חסר דף ראשון 

שיחה כללית

בין התאריכים  29.11.1930 – 18.12.1930                                                     

(ספר 6 עמודים 160-165)

מתחיל מדף מס 2

יש לנו הזמנות רבות לביצי דגירה לחודש דצמבר. ביצים מ 300 עוף נבחרו למטרה זו.
ההטלה הממוצעת הייתה 153 ביצה על עוף. בכנרת 160 ביצה וההטלה הממוצעת גבע 155.
 נגנגדי יש 180 ביצה על עוף.

שמואל ק.: שאלת העובדים בלול.
שאלת האנשים לענפים גורמת בכל פעם לקושיים יותר גדולים. מספר האנשים בקיבוץ לא
גדל (מתכון לחברי הקיבוץ). 130 האנשים שישנם עכשיו לא משנים הרבה את המצב.
מצב הבריאותי של חברי הקיבוץ הולך ורע, הרבה אנשים אינם מסוגלים להרבה עבודות. כעת יש כשמונים וכמה חברי קיבוץ, זה מהוה שני שליש של האנשים הנמצאים פה. כל זמן שאין בטחון שהאורחים לא יישארו פה יש קושי בסדרם בענפים.
הלול הולך ומתפתח ורואים שהוא ידרוש בכל פעם יותר עובדים. יש כל מיני סבות (גם טבעיות) המפריעות לבחורות להתמיד בענף הזה. גם מצבו הבריאותי של עזריאלי אינו טוב, גם אידה אולי בכלל לא צריכה בתקופה זו לעבוד בלול. ובכן צריך להכניס אנשים ללול אשר יוכלו לשאת את נטל העבודה. גם להבא אנו מוכרחים היטב לבחון את האיש אשר עומד להיכנס ללול. לא פעם עמדנו בפני שאלה זו ולא באנו לתוצאה מספר הבחורות אשר באות בחשבון הוא קטן מאד.
בשורה ראשונה עומדת הודיה, היא הודיעה כבר מזמן שהיא רוצה להיכנס לענף במשק, רצונה עוד לעבוד חדש ימים בבית הילדים. בבית ילדים תצטרך להחליף אותה אחרת אשר לא באה בחשבון לענפי משק.
רצוי שמלבד זה עוד בחורה תכנס ללול לעונת הדגירה. יש עבודה לשלוש בחורות בעונת הדגירה.

הודיה. צריך לדבר על זה מי יחליף אותי בבית הילדים.   היא מציע את גינקה.

שמואל ק. מציע את שולמית ח. או את שרה פ.
אנו לא צריכים להיסוג אחורנית מאי הסכמה של אנשים אם יש הכרח בדבר.
ביחס לבחורה שנייה אשר צריכה להיכנס ללול, מתבקשות הבחורות עצמן להציע את עצמן.

משה ג. הודעה קצרה.
לפני שבועיים הוטל על 5 חברים לברר אינצידנט אשר קרה בין שני אנשים.
בישיבה בנימין אינו מסכים לברור אשר בררו האנשים האלה, מפני שהם בררו את עצמם. המקרה שקרה באותו יום בינו ובין יוזק. בנימין דורש ברור כללי ותובע את כל הנוכחים בסדור העבודה אז.
על כן הוועדה הזו החליטה למסור את העניין לשיחה.

בנימין. אינו רוצה לחזור על התיקון שהוא היצע בשיחה הקודמת. אינו רוצה ברור פרטי בינו ובין יוזק, כי אם הוא תובע את שמואל ק. בתור מסדר העבודה ואת הנוכחים בסדור העבודה על אי ההגבה שלהם.

נונק מציע. לבחור בתור אינסטנציה מבררת את סדור העבודה.

משה ג. השיחה צריכה לקבוע האם דעת הוועדה היא נכונה או דעתו של בנימין.

 

אפרים ר. היה יושב ראש בזמן שנבחרה הוועדה. הוא לא הבין את בנימין אז. לו היה מובן שהוא תובע את שמואל ק. ואת החברים הנוכחים הוא אינו עניין של וועדה. זאת היא תקלה כללית ציבורית אשר כל יתר החברים הם אשמים כמו שמואל וכמו הנוכחים בסדור העבודה.
ובכן הדבר הוא באמת עניין של שיחה כללית.

קובה. הדבר ברור, אין מוצא אחר רק שחברים האלה שבנימין תובע אותם יסברו את העניין. זה לא נכון שהחברים לא התערבו בעניין, הם דווקא השתתפו.

שמואל ק. גם כן חושב שאין מקום לוועדה במקרה זה. זה דבר שנוגע בכל החברים כמו שמעמיד אותו בנימין.

יצחק פ. אין מקום בשיחה לטפל בריב בין שני אנשים. אילו הדבר הזה קרה במקום אחר אז היה מקבל צורה אחרת. לא  צריך עורך דין במקרה כזה, האיש הנגוע צריך בעצמו להיות לו עורך דין במקרה זה. הקיבוץ לא צריך לדון ולדבר על זה.

יוסף פ. הוועדה לא הביאה את פרטיכל של הישיבה שלה. הוא בשיחה לא הבין את התפקיד של הוועדה. אמרו לו שזוהי וועדה משפטית. הוא מסכים לכל צורת ברור שהוועדה הזו תברר. אם צריך להיות משפט הוא אינו מסכים להיות הנתבע כי אם התובע. אין לו כלום נגד זה אם הקיבוץ ייקח את הדבר על עצמו. לא תמיד הוא עצמו רוצה להתערב בסכסוכים האלה שקורים בסדור העבודה, על כן הוא מוסר את זה לשיחה.

בנימין. השאלה היא יסודית, אך מצב* המקרה אינו נתן לברור בשיחה, כמו שזה היה לפני שנים.
האנשים האלה הנתבעים הם צריכים לבחון את העניין ולהביא אותו בפני הקיבוץ. ובכן הוא אינו משאיר את זכות החלטה לחברים האלה.

שמואל ק. יש הצעה של בנימין שהוועדה תעמיד את דעתה בפני הקיבוץ, והצעה שנייה להעמיד את זה ישר בפני הקיבוץ.

מחליטים בהצבעה להעמיד את הדבר בפני הקיבוץ.

בנימין. אם הקיבוץ החליט לברר את זה בשיחה הוא לא ישתתף בזה.
הוא אינו רוצה להשתתף בכל תפקיד ציבורי כל זמן שהעניין לא גמור. הוא מסתלק מתפקדו במועצת החינוך.

משה ג. הקיבוץ יכול לברר את העניין בלי בנימין, צריך לברר לבנימין שאיש לארצה לפגוע בבנימין ולא מתוך זה עניין קבל צורה כזו.

צריך למצא את הדרך לברר עם בנימין את הדבר.

שמואל ק. מציע את שרה מפני שגינקה הודיעה שהיא אינה עובדת עוד ימים שלמים (ההנקה).

שרה פ. חושבת שהיא אינה מסוגלת לעבודה זו, אין לה גם כל עניין בזה.

אידה. מציעה לחדש וחצי עד שגינקה תעבוד ימים שלמים להחליף אותה בעבודה זו ולהוציא בינתיים את הודיה ללול.

סלומניצקי. עזריאלי העמיד את העניין שצריך שנים חדשים מחוץ לשנים העובדים הקבועים, אידה כידוע לו אינה מסכימה לעבוד בלול מכל מיני סיבות ובכן צריך שלושה אנשים.

שמואל ק. איני רוצה להעמיד את שאלת אידה מפני שהיא בין כך מסיבת מצבה הבריאותי אינה מסוגלת כעת לעבוד בלול.

עזריאלי. לא צריך להסכים להתפטרותה של אידה אם יש סיבות אחרות מאשר שאלת בריאות.
שום סיבה אחרת לא יצדיק את הסתלקותה מהעבודה בזמן שהיא הכרחית בענף.

אידה. מודיעה שהיא מסתלקת מהענף הזה גם מסיבת בריאות וגם מכל מיני סיבות, והיא אינה יכולה לעבוד בלול.

עזריאלי. מערער על זה שאידה אינה עובדת בלול לא רק מסיבת בריאות.
הוא דורש שבזמן שהיא תהיה מסוגלת לעבודה אחרת היא גם תעבוד בלול אם יהיה נחוץ.

אידה מודיעה שהיא בלול לא תעבוד.

ארטק. דורש ברור לעניין זה. הוא חושב שאם חבר משתלם שנים בענף הוא צריך להמשיך בו למרות יחסים רעים בין חברי הענף וכו’. השאלה חשובה מאד והיא לא פעם תעמד לפנינו.

קובה. אנו עומדים בפני מקרה כזה לא בפעם הראשונה. חברים אשר השתלמו בענף – מסיבת יחסים בעבודה עם חברי הענף מסתלקים מהעבודה. אם אנו נעבור על דברים כאלה ונכנע לדרישות הפרט אנו לא נוכל להתמיד בשום ענף. צריך את העניין לברר ולבוא לעמק השווה.
בכל אופן אסור לנו לקבל מקרה כזה כעובדה ולעבור על זה.
קובה עומד על זה שאידה צריכה להמשיך בלול.

אידה. לולא המחלה יש מקום לדבר על עניינים אחרים, אך אם אין עובדים כל יום ומוכרחים להשאיר את העבודות הקשות לאיש שני, אין מקום לדבר על סיבות אחרות.

עזריאלי. חושב את זה להסתלקות מברור הדבר בשיחה הכללית, ותובע את אידה לברור בפני השיחה.

עזריאלי. האיש העומד להיכנס ללול מוכרח להיכנס תיכף ומיד ולעבוד עם האיש השני בכדי שילמד את העבודה.

שמואל ק. מציע שבלקה תכנס ללול תיכף והודיה אחר איזה זמן.

ארטק סובר. שהודיה צריכה להיכנס תיכף לעבודה, יש לנו ניסיון מר בלול, מדי שנה בשנה חוזר העניין, הקושי בסדור הבחורות בלול, אם יש בחורה בריאה שעומדת להיכנס אז צריכים להגשים את זה תיכף.

אשר ג. מערער על כניסתה התכופה של הודיה ללול. כל זמן שלא תמצא בחורה אשר תמלא את מקומה, אין לדבר על צאתה מבית הילדים.

שמואל ק. מחייבים את שולמית להיכנס לעבודה בבית הילדים עד שגינקה תחליף אותה,
הודיה ובלקה תיכנסנה ללול        

סידור העבודה

18.12.1930                                                     

(ספר 6 עמודים 165-168)

מנדל פ. המו”מ האחרון עם הנה’צ בדבר התקציב לגמר הביסוס. המועצה החליטה כי ישתתף גם דרור. כוון שראינו כי המו”מ אינו קובע דבר התחלנו את המו”מ רק עם דוד. כל הסעיפים בתקציב הקבועים: בניינים, מטעים וכו’ בכל זה באנו לידי הסכם. סלע המחלוקת הייתה הרפת. אולם לא עתה נדבר על זה אלא במשך השבוע בשיחה מיוחדת. בכל אופן לדעת המחלקה יספיקו הפרות שישנם במשק בכדי שנגיע לתנובה של 250,000 ליטר חלב. יותר לא מעניין אותם. לכל היותר הם מוכנים לשחרר אותנו מסילוק השעורים הראשונים של החוב. – אך בפרטים נדון לחוד.
    חדר האוכל (בניין): חשבנו כי נוכל להשיג הוספת כסף לבניין להקמת מגדל ההגנה. אך אין רוצים להוסיף כסף כלל. אין הרצינות הדרושה לכך. יש לנו רק בררה: לקצץ עד 1400 לא”י.
כיוון שאין בטחון שכלל התקציב השנתי יתגשם מצעים לבטל את החלטתנו על הוספה של 50 לא”י משלנו.
אשרי לנו רצפה לאורווה החדשה. גם על בניין חדר דגירה אפשר לחתום. 5X7 מ’
ארתק ייסע השבוע לירושלים לגמור את חתימת החוזים על כל הבניינים החדשים. לרגל המצב הכללי הקשה אין לדחות את חתימת החוזים לאף יום.
לא קבלנו במשך החודש את הסכום להו’ח המגיע לנו. אין כסף! גם לפירעון השטרות חסר כסף. ובוודאי שאין מוצאים שטרות חדשים.
ברזל לקורדונים חלק הבאנו וחלק אחד חסר. נקווה שנשיג אותו.
הוחלט להקים את הגדר לרפת א’. לפני שבועיים א’א היה להשיג את הברזל הדרוש. אך היום נדמה לי קשה להוציא לפועל. חשבנו כי את הכסף שאנחנו מוצאים כיום לקורדונים יוחזר לנו בשנה הבאה. כיום אין בטחון בזה ע”כ צריך להיזהר בהשקעת כסף חדש.
מציע: לא לבנות את המגדל וגם להמשיך לקצץ באורך בבניין ככל האפשר.
ליפות את כוחו של ארתק כי הפעם יגמור בגבול של 1400 לא”י אך ורק!

שמואל: המצב בעבודה:
          יתכן שלרגלי עיכוב בגשמים גדלה העבודה בענפים. אך לא נדון בפרטים. אך אמסור סקירה למהלך העבודה להבא: בזמן האחרון היו על המקום 125-108 איש, אחרי גמר הכריתה היה מורגש עודף אנשים. הוצאנו ע”כ עבודות רזרביות לפועל.
כ 30 י”ע השקענו במלחמה בעכברים. הובלנו 150 עגלות אבן לכביש שווים 40 לא”י. העברנו צריף ומסדרים בו קיר פנימיים וריצפה. גם התחלנו בהעברת הנפחייה. סדרנו* 3 קברות בטון. קירות מגן בלולים.
היה גם חוסר עבודה לבחורות. קלפנו ודשנו תירס שאין זה אמנם עבודה הכרחית.
להבא: תוכנית העבודה עד מרץ: נחוצים 120 איש. המספר הזה יכול ליצור רושם כי בקיץ נצטרך יותר אנשים. אך אין לשכוח כי המצב בריאות החברים בחורף הוא מוסיף את הנחיצות בהגדלת מספר האנשים.
בשדה יש נזקים ע”י עכברים. צריך להמשיך את המלחמה בהם. זה בוודאי ישפיע על מצב העבודה בנטיעות ובגן. אבל אין להימנע מהעבודה הזו.
אפשר כעת לקבל כרבים בשטה לזריעה. דברנו עם מלף כי רק נוכל לקבל כרב שומשומין ורק שטח כזה שנוכל להספיק לזרוע עד הגשם. מחיר הדונם 50 מא”י.
העבודה בלול טרם הסתדרה. לא יכולתי להוציא לפועל את החלטת השיחה האחרונה.
גינקה ושולמית אינן מסכימות להיכנס לעבודה בבית הילדים. בשבוע הבא נתחיל להדגיר ע”כ צריך מיד למצא פתרון.

צבי נ. אין צורך להגדיל וגם לא להקטין את מספר העובדים. 107 איש לשנה. 17 ארעיים. בשטח האינטנזיבי יש לברר ולהחליט על זריעת אספסת ותירס ירוק מוקדם.

יצחק נ. התוכנית של שמואל לדעתי מוגזמת בדבר מספר העובדים הנחוצים לתקופה הקרובה. יש לפנות את מקומם של זמניים לקבועים. יש גם הצעות שונות. כך שעתה יהיו רק 110 איש ואת הנוספים לקבל מהמציעים את עצמם לזמן קבוע.

יוסף פ. המספרים של שמואל הם סכמטיים ואין לחשוב אותם לראליים. חלו שנויים בתוכנית הענפים. במטעים רבה העבודה. דרושים השבוע 21 איש. שאלת סיפוח אנשים חדשים לעבודה בנטיעות צריך להעמיד הערב לדיון.

שמואל: על הוספת אנשים ללול: החלטנו כי גינקה תעבוד בבית הילדים. במשך החודש בקרוב תמלא את מקומה שולמית.

גינקה: לא מסכימה לעבוד בבית הילדים היא רוצה לעבוד בגן הירקות. אין לה כל נטייה לעבודה בגן הילדים. יש מספר מספיק של בחורות המסוגלות לעבודה בבית הילדים.

שולמית: אין צורך להסביר שנית את הטעמים שאמרתי אותם לשמואל. הרי גינקה בכלל לא מסכימה לעבודה בבית הילדים. ע”כ אין זו שאלה של החלפתה לחודש. באופן קבוע איני רוצה לעבוד שם. בזמן הזמירה אני רוצה לעבוד בנטיעות.
לא רוצה לעבוד בגן הילדים, אולי בבית תינוקות. אבל אולי אחרי זמן מה. לחודש וחצי היא בכל אופן רוצה לעבוד בחוץ.

ברל: מציע שבלול יעבוד בחור הוסף לעוזריאלי. אין לחשוב שבחורה תוכל לנהל את הענף הזה. גם בת’י ובע’ח בחורה אינה מסוגלת לנהל את הענף.

יוסף פ. מצע להסיר את הצעתו של ברל מהפרק. נחוצים לנו ענפי משק לבחורות. אנחנו זקוקים לבחורים בעבודה שבחורה אינה יכולה למלא אותם.

אשר: לדעתי צריך בהחלט להכניס בחור לעבודה בלול. אין בחורה יכולה גם מסיבות פיזיות לעבוד בלול. הרי בכל ענפי המשק חסרות בחורות.

שולמית: מודיעה שלא תיכנע להחלטה שתעבוד בבית הילדים.

קובה: צריך להנהיג כי גם בחורות תעבודנה באופן קבוע בענף. גם בשרותיות. לו שולמית רצתה באופן קבוע לעבוד בנטיעות הרי צריך היה לאפשר לה זאת. אבל באופן זמני לנטיעות וא”כ לעבודה בבית הילדים זה א’א. גם לו גינקה רצתה לעבוד באופן קבוע בגן הירקות הרי צריך לאפשר את זה, אבל לא באופן זמני.

תנקה: גינקה עבדה פעם בגן הילדים בהצלחה ע”כ צריכה להמשיך.

אפרים ר.: מציע לאשר את ההחלטה מהשבוע העבר. במקרה שגינקה בכל זאת לא תסכים לעבוד בבית הילדים צריך להכניס בחור ללול. בלי כל קשר עם הצעתו של ברל. כי איני מבחין בין המינים בעבודה בענפי המשק. אלא אם אין הבחורות מסכימות לשחרר את הודיה מבית הילדים ע”כ אין בררה.

עוזריאלי: אין גם אפשרי למצוא כרגע גם בחור לעבודה בלול א’א לדחות עוד. אין הצעות חדשות. מתוך דבריה של שולמית צריך להבין שאין בררה אלא שהיא צריכה לעבוד בלול.

משה ג. מסכים לדעתו של אפרים. המסכנה היא: אם הודיה מתאימה ללול צריך להכניס אותה.

תנקה: מתנגדת ששלומית תכנס ללול. להודיה יש הזכות לעבוד בלול וגם היא מסורה* לכך יותר משלומית.

שמואל: עומד בתוקף על זה שגינקה תעבוד בבית הילדים. צריך להטיל עליה את זה למרות כל התנגדותה. על שלומית למלא את מקומה של גינקה לחודש ימים.

סונקה: מסכימה להיכנס לחודש לבית הילדים.

יוסף פ.: מציין את הצעתה של סונקה לבלתי אחראית.

הנקה:  יתכן שאחת האורחות תסכים לעבוד בגן הילדים.

הוחלט: גינקה תעבוד מיד, בעזרת איש נוסף, בבית הילדים. אם זה יהיה בלתי אפשרי אזי קיימת ההחלטה הקודמת: שולמית תחליף את גינקה לחודש.

                בניין חדר האוכל

ארתק: מתנגד כי לא נשתתף ב50 לא”י בבניין חדר האוכל. גם ח’ב השקיעה הרבה כסף בבניין שלה.

אליעזר: צריך להימנע מהקטנת חדר האוכל. הורדת המגדל הוא דבר זמני שאפשר לעשות אותו. אך אפשר לקצץ את המעקה כי אין לו טעם להגנה. צריך בכל זאת לדון מחדש על השתתפותנו ב50 לא”י.

ארתק: עומד על זה בתוקף שהמגדל יבנה. הוא נחוץ לצורך הגנה בהחלט.  

צבי נ.: מציע להקטין את המטבח בגבול הידוע כפי שהחלטנו, א”כ את המעקה, ואת המגדל. את החדר האוכל לקצץ רק בסוף.

שמואל: מציע לא לבנות את המאפיה. אפשר ב 50 לא”י האחרונים להוסיף את המאפיה.

מנדל: לסדר את התוכנית בלי מגדל בגבול של 1350 לא”י. אם נצטרך להוסיף לבניין 50 לא”י ע”י השתתפותנו אזי נבנה את המגדל.

דוד: מציע שהמגדל ירד מהפרק. סכום קבוע אין לקבל על עצמנו (1400 לא”י). צריך לחתום על החוזה השבוע בכל התנאים ובכל הקצוצים.

ארתק: מתנגד לחתום על החוזה פיקס ! ריזנר לא מסכים להוסיף כסף.

הוחלט: שורה של קצוצים כפי שקבענו בשיחה הקודמת. קצוץ בשטח החדר אוכל באחרונה.

                                 ———

נונק: פנה קצין המשטרה המעולה שנקבל ילדה שלו לגן הילדים תשלום מלא.     מסכימים. 

דין וחשבון מוועדת החינוך

27.12.1930    שבת                                                 

(ספר 6 עמודים 169-173)

בונק: בהתחלת השנה קבענו 3 לירות בחודש. מסיבת חוסר ילדים נוספים עולה כל ילד 3 פונט 35.מיל.        הוצאות בימי עבודה:
מטבח   ½ יום    כביסה  ½ יום.                    כלכלה   1500   
טפול    ½1 ”     רזרבה למקרה מחלה 2 ימים     עבודה    1035
שמירה  ¼   ”                                      מורים    530   
אנבסטיציה:   סדור בית                 17          מכשרים  100 
                                                    טיולים   100 
                                                    שונות    100 
                                                             3365 

בעבודה.
קבוצת חפציבה טוענת שצריך לקבוע פרופורציה של 1/3 ו 1/3.
אנחנו הנהגנו* ודרשנו פרופורציה לפי מספר הילדים. היה משא ומתן בוועד הפועל, הוחלט על פרופורציה משקית. 

מנדל. שאלת הון השקעה. התקציב לא נעשה נכון בהתחלה. יום לא נכנסים את האמורטיזציה גם בשביל ילדי חוץ. בעניין הפרופורציה לפי דעתי בית הספר זה צריכה להישאר פרופורציה כמו בינינו בעניינים משקיים. במשך הזמן היא תשתנה לטובתנו, מכאן שמשפחות עם ילדים מחפציבה עזבו.
גמרנו בהשקעה 2:1, אנחנו צריכים לקבוע שהאמורטיזציה צריכה להשתלם לפי מספר הילדים. יום הרכוש של השנה.

בונק

דוד: מ  ער לדבר על הון השקעה. לא יתכן להכניס חשבונית מיוחדים לאמורטיזציה.

אני קובע אין איבסטציית מלבד בניין. הוצאה מתחלקת על מספר ילדים; אם נחוץ כעבור שנתיים נבקר אותו מחדש.

צבי נ.: חושב שמנדל צודק. לא נכון שהילדים שבאים לשנה אחת ישלמו בעד סדורים קבועים. לפי פרופורציה של 2:1 גם בפרנציף וגם במעשה נכונה עמדתו של מנדל, מכוון שלא נוכל ל רע יותר כסף מילדי חוץ.

טנקה: מה זה ¼ יום של שמירה?

בונק: עבודה, ששמירת לילה מכניסה.

יצחק פ. מציעה פרופורציה של 2:1

ממינה: כל העולם משלמים מס על בתי ספר.

יצחקי. מציעה לעשות (שתי מלים לא ברורות) השיחות בעניין בית הספר.

הודיה: (      משפט לא ברור                     ). שאלת הפרופורציה הוכנסה בזמן האחרון, החשבון של אינבסטיציה חשוב בשא (       משפט לא ברור       ) את התקציב החודשי.

 

 

בנימין: אני רוצה לי  לדאבוננו לא הנהגנו מס כניסה קבוע בשביל ילדי חוץ. יש להפריד בין דברים שנרכשו, שישמשו לשנים אחדות ובין כלים שישמשו לשנה אחת. עניין חלוקה בינינו ובין חפציבה צריך להנהיג חלוקה לפי מספר הילדים השנה.
לעצם התקציב: גובה התקציב מסיבת הוספת ימי עבודה ומסיבת הוספת כוח הוראה לעומת מספר קטן ילדים. ניסנו לחפש בין הסעיפים להקטין אבל לא מצאנו. נבדוק אפשר רק את סעיף מכשרי לימוד. בסעיף טיולים 1) טיול לפסח 2) טיול לחפש בסוף שנה.

ממינה: בכל העולם משלמים כל התושבים דמי למוד.

יצחק פ.: בכל העולם הממשלה דואגת.

אליעזר: בנוגע להשקעות.  
כל ההוצאות אי אפשר לחשוב אותן לרכוש. אני מציע לחלק את ההוצאות לפי מספר הילדים מקץ השנה אפשר לעשות חשבון בנוגע לגובה התקציב. אינני מתפלא מסיבת ריבוי העובדים.

אליהו: לעצם שאלת התקציב: למה אנו מוכרחים להיות מעוניינים שההוצאה החודשית תהיה קטנה? יצחק פ. חושב כאילו המוסד הוא פילנטרופי מצדנו כלפי ילדי חוץ. – זה חשבון לא נכון מכיוון שאנחנו מכניסים את הרוב בעבודה. אני חושב שמוסד כזה יכול להרשות לו יום עבודה פחות מ30 גרוש. אם ילד יעלה לנו יותר מ ½3 פונט לא נוכל לקבל ילדים מבחוץ.
מתנגד להכניס את ההוצאות הרב שנתיות לשנה אחת.

טדזיו: מציע לסכם יש 2 הצעות.
1) שני המשקים – משתתפים לפי פרופורציה שכימת 2:1
2) תשהוה     מתחלקים בשנה זו לפי מספר הילדים ובסוף השנה עושים חשבון של הרכוש ומניחים אותו בתור יסוד לשנה הבאה.

בנימין: מציע הפרדה.

הצבעה:
נתקבלה הצעתו של אליעזר.

בנימין: מציע ברור על אופן סדור השיחות בעניין בית הספר.

אליעזר מציע לברר את גבולות של השיחות על בית הספר.

צבי נ. מציע אם אי אפשר להקטין את תקציב החודשי.

אליהו: מציע לעשות את חשבון הוצאות המורים במזכירות של הקיבוצים.

צבי נ.  מתנגד.

אליעזר  1) שאלות יסודיות של החינוך צריכות להתברר בקיבוצים בלבד.
         2) כדאי שקהל המעוניינים יגדל אחרת יש סכנה שיהפוך לשיחות הורים.

טדזיו עניין הרפת.

פודי: שי לנו שאלה קטנה להעמיד (וועדת חברים).

יוסף פרבר: מציע יכרוח את המועצה לגמור בשאלת הוספת אנשים לענף הנטיעות.

יצחק פ. זאת שאלת של כל הקיבוץ ולא של המועצה בלבד.

טדזיו: אל מה נדון?

איזוק: מסדר עבודה מסדר רשימת אנשים ביחד עם יוזק.

פודי. (וועדת חברים): שאלה תכופה:
בקשר עם נסיעתו של ארטק שירוויח את הכסף אנחנו להחלטה זו לא הסכמנו בפרנציף: אנחנו הסכמנו ל 25 לירות.
ארטק איננו מסכים, אנחנו מעמידים לפני השיחה.

ארטק: איננו מסכים שוועדה תיתן רק שמרוויח בעצמי. אני אוציא מסקנות.

ברל: זאת טעות לחשוב שבזמן שאנה עובד פה אינך מרוויח.

פישקו: מה מפריע לארטק לקבל את הצעת הוועדה, יכול להיות רק וויכוח על גובה הסכום. ביחס לגובה הסכום צריך לשמוע את הנימוקים.

אנשל: זה וויכוח פרינציפיוני. ארטק מתנגד להנחה יסודית מלקבל כסף מקופת הקיבוץ.

אליעזר: יש לנו החלטות בקיבוץ שנתקבלו והן מחייבות.

ארטק: התכוונתי תמיד להחלטת הקיבוץ. אינני מאמין שמנדל תהיה לו אפשרות לתת את הכסף בזמן שאצטרך.

יוסף פ.: איך הוועד הפועל חושב להוציא לפועל את החלטת הקיבוץ.

פישקו: החלטת הקיבוץ דורשת השלמה. הכסף שהאיש שעובד בחוץ צריך להיכנס ישר לקופת הוועדה.

טדזיו: הוועד הפועל יכול להתחייב רק בגבול שהאיש העובד מרוויח.

יוסף פ.: עמדתו של ארטק באה לטהר את מצפנו במובן המשקי.

ממינה: למה לעשות מזה שאלה פרינציפיונית?

פודי: מוכרחים לגמור. בשבילנו גם שאלה פרינציפיונית וגם שאלת גובה הסכום. אם ניתן לארטק
40 ליר. לא יוכל אף איש לנסוע השנה יותר.

צבי נ.: רואה סכנה בהצבעה, אין מקום לתפישתו של ארטק. אם נקבע חוקים שלא יאפשרו לאיש לנסוע נפתח פתח לפריצות. אם מגבלים את האנשים שעובדים בחוץ או שנצטרך להוסיף במקרים ידועים. מציע להחזיר את השאלה לוועדה שתחפש אפשרות לעבודה נוספת בחוץ.

פודי: אין מה להחזיר לוועדה.

מנדל: אין טעם לוויכוח, רק אם מבטלים את החלטת הקיבוץ.

פודי:

אליעזר: ארטק סרב לסדר איש מהקיבוץ.

פודי: לא דאגנו כל זמן שלא הייתה עבודה, הייתה אי הבנה בינינו ובין ארטק.

טדזיו: אם ארטק חושב לערער על החלטת הקיבוץ?

צבי נ.: שאלה אם נוכל למצא מקומות עבודה בשביל הקיבוץ.

פישקו: שהכסף שהאיש מרוויח ירוכז בקופת הוועדה. להכניס עוד איש לבניין בשביל להמציא לארטק את הסכום הדרוש.

טדזיו: אנו מאשרים לארטק 25 פונט, מלבד נשתדל להכניס עוד איש לבניין בשביל להמציא עוד
15 פונט הנוספים.

ההצעה של טדזיו נתקבלה.

 

18.12.30  שיחת קיבוץ

שמואל: המצב בעבודה:
          יתכן שלרגלי עיכוב בגשמים גדלה העבודה בענפים. אך לא נדון בפרטים. אך אמסור סקירה למהלך העבודה להבא: בזמן האחרון היו על המקום 125-108 איש, אחרי גמר הכריתה היה מורגש עודף אנשים. הוצאנו ע”כ עבודות רזרביות לפועל.
כ 30 י”ע השקענו במלחמה בעכברים. הובלנו 150 עגלות אבן לכביש שווים 40 לא”י. העברנו צריף ומסדרים בו קיר פנימיים וריצפה. גם התחלנו בהעברת הנפחייה. סדרנו* 3 קברות בטון. קירות מגן בלולים.
היה גם חוסר עבודה לבחורות. קלפנו ודשנו תירס שאין זה אמנם עבודה הכרחית.
להבא: תוכנית העבודה עד מרץ: נחוצים 120 איש. המספר הזה יכול ליצור רושם כי בקיץ נצטרך יותר אנשים. אך אין לשכוח כי המצב בריאות החברים בחורף הוא מוסיף את הנחיצות בהגדלת מספר האנשים.
בשדה יש נזקים ע”י עכברים. צריך להמשיך את המלחמה בהם. זה בוודאי ישפיע על מצב העבודה בנטיעות ובגן. אבל אין להימנע מהעבודה הזו.
אפשר כעת לקבל כרבים בשטה לזריעה. דברנו עם מלף כי רק נוכל לקבל כרב שומשומין ורק שטח כזה שנוכל להספיק לזרוע עד הגשם. מחיר הדונם 50 מא”י.
העבודה בלול טרם הסתדרה. לא יכולתי להוציא לפועל את החלטת השיחה האחרונה.
גינקה ושולמית אינן מסכימות להיכנס לעבודה בבית הילדים. בשבוע הבא נתחיל להדגיר ע”כ צריך מיד למצא פתרון.

צבי נ. אין צורך להגדיל וגם לא להקטין את מספר העובדים. 107 איש לשנה. 17 ארעיים. בשטח האינטנזיבי יש לברר ולהחליט על זריעת אספסת ותירס ירוק מוקדם

שמואל: על הוספת אנשים ללול: החלטנו כי גינקה תעבוד בבית הילדים. במשך החודש בקרוב תמלא את מקומה שולמית.

גינקה: לא מסכימה לעבוד בבית הילדים היא רוצה לעבוד בגן הירקות. אין לה כל נטייה לעבודה בגן הילדים. יש מספר מספיק של בחורות המסוגלות לעבודה בבית הילדים.

שולמית: אין צורך להסביר שנית את הטעמים שאמרתי אותם לשמואל. הרי גינקה בכלל לא מסכימה לעבודה בבית הילדים. ע”כ אין זו שאלה של החלפתה לחודש. באופן קבוע איני רוצה לעבוד שם. בזמן הזמירה אני רוצה לעבוד בנטיעות.
לא רוצה לעבוד בגן הילדים, אולי בבית תינוקות. אבל אולי אחרי זמן מה. לחודש וחצי היא בכל אופן רוצה לעבוד בחוץ.

ברל: מציע שבלול יעבוד בחור הוסף לעוזריאלי. אין לחשוב שבחורה תוכל לנהל את הענף הזה. גם בת’י ובע’ח בחורה אינה מסוגלת לנהל את הענף.

יוסף פ. מצע להסיר את הצעתו של ברל מהפרק. נחוצים לנו ענפי משק לבחורות. אנחנו זקוקים לבחורים בעבודה שבחורה אינה יכולה למלא אותם.

אשר: לדעתי צריך בהחלט להכניס בחור לעבודה בלול. אין בחורה יכולה גם מסיבות פיזיות לעבוד בלול. הרי בכל ענפי המשק חסרות בחורות.

שולמית: מודיעה שלא תיכנע להחלטה שתעבוד בבית הילדים.

קובה: צריך להנהיג כי גם בחורות תעבודנה באופן קבוע בענף. גם בשרותיות. לו שולמית רצתה באופן קבוע לעבוד בנטיעות הרי צריך היה לאפשר לה זאת. אבל באופן זמני לנטיעות וא”כ לעבודה בבית הילדים זה א’א. גם לו גינקה רצתה לעבוד באופן קבוע בגן הירקות הרי צריך לאפשר את זה, אבל לא באופן זמני.

תנקה: גינקה עבדה פעם בגן הילדים בהצלחה ע”כ צריכה להמשיך.

אפרים ר.: מציע לאשר את ההחלטה מהשבוע העבר. במקרה שגינקה בכל זאת לא תסכים לעבוד בבית הילדים צריך להכניס בחור ללול. בלי כל קשר עם הצעתו של ברל. כי איני מבחין בין המינים בעבודה בענפי המשק. אלא אם אין הבחורות מסכימות לשחרר את הודיה מבית הילדים ע”כ אין בררה.

עוזריאלי: אין גם אפשרי למצוא כרגע גם בחור לעבודה בלול א’א לדחות עוד. אין הצעות חדשות. מתוך דבריה של שולמית צריך להבין שאין בררה אלא שהיא צריכה לעבוד בלול.

משה ג. מסכים לדעתו של אפרים. המסכנה היא: אם הודיה מתאימה ללול צריך להכניס אותה.

תנקה: מתנגדת ששלומית תכנס ללול. להודיה יש הזכות לעבוד בלול וגם היא מסורה* לכך יותר משלומית.

שמואל: עומד בתוקף על זה שגינקה תעבוד בבית הילדים. צריך להטיל עליה את זה למרות כל התנגדותה. על שלומית למלא את מקומה של גינקה לחודש ימים.

סונקה: מסכימה להיכנס לחודש לבית הילדים.

יוסף פ.: מציין את הצעתה של סונקה לבלתי אחראית.

הנקה:  יתכן שאחת האורחות תסכים לעבוד בגן הילדים.

הוחלט: גינקה תעבוד מיד, בעזרת איש נוסף, בבית הילדים. אם זה יהיה בלתי אפשרי אזי קיימת ההחלטה הקודמת: שולמית תחליף את גינקה לחודש.

שיחה כללית דו”ח הקומונה

4.10.1930                                                     

(ספר 6 עמודים 136-138)

שולמית: התקציב הכללי היה: 200 לירה, הוציאו 40 לירה נוספות. מינואר עד היום הוצא רק שליש התקציב (זמן עבודתי). התקציב נקבע על פי 100 אנשים,

נהוג שאנשים זמניים מקבלים בצאתם מה שהכניסו ובזמן שהיתם אצלנו משתמשים בדברים שלנו. למעשה לא תמיד מכניסים אולם תמיד מקבלים בצאתם הספקה מלאה.
העבודה בתנאים של דוחק תמידי, של אי יכולת להחליף את הבגדים בזמן גורמת קושי לאנשים ולעובדים בקומונה. אין לי תלונות לאנשים על דרישות מופרזות, רוגז רב גרמו הסדורים הכספיים והמו”מ עם מוסדות (גזברות) מבלי שארצה בזה להאשים אנשים.
השנה לא היה לנו גם איש לתפירת דברים חדשים ופעמים רבות היינו מוכרחים לקנות דברים חדשים מה שיותר יקר וגם פחות טוב.

 נכון שאין שמירה על הדברים ואין הרגשה של בעלות על הדברים הניתנים לאיש. חולצות ע”י הרפת, מגבות מתגלגלות, מזרונים אחרי החורף מושלכים החוצה. העירו לי על צורך שאני צריכה לחנך את האנשים, אולם איני חושבת את זה לתפקידי בשנה העשירית של קיום הקיבוץ.

קושי נוסף* גם בסדור העבודה. כידוע מסדרים בקומונה אנשים שאינם מסוגלים לעבודה אחרת. זה מביא אחריו שבשעת צורך בהוספת אנשים אין בשעה שאין אנשים כאלה שמסוגלים רק לעבודה זאת ולא אחרת אין סדור העבודה נותן את העבדים הדרושים.
את התקציב לשנה הבאה עבדנו על יסוד סכימה של צרכים כזו:

בשביל בחור 2 חולצות עבודה שני זוגות מכנסיים, שלוש גופיות 2 ז’ תחתונים, כובע, זוג בגדי
            לילה, 2 חולצות שבת שני ז. מכנסיים, 5 ז. גרביים.  2 לירות 46 גר.

בשביל בחורות שצי שמלות, זוג וחצי בגדי עבודה, לבני חורף ז. אחד, כובע  145 גר.

סדינים, ציפות, מזרונים, סינורים וכו’ במכבסה של הוספה לקיים בסכום של 43 לירות

הוספה לבגדי חורף בסכום של 50 לירות.

צרכי תפירה וכו’ 30 לירה.

הסך הכול 350 לירות.

מלבד ההספקה לנסיעות לחו”ל. מן הסכום הזה ירד הכול מה שנמצא היום בקומונה. לו הגענו לכך שיהיו כל הבגדים כפולים אפשר היה לקמץ בעבודה, בתיקונים, בכביסה.

שנקה: התוכנית הזאת נערכה לא על רשימות אלא על פי השערה והערכה. לחלוקת התקציב השנתי של השנה החולפת. הספקת החורף היא הפוזיציה הגדולה ביותר. הספקת הקיץ מסתדרת ע”י הוצאות חודשיות.

שולמית: נחוץ לקבוע שני דברים. א) ביחס לנסיעות לחו”ל. המנהג עד היום היה שנקבע סכום ידוע, בו בזמן שלא נקבע מראש כמה אנשים שיסעו לחו”ל במשך השנה. הספקה ניתנה גם לאנשים שנסעו על חשבונם הם לחו”ל.

 

סונקה: זו גם יכולה להיות הזדמנות לדבר על הכביסה. אין פנה במשק שעובדים באופן כה