דין וחשבון כספי

10.5.1930   

(ספר 6 עמודים 72-73)

ידענו מראש שנגמור את השנה בגרעון גדול. השנה הזאת אם לא נתחשב עם תשלומים, ואם הענפים יעלו השנה וההנהלה הציונית תמלא את שלה תחסרנה לנו השנה כ 400 500 לירות. עד עכשיו הרפת שלנו הייתה יכולה להיחשב למבוססת וזה היה השלד של המאזן. גם הגן, אם כי היה הפסד. נעשו בכל זאת כבושים חשובים מאד: עגבניות וגזר. ביבול אנחנו כמעט מתחרים עם דגניה. השגנו את ההבשלה של העגבניות יחד עם דגניה זה יכול להגדיל את ההכנסה של הגן
ב250 לירות הפרש ניכר.
בכבישים – רווח על כול איש 25 לירות, מחוץ לכיסוי כל ההוצאות שלו. גם בפלחה הגענו לרווחים גדולים מאד. 400 פונט רווח הוא רווח גדול. גם בבניין הייתה לנו הכנסה, הכנסנו 500 פונט.
מזה 150 היה רווח. לו אפשר היה את קו הכבישים האלה להמשיך אז הגרעון שלנו השנה לא היה עולה על 400 פונט. אבל השנה קרו תמורות במחירים כאלה שמשנים את כול המצב.
מצב הבריאות שלנו השנה הורע וזה דורש שנויים, מכריח אותנו לחיות למעלה מיכולתנו.
בגן הופחתו הרבה גדולים: פול, סלק, מלפפונים. גם הקף העבודה פחת ויש לו השפעה על כל החזית. חציר עשינו ב 100 דונם פחות מאשר בשנים הקודמות. זה קבע כבר בהתחלת השנה את ההכנסה. הפרובלמה הקשה ביותר היא הפורבלמה של השוק. מתברר שהתפקיד של ההנהלה הציונית מוכרח לקבל צורה אחרת. יש פרובלמה של שווקים. הרבה ענפים עומדים בפני סכנה של הרס. אצלנו זה מתבטא ככה: רפת: התוצרת של החלב עלתה ב 60-70 אחוז לרגל זה נוצרו קשיים במכירה, זה מכריח למכור את החלב לתוצרת – זה מוזיל את החלב. אין סיכויים רבים להגדלת השוק.
בגן. גם פה השאלה חמורה. לגדולים אחדים יש שוק בטוח, אבל ביתר הגדולים, כרובית, עגבניות, חצילים ישנה פרובלמה של שוק. לו הצלחנו לקבל כרובית מוקדמת היה טוב, אבל זה קשה. המשלוח לחוץ לארץ הוא בלתי אפשרי מפאת המכס הגבוה. גם לגבי הכבשים עומדת שאל השוק. מחיר ליטר חלב כבשים ירד עד 13 מיל. הירידה של המחירים בתבואה היא גדולה ואם לא יחולו שנויים, אז אנחנו עומדים בפי פרובלמות חדשות בפלחה.
ובכן מצד אחד ירידת ההכנסות מפאת חוסר השווקים מצד שני מפאת ההפחתה בתוצרת. לעומת זאת ההוצאות שלנו השנה עלו בהרבה.
למדנו בשנים האחרונות שאי-אפשר בהתחלת השנה לעשות תכנית מסוימת. אין ביכולתנו לשמר על ההוצאות המשקיות. כל ההכנסה בהתחלת השנה לא בטוחה. הגרעון המשואר בהתחלת השנה 1300 לירות.
ההכנסות מהמשק במשך 6 חודשים היגעה 1440 לירות. הגן – 268 פונט. הרפת דע סוף
ינואר – 234 פונט. הכנסה מזומנת בכל חודש 55 פונט. לול: בצים – 87 לירות – עופות 27.
כבשים – 115 פונט, אבל זה לא כל ההכנסה. תבואות: נשארו מהשנה שעברה זה נתן 180 פונט.
מלבד זה נכנס לקופה
הוצאנו במזומנים למטבח – 140 פונט לחדש כביסה 50 הלבשה 195;  הנעלה 198 תרבות 24 חינוך 5 טיפול במזומנים 60 הוצאות חברים.

סידור עבודה

 23.5.1930                 מוצאי שבת  

 (ספר 6 עמודים 74-75)

דישה  מכת העכברים בעמק המערבי היא גדולה. הופיעו עכברים גם אצלנו. לכן עלינו להזריז את הדיש. מתחילים לדוש כבר מחר בחפצי-בה. שני המשקים יעזרו אחד לשני באנשים וגם בטרקטורים אם יהיה צורך בזה. המצב בקציר הוא כזה, קציר השעורה הולך וניגמר והשבוע נתחיל לקצור חיטה. קציר הפשטה הולך בעצלתיים, קצרנו רק 50 דונם, אבל זה לא חשוב כל כך כי הפשטה אינה נשפכת. תירס גרעינים התחלנו כבר להשקות, בקשר עם ההשקאה יש להאיר שצריך יהיה להעביר את תעלת ההשקיה מפני שאי-אפשר מסבת המים הפורצים להמשיך לבנות את הרפת. בשטח האינטנסיבי – כל האספסת שזרענו השנה הצליחה, סך הכול יש 50 דונם. תלתן הולך ניגמר, היתר נשאר לזרעים. התחלנו כבר השבוע להוציא את סלק הבהמות. ביחס לשנה הקרובה הייתה לנו היום ישיבה והתברר: בשטח הגן – יהיה גן. – להכין גם שטח בשביל אספסת לשנה הבאה – עוד 30 דונם.
מכורת –  הרדייה כבר נגמרת. יש שאלה של העברת המכורת. 

קובה –  האם פנו לממשלה בדבר מלחמה נגד עכברים?
הממשלה אינה מסכיה ללחם בטיפוס מפני שצפויה סכה גם לאנשים. היא אומרת שהיא אמנם יכולה לסמוך על הישוב העברי, אבל אינה יכולה לסמוך על הערבים.

אנשל  מכורת  שאלת העברה. אנחנו לא רוצים להשאיר את המכורת לרדייה השנה. החמסינים משפיעים מאד. הטילו על דוד להתעניין בדבר העברת המכורת לדזידה.

עזריאלו: אני רוצה להסביר את העניין שלא תהיינה הכזבות. שמענו שבסביבה הרדיות רעות מאד, למרות זאת שהיו תקוות טובות. לא ידוע איך ישתנה מזג האויר ומה יהיה מצב הצמחים, גם גנבות יכולת להיות – אבל בכל זאת אי-אפשר לוותר על העברה.

לול – בלול פרצה לפני ימים מספר מחלת אבעבועות – בקשר עם זאת הלול דרש איש נוסף בשביל לשלוח להביא את הרופאה – ואיש לא ניתן. – מנדל לא הבין למה האיש ולא סדר.  

שולמית – ענייני הקומונה. נוספו הרבה אנשים והמצב קשה – בקשתי את דוד להוסיף על התקציב – הוא הבטיח ולא מלא עדין.