נולדה בפולין – 6.4.1912
נפטרה בבית-אלפא – 6.5.1994
הייתה נשואה לשמעון
אמא לתמר פז

כותבת בתה, תמר פז: “אמי, רבקה בילה רייס, נולדה בבולוכוב שבגליציה המזרחית. סבתי הייתה אלמנה, אם לשלושה ילדים, שאמי הייתה הצעירה בהם. אחרי מלחמת העולם הראשונה היגרה אחותה של אמי לארה”ב, ואחיה, משה, עלה ארצה עם חלוצי העלייה השלישית והיה בין מקימי בית-אלפא.
אמא רצתה לעלות ארצה, אבל לא היה לה סרטיפיקאט, לכן שילם דודי משה ז”ל כסף לאבי, שמעון, והוא נסע לפולין ונשא אותה לאשה – ללא חופה וקידושין, מה שנקרא אז “נשואי סרטיפיקאט”, וכך הגיעו ב1935- לחיפה ונשארו נשואים.
אמי הצטרפה לאבי ולדודי בקבוצת הבניין בחיפה, וב1938- הגיעו יחד לבית-אלפא. בתחילה הייתה תופרת בקיבוץ, ואחר כך עברה לעבוד כמטפלת ומחנכת בביה”ס”.
זהבה גולדמן רייס, גיסתה: “רבקה הייתה אשת עקרונות ולא הייתה מוכנה לחרוג ממה שמקובל בחברה הקיבוצית. כל אחד מאתנו אוסף זיכרונות וציפיות. וכמו באגרטל אנו שמים את פרחי הזיכרון ומחליפים מימיהם ושומרים קלסתריהם של יקירנו – כל עוד אנו חיים”.
בחייהם המשותפים של רבקה ושמעון, הוא היה הדמות הצבעונית והדומיננטית, ואילו רבקה, בדרכה השקטה והנוחה, בישלה לו את המאכלים האהובים עליו ותמכה בו בכל.
כמחנכת בביה”ס הייתה אהובה מאוד על הילדים, ורבים הזוכרים אותה באהבה. הייתה לה אישיות בעלת נשמה. רבקה תרמה באופייה הנעים והנוח לקבוצות הילדים שבהם טיפלה, ולצוות המחנכות כולו.