נולד: 25/03/1936
נפטר: 26/01/2026
היה נשוי לורד סער
אב לגל, אסף, חגי וזיו.
דן שלי
איש טוב ואוהב
ונמשך לאורך 68 שנים טובות, מאוד טובות במהלכן משפחתנו גדולה ומתרחבת בורכנו בארבעה בנים נפלאים ובעקבותיהם כלות אהובות וקשורות אחר כך שנות אושר עם הגעת הנכדים והנכדות שעם כל אחד ואחת מהן היה לך קשר ייחודי ורווי אהבה ועניין הדדי.
זכינו במשפחה שמחה נמרצת מלאת פעולות יוזמות קשר טוב וחזק ואהבה גדולה.
אתה דן היית מאוד שלם ובטוח בעצמך איש של מעשים ופחות דיבורים בלי רעשים וצלצולים ידעת תמיד להיות בזמן ובמקום הנכון הוא לעשות את המתבקש בצורה הטובה והנכונה לכולנו.
היום דן שותפי הגיע סוף המסע המשותף הנפלא.
אתה תנוח כאן לרגלי ההר לצידו של גל בכורנו שכל כך כל כך אהבנו,
ואני אמשיך לאהוב ולהתגעגע לשניכם.
ורד
דן – 💔
שבט שלם באדם אחד:
ישראלי מאד, כל חייו קיבוצניק
נולד בבית אלפא, בן לשולמית ואליעזר אח לאורי ולחנה. ובקיבוץ שכה אהב, חי כל חייו – ולצד זה ראה המון עולם וטייל יחד עם ורד
כמעט לכל מקום על פני הגלובוס. הטיול הראשון היה באוניות מסע חוצת אוקינוס עם
ורד אחרי החתונה ואח"כ בכל העולם – אגמים, הרים, מדבריות וואדיות ויערות – שאת
אלה שבקוסטריקה, ואחרי גיל 80 עוד חצה באומגה תחת השמים, מעל הצמרות.
הטיול האחרון היה בקיץ לפני שנה
לדולימטים באיטליה עם ורד הנכדים גיא ועומר.
יזם ומנהל – הקים את מכון החליבה בקיבוץ, ואת בריכת השחיה ולאורך שנים ניהל את מחצבת הבזלת. רב פעלים וכישורים היה – בהם ספורטאי וכדורסלן ולצד זה כה צנוע.
אדם יציב, נטוע – וגם גמיש לנוע.
ממעט במילים ועתיר השפעה ונוכחות עדין נפש- ואמיץ לב – לוחם סיירת צנחנים, במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים והוא
היה רך – וכל כך איתן סבלני וסובלני, אוהב וכל-כך כל-כך אהוב. בעל, אבא, ל – 4 בנים
גל ז"ל , אסף חגי וזיו סבא ל 10 נכדים.
שבשקט היה הנס שהתנוסס בראש כולנו
ובשקט, בעדינות ואצילות -סיים את חייו במיטתו שבקיבוץ
כמעט בן 90 היה.
וחי חיים טובים ומלאים גדושים בטוב ויופי רב גוני.
אורו הטוב ימשיך ויאיר עלינו לדורי דורות.
כתבה מורן, אשתו של חגי
אני רוצה לספר איזה אבא נפלא היית. כזה ששם אותנו הילדים לפני הכל ותמיד בנתינה מלאה.
תמיד היית, תמיד ליווית לכל מקום.
אני זוכר עוד כשהייתי ילד שכששיחקתי כדורסל וטניס, היו משחקים שהיית ההורה
היחיד בקהל.
ואח"כ בצבא, להכל היית דואג. לוקח את הכביסה, מחזיר נקי, עוזר לסדר את התיק,
בא בימי ראשון לראות שהתעוררתי.
כשהייתי צריך להחליף זוג נעלים קרוע, היית הולך עם הנעלים החדשות כמה שבועות,
כדי שכשהן יגיעו אלי הם כבר יהיו רכות ולא אקבל שפשפות.
כשבגרנו הדאגה עברה לנכדים. ושעומר נולד ואחר כך גם גיא, תמיד באת עם אמא
לכל מקום בו גרנו, טיפלתם ועזרתם בהכל.
והמון חברים היו לך וערכים של כבוד לזולת ופתיחות לאחר לימדת אותנו.
נעלים גדולות השארת לנו פה. אבל נמשיך ללכת בדרכייך הטובות.
תודה אבא על הכל.
עכשיו אתה יכול לנוח.
ואנחנו נמשיך לשמור על אמא. אל תדאג.
אסף וגם חגי וזיו.
דן ❤️ יקר
איש של מעט דיבורים והמון מעשים.
אוהב אדם, אדמה, טבע ובריאה.
שדה, מחרשה, טרקטור ומחצבה.
בן זוג מסור לורד היקרה,
שיחד צלחתם דרך ארוכה ויפה
ויצרתם משפחה לתפארת.
אבא מקסים וסבא נדיר.
חיית חיים מלאים, מסופקים ויפים
ונשקת ל – 90 – זה מדהים!
זן מיוחד של אדם אתה
ועכשיו דן – הגיע העת להיפרד
נוח על משכבך בשלום
ושמור עלינו מלמעלה עם השקט והשלווה
שכה מאפיינים אותך.
אוהבים אותך המון ❤️
נירית סער אשתו של אסף.
עוד סיפור אחד של אהבה לפני שנפרדים
סבא רציתי להודות לך ואני בטוח שאני מדבר בשם כל הנכדים על כמה סבא טוב היית
ואיזה משפחה גידלת פה בכבוד שלעולם תדאג להמשיך את המורשת שלך
אני תמיד אזכור אותי בגילאים הצעירים שלי מסתכל עליך בהערצה, כשאתה נוהג
בטנדר ואנחנו מאחורה שאתה באמצע טיול בגלבוע מספר לנו סיפורים מכל מיני
תקופות בחייך ועל העמק, איך שהיית לוקח אותי למחצבה שאותה ניהלת במשך שנים
והייתה חלק כל כך חשוב עבורך עד הרגע האחרון,
איך שאתה תמיד מכיר כל פינה בארץ שלנו ויודע תמיד איפה אנחנו נמצאים, והערצה
הזאת תלך איתי קדימה לכל החיים,
גם בשנים האחרונות שכבר היית יותר מבוגר תמיד שהסתכלתי עליך וראיתי את אותו
סבא קיבוצניק חזק אוהב אדמה ובמיוחד אוהב את המשפחה, קשה לי שלא אזכה
לראות עוד פעם אחת את החיוך שלך כל פעם שאני בא לבקר אותכם בבית אלפא
ביחד עם קול ההתלהבות שיוצא ממך, ושלא אזכה שוב להרוויח זמן של טיול איתך
ביחד עם סבתא בארץ וגם בחול
כמו שאתה דאגת לקחת אותי לטיולים בכל הילדות שלי ולהראות לי מקומות ולספק לי
חוויות, בשנים האחרונות שהגיע הזמן שלי לעזור לך הספקתי לקחת אותך ביחד עם סבתא לשני טיולים באוסטריה ובאיטליה, ואין לך מושג כמה תחושת גאווה זה נתן לי הרגע הזה שבו אני נוהג ברכב ואתה יושב מאחורה ומביט בנוף בנחת ובשקט ומידי פעם
זורק איזה מילה על כמה שיפה וכמובן שומר שאני נוסע בזהירות, המון רגעים שאזכור
איתי לתמיד אני מודה לך על כל התקופה ביחד איתך ועל כל המשפחה שהקמת ועל
כל מה שעשית בשבילנו
אני אוהב אותך סבא
גיא של אסף ונירית בשם כל הנכדים לבית סער.
דן היה מנהל שלי בגד"ש
אני הייתי פלח צעיר אחרי הצבא ודן היה רכז הפלחה. והוא כולו שנתיים מעלי בגיל.
התקופה ראשית שנות ה 60, ואין להשוות את תנאי העבודה, למצב היום. המיכון היה מיושן, נסענו על טרקטור שרשראות, הרב היה ידני ומיחשוב לא היה.
דן היה בעל מקצוע מעולה וחרוץ, לקום לעבוד זו אף פעם לא היתה שאלה אצלו
ולצד זה היה גם יזם. תמיד רצה להגדיל, לפתח, להתפתח והיו לו המון המון יוזמות.
מצבו הכלכלי של הקיבוץ היה אז קשה ובמטרה להגדיל את נפח העבודה וההכנסות
דן, יחד עם גזבר הקיבוץ דאז מישקה ארזי יצאו במיזם רחב היקף של עיבוד אדמות בכל הארץ כולל שינוע של כל כלי העבודה של הקיבוץ, למקומות בהם עבדנו.
כל הפרוייקט כולו היה מורכב מאד, הציוד היה מאד מיושן ובסיסי והמעברים והשינוע שלו היו מסובכים. ודן ניהל את הכל
והגדיל את הפלחה
מ 5000 דונם רק על אדמות בית אלפא
ל 25,000 דונם בכל הארץ.
רנתי שרייבמן, מבני בית אלפא הראשונים
פלח ותיק, שעדין מעבד את אדמות הקיבוץ.
ורד יקרה, גל מנהל ז"ל, שאני בטוח שכבר עשה בגן עדן אחלה הפקה של קבלת פנים
את דן ז"ל זכיתי להכיר לפני יותר מ 45 שנה… (איך עוברות השנים…) חגי ואני שני זייניקים מושתנים משובצים יחד לקבוצת סלע במוסד חינוכי גלבוע, החיבור בייננו היה מיידי וכך גם מהר מאוד אני מגיע לביתם של ורד ודן .
אצל ורד ודן – משפחת סער, בית של 4 בנים… תמיד מקבלים אותנו עם החיוך הגדול והאור בעיניים ותמיד המקרר מלא, כמובן שהוא לא נשאר במצב צבירה הזה אחרי שאנחנו הולכים… אנחנו צופים שם יחד במשחקי כדורסל וכדורגל וכשהאמוציות מתגברות (מה לעשות שחגי בחר שלא להיות אוהד של הקבוצה הנכונה בצהוב כחול…, דן תמיד היה במקום להרגיע את הרוחות).
וכאשר דן מביא את מערכת הסטיראו החדשה עד היום אני זוכר את מערכת ה- , SILVER
הנוצצת ואנחנו מיד מתחילים לעוף על כל תקליטי הרולינג סטו נס של אסף ומרעידים חצי קיבוץ, דן היה יוצא אלינו עם ידיים
על האוזניים ואומר עם החיוך הגדול שלו, שהוא חצי חרש אבל עוד רגע יורד לו דם מהאוזניים ושנחליש קצת את המוזיקה כי לא נראה לו שהשכנים נהנים כמונו …
וכך מהר מאוד אצל ורד ודן אני הופך להיות נוסף על הרביעיה שכבר יש להם עוד סוג של בן …עם כל הברדק שעשינו ועשינו המון… דן אף פעם לא כעס עלינו, רק אמר לנו שנהיה מוכנים לשלם את המחיר על כל השטויות שאנחנו עושים. השדרוג הגדול היה שדן, שהיה יזם מלא אנרגיה ורעיונות, מקים את העסק של הבשר טלה, לא בטוח שכולם
כאן זוכרים את זה, אבל אנחנו כל החבר'ה לא נשכח איך מיד גם משודרגות כל "הישיבות" שלנו עם צלעות כבש הכי טעימות בעולם!
דן, הייתה לכולנו הערכה ויראת כבוד עצומה כלפיך, דן הצנחן, דן הכדורסלן, דן המנהל, דן היזם, דן האיש עם החיוך הבלתי נגמר ושלוות הנפש, זה שיש לו פתרון לכל דבר ועניין!
דן תמיד התייחסת אל כולם באופן שווה ומכבד ואנחנו החבר'ה של חגי הסתכלנו עליך
בהערצה!
ב- 1987 התגייסנו לצבא ובאופן טבעי התחלנו את המסלול שלנו בעולם של המבוגרים
והפגישות שלנו הלכו ונעשו יותר ויותר אקראיות, אבל בכל מפגש אם בבית אלפא או אם ברשפים כשזיו עושה את הצעד הנכון מתחתן עם ריבי ועובר לרשפים… תמיד כשהיינו נפגשים דן וורד היו ניגשים ובחום הכי רב שיש שואלים מה נשמע?
ואיך בצבא, ובהמשך מה שלום ההורים והמשפחה…
ובכל פעם לאורך השנים הייתי כל כך מתרגש ומוצף מהכוונה והאהבה הגדולה שלהם.
מאז שאנחנו ילדים ועד היום אנחנו, כל החבר'ה, יוצאים לטיולי שטח של מספר ימים
יחד במדבר… באחד הטיולים עולה בשיחה מסביב למדורה בקשה קצת מוזרה, מסתבר שכל האבות שלנו רוצים להצטרף לאחד הטיולים…ואני לוקח את זה כמשימת על!
ובאמת ב-4.2008 יוצא לפועל טיול שטח "אבות ובנים" שלא נשכח לעולם!
דן פשוט זרח שם, נכנס איתנו לכל המעיינות והגבים, עוזר בהעמסות ובמטבח אחד השיאים מגיעים כשביום שישי אחה"צ אני ממש נלחם איתו, שאנחנו כבר ילדים גדולים ושילך כבר לשבת עם כל שאר האבות, עם
בקבוק צוננת (ככה קוראים לבירה אצלנו) ומוזיקה טובה של שישי ברקע כמובן
הגבעטרון… וייתן לנו את העונג והכבוד להכין להם את האוכל. זאת תמונה שתישאר אצל כולנו חרוטה בלב לכל החיים: דן ז"ל יחד עם חיים לוי אבא שלי ז"ל, מומו רוטנברג ז"ל, ינון אשכנזי ז"ל, ויבדל"א דני דינור ואמנון לוין יושבים בכיסאות שטח מול הור-ההר שותים בירה ומדברים עלינו ,הילדים
הברדקיסטים מהמוסד, איך גדלנו והתבגרנו ואיך הם כל כך גאים בנו ובחיבור ביננו וכמה מיוחד הרגע הזה… שננצור כולנו לכל החיים!
וביום שבת, בדרך חזרה צפונה אנחנו עולים דרך מעלה העקרבים, ושם דן נותן לנו מור"ק שלא נשכח… ב -17.03.1954 מתבצע הטבח הנורא של פיגוע מעלה העקרבים, 12 ילדים, נשים וגברים נרצחים באירוע הנורא. דן, אז סמל צעיר בחטיבת הצנחנים, מקבל עוד באותו יום את הפקודה לצאת עם כוח קטן של לוחמים למקום הפיגוע. המשימה שמוטלת עליו היא לאבטח את ציר התנועה שם, ובמשך 8 חודשים בלי חופשות, בלי יציאות הביתה,
עם תספוקת של כמעט כלום ושום דבר, כשהם נסמכים על הרכבים אותם הם מלווים
הלוך ושוב כדי ללקט קצת מים ואוכל, מבלי להתלונן ובלי לקטר או לבוא בטענות למישהו, דן ולוחמיו מבצעים את המשימה!
דן, היית עבורי סמל, לאדם כל כך חכם, יצירתי, איש שתמיד בא עם פתרונות ולא עם בעיות, צנוע, טוב לב, נעים הליכות עם אור
בעיניים וחיוך מקסים, איש נדיר, שהוא בעצם אגדה נדירה של אהבת האדם והארץ הזאת!
יהי זכרך ברוך לעד!
גיורא לוי חבר של חגי
במשך 12 שנה מדי יום ובכל סוג של יום דן בא לבקר את אורי אבא שלנו, אח שלו בבית הסיעודי בבית אלפא. בשקט, בטבעיות, בנעימות ובנאמנות אין קץ.
מדי פעם חנה, אחותם הצעירה היתה שואלת אותי "על מה הם מדברים כל יום". כנראה שהם לא דיברו כ"כ הרבה אבל אחאות חזקה וטובה במיוחד היתה שם.
כזה דן – בן משפחה נהדר במיוחד לכל משפחתו המורחבת אבל המאוד קרובה.
להורים שלו שולמית ואליעזר סקלרץ, לאחיו אורי וחנה ובני משפחותיהם, לכל בני משפחות פרוכטר, סקלרץ ורבינוב – ומכל הדורות.
לפני קצת יותר משבוע בפורום משפחתי והפעם עם דן במרפסת הבית הסיעודי, אמרתי לו שלא נשכח את הנאמנות שלו לאבא שלנו – שזה בשבילנו היה המון.
בשביל דן זה היה לגמרי טבעי. זכינו
דנה סער – הבת של אורי
דן שלנו, בעל, בן, וסבא שכולנו כל כך אוהבים, נולד בבית אלפא,
חי בבית אלפא, ובאדמת הקיבוץ שכה אהב, למרגלות הגלבוע ולצד
גל ז"ל בנו בכורו האהוב, נטמן למנוחת עולם.
תודה ענקית לכל הצוות המקצועי, המסור והחם, של הבית הבית סעודי, שטיפל, דאג,
תמך ועטף את דן בחודשיו האחרונים ועד ממש הנשימה האחרונה.
תודה רבה לרחלה פלד על הליווי בהלוויה, לנדב כהן, על ההגברה, לכל הבחורים
בצוות הקבורה ולחברות צוות אכפתיה – על האירוח במועדון לחבר והליווי בשבעה.
תודה ענקית ומיוחדת לנטע אטינגר- בן חמו-
ותודה עצומה ואוהבת לכם כולםן, חברי קהילת בית אלפא – ביתנו מאז ולעולם.
העטיפה החמה שלכם אותנו, הורגשה וחיזקה ותמשיך ותלווה גם בהמשך.
דן היה גאה בקיבוץ, אהב אותו בכל ליבו ולעולמם יהיה – בית אלפי. וגם אנחנו – ואיזו זכות.
משפחת סער – ורד, הבנים, הנכדים והכלות