נולד ב – 15.11.1904
נפטר ב – 8.11.1978
היה נשוי לוירה, יזראלה וסימה
אב לדן, שאול ודוד
נולד במוראביה, צ’כיה. עם גמר לימודיו בעיר ברנו המשיך במכללה בלימודי חקלאות. בנעוריו היה חבר בתנועת “תכלת-לבן” ונציגה בהסתדרות “החלוץ” בארצו. לאחר גמר שירותו בצבא הצ’כי, נסע ב1927- להולנד, לשם השתלמות יסודית בענף הרפת, שארכה כשנתיים. שם פגש מספר רפתנים שבאו מארץ-ישראל, והם הפכו לחברים לכל חייהם.
בשמת 1929 עלה לארץ, ולאחר תקופת-מעבר קצרה הגיע לבית-אלפא והשתקע בה. חיים השקיע עמל רב בטיפוח הרפת בבית-אלפא והביא אותה להישגים גבוהים, ברמה ארצית ועולמית. חיים והצוות זכו לפרסים ותעודות הצטיינות על הישגיהם. ב1970- זכה חיים עצמו לפרס מטעם ארגון מגדלי בקר על עבודתו במשך 40 שנה, ועל הישגיו, שבזכותם הפך לאחד מבעלי הסמכות בארץ.
מושקו פישלר: “כשהתחיל חיים בעבודתו ברפת שלנו, היתה תנובת פרה פחות מ1,000- ליטר בשנה, היא נחלבה בידיים בעבודה קשה, והורבעה ע”י פר מקומי, אשר היה מעביר מחלה מפרה אחת לעדר כולו. כיום מניבות הפרות שלנו 9,000-8,000 ליטר לשנה, הן נחלבות במכון חליבה משוכלל ומוזרעות בהזרעה מלאכותית ע”י פרים משובחים”.
חיים אהב לעיתים קרובות להתנדב לשמירה בשדות העמק, וב”שבת השחורה” חש לסייע לאנשי עין-חרוד הנצורה. יחד עם עוד חברים שהתנדבו כמוהו ונעצרו ע”י הבריטים, הוגלה לרפיח ובילה שם שבועות רבים במחנה המעצר.
חיים הורוביץ: “לשאלתי מה שלומו, היה משיב, ובאנגלית דווקא: יכול להיות יותר טוב. אבל ראיתי בזווית עיניו זיק שובבני, כרוצה לומר: הכל בסדר. רק מחשש עינא-בישא הנני אומר כך. במשך השנים שחה קומתו ולאחרונה התלווה המקל שנשען עליו. כעת התשובה היתה יותר קרובה לאמת, ולא פעם מלווה מרירות על צוות רפואי בביה”ח שאינו מתייחס ברצינות הרצויה למיחושיו, עד שפרצה המחלה ולא היתה דרך להשיב”. יצחק גולני: “בנוף האנושי של קיבוצנו נראה בעיניי חיים כדמות בעלת ייחוד: זה הגבר יפה-התואר, בזקיפות קומתו הפיזית והרוחנית, ועם סבר פניו המאירים, משך אליו תשומת-לב ורצון לשהות בקירבתו, שכן היה חבר טוב, איש רעים להתרועע ובר-שיחה מעניין.”