שיחות קיבוץ מרץ 1931 - קיבוץ בית אלפא

שיחה כללית יום ראשון

1.3.1931

(ספר 6 עמודים 233-235)

שמואל ק.: מערער על זה שמתכוננים לנסוע לפורים לתל אביב כמה אנשים; במצב בעבודה כעת כזב שאינו מרשה לנסוע לכמות כזו אנשים. בפרט שבחוץ נמצאים 7 אנשים.
אחרי וויכוח משאירים את הדבר לאנשים המועמדים, להכרעה.

מנדל פ.: מעורר את שאלת טפול בכביש (מחליטים לגמר את זה בוועד הפועל).
אחרי המשא ומתן עם הממשלה שהיא תקבל את ההשגחה על הכביש, יצא שהממשלה מסתלקת מכל הדבר והמשקים בעצמם מקבלים עליהם את הטפול בכביש. אנו קשורים עם קבוצת חפציבה, צריך שגבע איש אשר באופן תמידי יטפל בכביש וישמר עליו, לא כדאי לקחת איש מבחוץ כי אם למנות איש מהקיבוץ ועל ידי זה לחלק 24 לירות אשר צריך להוציא בשביל איש מבחוץ.

עזריאלי ואיזק: מצעים שזה יהיה איש מבחוץ מפני שאם זה יהיה חבר המקום אז הכביש לא ישמר, מפני שיוציאו אותו בכל פעם.

יוסף פ.: האיש צריך להיות מפה, אסור לנו לעשות הוצאה כזאת בזמן שאפשר להשאיר אותה במשק.

ארטק: מיחס חשיבות רבה לטפול בכביש. זאת היא לא עבודה קלה. על ארבע קמ. בכביש נחוץ איש אחד קבוע אשר יטפל בו. הוא מציע למסר את העבודה הזו לאיש מבחוץ בכדי להבטיח שהיא תעשה בלי כל עיכובים.

צבי פ.: מציע לחלק את העבודה הזו ל ½ ו 2/3 ואנו את חלקנו נמלא בעצמנו.

מחליטים למסור את העבודה הזו לאיש חבר המקום.

מנדל פ.: מוסר את המחזור הכספי בחודשים אוקטובר – דצמבר, ינואר, פברואר.
לפי הרושם שמתקבל אחרי מסירת הדין וחשבון אפשר לקוות שאנו נוכל לעבד בגבול התקציב המקוצץ אשר נקבע. בחודש מרץ הצטברו הרבה מאד שטרות אשר מוכרחים לכסות אותם. זה אולי יהיה במובן זה החודש הכי קשה בשנה זו לרגל רב ההתחייבויות אשר יש לנו לחדש זה.

פודי: רוצה לעמוד על שאלת עזרת קרובים. יש בסך הכול 11 חברים אשר מקבלים תמיכה חודשית ו 1* חד פעמית. מזה קבלו עזרה חודשית באוקטובר רק 6 חברים, עזרה דו פעמית קבלו רק 3 חברים, מנובמבר לא קבל אף אחד עזרה לקרוביו מחוץ לכמה מקרים.
הסכום הכללי שהוצא לשם זה הוא ¼31 לא”י.
ביחס לתקציב לחדש מרץ לוועדת החברים, הוקצב תקציב של 30 לא”י והוא לא יכול להספיק.
נחוץ 20 לעזרת קרובים, הוצ’ חברים 5 לא”י, עזרה מדיצינית 5 לא”י, לרחל לרפוי לחוץ לארץ
10 לא”י ומילק ולפולה 5 ל’, יחד 45 לא”י.

מנדל פ.: מבקש שהוועדה תתחשב מאד* החודש באופן מיוחד ותיקח רק לעזרת הקרובים ונגרע מהוצאות אחרות עד סוף החדש.

פודי: נכון אמנם שהחודש הזה הוא הכי קשה השנה, הצעתו הייתה אפשרית לו בחדשים הקודמים הכול היה בסדר. כעת קשה מאד לדחות איזה הוצאה.

יצחק נ.: אנו צריכים אלי לעמד כעת על הסבות שהסכום המוקצב לוועדה לא שולם בחדשים הקודמים. –
צריך היה אלי לסדר שמנדל פ. ימסור לגזבר הוועדה את הסכום החודשי של 30 לאי” וגזבר הוועדה צריך לחלק אותו לסעיפים.
הקיבוץ קבל פעם החלטה בנוגע לקאוף, היה כדאי לדעת מה נעשה עד כה בקשר עם זה.

משה ג.: לא צריך לתת לוועדה להתנגח עם הגזבר. הגזבר מותח כעת את הדברים יותר מדי.
לפי הדין וחשבון הכספי אי אפשר להגיד שהמצב הוא קטסטרופלי; לא צריך למתח את ההוצאות האלה המינימליות עד כדי כך שאפילו הסכום הקטן הזה לא יסודר.

פודי: הוא מסכים לתקציב של 30 לא”י אבל הוא מוכרח להיות בטוח שזה יתמלא, כי לפי הניסיון המר בחודשים האחרונים נוכח לדעת שההבטחה היא רק על הניר.

שיחה כללית יום ראשון

1.3.1931

(ספר 6 עמודים 233-235)

עזריאלי ואיזק: מצעים שזה יהיה איש מבחוץ מפני שאם זה יהיה חבר המקום אז הכביש לא ישמר, מפני שיוציאו אותו בכל פעם.

יוסף פ.: האיש צריך להיות מפה, אסור לנו לעשות הוצאה כזאת בזמן שאפשר להשאיר אותה במשק.

צבי פ.: מציע לחלק את העבודה הזו ל ½ ו 2/3 ואנו את חלקנו נמלא בעצמנו.

מחליטים למסור את העבודה הזו לאיש חבר המקום.

מנדל פ.: מבקש שהוועדה תתחשב מאד* החודש באופן מיוחד ותיקח רק לעזרת הקרובים ונגרע מהוצאות אחרות עד סוף החדש.

שיחה כללית (ענייני וועדת החברים)

7.3.1931

(ספר 6 עמודים 236-243)

יוסף ה.: רוצה להעמיד את שאלת בנין הבמה בשביל הבימה. אנו מוצאים מדי שנה השנה הרבה כסף בשביל במות פרוביזוריות להצגות. כעת ישנה הצעה לבנות במה קבועה. החבר ג. מעין חרוד העמיד את השאלת הבמה עם אמפיתיאטרון. הבמה הזו צריכה לעלות 350 לא”י. כסף מזמן לזה יש מקרן של הבימה 170. את יתר הסכום המשקים צריכים להמציא. במה פרוביזורית צריכה לעלות 50 לא”י. אפשר לקמץ איזה סכומים בקנית החומרים ועל ידי עבודת שבת.
הבמה צריכה להבנות בקומי עין חרוד.

יצחק פ.: מציע למסור את הדבר לדיון לוועד הפועל.

פודי: ידועה לכול החברים הדעה אשר השתררה אודות החבר ל. – אנו לא נכנס לכל סבך השאלות בקשר עם זה. נודע לנו שהוא בקרוב צריך לשוב ארצה ואלי אלינו. אנו החלטנו לכתב לו מכתב ברוח כזו שהוא לא ישוב אלינו.

אפרים ר.: לא שמע שום דבר אשר ישמש הוכחה מפורשת אשר תאפשר לנו להוציא אותו מכאן.

פילק: מצטרף לדעת של אפרים ר.

גם צבי נ. חושב שאין לנו כל יסוד להחלטה כזו. אולי בירור יחד אתו הוא על המקום.
צריך לתת לו במכתב אפשרות לבוא ולברר את זה כאן. רק אחרי הברור אתו נוכל להחליט איזה דבר. אנו צריכים לעמוד אתו פנים אל פנים.

שולמית: למה הוועדה לא בררה את העניין קודם בטרם שלייפמן נסע?

אפרים ר.: הוועדה הקודמת לא טפלה בזה מפני שהיו כמה חברים אשר טפלו בזה.
לא נחוץ לכתב לו מכתב כי אם לתת לו לבוא הנה ולדבר אתו פנים אל פנים.

ברל: לו היה ידוע שהוא יתחשב עם הצעה לא היה חס עליו. מחוץ לחשדים בכלל עמדתו כאן אינה רצויה כאן. גם אופן עבודתו וכו’.

נונק: כמו שאין הוכחות ברורות שהדבר הוא נכון אין לנו גם אפשרות להוכיח את ההפך. צריך בכול אופן להגיד לו שמוטב שהוא לא יהיה פה בהתחשב עם הדעה אודותיו.

פודי: מסכים לדעתו של נונק. בלתי אפשרי שיסתובב ביננו חבר אשר חושדים בו באי אילו דברים.
לי באופן פרטי יש הוכחה קטנה.

שוודרון: אם שוררת דעה כזו אודותיו מוטב שלא נתן לו לבוא, כי זה יגרום לו אי נעימות.

סונקה: צריך לכתב לו מה שאנו חושבים אודותיו והוא יתחשב עם זה ולא יבוא.

יצחק נ.: מציע לכתב לו מכתב או למסור את העניין לוועדה שתסדר אתו את העניין; בכל אופן עד כמה שאפשר לא להביא את העניין בפורום של שיחה יחד אתו.

פודי: החשוב בדבר הוא עמדתנו האם יכול לחיות בינינו איש עם נטל של חשדים כאלה.

אסתר ש.: היום יש לנו זכות באופן פורמלי להוציא חבר מפה אשר היה פה עשר שנים וזה על יסוד של חשדים שקיימים אצל אי אלו אנשים.

יצחק פ.: צריך לברר את הדבר יחד אתו כאן.

פילק: עומד על זה שצריך להודיע לו את יחסנו אליו בטרם שהוא יבוא אלינו. כל זמן שלא הוכיחו את הדבר אינו יכול להצטרף לדעה כללית כזו.
אם המשפט יוכיח שהמקרים הם נכונים אז גזר הדין יהיה במקומו.
צרוף של מקרים אשר אודותיהם מדברים בכל מיני פינות אינו מוכיח עוד במאה אחוזים את הדבר.

צבי נ.: דעה כזו היא כוח אשר מוכרחה לפועל דבר מה. צריך בכל אופן לכתב לו את דעתנו.
ואז יש שתי אפשרויות. אם הוא ירגש שזו היא האשמת שווא הוא בוודאי יבוא וידבר אתנו. אם יישאר צל של ספק שהחשדים הם נכונים אז הוא אינו יכול להישאר אצלנו. ובכן צריך לכתב לו מכתב ולהזמין אותו בשביל ברור.

אפרים ר.: כל השמועות אשר נפוצו בנוגע לחבר ל. לא גרעו מכבודו ולא כלום, כל זמן שאין הוכחה ברורה לא צריך להשתמש בעובדה שהוא היה בחוץ לארץ ולשים לו מצר לפני רגליו.

צימנד: יודע אודות כל מיני עובדות, החבר ל. יודע שיש חשדים כאלה. –

מנדל פ.: אי אפשר להוציא חבר עם כתם מבלי לתת לו אפשרות להצטדק. צריך בבואו לברר על המקום את הדבר.

פודי: איני יודע האם שני המקרים שאפשר להוכיח אותם במאה אחוזים מספיקים בשביל להוציא עליו גזר דין כזה. הוא יבוא ואי אפשר תהיה להוכיח לו. –

אחרי הצבעה מתקבלת הצעה הראשונה ב 21 קולות נגד 17 שנכתב לו מכתב בטרם בואו ונודיע לו על הדעה השוררת פה אודותיו.

פודי: לפני כמה שבועות הצענו הצעה שילך איזה חבר להרוויח כסף בחוץ בשביל נסיעות לחוץ לארץ. כעת יש איזה יסוד מעשי להצעה זו. הסתדרות ויצו רוצה לסדר איזה קורסים לבשול ופנו לממינה שהיא תנהל את הקורסים האלה, שהמשכורת תהיה די גבוהה.

הלקה: חושבת שזה לא כדאי מפני שיגרם נזק רב לנו אם ממינה תלך לאיזה זמן.

לונק: אילו זה היה ליותר זמן אולי היינו מחפשים איש אשר ימלא את מקומה של ממינה. רק לחודשים זה לא כדאי.

פודי: בזמן שהצענו את ההצעה הזו היה לנו ברור שיגרם למשק הפסד ידוע. מפני שלעבודה זו בא בחשבון רק בעל מקצוע אשר חשוב גם פה.

שמואל ק.: חושב שאם נצטרך למלא את מקומה של ממינה לחודשים אז הדבר לא ישתלם. עד שהאיש החדש יכנס לעבודה יעברו החודשים ויגרם על ידי זה הפסד.

צבי נ.: חושב שאפשר למלא את מקומה של ממינה בהנהלה המעשית של האקונומיה. צריך שממינה כבר תכניס את הבחורה לעבודה ואז לא יגרם כל נזק. על כן הוא מציע לחייב את ההצעה הזו.

משה ג.: מתנגד להצעה הזו.

פודי: ההצעה היא שהקיבוץ מסכים לעבודת חוץ של ממינה בתנאי שיהיה איש אשר ימלא את מקומה.

מקבלים את ההצעה הזו.

פודי: נוסעים בקרוב לחוץ לארץ רחל ר., שוימר, בלה לחודשים וגם הנקה זידמן מתכוננת לנסוע.

יצחק נ.: יש לוועדה עוד לברר ערעור אחד ביחס לעזרת קרובים. חיה צ. כידוע כל השנים מסדרת באופן עצמי את עזרת הקרובים. המשכורת שלה באופן ישר עוברת להוריה. בקשר עם זה פנו כמה אנשים וערערו על האי צדק שבדבר.
חיה מקבלת בערך 5 לא”י משכורת חודשית וזה עובר ישר להוריה.
הוועדה מציעה לחיה שהיא תיכנס לשורת הזקוקים לעזרת קרובים ותקבל את התמיכה הרגילה.
אך חיה התנגדה לזה. גם אחיה וגם אחותה עם משפחותיהם הם מחוסרי עבודה וכלם כמעט מתקיימים בכסף הזה. מחוץ לזה היא מקווה שהעזרה תמשך רק עוד כמה חדשים ואחר כך הוריה לא יהיו זקוקים לעזרתה.
חיה מוסרת לנו גם שיש חוב ישן.
חיה הודיעה שהיא בכלל אינה באה לשיחות וגם הפעם לא תבוא.

ממינה: דברה עם חיה. המצב הוא כזה שהוריה מקבלים את הכסף בסדר, פעם הם מקבלים חצי או רבע המשכורת. הם תמיד שקועים בחובות.
חוץ מזה למה הדבר התנהל כ 5-6 שנים ודווקא כעת בזמן שהם עומדים להסתדר לשנות את זה.

שוימר: האנשים האלה בוודאי הסתדרו במשך השנים האלה לפי המשכורת הזו, בבת אחת אי אפשר בשום אופן לשנות את זה. את הדבר צריך לדחות לאיזה חדשים עד שהם יסתדרו באופן אחר.
מנקודת ראות קיבוצית הדבר לשעצמו הוא לא נכון, אך אם זה עד כה לא סודר אי אפשר לסדר את זה מהים למחר.

פודי: הוועדה לא פעם ניסתה לברר את השאלה עם חיה. אך לא הגיעה לכל תוצאות.
מוכרחים פעם לברר את השאלה הזאת, הוועדה קבלה את זה עליה ורצתה לבוא להסכם עם חיה בטרם שתביא את הדבר בפני הקיבוץ.

עזריאלי: הוא יעץ לחיה לברר את זה כאן, אך לא כל אחד יכול לעמוד בפני הקיבוץ לברר את זה כאן בפני השיחה.
לא נכון הוא הדבר שהאח והאחות מתקיימים בכסף זה.
עוד לפני שחיה נכנסה לקיבוץ הדבר הסתדר כך שהיא תמכה בהם. הייתה שאיפה מצד חיה והוריה לשחרר את חיה מהתמיכה הזו. –
מובן הדבר שיש מקום למרירות מצד החברים לדבר הזה, אך בכל זאת קשה להאמין שמישהוא במקום חיה היה עומד אחרת במקרה כזה.
צריך את השאלה הזו לדחות עד שההורים יסתדרו יחד עם בתם בשכונת העובדים ולא יהיה זקוקים לתמיכה מצד חיה.

פודי: מוסר את המצב בקשר עם מספר האנשים.
נמצאים כיום על המקום 125 מזה:
חברים 50, חברות 38, אנשים אשר התחייבו לשנה 12, בחורות לשנה 10,
אנשים לא קבועים לא קבועות מקיבוץ המקביל , יש כמה אנשים אשר מתכוננים לעזוב אותנו בזמן הכי קרוב.

עומדת שאלה של יהודית אשר התחייבה לשנה אך בתנאי שנתן לה אפשרות להשתלם בגן או במטעים. זה לא התמלא. כעת הדבר עומד כך שהיא הייתה מרוצה לו שחררנו אותה מההתחייבות הזו.
יש כמה אנשים אשר נמצאים כאן קרוב לשנה ושאלנו אותם מה הם חושבים לעשות.
ביניהם אריה מבקש להשאיר אותו איזה זמן עד שיתברר לו עמדתו כאן.
צריך ובכן מהמספר 125 צריך להוריד כעשרה עד שנים עשר איש. נשארים ובכן רק 115 איש.

חיים וקסמן מציע את עצמו בתור חבר לקיבוץ.

הוא מתקבל בלי הצבעה.

שמואל ק.: בנוגע לסוניה. היא התחייבה לשנה, אך כעת היא רוצה ללכת להרוויח בשביל עזרת קרובים לאיזה זמן, ואחר כך אולי תעזוב בכלל אם יבואו אנשים מקבוצה מחוץ לארץ.

ארטק: מתפלא שהוועדה לא הכניסה את שמו לרשימת האנשים העומדים לנסוע. הוא החליט לנסוע לחוץ לארץ ואינו יכול להסכים שאחרי כל מה שהיה, אחרי שהייתה התחייבות ביחס אליו, הוועדה עוברת בשתיקה על הדבר.

שמואל ק.: ארטק הודיע לוועד הפועל שהוא מחפש עבודה בחוץ בשביל להרוויח כסף. אך בטרם שהוא מצא את העבודה, הוא חושב שמיתר להעמיד את השאלה הזו.

פודי: חושב שלא נכון מצד וועד הפועל שלא העמיד את השאלה הזאת לא בשיחה ולא בוועדה.
אלינו להחליט פה ביחס לכמה אנשים לא קבועים. ראשית בנוגע לאריה. הוועדה דברה אתו, הוא אינו יכול להציע את עצמו לקיבוץ; הוא היה מסכים להישאר פה הלאה אך בלי כל התחייבות.
אם לשחרר איש מהתחייבות אז דווקא צריך לעשות את זאת כעת באביב ולא בחורף כשאין אפשרות להשיג בחוץ עבודה.
במקרה של אריה הדבר לא קיים, הוא יכול למצא לו עבודה תמיד. הוא רק מחכה שהאנשים כאן והמקום יקשר אותו.
הייתה לנו שיחה פעם בקשר עם זה והחלטנו עד כמה שאפשר להתפטר מאנשים אשר אינם קבועים כאן ואינם רוצים גם להישאר כאן, בכדי לתת אפשרות לאנשים אשר מתחשבים להישאר כאן באופן קבוע לבוא הנה.

צבי נ.: מציע לא לקבל כל החלטה בקשר עם הוצאת אנשים כל זמן שלא נברר ולא נחליט על מספר האנשים.

ארטק: לא פעם הוא דבר בשאלה זאת, הוא גם פנה לוועד הפועל בעניין זה בכדי שיסדרו אפשרות לשחרר אותו מהעבודה ולמלא את מקומו. מצד הוועדה אין כול עיכוב בפניו. הוא כעת אינו יכול להגיד שום דבר בטוח, בכול אופן הוא חושב ללכת ולחפש לו עבודה בחוץ. בכול אופן וועד הפועל צריך להתחשב עם זה ולתת לו אפשרות ללכת.

מנדל פ.: צריך להיות הרור לארטק שהוא אינו יכול ללכת עד גמר בנין חדר האוכל. כל זמן שחדר האוכל לא נגמר. אנו בשום אופן איננו יכולים לתת לארטק אפשרות ללכת מפה.

צימנד: אם ארטק הודיע שהוא חושב ללכת לחפש עבודה הוא מציע לתת לארטק אפשרות להרוויח כאן באופן פרטי את הכסף.

פודי: להצעתו של צימנד אין כל מקום, יכול להיות שיצא איש להרוויח כסף גם בשבילו. לפי החלטת השיחה האחרונה בקשר עם זה.

דרור: הקיבוץ פעם החליט שלארטק יש חפש לנסוע לחוץ לארץ. יש רק שאלת הכסף, אשר גם כן הגענו לאיזה שהוא פתרון. ובכן האיש שילך להרוויח כסף בשביל נסיעות לחוץ לארץ אולי ירוויח את הכסף בראשונה בשביל ארטק.

פודי: ארטק הוא הראשון ברשימה של הנוסעים לחוץ לארץ.

ארטק: כבר שנתיים מדבר אודות זה עם וועד הפועל ועוד לא באו לדון על זה אתו ברצינות.

שיחה כללית

14.3.1931

(ספר 6 עמודים 244-248)

(בתחילה לא רשום)

יצחק פ.: המשק שלנו בשנתיים האחרונות לא התפתח עד כדי כך שאנו צריכים יותר אנשים, להפך על ידי שכלולים אנו צמצמנו את מספר האנשים בעבודה.
אחרי החשבונות שהוא עשה יצא לו לא יותר מ 110 אנשים. למשל בפלחה החרבה נחוצים
כ 7 אנשים יחד עם דברים יוצאים מהכלל כ 9 אנשים. בגן עבדו בשנים האחרונות ½5, יכולים גם להמשיך במספר הזה. ברפת היה עד כה ½9 אנשים, מספר הפרות הוקטן – על כן צריך ממוצע במשך השנה 7 אנשים. בענף הכבשים צריכים לעבוד ½4 אנשים באופן ממוצע, במטעים הוספנו השנה את הפרדס הצעיר וקורדונים כרגיל, עבדו עד ככה 6-7 איש, באופן ממוצע אם נוסיף אחד נקבל מספר של 8 אנשים. בלול ½2, בשטח אינטנסיבי ½7, מכורת ½ איש.
הוצאות כלליות.   עוד לא דברנו על זה מה הן העבודות הכלליות בסעיף זה.
בחצר עבדו עד כה כ 2 אנשים, נחוץ רק חצרן אחד. לא יתכן ליתנהל בזבוז כזה והזנחה בכלים כמו שזה עד כה. מסדר העבודה וחצרן ½1.
המזכירות אם היא תתנהל כמו בזמן האחרון a’jour אז נחוץ מזכיר שלם וגם הגזבר צריך לעזר בהנהלת החשבונות. בתיקון כלים אנו מעסיקים כשני אנשים, מספיק איש אחד לזה. גם בנהלל יש רק נפח אחד והוא עוד מספיק לתקן את הכלים של הסביבה.
עבודות חוץ 6 אנשים, בסעיף ההספקה בבית בשנה האחרונה העסקנו 9 אנשים, המטבח ½7, המאפיה 1, טפול תינוקות צריך להגיע לדרגה כמו שהיא ביתר המשקים. לא נשמע בהחלט שעל 2 ילדים יעבד איש אחד. צריך להשתדל שעל 3 ילדים יעבד איש אחד.
ובכן הוא מניח שנחוץ להעסיק בבית הילדים 9 אנשים. בבית הספר 210 ימי עבודה.
כביסה.   צריך להשיג מכונת כביסה כמו ביתר הקבוצות, אם תהיה המכונה נחוץ יהיה 2 אנשים.
בתפירה 3/2, סנדלריה 1.
בשנה העברה היה לנו 16 חולים באופן ממוצע מסבת(הטיפוס), לפני שנתיים 10 חולים. השנה הוא מניח שיהיו 12 איש.
נסיעות פרטיות ½3    בבניין 6 אנשים.
בטלת גשם 2 אנשים.
העברת החצר איש אחד.
שמירה   ¾1.
שמירת שדות וכרמים על חשבון הענפים.
דישת תירס 1,      עוד איש אחד על חשבונות העבודות של השנים שעברו,   יחד ¼94 איש.
נוסף לזה טרקטור, אוטו וכו’ – 101 בערך, נוסיף לזה עוד 9 אנשים לעבודות הבלתי צפויות מראש אז נקבל מספר של 110 איש. –

ברל: מה נעשה בעונות האלה שצריך בכל הענפים מקסימום של אנשים.

יצחק פ.: לא נדבר כעת בפרובלימה הזאת, אפשר להתווכח האם יש לקחת פועלים שכירים לעונות האלה, בכל אופן אנו לא נחזיק כל השנה מספר יותר מדי גדול של אנשים בכדי שיספיקו אנשים בעונות העבודה. –
בשנה העברה למרות העבודות הגדולות הגענו ל 109 אנשים.

שמואל ק.: בשנה העברה בחדשים אפריל – יולי היו באופן ממוצע 115-117 איש. ביניהם נסיעות פרטיות וחולים כ 30 איש.

יצחק פ.: בשאלת הארגון. התמונה שהציגו לפני שנה היא אולי הייתה נכונה. אך כאשר דרור הציג את התוכנית של הארגון, אז אפשר היה להסכים לזה אילו הייתה כוננות מצד החברים.
הוועד הפועל כמו שהוא כעת איננו מקיף את המשק ואיננו ממלא את תפקידו אשר צריך להיות למוסד כזה שנתיים לפני ביסוס המשק.
דרור אמר שנחוץ לקבוע איש אשר יהיה המרכז הראשי וזה נכון, נחוץ איש כזה. המועצה הייתה יכולה להצליח אילו היה יחס יותר חיי והשתתפות יותר ערה למוסד הזה.
אנו צריכים ללכת בדרך אשר בחרנו אותה, ולעבד בה במסירות, אם נמצא שנחוצה דיקטטורה אז עלינו להיכנע גם לזה. המועצה אמנם הוציאה לאור דברים אשר קודם היו נגמרים ב ד’ אמות. ההצעה שהמועצה תהיה סגורה היא הצעה לא במקומה. חשוב שזו לשמוע עד כמה שאפשר הרבה דעות של חברים.

שמואל ק.: התוכנית של המטעים נמסרה לנו ע”י קבוצת הנטיעות. צריך להדגיש שהעבודה במטעים סביב הבתים היא נעשית בימי גשם, על כן הקצוצים בעבודות האלה לא ישנו בהרבה את מספר האנשים.
ברפת יש יום יום 8 אנשים כעת.
בשטח האינטנסיבי עובדים ½8 איש.
בכל הענפים הפרודוקטיביים יש הפרש של ¼8 איש בין התוכנית הכללית ובין הצעתו של יצחק פ.
בהוצאות הכלליות יש הבדל קטן.
בכביסה המכונה לא תעזור לנו הרבה כי הבחורות שעובדות בכביסה הן אינן מסוגלות לעבודה אחרת.
לפי הצעתו של יצחק פ. 12 בתוכנית יש 16. –
ניראה מה שיראה הקיץ, בכל אופן לפי המספרים כעת יש תקוות קטנות שהמצב השנה יוטב.
ובכן לפי התוכנית של איטשו יש הבדל של 13-12 איש בין הצעתו ובין התוכנית השנתית.
בעבודה של בחורות יש עונות אשר קשה להעסיק אותן בעבודה מלאה. – וזה לא נתן לשנוי.

יצחק נ.: צריך כעת לבדק את המספרים בחדשים שעברו ולראות מה מראה לנו לוח העבודה הזה. על יסוד צריך להתווכח על המצב להבא.

שמואל ק.: לפי החשבון בחדשים שעברו יש בערך מספר ממוצע של 120 איש.

מצעים להפריד את שתי השאלות האלה, מספר האנשים ושאלת הארגון.

יצחק פ.: מציע להתווכח על הארגון.
בשאלת העבודה אין לשנות הרבה, עברו כבר 6 חדשים ובזמן הזה עברנו כבר על המספר הרגיל, כעת בחדש האביב

אשר: יצחק פ. חושב שבחצר עובדים יותר מדי אנשים, זה לא נכון. במשך הזמן נוכח שבהנהלת המשק נחוצים ½3 אנשים, האיש הנוסף הזה צריך לבקר את כל המשלוחים ואת כל העובר את החצר. מסדר העבודה עובד כל שעות החופש שלו מסדור העבודה, הוא עובד עבודה פרודוקטיבית. החצרן יש לו ¾ יום עבודה קבועה – מסוימת. הוא מציע לוועד הפועל של היום להוסיף עוד איש אשר בתפקידו יהיה לבקר את כל הניכנס ויוצא מהמשק.
אין בהרבה דברים כל בקרת: חסרים בסוף החדש פרודוקטים במחסן, בתחנת הרכבת המשלוחים לא מתנהלים בסדר וכו’.
בנפחות ונגרות. לא נכון שנחוץ רק נפח אחד, נחוצים שנים במשך כל השנה. כעת כאשר נפח אחד עובד בבניין זה כבר מורגש מאד. החברים אינם שומרים על הכלים, וזה גורם לעבודות נוספות.
אנו מוצאים במשך השנה הרבה כסף בשביל כלים קטנים, כמה שהחצרן משתדל שהכלים לא יאבדו! הכול ללא הועיל. הענפים לא נוהגים סדר בכלים האלה.

סדור עבודה שבת

21.3.1931

(ספר 6 עמודים 248-252)

שמואל ק.: היות ואנו עומדים בפני עונת עבודה קשה , החלטנו לשבת היום ולקבוע לנו את הסדר של העבודות העומדות להיעשות. צריך בסדר לעבור על כל ענף וענף.

מניו: מעמיד את שאלת דילול התירס; המצב בתירס הוא חמור צריך תיכף לדלל אותו. צריך בשביל זה כ 7-8 אנשים בכדי לעבד בסדר. הדילול שלא נעשה עד כה מעכב את קלטור התירס. את העבודה בחציר גומרים בעוד כמה ימים.
צריך להוציא את צבי פ. מהבניין בכדי לחרש את שטחי הקרב-ארט, צריכים לעבוד בזה 3 אנשים בשני טרקטורים. אין איש אחר אשר יוכל לעשות זאת מלבדו.

שמואל ק.: המצב בקבוצת הבניין הוא קשה, חסר כבר איש אחד מהקבוצה ואי אפשר להוציא שני.

צבי נ.: במקום שיהיה לנו עודף של ירק כמו באפריל בכל שנה, חסר לנו ירק מפני שלא הספקנו להשקות די, לא הספקנו להכין את התעלות בזמן. צריך עוד איש אשר יעבוד בהכנה להשקאה.
האנשים אשר עובדים בהשקאה אין הם מספיקים לעשות גם את ניקוי התעלות וכל העבודות הכרוכות בזה. צריך גם ביתר מרץ ללחום עם העכברים, אפשר היה לעשות את זאת גם על ידי המים. –
חסר איש להשקאה.

יוסף פ.: בזמן הכי קרוב העבודה במטעים תתרבה*, נחוץ כמעט מספר כפול של אנשים, יש דילול פרי וטפול בגפנים, הכרמים מתחילים כבר לפרח, וזה מוכרח להיעשות לפני הפריחה. צריכות לעבוד בזה כ 6-7 בחורות. במשך יום מספיקים רק לדלל שני דונם ביום ביחד עם טיפול בגפן.
בימים הכי קרובים צריך לעשב את הכרמים אחרי ההשקאה. צריך להשמיד את הימבוט והחבלבל.
יש הרבה עבודת ידים לבחורים; פה ושם צצה יבלית אשר הכרחי הוא תכף להשמיד אותה, גם בפרדס יש יבלית.
יתר העבודות: טפול בפרדס, במשתלה וכו’. צריך להשקות בערך 120 דונם, שני אנשים צריכים לעבוד בהשקאה. שתי – שלוש בהמות מוכרחות לעבוד יום יום – נחוצים ובכן 10 אנשים ושלוש בהמות יום יום.
בחורשה מעבר הגלמוד יש הרבה פריצות בגדר, המצב שם מוזנח צריך בהחלט להשקות את החורשה.
צריך לצין שבכל ערב יש קושי בסדור העבודה.
חפציבה שולחת את מי השופכין לתעלה ואנו משקים במי סבון, הדבר הזה מוכרח למצא פתרון.

לונק: העבודה בגן מתנהלת בערך בסדר, מורידים עגבניות וחצילים, אותו מספר האנשים צריך לעבוד הלאה. בשבוע הבא אנו עומדים לזרע 10 דונם שטח אביב של גזר וסלק, אולי נצטרך להוסיף איש בשביל זה.

שמואל ק.: לפי זה מה שמסרו התברר שלא מספיקים האנשים. כעת יש לנו רק 113 איש. כמה* אנשים עזבו ועוזבים בזמן הקרוב.
השקאה       3        מטבח     ½8
רפת          ½8       תפירה     4           חולים יש יום יום
כבשים         8        כביסה     3           יחד עם נסיעות כ 8-10
לול           3        טפול       11          נסיעות      2 אנשים
בניין          8                                ובכן בעבודות הנזכרות
חצר           2                                לעל נחוצים    94 אנשים
מעבדות       3                                ובכן נשאר לנו כ 18 איש
שמירה         2                                בשביל גן נטיעות וכל’
הנהלה         2                                יתר העבודות.
טרקטורים      2
מכורת         1
אם נסכם גם את ההוספה בקשר עם הגזר והעבודות הנוספות בלולים מתקבלת תמונה מעציבה.
אי אפשר לשחרר 10 לנטיעות. כל זמן שאנו עובדים במכבש נדחות ממילא יתר העבודות.
בעוד כמה ימים נגמור את הכבישה וזה יקל על יתר העבודות.
אם יופחת עוד מספר האנשים והבניין ימשיך במספר זה, אז יהיה קושי רב בסדור עבודה.

יצחק פ.: צריך להכריז שאין כל נסיעות פרטיות, נחוץ לנו כל איש.
את תירס מוכרחים לדלל בטמפו. צריך לדחות את עבודת הכבישה ולדלל מפני שאחר כך נוכרח להכניס לזה עבודה כפולה. צריך לצמצם את מספר האנשים בקומונה בכביסה וכו’.
לא הזכירו שבסוף השבוע צריך לצאת לקצר.
צריך גם בהחלט לגשת לחריש השטחים אשר קצרו אותם. אם לא נחרוש תיכף את השטחים האלה אין כדאי לחרש אותם לפני סוף הקיץ בכלל.

משה ג.: העבודות בנטיעות נראות לכאורה שאפשר לדחות אותן תמיד למחר ועל כן הענף הזה סובל תמיד. לא צריך סתם לדחות צריך לקבוע את היום בו העבודות הנדחות יכולות להיעשות.

דוד כ.: לפי דעתו המצב בעבודה אינו רע כלל, צריך אחרי הכבישה לחלק את האנשים בין דילול תירס ובין דילול הפרי בכרם לפי הצורך.
מציע שמחר מחרתיים יתכנסו מנהלי הענפים ויחלקו את העבודה בהתאם לצרכים.

שמואל ק.: נשמעה תביעה שצריך להקטין את שעות העבודה כעת, לפי דעתו לא צריך עוד להקטין את מספר שעות העבודה, כעת די קריר עוד וקמים מאוחר, על כן אנו דוחים את זאת.
ביחס לתורים צריך להמשיך בהם בשבת מפני שהדחק הוא רב בעבודה וזה קשה מאד אם נצטרך עוד להוסיף 10 ימי עבודה בשבוע.

יצחק פ.: מציע להאריך את שעות המנוחה, זה הכרחי מפני ששעות העבודה בכל זאת רבות, והמנוחה נחוצה.

לונק: מציע לא להאריך את המנוחה לעת עתה כל זמן שהימים קרירים.

יש אנשים הדורשים את הארכת שעות המנוחה.

מצבעים: מחליטים לא להאריך את שעות המנוחה עד שתבוא הצעה חדשה (17 נגד 9).

שאלת תורים בשבת

יצחק פ.: השיטה להעמיס עד כמה שאפשר שעות עבודה על האיש היא לא נכונה. האיש מתעייף בשבת ואינו עובד טוב בשבוע השני. גם בקבוצות הקטנות היגעו לזה שאי אפשר לעבוד שבועיים רצופות, אם רוצים שהאיש יעבד בסדר בלי עייפות יתרה.

קלוברג: צריך להחזיק בשיטה אשר אחזנו בה בשנים האחרונות, לא לסדר תורי שבת.

אפרים: צריך להמשיך בתורי השבת. אין לדעתו כמעט אף משק אשר אינו משתמש בשיטה זו. אי אפשר להגיד שזה כל כך נכביד.

מצבעים מחליטים לבטל את תורי השבת.

שאלת הלול

עזריאלי: אנו עומדים לפני בנין 3 לולים חדשים מפח.
העבודה בלולים אינה מסתדרת כראוי אין די אנשים לסדור חצרות לאפרוחים אשר הועברו לצריפים ארעיים.
צריך לעשות ארגזי משלוח לביצים, הביצים אינן נשלחות מתוך חוסר ארגזים.
שאלת החצרות תעמד השבוע במועצה המשקית.

שמואל ק.: בזמן האחרון רק נודע לו שעזריאלי נוסע לשישה חדשים לחוץ לארץ. עד כה חשבו שהוא נוסע רק לשלושה חדשים.

עזריאלי: החליט לנסוע כעת מפני שבשנה הבאה העבודה בלול תהיה הרבה יותר קשה ומסובכת.
גם בריאותו היא רופפת והוא זקוק להבראה שלמה.
הוא אינו יכול להבטיח שהוא יהיה פחות משישה חדשים, יכול להיות שישוב יותר מוקדם. בכל אופן ישתדל להיות כאן חדש חודשים לפני זמן הדגירה.

אידה: לו דבר נסיעתו של עזריאלי עמדה לפנינו בתקופה לפני הדגירה לא היינו צריכים להחליט להגדיל את הלול.
כעת בזמן שנכנסו רק ללול שני אנשים חדשים לעזוב את הלול זה יקשה מאד על העבודה.
היא לכשעצמה מסירה ממנה את כל האחריות.
את שאלת נסיעתו עזריאלי היה צריך למסר לפני זמן מה. העבודות החשובות שעומדות לפנינו כגון בירור עופות וכו’ אינן יכולות להיעשות בלי עזריאלי או איש אחר אשר ייקח על עצמו את העבודה הזו. איש כזה אין כיום אצלנו על כן אסור לנו לתת לעזריאלי לנסוע.

הודיה: מסכימה לעשות את העבודה המעשית הדרושה בלול, את הנהלת הלול אינה יכולה כמובן לקבל על עצמה. בכול אופן אי אפשר להסכים שעזריאלי ייסע לשישה חודשים, יולקה תוכל רק מעט לעזר בעבודה.
האפרוחים לא במצב טוב, ואנו לא פעם נעמוד אובדי עצות בפני המצב.

אידה: אנו הגדלנו את הלול על יסוד המאזן של השנה שעברה; כעת המחירים הוזלו מאד ולא ידוע האם הגדלת הלול הייתה על המקום. –
אין פתרון לשאלת הלול, אם עזריאלי ייסע ואם זה אפילו לשלושה אנשים(חודשים)*, הלול נישאר בלי הנהלה.

ברוכים הבאים לבית אלפא

כתיבת תגובה לבטל

שירותי קהילה:

ערוצים לצפייה:

שימושון:

בנקים:

שירותים אזורים:

חדשות: