חידה  מספר 9                  

הארוע התרחש אי שם בשנות השישים.

לקראת סוף שנת הלימודים נשלחו נורית וענת הקטנות 

(שמות ספרותיים) למשימה בצריף קטן ביער אמריקה.

משם עקבו אחרי אחותן הגדולה רותי, שמצדה נזפה בהן שתחזורנה הביתה.

אבל למרות שפחדו, אזרו אומץ ונשארו במקום הקסום והמסקרן. 

ואפילו התחילו פתאום לשמוח, לשיר ולרקוד. לא יכלו להפסיק.

כשהתעייפו התיישבו על ספסל וחיכו שאבא יחזור מן העיר.

בדיעבד שמחו שהיו חלק מהחוויה, כי כשהגיע תורן 

כעבור שנתיים ההזדמנות נגזלה מהן בגלל נסיבות לאומיות.

הקליקו כאן כדי להשיב

 

פתרון חידה  מספר 8 – ערב השירה                         

החידה עוסקת בערב השירה שמתקיים לאחר יום העצמאות.

בשנות הששים, בתום מסיבת יום העצמאות, נערך זבח ברחבה ליד האסם (הכולבו של היום).

בגמר הזבח הייתה קבוצת חברים, בראשות גברוש, 

יוצאת אל הבריכות להמשך שירה סביב מדורה. קבוצה זו גדלה והתבגרה עם השנים, 

המקום נעשה צר מלהכיל, והערב עבר למוסך.

בשלב זה הערב הפך ל”רשמי”, והועבר ליום ששי שלאחר החג.

נוספו נגנים, בראשותו של אביטל סיטין – האקורדיון המוביל – וכולם בהתנדבות!

גם קהל המשתתפים הלך והתעצם עד שהמוסך נעשה צפוף למדי,  והערב עבר לחדר האוכל.

בהמשך השנים הפך ערב זה ל”ספינת הדגל” של בית אלפא, ושמעו יצא לכל הארץ. 

ההמונים באו והנגנים הזמינו מראש מקום על הבמה.

 

עד שמגיעה הקורונה….

(צילום תמונת שער – דוד עינב בערב שירה 2014).

חידה  מספר 8                         

הארוע מתרחש ביום ששי שלאחר החג.

אבל כבר שבועיים לפני כן מתחילים להגיע טלפונים: מתי, יש מקומות?, שימרו לי מקום על הבמה!  אנחנו אוטובוס מאילת – שמרו מקום!, ועוד, ועוד.

לקראת אותו ששי הקיבוץ כמרקחה.  מגוייסים אנשים לבניית במה ענקית ולתוספת כסאות מרחבי הקיבוץ. נשמרת פינה לאנשי המקום.

מגיע המועד. שעתיים לפני שעת ההתחלה כבר זורמים.  נכנסים ונכנסים. מגיעים ל- 1000-1200 איש. דחוסים.  הבמה מתמלאת אף היא – מקצוענים הבאים חינם אין כסף!

ערב ענק!  מדהים! כולם משתפים פעולה, והגג רועד מהעוצמה.

כך עד 1-2 לפנות בוקר !

משנה לשנה מצטרפים עוד ועוד.  דבר הארוע עובר מפה לאוזן,  למרות שאין שום פרסום תקשורתי.   נ ה ד ר !

 

עד שמגיעה הקורונה…..

 

פתרון חידה  מספר 7 – עולים לירושלים                                           

החידה עוסקת בפרויקט חברתי שהתבצע בקיבוץ, מידי שנה, ובמסגרתו נערכו טיולים במסלולים שונים, סמוך למועד “יום ירושלים”.

בפעם הראשונה התקיים טיול כזה בשנת 1992 וכלל מסלולים שונים בתוך העיר. הסיום היה בבריכת הסולטן, שם נערכה קבלת שבת, ואחריה התקיימה הופעה של אמנים.

החל מ-1995 פוצל הטיול לשלושה מסלולים:

    • טיול סביב העיר ירושלים, בדגש על קרבות במלחמות שונות. הגענו עד גוש עציון, דרך בורמה (עם גברוש), הקסטל, מודיעין, עמק האלה ועוד.
    • טיול למשפחות עם ילדים, לפעמים לגן החיות התנ”כי, ולפעמים לפארק השעשועים “קיפצובה” שבקיבוץ צובה (3 אוטובוסים!).
    • מסלולים בתוך העיר.

ב-1996 סיימנו את הטיול בהר הרצל, וקיימנו עצרת זיכרון ליצחק רבין ז”ל.

עם השנים העברנו את נקודת הסיום לטיילת ארמון הנציב, וכל מסלול תיכנן את היום כך שכולם נאספו בשעה 17:00, מפגש שעורר התרגשות רבה.

רכב שיצא מהקיבוץ אחר הצהריים הוביל ארוחת ערב לכל החברים.

באחת השנים הופיעה שולי נתן (“ירושלים של זהב”).

בתום האירוע, בערך בתשעה בערב, יצאנו בשיירה ארוכה (שבעה אוטובוסים!) דרך הבקעה הביתה.

ב-1999 התקיימה העלייה האחרונה, וזאת משום שבשנת 2000 החלה האינתיפאדה השנייה, ואזור ארמון הנציב הפך למסוכן. לא יכולנו לקחת אחריות על קיבוץ שלם.

תמונות מהארכיון של טיולי קיבוץ לירושליים, שתי הימניות שנות ה-60 צילם: סקלרץ, השמאלית שנות ה-80.     

חידה מספר 7

בכל שנה, באותו תאריך, מצאנו דרך מעניינת לציין את האירוע.

הם יצאו אחד-אחד, וחזרו בשיירה. הקיבוץ ממש התרוקן.

כל אחד פנה למסלול שהעדיף – למשחקייה, ללונה פארק, לספארי, בעקבות המורשת, והיו שחיפשו אווירה.

ובשעה היעודה התאספו לקבלת שבת וקיוו להאזין לשולי זהב.  הקליקו כדי להשיב.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן