נולדה באושבנצים, פולין
ב – 1.5.1907
נפטרה ב– 28.2.1986
היתה נשואה ללונק
אם ליוסי
אחות לזיגה שוהם

במשפחתה, האב היה סוחר והאם עקרת-בית. לפסיה היו שתי אחיות ואח. האם נפטרה בעת לידת האח וחלק ניכר מעול הבית נפל על כתפי הבנות.
אחותה, זיגה, עלתה לארץ והצטרפה לבית-אלפא. הודות להשתדלותה עלתה גם פסיה לארץ ב1931-, עם קבוצה של “החלוץ” לנס-ציונה. כעבור שנה הצטרפה לבית-אלפא.
פסיה לא היתה מן הנשים החזקות הנושאות בעול הקיבוצי. גם בצעירותה לא היתה בריאה, אבל אפשר היה לפגוש בה בעבודת השדה, בגן-הירק, ורק בתקופה מאוחרת יותר הגיעה לעבודה במחסן הילדים – בו התמידה עד לימיה האחרונים, עד שכלו כוחותיה. כאן, בפינתה, פגשו בה המטפלות והילדים שהגיעו למחסן. בנאמנות ויושר מילאה את יום עבודתה.
היתה אשה צנועה וטובת-לב. בשנים האחרונות, מאז 1980, כאשר הבן היחיד יוסי נהרג בתאונת מטוס, והבעל לונק נפטר ממחלתו, גילתה ממש גבורה אנושית גדולה. כאשר נותרה בודדה, אספה את כל כוחותיה ונאחזה בחיים. לא התלוננה ולא הטרידה. ידעה לדאוג לעצמה ואף יצאה מידי פעם לטייל, למרות המגבלות והקשיים הפיזיים שהיו מנת חלקה.
ביומה האחרון בבית, נפרדה לשלום, וגם בבית-החולים, ביקשה למסור שלום ותודה לכל מי שטיפלו בה במסירות.