שיחה כללית         

3.10.1931   

 (ספר 7 עמודים 180-184)

שאלת החריש העמוק סביב חדר האוכל:

אפרים ר.:  מוסר את הפרטים בדבר החריש העמוק. מציעים לנטוע ציטרוסים הדורש חריש עמוק סביב חדר האוכל, 12 ימי עבודה. מפאת דוחק בעבודה יש קושי להגשים את ההצעה. היות שבאו בשיחת מנהל ענפים הוא מעביר את השאלה לפני השיחה.

מניו:  מציע לחרוש ב 10  ולפתוח בורות, מתנגד לחריש עמוק.

צבי נוימן:  מתנגד לחריש עמוק היות שמצב העבודה הוא חמור ויש סכנה שאם נקבל על עצמינו זה ידחה עבודות רבות ויקצץ את ענף גדול אספסת.

טדזיו:  מציע להתחיל החריש העמוק למרות שזה יגביר את הדוחק בעבודה.

דרור:  מציע לחרוש בטרקטור ולהילחם ביבלית באמצעים אחרים.

מנדל פ.:  חושב שהכרחית חרישה במניש. מציע למרות הדוחק בעבודה אפשר להוציא את החריש לפועל.

פילק:  מציע לחרוש היות ואחרת יש סכנה שנדחה את הנטיעה לשנה שלמה.

הנקה הופרט:  חושבת שאין צורך בחריש עמוק, ובקבוצת הנטיעות טרם החליטו מה היא צריכה לנטוע שמה.

אפרים ט.:  חושב שמפאת דאגה לטפול העצים יש צורך בנטיעות ציטרוסים.

פילק:  חושב שלא צריך לנדוד עם נטיעת הציטרוסים עד לתל יוסף ולהזניח כאן על יד הבית מספר דונמים שהם מוכשרים לנטיעה.

צבי נ.:  מצביע על ההפסדים וקושיים בעבודה, זה נזק של 10 דונם אספסת.

יוזק א.:  מציע לחרוש במחרשה 14 בטרקטור.

ארטק:  הוא בעד החרישה.

קולברג:  מציע להתעניין במשקים הקרובים.

                     מצבעים:  מחליטים על חריש במניש.

הייתה פעם החלטה לבטל את האפשרות הזו שחברי-קיבוץ ילכו החוצה להרוויח כסף למטרות פרטיות. –
כעת אנו עומדים בפני מקרה קונקרטי, אנו הבטחנו פעם לארטק שניתן לו אפשרות לנסוע לחוץ לארץ. – בקשר עם ההחלטה הזו אנו חושבים לאפשר כעת לארטק לעבוד בכביש אחי שיגמור הבניין, בכדי שיוכל להשתכר את הכסף בשביל נסיעה לחוץ לארץ.

          החלטה: מאשרים את אפשרות של ארטק של נסיעתו של ארטק.

יהושוע כ.:  בשאלת אקונומיה. ממינה לא יודעת אם היא תוכל לקבל את התפקיד היות שהיא עומדת לפני נסיעה לחו”ל ולא תוכל לגמור את השנה. ברור שאותה דרגת החיים שהייתה בשנה שעברה שהיא עולה לגבי משקים אחרים תצטרך לרדת.
עלינו להחליט אם ממינה תנהל את האקונומיה או אנחנו בוחרים מחדש.

ממינה:  לא חושבת להסתלק מפאת רצינות המצב אלא עומדת האפשרות של נסיעתה.

לונק:  חושב שממינה לא צריכה להסתלק, חשוב הניסיון שהיא רכשה לעצמה בעבוד.

תנחום:  חושב שצריך בהחלט להכניס איש חדש.

קטנה:  חושבת שצריך לבחור באיש חדש.

מחליטים לבחור באיש חדש.

מצעים: יולקה, שנקה   אנשל:

יהושוע כ.:

נונק:  מציע לקבוע את מחיר יום כלכלה

דוחים בחירת האקונום לשבוע הבא ומציעים לבחור וועדת הספקה, וסמכותה תקבע על ידי משא ומתן עם המוסדות.

יהושוע כ. מציע לבחור בוועדת הספקה
        (מסכם:)

אליעזר:  מוסר דין וחשבון מפעילות מועצה משקית, חושב שהפעולה מצומצמת נבעה מתוך זה שהיא הייתה בבחינת ניסיון וצריך היה בזהירות לקבוע את מסגרת סמכות מבלי שהיא תתנקש בפעולת מוסדות אחרים. יש לחייב עצם אופן הטיפול בשאלות. כל השאלות הוכרעו כך על ידי ברור. אפשר בלי כל הרהורים לחייב את אופן הברור. אפשר להתווכח על כמות ותוכן הברורים.
אם פעולת הייתה דלה* זה מסבה זו שהוועדות שלה לא היו די פעילות. צריך להטיל יותר עבודות על וועדת תוכנית.
הוועדה צריכה לבחון במשך 3 חודשים את התפתחות הענפים.
וועדה כספית: הטלנו על הוועדה הזו  לקבוע את שיטת וחוג פעולתה, היא לא סימה את עבודתה הזו. הוועדה הכספית צריכה להיות גם וועדת הביקורת. צריכים לבחור באנשים כאלו לוועדה אשר יסכימו למלא את התפקיד בכנות. בוועדה הכספית צריכים להיות דווקא אנשים לא מוכרים בתור מומחים זה יהיה מן התועלת למשק.
הוועדה הכספית צריכה לפעול מידי חודש ולבחון את התוכנית הכספית לחודש הקרוב.
וועדת הספקה: לא הייתה די פעילה מיפעת אי פעילות וועדה כספית.
מתפקדי המועצה: להרחיב ולקרב חלק מהאנשים להנהלת העניינים. היא משכללת את חשג אסונות של הקיבוץ. מתנגד לקשור את המועצה עם וועד הפועל, צריך להשאיר למועצה עצמאות וקביעת התפקידים והסמכויות.   

צבי נ.:  חושב שיש חיוב בקיום המועצה, אחד המעצורים של פעילות המועצה היה אי יציבות של וועד הפועל. האניציטיבה בפעולות הוועדות לא יכול להיות בידי החברים, מציע להטיל על וועד הפועל להיות אחראי בעד כנוס הישיבות של וועד הפועל. הוועדה הכספית לא פעלה מסבות שנאמרו כאן. גם מתנגד שיכניסו רק חברים חדשים. האניציטיבה צריכה להיות בידי הגזבר…
וועדת הספקה:  הרפיון של וועדת ההספקה נבע מתוך חוסר רצון מצד מנהלי מוסדות הספקה.
המכשול השני הוא היה חוסר מספרים שלא היו מוגמרים ונמסרים בזמן.
חושב שוועדת הספקה צריכה להתקיים.
חושב שלא צריך להיות חבר ההספקה.
 

שיחה כללית         

7.10.1931   

(ספר 7 עמודים 185-192)

עומדת שאלת אקונום.
ממינה לא ממשיכה את עבודתה בתור אקונום. מחכים להצעות חדשות.

יש שתי הצעות: פנינה ואידה. שנקה ויולקה.

פנינה:  הצעות כאלה אין באות בחשבון. בחורות אשר עובדות באופן קבוע בענפים לא צריך להוציא לעבודה זו. ישנן בחורות אשר ממילא עובדות בבית ואלה תוכלנה באקונומיה*.

יולקה:  היא מתלבטת בשאלה זו האם לקבל את התפקיד הזה. אך אחרי שיחות עם אנשים באה לידי זה שהיא לא צריכה לקבל את האקונומיה מאי אלו סבות.

דוד:  היות ויולקה אומרת שהיא חושבת את עצמה לא מתאימה לתפקיד זה. ובתנאים ידועים הייתה יכולה למלא תפקיד זה – יש לברר אתה את הדבר ולחקור את הנימוקים של סרובה.
אם יש איזה הפרעות אולי אפשר להסיר אותן, מציע לברר את הדבר עם וועד הפועל.

יולקה:  מבקשת לקבל את סרובה כי היא לא תוכל לקבל עבודה זו.

מצעים את טובה.

מצעים לברר את הדבר עם שנקה עוד פעם.

יהושוע: הוא דבר עם שנקה בטרם השיחה, מציעה אותה בתור אקונום, הנימוקים שלה הם דומים לאלה של יולקה. על כן הוא מציע לבחור בין השתים.
אין לדחות את הדבר – אקונום נחוץ תכוף.

תנחום:  מתנגד לבחור אנשים בתנאים – ולהשאיר להם פתחים לסרוב. אופן הבחירה הזה הוא בעוכרינו. צריך לבחור אנשים אשר מסכימים לקבל את התפקיד הזה.

    מחליטים לברר את הדבר עם שנקה.

    ממשיכים את הוויכוחים על ארגון וועדות.

יצחק פ.:
נותן סקירה על עבודתה ומטרותיה:
כשבחרנו את המועצה רצינו לבחור ארגון מייעץ לוועד הפועל, רצינו להגביל את הוועד הפועל ולשתף יותר אנשים בענייני המשק.
רבים לא האמינו במוסד זה, היו כאלה אשר פחדו שהמועצה תקפח את זכותו של הקיבוץ.
אי אפשר להגיד שהמועצה הצליחה במאה אחוזים, רך היו הרבה דברים שהמועצה הצליחה לפתור.
כעת צריכה לבוא ביקורת אשר תשמש לשכלול המוסד הזה.
הוא מציע להמשיך בדרך של שנה העברה ולהמשיך את המועצה ולשכלל אותה.
על הוועדות שמענו שהן לא פעלו באופן מספיק. במה אנו יכולים להבטיח את הפעילות של וועדות.
הוועדה הכספית צריכה להיות גם ארגון מבקר. –
הוועדה הכספית צריכה גם למנות גזבר בעבר בין חבריה, בכדי שהיא תוכל לבקר את פעולת הגזבר.
וועדת התוכניות לא צריכה רק להכין את התוכניות, כי אם וועדה ערה שתפעל כל השנה, ולעזור למנהלי הענפים ולהפיח רוח בקרבם ולהיות בעלת איניציטיבה פנימית.

וועדת ההספקה. ראינו את הקושי בבחירת אקונום, הדברים עד כה לא היו מסודרים ובדרך זו לא יהיו מסודרים גם הלאה. אין רשימות מדויקות אין חשבונות הכול נעשה לפי חשבון רגעי, אין סדר מושל* בזבוז. יש להצטער שהבחורות שלנו כל כך מעט מתעניינות במשק בית, חסרה לנו הבעל ביתיות במובן הידוע, אין לנו עקרת בית.

אפרים ר.:  מי צריך להיות מזכיר המועצה, האם חבר הוועד הפועל או לא.

יהושוע כ.:  אינו שולל את המועצה של השנה העברה, היא התקימה רק זמן קצר, ובישיבות שטפלו בשאלות המשק – זה הביא ברכה על ידי סברת המצב.
צריך להמשיך את הניסיון הזה.
בשאלות הנהלת המוסד הזה, בשנה העברה המזכיר של המועצה לא היה חבר בוועד הפועל וזה היה לא טוב, היו מקרים שמזכיר המועצה לא ידע מה היה סדר היום של המועצה, כי את סדר היום קבעו בוועד הפועל. על כן האיש הזה צריך להיות חבר בוועד הפועל.
באשר ליתר הוועדות יש להגיד שהן הכרחיות כי השנה אי אפשר לסדר כך שעניינים יהיו בידי שהי שלושה אנשים. השנה תהיה קשה מאד, ההכנסות לא תגדלנה וההוצאות תגדלנה – מסבת התייקרות הפרודוקטים ביחס לשנה העברה.
הוועדה הכספית לא רק צריכה להיות וועדה מבקרת, כי אם גם מייעצת לגזבר. על כן חבר אחד בוועדה זו צריך להכיר היטב את המצב הכספי.
גם וועדת ההספקה צריכה השנה לפעול, יבואו שנויים רבים בשטח זה.
הוא היה אומר שכל הוועדות האלה תהוונה את הוועד הפועל אך זה יהיה קשה. לפי הנהלת ענייני חוץ יש לראות שאם לא תהיה עזרה מצד סדור העבודה ומצד הוועדות אנו נסוג אחורנית בהרבה.
הוא מציע לבחור במועצה משקית, לבחור בוועדה כספית, בוועדת הספקה ובוועדת תוכניות.

אליעזר:  עם לא היו ערעורים בוויכוח אין לחזור על דבריו.

מנדל פ.:  בתוך הצעות על ריכוז ענייני המשק אנו שוכחים על הארגון הכי חשוב ומכון וזה מנהלי הענפים, למנהלי הענפים ישנה איניציטיבה ויתר המוסדות המנהלים משמשים בתור בלמים להם, אי אפשר להשאיר את העבודה שתתנהל באופן אנרכי כמו עד עכשיו בין מנהלי הענפים.
אין לראות שוועדת התוכניות תבואנה באמצע השנה לבקר את התוכניות שאינן יוצאות לפועל כראוי.
בשביל תועלת תכופה אין לוועדת תוכניות כל ערך. צריך לחשב שעבודת הענפים תתנהל באיזה שהיא קשר בין אחד לשני. הוא אינו רואה ברכה רב בוועדות.
הוועדה הספקה מוכרחה לעבוד לפי חומר ידוע מוכן, אם יעבדו אנשים בעלי ידיעה אז הוועדה תוכל לייעץ להם, אך היא לא הכרחית.
המועצה צריכה לסדר את העבודה בין מנהלי הענפים. המזכיר של המועצה צריך לרכז את החומר. האיניציטיבה תבוא מצד מנהלי הענפים.

דוד כ.:  חושב שצריך להמשיך את הניסיון של המועצה. אנו לא מחנכים מנהלי משק, אך צריך לתת אפשרות לאנשים ללמוד את המשק. העובדה היא שמנהלי הענפים מנהלים את המשק. – רב הדברים בידיהם.
הוא מציע שחברי וועדת התוכניות צריך לפעול באופן פרננטי ולהשתתף בישיבות של מנהלי הענפים באופן קבוע.
מזכיר המועצה  המשקית צריך להיות חבר בוועד הפועל. לוועדה כספית אין מה לעשות – יש צורך שיהיה איש אשר יעמוד לצד של הגזבר ויעזור לו, ומדי פעם בפעם צריך לבקר את פעולתו.

אנשל:  כשניגשנו לפני שנה לבחירת המועצה היו חלוקי דעות. כעת זה לא עומד בגדר של וויכוח המועצה היא הכרחית.
הוא לא רואה צורך במוסד של מנהלי הענפים לחוד הרי המועצה היא בעצם מורכבת ממנהלי הענפים.
וועדה כספית לדעתו יש צורך בה והיא יכולה להביא תועלת.
וועדת ההספקה לא פעלה מפני שהמוסדות המוסמכים לא שלחו ציריה (קומונה, אקונום, וועדת החברים), הוועדה הזו היא הכרחית. אנו מוצאים אלפים לירות, צריכה להיות קונטרולה תמידית.
השנה נכשלנו במטבח מפני שלא היו חשבונות. אם לא יהיו גם הלאה חשבונות בזמן אז לא תהיה תועלת בוועדה זו. על כן עבודת וועדת ההספקה תלויה בהרבה במנהלי המוסדות – אשר צריכים לשמור על התקציב ולא לעבור אותו.
אין כוננות לקבל תפקידים מצד החברים, מסרבים בכל פעם, ולפעמים בעל כורחו מכריחים את מישהוא לקבל תפקיד, במקרה כזה האיש אינו יכול למלא את תפקידו באופן מלא.
באופן ארגוני על כן אין כל התקדמות, הערנות וההשתתפות בשיחות הולכת ופוחתת וזה יביא אותנו למשבר.
אנו הולכים לקראת בנקרוט ארגוני.  

צבי נ.:  היו כאן הצעות רחוקות אחת מהשנייה ויהיה קשה לחבר אותן. בנוגע להצעתו של
מנדל – ביחס למוסד מיוחד של מנהלי הענפים – אין לחשוב שהמועצה תנהל את המשק באופן אדמיניסטרטיבי.
מנהלי הענפים מנהלים את המשק על כן נכון לאחד את האיניציטיבה זו לכוח איניציטיבה אחת.
המוסד הזה נחוץ אך פשוט מתוך חוסר זמן הוא לא יוכל להתקיים. חלק השאלות צריך לעמוד בסדור העבודה השבועי וחלק במועצה. מנהלי הענפים יביאו את הצעותיהם ובמוסדות הנ”ל יתווכחו עליהם. לפי חשיבות השאלות האלה הן תעמודנה או בסדור עבודה או במועצה. הוא חושב שאין צורך במוסד מיוחד של מנהלי הענפים.
הוועדה הכספית: צריך לקיים את הוועדה מבלי להגדיר את תפקידה.
וועדת ההספקה: הטעמים שהכשילו את הוועדה הזו היה חוסר משטר, חוסר אקונום, חוסר חשבונות מסוימים וכו’. במוסד הזה צריך למנות אנשים אשר ירצו להתמחות בשאלות הכלכלה והספקה, פה צריכים להתחנך ספצים, חשוב שתהיינה בחורות בוועדת הספקה, בחורות שמתעניינות בשאלות אלה.        

שיחה כללית         

10.10.1931   

 (ספר 7 עמודים 193-194)

מסבת העדר כמה אנשים מוסמכים השיחה אודות התקציב השנתי נדחית. –

מבררים את השאלה של מקומות דירה בשביל ילדי בית הספר.
חפציבה דורשים מאתנו 5 חדרים לבית הספר לפי הפרופורציה וחדר אחד בשביל מרקחת. הם דורשים חדרים טובים בצריפים הכי טובים שלנו, כי גם הם נותנים מקומות טובים.
אנו הגענו לידי הסכם שניתן להם את הצריף הכחול ונעביר את האנשים שלנו למעלה לחברת הילדים הישנה. –

בחירת מועצת החינוך.

נבחר דוד כ. למועצת החינוך.

יצחק פישלר דורש שיציגו עוד פעם להצבעה בין נונק ובין דוד כ.

בהצבעה מבטלים הצעה זו.

יהושוע כ.  מציע לבחור לוועדת החברים את אנשל.

מציעים את נונק, טובה, משה ה. ויצחק פ.

נבחרו משה ה., טדזיו, קובה והודיה.

וועדת הספקה:
         מחליטים לבחור בוועדת הספקה.

יש הצעות לבחור ב 5 אנשים, 3 אנשים אקונומיה ומנהלת הקומונה, והצעה 2 אנשים ושני מנהלי המוסדות.

         נבחרו  אנשל  ודוד כ.

שיחה כללית         

14.10.1931   

 (ספר 7 עמודים 195-202)

על הפרק דו”ח של הוועדה.

פודי:  אנו מוכרחים למסור היו את הדו”ח שלנו, כעת בא ערעור מצד אי אלו אנשים אשר חושבים שצריך ראשית כל לגמר עם שאלת הארגון.
אם באמצע הדו”ח שלנו צריך להיכנס עם עניין הארגון אנו מסכימים לחכות עם הדו”ח עוד איזה זמן.

דרור:  אי אפשר להבטיח לוועדה את הרציפות בשיחות על ענייני הוועדה, יש גם שאלת התקציב השנתי אשר אי אפשר לדחות אותה. –
מציע לדחות את שאלות הוועדה לעוד שבועיים.

שמואל ק.:  לפי דעתו רק בשבת נוכל לדבר על התקציב כי אז יהושע בבית. על ענייני הוועדה אילו אפשר היה לסדר שיחה הערב וגם בשבוע הבא להמשיך בזה אלי היה הכי טוב.

דוד כ.:  מציע לגמר בשאלות הארגון ובשבת להחליט על יתר שאלות הצריכות לעמד בשיחה.

מחליטים להמשיך בשאלות הארגון.

דרור:  בניגוד לדעה שנשמעה בהמשך הוויכוחים הוא חושב שכל הוועדות והמועצה לא הועילו ולא כלום.
נדמה היה שהוועדות האלה התקימו בשביל זה שיהיה לחבריה הסיפוק שיש דמוקרטיה בקיבוץ והעניינים לא מסתדרים רק בכותלי הוועד הפועל.
גם השאיפה שהוועדות והמועצה תמשך את החברים ליתר פעילות והשתתפות בהנהלת
הדברים – לא נתמלאה.
גם המזכיר של המועצה לא פעל די בשביל להפעיל את המוסד; והיה זה אם הוועד הפועל לא רחם על המוסד הזה ולא קרא לישיבות – אזי המוסד הזה לא היה מתקיים גם חדש ימים.
גם הוועדות לא פעלו הרבה. –
כמו שהמועצה הייתה יכולה לפעול רק אילו הייתה אוטונומית כך גם הוועדות לא יכלו לפעול באופן תיאורטי.
קשה מאד למצא את הדרך ביו שני הדברים האלה, שגם לנהל את המשק טוב וגם לספק את כל דרישות החברים ביחס לזה; עד כה עוד לא מצאנו את הדרך איך להגשים את זה.
הוא רואה רק דרך אחת למציאותית. –
גם וועדת התוכנית לא מלאה את תפקידה, הוועדה הזו צריכה להכין את התוכנית חצי שנה לפני השנה החדשה, וכל השנה לבקר האם הכול מתמלא כדבעי. – אין אפשרות פיסית להוסיף סדור תוכנית ועבודה שיטתית כזו לעבודת היום יום של היחיד, על כן נעשתה רק עבודה חלקית חד פעמית ולא פרמננטית.
הוועדה הכספית לא עשתה בכלל כלום, אילו וועדת התוכנית הייתה פועלת באופן
פרמננטי – הוועדה הכספית לא הייתה נחוצה בכלל. גזבר אשר עזב זה רק את העבודה אינו יכול לבקר את עבודת היו יום של הגזבר החדש ולהטות לו את הדרך, כי לכל אחד יש אופן שלו. מי שרוצה לשבת בבית ולחשוב באופן תיאורטי שהוא היה בכל מקרה קטן מתנהג אחרת – זה בלתי הגיוני.
גם וועדת ההספקה לא עשתה הרבה, אנשל היחידי אשר סחב בעול במשך כל השנה. אם חברי וועדת ההספקה אינם על יד ההגה של המשק ואינם יודעים את המשק על בוריו – עבודתם לא יכולה להיות פורייה.
יש ובכן דיסוננס גדול בין דבריו ובין דברי יתר החברים. –

אין כעת ההתלהבות בשביל הוועדות כמו בשנה העברה. בכל אופן כעת יש לנו ניסיון, אנו רואים את כל הליקויים אשר היו בשנה העברה, אולי נוכל לתקן את המצב – בכל אופן אסור לנו להמשיך באותה הדרך. –

דוד כ.:  מציע לא להיכנס לוויכוח בשאלות האלה. אחרי הרבה התלבטויות וויכוחים הגענו לצורה ידועה של ארגון. –  
צריך לבחור בחברים כאלה אשר באי אמון שלהם בוועדות לא ישמשו מעצור לעבודת הוועדות. הוא מציע להמשיך עוד שנה בצורת ארגון זו.
דוד מציע להגדיר את תפקידי הוועדות.

אפרם ר.:  לא הוכנסה הצעה למעשה אשר מכונת להכניס שנוי לאגון. על כן עלינו לקבוע כעת מחדש את כול האלמנטים של המועצה. ראשית מי צריך להיות יושב ראש המועצה. יושב ראש המועצה והוועדות יהיו בעלי התפקידים הנדונים הוועדות, יש הצעה מתנגדת.

מנדל פ.:  דורש ישיבות של מנהלי הענפים אשר להם ניתנת סמכות רחבה, הדבר הזה בא בסתירה עם תפקידי המועצה וכמעט מבטלת את נחיצותה. –  
דבר על תפקידי המועצה. נחוצה עבודה יותר תוכניתית. אחד התפקידים ביקורת על מלוי התוכנית כל 3 חדשים.

צבי נ.:  אי אפשר לחייב את הגזבר שהוא יקרא לישיבות של וועדת ההספקה.
רואה כעת סכנה לעצם קיום המועצה וזה מתוך אדישות של החברים ומתוך בקרת של השנה העברה. העבודה בשנה העברה לא אומרת כלום היה דעות מתנגדות זו לזו בנוגע לתוצאות עבודת המועצה. אם לא תהייה השתתפות ערה בישיבות המועצה היא בוודאי לא תצליח והיה יותר נכון לכנס את מנהלי הענפים. –
יכול לראות שבמשך הזמן יוצר איזה חוג אנשים אשר ישלוט בכל, ואשר את שרותם נצטרך לקבל בלי תנאים. –
על כן צריך לשמר על קיום המועצה בצורה קצת אחרת מאשר בשנה העברה.
אנו בשיחה איננו יכולים אמנם להחליט על פרקונציה יותר גדולה בישיבות המועצה – אך יש לקוות שהחברים יבינו את ערך המועצה וידעו להתייחס אליה, כי אחרת בשנה הבאה נבטל את המוסד הזה. לא צריך להטיל על המועצה יותר מדי תפקידים.
הפעלת הוועדות והמועצה צריכה להיות בידי הוועד הפועל והוא צריך להיות מעניין להכניס את הרוח למוסד הזה.

אנשל:  לא צריך לקחת את זה בתור הנחה שיש אדישות מצד החברים. ישנה הופעה כזו שצריך ללחם בה וזה המועצה עצמה יכולה לעשות במידה רבה; זה יהיה המבחן האם אנו רוצים למסר את הנהלת העניינים לכמה אנשים או האם כל החברים ישתתפו בהנהלת העניינים.

הוחלט שחבר הוועד הפועל יהיה יושב ראש של המועצה.
     הוחלט שגם יושב ראש של וועדת התוכניות ושל הוועדה הכספית יהיה חבר וועד הפועל.  

רבקה ה.:  מציעה לבחור (ביושב ראש) מזכיר המועצה אשר הוא יכנס בתור חבר לוועד הפועל.

מצבעים בשאלה זו.

הוחלט (ברב של 9-5) לבחור במזכיר המועצה אשר יכנס אחר כך לוועד הפועל.

צבי נ.:  הוחלט פעם שמי שמשתתף באופן רצוף בישיבות המועצה – מתקבל בתור חבר למועצה.
מבקשים הצעות בשביל מזכיר המועצה. תפקידו לכנס את הישיבות וגם בשאלות העבודה מרצה מסדר העבודה, בשאלות הכספיות מרצה הגזבר, על כן הוא אינו רואה הכבדה בזה אם מסדר העבודה יהיה מזכיר המועצה. הוא מציע את אפרים ר. או את דרור.

מצעים את צבי נ.

שמואל ק.:  חושב שהכי מתאים בתור מזכיר המועצה זה מסדר העבודה.

יש חמש הצעות  דרור, צבי נ., אפרים ר., פודי, נונק.

נבחר צבי נ. בתור מזכיר המועצה.

לוועדת התוכנית מציעים
מנדל פ., יוסף פ., משה ג., סלומניצקי, אליעזר.

נבחרו – דרור, סלומניצקי, אליעזר.

מבקשים הצעות לוועדה כספית, הוועדה צריכה להיות מורכבת מהגזבר ועוד שני חברים. –

מצעים  נונק, דוד כהנא, ארטק(מנדל פ.), יצחק פ.

מנדל פ.:  מבקש למחוק אותו מרשימת המוצעים מפני שהוא אינו רואה מה יש לעשות בוועדה זו.

יוסף פ.:  אינו כל תוכן לעבודת הוועדה הכספית.

נבחרו  ארטק ונונק.

צבי נ.:  אינו מסכים לקבל את תפקיד המזכיר במועצה. אינו רואה אפשרות לנהל את המוסד הזה.

מנדל פ.:  מציע לבחור בתור מזכיר חבר וועדת תוכניות.

הצעתו מתקבלת – נבחר אליעזר.

רבקה:  דוד כ. אשר נבחר למועצת החינוך אינו מסכים להשתתף בישיבותיה.

דוד כ.:  הוא מקבל כל תפקיד שמטילים עליו אך הוא מבקש לבחור אותו רק לתפקיד אחד. מפני שהוא נבחר כבר לוועדת ההספקה אינו מסכים להיות במועצת החינוך.

קובה:  בחירתו של דוד לתפקיד זה היא אינה מקרית, הוא בקשר עם ההרכב של מועצת החינוך. יש גם הספקת ילדים ולזה חוץ דוד כ. יש תמיד בבית הספר שאלות מסובכות בקשר עם הספקת הילדים ודוד כ. יוכל לעזור הרבה בשאלה זו.  

הודיה:  מבקשת לשחרר אותה מוועדת החברים, היא מלאה תפקיד בשנה העברה. תפקידה בוועדת החברים באה בסתירה עם העבודה החורפית בלול.

שמואל ק.:  אי אפשר שכול אחד יתפטר מהתפקיד אשר הוטל עליו, גם הוא מלא תפקיד קשה בשנה העברה. –

       התפטרותה של הודיה אינה מתקבלת.

שיחה כללית         

15.10.1931   

 (ספר 7 עמודים 202-204)

הוחלט לתקן את הכביש על חשבון ההנהצ. בהשתתפות המשק. אצלנו יש הרבה עבודה בתיקון. אנו צריכים לתת את כל ההובלה זה 450 קוב. הובלת 150 קוב חפירה יחד עם חפציבה. אחרי שהתחילו להוביל את הבזלת – התחילו חילוקי דעות האם כל ההובלה של הבזלת נחוצה, אולי מספיק רק להוריד את החצץ. השבוע היה כאן מהנדס אשר דרש שאנו נוביל כעת את הבזלת, אשר הוא חושב אותה להכרחית. אם אנו מתנגדים להצעתו העבודה בכביש תתעכב.

אפרים ט.:  הוא מערער על ההשתתפות שלנו כי היא צריכה לעלות לנו בסכום גדול מאד.

ארטק:  הוא אינו מאמין שהבזלת תשמור לנו על הכביש, כי הוא ראה במקרים אחרים שהיא לא עזרה. הוא מציע לכסות את הכביש באדמה ובקיץ לא להשתמש בו. הטיפול בכביש ייקח אצלנו הרבה מאד עבודה.

אנשל:  תומך בהצעה של המהנדס לכסות את הכביש בבזלת. עלינו לתת לכביש את הטיפול האפשרי.

יהושע:  אנו התחייבנו פעמים שאנו נתקן את הכביש, ואי אפשר כעת אחרי שהנהצ. התחילה כבר בעבודה להעמיד את הדברים להצבעה. –

וועדת ההספקה התחילה כבר בעבודה והיא דורש לבחור באקונום.

מצעים את שנקה.

שנקה:  רוצה לנסות למלא את התפקיד הזה. היא הייתה רוצה שתינתן אפשרות להרחיב דבור בשאלה זו בכדי שהחברים יוכלו להעמיד את דרישותיהם ביחס לאקונומיה.

רבקה:  אינה יכולה להבין איך הקיבוץ עבר בשקט על התפטרותו של ווצ’יו, האיש השלישי עוד לא נבחר וגם היא אינה מסכימה לעבד במועצת החינוך יחידה. היא מציעה למסור את הביאות כוח בענייני המוסד לחפציבה עד שתבחר מועצת חינוך.

דרור:  שאלת התקציב לשנה הבאה. העבודה של הערכת התקציב היא חשובה מאד, הגענו כבר לשלמות* ידועה. התקציב של השנה החלטנו השנה לאזן אותה. השנה החלטנו לאזן את התקציב בלי עזרה של הקדרעד למרות שהתוצרת שלנו גדלה בכל זאת אין לנו אפשרות לאזן את התקציב מבלי עזרה מבחוץ. אם לא ננמיך את דרגת חיינו. –
הרפת והגן יכולים להרבות את ההכנסות שלהם.
ענף המטעים היגע לסטביליזציה ידועה.
הפלחה הודות למכונות החדשות ובירידת המחירים, הפלחה כעת דורשת פתרון לעתיד. צריכים לסדר את הפלחה מחדש ולקבוע את מצבה במשק.
הלול עד כה היו לו תנאים טובים. רמת התנאים הורע, ההספקה התיקרה וכו’.
ענף הכבשים היגעה בשנה העברה לפסגת ההכנסות שלה. וכעת יש עמידה.

ההכנסות שלנו בשנה הבאה יסתכמו ל 6500 לא”י.  

    שיחה כללית         

20.10.1931   

 (ספר 7 עמודים 205-210)

על הפרק דו”ח של וועדת החברים.
מתווכחים על סדר היום של הדו”ח. מצעים שהוועדה תמסור דו”ח כספי ואינפורמציות על החברים וכו’. ואחרי זה וויכוחים בשתי השאלות האלה, בשיחה שניה שאלת הדירות.

שמואל ק. מערער על סדר היום הזה ומציעה שהוועדה תמסור דו”ח על כל שאלות הוועדה ואחר כך רק ניגש לוויכוח ולא באמצע הדו”ח.

פודי מתחיל בדו”ח הכספי.
אנו הוצאנו השנה – 520 לא”י  בתוך זה יש סכום של 60 לא”י אשר הוא לא צריך – לפי דעת הוועדה כלול בתוך תקציב הוועדה.

הוצאנו   להוצאות חברים   139
          לעזרה מדיצינית  218
           לעזרת קרובים  97 

הוצאות החברים יש סכום של 35 לא”י מוצא לתנודת חברים, וזה הוצאות לאורחים באים
ונוסעים (עובדים) וחלק קטן לחברים אשר עזבו את הקיבוץ.
לפי דעת וועדת החברים התוצאות של תנודת החברים לא צריכים להיות על חשבון הוועדה.
ההוצאה השנייה של הסעיף הזה, זה הוצאות חברים וזה מצטבר ל 50 לא”י.
הסכום הזה מתחלק על סכומים קטנים מאד מ 5 ג’ ואלאה לנסיעות ולצרכים הכרחיים של החברים. לדרישות הקטנות של החברים השתדלנו לא לסרב. לסרוב היה רק מקום אם באותו היום לא היה הכסף בנמצא.
טיולים וביקורים – 30 לא”י. טיולים כמעט לא היו השנה, לחברים אשר יש להם כאן קרובים או קיבוצים שלהם מאפשרים פעם בשנה לבקר אותם. –
לפי ניסיון של עבודתנו אנו מוכרחים להודות שחלק גדול של הוצאות בסעיף זה הוצא בשביל אורחים. הדעה המתהלכת שאורחים במובן זה מקופחים – היא מוטעית.
הסעיף הרביעי זה סדור נירות – 11 לא”י. השנה סכום קטן מפני שנירות רב החברים מסודרים כבר מהשנים שעברו.
נסיעות לחוץ לארץ. השנה מחוץ לכמה פרוטות לא הוצאנו כלום. –
השנה רצינו לבטל את האפשרות של המצאת כספים בשביל חוץ לארץ – על ידי העבודה הפרטית של היחיד בחוץ. – רצינו שאיש אשר יש לו האפשרות לכך יעבוד בחוץ וישתכר כסף בשביל החברים הזקוקים לכך. ההחלטה הזו לא הייתה מעשית מפני שאפשרות כזו לא הייתה.

2  עזרה מדיצינית – 218 לא”י.

א)

ב)  רפוי בחוץ לארץ – 67 לא”י.
הוצא סכום די הגון בסעיף זה – חלק גדול הוא עוד על חשבון השנה העברה – החליטו עליהם בשנה העברה ורק ע”י זה שלא הוצאו בזמן זה נכנס לתקציב של השנה הזו.

ג)  רפוי שנים 47 לא”י.
לרפוי שנים הרגיל הוצאנו כ 35 לא”י אך פה נכנס עוד סכום של 12 לא”י אשר הוצאנו בשביל חברה אחת אשר היה דרוש לה רפוי רדיקאלי – ההוצאה הזו הייתה בלתי נראית מראש.

ההוצאה הייתה גדולה בעקר מפני זה שרק בסוף השנה יכולנו להביא הנה רופאת שניים אשר ישבה כאן ורפאה לרב האנשים את השניים. – במשך כל השנה היו כל מיני פתרונות חלקיים לשאלה זו ואנשים נסעו העירה לתיקון שניים מה שדרש הוצאות כפולות.  
פודי מציע להפריש חלק מהתקציב בשנה הבאה לתיקון יסודי (כתרים, שניים מלאכותיות) של השניים – ההוצאה הזו היא הכרחית.

הבראה  בחוץ 50 לא”י.
הבראה בחוץ לא הצלחנו ביותר, האנשים שבו במצב לא הרבה יותר טוב מאשר נסעו. לעמת זה הצלחנו בהבראה בבית. ההבראה בבית איננה דורשת הוצאות גדולות ולא בכסף מזומן, והגענו השנה לתוצאות טובות. אנו מצעים לשנה הבאה לבטל את ההבראה בחוץ. אולי יהיו איזה מקרים יוצאים מהכלל שהבראה בחוץ תהייה הכרחית. בכל אופן לא צריך להקציב סכום גדול בשביל זה.
את ההבראה בבית צריך לשכלל בכדי שיותר אנשים יוכלו להנות מזה.

רפוי בטבריה.  16 לא”י.
השנה הוצא לזה סכום קטן מאד כי התרחצו בטבריה רק 4-3 אנשים.

עזרה לקרובים  97 לא”י.
בתקציב היה 125  בשנה העברה הוצא בסעיף זה 140 לא”י.
בסעיף זה אפשר לעשות חשבון מדויק על ההוצאות. הוצא הרבה פחות ממה שקבענו. ההוצאה הזו נתונה בהרבה בידי הגזבר והוועדה אינה שולטת בה. היו כבר כמה שיחות בקשר עם זה ואנו דברנו אז על סדור ההוצאה הזו, אך הדבר לא הסתדר הלאה. לשנה הבאב צריך להבטיח באיזה שהוא אופן שעזרת קרובים תהיה מובטחת. במחצית השנייה של השנה העזרה הזו סודרה באופן יותר רגולרי.
בשביל עזרה לקרובים בשנה הבאה דרוש סכום של 150 לא”י.   

2  אינפורמציה על החברים ואורחים.
עומדת שאלה של 4 אנשים אשר הוועדה לא יכלה לבוא להסכם בקשר אתם.
הוועדה השנה לא עבדה לפי תוכנית מסוימת ביחס לקבלת חברים ואורחים, זה היה תלוי בהרבה ממצב העבודה הרגעי. –
השנה עלינו להחליט שמותר לאורח להיות כאן שנה, אחר כך הוא מוכרח להעמיד את הקנדידטורה שלו – אחרת – זה נוצל במובן ידוע. אי אפשר שיהיו כאן אנשים שנתיים ויותר במצב לא בטוח. –
אנו צריכים לצמצם את מספר האורחים עד למינימום: אורחים זמניים הם מכבידים גם על הקומונה, גם על תקציב הוועדה וגם על סדור הדירות.
מי המחליט בשאלת קבלת האורחים, כאן יש לברר עד כמה שזה תלוי בסדור העבודה וביתר המוסדות. –

שאלת קאוף.
קאוף ישנו כאן כמה שנים ועלינו להעמיד כבר את הקנדידטורה שלו – הוא בקש דחוי מסבת ענין משפחתי שלו שצריך בקרוב להתברר. אנו נתנו לו זמן של 3 חודשים – במשך הזמן הזה עליו להחליט בנוגע לקנדידטורה שלו. –

ווצ’יו מעמיד שוב את שאלת ארבעת האנשים הרוצים להישאר כאן עוד שנה. יש הצעה לדחות את השאלה הזו עד שיתברר מספר החברים לשנה הבאה. –
בשיחה הבאה גם נעמיד את המועמדים להצבעה.
ווצ’יו מציע לסדר היום של השיחה הבאה שאנו נתווכח בעקר על הדו”ח הכספי וכל הקשור בזה – ועל הסעיף השני – בשאלת הדירות הנוגעת בעקר והקשורה עם העבודה של הוועדה של השנה הבאה נתעכב לחוד.  

שיחה על קבלת חברים         

22.10.1931   

 (ספר 7 עמודים 211-215)

10 מעומדים. רפאל, שלומקו, מאיר ר., דבורה, בלה, דורקה, קלרה, פיגה, מחקה.

רפאל  נתקבל פה אחד.  שלומקו  פה אחד.

מציעים להצביע גם בעד גם נגד. יש גם הצעות להצביע רק נגד.
נתקבלה החלטה להצביע בשתי הצורות.

מאיר רינגולד:  נתקבל ב 26 קולות  3 נמנעים.

פיגה:  21 בעד.   מחקה:  22 בעד. 

שרה איזביצקה:  19 בעד,  2 מתנגדים.  דבורה:  21 בעד.

בלה:  36 קולות בעד.

דורקה:  30 קולות בעד.

קלרה:  34 בעד.

רשימת אנשים זמניים:

אסתר חושבת שאי אפשר לקבל חבר עם מספר קטן של קולות. חושבת שה וד צורה לא נכונה.

לשנה שלמה מתקשרים: סלה, הלה, דוחה, אסתרקה, רחל ב., שרה, פסיה, דינה, חייה זינגרמן.

חברים:  מלך, גורן, קורף, 4 אנשים שיש עליהם ערעור: יואל, אריה, ויס, והלל.

יש הצעה לדון על כל איש לחוד.

משה ה.: עם הוועדה עומדת להרחיק את אי אלה אנשים רוצה לשמע את הטעמים.

ווצ’יו:  דעת הוועדה שארבעת אנשים הנזכרים צריכים ללכת, מציע להתווכח על זה.
הנימוקים הם: אנחנו נמצאים במספר 58 חברים יש לנו מקום רק ל2 חברים. הוועדה החליטה להרחיק אנשים שאין בכוונתם להישאר. ישנו גם טעם חברותי.
אריה, היות שאין תקווה שיתקבל בתוכנו, השפעתו על החברה אינה נכרת, לא יוכל להתבלט כאן ולהגיעה לעמדה עצמית, יתכן בסביבה אחרת ייקלט יותר. הוא גם מנסה להתקבל במקום אחר.
מדת התקשרותו היא לא תהייה יותר גדולה.
אותם הטעמים יש לוועדה ביחס להלל.

יואל:  מטעמים חברותיים אינו מתאים לקיבוץ. והיה נלעג ולא ימצא הערכה מתוך אופיו…
ויס  נתקבל באופן זמני וכעת הודענו לו שלחורף אין לנו מקום בשבילו.

משה ה.:  אין לסמוך על הרגשה סובייקטיבית של כמה אנשים.
אנחנו שומעים שהילדים שהתחנכו אצלינו מתקלקלים אצלינו, אני כופר בזה. הנימוק שהקיבוץ השפיעה לרעה על אריה לא נכון. הוא חושב להפך. עם אנחנו נרחיק אותו עלינו להקדים קודם ריביזיה.
אותו הדבר ביחס להלל. הוא התפתח במשך היותו בקיבוץ. צריך לעשות מאמץ לאפשר לילדים להישאר. אמרים שהם רוצים כאן להישאר מפני שישנה כבר רפת נטיעות וחושבים להם את זאת לגנאי. אני דווקא מעריך את זאת. אצלם יש דווקא הבטחון שהם יישארו ויתקשרו למקום. לא מוכרחים להחליט תיכף.
אשר ליואל, מתנגד לסרוב הקיבוץ, אין הטעמים מתקבלים עליו.
ויס, אינו יודע למה זה החבר זה אינו להישאר כאן.

נונק:  ידוע שחברים נשארים זמן יותר רב, זאת כמעט דרך בטוחה להתקבל בתור חבר. אנו מוכרחים להיות זהירים מאד בקבלת חברים חדשים מפני שאין כמעט מקומות בשביל חברים.

צבי נ.:  חושב שהוועדה לא עשתה נכון. צריך לדאוג לאריה הלל מה שיהיה אתם למחרת. הם עלולים לבא לסביבה שתשפיעה עליהם יותר גרוע. אמנם אין לנו התחייבות כלפי דידם, אולם בכל זאת נחוץ לדאוג לסידורם. צריך להשאיר אותם עוד איזה זמן אצלינו.
חושב שאריה ודאי לא יוכל בעתיד להתקבל בתור חבר. אחרת אמנם הלל, אצלו אפשרויות יותר גדולות.

מניו:  מציע להשאיר את יואל לשנה.

אפרים ר.: מתנגד לדעת הוועדה בקשר עם יואל וויס, אינו יכול לקבל את הטעמים האלה. הוא חושב שדנו רק מתוך סימפטיה, לא מכירים אותם, איש לא הכיר אותם. אין לדון רק מחיצוניותם, הוא אינו חושב שהם לא יוכלו לעמוד, הם ידעו ללחם וירכשו להם את העמדה הנחוצה. יחסם לעבודה ומסירותם מלבב מאד ויש לו הערכה מלא לזה. הוא מאשר את הישארותם לשנה. אין אנו בטוחים מפני תנודות במספרים, לא בטוחים המספרים יש טעויות רבות.
אנחנו נהיה 111 איש אחרי כל הקבלות יחד עם אנשים בחוץ. לא נוכל להסתפק בפחות
מ 115 איש. לא היה רוצה לעמוד במצב של חיפוש אחרי אנשים. הוא מתנגד לקנה מידה של סימפטיה.

וובצ’יו:  הייתה שאלה למה נתקבל גריון לשנה למרות שבא אחרי ויס. אין לנו קריטריון, הדבר נתון להערכה, שוקלים נימים נפשיים ואינו מתמרמר על זה. מוכרחים לשקול עם להשתתף עם החבר הנדון בכל שטחי החיים. נהגנו ככה: עם יש מספר הגון אשר מציע ודורש את איש מתחשבים עם זה. אשר להלל ואריה. מסיר את הנימוק של התחייבות הנימוק הזה אינו יכול להכריע. עד כמה שהסביבה משפיעה לרעה ביחס לחברים אלה צריך הקיבוץ לקבל תפקיד חינוכי. אין זה בכוחו של הקיבוץ, אנו מודדים עד כמה שהחבר נותן לחברה, עד כמה שהתהום שבין החבר והחברה הולכת וקטנה וגדולה. אנחנו לא יכולים להיות לאפוטרופוס לא כלכלי ולא מוסרי, לא טוב יהיה לחברים אלה אצלנו מפני שטרם היגעו להתבגרות הנחוצה. תומך בדעתו של צבי נ. שהקיבוץ יעזור בסידורם, שיוכלו יותר קל להיכנס לחיים. בקשר עם שני אנשים האחרים, הוא אינו נסוג מהחלטתם הוא חושב שהטעמים שנזכרו יש בהם הגנה ושמירה על הרכב הקיבוץ.

נונק:  חשבונו של אפרים לא נכון, יש לנו כבר 58 חברים. הדברים בקשר עם הלל אינם מתאימים למציאות.

מציעים מי בעד אריה: 13, נגד 22.

הלל: מי בעד זה שיישאר: 18 קולות  12 בעד הצעה שניה להשאירו לשנה.

מי בעד יואל: בעד 9 קולות, 17 נגד.

ויס  16 בעד השארתו, 3 נגד.

אורחים זמניים: אנשים שצריכים ללכת, אלי, יהושע פ., פרוינד, משה ח., סנדר, שושנה, רעיה.

סנדר ורלה רוצים ללכת, מאיר ורעיה אין בכוונתם להישאר כאן. הוא גם לא יוכל להתקשר לשנה. אלי הודיע בעצמו שהוא רוצה ללכת.

משה ה.: ההחלטות שנתקבלו מתנגדות לו, הוא מהסס עם יוכל לעבד בוועדת חברים אשר נבחר בה.   

וובצ’יו: מעיר לדו”ח של הוועדה, חושב שהוועדה זקוקה לקונטקט ער ותכוף עם החברה. הקשר עם החברים הוא תלוש מאד. יש לנו כל מיני דעות בין החברים על תפקידה של הוועדה ועלינו לברר כמה שאלות של הוועדה. הפעולה החשובה שנמסרה לוועדה היא התאמת מספר החברים גם במובן חברתי ומשקי. אין עדין דיריקטיבות בנידון זה. נצטרך לעשות רגולציה של תנודת החברים. יש התמרמרות שהוועדה אינה מטפלת בשאלות עזיבת החברים. הדבר לדעתו אינה אשמה הוועדה, הסבה היא שקשה להעמיד לפני חברים עתיקים עוזבים שאלות פנימיות אינטימיות. היו לנו כמה אבדות קשות.
יש גם לדבר על כוח קליטת חברים. נוצרה כבר אצלנו מסגרת קבועה ומסורת ידועה וקשה לחבר חדש להסתגל. יש חלקן אצלנו תופעות שליליות וההופעות האלה גוברות בהשפעתן על החדשים על התופעות הטובות. קשה לחבר חדש להביא בתוכו להשלמה ושווי משקל בין ההשפעות האלה.
היכולת של הוועדה אינה מתאימה לצרכי החברים ההולכים וגדלים. שמנו לנו למטרה לאפשר חפש אחת-פעמית לשנה. הנה השנה המטרה זאת מתבטלת מחסר אפשריות.
אנחנו רואים התגברות הצרכים בכל סעיפי הוצאה ועל ידי זה הצטמצמות של הוצאת הנאה בלתי אמצעית של החברים.
יש התמרמרות בין החברים שחלוקת הכספים תתחלק אך רק לפי הצרכים האובייקטיבים בלי בקרת ובלי קריטריון. יש חברים החושבים שהם מקופחים להנאתם הפרטית כלפי חברים שנהנים במקסימום. יש אנשים שנהנים מחפש וטיול יותר מאחרים.
בקשר עם עזרת קרובים יש מקרה אחד שאין לנו שליטה עליו ואין ביכולתנו לעשות שום דבר למרות שהננו עומדים באופן מתמיד עם קיצוצים. יש אי שוויון גם בסעיף טיול, ומערערים נוכח כל מקרה של הנאה נוספת מתוך טיולים מרובים לגבי חברים אחרים. אין ויתור שווה אצל כל החברים. אין שוויון בקומונה שלנו. צריך להתגבר על כל מיני קטגוריות המאפשרות אי שוויון. מציע לסדר אינדקס של החברים לשם בקרת היכול לקבוע הנאה שווה.
הוא רואה שיש סכנה לסעיף טיול, הוא חושב טיול הוא הכרחי מהרבה טעמים, פרטיות ואפילו חברותיות. בשבלינו האיש יכול מרחוק נוכח בקורים והכרה עם סביבות אחרות, יודע גם יותר להעריך את חיינו. הוא מציע טיולים משותפים כללים לסביבה. אנו צריכים (לגון) ולשלוט (על) הניתן לחבר אפשרות של טיול.
אנו עומדים לבטל את ההבראה בחוץ, יש במקום זה להרחיב את ההבראה בבית ולתת לאנשים אפשרות של חפש מעבודה.
מסכם: עזרת קרובים. עשינו הכול משאפשר היה בתוך ברורים עם חברים ואם יש קרובים נוספים עליהם להשתתף בהוצאות.
עזרה מדיצינית הסעיף הזה אינו נתן לקצוצים.

שיחה         

24.10.1931   

 (ספר 7 עמודים 216-219)

בחירת מועצת החינוך:

מצבעים על דוד כ., צבי נ., הצעתו של קובה, נבחר צבי נ.

וובצ’יו:  אחרי מלוי המועצה הוא חוזר מהתפטרותו בשיחה הקודמת.

ממשיכים בוויכוח על התקציב:

יצחק פ.:  דורש פרוט כל הסכומים אחרת אי אפשר להתווכח.

דרור:  36000 ל’ חלב, 100000 ביצה 30 גר’  ה 100, 100 ל’ עצים, 50 מהגן, 50 מהמטעים, היא הסכימה לפרודוקטים מהבית למטבח, עורכים את החשבון באופן כזה שחלק מהספקת גן מטעים ולול שהוא יכול באופן מוחלט לעבור לשווק מעריכים לפי מחיר השוק.

יצחק פ.: מה נעשה עם האנשים המתפנים מהבניין.

דרור:  השאלה זו אי אפשר כעת אגב ברור התקציב אי אפשר לענות עליה.

אנשל:  מתוך וועדת הספקה: הוועדה קבעה לכלכלת אנשים 2100 לי, אינו לוקח בחשבון את הפרש במחירים, מתאמצים לסדר לפי הצעת התקציב הקומונה 210 לא”י, הנעלה 150 לא”י לפי הצעת התקציב.

מנדל פ.:  הודעת הוועדה לא מספקת, שמענו שאנו צריכים להוריד 10000 ו 6000 ביצים לא שמענו פרוטים, הוא חושב שזה מצומצם מאד. אנחנו עושים אבסורד בהערכתנו את יום עבודה ב 30 מא, אף ענף אינו משלם את זה. משומה שהוועדה לא ערכה את התקציב בקשר עם תוכנית העבודה למען לקבוע את ההוצאות הכספיות.

דוד כ.:  חקירת תקציב הכלכלה לא נעשתה עדין מתוך חסר זמן, הפעם עשו זאת. יש רשם שאפשר יהיה להסתפק בתקציב כלכלה המוצע. נחוץ טפול הנהלת חשבונות והשנה על ידי סדור רציונלי באקונומיה נוכל בהחלט לקמץ, מובן אם המחירים יעלו הדבר יהיה קשה. יש כבר הקלה על ידי שהננו מעריכים מחירים יותר ירודים, למשל בהערכתנו מחיר ל’ חלב 10מא
במקום 11-12 מאי.
מאמין אם יש מספר אנשים הלוקח עליו לקמץ הדבר יהיה אפשרי. גם התקציב הקומונה אפשר בלי קצוצים מיוחדים להסתפק, מובן במחירים הנוכחים. גם את ההנעלה אפשר בתנאים אלה לסדר אולם בתנאי שתמיד יהיה הסנדלר בזמן.

משה ג.:  וועדת הספקה לא עשתה נכון שלקחה לדוגמה את תקציב וועדת התוכנית. אפשר לקחת לדוגמה את דרגתנו דאשתקד ורק בכוון זה צריכה להעשות העבודה. עבודת וועדה צריכה להיות בזה להפוך את הוצאות הפרודוקטים מבחוץ לתוצרת מהמשק ואז תהיה עבודתה פורייה.
חושב שאנו צריכים לצור את רב הפרודוקטים בבית ולא לפחד מפני הגירסא של 30 מ”א ביום.

ממינה:  מציעה לסדר גן על חשבון המטבח, על הגן לעבד בקשר עם מטבח באופן כזה לא לעשות חשבון של עבודת גן אלא האנשים העובדים שם הם אנשים כאלו עבדו בתוך המטבח.
חושבת שירקות עגבניות צנון יש להם ערך יותר גדול מביצה.

ברל:  לא הכניסו לתקציב את הספקה בגבינת כבשים.

אישקו:  יהיה שנוי בחשבון של חלב. אנו נרכש 10 פרות. זה מסתכם ל 150 לא”י, זאת הכמות חלב שלא תהייה. הספקה כמעט כלה צריכה להיות מבחוץ.

צבי נ.:  וועדת הספקה לא הגישה לנו כל תוכנית. אנו צריכים להשתדל להוציא עד כמה שאפשר פחות כסף החוצה. הוא חושב שלא נוכל לעשות גן – בשביל הבית. החשבון מוכרח להיות מדויק. חושש שב 170 לא”י פרודוקטים מבחוץ, נחוצה תהיה הצטמצמות הצרכים במידה מרובה.

איציק:  אינו מאמין בתוכנית של גן בשביל בית. אנו מתאבקים קשה במילוי עבודה של הגן שצריך לתת הכנסות. עבודה בין כה אינה מתמלאת. אמנם הרבה ירקות היינו יכולים להספיק לבית ולקמץ למטבח הרבה. היינו יכולים להספיק בצל מיץ עגבניות תירס ועוד ועוד וכל בעד הוצאות מזומנות קטנות, אולם הדבר אינו יכול להתגשם. התנאים בהחלט אינם – לא אנשים לכך ולא מים. יש רק דברים בודדים שנוכל להוציא לפועל מחוץ לתוכנית הקבועה של הגן.

יצחק נ.:  מציע להפסיק עד תוכנית מפורטת של וועדת הספקה.

יצחק פ.:  זאת שנה ראשונה שאנו קובעים 50 מאי לאיש. אינו מבין איך אפשר לעשות את הדבר מבלי לחקור. אסור לנו לרדת מדרגה הנוכחית. מוכרחים לשמר על הבריאות.

דוד כ.:  קשה מאד לחקור את הסכום יש רושם שנוכל להגשים את גבולות התקציב. המחירים רק אינם קבועים ופה אפשר להיכשל.
בסעיף סיגריות אינו יודע מה לעשות ברור שגם כאן מוכרח לחול קיצץ.
מציע לקבוע 3 אנשים שימצאו מודוס להגשים את ההצעה במקום 156 לא”י 96 לא”י.

ממינה:  אשתקד כלל התקציב 130 איש השנה בשביל 110 איש.

שנקה:  חושבת שקיצוץ 560 לא”י מוכרח להתבטא מעל כול סדורים. הדברים לא נחקרו די, תוכנית הספקת ירקות עדין רשליה.
אי אפשר לגמור בזה מבלי לחקור את הפרוט, אחרי 2-3 חדשים צריך לבא עוד פעם לדון.

אנשל:  חשבונות כלכלה שהוצאנו מהנהלת חשבונות שמשה לנו מורה דרך. התאמצנו לסדר את תקציב ככה שהכלכלה תישאר בכל זאת אפשרית ומובן גם מתאימה לתנאינו.

שמעון:  לא נוכל להסתדר בתקציב המוצע. אף וועדה לא תוכל לסדר את הדבר. אנחנו מוצאים מתקציבנו 80 סיגריות לטייחים. דורש שיהושע ייקח בחשבון את ההפרש בסיגריות.

קלוברג:  חושב שיהושע עשה לא נכון שעל דעת עצמו קיצץ עוד ממספר הסיגריות המינימליות לפי ההחלטה.

יהושע מתנגד להוסיף על תקציב הסיגריות.

אנשל:  מציע לכסות ב 600 מאי הכסף הנשלם מהפועלים בשביל סיגריות, את החסר בתצרוכת סיגריות של החדש.

יהושע:  למרות שהננו דנים כל הזמן על קצוצים הדבר אינו ניכר בשום מקום. הדברים הולכים את דרכם. בטוח שהקצוצים יתחילו לצאת לפועל תתחיל התמרמרות. צריך כבר היום לכוון בעבודה לפי תקציב המוצע והדבר מוכרח להתבטא תיכף בהזמנות החודשיות.
שואל איך צריך כבר החדש לנהג בהזמנת הסיגריות.

קלוברג מציע שחלק אנשים שהאישון אינו הכרחי לו עליו לותר.

דרור:  אי אפשר למדוד את הצרכים כל אחד באופן אינדבידואלי אלא קולקטיבי. אי אפשר להשאיר אנרכיה. מוכרחים להסתפק בתקציב סיגריות המוצע.
מציע שעל הגזבר לעבד לפי התקציב המוצע.

צבי נ.:  ההפרש הוא 1 לא”י בחדש, אפשר לסדר את זאת, מציע וועדה לסדור חלוקה: לניר, קלוברג, שמעון, פודי.

יהושע כ.:  מציע לקנות בגבולות התקציב.