רחל ז’ורק-זיו

נולדה בפולין
ב – 15.7.1909
נפטרה ב – 6.5.1994
הייתה נשואה לרפאל
אמא לשאול

ב1948- עלתה לארץ מקפריסין, אחרי נדודים רבים ברוסיה, בגרמניה ובמחנות העקורים, כשהיא מגוננת על בנה בן הארבע, שאול.
סיפורה של רחל, “להציל את שאול”, מספר על אישה לוחמת, האוספת באלף נימים את תושייתה, למען הגן על בנה הקטן.
מספרת רחל: אמרתי לשאול – “דע לך, יש לי חשק לזרוק אותך עוד לפני שהמשאית תתחיל לנסוע. אל תבכה, אל תצעק ‘אמא’. אני אשתדל לבוא בערב”… לא ידעתי אם באמת אבוא, אך הייתה לי איזו תחושה עמוקה שאני מוכרחה לבוא, שאול היה בסך הכל בן ארבע. יצאתי ועשיתי את דרכי בחושך, עד הבית, ומצאתי את שאול יושב לבד בחדר, ליד החלון”.
בנדודיה הכירה רחל את רפאל, אשר אימץ אותה ואת בנה. ב1948- הם מגיעים ארצה דרך קפריסין, וגרים תחילה בכפר שלם. שאול עלה לפניהם בעליית הנוער לבית-אלפא, וכך מגיעים לכאן רחל ורפאל, ומכים שורשים.
רפאל נפטר, ורחל נשארת עם שאול בקיבוץ. היא עובדת במטבח ומרכזת את מטבח-המוסד ואת מטבח-הילדים.
חנה שבדרון: “בכל יום הסתובבת בין הסירים והמחבתות ובישלת תבשילים למיניהם. אפית עוגות לחגים, למסיבות לחתונות – והכל להנאת החברים. אהבת את עבודתך והיא נתנה לך הרבה סיפוק. את, רחל, שעברת את השואה ועברת דברים קשים בחיים, בעיני את גיבורה וראויה להערצה! כך אזכור אותך”!
כותבת נכדתה: “סבתא גיבורה שלנו, השארת חלל גדול אחרייך, שלא יכול להתמלא, ואנחנו כבר מתגעגעים… ממשפחתך שאוהבת ומעריצה אותך”.

דילוג לתוכן