נולדה בסרטוב, רוסיה
ב – 2.10.1913
נפטרה ב – 12.6.1972
היתה נשואה לנפתלי קרול
אם למיכאל פאר וספי פרי
בת למשפחה ציונית, שעלתה לארץ בשנת 1922, השתקעה בתל-אביב ומילה למדה בגימנסיה “הרצליה”. אביה, חיים, היה מנכבדי ת”א הקטנה, איש רב-פעלים. אחיה הוא העיתונאי נתן דונביץ. נישאה לדוד פינאקר, אדריכל ומתכנן מוכשר ובולט.
בשנת 1959 נפרדה מדוד, ובאה לבית-אלפא עם שני בניה, כדי לשקם את חייה. מילה השקיעה מאמץ רב להשתלב בחברה, שהיתה זרה לה באורח חייה, והיא היתה זרה להם, בעיקר משום שלא היתה שותפה לתחנות חייהם. עם זאת, עשתה מאמץ רב להיות “כמו כולם” ולא יוצאת דופן. בעיקר לא ויתרה לעצמה בתחום העבודה. היתה צנועה ולא באה בבקשות ודרישות.
לימים הכירה את נפתלי קרול והקימה עימו בית צנוע, וסייעה לו ככל שיכלה לנוכח מצב בריאותו. גם היא עצמה לא היתה בריאה ומתה ממחלה ממארת.
כתב לזכרה ספי, בנה: “אמי היתה אם אוהבת ומסורה. בכל זכרונותיי עולה דמותה של אמא שהקדישה את כל חייה למען המשפחה. אמא ניצבה כצוק איתן מול הקשיים הרבים, ועשתה הכל, כדי שיהיה לנו בית חם וחינוך מסודר. את אמא הנחה ערך עליון: לחיות חיים ישרים, חיים הגונים. כל מה שעשתה, היה ביושר ואמונה שלמה. כל חייה היו רצופים עזרה לזולת ודאגה למשפחה – והכל אמיתי, הכל מתוכה ובאמונה שלמה. עם זאת, אמא לא זכתה לגמול המתאים לה ורבות היו אכזבותיה. אך היא התגברה על הכל, כדי להמשיך ולהיטיב עם הקרובים לה. אמא נשאה את מחלתה באומץ ובגבורה. ידעה טוב מכולנו מה צפוי לה, אך עם זאת ידעה לעודד אותנו אף בשעות הקשות ביותר”. שבתאי פייגין: “תמיד נהניתי משנינותה. קסם לי החיוך המריר שלה, המלה החדה המפוכחת, המלה המשוחררת לחלוטין מאשליות, המלה שתמיד היתה טבועה בחותם האמת, ותהא צורבת ומכאיבה כפי שתהיה”.