זלמן לב

נולד ב – 15.4.1909
נפטר ב – 21.5.1971
היה נשוי לריבה
אב לרני

נולד הורודוק, פולין בבית ציוני אמיד, אביו היה בעל בית-חרושת לטכסטיל. למד בגימנסיה עברית בביאליסטוק. הין בין ראשוני החברים בתנועת השומר-הצעיר בעיירה. על-פי החלטת התנועה, עזב את לימודי ההוראה והצטרף להכשרה כדי ללמוד מקצוע.
הצטרף לקבוצת “פלנטי”, עלה עימה לארץ ועבר את תחנות דרכה: חיים במושבה ברחובות, התיישבות ברמת-יוחנן ומעבר לבית-אלפא (ביולי 1940, ב”טראנספר”).
במשך שנים מילא תפקידים והיה חבר בוועדות שונות.
בשנותיו האחרונות ריכז את תחום הירקות בתנובה. יוסף שטרן: “איתרע מזלם של הפועלים שנקלעו אל זלמן, אשר היה להם לפה בפני מוסדות תנובה או מוסדות ממשלתיים. באיזו סבלנות ידע זלמן להתייחס לבעיותיהם הרבות. לא היה דבר שלא נענה להם – אם רק היתה אפשרות לכך. אני זוכר אותו מכתת רגליו, לאחר יום עבודה מפרך, בסימטאות עפולה או בית-שאן, לבקר פועל חולה, או לברר מדוע פועל לא הגיע לעבודה, שמא זקוק הוא לעזרה. אני זוכר את מאבקו של זלמן להבטחת שיפור תנאי העבודה של פועליו. פועליו העריצוהו – הוא לא נהג כמנהל, אלא הרגיש עצמו כשליח הקיבוץ ושליח ציבור”.
מת ממחלה ממארת, ממנה סבל זמן רב ועמה נאבק חודשים רבים.
רותם צלניקר, נכדה: “איש חביב היה. חביב על כל הילדים וביותר על נכדיו. ופתאום נפסקה העליצות, נפסקו הבדיחות והצחוק, נפסקה השמחה בבית. נדם הוא לנצח נצחים, ועתה אין עוד עליצות במשפחה. לא עוד יספר בדיחות, רק עצב ויגון שורים במשפחה”.
בשנה למותו ספדו לו: “רוחב-לב, מזג טוב ומסביר פנים ואצילות-הנפש ביו מתכונות היסוד של אישיותך. כולנו חסרים כאן את דמותך המלבבת ואת האור אשר קרן ממך תמיד. לחיות רצית בכל מאודך.”

דילוג לתוכן