נולד בסטניסלבוב, גליציה
ב – 6.6.1900.
נפטר ב – 3.1.1988
היה נשוי ליהודית-יולקה
אב לרבקה (הדס)
בצעירותו הצטרף לקן השומר-הצעיר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה לוינה. בחוזרם לסטניסלבוב, ארגן בנימין את קן השומר-הצעיר ועמד בראשו. ביולי 1920 עלה לארץ ב”עלייה השלישית”. נשלח לבית-וגן והשתייך לקבוצה שעלתה להתיישב בביתניה-עילית. היה מראשי ומנהיגי הקבוצה.
בשנת 1920 השתתף ביסוד הסתרות העובדים הכללית וצורף למזכירות הוועידה.
כאשר נאלצה הקבוצה לרדת מביתניה, הצטרף למחנה שעסק בסלילת כביש חיפה-ג’דה (קיבוץ השומר-הצעיר א’). בנובמבר 1922 עלה להתיישבות עם מקימי קיבוץ בית-אלפא. עם השנים, הגדיר עצמו מבחינה פוליטית כ”שמאל”.
בעת שנוסד הקיבוץ-הארצי (1927), לא הצטרף עם קבוצתו למסגרת שהוקמה.
בעת הפילוג ב1940-, נשאר עם קבוצת השומר-הצעיר בב”א.
בשנים 1960-1940 היה חבר המועצה הארצית של “המשביר”.
בשנים 1975-1947 היה חבר מזכירות “תנובה” חיפה ומנהל אגף החלב בתנובה.
היה חבר בית-הדין העליון של ההסתדרות.
בקיבוץ מילא במשך השנים את כל התפקידים הבכירים: מזכיר, מרכז-משק, גזבר.
במשך שנים עבד בפלחה, ובשנותיו האחרונות עבד במפעל קב-קור.
מעבר להגדרה פורמלית של התפקידים, דרור היה במשך שנים רבות דמות מרכזית ומנהיג בקיבוץ, בגלגוליו השונים. היתה כלפיו יראת-כבוד ולדברים שנשא בשיחות היה משקל רב. דרור עצמו היה מודע למנהיגותו ולכך שמילותיו והחלטותיו חרצו במשך שנים גורלות וקבעו כיצד יתנהלו החיים בקיבוץ בית-אלפא.