נולד בתל-אביב – 29.5.1953
נהרג בקרבות התעלה
במלחמת יום הכיפורים – 6.10.1973
בן לרחל ויוסף
אח לשרה ושבתאי
נקבר בהר הרצל

נולד כאח תאום לשבתאי ובגיל 11 חודשים נפטר אביהם ממחלת לב. האם וילדיה עברו להתגורר בירושלים. האחות שרה התחנכה בחברת-הנוער “גלבוע” (אותה חינכה יונה פרנקל) בבית-אלפא במשך 4 שנים. יעקב ושבתאי נשלחו להתחנך בבית-אלפא, במסגרת חברת-הנוער “רקפת”, בכיתה ט’ (1968).
עם סיום הלימודים התגייס יעקב לשריון והיה קשור מאוד לקיבוץ, אליו שאף לחזור לאחר השירות ובו רצה לחיות. עם זאת, הקפיד לשמור כל העת על קשר הדוק עם המשפחה בירושלים, תוך דאגה רבה לאם. בכל ביקור בבית תמיד נהג לשאול: “יש משהו שאני יכול לעשות את לעזור?”.
בצבא התקדם מקורס אל קורס. במלחמת יום כיפור היה חייל בפלוגה עליה פיקד עמוס וינטרוב, ואשר השתייכה לגדוד 79. הכוח, שמנה 11 טנקים, הוטל למערכה כבר עם פרוץ המלחמה, ונלחם מדרום לגשר הפירדאן, שעל תעלת סואץ. היחידה נפגעה קשות מטילים שירו המצרים לעברם. הטנק בו לחם יעקב פינה את עמוס הפצוע קשה, אך בדרכו לאחור נפגע גם הטנק של יעקב, התפוצץ – והקשר עימו נותק. במשך תקופה ארוכה נחשב יעקב ל”נעדר”. האם חיפשה אותו בכל מקום אפשרי, וליקטה עדויות מחיילים שראו אותו סמוך לקרב. בשלב מסוים קיוו שאולי הוא שבוי, אך רק כאשר התאפשרו חיפושים בזירת הקרב, נמצא הטנק של יעקב וכן גופתו, שהובאה למנוחת עולמים בהר הרצל ב29.3.1974-, כשישה חודשים לאחר נפילתו.
וכך נכתב עליו בחוברת לזכרו: “איפיינו אותו מספר תכונות – צנוע, הגון, חרוץ ושקדן. משתדל להיות ‘בסדר’ עם עצמו ועם סביבתו. פעל בדרכי נועם – ולא ע”י מרפקים וחוצפה. יעקב מצא בבית-אלפא בית-חם. ניכר שהוא דורש מעצמו הרבה ומתמודד עם קשיים לא מעטים. התבלט בעיקר בתחום הספורט, ואהד את בית”ר ירושלים, שעליה היתה גאוותו”.