שיחה
16.12.1931
(ספר 7 עמודים 234-236)
וועדת חברים: שאלת הדירות.
אינפורמציה.
תדזיו: בזמן האחרון רבו הדרישות לדירות, המצב הוא חמור במובן זה, שהנה השנה לא יוסיפו בתים וגם נוכרח להחזיר צריף בעל 3 חדרים לחל-יוסף. לכמה אנשים אין בכלל דירה.
חסרים לנו 6 חדרים לסדור האנשים. יש לנו 32 חדר בתים, יתר חדרים טיבם שונה.
יחד יש לנו 56 חדר.
לפי מספר האנשים הכרחי להוסיף איש שלישי לחדרים של שנים. יש לנו גם הצעה להחליף את החדרים הגדולים של הבודדים בחדשים קטנים.
מציע העברת כל מיני אנשים לחדרים אחרים בהתאם להצעתו לעיל.
מציע להעביר צריף אחד של סולל בונה ולהכשירו לדירה.
חיים ו.: מתנגד להצעתו של תדזיו. חושב שלא נכון להזיז תמיד את הרווקים. לא נכון להתקיף תדיר את הדירות שלהם.
מציע להוסיף שלישי למשפחות. מציע לסדר את המרפסות, לחלק את הצריפים לחדרים יותר קטנים.
קלוברג: הקיבוץ אינו מטפל בשאלת הדירות של הרווקים, אין שוויון בחלוקת וקביעת הדירות.
נוגעים תמיד רק ברווקים, אין התחשבות עם בריאות החבר.
קובה: קשה מאד לפתור את שאלת הדירות. אין אנשים רוצים להיכנס לגור למשפחות. מצד משפחות אין מניעה. אין אפשרות אחרת אלא לקבוע שבכול חדר בבית גרים שלושה אנשים. מותר גם לפנות למשפחות. לא נמנע מסדור דירות נוספות.
יצחק פ.: שנה שנה חוזרות אותן השאלות. לא מתאמצים לפתור את השאלה באופן יסודי.
לוזר: אינו מסכים לעזוב את חדרו.
קובה: מציעה לפנות לתל-יוסף שישאירו לנו את הצריף.
יצחק פ.: מציעה להעביר את הצריף ע”י המטבח, לסדר בו קיר כפול ובלטות.
מנדל פ.: מציעה את הצעתו של יצחק ובינתיים לקבל את סידורו של תדזיו.
יצחק נ.: אפשר במשך שבועיים לסדר את הצריף, צריך רק לגשת ברצינות לדבר.
ארטק: היה צריך להעביר את הצריף מזמן, אין זה פתרון לשנה הזאת. העברה צריכה להימשך מינימום חודשיים וחצי.
משה ה.: חושב שההצעה של הכנסת איש שלישי בתור הוראת השעה היא הכרחית, נמשיך לטפל בשאלת סדור דירות קבועות ומסודרות.
וובצ’יו: אפשר לקבל את הצעתיו של רק בתנאי שמצב שיתהווה יהיה פרוביזוריום קצר.
האנשים בחדרים צריכים להסתדר לפי רצונם הם לא לפי הוראות מסדר הדירות דווקא.
קובה: מציע לא להוציא אנשים מתוך חדרם אלא להוסיף אליהם.
פודי: מציע להטיל על הגזבר ועל מסדר העבודה להגשים את העברת הצריף בימים הכי קרובים.
תדזיו: העברת הצריף לא תפתור לגמרי את הדוחק, והצעה של הכנסת איש שלישי בעינה עומדת.
מחליטים על העברת הצריף במשך שלושה שבועות.
מקבלים גם את ההצעה האומרת להכניס איש שלישי.
תדזיו: החלטנו בשיחותינו של הוועדה שעל כמה אנשים שדובר עליהם בשיחה לפנות אליהם שיעזבו את המקום. אולם קשה להוציא את זאת לפועל. אין להם אפשרות למצא כעת עבודה יוכלו רק ללכת באביב.
יוסף פ.: חושב שעלינו להתחשב נוכח העובדה זאת עם חסר אנשים בעבודה.
משה ה.: שואל אם עליו להביא לפני השיחה אינפורמציה שאסף בקשר אם חלוקת ומתן כספים לחברים מצד הגזבר בלי דעת השיחה.
נונק: צריך להפריד בין שתי שאלות, שאלות העבר ועתיד. השאלות מהעבר אי אפשר להעיר מתוך מצב רוח של היום. מסכים שנחליט שלא לתת הלוואות לחברים באופן פרטי.
יוסף פ.: חושב שלא לדחות את השיחה ואם יש למושקו דברים חשובים שיכולים לעניין אותנו ושקרו בזמן האחרון.
מסכימים לשמוע את מושקו.
נונק: מעמיד עוד פעם שעלינו לקבוע לדבר בקשר עם עתיד ולהחליט הצעה לעתיד.
יוסף פ.: האטמוספרה מורעלת לא מסכים לטשטוש הדברים. לו הוועדה הביאה החלטה לאשור היה דבר אחד, ואולי היה זה מפזר את השמועות שמתהלכות.
קובה: נתנו הלוואות בלי דעת הוועדה בשנים האחרונות. רוצה להוכיח ע”י עובדות שנעשו הלוואות כאלו.
לא חשוב לו לנקוט שמות חשובה לו החלטה לעתיד.
תדזיו: מציע החלטה שעל הוועד הפועל וגזבר לקבל בקשר אם מתן הלוואות וערבות לאנשים מבחוץ או חברים בלי אשור הקיבוץ.
מציעים להגביל את הסכום, בסכומים קטנים יכולה להחליט הוועדה. על הוועדה מותר לתת אשור ל ½ לא”י, יש הצעה ל 3 לא”י.
נתקבלה ההצעה הראשונה, נתקבלה גם הצעה שעל הוועדה מותר בעצמה לאשר 2 לא”י.
אנשל: לפני זמן פניתי ליהושע בדבר מתן הלוואה פרטית. לא הייתה לו אפשרות לפנות למקום אחר – ההלוואה ניתנה בצורת ערבות והחודש תסולק.
שיחה
19.12.1931
(ספר 7 עמודים 237-242)
על הפרק: אינפורמציה.
דרור: בדבר השכרת הקומביין. טרם ידוע אם תל-יוסף תתקשר אתנו, אחרת נתקשר עם דגניה.
יתכן שנצטרך לותר על קציר החיטה בקומביין ונסתפק ב3000 ד’ קציר הקומביין של פשתה ושעורה.
קלוברג: חושב שכדי לעזוב את המו”מ עם תל-יוסף ולהתקשר עם דגניה.
דרור: אם נשיג עוד הלוואה הקטנה של 50 לא”י נוכל לפדות את הקומביין שלנו. נשתדל גם לקצור את החיטה, אולי נוכל להתקשר עם ח”ב שהם יקצרו אצלינו ואנו נעביר את המכונה שלנו לעמק הירדן.
החלטנו לפני שבועיים לחכות לשנוי שער הכסף בקשר עם קנית מגוב ומהפכת ומערם. השער לא השתנה ההפרש הוא 50%. יהושע כ. חושב שכעת לא צריך לקנות מכונות. לדעתו יותר חשוב לקנות את המגוב והמהפכת מאשר המערם. אי אפשר יותר לחכות אלא להחליט כבר כעת ולקבל עלינו את ההפרש שבמחיר המכונות.
קלוברג: חושב שאי אפשר לדחות את קנית המהפכת ואפשרי בכל זאת לדחות את קנית המערם.
החלטנו על קנית המגוב ומהפכת.
יהושע כ.: קבלנו ממחסני מצרים מחירים למגוב ומפזרת. מדונין קבלנו מחירים של מהפכת על שתי רגלים שהוא 18 לא”י. מחסני מצרים מסרו מחיר של 54 לא”י. הם וודאי ידרשו את הסכום בדולרים. הם גם מוסרים מחיר של המהפכת קטנה (כמו אצל דונין) ל 13 לא”י לגדולה 17 לא”י.
חושב שאסור לקנות כעת את המכונות האלה. עלינו לדחות ולהסתפק ב Raffer כמו שזה היה עד כה. אסור להוציא כעת כסף במצב (ר)ולטה כזו, צפויים לנו סכנות הפסדים גדולים ושנויים שיכולים לחול, בין כה נוכרח לקנות חלקים שונים למכונות. גם בדגניה אין קונים כעת קומביין למרות שיש להם לעבד 3000 ד’ חיטה על שטח שקבלה בצמח.
מנדל פ.: עומד על קנית מפזרת פשוטה.
דנים בשאלה זו. ברור שלא נוכל ליבש את החציר בלי מכונה זו לכל הפחות.
הוחלט להוסיף להתעניין במחיר המכונות. אם לא נוכל לקנות מגוב נקנה מפזרת.
דרור: המרכז החקלאי החליט לבקר את המשקים העומדים לפני הביסוס. המטרה היא אסף חמר הצריך ויכול להביא לריכוז המשקים למוסד אחד בתוך או מחוץ המרכז למען יישאר קשר בין המשקים גם אחרי הביסוס.
לברר את מצב המשקים, את מצב השקאות, חובות, דרגת חיים ועוד, כמו כן לבא בדברים אם המשקים אשר רוצים* לקבל הלוואה למען בסוס משקם.
באו אלינו אחרי בקרם במשקי עמק הירדן. החברים היו שקולניק, איסרזון ואפרתי. הם קבלו מספרים של המאזן תרצ’א של 9 חדשם ומתוך השערה של 3 חדשים הבאים. בתרצ’א מגדלים אנו את החוב ב 300 לא”י. לפי תוכנית תרצ’ב יוצא שיהיה לנו גרעון של 500 לא”י. הכנסה והוצאה מתכסות אולם לא נוכל להימנע מהשקעות וזה נותן 500 לא”י. מתרצ’ג ואילך 1500 לא”י. הסכום הזה נתן היות ויחסר לנו ההון החוזר של 700 לא”י של השנה 300 לא”י שהננו מקבלים בעד נזק עכברים 500 לא”י של תרצ’ב ס”ה 1500 לא”י.
יש לנו חובות של 2200 לא”י החוב יוקטן ל 1400 ע”י כסוי 850 מתוך כסף הבניין שעלינו לקבל מהסוכנות. הננו חושבים 500 לא”י הכנסות הרפת אחרי שנשקיע 850 לקנית אינוונטר.
אחרי שנקבל את האדמה הנוספת נוכל לאזן את התקציב.
הננו דורשים את המשך הבניין נוכח הצורך הנורא לדירות, נוכל מתוך עבודת בניין להכניס למשק 1200? מזה 400 לא בעד עבודה וכסף זה יוכל ללכת לכסוי החובות. אשר להלוואות. במקרה של קבלת הלוואה לביסוס והסוכנות תותר בשנים אלה לתשלום חובותיה היא תוכל לשלם את החובות למוסד ממנו נקבל הלוואה.
משקי נוריס כלם דורשים 50000 לא”י לביסוסם, לביסוסנו זקוקים לנו 9500 לא”י.
הם חושבים שהליקוי היסודי של משקנו הוא ריבוי האנשים וגודל ההוצאות. לדעתם צריכים להיות אצלנו 80 איש. הם חושבים שאחרי שנקבל את הכנסות המקוות מהרפת ואדמה הנוספת יהיה הפרש של 250 לא”י בתוך 1500 לא”י ואז הדבר ניתן לאזן על ידי הקטנת ההוצאות.
עוברים לשאלת הארגון בקב. הנטיעות. יוסף פ. ופנינה מסרו לוועד הפועל שהקבוצה מתעכבת בסדור תוכניותיה ועבודתה היות שלא ידוע מיהו מנהל העבודה ונושא באחריות. משה ג. אינו רוצה לנהל את הנטיעות בעיקר את חלק עבודתו בפרדס, בפרט אחרי שבטלה נסיעתו של יוסף פ. לחו”ץ. וועד הפועל לא יכול לדון בשאלה זאת ומביא את זאת לשיחה.
שואלים את משה ג. סרב אחרי שפנו אליו חברי הענף.
משה ג.: חושב שאנשי נטיעות צריכים לבאר את המצב.
יוסף פ.: מצב בעבודה הוא פרוע אי אפשר להמשיך במצב הזה. יש כבר כיום הפסדים גדולים ומוכרחים להתאמץ לפתור את השאלה הזו. לפני שבועות השתדלנו לכנס מספר של אנשי הנטיעות, הרגילה אצלינו מדי שנה לשנה לפני עונת העבודה, משה סרב כל הזמן עד שבסוף התאספנו אולם בלי תוצאות משביעות. משה אמר שהוא מתנא את עיון בשאלת העבודה מהנטיעה בתל-יוסף. העלינו גם שאלת תוכנית העבודה. משה מנע להשתתף בברור שאלות ואינו מוכן לדון עם קבוצת האנשים האלה. לשיחה שניה שנערכה על ידינו לא בא משה והחלטנו למסר את המצב לקיבוץ. נודע לו באמת שמשה השתדל לארגן קבוצת עבודה אחרת “פרדסנים”. מגיעות אליו שמועות שונות מכוננותו של משה ג. לעבוד בענף. ארגון הקבוצה הוא צורך הכרחי להצלחת העבודה בענף. כוחו היחידי הוא קבוצת חברים שמתמידים בעבודה ורוצים להמשיך בה.
משה ג.: מוצא סירוסים בדברי יוסף, לא אמר דברים של אי הוקרה על חברי הקבוצה, לא רצה להשתתף בישיבות היות שהן נהפכות לוויכוחים בינו ובין יוסף ולא דנה בשאלות עבודה שעליה לדון בהן. קשה לו לעבוד עם יוסף אינו יכול להגיע להסכם אתו. בשנה העברה חשב שהנו הכרחי עוד לעבודה, היה עניין הקורדונים ועוד, ברצונו היה לעבוד בפרדס. יוסף אף הוא נכנס והתערב גם לעבודה זו והקשה על עבודתו הוא. חשב שאפשר יהיה להפריד בין הנהלת הכרמים ופרדסים.
יתכן שאין הדבר הזה של הפרדה חיובי מטעם הנהלת עבודה אולם הדבר הזה של הפרדה היה בשבילי הכרחי למען המשך בעבודתי בפרדס.
אני מסוגל לנהל את הכרמים, עבודה רחבה שתיקח בחורף 25-20% של האנשים, וחשבתי שאוכל לעבוד עם אנשים אחרים ואנשי הקבוצה יעבדו בכרמים כמו עד כה.
הדבר השפיעה על אנשי הנטיעות קשה מאד. כלם מתנגדים להפרדת העבודה, וחושבים את עצמם מוצאים מעבודה שלהם. אין ביכולתו להמשיך בעבודה עם יוסף אם חושבים האנשים שיוכלו לעבוד גם בפרדסים מוכן לעזוב את העבודה.
פנינה: חושבת שלא כדאי לדון על הפרטים, מציעה לבחור בוררות שתטפל בדבר הזה. הדברים של משה ג. אינם מתאימים לעובדות.
אחרי דרישות אנשים ממשיכה פנינה ומתחילה לברר.
משה לא אבה להשתתף בישיבות, לא אמר שאינו רוצה להתכנס עם יוסף, לאומת זה אמר שאינו מכיר בקבוצה זו. אין זאת הקבוצה שידון אתה בעניין הפרדסים. הזלזול הוא הוכח.
אפרים ר.: האם מקבלים הצעת פנינה למסר את הדבר לברור וועדה או לוועד הפועל ולהביא מסקנות לקיבוץ. אי אפשר להסכים שאיש יתפטר מעבודתו שלא ברצונו אלא מתוך לחץ. משה ג. רוצה להמשיך בפרדס לא נסכים לותר על עבודתו של משה, כוח חשוב בעבודה, צריך* לברר אם יש הצדקה חברתית ומשקית להסתלקותו של משה ג.
משה ג.: מתנגד למסירת השאלה לוועדה. לא יוכל לברר את הפרטים, מצבו קשה מאד. חושב שלא נכונה הסתלקותו מעבודת הפרדס כי הנו חשוב לדעתו בפרדס. אולם לא יוכל לעבוד בידיים כבולות תחת בקרת מנופחת. צריכים להוסיף אנשים, חשב להפריד או לא להפריד בכל אופן להשאיר לו יד חופשית. אולם נפגש בתגובה קשה מצד אנשי הנטיעות. חושב שהפרדסים ונטיעות הם ענפים שונים.
איזיק ס.: חושב שעלינו לותר על עבודתו של משה בנטיעות ולדבר על הפרדת הענפים.
דוד כ.: מציע לדון על הצעת הוועדה. בשיחה לא נגמר, הקבוצה לחצת לגמר את השאלה.
יוסף פ.: אינו מסכים לדבר רק בשאלה הפורמלית יש לו צורך לענות על דבריו של משה ג.
צבי נ.: אנו נוכרח להקדיש שיחה לברור השאלה זאת כהנה שאלה ארגונית חשובה ולא נסתפק רק במסירתה לוועדה.
משה ג.: אינו מסכים להופיע לפני וועדה.
אפרים ר.: השיחה תחליט על מנוי וועדה או לא, ועל משה ג. להיכנע להחלטת הקיבוץ.
אי אפשר להשאיר את הדבר להתנקשות הפרטים.
אנשל: מציע אם תבחר הוועדה עליה לדון רק על ענייני העבודה ועליה לא להיכנס לברור הפרטם, הפרטים הם ידועים למדי.
אפרים ר.: מברר את הקומפטנציה של הוועדה. עליה לברר את כל השאלות הכרוכות בעבודה בענף ולדון אם מוצדקת הסתלקותו של משה.
קובה: תומך בהצעתו של אנשל.
דוד כ.: מציע להעמיד את כל ההצעות שהובאו להצבעה.
איזיק ס.: מוסיף להצעתו. אינו תומך בהסתלקותו של משה אלא אחרי שברור שמשה לא יעבוד במטעים. עלינו להזריז את פתרון השאלה ולדון בגבול המצוין.
יהושע כ.: צריך לקבוע את קומפטנציה של הוועדה. היא לא תוכל להימנע מלהיכנס לפרטים אחרת נגזר אי הצלחת הברור.
משה ג.: חושב שהשיחה תוכל לפתור את השאלה, הוועדה לא תוסיף כלום. אין תועלת בזה. מסכים שאחרי שהקיבוץ יחליט בשאלה העיקרית תדון על פרטי הדברים. ברור שלא נוכל לעבוד יחד, עלינו רק לדבר בשאלות העתיד.
מנדל פ.: חושב שאפשר לקבוע ישיבת מנהלי ענפים עם וועד הפועל אשר תדון על אפשרות הפרדת הענפים.
צבי נ.: לא מובן למה דוחקים לפתרון. אין נזק אם נדחה אותו, מחשיב מאד את ברור הפרטים שבעבר. מצב כזה כמו בנטיעות יכול להתהוות בכל הענפים עם התפתחות הידיעה המקצועית. ויש סכנות רבות בהתפתחות הזו הרצויה לנו ומובנת, ועלינו בהקדם להבהיר את הסיבות וגורמים המביאים לעובדות כאלו, אולי נוכל להביא לה פתרון.
אפרים ר.: מנסח את ההצעות שהביאו, ישנן שתי הצעות, אחת עם ברור הפרטים של העבר, ואחת על הוועדה לדון רק בפתרון שאלת העבודה לעתיד.
מצבעים: מתקבלת ההצעה השנייה הצעתו של איזיק.
בדבר הפרדת הענפים תדון ישיבת מנהלי הענפים.
בשאלת הסתלקותו של משה מנטיעות וסיבותיה תדון השיחה.
יוסף פ.: חושב שחברי הנטיעות ישתתפו בישיבת מנהלי הענפים הזו.
מנדל פ.: חושב שלחברי קב. הנטיעות לא יכולה להיות דעה מכרעת בישיבה זו היות שהם מעוניינים.
תומכים בהשתתפות חברי הנטיעות בישיבה.
אפרים ר.: אין אנו מקבלים את הפרדת הענפים בתור עובדה, הדבר ניתן להחלטת הקיץ.
יוסף פ.: הקבוצה לא תסכים בשום אופן להפרדת הענפים. סיבות פרטיות אינן יכולות להכריעה.
מצביעים אם נמשיך לדון על עבודתו של משה בנטיעות.
הוחלט לדון על השאלה בשיחת הקיבוץ.
שיחה
26.12.1931
(ספר 7 עמודים 243-246)
על הפרק: המשך שאלת הארגון בקב. נטיעות.
שונות.
וובצ’יו: בפגישה ארצית של באי כוח ועדות ובאי כוח המשקים הוחלט לקבוע מידה ארצית למשכורת מורים והיא 12 לא”י לחדש למען להשוות את המכסות לבעלי וותק ובעלי משפחה.
היחידה זו חלה על כל משק. לפי זה יצא שוועדת התרבות לא תשתתף בכלל בהוצאות החינוך שלנו. החלטנו בישיבת מועצת החינוך שלנו למחות נגד ההחלטה זו בפרט שהוחלטה שלא בנוכחותנו ובלי אשור של מוסדות עליונים מוסמכים, מסבות שונות לא השתתפנו בישיבה זו ועלינו לא להיכנע להחלטה זו.
אפרים ר.: מצטער שלא השתתפנו ביסוד הוועד החינוך, היינו יכולים אז למחות לקבלת ההחלטות הנ”ל.
וובצ’יו: בקשר עם עבודתו של אליהו. לא באנו במועצת החינוך להסכם עבודתו של אליהו והוא מוכרח להעמיד את השאלה שנית לפני השיחה. עומדת שאלה של שיחה משותפת של שני הקיבוצים אשר תדון בשאלה זו.
הוחלט על שיחה משותפת.
אפרים ר.: מוסר את הדברים אשר דנו בהם בוועדת ברור שאלת קב. הנטיעות.
יש חושבים שאחר זמן יצטרך הענף הזה להחלק לשנים. באת שכבר היום ישנם מניעים לחלוקת הענפים מציעים לחלקו כבר היום. היו גם מתנגדים להצעה זו מטעמים משקיים וחברותיים גם יחד. יכולים לחול נזקים רבים ואין לעשות את הדבר כבר כיום. חלוקת האנשים יכולה להיעשות באופן מכני לא על סמך השתלמות מקצועית. זה יכול גם לגרום להוצאות עבודה מיותרות אם אין המצאות מחייבת חלוקה.
המוצא של אנשים שונים הוא הצעה לאנשי הנטיעות להכריע בין שני החברים* מי בין שניהם צריך להישאר מנהל הנטיעות.
הצעה אחת אומרת גם של על משה ג. לקבל את הנהלת הנטיעות ופרדסים בתור ענף
בלתי מופרד.
איזיק ס.: מציע שידברו שני אנשים אחד לכל הצעה, נוכל להגיע להחלטות מחייבות את הפרטים הנוגעים.
הוא חושב שנוכרח להוסיף הרבה אנשים לקבוצת אנשים, העבודות נפגשות בעונות עבודה ידועות.
היקף העבודה בשני הענפים הוא גדול והמציאות תחייב חלוקה אם גם לא תיכף היום. אין לראות נזקים שיכולים לבוא בעקב החלוקה. חלוקת ענפים ישנם גם במקומות אחרים, יתכן שבאים חיכוכים בין המנהלים אולם הדבר נובע רק מתוך דאגה לענף. הרבה הכרחי כאן היות שברור שיוזק ומשה ג. לא יעבדו יחד ולא יתכן שנחליט שאחד מהם יעזוב את הענף.
דרור: חבל שפרטי הדברים עמדו בוועדה ואין ביכולתו של הקיבוץ להחליט באין הפרטים עומדים לפניו. מתנגד לחלוקת הענף. מצב המטעים אינו מחייב את החלוקה. המחשבה קמה לרגל סכסוכים אישיים. נכון שקשה מאד להשלים עם עזיבתו של אחד החברים, לעיניו עומדת העובדה שלא צריך להפריד את הענף. צריך לעומת זה לדאוננו להפריד בין שני החברים שאין ביכולתם לעבד ביחד.
מצב הנטיעות היה לפני זמן מה בשפל המדרגה והנה כיום אין איש חושב שצריך לעקר את הכרמים. הענף עלה הודות לכוח ארגונם והתמסרותם של הקבוצה. אם גם אין מתבלט כיום איש שלישי שהיה יכול לנהל את הענף בכל זאת בטוח שבמקרה העדרם היו נמצאים אנשים להנהלת העבודה. לא ככה בגן אשר כולו עומד על איש אחד. זה מלאכותי מאד להפריד כיום טרם קיום הפרדס, ולא נכון לחפש כבר היום אנשים חדשים לנטיעת הפרדס. ברצון אנשי הנטיעות לקבל עליה ובצדק את העבודה בפרדס ויש לנו ערובה בהתמסרותם. ללא הסיבה השלילית הזאת לא היינו באים לדון על הפרדת העבודה בקבוצת הנטיעות. לפנינו צריכה גם לעמוד שאלת מנהל העבודה מצורפת לשאלת ההפרדה לו יכולנו להפך את הסדר היה מקל לנו על ההחלטה.
ארטק: שואל אם גם הקבוצה צריכה להתחלק אנשים העובדים בפרדסים ובכרמים.
איזיק: הוא מציע הפרדת ההנהלה.
אפרים ר.: יש מקבלים את החלוקה הזו להפרדת הענף היות שבשביל אנשים רבים לא תהיה אפשרות לעבד בשני הענפים.
דוד כ.: מתנגד להצבעה, השאלה מוכרחה להתברר בתוך הקבוצה. הקבוצה מוכרחה להתגבר על הסכסוך הפרטי הזה. אחרי ההצבעה נוכרח לשוב לדון בשאלה. ברור שלא נוכל לותר על יוזק בתור מנהל הכרמים וגם ברור שאת הפרדס מוכרח לנהל משה ג.
יצחק פ.: אפשר לתגבר על חיכוכים פרטיים: הוא מציע, קבוצת הנטיעות צריכה להישאר מאוחדת. את השאלות המקצועיות אשר אינן מוצאות את פתרונן בישיבת הקבוצה מובאות לפני השיחה.
צבי נ.: איננו רואה צרך בהפרדת הענף אולם חושש לסכסוכים בעבודה. אי אפשר להישען על הדרכה מבחוץ בלבד, מוכרחים לקבל את החלוקה בתור רע הכרחי ואולי זה יהיה רק פתרון זמני.
וובצ’יו: שואל אם במקרה שנחליט על הפרדת הענפים יוזק יעמוד על הצהרתו משיחה
הקודמת (הסתלקות מספר אנשים מעבודה).
סונקה: שואלת איזה נזקים יכולה להביא הפרדה.
יוסף פ.: חושב את ההצעת ההפרדה לאבסורדית, זה יכול להביא להתחרות וסכסוכים בסידורי העבודה. הוא רוצה להמשיך בעבודה אולם את ההנהלה בתנאים כאלה לא ינהל, הנהלת הענף היא עול גדול ומכביד. כבר לפני רצונו לנסוע לחו”ץ בקש להחליפו בהנהלה.
משה ג.: אינו חושב את עצמו להכרחי בנטיעות.
אפרים ר.: מציע שתי הצעות להחלטה 1) הפרדת הענפים עם שני מנהלים.
2) הנהלת הענף כולו.
דוד מציע להסיר את שאלת הפרדה מהפרק. מצביעים. נתקבלה ההצעה הזו.
משה ג.: מתנגד להצבעה.
אפרים ר.: מצביעה את ההצעה למנהל הענף.
נתקבלה ההצעה שמשה ג. מנהל את הענף.
משה ג.: אינו מקבל את ההחלטה.
אסתר ש.: מה כוחו של הקיבוץ. איך לפרש את אי הסכמת משה ג. בחרנו במשה מתוך אין בררה, לא נזק קטן הוא שיוסף פ. יעזוב את המטעים אולם אין אפשרות אחרת.
טרם מצאנו פתרון לשאלה כגון זו ששני אנשים אינם יכולים לעבד יחד.
משה ג.: אינו מקבל היות שאין מחשיבים את הנהלתו.
קובה: מצדד בבחירתו של משה ג. משה ג. יש לו די ידיעות ואפשרויות להנהלת עבודה מקצועית, על הקבוצה לחלק בינה את העבודה לעבודה מעשית ומקצועית.
נונק: מציע לבחור באיש שלישי להנהלה טכנית, בא כוח כלפי סדור עבודה. את הכרמים ינהל יוזק את הפרדס משה וזה ימנע מחיכוכים בין האנשים.
אפרים ר.: מציע להעביר את כל השאלות הארגוניות מקצועיות לסדור העבודה וזה יקל על מנהל הענף.
פנינה: חושבת שההצעה אינה מעשית. סדור העבודה לא יוכל לטפל בשאלות הנטיעות לפרטיה, העבודה לא תצא לפועל בזמן.
דרור: הפתרון הזה הוא אבסטרקטי, זה יכול לפורר את קב. הנטיעות, לא תהיה השתתפות בשיחות אלא, אנחנו יכולים רק להפסיד שנה בעבודה. אנחנו לא נסכים לזה, הכרחי לבחור בין שני האנשים.
יהושע כ.: הדבר הסתבך ללא צורך. מתנגד להפרדת הענפים. ברור לו שיוזק צריך להישאר בהנהלת הכרמים ומשה ג. צריך להשתתף בעבודה של הנהלת הפרדס. ועל יוזק להיוועץ עם משה היות שהוא מומחה לפרדס והוא וודאי לא יסתלק.
על החברים להיכנע להחלטות שנתקבלו, אם יהיה צורך נשוב לדון על זה.
משה ג.: שאלת וועדת החברים. הוועדה אינה יכולה לספק את צרכיה ההכרחיות, אינה מקבלת את המכסה ההכרחי לדרישות החברים. עזרת קרובים לא יוצאת לפועל. אין סיכויים שהמצב משתנה בקרוב. אין אפשרות להגשים* בתנאים כאלה. עומדת שאלה של עזרה מדיצינית (טבריה). מוכרחים למצא פתרון מידי.
מציע לבחור כמה אנשים שיעזרו ליהושע בהמצאת מקורות לכסוי ההוצאות ההכרחיות.
יהושע כ.: תומך בהצעתו של יהושע כ.
נונק: לא אפשרי לעוץ עצות ליהושע אנשים האשמים בבוץ. איש לא יוכל להמציא מקורות.