סכנה של תנודות הטמפרטורה וכו’. על כן אני הצעתי שנקצה את מחלבת הכבשים או מחסן הפרודוקטים למטרה זאת. עוזריאלי אינו מסכים להצעה זאת בטענה שאין אוורור מספיק, לדעתי אפשר גם את החלונות לסדר בהתאם לזה.
ברל: בניין המחלבה גם כן איננו מוצלח.
טדזיו: אם עומדת שאלה של הצלחת ענף יש גם הכרח לפעמים לותר על דרישת אנשים ידועה, במקרה זה הפסד של חדר טוב בשביל שני אנשים.
יצחק ניגר: המצב בדירות הוא כזה שבצריפי סולל-בונה יגורו כ 12 איש 3 בחדר אחד וארבעה אנשים בלתי מסודרים. כמובן שאם לא נתן חדר ללול זה יקל במקצת.
יהושע כ.: מציע לדחות את ההכרעה עד שעוזריאלי יוכל להשתתף ובינתיים גם יבררו את האפשרויות האחרות שהוצעו.
(מסכימים לדחות את ההכרעה ומטילים על טדזיו ולונק שיבררו את הצעת המחלבה.) נמחק מהפרוטוקול.
הוחלט ב 13 קולות נגד 12 למסור חדר בבית לדגירה.
מנדל פ. שוב לשאלת חדר האוכל. לפני חתימת החוזה נתגלה קושי חדש: הכסף המוקצב אינו מספיק 1400 ל. היה התקציב, עכשיו נחוץ 1550 ל. חסרים על כן 150 ל. ההנה. הצ. אומרת שתקציבה 1400 הוא מוחלט ולא יוסיפו. הברירה היא בידינו או לקמץ בבניין או להוסיף 150 ל. משלנו. במועצה דנו בזה והיו הצעות שונות. הצעה אחת להקטין את שטח המטבח, הצעה שנייה להוציא את המאפיה מן התוכנית, הצעה שלישית להוריד את המעקה של הגג.
אליעזר: השאלה הראשונה להכרעה אם אנחנו מוסיפים או משאירים להנ.הצ. שהיא תעשה את הקצוצים. כיצד לנהל את המו”מ – שהברירה בקיצוצים תישאר בידינו, לחלק את ההפרש לשלושה חלקים – 50 ל. שאנו נוסיף מרווחי הקבלנות, 50 ל. קמוץ הורדת המעקה שאין לו ערך גדול בשביל הגנה, 50 ל. לדרוש שהמחלקה תוסיף. הצעת אליהו לותר על המאפיה ועל המחסן ולהעמיד אותם ….
חסר דף/דפים מהפרוטוקל חבל!!!