שיחה בענייני חב”הי.

12.11.1932

(ספר 8 עמודים 112-114)

 

הודעה שלא למניין:  הדסה:  בשם וועדת החברים:
תוצאות הרפרנדום בעניין קויף: בעד 53, 13 נמנעים, 24 נגד.
                                ס”כ 90; 5 לא רצו להשתתף.

בלוך:  בשיחה הקודמת התחלנו בשאלת האוטונומיה, יש לגמר את הבירור ביתר פירוט: אדמיני., בא-כוח של המשקים, סדורים בפנים המוסד ויתר השאלות המעשיות. – רצוי לגמר גם בבחירת ארגון אחראי לסידורים הבאים. – האם יש מי שרוצה לדבר לשאלה בכללה?

דרור:  חשבתי שלא כל הדעות שהובעו בשיחה הקודמת לא היה אפילו מקום לסיכום הדעות. יש לקבע את עמדתנו בשאלה זו למשך שנים הקרובות. לא נגעתי בסבך שאלות השותפות; בדרך האבטונ. נוכל לפתור הרבה משאלות אלו. אם יש רצון מכל הצדדים נוכל עי”ז לשחרר את הקבוץ מהדאגות הרבות והקטנות השוטפות, לדיון בשאלת החנוך.
בקשר עם מועצת החנוך היו שרצו בכל אופן לקיימה להבא. אני חושב אותה למיותרת. השאלות הפדגוגיות שייכות לשיחה ואין לנו מומחים מיוחדים לכך. אבל אין לעשות מחלוקת מזה, מוטב לנסות עוד שנה בפונקציות יותר רחבות לא אדמיניסטרטור.
לעומת זה יש לגשת לשאלת אדמיניסטרטור; הציעו את נונק, בישיבת הועה”פ נונק נימק את סירובו. אם הקיבוץ ישכנע ע”י הסירוב, הועה”פ מציע את משה ה. ונונק כמפקח על החשבונות.
אחר גמר הבירורים האלה צריך יהיה לדון בשאלת השקעות משותפות במוסד. החלטנו להעמידה מחדש בשיחה.

בלוך:  דעות מתנגדות לאוטונומיה לא היו כאן, ז.א. עצמאות של המוסד בשאלותיו המשקיות, כלכליות, וחברותיות. בהנהלת חבר העובדים בפיקוחם של 2 ב”כ המשקים, האחראים בפני הקיבוצים. –

צבי נ.:  מציע לשנות: בלי “חברתיות-חינוכיות”, וגם בהנהלת חבר-העובדים בהשתתפות 2 ב”כ המשקים. –

דרור:  תומך וגם דוד כ.   לא לפרש יותר בשאלות חינוכיות.

דוד כ.:  בשאלות תקציביות יש אפשרות להכניס גם שינויים.

אליהו:  מתנגד לדעת דוד כ. שיש אפשרות לשנות בתקציב במשך השנה. מפני שזה אמנם כאילו ענף ודווקא משותף. זה גורם לכך שכל משק ומנהגיו הסידוריים. מפריע לעבודת המוסד. – נחוץ שהמוסד יהיה קצת “מרוחק” מהמשקים במובן החשבוני. השיחה בקיבוצים תהיה כמובן האינסטנציה העליונה, אבל סכסוכים בין המשקים לא צריכים להפריע לעבודת המוסד. הפיקוח יהיה ע”י ב”כ המשקים. – צריך לדאוג למסירת דוחות בפני השיחות באופן שיטתי.

דרור:  אליהו צודק בהדגשת חשיבות השותפות. צריך להוציא את הסידורים הפעוטים מהשפעת המשקים. מציע לא להכניס קלאוזולות מגבילות כל-שהן.

ישראל:  החששות מוגזמות. ההוצאות הפעוטות חוץ מהחד-פעמיות או 3-2 פעמים וזה מאפשר ביקורת טובה ביחוד ע”י המורים. – הפריע חסר חשבונות – הקונטרולה מצד הקיבוצים תהיה ע”י ב”כ הכפופים לועה”פ. –
בענייני האוטונ. החינוכית: הדעה המכרעת בשאלות אלה יכולה להית גם לקיבוץ בשיחתו מפני שיש אפשרות להסכם הדדי. –

הצעתי שהוועד המפקח יהיה מורכב מ 2 בהם המרכז, הם יכולים להשתתף גם בהחלטות החינוכיות. – יש סכנה להפרעה בשאלות חינוכיות מצד אנשים לא בקיאים בזה למעשה. –

מציע: הקיבוץ מחליט למסור לחבר-העובדים יחד עם הוועדה המפקחת את הנהלה האוטונו. של המוסד במשך השנה ומטילה התייעצות מתמדת עם הקיבוצים בשאלות חנוך ופקוח כלכלי מצד ועה”פ. –

דוד כ.:  מציע להחליט רק על האדמיניסטרציה האוטונומית.
1) האדמינ. תהיה נפרדת;  2) 2 משקים קובעים התקציב ומוסרים להגשמה לחבר העובדים יחד עם ב”כ הקיבוצים.

אין מתנגדים להצעת דוד כ.

2. שאלת המרכז מצעים את נונק.

נונק: האדמיניסטרציה לא תאפשר לי להיכנס לעבודת-שדה אחרי 5 שנים עבודה משרדית. – יכול להדריך את מי שיקבל את התפקיד הזה. –

דרור:  הדרכה לא תספיק. –

הצעות: נונק, משה ה., אפרים ר., שוימר.

מצביעים: בעד קבלת נימוקי נונק  6:6, מתקבלים הנימוקים. –

          בעד משה ה.   כמרכז:  11
            ”  אפרים ר.    ”     2
            ”  שוימר        ”     6
                                  19   

3. יש הצעה לבטל את מועצת החנוך ויש מציעים להשאירה לשם בירור השאלות החינוכיות. –

בלוך:  חושב שבלי הסכם בין המשקים ובתוך הקיבוץ על דרכי ומטרת החנוך אין אפשרות לכוון את הפעולה החינוכית. –

רבקה:  מציעה לדחות את ההחלטה. –

אליהו:  צבי צודק בחייבו את המועצה, אולם בכ”ז זה יקשה את השגת האפשרות להופיע לפני השיחה במובן הפנימי וחיצוני. – אני מציע להחליט במפורש שבמועדים קבועים נתכנס ךדן”ח וויכוחים.

הוחלט לבטל את המועצה ברוב קולות.

מחליטים: בשאלת השיחות:  כל 3 חדשם (הראשונה 3 חדשים לאחר התחלת השנה);  נוסף לזה המורים יקראו מסבות מיוחדות לשאלות חינוכיות שוטפות. –

מבררים את שאלת האינוסטיציות המשותפות עם ח”ב. –

דרור:  מספר את השתלשלות המו”מ בשאלה זו. – מתווכחים: צבי נ., בלוך, אפרים ר., אליהו.

מחליטים:  בעד הצעת צבי 7,  דרור 1.   

 
שיחה על ענייני תרבות.

20.11.1932

(ספר 8 עמודים 115-118)

 

מתתיהו:  לקחתי עלי לפתוח בענייני תרבות. אם לדון על מצב ו. התרבות, לפי מצבה גם עתה אין להתייחס אליה כאל כל וועדה אחרת. המצב הזה בלתי אפשרי להבא. כדאי שהערב יביעו החברים אם יש רצון לעשות איזו שהיא פעולה. הוועדה שהייתה עד עכשיו הייתה כעין חוג חובבים. אם אין לנו צורך מיוחד לפעולה הרי הולך וגדל דור חדש המתחנך פה וחוסר הפעולה היא סביבה שלילית בשבילו. וועדות התרבות הראתה חוסר יכולת שזה בוודאי תלוי ביחס החברים. מציע לגשת לפעולה מאומצת בסדור חדר הקריאה שזה יהיה מוקדש לחג העשור.
הספרייה כידוע ארוזה בארגזים.

סמט:  שני תפקידים לשיחה. היינו צריכים להניע את החברים שיביעו מה שיש להם בעניין זה.
הכוונה השנייה הייתה בעקר הקמת המפעל הנ”ל. כל פעולה לא תקום כל זמן שלא יהיה לנו מקום. עד עכשיו נעשה הבניין יותר משקווינו. לפי התוכנית צריך לעלות השלמת הבניין והסדור 20 לא”י. מציע שהוועד הפועל יקציב 15 לא”י בזמן הקרוב. היתר תמציא וועדת התרבות.
שהיה תקציב קבוע ככל התקציבים. הוצאת התקציב תהיה בסמכות וועדת התרבות. בקשר עם חדר הקריאה אפשרי יהיה שנוי בתקציב. למשל הקטנת מספר העיתונים. את חלק הארי של התקציב בולעת העיתונות. אם יש צורך לחתך בעיתונות צריך להוריד את העדף מתקציב וע”הת.
עניין קשה הוא הספרייה הלועזית. צריך להמשיך בקשר עם הספרייה הלאומית. מוצאים הרבה כספים על בלטריסטיקה מספריות פרטיות העולות ביוקר רב. תלוי הרבה במסירות הספרן ענין השגת ספרים.
הרצאות וקונצרטים לא היה מסודר על ידנו על פי רב. התקציב מסתכם ב 65 לא”י:
ספריה עברית 8 לא”י, ספרייה לועזית 8 לא”י, נשפים 5 לא”י, רדיו ופטפון 4.
הרצאות וקונצרטים 4, הצגות 10 לא”י, דבר 16, עיתונות 10 לא”י.

אידה:  אנו קשורים עם שתי ספריות, מהספרייה הלאומית משיגים בעקר ספרים מדעיים. מסטימצקי בעקר עלה לנו תשלום בעד ספרים אבודים. התקציב לא יכול לספק.

קובה:  יש להבדיל בין שאלות פרינציפיוניות ובין שאלות מעשיות. אין יחס שווה מצד חברי הוועד הפועל לוועדת התרבות ולוועדת החברים. יש יחס שללי מצידם. הפעולה של וע”הת היא בעד החברים במקום שלישי. זה היה תמיד. היחס הזה הוא בכלל מזכיר את עניין חדר הקריאה.
אין קיבוץ הכי עני שלא יהיה לו חדר קריאה. זה אצלם הבניין הכי יפה. מצב הספרים ברע.
מספר על הקושי בהקמת חדר הקריאה.
אשמה גם במידה ידועה הוועדה מפני שלא הרגישה א”ע נבחרת על ידי הקיבוץ. התקציב צריך להית מוצא ע”י הוועדה. מהספרים רק קמץ חברים נהנה, מסבת חסר חדר לספריה. לא מסכים לקנית ספרים. יותר כדאי לשלם דמי קריאה. אפשר לחלק מהתקציב בשביל רכישת ספרים.
מציע שהסכום שהוקצב לחדר קריאה יוצא מיד.

פילק:  עניין חדר הקריאה הוא תנאי בעל יעבור. מתנגד להפחתה לתקציב העיתונות. יש מקומות אחרים להפחתה, למשל מהתקציב לספריה לועזית. אם תהיה עיתונות טובה יותר זה יכול למלא את מקום הספרים.

משה ה.:  כולנו נודה על החטאים שחטאנו לעניין התרבות. לא רק בקיבוצים אחרים אלא גם אצלנו. הרי פעם היה חדר קריאה מסודר (ביִנצִיָה). רכוש רק הולך לאבוד מחסר מקום מיוחד לספרים. המוסד צריך להיות אבטונומי. צריך לגשת מיד לבחירת וועדה חדשה, צריך להחליט על סמכות הוועדה.

צבי נ.:  הפעולה של וע”הת הייתה מקרית ולא מכוונת. זה היה תלוי ברצון החברים. הפעולה לא הייתה מקבילה לדרישת החברים. לא הו דרכים להשפעת הקהל על הוועדה. הייתה אנרכיה קבועה. חילופי הספרנים. אין לשנות את הצעת התקציב מפני שיש דרישות שונות אצל אנשים שונים. התנאי הוא שוועדה תהיה ערה תמיד לדרישת הציבור. מרגיש זה שנים בחסר עיתונות סוציאליסטית מחו”ל. מחסר אמצעים זה נמחק והדבר נעשה מובן מעליו. התקציב לעיתונות בשנה העברה לא היה מחולק באופן צודק. בעניין הזמנת ספרים צריך להתחשב עם דרישת הציבור. הספרים שלנו הולכים לאיבוד.

משה ה.:  שואל מה דעת הוועדה בעניין האגודה למען האהל. אם התקציב להצגות כולל גם את התמיכה* הזו.

סמט:  עונה בשלילה.

בולק:  צריך להוסיף לתקציב סכום לכריכת ספרים. ספרים רבים ולכם לאיבוד. אפשר להשיג בזול ספרים מחו”ל ע”י חתימה באחת מהגילדות.

קובה:  החדש עומד לצאת לאור האלבום של הקיבוץ.

אידה:  מציעה לגשת לבחירות.

סמט:  לא שמענו התנגדות להצעות הוועדה. אפשר להניח את הדברים כיסוד לפעולת הוועדה הבאה.

פילק:  מציע הצבעה.

צבי:  מציע שחברי הוועדה הישנה יישארו להבא.

סמט:  מי מתנגד לזה שוועדת התרבות היא בעלת סמכות מלאה להוצאת התקציב?

אין מתנגדים.

סמט:  מי מתנגד שהועה”פ יקציב 15 לא”י לחה”ק?

קובה:  ההחלטה צריכה להיות מפורשת ביחס לסידורים.

יהושע:  יש הבדל בין התחלת השיחה בדברי מתתיהו ובין סופה. כסף לא העקר. צריך לשמוע פעם מה דורשים מוועדת התרבות. רוצה לתקן דבר אחד. קובה הסתמך על החלטת וועדת התוכנית.
לא יכולים להוציא כספים לפני שנשמע תוכנית פעולה מקיפה. צריך למסר את הצעת התקציב לוועדת התוכנית והיא תמסור את זה בשיחה בין יתר התקציבים.
מציע לפתוח את חדר הקריאה בלי רצפה וקירות כפולים.

סמט:  לא מתאר לו שאפשר לשבת ערב ערב בחדר שהחברים לא היו רוצים לגור בו. במצב כזה אף איש לא יסכים להיכנס לוועדת התרבות.

קובה:  אנו לא העמדנו את עניין חד”הק בתוך תקציב וע”הת. זה צריך להיות יסוד לפעולה חדשה. זה האלף לכל דבר. מציע להתחיל בפעולה זו על חשבון התקציב השוטף ואם יהיה צורך נקצץ בסעיפים אחרים.

סמט:  מעמיד את הצעת קובה למנין.

שוימר:  דוחה בתוקף./     – אין מתנגדים. –

למעשה האחרון של וע”הת: סגירת הספרים בארגז.
חושב שאפשר היה למצא מוצא אחר.

נבחרה וועדת תרבות: משה הלנברג גזבר,  מתתיהו ספרן עברי,  אנשל ספרן לועזי,  סמט מזכיר,            פילק ממונה על היכל התרבות.                    

דין וחשבון של וועדת החברים.

26.11.1932

(ספר 8 עמודים 118-121)

 

משה ה.:  הערב ניתנת האפשרות לבקר את פעולות וע”הח. הוועדה שנבחרה לא הספיקה לקבל הוראות מפורשות לכוון פעולתה. תפקידה הראשון היה קבלת חברים מבין האורחים המרובים שנמצאו כאן. מעל ל 30 איש. כל יתר פעולות הוועדה היו כרוכות בעניין זה. בשטח זה עשינו משהוא. הטפול באורחים והיחס אליהם היה השנה בדרך כלל טוב מאשר בשנים הקודמות.
כיום הגענו למצב יציב: 55 חברים, 51 חברות, 7 אנשים בחוץ לארץ, ו 6 אורחים.
נסיעות, יש ביקרת רבה בעניין זה. חושבים שאין הוועדה שולטת על המצב.
חולים, טיול ומנוחה, נסיעות פרטיות, אורחים.

יש התקדמות רבה ברגולציה של הנסיעות ובגלוי לב של החברים כלפי הוועדה. מחוץ לנסיעות של חולים ובחלקן נסיעות פרטיות. קושי מיוחד יש בנסיעות האורחים. אין הם חושבים לנחוץ לנמק את צרכם בנסיעה. נהגנו גם להשפיע עליהם בהסברה בלבד. – דורש אמון מלא של החברים בשקול דעת הוועדה. בהתחשב עם מצב העבודה ומספר האנשים הנמצאים בחוץ.
מציע להבא לשתף את חברי הוועד הפועל בקביעת הנוסעים לתקופה של השבועיים הקרובים, מדי פעם בפעם.

הוצאות.  אושר תקציב של 450 לא”י. הוא התחלק:
200 לא”י להוצאה מדיצינית.  150 לא”י עזרת קרובים.  150 לא”י הוצאות חברים.
למעשה הוצאו 366 לא”י.
מזה צריך להוריד 57 לא”י שנתקבלו מעבודות חוץ. סודר גם העניין של משכורתה של חיה
280 לא”י לחודש. מהגזברות נתקבלו אפוא רק 300 לא”י.

התקציב מתחלק:
עזרה לקרובים.     עזרה מדיצינית.     הוצ. חברים.
(140) 126 לא”י         132 לא”י          118 לא”י     תרצ”ב.

       97   ”           218   ”            139  ”       תרצ”א.

היו 700 ימי כלכלה של המבריאים במקום. זה יוסיף 20 לא”י לתקציב הוועדה. בענייני כסף יש לעתיד*: סוף כל סוף הכסף מוצא אבל לא לפי הסדר הרצוי לנו. לוועדה השנה היה מזל שקבלה כסף מן החוץ. בדרך כלל זה טעון בהחלט סדור. יש לשכנע את הגזברים שיש אפשרות לסדר את הדברים, אם כי יעלה בהתאמצות. התקציב צריך להתקבל מדי חדש בחדשו. זוהי לדוגמא גם דעתו של איסרזון מתל יוסף.
ביחוד סובלת העזרה לקרובים. לרגל זה יש טנדנטציה להבאת ההורים הנה. אין זו כבר כיום שאלה של בודדים. אם העזרה לא תסודר נתקל בקשיים רבים מאד. למשל המחסור בדירות.

עזרה מדיצינית.  יש הרבה הוצאות מחוץ לקופת חולים. רבים וביחוד רבות אינם דואגים גם לחסכון ע”י ניצול האפשרויות בקופה זו. השנה הוועדה החליטה להכניס לחוג דאגתה אמצעים פרופילקטיים למניעת ההריון וטפול בזמן הפסקת ההריון. יש הרשם שבמשא ומתן אפשר להטיל במקרים רבים את ההוצאה הזאת על קופ”ח.

הוצ. חברים. כאן ניכנס הכול.

נסיעות.    אורחים.    טיולים.    סדור נירות.    נסיעות לחו”ל.    שונות
24 לא”י    23 לא”י      20.          10.              18.            18.   

אשר לביקורת הנסיעות.  הייתי רוצה לשמוע אותה כאן. יש טוענים שסוג האנשים נהנה גם מהבראה בבית וגם מנסיעות בחוץ. אם הוועדה מאשרת בכל זאת נסיעה כזאת יש לה נימוק מיוחד וצריך להאמין לוועדה. על העקרון הזה יש לשמור גם להבא.

לעניין החופש.  השנה היו רב החברים בחוץ, עם הזדמנות זו או אחרת. מ 5 ימים עד 40 יום.
על המקרה האחרון יש כמובן להצטער וצריך לקבוע לכל חבר חופש של שבועיים לשנה בצורה זו או אחרת. אין לפחד מפני החלטה כזאת. כמובן נתחשב תמיד עם סדור העבודה. אין זו פגיע בקומונה.

לנסיעות ממלאי התפקידים. אני תומך תמיד בנסיעות לעניינים ציבוריים, אבל גם כאן צריכה להיות התאמה ליכולתנו. מוכרחים להציג גבול. יש דרישה אחת לחברים: לא להאריך את מועד הנסיעה המשקית או הציבורית ע”ח נסיעה פרטית בלי אישור הוועדה.

קרה שהחובשת הפסיקה את עבודתה ולא דאגה לסדור ממלאת מקומה.

בבית הבריאו 25 חברים, ב 650 ימים. זה נותן יחד עם הנסיעות כ 2000 ימים, וזהוא לדעתנו מצב נורמלי שצריך להיקבע. אין כאן לשנות הרבה.

לעזרת קרובים נקדיש ערב מיוחד. יש רק עניין של עזרה לאחים ואחיות בגיל העבודה. גורם להתנגשויות רבות.

לעניין הכי קשה – הדירות.  במשך השנה נבנו 5 גזוזטרות והועבר צריף המשמש לששה אנשים, אחד 10 אנשים. יש כיום 114 איש לסדור מלבד אלה העומדים לבוא. יש 8 בתים – 63 חבר. יחד עם הצריפים והגזוזטרות – 102 איש. זה כבר לא עניין של מוסדות כי אם של כל החברים. חטא להשאיר אנשים בתנאי דירות כמו שגרים עוד רבים כיום. למרות זה שוררת שאננות.
הצעות. עוד 7 גזוזטרות. העברת צריף ל 8 אנשים או סדור עוד 4 גזוזטרות הפתוחות. זהוא העניין הכי אלמנטרי שאין בהחלט להשאיר אותו בלי סדור.
בזה נגמר הדו”ח והוועדה מגישה את התפטרותה.

קובה:  ב 2 שאלות אנו נפרדים, עזרת קרובים והבאתם ודירות; יש להעמידן ולהחליט במפורש ומפורט; בשאלת הדירות, העיקרית, אנו רוצים לפתור עוד בהמשך השיחה הזו. –
יש שאלה תכופה אריה הקטן;  ניסנו לסדר אותו בעבודה בחוץ ללא הצלחה ולא הסכמנו עד עתה לשוב הנה. שלשם הוא בא, מתוך שנוכח שלא יוכל לעמד בחיי עובד בודד ופנה לח”ב בבקשה שיותן לו להתנסות מחדש בחיים קיבוציים. – בוועדה אין יחס שווה לכולנו, ע”כ יש להחליט בשיחה. 

יוסף פ.:  תומך בבקשת אריה להישאר כאן, שמא ייטיב דרכיו. יש לעזר לו לחשל את עצמו.

רחל פ.:  תומכת.

יוסף פ.:  מציע להשאירו ל 12-6 חדשים.

ההצעה מתקבלת גם לדאוג לעבודה קבועה בענף במשך שנה.

   המשך השיחה יהיה ביום הרביעי.     

צשקה מודיעה בשם העובדות שאם לא תסודר מחליפה קבועה תפרוץ בבית הילדים שביתה כללית.

זיגה מדגישה את חשיבות הדבר לאחר סבל של חדשים.

משה ה. מציע להגיש את תעצומותיהן לסדור-העבודה הכללי מחר בערב ומחליטים.

דרור מתנגד להעמידה ומסביר;

פילק מניח שלא הייתה לחברות כל ברירה אחרת וע”כ או שניווכח בצורך לנזוף בחברות אלו או למצא פתרון רצוי.

שמואל סבור שאפשר למצא פתרון זמני לשבוע בערך.

בנימין מציע לקבע שיחה ביום שלישי-רביעי, מבלי לקבל את הודעת החברות.

מתקבלת הצעת בנימין.

פרט, כל שיחת חברים.

סופי:  וויכוחים על דו”ח וועדת החברים.

30.11.1932

(ספר 8 עמודים 122-124)

משה ה.:  אם המעד הזה הוא קרוב לחברים צריך היה כעת לעורר ולהעיר את שאלותיו ולהשיג את השגותיו. המוסד הזה הוא מטפל בשאלות חברתיות כלכליות. אין הפרדה בין ענייני חבר וענייני משק. רצוי שהחברים יביאו הצעות ויביאו את דעתם.

סונקה:  שואלת מתי ידבר בשאלת עזרת-קרובים.

משה ה.:  לאחר שהוועדה החדשה תעבד את החמר זה יובא לשיחה.

שוימר:  מה בשאלת הדירות?

משה ה.:  הצענו דבר פליטיבי. פתרון המלא יבא רק לאחר שנבנה בית-ילדים ועוד 8 בתים. ובינתיים צריך להעביר צריף ולבנות 11 גזוזטרות. מלבד שהחברים אינם מסודרים. לא פעם אין אפשרות לסדר אורח באופן הנאה.
הוועדה רוצה לסדר חדר בן 5 מיטות והטיפול בו יימסר לקומונה. יש לחשוב שאם עובדות הקומונה תתחייב לשמר על חדר זה יהיה זה מסודר טוב.
נהוג במקומות שמכניסים לחדרים לפי הצורך מטה לאורח ללילה או שנים, אם זה יתקבל יוקל ויוטב אפן סדור האורחים אצלנו.
יש השפעה שלילית לחסר הדירות שבולט מאד עם כל הוספת ילד…

משה ה.:  חוזר על הצעתו לסידור הדירות. אם אין התנגדות להצעות אלו הן תחשבנה מאושרות.
כל גזוזטרה עד עכשיו עלתה בעבודה 3.000 לא”י וחומרים 3.000 לא”י.
את הגזוזטרות החדשות חושבים להוזיל עד ל 20% בעבודה.
רק ב4 הגזוזטרות הפתוחות יעלה זה בחמר 1 לא”י יותר ובעבודה יום עבודה אחד.
ס”ה ההוצאה ל 11 גזוזטרות תגיע ל 50.000 לא”י.
העברת צריף לפי התוכנית תעלה עד ל 20.000 לא”י.
בשאלה זו לא יכול להיות כל וויכוח, במצב של תנאי דירה אלה, ביחוד עכשיו כשבניית בתים – לא ברור אימתי יוצא לפועל.

קובה:  הצעה נוספת לסדור הדירות. כדי שמסדר האורחים יוכל ביתר קלות לעבד.
קורה שלמרות שיש מיטות פנויות אין האורחים מסודרים, וזה מסבה כי יש חברים שלא תמיד מסכימים להכניס אורח שאינו שלהם.
עד כמה שדירת החבר יותר קבועה יותר קשה לסדר אצלם אורח.
מקרה שאפשר למצא הבנה לסירוב כמו – חדר הגזבר, מלבד חדרו אין כל הצדקה לסירוב.
מציע שיוחלט כאן – שיש רשות מלאה למסדר הדירות להכניס אורח בכל חדר, כמובן שהוא חייב להתחשב לא לסדר אדם זר לחדר בו גרה בחורה יחידה.
קורה גם שלאחר חבר נוסע לזמן רב מוצאות המטה השנייה החוצה, וכששניהם נוסעים נסגר המנעול. צריך לחסל את המנהג הזה שפוגע באופן סידורנו.

הדסה:  מצד הקומונה יש הבנה לטפול מצע למטות האורחים, אולם זה דורש הוצעה של כמה לירות. ועד שיסודר חדר אורחים אפשר יהיה להשתמש במצעים אלו להכנסת מטה שלישית לחדרים עבור אורחים זמניים.
מציעים שאת פתרון אופן סדור האורחים ימסרו לוועדת ההספקה.    

דוד כ.:  מתנגד שהערב נחליט על תקציבים. בהצעת התקציב יש סכומים דומים אבל אי אפשר שטרם הוחלט על התקציב כלו תתקבל כאן החלטת תקציב איזה שהיא.
לוועדת ההספקה אין כל תקציב. תקציבים יש למוסדות ורק בידיהם הוא לסדר.
לא יתכן שאם הקומונה לא תסדר זה מצע להטיל על וועדת ההספקה שתמצא אפן לפתור זאת בלי תקציב נוסף.
ההצעות בדבר הקלות העבודה למסדר האורחים מתקבלת.

אסתר ש.:  מוסרת שהודיעה לוועדה שהסכימה בדרך כלל שדאגה לחדר האורחים שייכת לקומונה אבל למעשה יכולה לעשותה רק במידה שיש בקומונה אקזמפלרים רזרביים. 

שמואל:  אם לא יהיה חדר מסודר הדברים יאבדו ויתפזרו בין החדרים.

הוועדה מקבלת את דבריו לתשומת לב.

משה ה.:  בשאלת החופש לחברים. 
הוועדה קבעה שכול מי שניכנס להבראה בבית או במקום אחר – זה נחשב לימי החופש שלו.
או גם כל מי שהוא נוסע לסדור תכוף. מציע לאשר את הכלל הזה.

צבי נ.:  מסכים להצעה אבל דורש לשמור שימי החופש ס”כ לא יעברו על המספר של 1400 ימי חופש.

משה ה.:  לפי הניסיון יש לראות בס”ה 2000 ימי חופש. מציע למסר את החקירה בעניין זה לוועדת התוכנית.

קובה:  מתנגד להגבלה שצבי מציע אותה. כי לפי הצעתנו חבר שמבריא לא יוכל לשום סדור שלו לנסוע. זה יבוא לידי כך שחברים לא ירצו להיכנס להבראה בבית.
ומציע להשאיר את המספר 2,000.

דוד כ.:  חושב שצריך לדחות את ההצעה.
היא אינה פותרת את השאלה החברתית, ובשאלה המשקית דעתו שאפשר לעשות הרבה ע”י לחץ המשק עצמו והשפעה מוסרית.
הצעת הוועדה הייתה אפשרית גם מבחינה משקית וגם כספית אבל אי אפשר להחליט על זה כי יש צרכים בנסיעות שחברים לא יסכימו להכניס זאת לגדר “החופש”. זה יביא אותנו לידי כך שחבר ינהל בוכלטריה של חופש וזה הרת סכנות. ויתרבו* חיכוכים מתוך חשבון החבר והוועדה. כך יכולים הדברים להתפתח.
אפשר לקבל רק הצעה שאינה נותנת זכויות לחבר וחובות לחברה.
מספיק שהוועדה המתפטרת תודיע שרצוי.

צבי נ.: למרות שרצוי לחלק את הנסיעות באופן צודק והצעת הוועדה מתכוונת לכך, מציע ללכת בעניין זה באיטיות. כי הצעת הוועדה תגדיל את תקציב ימי החופש. הוא מסכים לתקציב מקסימלי של 2000 ימי חופש ואת החלוקה להשאיר לראות עיני הוועדה ולא ע”פ החלטות קבועות מראש.

זאב בלוך:  חושב שבחינת הצרכים ע”פ הבנה הוא לא נתן למוסד – כי עדין למדי הוא. סדר יכול רק לעבוד ע”פ נורמות כלליות* ע”פ המציאות. אחרת נהנים רק מספר חברים, כי לא רק הצרכים הם שונים כי אם גם המעצורים. מציע לתת אחר שנה או שנה וחצי שבועיים חופש לחבר. כל יתר הצרכים צריכים להסתדר ע”י זה. אי אפשר להגיד שבגלל סידורים של חברים ידועים יסבלו חברים אחרים. זה נותן אפשרות לחברים לנצל ע”ח זולתם את ימי החופש. גם הוא מציע את התקציב של 2000 – 1800 ימי עבודה. הדבורים שבפניהם דוד פוחד קמים כבר היום ואפשר לשמועה גם ע”י השולחן. ואם תתקבל ההצעה חבר ידע שאם נהנה באיזו צורה שהיא מהחופש ידע לצמצם את ימי הנסיעה לסדורים.

אפרים ר.:  שואל האם באפן מקביל להצעת ימי עבודה מציעה גם הוועדה תקציב כספי שיאפשר לחברים שאין להם קרובים בחוץ. היות שאין אפשרות להגדלת התקציב הכספי עד לידי כך לא יושג השוויון.
שואל כמה היו ימי חופש השנה ואיך התחלקו.   

משה ה.:  ימי חופש בחוץ – 205,  הבראה – 700 י”ע.

קובה:  גם כל נסיעות סדורים או נסיעות לוועידה הן נכנסות בגדר החופש.

אפרים ר.:  דעתי שנסיעות לוועידות או ישיבות אינם נהנים מזה כחופש, אותו הדבר גם שחבר צריך להתרוצץ.
מסכים לשבועיים חופש לאחר שיבורר כי אפשר למלאות את תוכנית העבודה או אם גם צריך להוסיף ל 114 החברים עוד שלושה בתנאי שזה הם יוכלו להיכלל בגבולות התקציב.  
צריך גם לקבע את מספר החברים שיכול להיות נעדר מהמקום.

שיחת חברים.

5.12.1932

(ספר 8 עמודים 125-127)

 

              בחירות לוועדת חברים והמשך וויכוחים.

בולק:  השבוע צריכה להתכנס וועידת המפלגה ולפי הנהוג פונה לקיבוץ לאשר לו הוצאות הדרך.

קובה:  כידוע אין מוסד שמחליט על הוצאות כאלה. האם יש משהוא מתנגד.

אין מתנגדים.

מציע לבחור לוועדה החדשה בהתחלת השיחה למען תבחר בפלנום מלא.

בולק:  מבקש אינפורמציות בקשר עם הבאת הורים.

קובה:  הוועדה הישנה עם החדשה תכין את השיחה בזו בקרוב.

מתקבלות הצעות לוועדה.

גוסטה:  מציעה את הוועדה הישנה.

קובה:  זה לא לפי המנהג ומקובל.

נבחרו  ארטק 28 קולות, בנציק 28, דוד ר. 29, טובה 20.

ממשיכים בוויכוח בשאלת נסיעות.

משה ה.:  אנו מוגבלים בזמן ואל. מציע להתווכח בגבולות כמו שזה הציעה הוועדה. חושב שדוד בהצעתו דלה את השאלה ז.א. לא להחליט אלא להביאה משאלה שהוועדה תנהג ככה שלא יהיו מקופחים.

קובה:  אינו מסכים לא להחליט הבאנו הצעה ברורה. יש הרבה נסיעות של אנשים שונים, שעל ידי זה מצר זה את אפשרות נסיעות אחרות. אנשים מתעננים מאד. אין לוועדה אפשרות לשלוט על כל הנסיעות. מוכרחים לתת הערות מדויקות שתינתן אפשרות של קונטרולה. הוא חושב שרק הנסיעות הסידוריות יכולות להיחשב לחופש. אינו מאמין שיישנה אפשרות של הנהגת צדק מוחלט.
האנשים 7 הנוסעים למועצות לוועידות דוחות לרב נסיעות פרטיות אחרות. הוועדה ניסתה להתערב ולנהוג ביקורת, אולם החברם לא נותנים אפשרות לזה. הנסיעות המשקיות יש שהן משתמשות גם לנסיעות פרטיות. 

משה ה.:  מציע שהוועדה לא תיקח על עצמה דברים שאינה יכולה לשלוט עליהם. כל נסיעות משקיות, נסיעות ציבוריות, אינן שייכות אליה. הנסיעות האלה אינן עוצרות בעד נסיעות פרטיות. הוא תמים דעה עם אפרים שוועידות וישיבות הן אינן יכולות להתחשב בתור חופש.

קובה:  מתוך עבודתו בוועדה נוכח שהדברים אינן בסדר, משהוא נוסע גם מבריא, גם נהנה מנסיעות פרטיות. הנסיעות האלה נפגשות ופוגעות בנסיעות הפרטיות. כל הנסיעות עומדות תחת בקרת של הוועדה.

נונק:  הוא מבין רק עם הוועדה תחליט שכל אחד הנוסע נסיעה משקית אסור לו להשתמש בה לעניינים פרטיים.

מנדל:  הוא חושב שאנו רק מתרחקים מהצדק שאליו התכוונה הוועדה.

דרור:  אינו מתאר לו שכל אחד שנבחר לאיזו שהוא מוסד יפנה לוועדה למען קבל אישור.

אפרים ר.:  יש טעם להתחבטות הזו של קובה להכניס רגולציה. חושב שמוכרחים החברים להודיע על בחירתם למוסדות. צריך לקבוע איזה שהוא סדר. צריך להנהיג ממכסת הנסיעות הפרטיות, להוציא מזה נסיעות משקיות, ציבוריות, נסיעות לרופאים. אנו מוכרחים לדעת כמה יש באפשרותנו להפריש ימי עבודה בשביל המפלגות. צריך לקבוע בהחלט ימי עבודה לכל סוג של נסיעות ציבוריות, על תוכנית העבודה להתחשב עם זה. חוזר על זה שנסיעה לוועידה היא אינה הנעה.

קובה:  עומד על זה שהאנשים הנוסעים נסיעות משקיות משתמשים בהן להנאתם הפרטית. מקבל את הצעתו של אפרים ונונק.

אפרים ר.:  מסדר עבודה קובע לפי תוכנית העבודה את מספר ימי עבודה שישנה אפשרות לתת לנסיעות מפלגתיות ולחלק אותן לכל המפלגות שישנן אצלנו. 

צבי נ.:  חושב שלא מסדר העבודה יכול להיות קומפטנטי בעניין זה.

מנדל ר.:  חושב ששאלת נסיעות ציבוריות היא חשובה מאד. אין לנו כל בקרת על בחירת החברים על ידי מוסדות חוץ שונים. אין לנו כל בקרת על זה. על דעת עצמו בטל לא פעם נסיעות כאלה. יש מקרים שאנו מוכרחים לבטל אצלנו עבודה חשובה בגלל נסיעה שהיא לא פעם יותר חשובה. אנו נוכרח להגביל את האנשים השייכים לארגונים שונים.

קובה:  מציע שמסדר עבודה יחד עם הוועדה מחליט על הדברים האלה.  

צבי נ.:  הוא מציע דווקא את העבודה היות שהוא רוצה למנע בעד התנגשויות.  

לונק:  חושב שכל הנסיעות הציבוריות אינן צריכות לפגע בחופש החברים. על כן אין הוועדה צריכה לטפל בשאלות אלה.

קובה:  ישנן שתי הצעות: 1) כל הנסיעות עוברות את הוועדה ואת מסדר העבודה.
                         2)

צבי נ.:  תוכנית העבודה כוללת בתוכה את כל מספר הנסיעות. כל מי שנבחר לאיזה שהוא מוסד מוכרח לעבור אישור הקיבוץ. נסיעות המשקיות אינן שייכות לוועדה. כל יתר הנסיעות הציבוריות עומדות תחת בקרת גם של הוועדה ומסדר העבודה.

דוד כ.:  שואל איך זה למעשה. האם אנשים הנבחרים צריכים קודם לשאול אשור מהקיבוץ.

מנדל ר.:  כן אי אפשר לתת בלי בקרת אנשים למוסדות וארגונים.

מצביעים את הצעתו של צבי נ. 

נתקבלה הצעותיה השנייה האומרת שהנסיעות הציבוריות ומשקיות יוצאות לפועל על ידי מסדר העבודה.   הצעה זו נתקבלה.

יוסף פ.:  מוסיף להצעה זו שבמקרה של אי הבנה בין הנוגע ומסדר העבודה הדבר עובר לוועד הפועל.

דרור:  הוועדה מכוונת רק נסיעות פרטיות, יתר הנסיעות, משקיות, ציבוריות עוברות רק את מסדר העבודה בהנחה זו שמסדר העבודה מקבל את זאת.   

צבי נ.:  חוזר על הצעתו הקודם.

מצבעים עוד פעם.

נתקבלה הצעתו של צבי 19  נגד 14.

דרור:  חושב שההצעה הזו היא אבסורדית, הוא אינו מקבל זה עליו, אינו מבין מה זאת אומרת שאי אפשר להחליט שרק חבר אחד יכול להיבחר ולא יותר. במקרה למשל של חֶבֶר הקבוצות.

דוד כ.:  חושב אף הוא שההצעה היא אבסורדית. המסקנה היחידה להודיעה למוסדות שעליהם לפנות לוועדת חברים. הוא מציע שהקיבוץ לדון באיזה אופן ישתתפו החברים שלנו במוסדות ציבוריים. 

צבי נ.:  הוא אינו חושב שמסדר העבודה הוא יותר קומפטנטי מאשר מסדר העבודה יחד עם העבודה. הדבר אינו זקוק לשאול בכל פעם המנדט, הוא תמיד ממושך ולא נחוץ בכל פעם לבא לשאול. הצעתי מתכוונת להוסיף לאשור מסדר העבודה גם אשור הוועדה. אינו מתאר לו שלוועדה לא תהיה הבנה לעניינים כאלה. 

דרור:  הוא אינו חושש לאי הבנה, אלא אינו מתאר לו לנהל מו”מ עם חמישה אנשים. אינו רוצה להיות תלוי בוועדה ומסובך בתוך הנסיעות הפרטיות. הוא חושב אחרי שהקיבוץ מאשר את בחירת האנשים, מסדר העבודה עליו רק לקבל הודעה מהחבר בנדון.

מנדל פ.:  הוא תומך בהצעתו של צבי מפני שהוא חושב שגם הנסיעות האלה צריכות להיות בתוך נסיעות הוועדה למען תוכל לסדר רגולציה.    

תקציר שיחות קיבוץ – 1932

שיחה  9.1.1932

שאלת התקציב

דרור: הפסקנו לדון בפעם האחרונה בקשיים עם תקציב וועדת החברים. יש צורך לרגל סבות של עבודה במשך 6 חודשם בלי אשור התקציב וגם מפאת סכנת הבצורת לברר את התקציב מחדש. בטח נבא עוד לדון מחדש על סעיפים שונים מתקציב.
מצעים לוועדת החברים תקציב של 450 לא”י.

משה ה.:  לא נכון מצידנו אם בשעה חמור לעמוד על מקח, התפללנו לזה שהתקציב יתקיים.
אני נמצא במצב נבוך אין אני יכול להאשים את הגזבר הוא אינו אשם. אולם גם החברים צודקים, הצרכים שלהם אינם מסתפקים.
יש לצין שעזרת הקרובים בתקופה האחרונה לא נתמלאה. דורש שהתקציב שיתאשר גם יקבל תוקף ויחייב את הגזבר. הדברים הללו תהווה הפרה קונסטיטוציונית. החברים הנוגעים בדבר אין באפשרותם להופיע לפני הקיבוץ ולתבוע את עלבונם. יש אחריות גם בעד כלכלת הורי החברים במידה שווה כמו בעד ספוק צרכי המזון של החברים.

יהושע כ.:  לא התחייב לסכום הקבוע, הסכומים הניתנים הם על פי גבול היכולת.

משה ה.:  … הוא היה מסיק מסקנה של הסתלקות. אי אפשר להמשיך הלאה בעבודה. החברים דורשים את הסיפוק הצרכים אשר הם זקוקים להם ותובעים מלוי החובה מאת יתר החברים.

דרור חושב שוועד הפועל לא יוכל למצא פתרון לשאלה מאין למצא את הכספים.

משה ה.:  דורש תשובה ברורה מה יהיה גורלו של התקציב למעשה.

לונק:  הדברים נשארים תלויים באוויר אין פתרון לשאלה, דרישות החברים הכי חשובות אינו מתמלאות. לא יתכן שלא נמצא פתרון.

תדזיו:  יתכן  שהתקציב הכללי אינו יכול להתאזן, במקרה כזה צריך הגזבר לבא ולהודיע שאין ביכולתו להוציא לפועל את הוצאות כספיות ואז נבוא אולי לדון על קצוץ מחדש ולהחליט על הסעיפים שמהם אפשר להוריד.

וובציו:  בשביל מה מעבדים תקציב אם אין עומדים אחריו, הוועדה עומדת במצב* מגוחך אין ביכולתה לספק את דרישות החברים.

דרור:  ההכנסות וההוצאות אינן מתכסות בראשית השנה, הקרדיט הוא מוגבל, אין כסף שוטף שממנו אפשר לכסות את ההוצאות ומתוך זה נערמות הדרישות ללא כיסוי.

יהושע:  אינו רואה אפשרות שבמשך 3 חד. הקרובים תקבל הוועדה גם כסכום של החודשים שעברו. למרות זה אשר את תקציב הוועדה בסכום של 450 לא”י. נפגעות גם הוצאות מהוצאות שונות, השקעות משקיות וכו’, קשה להשיג קרדיט, אין כל אפשרות של תנועת כספים, האוזניים אטומות לפני כל דרישות להלוואה, השטרות שקבלנו שהם ל 11 חד. או שנה וחצי מונחים בכיס ואי אפשר לעשות אתם כלום.
דורש עזרה בקביעת ההוצאות. ונטכס עצה בסדור סעיפי ההוצאה. במשקים אחרים נעזרים הגזברים בעזרת הגזברים הקודמים. למשקים אחרים הקטינו הבנקים את הקרדיט למזלנו לא הקטינו לנו אולם אין אפשרות להגדילו. גם הבנקים במצב קשה. הא”פג נמצא במצב קשה מאד התחילו להוציא ממנו את הפיקדונות.

בכול זאת הצלחנו עד כה לשלם בזמן או רק באיחור קטן את השטרות, אולם חרד מאד לעתיד. רב המשקים מתלבטים על קיומם ומתכוונים בהוצאותיהם ואנו לא עושים כלום בכוון צמצום הוצאותינו.

משה ה.:  חושב שתקציב הוועדה בעיקר בסעיף של עזרת הקרובים מוכרח להיחשב בתור חלק בלתי נפרד מתקציב כלכלה כללי. אם צריך לקצץ, נקצץ בכול הסעיפים. התקציב הזה צריך להימצא בתוך התקציב הכללי.   

דרור:  יש הבדל בסיכוי הוצאות שהן בקרדיט והוצאות מזומנות כהוצאות הוועדה. על יהושע להביא תוכנית כספית חודשית ונברר את ההוצאות המזומנות.
כל פרוטה מזומנת שמקבלים בגמילת חסד בולעים השטרות.

נונק:  חושב שיהושע לא יוכל לבא עם תוכנית כספית, אי אפשר לחזות סדורים כספיים מראש.

משה ג.:  מציע לקבל הצעה של גזברות כפולה אולי, או יותר נכון עזרה לגזבר.

נונק:  הוועדה הכספית אינה פועלת. אין להתחשב אתה.

דרור:  מציע להוציא מסקנות ולהקים מחדש וועדה כספית או גזברות איך שלא נקרא לזה.

תדזיו:  חושב שהאיש השני שבא לעזרה ליהושע הוא צריך להיות מעורב בכל פעולה ופעולה של הגזבר.

יהושע כ.:  הוועדה הכספית לא פעלה עדין, הדברים הוזנחו מסבות שונות, הוא עומד על ההכרח של הרכבת וועדה כספית חדשה.

הצעות:  דרור, דוד כ., יהושע כ.

יהושע:  ארטק אינו מתפטר, מציע אותו ואת דוד כ. היות שהוא נמצא בין כה בחוץ. כשיהיה נחוץ נצרף גם את דרור.

דרור:  מציע לאנשים חדשים יהיו בוועדה זו ומצרף עוד את משה ג.

נונק:  מתנגד להצעת וועדה כספית, נדמה לו שיהושע מתכון שלא להיות יחידי האחראי לפני הקיבוץ והוא רואה שיהיה נזק מהרכבת וועדה כזאת היות שהדברים לא יבאו לפני הקיבוץ.

דוד כ.:  אינו מסכים להיכנס לוועדה. אם צריך להיוועץ איך לעבור את החודשים הקרובים הוא מוכן לבא לעזרה. הוא מסופק אם יש צורך הוועדה זו. אם ליהושע אין זמן לדברים ידועים הוא מוכן למלא את מקומו בסדור הדברים שאינו מספיק למלאם.

מצבעים:  עוזר לגזבר או וועדה כספית.  עבר עוזר לגזבר דוד כ.

דוד כ.:  אינו מסכים. הקיבוץ אינו צריך להסכים להצעה זו. כלנו נצטער על זה. אי אפשר לעבד עם עוזר.

עומדת מחדש ההצעה של וועדה: ארטק, דוד כ., משה ג.  –  הצעה שניה דרור, דוד, יהושע.

נתקבלה ההצעה שניה.

                     

 שיחה       6.1.1932

דו”ח דו-שנתי של בית הילדים

גנה: לפני עזב את הבית ברצונה למסר דו”ח על הנעשה בתוכו. בכוונה עורר וויכוח על שאלות הכרוכות בחינוך וטפול הילדים כמו בעבודה המעשית. למרות אי אלה ניסיונות לא הצלחנו עדין לעניין את כל החברה בשאלות אלה. ומתוך זה גם לא קבלנו את העזרה ההכרחית מצדה. עם גדול מספר הילדים בבית מתרבות שאלות שונות וקשה שרק העובדות תשנאה לבדן את האחריות בעד הפתרון.

עוברת לדו”ח ספי:  מספר הילדים בתר”צ   17 + 3 ילדי חוץ.
                                   בתרצ”א   24 ילד ממוצע.

זה מתחלק: לטפול, מטבח, כביסה, תפירה  ½ יום בא על חשבון אימהות מניקות.
יוצא על ½2 ילד עובד איש אחד.
ישנה כבר מסרת שלפיה אנו מתכונים, את הכלכלה קובעת הרופאה, הלבשה לפי מינימום ידוע:
½1 חליפה לילד. ישנה אפשרות של וויכוח על המינימום הנהוג אצלינו. יש גם וויכוח בקשר עם שטח עבודתה של הרופאה מהשנה שהנהיגה שימוש בפרפרטים רפואיים יקרים. כדי לציין שלמען לשמר על עבודה אקונומית בכול סוגי ההוצאה, הכרחית קבוצת אנשים קבועה הנושאת כולה באחריות.

עדין לא הצלחנו להקטין את מספר האנשים העובדים בבית בהתאם עם הממצע של הילדים, הסבה היא בסדור אי רציונלי של בנין בית הילדים וחסר רהיטים ומכשרים לשכלול העבודה שבעקבותיו יבוא קמוץ בכוחות עבודה.
מספר התינוקות גדל בזמן האחרון ל 13 פעוטים 4-5 כל גיל ושאלותיו אתו. אשר לתינוקות נהנה הוא במידה הכי רבה מהצדדים החיוביים שבטפול המשותף. השאלה העיקרית המתעוררת כאן היא העזרה בחלב אם שדורשות עדין ברור. כמו כן שאלת הבראה בקיץ. השאלה הראשונה גורמת לאי נעימות ומצבים קשים לאנשים הנוגעים, עם כי באופן פרינציפיוני והגיוני יש הסכמה כללית להפרשת חלב אם לילד הסובל מחסר חלב. שאלת ההבראה עלתה מחדש על הפרק הקיץ.
זה שנתיים מזמן שעברנו לבית ויחד עם ההעברה הזו הטבה הרגשת הילד בקיץ, ונדמה היה שמתוך ניסיוננו בעבר של שליחת ילדים בקיץ להבראה קצרה עם תוצאותיהן רבן נכשלו. שליליות נעמוד על הכרתנו שלא כדאית ההבראה זו בחוץ, כדי לסבול את כמה החדשים להבא החורף הילד משיג ביתר מהירות את התפתחותו הנורמלית. לפני השנה שוב שלחנו ילד החוצה, ההבראה עלתה 10 לא”י ואיש במשך חדש ימים ללא תוצאות חשובות. המסבות הן שונות שהילד נשלח אולם כדי להעמיד את השאלה בקשר את העתיד, את האחריות בעד פתרון שאלה כזאת אינן יכולות העבדות לקחת על עצמן.
הפעוטים.  מצב הילדים האלה לא טוב. הגיל הזה סובל מהצדדים השלילים של הטפול המשותף והוא הכרח להיות תמיד יחד עם כל הילדים בצפיפות המותנה בחסר מקום.

לקוי יסודי הוא שעדין לא נמצא איש שירצה לטפל בגיל הזה באופן מיוחד. והוא נידון תמיד להסגר בבית ברבע כתלי החדר ללא השגתה המתאימה, הגוררת אחריו מצב פרוע ועצבני של הילדים. כדי לעשות את ההתאמצות לחסות את הגזוסטראות ברשת למען להוסיף עוד שני חדשים לילדים ולגבור במידת מה על חסר מקום. חסר מקום האומרת צפיפות נוראה בתוך הבית גוררת אחריה התפתחות אפידמית של מחלות השכיחות אצלנו עד למאד והיא גריפה. השוכנת אצלנו כמעט בלי הפסקת והתוצאות הן ידועות לכל הופעותיהן.
השנה העברנו לגן ילדים בין ¼2 – ½2 שנה למרות שהידוע איזה קושי שזה גורם לעובדים ובעיקר עד כמה שזה יכול לגרוע מעבודת הילדים הגדולים, אולם לא הייתה בררה אחרת. טרם יצרנו אצלנו את המעבר הזה שבין הפעוטים לגן הנקרא במקומות אחרים בתור גנון. ושוב גם כאן חסר מקום לכך וחסר איש מתאים. תוצאות ההעברה הזו דורשות מאתנו פתרונות יותר מצלחים מזה שמצאנו השתא.
אשר מצב כללי בבית.  מובן שהבית הוא השתקפות מצב חברותי כללי ואי אפשר שכאן יפגשו האנשים ביניהם בצורה אחרת מאשר הנהוג ביניהם דרך כלל. מצב רוח האנשים מוצא לו גם כאן ביטוי המשקיף על יחסנו בכלל, אשר להורים ישנה כעת התחשבות רבה אתן יוצר העובדות ואין לצין סכסוכים בעלי ערך והשפעה, יחד עם זאת לא פעם קשה האטמוספרה בבית לרגל התפרצויות רגעיות וחלוקי דעות שונות.
עוברת להצעות. מציעה לבחור 4-5 אנשים שיטפלו בעיקר בשאלות כלכליות ויהיו לעזרה לעובדות, כמו כן מציעה שיחות של הורים.

דו”ח מעבודת הגן: שרה.  כשנגשה לעבודה בהתחלת השנה תרצ”א היו לפניה הרבה קושיים. באותו זמן עברו פעוטים לגן מחוסרים כל הכנה ודורשים טפול ותשומת לב מיוחדת. הגדולים אף הם היו במצב רע מאד. חלופי האנשים אשר עברו עליהם במשך הקיץ השפיעה עליהם השפעה רעה מאד. בלתי מאורגנים ללא משמעת ורצון לשחק והתעסקות זמן במקצת יותר ארוך.
רע באופן מיוחד היה המצב בימי הגשמים. מתוך אי הרגלים לעסק בדבר מה הציקו אחד לשני, מריבות וקטטות לא פסקו. לא מעט הוסיף לאנדרלמוסיה זאת חסר המכשירים ורהיטים הכי פרימיטיביים לעבודה שולחנות כסאות וכו’. חצר המשחקים הוא קטן מלהכיל מספר כה גדול של ילדים. 

לאט לאט הלך המצב וטוב אנכי התרגלתי לעבודה, בעיקר הילדים אלי, עשינו אי אלה שנויים בתוך סדר יומנו, הילדים התחילו להיכנס למסלול של עבודה והרגלים יותר מסודרים. נקבע בשביל הילדים הרגלו בזמן לשחק, בזמן לעבוד ולעסק בחצר, לישון ולאכול בזמן קבוע. אם כניסת רות לגן גדל כוחה של קבוצת הילדים הגדולים והכניסה כאלו רוח טובה ביו הילדים. סדר היום תלוי בתקופות השנה, בימים יפים בחורף טילנו הרבה, אגב טיולים היכרו הילדים את צמחית הסביבה ואת עולם החי, כל פרח ועשב, כל זחל, חיפושית או פרפר היו מפנים את תשומת לבם של הילדים.
שעה או שעה וחצי אחרי הטיול היינו עובדים בחצר המשחקים. בימי גשם היינו עסוקים בבית יותר שעות. הילדים התעסקו בציור, כיור, רקמה, תפירה, נגרות, התעמלות, משקי מעגל. בבניין מעט מסיבת חסר מקומות מתאימים התרגלו לשמר על הדברים ולהחזירם למקומם הקבוע.

ספרה להם אגדות ישראל ועמים אחרים וגם סיפורי ילדים. למדו דקלומים ושירים שונים בקשר עם החגים ותקופות השנה. – באביב סדרנו גינת ירק אשר הכניסה עניין רב בחיי הילדים, עבדנו הרבה בחוץ, בקר בקר היו הילדים רצים לגינה לראות מה נבט וגדל במשך הלילה. במשך הימים, לילה לשמר יפה על הגנה. –
תשומת לב מיוחדת הדגישה להתפתחות עצמיותם של הילדים בזמן ההלבשה, רחיצה, ואכל. הילדים הגדולים טפלו בקטנים ועוזרים איש לאחיו. גינקה הייתה משתפת את הילדים בסדור הבית. ברצון רב ממלאים הילדים את תורנות בזמן הארוחה. לרגל סדור לוח תורנים למדו הילדים אף היותר קטנים לקרא את שמותיהם ושמות יתר הילדים על הלוח. זה גם עורר את הילדים הגדולים להתעניין והתעסק בכתיבה וקריאה. הילדים למדו לאכל את כל מה שמגישים להם, הם גם אוכלים נקי ודי מהר. אפשר להגיד שהמצב משביע רצון.
במשך השנה רכשנו כמה דברים חשובים בשביל הגן כמו כלי נגריה וכלי גינה, וכל זה קיים במצב טוב הודות לזה שהילדים למדו לשמר על הכלים שלהם. הכלים האלה נקנו בכסף של וועדת התרבות אולם השנה אין סיכויים לתמיכת ו”הת וחסרים לנו עוד הרבה דברים חשובים כמו רהיטים קביות ארגז חול ועוד ועוד.
הצעתנו היא סדור המרפסת ברשתות למען להגדיל את חדר המשחקים כמו כן ולא במידה פחותה למען יוכלו הילדים להימצא בקיץ בחורף ולא כלויים בחדרים מחמת החום. המרפסת המערבית הייתה מאפשרת לנו לבלות כל לפני הצהרים בחוץ.

התחילו וויכוחים, השתתפו הלקה, מניה, צפורקה, זיגה. נגעו בעיקר בשאלות הפעוטים והכרוך בזה, כמו כן על העזרה בחלב אם.  

הצעה וועדה לטפול בעניינים כלכליים של הבית, כמו כן החלט להנהיג אספת הורים. 

 

תקציר שיחות קיבוץ 1932

שיחה       16.1.1932

                      על הפרק  תוצאות המו”מ עם תל-יוסף
                                 שאלת מיסים.
                                 גדור וקורדונים.

יהושע:  הקשר עם החוב שלנו בסוכנות בסכום 33,000 לא”י הננו עומדים לפני הערכה חדשה של משקנו והננו מצעים וועדת הערכה:

דו”ח מוועדת ברור צבי נ.  חשבנו להעביר מים בשביל תל-יוסף מרחניה למען לא ישתמשו במי תעלת F. הם בחנו את האפשרויות אולם הן גורמות להוצאות גדולות, הם גם מחפשים פתרון אחר.
אנו החלטנו להזמין את המרכז החקלאי לברור כל שאלת ההשקאה.

מנדל ר.:  שקולניק הסכים לבא הנה בימים הקרובים. המצב הוא חמור, תל-יוסף חושבת שהיא תחזיר לנו את המים דרך הג’לוד ורואה את זה באופן תמים של עזרה של משק למשק. אנו צריכים לעמוד בתוקף על דרישותינו ולהסביר שאנו מותרים על האדמה בלבד שלא ייקחו לנו את המים, שהם בשבילנו בשנה זו שנשקפת לפנינו שאלת קיומנו.

יהושע כ.:  לונק דורש בתקיפות רשות הוועדה שלא לפי סדר היום, שואל עם לתת רשות הדבור. אשר.

לונק:  נתקל בקושיים רבים בזמן מלוי תפקידו, הנהו עומד לפני קושיים רבים לסדור הבחורות לתור המטבח. פנה לשתי בחורות וקבל תשובה שלילית. רוצה למנוע בעד אי נעימות ומציע לחייב את הבחורה הנידונה למילוי התור.

חנה פ.:  מטעמים בריאותיים לא יכולה למלא את התור כעת, ומבקשת להתחשב עם הטעם הזה.

תדזיו:  חושב שאנו צריכים לנהוג לפי החלטתנו להחליף את הבחורות שעובדות בבית בבחורות שעובדות בענפים ולאפשר לבחורות חדשות כניסה לענפים.

רחל ר.:  יש לה טענה למסדר עבודה שאיננו מסדר בחורים קבועים למטבח.

חנה פ.:  אין לה אפשרות להיכנס אף פעם לאיזה שהו ענף, תמיד פונים אליה למלא תורים בבית.

אפרים ר.:  דוחה את האשמה של אי קביעות החברים במטבח. נחוצה בחורה חמישית למטבח להחלפת השבתות בחברה לא נמצאת. לא נכון להקדים את התור בשביל הבחורות שבאות בחשבון יותר מאוחר לתור.

לונק:  חושב שדווקא כעת יותר נכון למלא את התור, הטעמים של חנה אינם קולעים אשר לתור לכביסה. התור הזה מוכרח אף הוא להתמלא בסדר.

שאלת הגדור והקורדונים דוד כ.  הוועדה שנבחרה לברור שאלות כספיות דנה בעיקר בשאלות האלה אולם הייתה מוכרחה גם לדון בשאלת הגדור היות שהשאלה זו היא שאלה כספית רצינית.
החלטנו להחליף כל קנית ברזל בעמודי עץ.
אחרי הדיון המחודש באנו לדעה שמוכרחים לעשות קיצוץ הרבה יותר מחמיר. אין כל בטחון שנוכל לעבר את החודשים ינואר ופברואר מבלי להיתקל בקושיים רבים בשלום החובות. באנו לידי זה שעלינו לקצץ בכל ההשקעות. הננו מצעים לעשות בלול את הכפלת הלולים. אולם אין כעת כל זכות לעשות את הסדור הכי רציונלי דווקא אם גם זה יוסיף לנו עבודה בשנים הבאות.
הצעתנו היא עמודי עץ.

משה ג.:  ברור לו שמוכרחים לעשות את הקורדונים מברזל, זה יכול להתנקם בהכנסה, כעת כבר מאוחר להכין עמודי עץ. אי אפשר יותר לחכות. חושב שלמרות המצב צריך להזמין 1 – ½1 טון ברזל למען לא לגרם לנזקים.

סבון:  מסכים שהחצרות יתקנו רק אולם אינו מסכים לבטול חצר הפר. הפר סובל מאד, אנו מוכרחים לשמר עליו.

עזריאלי:  הסכמנו להחליף את העמודים בעמודי עץ, אלא דורשים לעשות את העמודים הקיצוניים ואת העמודים שעל יד הדלתות עמודי ברזל. ומציע לעשות בהחלטות ההוצאה הזו ההכרחית.

איזקו:  מתחשב עם המצב הכספי אולם חושב שאי אפשר לעשות ברפת עמודי עץ כי במקרה זה יכול כל החמר (הרשתות) ללכת לאבוד. חצר הפר היא הכרחית.

יצחק נ.:  חושב לעמודי הפינה בגדור הלולים הם הכרחיים זה יכול לנו לקמץ את החומרים שילכו לאבוד בזמן החלפת של עץ וברזל.

יהושע כ.:  אחרי ששמענו את כל באי כוח הענפים מובן שצריך לעשות את כל ההוצאה שהיא
52 לא”י. אולם אין אפשרות לכך, אנו הגענו למצב של אי יכולת של תשלום שטרות, ולמרות הכול עומד כל אחד על דרישתו. המצב הולך ומחמיר, המצב יגע בהוצאתנו הכי חיוניים הכרחי קודם למלא את ההוצאות הקשורות בכלכלת החברים ואינוונטר, שמירה על הענפים הנותנים הכנסה ורק בשורה השלישית עומדות השקעות. בטוח שמהכוננות נקבל אולי במצב הכי טוב את הרבע מהמגיע לנו. עשינו כבר השקעות שלא נקבל עבורם כסוי. יתכן שנצטרך להחליף את עמודי העץ בברזל בזמן שתהיה לנו אפשרות לכך אולם כיום אין לנו אפשרות להוציא כספים להשקעות. 

אשר לרפת. לגבי דידו מעריך הוא את גדור הרפת בתור יותר הכרחית מגדור הפר. שאלת גדור הפר הופיעה עם תופעה של אי פוריות של הפר אצלינו. הפר אינו במצב גרוע ביותר, הוא חופשי אינו קשור. מציע לעשות חצר מעמודי עץ. אן אפשרות אחרת, אי אפשר להזמין על שטר מבלי לראות אפשרות לכיסויו.

סבון:  מציע לקחת כסף מכספי מכירת פרות ולסדר גדר בשביל הפר, אינו עומד על עמודי ברזל במקרה שאפשרי להשתמש בעמודי עץ.

חיים ו.:  חצר הפר קודמת לגדר הרפת. קרו מקרים שגזרו על התפתחות עגלות של שנה שלמה. אי אפשר לותר על ההוצאה זו.

נונק:  מציע את עניין גדור הפר למסור לוועד הפועל.

ארטק:  תומך בהצעת גדר הפר מעמודי ברזל. אקליפטוס זה עץ שבכלל לא מחזיק, נרכב תיכף ויחד עם זה הולכת גם הרשת לאבוד.

נונק: היות שנבחרה כבר וועדה לברור מצב הכספי לאור הסכנה של אי תשלום שטרות בזמן הכי קרוב, מציע לתת לה ייפוי כוח להחלטה בשאלות כספיות.

מצבעים את ההצעה זאת.  נתקבלה.

מתברר שההחלטה לא הבנה ומתנגדים לה היות שניסוחה לא ברורה.

יצחק נ.:  זה זמן שמאימים לנו על אי תשלום שטרות, החלטנו לבחור וועדה לבחינת המצב, עדין לא ברור, בינתיים החלטנו על דיקטטורה של שלושה אנשים.

אפרים ר.:  ההצעה הייתה מוקדמת טרם בא ברור מקיף על מצב הכספי.

דרור:  חושב בהמשך הגיעה עד לידי כך שהוועדה לא נחוצה. המצב חמור מאד, ברגע של אי תשלום השטר הראשון נפסק כל הקרדיט. ואז לא תעזור כל החלטה, נוכח שנת הבצורת וגדול החוב של 3000 לא”י מצבנו רע עד מאד.

נונק:  הציעה את הצעתו היות שהוא יודע את המצב. לחברי הקיבוץ לא ברור המצב. יהושע אינו מעמיד את השאלות בתקף. אי אפשר להזמין סחורות בזמן של סכנת של אי יכולת של תשלום.
אין אנו עומדים לפני רנטביליות אלא לפני שאלת אי יכולת מוחלטת.

יהושע כ.:  ראיתי עוד בנובמבר דצמבר שהמצב הולך ורע, אנו מוכרחים לשמר כעת בשבע עיניים על כל הוצאה והוצאה למען נוכל להגיע למצב יותר טוב במאי יוני, אחרת יהיה באותם חדשים יותר גרוע מאשר בחודשים שעברו.
האנשים שנבחרו לעזרתי הספיקו עוד בזמן לבחון את המצב ולראות בכל זאת עוד במוקדם את המצב.
דורש את אמון החברים, לדבריו אינו מגזים בתיאור המצב, ויבינו שגדור הרפת ולולים יכולים אחר כך לנגע בהוצאות הכלכלה. יש לו תקווה שהעזרה העובדים אתו יעזרו בהעמדת ליראות המציאות נכונה.

ישנה הצעה לבטל את ההצבעה הקודמת.

יוסף פ.:  מתנגד לבטול ההצבעה, הקו שמצאנו מסירת ענייני כסף לשלושה אנשים הוא הכרחי נוכח המצב. על האנשים האלה לעמד בקשר עם הקיבוץ וחברים.

מצביעה את ההצבעה.   מתבטלת.

עובר להצבעה על ההוצאות גדורים וקורדונים, הצעת וועד הפועל.

מתקבלת ההצעה של וועד הפועל.  

                         שיחה       6.2.1932

                     על הפרק:  ענייני וועדת חברים                                                
                                 המצב הכספי.

יוסף ה.:  מציע בחירת וועדת תרבות חדשה הוועדה מאשתקד אינה עובדת.

איצחק פ.:  מדי שנה בשנה מתחלפת וועדת התרבות מבלי למסר דו”ח מעבודתה. הכרחי לשמוע פעם על פעולת הוועדה.

קובה: הם חושבים למסר דו”ח אולם מציע קודם לבחור קודם את הוועדה.

יוסף ה.:  מציע: אידה ספריה לועזית, שמעון עברית ויוסף פ.

תדזיו:  מתנגד לבחירה בצורה כזו הנהוגה אצלנו, עלינו לדבר קודם על עבודת וועדת התרבות.

בחירת וועדת התרבות נדחתה. –

רבקה ה. מודיעה שקב. חפציבה דוחה את השיחה המשותפת עד גמר שאלות החינוך המתבררות בתוכה.

משה ה.:  אינו רוצה לעמד על תפקדי הוועדה רוצה רק להביא את השאלה המטרידה ביותר והיא אי כיסוי להוצאות הכי הכרחיות של החברים. אחר ברור עם וועדה כספית הוקצב לנו סכום של
15 לא”י במקום 30 לא”י הסכום הראלי ההכרחי החדש.
נוכח המצב הזה אין לנו כל אפשרות של עבודה.
חוץ מההוצאות המתוארות ישנן עוד הוצאות חברים שדורשות את פתרונן ללא דחוי. אי אפשר להסכים לבטול סעף עזרת קרובים, אפשר להסכים לקיצוצים קבועים מראש אולם אי אפשר לבטל בעיקר רק את הסעיף הזה. השיחה צריכה לתת תשובה ולהכריז את עמדתה. בכוח השיחה לתת הוראות לוועדה הכספית. מצאנו אופן לשריון מכסת הורים הנמצאים בארץ לעומת זאת מפקירים לגמרי הורי החברים שבחוץ היות שכסוי הזה דורש כסף במזומנים.

יהושע כ.:  … הוועדה עשתה לה לפרנציפ בהתחלת עבודתה לא לעשות חובות אולם התנאי הזה העבר והוועדה שקעה בכל זאת בחובות, וכעת אין כיסוי להן. היות שהוצאות הוועדה הן בכסף מזומן הקושי הוא גדול, המצב הוא בעיקר בחדשים האלו. בשנים כתיקונם היינו תמיד בחודשים אלה נעזרים ע”י תקציבים מהסוכנות, כעת משתמשים אנו בשטרות של הסוכנות לכיסוי חובות אצל סוחרים. רוב ההשקעות המשקיות אשר עשינו בזמן האחרון דרשו את פירעונן כעת, הכנסות טרם גדלו במידה כזאת שיוכלו לתת את כיסוי כל ההוצאות.
הוועדה הכספית עובדת זה כבר חדש אולם לא הצלחנו למצא מקורות לכיסוי הוצאות שהן מחוץ לשטרות. אף פעם לא היה נכנס לפרטי הוצאות של הוועדה, הפעם הוקצב סכום של 15 לא”י שהוא המקסימום שאפשר היה במצב הזה לנקוט הסכום הזה. הוא בעיקר בהתחשב עם הבראת טבריה. אינו יודע מה שיהיה בחדש מרץ.

קובה:  ... במצב הזה אין הצדקה לקיום הוועדה, הוועדה לדעתי רק הפריעה בעצם לחברים. באשר מרמה ודוחה את החברים בהשליות. בזה שמבטיחה ובעצם אין ידה מגעת למלאה אחרי ההבטחות. התאמצנו בכל זאת בכל האופנים לעזור לחברים, אולם כעת אין יותר סיכויים.

תדזיו:  חושב שהעמדת הדברים אינה נכונה, לדעתו היה כבר זמן שהוועדה הכספית תבוא עם הצעות מעשיות לכיסוי הצרכים. עליהם היה לבוא בהצעת קיצוצים באורך כל החזית אם הם כבר הגיעו באמת שאין לנו אפשרות לאזן את תקציב המוצע. למעשה נעשה קיצוץ מוחלט רק בסעיף עזרת הקרובים.
אין הוועדה יכולה לקבל עלינו אחריות בעד מלוי התחייבותנו …
אין סיכויים לשינוי המצב לטובה.

בולק:  חושב שנעשתה הפליה בקשר עם מלוי דרישות של חברים ידועים (ממינה) אשר קבלה עבודה מכניסה בחוץ למילוי דרישותיה להרוויח כסף להוצאות דרך של אסתר. על הוועדה לדאוג לסדור חברותי.

יצחק פ.:  … כמו כן אי אפשר לבטל את עזרת הקרובים. אם אין אפשרות אחרת מוכרחים גם להגדיל את החוב.

דרור:  … דאגנו רק לפירעון החובות. בשום דברים יסודיים לא טפלנו. כך גם ענינו לוועדה לדרישותיה היא. בהתחלת החדש עמדנו לפני כיסוי חובות הכרחיות כמו כן מלוי טביעות משקיות הכרחיות, חסרו לנו
75 לא”י לכיסוי הדברים האלה, במצב כזה מובן לא יכולנו לאשר תקציב אחר. וגם הסכום הזה לא היה במציאות. קבלנו אותו בצורת גמילות חסד בחלוקה של 7 לא”י ו 8 לא”י.
שנת הבצורת אולי לא תהיה אחרי הגשם כה קשה. קשה לבוא בקיצוצים הנוגעים בצרכים הכי חיוניים של החברים. יתכן בכל זאת שהכנסות תתמלאנה. אולם לא נוכל כעת למלא אחרי דרישות הוועדה. 
אין ביכולתנו להתחייב לתקציב קבוע לוועדה. אחרי שניראה את המצב בשדה בחדש מאי נוכל לבוא בהצעות קבועות לחצי השנה הבאה. סעיף עזרת קרובים צריך להיחשב בתור חלק של כלכלתנו, התחייבויות כלפי ההורים קימות. יתכן שבחדשים הבאים נוכל למלא את כל ההתחייבויות.

משה ה.:  החברים הנידונים והנגועים צריכים להרגיש את השתתפות החברה. מהי הגדת החברה למצב שהתהווה.

תדזיו:  אי אפשר לקבל הנחה שבארץ על ידי תנובה אפשר לספק את דרישות עזרת קרובים ולאלה שבחוץ לארץ אי אפשר. לא נוכל לעבד בלי הוראות מפורשות מהחברים.

 

 

צבי נ.:  מתנגד לעשיית חובות על ידי חברים לשם כיסוי המכסה, אסור לנו לעשות את זאת, המצב הוא קשה מאד, והוא נעוץ בתוך חיינו.
מבין שמוכרחים למלא עזרת קרובים. רואה שלא נוכל מסוף השנה לפרע את התחייבותנו, צריך לקחת בחשבון ולהשלים עם המצב כמו שהוא.
חושב שהוועדה צריכה להמשיך את עבודתה למען למנע התנקשויות בין החברים.

ארטק:  מתנגד להצעה לעשות חובות לכיסוי מכסת עזרת קרובים. זה יכול רק להביא הפליה בין חבר לחבר. מתנגד לדחות את ההוצאות עד לברור במאי, הוא תמיד יצביע בעד כיסוי ההוצאות ההכרחיות. הוא מסכים להרגיש את קצוצים בתוך דרגת חיינו.

דוד כ.:  צריך לשקוד על מלוי התקציב, אולם אין מקום להשגת כסף מחוץ לגזבר, ולא נסכים לאיניציטיבה פרטית. הוא חלק על זה שעזרה מדיצינית קודמת לעזרת קרובים. ראשית כל תשלום החובות סילוק התחייבויות שהן תנאי קיום הקיבוץ. מציע לעבד לפי התקציב של 15 לא”י, לא נוכל לשלח 5 אנשים לטבריה. ייסעו 2 אנשים וזה 7 לא”י ו8 לא”י הנותרים צריכים לחלק לכל הסעיפים.

דרור:  … אין לנו עוד יסוד כיום לקצץ את התקציב. אולם קשה בעונה מתה להוציא מזומנים ולקצץ דווקא כעת בכלכלה והלבשה היות שההוצאות האלה אינן ניתנות להידחות לזמן שירווח בקיץ. אי אפשר לקבוע שממלאים רק עזרה מדיצינית, דריקטיבה כזאת אי אפשר לתת.

משה ה.:  המשכורת של חיה צידנובסקה עוברת לרשות הוועדה ואנו שרינו על ידי זה מכסה לחבר אחד. אחרי הבטחת עזרת קרובים של חיה.    

                     שיחה כללית       14.2.1932            

צבי נ.:  למרות ששיחות כאלו לא מביאות תועלת בכל זאת רוצה להביא עובדות שהניעו אותו לקרא לשיחה.
לפני שבוע נודע לבולק מפי יהושע כ. שישנו במזכירות מכתב מוועד הפעולה בנס-ציונה.
בולק פנה למזכירות יפה קבל את מכתב לקריאה. שאל אותו אם יפרסם את המכתב אמר שלא.
בולק שאל אם עליו לפרסמו אמר שלא.
ראינו כמה אנשים שהתאספו לרגלי זה, שזאת פגיעה. מכתב שאינו משקי גרידא מכתב מופנה לקיבוץ אשר אינו מוצא את הדרך לפרסום. פנינו לוועד הפועל בשאלה הזאת.
בולק תלה את תמצית המכתב, לא ראינו בו רק חמר מפלגתי וחשבנו לנחוץ למסר אנשים את מקרים בהארה אחרת מאשר בדבר.
פישקו הוריד את המכתב היות שראה בזה פגיעה בהחלטת הקיבוץ ולא שם לב לחלק השני של ההחלטה שאסור על הפרט לעשות בעצמו את השפוט.
… אין לא אמונה בברור עובדות כאלה, אולם רואה שהנה מדי פעם בפעם נתחמים תחומים חדשים להגבלות.
… האם אפשר לשלול מחבר לדעת הכול מה שנעשה בכל הארץ.
למעשה נוצר מצב כזה שמה שלא יגיש לנו הדבר אינו מגיעה אלינו.
הוא מעוניין לדעת הכול הוא תובע את זכות הפרט לדעת הכול.
אנחנו אמנם לא נשנה את המצב, הוא מסכים להחלטה הקודמת לא לתלות כרוזים על הקיר, אבל תובע שכול מכתב שבא למזכירות הכרחי למסר אותו לקיבוץ.

תמר ש.:  שואלת למה בחרתם בדרך זו של תלית כרוז על הקיר אחרי שידעתם שזה יכול לגרור אחריו.

צבי נ.:  היות שחשבנו שלכל אחד חשוב לדעת את הדברים בעודם אקטואליים ולא לחכות להזדמנות של שיחה. בזה ראינו הצדקה למעשנו גם עומד על זה שזה לא היה כרוז ואף לא חמר מפלגתי.

תמר ש.:  תשובה לא מספקת.

נונק:  לפי שהוא שומע כעת לא מסר בולק את הדברים נכונה.
בולק שאל אותי, הבא מכתב מנס-ציונה אמרתי לא, בא כרוז. תפרסם אותו, אמרתי לא שלא.
אני יכול לפרסם אותו, אמרתי לא שלא. הסכמתי להעתקת המכתב. וגם אמרתי שהנני מפקפק אם מותר לו לפרסמו אחרי קיום ההחלטה המוסכמת.
אחר זה התפשטה שמועה שהעלים מכתב. שואל את הקיבוץ האם קוראים למקרה כזה העלמה.

יצחק נ.:  מאין ידע נונק שכרוז הוא של הפיקציה, מאין לו הזכות להעלים דברים ולגזור על אנשים לא לדעת דברים שהם מתעניינים בהם. הוא משתמש בעובדה שהוא במזכירות לא נכונה. יתכן שבאים עוד דברים ואני איני יודע עליהם. יש חברים שמותר עליהם לדעת הכול ויש כאלה שאסור להם. ההסכם הזה הוא הכנעה, אינו יכול להסכים. שום הוכחות לא יוכיחו לי שפה הצדק. אם תרימו ידיכם להסכמה תדעו לכם שאתם דורכים עלי.

נונק:  אחרי שקוראים את הכרוז רואים מאין הוא בא. הוא חושב שמזכירות לא צריכה לתווך בין מפלגות. לא מסרתי את הכרוז לשום איש חוץ מיהושע יחד עם הפוסטר.

אפרים ר.:  מציע שבולק יספר את פרשת הדברים. 

                   המשך השיחה       17.2.1932

דרור.:  דבריו של אפרים רצה להוכיח שרק בידו להקים שערורייה באלו דברים. אלה אני מרשה לפקפק עם זה ישר מתמימים כפי שא. רוצה להראות פה.
אני רוצה להגדיר מה הם העניינים אנחנו נלחמים.
א) נגד זה שחברים שממלאים מקום אחראי בקיבוץ ינצלו לטובת מפלגתם.
ב) שמלחמת הדעות תהייה בכוח האגרף על* עניין המיסים.
נגד דברים אלה אנחנו מתנגדים.
אנחנו רואים באטמוספרה הזאת הקיימת בקיבוץ את ההאשמות נגד מפא”י כצדיקות שהם משתמשים למטרות פוליטיות בתפקידים שהם ממלאים בקיבוץ.
בעניין גניזת המכתב ע”י נונק. ברור לכל אחד שדבר זה נעשה בכוונה תחילה, אחרי כל זה אינני מוצא הגדרה אחרת מאשר העלמה. צריך כל איש שממלא תפקיד לשמר על דברים אלה.
לא צריך לשלב בעניין נונק דברים אישים, זה רק דבר פוליטי.
אנחנו חולקים על זה שהייתה לנונק רשות לפי החלטת הקיבוץ לגנז את המכתב. חברי מפא”י בוועד-הפועל חושבים שנונק היה רשאי לעשות זאת לפי החלטת הקיבוץ, שהוועד-הפועל אינו מחויב לקרא לשיחה. פרושים של מישהוא הם לא החלטת קיבוץ. האטמוספרה ששררה בישיבת הוועד-הפועל נתנה לי אפשרות רק להתרשם ולא לשבת ולדון בשקט. אם גם חברי הקיבוץ החליטו שלא ישלחו לקיבוץ כרוזים פוליטיים, החברים לא יכולים להיות אחראים אם מתארגן איזה ארגון כמו “וועד הפעולה” שאין להם אפשרות אחרת מאשר לפנות ישר למשק למרות זה שהכרוז נושא רק אופי פוליטי.
אני מבין שחברי מפא”י אינם מעוניינים באינפורמציות אחרות בכל אופן לא יתכן שדבר שמתקבל על כתובת הקיבוץ ויש בו ריח שמאליות לא יימסר לחברים.
אני רוצה להדגיש שהתנהגות כזאת אינה רשאית בלי שיחת הקיבוץ. אין אנחנו מהווים בתוך הקיבוץ קואליציה של כוחות מפלגתיים, אנחנו צריכים לשמר על זה הממלא תפקיד יתנהג לפי הדעות שמתהלכות בקיבוץ לפי כל זרמיו. 
באו להאשים אותנו עוד שצבי העיז לדרוש דחית שיחת מנהלי הענפים כלאמר להעדיף דברים פולטים על סדורים משקיים.
אני בכל אופן שהאחריות האישית חלה על אפרים. אין לו רשות לברר אנשים בקיבוץ, אבל אם מישהוא רוצה להשפיע בכוון זה הוא צריך לשקול היטב את הדברים. ברור שאם נמשיך בדרך זו לא נגיע רחוק.
אפרים אני שואל מי מנה את אפרים למלא החלטות הקיבוץ בכוח האגרף. למה הוא לא התייעץ אתי למשל בתור חבר הוועד-פועל?
בקשר עם הגלוי דעת הזה אני רוצה להסביר מה היה המשגה שתלינו מה שתלינו. אנחנו חשבנו שברוח ההחלטה אנחנו לא צריכים לתלות דברים המתנקשים בדיבורים, לו הדבר היה פתוח לחברי פועלי-ציון כמו לחברי מפא”י לא הינו זקוקים לפרסום זה. אני חושב שכדאי מאד שאם החלטנו פעם להעלים משיחות הקיבוץ שאלות פוליטיות כדאי היה גם להעלים את הברורים על דברי לוי. 

אפרים:  ... אני רוצה לשאול את דרור אם הוא עוד מכיר* עובדות מלבד ענין נונק שממלא תפקיד ניצל את זה למטרות פוליטיות.   

דרור: אמרתי שגם מקרה מנדל וגם ענין המיסים הם הוכחה בשביל זה. 

אפרים:  מה מפא”י עשו בעניין המיסים?

דרור:  עובדה היא שמסי הקיבוץ עד לפני שנה עלו עד שתי
אני חושב שהגזבר הרצה לעצמו בלי החלטת הקיבוץ להוציא סכומים כל כך גדולים לסיפוק חברי מפלגה אחת שהם שליש הקיבוץ.

יצחק פישלר:  הרגלת אותנו קובה במשך השנים לאפי דבור כזה. הדברים הכללים שצבי שאל, איך אנחנו מתארים לנו את חיינו. הלאה אני רוצה לשאול אותו שאלה זה איך הוא מתאר לו את הדבר, איך אנחנו נוכל לחיות את חיינו הלאה. 
אני הייתי מביא לאותם דורשים שכל מעטפה עם הכתב “קיבוץ” צריך להתפרסם בקיבוץ.
… סיעת בורוכוב בנס-ציונה זה ארגון מפלגתי בזה תודו כולכם.
זאת קומדיה שהצינורות נסתימו.
אנחנו פה נקבע הסכמים שיתאימו לכולנו. אם יש לכם כוונות אחרות תגלו את זה.
דרור רצה ליצור רשם כאלו חברי מפא”י בכוונה התאמצו להיכנס לתפקידים בקיבוץ ושזה חלק בלתי נפרד מהפרוגרמה שלה בקיבוץ. אני דורש פרוש. אנחנו נעמוד לפני פטורים ואני יודע מי שיסכים לקבל עליו תפקיד. זאת לא רק דעתו של דרור.

קובה:  ידעתי שאין מקום להתרגשות בשיחה זו. אינני יודע למה שיצחק התכוון בכל הנאום שלו.
אינני נבהל אם אומרים למישהוא שהוא סובייקטיבי במילוי תפקידו. אבל חובת החבר במקרה זה לבוא לפני שיחה לברר את העניין. הדבר בעניין “ראשון למאי” הוא שקר מוחלט.

נונק:  הרשם הכי קשה עשו עלי דבריו של דרור. אני מוצא פה דברים ארסיים. יש לי רשם שאם דרור לא אוכל לדבר. דרור שפך רק ארס, הוא רואה את נונק לא רק בתור איש. 

בולק:  בעצם כל הדברים שהשמענו לא מצאו כל הד אלא כל אחד פרוש באופן שלו.
כאלו אנחנו באים רק לשם פרופוגנדה פוליטית, בפיו של אפרים אנחנו יצאנו הנאשמים בתור מפרי החלטות הקיבוץ ולא להפך.
אני מציע לחברים לסיים את השיחה מכוון שרטוריקה מפלגתית יכולה פה הכול להפוך.
המכתבים שבאים על כתובת הקיבוץ צריכים להימסר על ידי המזכיר בשיחת הקיבוץ. 

תמרי:  זה מה שדבר דרור אפשר לחלק לשני דברים.
1) הורדת הכרוז, 2) העלמת המכתב.
דרור דלג על עובדה חשובה שתלו את הכרוז אחרי ההתייעצות. חברי השמאל לא היו צריכים לתלות את הכרוז בלי ברור קודם בשיחה. לפי זה אני יכולה להאשים את חברי השמאל יותר מאשר את נונק.

סמט:  מתוך השיחה נפלו כמה דברים שדרושים ברור, קובה ויצחק פ., יצחק פ. ובולק.

קובה:  כל זמן שהברור לא נעשה אינו רוצה למלא שום תפקיד.

     מתנגדים.  הפטורים לא נתקבלו.
                   השיחה הבאה מחר.

                        המשך השיחה       18.2.1932

יהושע כ.:  הדברים של דרור היו בלתי נכונים מסרו התרשמויות שונות אי אפשר היה להכיר שדרור מחפש את שלום בית בינינו.
הקיבוץ מפולג ישנה אי שביעות רצון מה שאי אפשר לעשות בפומבי עושים מאחורי פרגוד. הדבר שקרה בא אחרי הכנה והתייעצות, אם לצרף עוד את דברי דרור, שלטון המפא”י בכל מוסדות הקיבוץ. ישנו קיפוח יש רצון להראות על הכוח ההולך וגדל ומתפשט, המלחמה כאן לא תהיה קלה. אחרי ההסכם לפני ½1 שנה נזהרו מלהפר את שלום בית. למרות השיקוצים וגדופים שנפלו לא פעם חברי מפא”י בכל זאת לא כמה ולא התנגדו ומרדו. אחרי שהופר ההסכם היה מובן שכרוז הורד. אני לא פחות מדרור מחפש את שלום, עלינו להמשיך כל זמן שאפשרי.
פעם היינו קיבוץ של ציונים ב100%. חברים לא הרבה זמן אוכל לסבול את זה שכיום צריך להתבייש בציוניותם.
בדברי דרור היו סירוסים ודברים לא נכונים. מובן שאש הוויכוח מתלקחת.

אליעזר:  נאלץ לצאת מגדר השתיקה ולאמר משאגיד. אתמול לא היה עוד אומץ רוח. צריך להעמיד את הדברים בעוד זמנם. צריך לחפש את הדברים במקורם. מדי פעם בפעם הננו עומדים לפני התפרצויות שונות מאבדים את כל אשתונותנו. לפני ½1 שנה באו לידי החלטה. מהתוכנה של החלטה שהחלטנו מקריא את ההחלטה משנה העברה.
הקיבוץ הוא משחק בידי כוחות שאין לו שליטה עליהם. יהושע קורא ללכת קדימה, ומאמין שנוכל להמשיך את קיומנו, אנחנו הולכים לקראת דבר שישים קץ לכל השערורייה ויחד עם זה יבא קץ גם לקיבוץ כולו.
לפני שש שנים נגזר עלינו להיות קיבוץ מיוחד, קיבוץ של מפלגות שונות. זה לא היה הכרחי לדעתי, נבהלנו מגורל הגדוד והשלמנו עם הקמת יסודות שנוכל להתקיים. העריכו באחר דווקא את הדרך הזאת אולם הוא חושב שהדרך הזאת מאפשרת זיופים גדולים. רצינו להיות נאמנים למציאותנו הטרגית, לא הבטנו רחוק, התרכזנו בהקמת המשק.
שמנו את מרצנו להמשיך בשקט את העבודה. שמענו צריך לעשות* דפוליטיזציה של הקיבוץ. צריך להפריד בין המשק ובין החיים. הדבר הזה היה מוכרח להתפוצץ. טיח כמו שלום בית אינו יכול לשאת בנין כה כבד כמו חיי חברה שיתופיים. חיים בהשלים שזה אפשרי.
הכוחות שנבדלנו לא נבדלו בחיים והמשיכו לפעול מבלא שהייתה לנו הקונטרולה עליהם. יש מלחמה בין הכוחות מי ינצח קודם. שואל עד היכן זה יגיע. איך זה העיקרון הזה של התחרות חופשית מתבטא בחיים. הננו עדים אצלנו ודברים שאין כבר קומונה, כל אחד מוכרח לדאוג לעצמו, הדברים ידועים, במקום תא סוציאליסטי הננו תא מיניאטורי של החברה הקפיטליסטית. הגענו למשבר של אי אמון הדדי.
האם יש מוצא, יש מוצא אחד לדעתו, לייצב שיווי משקל של כוחות בקיבוץ. עד כמה שהדבר הזה תלוי בנו רק כמה נוכל להתקיים. מוכרח להגיד שהננו חיים את העובדה שחברי השמאל מחישים את הקץ, הם רוצים כנראה להקים במקום קיבוץ זה קיבוץ אחר. אינו מאשים. השעה היא אולי האחרונה שתחשבו על זה תכחישו אם אתם יכולים. אז יכול לבוא בינינו להסכם. או נוכל לדבר על כל השאלות על הקומונה, על המשק, על החינוך וכו’. אם לא תכחישו תגעו שהנכם מקימים על בקיבוץ מלחמה על חיים ומות.
גורל הגדוד ישיג אותנו, הוא מסכם את דבריו לא לקבל שום החלטות בקשר עם הדברים האקטואליים, אלא לגשת ישר לברור השאלה היסודית שהוא הציג.

דרור:  מה זה אומר לשאוף לשיווי משקל.

אליעזר:  זאת אומרת להסתלק ממגמת התפשטות ולהחזיר את האמון.

 

 

יוסף פ.:  כל זריקת דברים כמו שעשה את זאת דרור היא לא רגילה אצלינו. הוא אמר חברי המפא”י משתמשים למטרתם הפוליטית בתפקידים כאלו מתוך חלק פרוגרמטי של עבודתם בקיבוץ. הוא מונה משלים לביסוס נימוקו מנדל פ. העלים מכתב, האם הוא שכח שאז עוד לא היה מפא”י. הדבר השני מיסים, כל זמן שלא תענה על שאלתו של אפרים האם פנה איזה זרם פוליטי בתביעת מיסים ולא נענה, כל זה זמן שלא תוכיח את זאת היו דבריך דיבות ושקרים.
לעצם העניין. קרה מקר שנתקבל כרוז למזכירות ונונק לא מסר אותו, אני חושב שלא בחובתו של נונק היה למסר את הכרוז. 
נכון היה לו נונק שלח את הכרוז חזרה. הכרוז הוא של חברי הפיקציה. בולק היה במבוכה מה לא לעשות, באותו הרגע שנודע לבלק שגם פועלי ציון משתתפים היה החמר בידו לקרא לאספה של חבריו.
אם אני ציינתי שדרור אחראי בעד הטון שהכניס אני רוצה להראות מי אשם בשערוריות הנעשות אצלנו.
מתנגדים וכרזות שמפזרים שיקוצים וגדופים יתלו על גבי הקיר של חדר האוכל. בולק וחברים אחרים מפזרים דיבות על השתייכותי לפיקציה, אני דורש אותו למשפט. –(דבר שניכנס באמצע) 
ניצחון אחד ישנו, בולק ניצח. כוונתו של בולק לסבך אתכם למלחמתו הוא. זאת כל השערורייה שבולק הקים אותה כאן. בולק רצה אתמול לסגת אחורה, הוא רצה להסכים להסכם הקיים, היום אנחנו נחליט על ההסכם שלא תהיה אפשרות של הקמת שערורייה מחדש.
אנחנו נעמוד על זה שלא יבוא חמר מפלגתי למזכירות. 

דרור:  לפני שייגש להביעה דבריו לדברי אליעזר, רוצה להעיר שלא הייתה פליטת פה, הרשם שהננו חיים בו הוא נכון. חברי המפא”י רוצים להשליט כאן סדרי ההסתדרות. חברי האופוזיציה הם אינם חברים שווים. זה הוא הרשם שלי שאנו חיים ככה בקיבוץ.
נאלץ ככה להעמיד את הדברים כי הנה מכריזים חברי המא”י שהנם כלם כאלה ואחראים כלם, בעד המעשים שקמים מדי פעם בפעם.
לדבריו של אליעזר. מה שהוא אומר זה על אחריותו הוא. הוא משקיף אחרת על עתידו של הקיבוץ. לא יתכן שלא נמצא אופן של דיון משותף על דברים אובייקטיבים. מבחוץ יתפלאו אנשים למצב שכזה הנהו. הוא מוכן לשיחה כזאת אולם שואל אם אנו כלנו מוכנים להעמיד את השאלות ככה ולשנות את פני חיינו. אליעזר עושה אותנו לאחראיים שאיננו קבוץ הומוגני. לפי שהוא רואה את הקיבוצים אינו מוצא בהן חיים יותר יפים מאשר אצלנו. בשום שדי פעולה אינו מתבטא בדבר. אין אף אחד אחראי בעד הפילוג אצלנו. אם חברי הקיבוץ הארצי יהיו שלמים אתם ויראו טוב באמת בקיבוצים שלהם ישנו שקט במובן פוליטי, הוא חושב שלא פחות מאשר בשאלות פוליטיות יכולה קבוצה להתפורר גם בגלל שאלות אחרות. מה דווקא נאחזים בשאלה הפוליטית. אם אנו שותפים לכל מאשר מתרחש בארץ, למה לראות דווקא בזה אבן נגד ולראות שדווקא מפני זה אין זכות קיום לקיבוץ. הוא מכיר שבגלל פילוגים פוליטיים יכול לבא קץ. יתכן שפעם יכול לבא מצב שהיחיד יכיר שכל משלו בקיבוץ טפל לגבי צו השעה מה שקוראים ללכת לבריקדות. 
אף פעם לא עלה במוח דווקא של חברי השמאל להרחיב את הרכבו לטובת שמאל ולהיעשות לרוב. אין לנו אפשרות להוכיח אחרת מאשר ההכחשה המעשים יוכיחו. אין מצידו שום הפרעה לברור שאלות ולאפשר המשך קיומנו. מסכים לא למר בשאלות המעשיות לעת עתה ולעבור לדיון על שאלותיו של אליעזר.

סמט:  … מצין גם כן שבמשך כל זמן של עבודתו בוועדת התרבות עם קובה לא התרשם שקובה היה רוצה להשתמש בתפקידו להעברת מטרות ידועות.

קובה:  דורש את ברור הדבר היות שחשוב לו שיצחק פ. בעצמו לא יאמין בזה.

אפרים ר.:  נכון שהדברים שקרו הם טפלים אולם טפל גם כל היסוד, ואנשים קושרים במקרים הללו דברים יותר חשובים. שמענו דברים מעניינים היום אשר הם יכולים להשפיע בעתיד.
נאמרו אתמול בשם דרור וחבריו האשמות כבדות נגד חברי המפא”י, המשתמשים בתפקידם לשם מטרות פוליטיות. הקיבוץ בשבילם לא כלום, החיים החברתיים לא חשובים כי אם הן ניצול מפלגתי. מתפלא על העוז שיש בו עוד אחרי כל הדברים הללו לקום ולדבר.
האם יש ערך לאיזה הסכם. יש מופעים אח”כ באופן קולקטיבי להפריע בעד קיום הסכם. איך אפשר עם איבוד אמון כזה להמשיך בתפקידים. אולם החיים להמשיך מכריחים* אותנו
לדבר. (יצחק נ. מבקש להפסיק את אותו הטון של אפרים).
הוכחות לא אדרוש כי אינו ניתנות. היום שמענו שוב על קיפוח על חפש דעות, האם חברי השמאל באמת חושבים כי מקפחים אותם. ואני יודע כי הרבה מחברי המפא”י מרגישים בשנים האחרונות את כל התהומות המפרידים היום, ומרגישים את עצמם כ(נ)בלי מולדת. ואם גם השמאל מרגיש כזה רשי באמת אין שחר לקיבוץ כזה.
מדוע אנו מרגישים ככה. עובדה היא שזה מספר שנים מעמידים אותנו תחת חרם, לעמוד הקלון בעד כל המעשים הללו ההסתדרותיים אשר חברנו מרגישים את עצמם קשורים אתם. אטמוספרה של שיקוצים בוץ כלפי כל הקשור, ובכל זאת אנו הגאים החזקים המשליטים את סדרי הסתדרות כאן.
מהו פשר המדנים? הגענו לחלוקי דעות: ההופעה הראשונה הייתה הופעת הקומוניסט להרצות באידיש. אנו התקוממנו נגד זה.
ההופעה השנייה, התנגדותנו לנסיעתו של דרור למועצת ההסתדרות במקום אליעזר היות והוא לא הציג אז את דעות הקיבוץ. ונגמר בפשרה שדרור יודיע על זאת במועצה שלא מציג את הקיבוץ.
הופעה שלישית, ראשון למאי עם תוצאותיו. ובולק עם התופעות וסגנונו אשר מוכרח היה להקים את כל החברים נגד הופעתו.
ענין השקלים. התנגדות לשקלים, והתעמולה הכרוזים והתוצאות, התרומות לקרנות ומסי המפלגה. הדרישה לשוויון במיסי מפלגה גם לחברים באינם קשורים עם מפלגה ופרוגרמה.
ואחרון הפרת ההסכם הקולקטיבי. תביאו גם אתם הוכחות על צעדים מצדנו, אם ישנם, להבאת הקיבוץ לידי מסלול זה.
העמדה של דרור להציג אותי בתור היחידי המשתלט למרות שאינו מניח את זה בשמאל.
ועכשיו שוב לעבודתנו במוסדות. בהתחלת שנת למוד זאת כשעמדה שאלת שיחות משותפות הביעו חברים אחדים אי אמון לי והתוצאה מזה נאלצתי להתפטר. עכשיו באה שוב האשמה כזאת. האם אתם מתארים לכם שאנשים הללו יוכלו להמשיך בתפקידיהם. זה רטא צריך להשפיע גם על כל החברים המשתייכים לכת זו הנאשמת באי אמון וא”כ* לאנשים העומדים בתוך תפקידים.
האפשרות של חיים משותפים ועבודה משותפת לא יתפוצץ ע”י כרוזים כי אם ע”י האשמות שאין להן הוכחות. אינני יודע כמה זה ישפיע על ענייני המשק, לי ברור שמדת מה זה כבר פגע.
הבעתי דעה פעם שכל זמן שיש רוב ציוני בקיבוץ אני יכול עוד להיות פה. לא אוכל להמשיך בו אם הרוב הזה יתמוטט. שמעתי כבר שחבר אחד שאל מתי אפרים יעזוב כבר? אנו לא רחוקים כבר מרוב. בשביל החברים שהם רוב אולי זו היא עוד אילוזיה שהקולקטיב הוא ציוני כי אם יהיו פה פרטים ציונים לא יעמדו כל הקשרים והעבר החברותי נגד הסכנה. לכן אינו שם לב להתאוננותו של י. ניגר שכובלים אותו אם הוא צריך להופיע ולהודיע על אי רצונו לקנות שקל.
אפשר להרחיב על זה את הדיבור כי השקל הוא רק סמל ומאחוריו יש עניינים ויסודות יותר חשובים, אולם אולי זה באמת שייך לאותו הברור שאליעזר דורש אותו אשר אם אמנם אשתתף בו. אין לי תקווה רבה מהברור הזה, הוא יוסף רק הוכחות לקיפוח.

צבי נ.: אני מבין שהחברים שהתווכחו כאן שאינם חברי השמאל רואים בזה עוד דרך להשתלטות מצד השמאל. יהיה מיותר להתווכח כי האמון עוד לא שב. אין מי שיחשוב שהשערוריות האלו שקמו כאן השנה או לפני שנה וחצי הם עוד ג”כ צעד לזה.
… בכל אופן לא ראינו את עצמנו נלחמים בקבלת חברים להגדיל את מספרנו. לו חשבתי שאשאר תמיד בארץ מעוט הייתי אומר נואש. אולם העובדות משתנות ומשנות את יחסי הכוחות. סיגים לא יועילו יש רק סיג אשר יאפשר את החיים יחד. לכן צריך לקבל הסכמים.
אפרים רוצה לראות כאן קיבוץ ציוני, לא נסכים לאותה הגדרה הציונית שאפרים מסתמך עליה.
אנחנו צריכים לצאת מכאן עם אפשרות של עבודה. דרוש שפירושים של החלטות לא יינתנו ע”י שום מוסד שהוא מחוץ לשיחה.

הפרוש שרוצים לתת כאן להחלטה בעניין הכרוזים אינו מסכים לזה. מכתבים שיבואו לקיבוץ מוכרחים להביא לפני החברים מאיזה מקום שלא יבואו.
אנו לא נסכים לשום הצרה להצר את חפש של חברים. ויהיו הדברים כעין הצעה.  

סמט:  יש לראות שיהיה עוד המשך לשיחה.

אליעזר:  לו חושב אם הוא מוכן להרצות חשוב אם רוצים להיכנס לברור יסודי שיביא אותנו לידי תוצאות ומסקנות. אני עומד על זה שלא לקבל הפעם החלטות. מציע שיצביעו אם לקבל החלטות.

רבקה:  בהצעתה לא התכונה לא רק לצד אחד כי אם לשני הצדדים

                     מקבלים את הצעתו של אליעזר.

                      שיחה כללית       21.2.1932 

אפרים ר.:  הודעתי אתמול בישיבת הוועד הפועל כתוצאת השמות הנני מוכרח להתפטר. מנמק את הסבות. באו האשמות מצד גוף מאורגן הנני מזדהה עם כל הדברים המקרים שבאו האשמות הכלליות. גם במקרה הראשון של מנדל פ. בשאלת המכתב חיבתי את התנהגותו. בשאלת מקרה של נונק. בשאלת המיסים הנהו עומד אחרי המקרים האלה. גם במקרה של ישיבת הוועד הפועל הנהו עומד על אי נכונות במסירת הדברים על ידי דרור. הבאה גם על ידי דרור האשמה כשם שההסתדרות מדכאה את חברי השמאל כן גם עושה הקיבוץ. הפרזנטציה בתוך ההסתדרות היא לפי יחסי הכוחות, על דבר דיכוי וזלזול כבר דבר בשיחה הקודמת.
מובן שהסתדרות אינה יכולה להיות מוכרעת על ידי הרוב. מובן שאם חלק גדול מאשים אותנו חברי המפא”י בהאשמות אשר הטילו עלינו ואשר אני מזדהה אתן.
אינו יכול הלאה לשאת בכל האשמות האלו ומבקש להחיש את בחירת ממלא מקומו.

נונק:  היות שהאשימו אותו והביאו אי אמון במילוי תפקידו, בתור בחר הקיבוץ הנני מגיש את התפטרותי.

משה ג.:  מציע לא לקבל כל התפטרויות כאלו, זה היה אומר שעל כל חברים מאורגנים לא לקבל תפקיד. עלינו להמשיך את העבודה המשקית. צריך להבדיל בין הדברים.

נונק:  לדברי משה, גם באופן אישי מרגיש את עצמו נפגע באשר הקיבוץ לא הגיב בזמן שהובע אי אמון לעבודתו בתור חבר המפלגה.

דרור:  אני חושב שלפי הגיון ומסורת הייתי גם אני צריך להתפטר.
מסרתי לחברי את התרשמותי ומסרתי שלא אוכל להמשיך את עבודתי בוועד הפועל.
האוירה שנוצרה לא מאפשרת עבודה משותפת, חברי הסבירו לי שהדבר לא נכון, יפרשו את זה בסיבות פוליטיות והדבר ימנע כל אפשרות של עבודה משותפת. אחרי התפטרותי שני חברי הפועל לא חשוב עוד עם התפטרותי תבוא או לא. הייתי רוצה לדעת אם זאת הודעה קולקטיבית או לאו, במצב כזה מובן שאין מה לעשות.
איני יודע אם אני אמשיך או לא אמשיך הדבר יוברר לי מחר.

אפרים ר.:  … התפטרותי באה לא אחרי התייעצות קולקטיבית אלא על אחריותי אני.

נונק:  מודיע את אותה ההודעה. הסתלקותו של דרור לא נחוצה לו בשביל מילוי תפקידו היות האי אמון הובא מצד חלק גדול של חברים.

 

 

וובציו:  תמיד בהופעה שערוריות כאלו מסתלק לרב האיש הנגוע, הקיבוץ מקבל את ההצעה ועובר לסדר היום.
סתירות הולכות ומתגברות אם אנחנו לא נעשה מאמץ משותף לביסוס עתידנו. כל הסתערות יכולה לזעזע אותנו. כל מטר גידופים, הכללות, שיגור כל מיני האשמות, ברור שאי אפשר להמשיך את העבודה. מקרים כאלה טפלים בעצם יכלו להשכיח את האנשים שמחר צריך לקום ולעבוד יחד.
צריך לחדול מלעבור על סדר היום על מקרים כאלה ולקבל קרבן של איש אשר עמד במרכז העניינים אלה וללכת בעיניים פקוחות לקראת הנעשה.

אפרים ר.:  אי אפשר שאיש בעל תפקיד ירגיש האשמות כבדות כל כך, האשמות אשר הבאו מצד מספר כה גדול של חברים בעלי משקל בקיבוץ. לא יקשה למצא איש מוכשר במידה כמוני ולא כדאי לא לקבל את הודעתי.

תמר:  משונה שתיקת אנשי השמאל.

צבי נ.:  האשימו גם את אנשי השמאל. אי אפשר להגיד שמשהו מהשמאל יכול לקום ולקבל תפקיד. איש לא יאמין שימצא כעת פתרון. השיחה טרם נגמרה, אני חושב את עצמי בדיוק כה אחראי כמו חברי המפא”י בדיוק באותה המידה. איש לא ירצה במצב כזה להמשיך בתפקיד. אין לי כעת הצעה מעשית שיכולה לפתור חיובי. אין אפשרות למצא כעת פתרון.

קובה:  משתומם שמתייחסים יותר ברצינות להתפטרותו של אפרים מאשר להתפטרותי. אני נימוקי הם יותר יסודיים. אפרים מקבל עליו את האשמות שהאשימוהו, ואני בכלל מכחיש את עצם האשמה. אי אפשר באמת לשאת בתפקיד תחת פקוח של שבע עיניים. איני מבין איך זה התקבל הרשם שדווקא השמאל גדף באשר דווקא הוא עמד תחת מטר של גדופים.

תמר:  רוצה לשמוע עוד מחברי השמאל אם כלם מתכסים עם דעותיו של דרור.

בולק:  התקופה של וידוים כבר חלפה (מהצב בשבילך).

אפרים ר.:  אני מיאמר להיות בעל משמעת למרות שהודעתי בזמן בחרתי בהתחלת השנה שאיני מסוגל לתפקיד הזה, גם כעת הכנע להכרעת הקיבוץ אולם ארגיש את עצמי אנוס על ידי השיחה.

יוסף פ.:  איני יכול להשתחרר מהרגשה שדרור וחבריו לא ראו את ה(מילה בלועזית) שהדברים יכולים להביא וכנראה היו מוכנים למצב שהתהווה.

דרור:  הדברים של יוסף פ. הם לא יותר מאשר דיבה.

נונק:  איני יודע אם ידעו חברי השמאל אולם היו צריכים לדעת.

בולק:  האשמה שאיננו ציונים יותר פוגעת. האשמה כזאת יותר קשה. הדברים בכל זאת נתקבלו בתור מלחמה מפלגתית.
השיחות שלנו הן ממש פרלמנטריות, האשמות הבעת אי אמון התפטרות פיוס וכך הלאה.

תמר:  למה שומעים כל מיני דברים מחוץ לשיחה ובשיחה לא שומעים.

לוזר:  לפני זמן שמעתי מפי מניו לרגל מקרה אחד “למה אנחנו סובלים כל זה צריך לגרש אותם כבר”. עוד דבר אחד המקרה של שלום. האנשים לא קבלו עליהם את ברור הדבר. חברי המפא”י סולידריים בכל מקרה ולא יבא. תדזיו לא התערב למרות שדרש את זאת.

סמט:  קשה למצא פתרון, הדברים מסתבכים מדי פעם בפעם. אולם נדמה לו שאי אפשר לגשת להצבעה. היה רצוי לא באו עוד דברים להארת המצב, אם לא נגש בכל זאת להצעות.
מצבעים על הצעות של משה ג. לא להתפטר עד גמר שיחות הברור.

הרב בעד ההצעה.

אפרים ר.:  לא מצאתי הבנה לדברי. הקיבוץ עשה אונס עלי.

                       שיחת חברים       27.2.1932
אליעזר.
לפני שייגש לעצם הדברים רוצה לסלק כמה דברים.
כבר הופיעו ניסיונות להכשיל את הופעתי בתור איש
היו כבר ניסיונות לסתם לי את הפה, אני מוכן לצאת עם כל אחד לדו-קרב. פה העמידו להבחנה אם אני מאמין בבירור או לא. אני ניגש לבירור הזה מתוך חסר ברירה, יש לי הרגשה שכולנו הצצנו לתוך פי התהום אשר אליה הקיבוץ מתקרב ויש לבחון אם יש לנו דרך חזרה.
אני רוצה להעמיד את הגורם השלישי. יש עוד צד אחד בקיבוץ שהוא מקופח. אנחנו חיים בקיבוץ הזה מקופחים מאד במשך שנים הרבה.
שנית אנחנו בהתפתחות הפנימית של הקיבוץ רכשנו מפלה גדולה. אנחנו משמשים מטרה לחצים משני הצדדים גם יחד. אנחנו סובלים כשלון אישי כקיפוח תמידי.
מאתנו נשלל רעיון של קיבוץ כמו שאנו מבינים אותו. אנחנו איננו מסוגלים לשנות ולהטביע את חתמנו.
הקיבוץ איננו יכול להתקיים בלי רעיון משותף. אין עוד קיבוץ כמונו – הקיבוץ איננו יכול להתקיים בלי רעיון משותף הוא חסר יסוד. יחסים פרטים לא מספיקים, גם מסורת לא מספיקה, גם המשק איננו ערובה לקיום הקיבוץ. הוא אובייקט לפעולת אנשים. הקיבוץ מאבד את הרסן של יצירת המשך.
אבל יש אצלנו חפש של ביטוי ויש חפש של מחשבה יש חפש לחיות בקיבוץ בתור מעוט. הקיבוץ זהו המסגרת של הקולקטיבית הרעיונות. בתוך המסגרת הזאת אנחנו יוצרים. אנחנו איננו חושבים את אופן הפעולה הזאת בתור המוצלח ביותר. גם אצלנו בזמן של התגבשות יש אבני נגף, יש גם יחסים רעים, יש גם מריבות, אין מה להסתיר, אבל ישנו מנוף שהוא ערב לכל אבני הנגף.
אני מוכרח להגיד שבזמן הניגודים במפלגות הפילוג הזה היה מחבל מאד בתוך הקבוצות.
יתכן שמישהוא יגיד שאצלנו לא יותר גרוע מאשר במקומות אחרים. יש תלישות מתנועה יש דלדול ושתוק, יש הופעות של ירידה בקומונה – אצלנו ישנם כל אבני הנגף ואין לנו המנוף להתגבר עליהם. אין לנו השליטה בתור קיבוץ על כל מיני דברים שבהם תלוי קיום הקיבוץ.
דרור שואל מי אשם, אני מוכרח להתעסק בהיסטוריה. זה לא כל כך נעים. הוא מעלה דברים כואבים מאד. אני מוכן להגיד שבהתפתחות שאליה הגענו יש סבות אובייקטיביות. היינו הראשונים, לא היה לנו מופת, היינו קולקטיב רעיוני, ככה חיינו במשך שורה של שנים והיינו נתונים בקשי, לא הייתה לנו הדרכה.
בתקופה הראשונה היה הרבה רוממות אבל גם יסודות של הרס. היינו צעירים מאד, ולא היינו בוגרים, הגרעין של הקיבוץ נכשל עם הניסיון הראשון להעמיד בפני הקיבוץ הזה תפקיד. כבר אז הייתה לנו מעט מאד שליטה. אז התבצרתי ברעיון שהמפעל המשותף שהוא המשק. המשק זהו תעודה חשובה מאד, תנאי כל יעבר, אבל איננו ממלאה את התפקיד אשר מעלה אותו לקראת יעודים.
ההתפלגות אינה אבן נגף היחידה, ההתרוצצות בשטח זה נותנת יסוד להשתלשלות לפרוצסים של אבדן השליטה. מורכבים משלושה גופים רעיוניים כל אחד פועל בהתאם לאינטרסים שלו.
אנחנו איננו ניטרליים – משמשים מטרה לחצים ומתערבים לפעמים באופן אקטיבי.
כדאי שארטק יציין במה אנחנו אחראיים למצב הזה ובמה דכאנו את הקיבוץ. דווקא היו לנו גם התנגשויות עם הצד השני למפא”י בוודאי היה במקום אופי פוליטי מובהק. למפא”י יש אופי דפנסיבי וחסר כוח משיכת ההמונים. אין לה טולרנציה למיעוטים והיא חוטאת בהרבה. מפגרת.
אינו יכול להאשים את חברי המפא”י ולא את הפרוגרמה שלהם במה שהאשמים. לא ראה יחס לויאלי מצד מפא”י בעניין המיסים. השומה”צ פנה לנדל בדבר תשלום מיסים בתור חוב. הוא ענה שלא ישלם חובות, פרק מביש.
היחסים בין הזרמים קשים מאד המתח של הפילוג גדול מדי. הניגודים מקבלים צורה של איבה ומלחמת מפלגות.
אנחנו מוכרחים להגיע להסכם מפורש שלא יהיה אף חלק שיחרוש מזימות. לחדול להיות מיעוט בקיבוץ. לכך נחוץ רצון רב וויתור. בלעדי זה אין פרספקטיבה.

נחוץ לקבע את הניגודים שבהם אין הופעה משותפת – אולם נשאר שדה רחב לפעולה משותפת.
הקיבוץ מעורה בתוך מציאות יהודית וסוציאלית עולמית ישנו רכוש עצום שאנחנו בתור קיבוץ יכולים לשלוט עליו. שאלת החינוך – האם נספק רק את האמצעים החומריים או גם נחנך.
אם רק הפרנסה שלנו תהיה משותפת והתווית דרך החינוך תהיה חופשית לכל פרט, הדבר הזה לא יקום.
שהחברים יוכלו להיות במשק יוצרים. זה לא רק בסיס לקיום חומרי. זה גם מקום להנאה ושמחה פרטית, אפשרות לגלות פשרנות. אין אצלנו הבנה שכל החברים צריכים להגיע במובן זה אל הנחלה.
אנו חיים בתוך ייאוש, מועקה. אין כר להשתרע. אין לחברים ספוק. מכאן אין הקומונה שלמה. מכאן הרצון של הפרט להבטיח את עצמו.
לא כדאי להתווכח אתי. לא תקפתי יותר משהיה הכרח בגבולות הברור הזה. אם הברור צריך לשאת פרי נחוץ שהאנשים יספרו איך הם רואים את המוצא. איך אפשר לקרב את הקצבות.

                      שיחת חברים       2.3.1932

דרור:  לדעתי קיים אליעזר את הבטחתו והעמיד לוויכוח שאלות יסודיות ביטוי ממין יותר מאשר השיחות הקודמות. מכיר בזה שלא במקרה הזכיר אותי במשך דבריו ואני אנסה להסביר את עמדתי. לא פעם נעמדתי במצב שתבעו אותי לאחריות בעד דברים שפעם הייתי מעורה בהם. מה הוא הקו המוביל את דרכו של הקיבוץ ואותי בתוכו, שתים הן השאלות שהן ציר בתוך הוויכוח של
א.  א) הקולקטיביות שלנו, ב) סדרי והנהלת המשק שלנו. למען לעמד על הקולקטיביות הרעיונית מוכרח לעמד על דברים אחרים. בכדי שהחברים יבינו אותי בפרט החברים שלא היו* קודם בקיבוץ אטריח אותכם לשמוע קצת מהתולדות.
הודיתי בזה תמיד כי לדעתי בתור אדם עם דרך ידוע דרכי היא זה של השומה”צ. ואם נרצה היום להיות נאמנים מוכרחים להודות שהננו ממצאים דרך אבולוציה שלא קפאה עד היום. הייתה זאת דרך לאומית טהורה ורק בהמשך הימים נוספו לה אלמנטים ולא מעט הודות לדור ואנו בתוכם שהשתתפו בתוספת זאת.
כבר מזמן בואנו ארצה ידענו שלא תמיד נלך יחד ותיכף בפגישה ראשונה הכרזנו שאיננו מזדהים עם כל זה משכבר אז נמצא בארץ.
בזמנים כבר אז ראו אנשים שונים את עתידנו שחור מאד. מה שבעבר זה היה טוב הווה הוא לקוי ומנבא הרס. ברור שצורה קונקרטית של אידיאל איננו יכול להיות שווה לאותה התמונה שמתארים אותה איך שהיא צריכה להיות. המציאות מעמידה במצבים שונים אנשים שאינם יכולים לעמד בה ועוזבים אותנו. אותם החברים שמהווים היום את הקיבוץ מוכרחים להודות שהיסודות אשר הקמנו הם טובים. הרע מתחיל שנוסף עוד מומנט אחד, המומנט הפוליטי.
בהתחלה סמכנו על האינסטינקטים ורצון טוב והלכנו עם הצבור, אולם בא זמן שלא יכולנו להיות נלווים אלא להיות גם בזה עצמיים. לי היה ברור שאם לחזוק עמדותינו המשקית היה הכרחי שדרכנו תהיה משותפת, לא כן בעמדה הפוליטית. מרד אי הסכמה היה כבר אז בקיבוץ. האנשים שקוראים להם קסטא היו מאוחדים פחות או יותר בדעות שלהם היה בכוחם להתוות דרך. כשהגיעה השעה מתוך התבגרותנו להביעה גם את דעתנו הפוליטית אז בא הפילוג.
לו חשבתי אז או גם עכשיו שצורות ואופני הביטוי הפוליטי עומדים בסתירה ליסודות הראשוניים של הקיבוץ הייתי מפקפק בעתידו בקיומו של הקיבוץ. לפני שנים אחדות כשבאו בראשונה לביטוי העמדות הפוליטיות שלנו הייתי בטוח שזאת הדרך הנכונה להיות גם נאמן כל אחד עם עצמו ולא לסתור את יסודות הקיבוץ.
איני רואה סתירה יותר גדולה מאשר הזיהוי בין קיבוץ ומשק ודרך פוליטית, ביטוי מסוים השתייכות לזרם פוליטי אם זה דבר בלתי נפרד מחי הקיבוץ. אם חושבים שכל מה שנעשה בצבור הפועלים אינו יכול לעבר עלינו בלי הד. אין סכנה יותר גדולה מאשר להתנאות את הקיבוץ מדעות פוליטיות. כמו שלא יעלה על הדעת שלא יכול להישאר בקיבוץ משאינו מאמין בקיבוץ.

אם אנו באים לברר דברים לא צריך לבא במומנטום אישיים.
עוד פרט אחד בוויכוחו של אליעזר. סדרי הנהלת המשק. צריך לדעת כי הפילוג בשטח המשקי לא מתחיל מאז שקם בינינו הפילוג הפוליטי. כבר בזמן עליתינו צוינה ההופעה של משקיסטים ואנטי משקיסטים. אני שייך לסוג זה של משקיסטים אני אומר שמשק בשבילנו זה אמנם לא הכול אולם תנאי לקיומנו. אותו חמר אנשים לא היה מתקיים ללא המשק. הרעיונות המשותפים מחייבים יצירת משק. הפילוג בתפיסה, המשק בשביל החבר או להפך היה מזמן, בלי קשר עם הפילוג הפוליטי. הדעות האלה מצאו להם ביטוי תמיד ואי אפשר לחייב איש או קבוצת אנשים בדרכנו במשק. דעתו של אליעזר ש 2/3 מאנשינו יכולים לנהל את המשק, אני חושב שזה לא נכון. נחוצות בכל זאת תכונות נוספות. ואם כאן הסתירה אפשר לבוא ולתקן את זה. ניסיון רציני לכך לא היה, לא ניסו ניסיון או אופן הנהלת משק אחר להעביר ולהראות אותו.
מדי פעם בפעם נתבעים אנו להגיד מי אנו, כאלו לא חיינו ביחד ולא הכירו אותנו. השאלה הזו העמדה כעת ברצינות, לא נשתמט להעמיד דברים שיראו את פרצופנו הפוליטי. למעשה קיים ארגוננו שנתיים. מאורעות ארציים הכריחו אותנו להתלקט מחדש אחרי פזור האופוזיציה. בזמן איחוד המפא”י. עד כמה שיש לנו צרך לברר שאלות שונות היננו מתאספים וגם בזמן שקמה עלינו התקפה מצד הקיבוץ. זה האופי של הארגון השמאלי בקיבוץ. יחד עם זה שאיננו ממשיכים באופן יסודי את עבודותינו ישנם בינינו יסודות מוסכמים.
אבן הבוחן לפי אליעזר היא השאלה הציונית. האפשרות היחידה לסמוך על הצהרות, מי שמכיר את הופעתנו איננו יכול אם יש משנקרא לויאליות אינו יכול לדרוך בכל הזדמנות ספק בציוניותנו.
אמרתי פעם אם יכול משהו לבנות את א”י עם אנשים בלתי ציונים של הסוכנות איך זה אינו יכול לשבת יחד בקיבוץ עם אנשים שאינם שוקלים שקל, אין לזה כל שייכות עם הציונות שלנו.
אנחנו מוסרים את קולנו לאותה המפלגה שהיא לנו הקרובה ביותר, יכול להיות שפעם נמצא את הכתבת. מוזר שארגוננו מופיעה בצורה כזאת כמו שזה תאר אליעזר. נדמה לי שלא יוכל להראות אפילו על מקרה אחד. לא צריך לזהות את בולק עם הארגון שלנו, יש לו די אומץ להופיעה ולהכריז על דעותיו הפוליטיות.
חוץ מעובדה אחד לא ראיתי סמנים אחרים…

חסר עמוד אחרון.

 

                              שיחת חברים       16.3.1932

קובה:  בקשר עם עונת בקור האורחים, מציע לבחור באיש שיקבץ כהוגן את האורחים וייתן להם גם את כל ההסברות הנדרשות. יש גם קושי בהלנה, המצב הוא כזה שמוכרחים לדרש מהחברים את מטותיהם. מציע לסדר תור,  לפי חשבוני יצא שפעמים בחודש יצטרכו חברים למסר את מיטתם. לסידור האורחים מציע, לסדר את האיש שיבחר בעבודה כזו שיוכל להתפנות בכל עת.

אפרים ר.:  נקודת הפסגה של השיחות עברה והעקץ שהיה בשיחות הראשונות נטף וחזרנו לאותו המצב שנשאנו את הסוף בדומיה. ולא כף לקחת אחריות בעד שבירת הדומייה למרות שהיא לא מבטיחה מצב יותר טוב מקודם. דרור אמר שדבריו הם בכוונה תחילה ואם דרור התכון בהשקטת הרוחות הוא את מטרתו השיג. והסיכויים לתוצאות השיחות אם לא היו גדולים עוד* קודם הרי עכשיו פחתו.
ראינו שבנידון הערכת המצב ישנם אופטימיסטים ופסימיסטים. דרור הופיע כאופטימיסט. איני יודע אם האופטימיזם הוא כללי לחברים שבשמם דבר. אני סבור שהאופטימיזם נסמך על עובדה שאין מה לדרוש לחברים שבשמם דרור דבר. לעת עתה יש להם התקף הזה בקיבוץ להפריע בעד מה שלא רצוי להם, תקף להפריע בעד זה שרוב החברים פוחדים לו, במובן שחר לתנועה וקשר אתה.
אותה הסיבה היא גם גורמת את הפסימיזם שלי. כי שוללת את התקווה להגדרת הקיבוץ כפי הרצוי.
אף פעם לא הינו קולקטיב רעיוני. האנשים שחושבים שפעם לא הייתה דיפרנצציה משלים את עצמם, או אינם זוכרים.
במרכז חיינו עמדו שאלות הפרט ולא כדי היום לעשות אידיאליזציה של העבר. לא התלבטנו גם יותר מדי בשאלות ציבוריות בארץ, אולי רק באי כוחנו. גם לא סבל הקיבוץ מתך בדידות זו. וגם היום נמשכים עוד הרבה יסודות שהונחו אז בקיבוץ.
ואני גם בשנים ההן לא הרגשתי את עצמי טוב ברוח זה ולא הזדהיתי עם הרוח המכוונת מאד.
מה שנימשך עד היום הוא הרגשת פחיתות הערך מתוך העדר של שליחות. כאשר אין שליחות אין גם פעולה תרבותית אם אין לה ההאצלה. הייתה אז תרבות מיסטית ובשנים האחרונות תרבות ליצנית. 
מתוך העלייה השלישית היו גם צדדים שלילים וחיוביים. לא כלם היו מוכנים מראש לקומונה כמונו. אולם הם ראו את עצמם ומפעלם כבריקדה. נשאו את כל הלך הרוחות שהביאו אתם מהמהפכות בחוץ לארץ. ראו את עצמם את עצמם כצבא להגשמת הציונות. ההתגברות על המשטר הזה באו עם כניסתנו למשק. והיינו כבר אז מפולגים עד היסוד בקשרינו לצבור בארץ ולמפעלו. ההתבגרות המחשבתית לא הועברה על הקיבוץ מתוך ההתפלגות בזו. ואם בזמנים האלה קמו התאים של המפלגות הרי מפני שלמפרע לא ניתנה תקווה למצב יותר טוב.
וסניף אחדות העבודה שנוצר אז היה כעניין פרטי של החברים האלה שעמד כאלו מחוץ לקיבוץ.
יש רצון כאן לפעמים להציג שהקמת המפלגות היא הייתה העובדה החותכת. החברים שנכנסו למפלגה עשו זאת כל אחד לחוד בלי קשר ובלתי תלוי אחד בשני.
זה נראה היה בבתירות הראשונות לכנסת. כמובן שאחרי שנתגלה שנמצאו 14 מצבעים בעד מפלגה הזו מצאו האנשים האלה את הקשר ביניהם. אחרי זה נוצרה האופוזיציה השמאלית ולה היו אספירציות על הקיבוץ. זכורה סימפטיה מצד הרבה אנשים לאנשי הגדוד ולרעיונה בזמן שהגדוד ראה את עצמו כבר כעובד ההסתדרות הכללית. והכריזו כבר על זה בולק בפגישת חבר הקבוצות.
ואתם החברים שמהתחלה היו להם כאלו קשרים פרטיים הם שהתארגנו גם בתור אופוזיציה השמאלית.
הייתה שביתת פועלים ערבים בחיפה. והצעו לנו כאן שהקיבוץ יימסר מחאה להסתדרות יחד עם פועלי ציון. כמובן שלא הצביעו.
כשאין מרגישים היום רוב מאחורי דעה אין נותנים להצביע ולא נותנים יחד עם זה לרב הקיבוץ להגדיר את עצמו היום.

שמענו כאן שלקיבוץ יש אפשרות להתקיים עד זמן הבריקדה ואז הקיבוץ איננו חשוב, אני מתודה שאני מרגיש את עצמי היום על בריקדה וכאן יש רבים בתוכנו שמחכים לבריקדה אחרת.
יש צפיה לבריקדה אחרת מזו שאנו עומדים עליה, הבריקדה הציונית.
לנו כאן הצורה הלאומית שלנו מול המעמד היא כנושא את הגאולה, ומותווה ע”י חזון  הסוציאליזם.
אי אפשר להגיע להבנה אחרי שמגלים טפח ומכסים טפחים כשעשה דרור – הענשת חברים בלתי משכנעת.   לארגון השמאלי לפי דבריו של דרור אין זיקה לשום ארגון ארצי – לא ידוע מה שחושבים על הזמן הקרוב. זה לא מנחם – מענין לפסיכולוג איכה אפשרי לאנשים מבוגרים שיש להם תשובה על כל שאלות הפוליטיות ואין להם פוביה בפני ארגון מפלגתי אינם משיגים בכ”ז את הזיקה.
קים עודף נעלם והוא מעורר חששות, יש עוד נעלם המטיל את צילו וזהו הקומוניזם.
הקולקטיביות הרעיונית מורגשת בתור נזק בהעדרם – לא מציע ליצר לעצמנו מסגרת קולקט.
יתכן שאחרי שקים הפילוג כיום אין אפשרות לבטל את מציאות חברים שונים בתוך נפלג בכדי לאחד קצוות. אולם החברים שאומרים שאיננו נפלגים ביסודות נתבעים לשנות בדבר אחד מקובל
א) יורשה מעתה לקיבוץ להגדיר את עצמו בשאלות הציבוריות שהוא נתבע להן כדרך שהוא מכריע בשאלות פנימיות.
ב) להסיר את הוטו מהצעה בשאלות שנדמה שנטפל בהן שמץ מה פוליטי. זה כולל הופעות מניפסטציוניות, יחס לקרונות למאורעות בישוב, בציונות, לתנועה הקיבוצית וכד.
קודמי נגעו בשאלות החינוך, רק מצין שיש הכרח לקיבוץ לשמר על הסוברניות שלו בשאלה זו. ברור שאפשרות להגיע להגדרה עצמית תובעת דרך של בירור ממושך, מחשבה מאומצת בדברים שהשתמטנו מהם.
אחרי כל ההשליה שדרור רצה לנסך עלינו אפשר להשיג עם נפח האחדות הקיימת – ויש אפשרות להגיע לאימת פילוג הרבה יותר גדולה מאשר עתה – וישנה דרך שנשליך את עצמנו למירור המלשנות*.      

                       שיחה כללית       31.3.1932

 וובציו:  יש הרוצים לנסך עלינו מאין אמירה “נצח בית אלפא לא יכזב”. הוא אינו מאמין בדבר זה מחוסר הגיון אשר צמח על רקע הפסיביות של הקיבוץ. הרקמה בה ניסינו להתעטף נקרעת באפן אכזרי ונעמדים לפני תהום פעורה. נחוץ להגיע לאפשרות לדעת על איזו יסודות אנו מתקיימים, הכונה לא למטפיזיקה אלא לדבר מדאיג יותר ליסודות אתיים.
והשאלה טעונה בירור – יען כי היסודות אינם ברורים די צרכם. ההיסטוריה רבים לא מעניינת.
נבדלים בהערכת ובביקורת העבר – בהגדרת היסודות ובנין הקיבוץ – בתפיסת בנין המשק והשתתפות החברים. בתפיסת בנין קומונה.
המשותף לכולנו הרצון לקיים את הקיבוץ ע”י אותם החברים הנמצאים כיום, מהן האפשרויות כיום ומה הן לעתיד?
דרור צין שהפוליטיזציה והדיפרנצציה הביאו ברכה לקיבוץ, חסר עוד להגיד שקיבוצנו צריך לשמש דוגמא לבניין קיבוץ בארץ. כנראה שהתנועה הגב טועה ואנחנו בדרך הנכונה.
יש לו הרשם שחסר הרגשת בית, בדידות וחיות.
כל האי סיפוק וההתמרמרות וכבילת ידים, אבדן מרץ ועוז לשנות את פני הדברים הם הרגשה הכללית ולא לפי זרמים.
ביתר הקבוצות קיים מנוף אשר מונע את הפיכת ייאוש הפרט לנחלת הכלל – השיתוף הרעיוני. אצלנו אין כוח להתגבר על רפיון הפרט והקיבוץ ע”כ מצבי נפש אלה נדחף למדרון.

יש אומרים שהקיבוץ מושתת על יסודות של אינטרסים. הוא חושב שזה מותנה  א) שהקיבוץ לא יהיה נבדל מהסביבה הכללית (רכושנות).  ב) שהאינטרסים יהיו מוגדרים ומשועבדים לעניין המשותף – אחרת מלחמת קיום ברוטלית בכל העולם הרכושני. 
אין שחר לחשב שאין מקום לבירורים וקורים רק אפיזודות וצריך להתגבר עליהם.
הרצון לקבל הכול כדרך הטבע נובע התכחשות למטרה עליונה הציונות והסוציאליזם.
לא יתכן ללכת בעניים עצומות לעתיד, נחוץ לסכם את הפרק של דיפרנצציה פוליטית אנרכית.
הקיבוץ צריך לקבע איך לזרמים להתנהג איך להמשיך את הקיום היקר לכולם. נחוץ ויתור של כל אחד שלא יחפוץ להתקיים ע”ח השני. במבחן ההדברות על שמירה על כבוד וקיום הקיבוץ.
צריך למנוע אפשרות שאחד יצא ממצב בלתי נוח יתפרץ להיות רב ולשנות את סדרי החיים. אם זה כאן לא יקבע זה יקרה מאחורי השיחה ונעמוד לפני הפתעות ומעשים קשים.

הצעותיי לבירור  א)  אף זרם אינו שואף להיות רב ולהשתלט. 
ב)  להחזיר לקיבוץ את המרות והסוברניות על השאלות במערכת חיינו.

צבי נ.:  כולם סובלים במידה שווה, אולם מוטעה לראות את כל המגרעות בשטח זה שעליו הוויכוח.
נתקלנו בברורים בשאלה אחת ודרשנו מהקיבוץ תשובה ומעשים האקטואליים. אולם רב האנשים נסו לעורר ברור יותר יסודי.
למיותר היה להעמיד סקירות היסטוריות, למיותר להזכיר דברים של משהו בתור האחראי בעד מעשיו ולזהותו עם הזרם אשר הנידון משתייך אליו.
אינו רוצה להיגרר אחרי הטון של אפרים, יש כאן שנאה וקנאה, גם לו שנאה למפא”י. הדברים שנאמרו מגלים טפח ומכסים טפחים, הטענה הזו נזרקה כלפינו מאז.
כל השאלות המעניינות אותנו הן שאלה הציונית והסוציאלית. ציונות זה ריכוז המוני יהודים בארץ. בשטח הציוני יכול אני להגיד בפה מלא שאני רוצה שיתרכזו כאן עד כמה שאפשר יותר יהודים בארץ. אינו מקווה לרב יהודי בארץ ולא למדינה יהודית, הריכוז בארץ יכול לפתור את השאלה היהודית שבגולה. אולם אומר, אני רוצה בעלייה יהודית, אינו מאמין ברב יהודי אחרי הצהרת בלפור, זה כבר 10 שנים כעת צריך כבר להוציא מסקנות.
הציונות מוכרחה להגשמתה להתחשב עם שני הגורמים, ברית עם אנגליה והתחשבות עם העם הערבי, השנים האחרונות הוכיחו עד איזה גבול אפשר להתחשב עם עזרתה של אנגליה. לאנגליה יש ציונות שלה. הפוליטיקה של אנגליה היא בכוון כזה שלא תאפשר התגשמות הציונות. כל האינטרסים האנגליים הם נגד הציונות. חיפוש אחרי בן ברית אחר לא יעזור לא ימצא אף אחד שיזיז את אנגליה מהפוליטיקה שלה. הערבים הם כיום מרוכזים מאד ובלי הסכם עם הערבים לא נזוז הלאה. זאת היא בעצם עמדות ברית שלום, אולם איני מקבל את דרכם הבורגנית.
אנחנו השמאל כאן ארגון לוקלי, אין אנו אמנם משתתפים בהיסטריה אולם אין אנו רוצים לחכות להתגשמות. אנחנו בעצם עושים אותו הדבר מה שאתם עושים. נכון אין אנו עושים הרבה בשביל להעביר את צבור הפועלים לדרכנו. אינכם צריכים לשאול אותנו שאלות כאלה: מה כוונתנו, אם עומדים אנו לייסד מפלגה חדשה וכו’. זה שואלים רק כשרוצים להרביץ.
נכון שחשבנו פעם שיחד עם גידול הקפיטליזם בארץ תתגבש מלחמתנו.
… אולם אין היום איש שיאמין שאפשר לבנות חברה סוציאליסטית בלי מלחמת מעמדות.
בה במידה שיגדל הקפיטליזם יופחת ערכה של התיישבותנו.
יש שחר לתנועה ציונית באותה המידה שהיא פותרת את שאלת ריכוז ההמונים היהודים בארץ.
אומנם נכון כי כל פועל ערבי תופס את מקום העולה הבא או היכול לבוא, אך הנני שולל את הדעה כי יש מקום בארץ לשוק עבודה נפרד עברי וערבי, אם כי איני שוכח גם כי קיימים מרכזים בתל-אביב וטול-כרם. – אך הננו חיים בתקופה קפיטליסטית וחוקי התפתחותה והדינמיקה – –
אומנם נכון כי כל פועל ערבי תופס את מקום העולה הבא או היכול לבוא, אך הנני שולל את הדעה כי יש מקום בארץ לשוק עבודה נפרד עברי וערבי, אם כי איני שוכח גם כי קיימים מרכזים בתל-אביב וטול-כרם. – אך הננו חיים בתקופה קפיטליסטית וחוקי התפתחותה והדינמיקה – –

היו אנשים אשר בשיחה ומחוצה לה התפלאו על אשר הננו והנני מביא לשיחה דבר אשר הוא בעצם פעוט ערך. אך עלי באופן פרטי להגיב כי הרגשתי היא כי קיימת מלחמה שיטתית ומכוונת אקראי מטרה ידועה – – איני נכנס לפרטים אשר אמנם מבטאים והנם סימפטומטיים.
ברור לי כי מלחמה נגדנו בתור ארגון קיימת. – ברור לי כי לא לנו ולא לחברי המפא”י היה רצון לאחוז בדרך מיוחדת לשם תפיסת עמדות. – לאחר שהתחילו לדבר על זכות הקיום התחלתי לחשד – –
הדיפרנציאציה בתוך הקיבוצים של הקב”א קיימת בכל זאת. – המצב הוא עתה כי הננו נפרדים בדעותינו הפוליטיות; יש בכול זאת דברים אשר משתפים את כולנו, אף כי ווציו ואליעזר מדגישים היום את השלילה. פילוג קיים בכול העולם והנה הננו מגיעים לזה, כי יש להסירו.
אפרים דבר על זה כי הננו עושים בכל הזדמנות פרופוגנדה בשיחות, מולכים אלינו אנשים – זה מופרז בהחלט ולא ראיתי זריזות מיוחדת מצדנו – אשר לקבלת אנשים (פוליטיקה איכלוסית אין אנחנו הננו ע ה אשר מנהלים אותה), צריך להביא הוכחות – לאומת זאת יש הוכחות כי כזאת נהגו חברי המפא”י – – 
ואנו נגיב בכול תוקף נגד לגליזציה של מלחמה זאת אשר התנהלה עד עתה בסתר. אני חושב כי אנחנו נהיה ותרנים לא פחות אך גם לא יותר מאשר כל זרם אחר ולא נסכים להצרת גבולותינו אנו (עתה כל זמן שכוחות מבחוץ יכולים להשפיע) – – מה יהיה אחר זה לא אדע – ורצוני הוא כי נדע לסבול איש את רעהו עם הדעות הפוליטיות שלו יותר מאשר הננו עודים זאת עתה. – לי באופן פרטי ברור כי לא אחכה עד הגיע שעת ודרגת ההתגוששות כפי שראינוה בגדוד.
אני מוכן למלחמה כזאת, אך דרוש ערבון עצמי והדדי לקיום כלנו כאן כפי שהננו – טולרנציה הדדית דרושה – לוויתורים הננו מוכנים אך רק אם היא כפיה מהחוץ ולא כפיה מצד החברים מבפנים.

                              שיחה       12.4.1932

משה ה.:  סבון חושב זה זמן לנסוע לחוץ, בין נימוקיו הנהו רוצה לבקר את הוריו שלא ראה אותם 12 שנה. בשאלה זו כרוכה השאלה של המצאת ההוצאות הדרך. מזדמנת לו כעת קבלת משרה של תשלום של 12 לא”י מזה יכולים להישאר 7 לא”י בחדשים, במשך השנה 70 לא”י.
הוועדה לא יכלה לבא לכלל דעה והנה מביאה את השאלה לפני השיחה.
סבון מסר גם שהדבר הוא תכוף כי הוא מוכרח לתת תשובה למנהל תחנת הניסיונות ברחובות מקום העבודה.

קיימת החלטה בקיבוץ שהוועדה קובעת סכום הנחוץ לנסיעה. בתוך הסכום שדורש סבון כלולה גם עזרת קרובים.

בולק:  מתנגד להעמדת השאלה בצורה כזו. אנשים שיכולים להסתדר מסתדרים בכסף בסכום שהם רוצים, ואחרים אשר אין ביכולתם להרוויח זכותם קופחה. אם נחליט על נסיעתו של סבון נקבע סכום מחיתו והוא 3 לא”י בחודש, יתר הסכום צריך להיכנס לקופת הקיבוץ.

קובה:  הייתי בדעה בתוך הוועדה שיש ביכולתה לחוות דעה. ישנה החלטה שהקיבוץ שולח אנשים להרוויח והוא מפקח על ההכנסה. ככה גם החלטנו בקשר עם עבודתה של ממינה. אם נמצא שסבון יכול להתפנות מעבודה, חושב שהוא צודק בקשר עם תור נסיעתו אולם עליו חלה ההחלטה הנדונה.

מנדל פ.:  זה יותר משנה שההחלטה קיימת ואין ביקרת על ההוצאות של האנשים. כדאי אם בכר איש נוסע שיסע כבר בתנאים נוחים. קמה תמיד השאלה רק בקשר עם איש שעליו בעצמו להרוויח את הכסף.

סבון:  אינו מדבר על עצם צרך הנסיעה, יש זכות לכל חבר לנסוע פעם לחו”ל. על דבריו של בולק לא יעמוד. אי אפשר לחיות לפי 3 לא”י בחודש. בבית מצב רע מאד, גם בסכום קטן
של 30-20 לא”י לא כדאי לו לנסוע.

בולק:  בשיחות שלנו מתבלט כוון אחד, בשעה שבדברים על קומונה הכול שפיר, לגמרי אחרת כשהחבר נגוע. הקיבוץ לא יכול להרשות לצורה זאת של הצעתו של סבון. ישנם רבים הרוצים לנסוע לכולם צריך להיות אותו הדין. עומד על זה שצריך לקבוע את דרגת חיים. דווקא חשוב לא שיישאר עודף בשביל אנשים אחרים שבדיוק כמו סבון צריכים לנסוע לחו”ל.

אידה:  עזרת קרובים היא חשובה מאד בשביל ההורים, זה התנאי העקרי לנסיעתו. אם נזדמנה הזדמנות לעזר להורים צריך לאשר את נסיעתו.

סבון:  אם רוצים לסדר סדורים לא צריך לסדר אותם דווקא לאור מקרה קונקרטי.

משה ה.:  יש לנו הבנה לדבריו של סבון הם אינם מיוחדים. אולם אנחנו רוצים לשלוט על העניינים. אנחנו רוצים בכל זאת לסדר את ענייני הכספים הפרטיים. אנו מוכנים לעמד על כל הפרטים בדרישתו של סבון אולם מתוך הנחה שהוועדה מטפלת בדבר.

צבי נ.:  לא מסכים עם הדעה שלא צריך להתחשב עם התור. אני בעד רגולציה של הנסיעות.
אם אין לנו שליטה על כספים שבאים מההורים וקרובים לפחות נשלוט על הכספים שאנו נותנים.

משה ה.:  מסיים. הקיבוץ שולט על האמצעים והזמן.

מצביעים.   נתקבלה הצעתה של הוועדה.

מנדל פ.:  מי ישמור שההצעה תצא לפועל.

ברל:  אנו נשתדל שההחלטות תקוימנה.

צבי נ.:  אנחנו לא מוכרחים לתת יד חופשית לכל אחד, אם היו כמה מקרים של פריצת גדר אין זה כלל ואין מזה להסיק מסקנות.
סבון אמר בעצמו שכול הכסף לא נחוץ אלא ישנה כאן שאלת עזרת קרובים. שאלה זו נכנסת לסוג עזרת קרובים והיא צריכה לפול על דאגתה. היות שהקוניוקטורה בארץ מאפשרת השגת עבודה ימצאו הרבה אנשים שירצו לחפש עבודה מתוך זה עומד על שאלתו של תור…

שמואל ק.:  במשך החורף נתקבלו הצעות לקבלת אנשים זמנים אבל ההצעות נדחו לעונת האביב. ההצעות נתחדשו כעת נוסף על מספר בחורות שעלו כעת ארצה וברצונן להישאר כאן זמן רב. יש על כן הארת סוגרים: א) אלה שפנו פעם, ב) עולים חדשים, ג) קרובים של חברים מחוץ לאלה האנשים הנמצאים במקום ומחכים לתשובה.
בס”ה נמצאים במקום 100 חברים, 53 בחורים, 47 בחורות.
נוסף לזה 20 איש הנשארים עד סוף השנה ו 7 זמניים = 127. בין ה 20  11 בחורים ו 9 בחורות.
מתוך המצב הזה היה קשה להחליט בחיוב על קבלת אנשים נוספים. אנשים לעבודה יש 13.
הוועדה פנתה על כן לקיבוץ לקבל הוראות.

יצחק נ.:  120 איש הנמצאים במקום הם עולים כבר על המספר שקבענו (115). במצבנו המשקי הנוכחי ובשנת בצורת אין לנו אפשרות לקבל אנשים נוספים.

אפרים ר.:  יש לחזור ולהדגיש שאין אנו יכולים לקלוט יותר אנשים. על אף כל ההתלבטויות בסידורי העבודה, העבודה עצמה מסתדרת יותר טוב מאשר בשנים הקודמות. יש אולי לנהוג יוצא מן הכלל ביחס לקרובים של חברים כפי שהיה נהוג עד כה.

דוד כ.:  שמענו שיש במקום 130 איש בקרוב, מהם 100 חברים. חלו תמורות במשק. החצרנות בעבודה הוקטנה. הדיון בדברים האלה צריך להיות על כן יותר מקיף. אם קובה אומר שרק מחוסר דירות אין לקבל אנשים יש גם טעמים משקיים. אין לנו להשנה תוכנית עבודה. מציע לפי שעה לא להחליט שום דבר מחוץ לאשור של ההחלטה על אין קבלת אנשים נוספים. צריכה להיות דרך לדיון מעמיק במספר אנשים הנחוץ לנו להשנה ובכלל.

שמואל ק.:  מסכם: אנשים חדשים לא מקבלים, מאפשרים רק ליוצאים מן הכלל בגבול של שלשה אנשים להישאר כאן חודשיים, ואם יידרש זמן נוסף ישובו לדון על זה.

                    שיחת חברים       14.4.1932

תדזיו.:  לרגל קמוצים של קו”ח נעשים על בשרינו קמוצים נכרים מאד. מקרים שונים קרו בזמן האחרון, כגון מקרה של שודרון, שהנה למרות שאושר שהנהו צריך להישאר תחת פקוח קופ”ח וכעת קבלנו תשובה שלילית והכרחנו להוציא את הבראתו על חשבוננו.
בזמן האחרון מקרה בולט מאד, מקרה של דינה. התנהגותו של ד”ר הרשוביץ היא בלתי אפשרית.
דינה נמצאה בסכנת חיים והנה הרשוביץ לא התחשב במצבה האנוש ולא עמד לשלחה הביתה. הוכרחנו לשלחה לתל-אביב על חשבוננו. עלינו לעמד על מקרים האלה ואנחנו צריכים לכתב כרוזים לקופ”ח.

קובה:  מקרים שונים כאלה כבר קרו, לפני שנה קרה מקרה אותו. הובאה התמרמרות מצד
וועד הפועל שוועדת חברים אינה מטפלת די בעניינים אלה. מציע לבחור במושקו ונונק שיטפלו באופן יסודי ביחסים בינינו ומנהל ביה”ח.

תדזיו:  באחד מסידורי העבודה בא ערעור על החלטתינו שמש ר. צריך לעזוב. בזמן שטפלנו באורחים פנינו למשה ר. והוא הודיעה שברצונו להישאר על מנת להתקבל. בתוך המציאות בעבודה ראינו שאין סיכויים שמשה ר. יתקבל. ישנם כעת 100 חבר במקום, 5 חברים בחו”ל, 20 איש נתקבלו לשנה, בתוכם כמעט 70% בטוחים בתור חברים. יש לחשוב שבמשך הזמן יכרחו בין כה עוד להתקבל ונעמוד לפני מספר גדול של חברים גדול מאשר נוכל להכיל.

צבי נ.:  הדבר בכל זאת לא ברור לו, כל התפתחות הדברים הייתה קצת אחרת. מקרה של
משה ר. צריך להיות בין האנשים שעומדים להתקבל. צריך להגיד לו כבר את החלטתינו.

הודיה:  חשבנו שהיום צריכים להתקבל לקיבוץ חברים שיש ביכולתם להוסיף במובן אישי, חברותי, משקי.

פנינה:  צבי נ. מה הוא קנה מידה לקבלה.

קובה:  כעת צריך להיות קנה מידה אחר, כל איש שמעמיד את עצמו לקיבוץ הוא בבחינת יוצא מהכלל. יש אנשים שמוכרחים להתקבל ויתקבלו גם אם אין לנו עבודה בשבילו. כל חברים שהיו פעם בקיבוץ עליהם להעמיד מחדש את הקנדידטורה.

וובציו:  מערער על החלטה זו אם בכלל קיימת.

קובה:  ישנה הצעה לדון כבר כעת על שאלתו של משה ר.,
        שניה לדחות לדיון כללי.

נתקבלה הצעה לדחות לדיון כללי.

                   שיחה כללית       30.5.1932

                              המאזן.

לפי החלטת השיחה החלט להקדים את שיחת הוועדה במסירה על המצב הכללי, כמו כן בתוכנית העבודה לזמן הקרוב.
 – – –  המצב המשקי קשה עד מאד, רבים אינם מראים להם את מצבנו ד ו מצב טרם התבטא כמעט בשום שטחי חיים אולם ברור למדי מתבטא בפנקסים. הננו עומדים לפני הסתבכות בלתי רגילה.
נדמה שלולא הבצורת היו כל ענפי המשק לקראת התקדמות ופריחה ולמרות הכול מצבנו הוא רציני מאד. אם בגן הכפלנו בשנה העברה את ההכנסות, ברפת גם כן היו סיכויים להתקדמות רבה, גם כן ענפים אחרים הם במצב של פריחה, גם השטח האינטנסיבי מנצל לגמרי לטובה ולהכנסות רבות את השטח.
גם הוועדה אשר הייתה לפני זמן אצלנו אשרה שמשקנו הוא אחד בין הכי מבוססים בעמק, ולמרות הכול אינה משמחת התמונה הכללית.

                   שיחה כללית       3.6.1932

                     המשך דיון על המאזן.

דוד כ.:  על המסקנות הן מתכונות ל 1) מספר האנשים ומשק, 2) מאזן הוצאות והכנסות.
למרות ששמרנו על התקציב ההוצאה בכל זאת עלה החוב בהרבה לא מסבות עלית ההוצאות.
החוב אשר מנדל בראשית השנה מתוך כספי הפיצויים 1) הבצורת, 2) הקומביין  נותנים את גדול החוב ב 1150, הבדיקה היא לא של שנה שלמה אבל אפשר לראות בעליל שמספר האנשים במשק הוא עובר על המספר הנחוץ במשק.

מנדל פ.:  מערער על אופן צרוף החוב, א”א על ידי קומבינציות לשנה דווקא להגדיל את החוב.
יש לנו 2 אפשרויות 1) 

כתב חלש ולא ברור. נשברתי. אבשלום.

            שיחה על עתיד חברת הילדים       17.6.1932

ישראל:  ישנם 27 (-1) + 6 = 32 ילדים, רוצים להגדיל עד 35 בכדי להיות 2 כיתות בנות 2 קבוצות + קבוצה גדולה נוספת. נחוצים 3 עובדים וחצי עובד להתעמלות, שפה זרה, עבודה אליהו מסכים לזה. – בטיפול ½2 אנשים, כביסה 1, אדמינ. ¼ יום.
האדמנ. הנה. חשבונות, אקונומיה וקשר עם המשקים, כי כל הוועדות לא הצליחו לסדר את הנחוץ. –
הוצע מצד הקיבוץ: בחדר האוכל, 4 חדרי לימוד, 2 צריפים הטובים ללינה, חדר-האוכל הישן לאכילה. חסרים עוד 9 מקומות לינה. התוכנית הכספית של ארטק מכילה הוצאה של 50 לא”י מחוץ לעבודה, אולם זהו מוצא יחידי. –
½3 עובדים נחוצים: 1 ל”ג-ד”, מרים ל”א-ב”, ועוד אחד לגדולים.
אני לשנה הבאה עוזב את המוסד. –

אנשל:  למה ישראל עוזב?

בנימין:  יש לברר קודם את השאלות המעשיות ואת היסודיות לדחות. הקיבוצים צריכים לעשות את המאמץ הזה ולאפשר תנאים נורמליים לילדים ולעובדת המורים. רוב ישיבות המועצה טפלו בשאלות פעוטות. –

צבי נ.: 

קשה לשבור את קיר האדישות אולם העתיד הקרוב יכריע על צורת המוסד; עומדות שאלות
כמו  1) אבטונומיה של המוסד, תפקיד המועצה וכו’.

בולק:  מודיע שהתוכנית עברה כמה מוסדות, וועדת דירות. זאת היא תוכנית הזולה ביותר לסידור קבע לכמה שנים. התחלנו השנה מההצעות המעשיות.
גם בנוגע לפיטוריו של ישראל, שסיבותיהם כנראה יסודיות צריך היה לדחות. – כל הסידורים היו ארעיים והתנאים בלתי מספיקים לעבודה נורמלית. במשך השנים הקרובות נגיע גם מילדי המקום למספר 40 ילד. – יש לפי הרגשת הילדים השפעה מכרעת ודאגה לקיבוץ אחד עליהם. –
אם נדחה לשנה הבאה את הסידורים נצטרך להוציא את כל ילדי חוץ;  העבודה משתלמת על כל ילד מחוץ ב 1,40 לא”י, על כן יהיה אז הפסד של +- 170 לא”י לשנה, מלבד הנזק במובן
החינוכי – חברתי. –
מציע לאשר את הסידור בפרינציפ ולמסור להוצ. לפועל. מציע לא להיכנס לבירור שאלות פנימיות-חברתיות. –

תמר:  חושבת שאבטונומיה הכרחית. אם הפיקוח יהיה בידי שני המשקים תהיה התמרמרות כאשר עד כה. אחרי קביעת כמה דברים כללים תימסר ההנהלה למשק אחד. –

דוד כ.:  הכול מחייב למצא פתרון כמוצע, אולם חושש שיש הגזמה למטה; אם הערכה היא נכונה הרי זה טוב וזול. – גם המועד הוא נכון. – ההוצאות צריכות להתחלק על הורי הילדים. –
אהטונומיה = אדמיניסטרציה מיוחדת, רק בתנאי שזה לא ייקר. – יש לבחור וועדה להגשמה. – יש לשמוע את נימוקי ישראל. –

ארטק:  50 לא”י הם מחוץ להעברת חדר-האוכל של ח”י.

בולק:  מוכיח שאי אפשר להעלות את התשלום של ילדי-חוץ ע”ח ההשקעה.

ארטק:  ההוצאות הן מינימליות בשטח הניטרלי בין המשקים.

ישראל:  למספר הילדים: נימוקים כלכליים מתנגדים לא התאמנו במובן דיוק התשלומים וכיסוי ההוצאות. – למספר המורים: אולי במוסד אחר לא ידרשו ל 35 ילדים ½3 עובדים, אולם
פה ב 5 קבוצות בריבוי המקצעות לא יאפשרו.
אליהו צריך להישאר גם מפני שנחוצים אנשים מהמקום ומתמידים, אליהו הוא יחידי שממשיך ומתמיד. – דעת תמר של אבטונומיה תחת פיקוח משק אחד אינה נכונה. נחוץ ריכוז כל העניינים בידי חבר העובדים. – המצב אינו מאפשר דבר אחר מאשר אדמיניסטרציה בידי אחד חברי הקיבוצים. – נחוצים 18 חדרים. – צריך יהיה ללחום בעד הגשמת התוכנית המוצעת נגד כל המעצורים. אי האפשרות לשיחות המשותפות מונע בעד עבודה משותפת במוסד המשותף.
לוועדה מציעים: 1) דוד כ., ארטק
                 2) דרור, ארטק
                 3) פודי, ין, אליהו. –

ישראל:  מציע לדחות ראשית לישיבת מועצת-החינוך.

         השיחה הבאה ביולי. –  

 

                         שיחה       29.6.1932
                       על הפרק קבלת חברים

שמואל ק.:  במשך השנה נשמעו טענות כלפי הוועדה שלא שמרה די שלא  יתוספו חברים. לפי דבריו כל האנשים האלה קבלו רשות עוד בשנה העברה להישאר כאן לשנת תרצ’ב. בינתיים גם חזרו חברים מחו”ל ובשיחה הייתה הדעה כי מקומם כאן. נוספו אמנם כמה חברים ע”פ דרישה מיוחדת ואשר ביחס אליהם נדון כאן.
לדעתו צריכים היו המוסדות המוצאים לפועל להזהיר בפני ריבוי האנשים ברגע שראו שזה יוצר מצב קשה. כי הוועדה נתונה תמיד תחת לחץ של חברים ולמרות הכרתה לא פעם מסכימה לדרישות חברים.
כיום יש 122 אנשים על המקום.
  חברים 53
  חברות 43        קנדידטים בחורים  3  
         96             ”     בתורות 10 
                                       13 

בהתחשב עם המצב הזה הוועדה מציעה מודוס כזה של בחירות שכל החברים יהיו נאלצים להשתתף. ע”כ מציעים שחברים חדשים יוכלו להתקבל רק ברב דעות של המשתתפים בשיחה

תמר:  מציעה הצבעה אנונימית. צבי תומך בהצעה.

זאב בלוך:  מציע: חבר חדש יתקבל רק בשני שליש הקולות המשתתפים בשיחה.

אפרים ר.:  תומך בהצעתו של זאב ב., אם יתקבלו כל הקנדידטים המספר יעלה על זה שאפילו המרחיבים אמרו. ע”כ צריך לקבל רק חבר כזה ששני שליש חברים רוצים בו. ושברור להם שכדאי לקחת את הנטל הנוסף מעל היכולת המשקית.

קובה:  הוועדה דנה בשאלות המודוס ומכול ההצעות חשבה לנכונה את בחירת הרב.

בנימין ז.:  מציע לחלק את הרשימה, את הקבלות “האוטומטיות” להעביר קודם כי ברור לנו מראש שהן עוברות, אחרי זה להעמיד את יתר הקנדידטים ע”פ הצעתו של דאב בלוך.

לונק:  מתנגד להצעתו של בנימין ז.
הוועדה מודיעה כי הבחורות האלה דרשו באופן מיוחד כי הקנדידטורה שלהן תעמוד כמו כל יתר הקנדידטורות. הוועדה ענתה להן שעד עכשיו אין תקדים של קבלות אוטומטיות וגם הפעם זה לא יהיה.

זאב בלוך:  מתנגד לבחירות אוטומטיות ודורש בהחלט הצבעה של שני שליש. אם לקבל את הצעתו של בנימין ז. אנו מאבדים את הנשק לבחירה ושמירה על התוכן החברותי של הקיבוץ. לא מספיקים קשרים פרטיים לחבר בקיבוץ כי אם חיוב כל הוי הקיבוצי.

רבקה ה.:  כבר כמה שנים קיים המנהג של קבלות האוטומטיות.

תמר:  אחרי דבריו של לונק יש גם לה העוז להציע לא ע”פ העובדות הקימות.

דרור:  כל השנים נהגתי להימנע וגם הפעם לא אוכל אחרת. לדעתו גם שני שליש אינם נותנים ערובה שהחבר החדש ישמר על הקיבוץ. יש גורמים שונים המשפיעים על התפתחותו של האיש
ואי אפשר להיות אחראי בעד זה.
לאומת זה הוא מחייב את הצעתו של בנימין ואי אפשר להימנע מזה. לדעתו חבר שהביא הנה חברה בחן די אם האיש גם מתאים לקיבוץ ולא לפי קשריו הפרטיים בלבד.  

בנימין ז.:  מסביר את עמדתו ביחס לקבלות “האוטומטיות”. אין לדעתו כל פגיעה באנשים האלה. וגם יכול להיווצר מצב מוזר שנכריח חברים וותיקים כאן לעזוב.

בולק:  בנימין אומר את דבריו כנראה מתוך שאינו מכיר את האטמוספרה ביחס לקבלת “האוטומטים”. אלו האנשים הנגועים בזה יסירו ע’כ’פ את הקנדידטורה שלהם אם בצורה כזו יעמידו זאת. לפי זכרונו אלו הנהגנו את החמרות לפני כמה שנים לא היינו מקבלים אף חבר אחד. מציע רוב נומינלי.

אפרים ר.:  הקיבוץ צריך לשמור לעצמו את הזכות שיוכל במקרה ידוע לשלל גם כשזה חותך בבשר. וזה צריך לשמר למרות שרב הקבלות הן תהיינה פורמליות. אולם מוכרחה להיות לזה דיסציפלינה שהחבר ידע בכל מקרה להתחשב ולשאת בתוצאות. ועלינו אין חובה לקבל איש בכל מקרה, גם כשהוא קשור באופן פרטי אם מישהוא.

אנשל:  מציע לקבל באופן אישי. לאופן ההצבעה הוא בעד שהי שליש.

         הצבעה בעד מודוס הבחירה:

הצעתו של בנימין                    1 קול.
בעד רפרנדום של כל חברי הקיבוץ   22  ”
נגד      ”     ”  ”    ”      ”     25  “

אליעזר:  מציע אם יהיה מספר הנמנעים גדול שלא יאפשר הכרעה להעביר רפרנדום.

בולק:  לא לקבוע בתור כלל את הרעיון של אליעזר, רק במקרים שהמצבעים בעד יהיו מועטים, וכל מקרה שנראה את עצמנו זקוקים לזה.

בעד הצבעה נומינלית של הנמצאים כאן.     רוב מכריע.
בעד הצבעה על שני שליש חברים בקבלה:      37
בעד רוב פשוט:                                19 

                  שיחת חברים       3.7.1932

משה ה.:  מציע בשם הוועדה לבקר מחדש את ההחלטות מהשיחה הקודמת על סמך האטמוספרה אשר נוצרה אחר השיחה. מביא לדוגמה את השיחות בין החברים וגם את המקרה אשר קרה בין בולק ואליעזר.

בולק:  לדעתי לא היה צריך להשתתף הלאה בשיחות אחר העלבון אשר נעלבים. כבודי וכבוד האנשים אשר גורשו ע”י השיחה מכריחים אותו להגיד את אשר מיגיד. אני מבין שהייתה כאן התנגדות שונה.
ראיתי גם התנגדות של אנשים אשר רק לפני שנה נתקבלו בסך של שמנה קולות. הכול זה ישמש הוכחה להבא. לפי דעתי מצד חלק של חברים הייתה התנגדות מטעמים פוליטיים ובפרט בכדאי להתנקם בי באופן אכזרי.
סלה רצתה לעזוב את הקיבוץ אחר שיחה עם אליעזר, אלא אליעזר השקיט אותה ומאחורי גבה הסית נגדה. (חברים מתרעמים על סגנונו של בולק ובפרט שאליעזר אינו נמצא בשיחה). (פונים לבולק שידבר בצורה שהחברים יוכלו לשמוע). אני חושב שאנשים אשר לא מרגישים עלבון במעשה אלא בדברי מוטב לא לענות להם. בולק מפסיק. –

אנשל:  אני רואה את הדבר בצורה רצינית. הדבר הזה נמשך זמן רב. כל הדברים של בולק וחבריו ידועים לנו מזמן.
אנחנו לפני זמן כבר אמרנו שהיחסים החברותיים אינם בסדר ורצינו לבוא לידי הסכם, אולם חלק מאנשים לא רצה בהסכם. ורצו להשתלט ואפילו בשיחות הברור האחרונות השתמטו מלתת תשובה ברורה. לו הקיבוץ הלך בדרך הנכונה היה אפשר להחזיק שווי משקל. האנשים שוכחים את כל אשר היה בקיבוץ וזוכרים רק את הדבר שקרה בשיחה האחרונה.

אני מודה שכל אחד שקל גם את הצד הפוליטי. היום
אי אפשר לתקן את אשר אפשר היה לתקן לפני שנים. שוררת שנאה בין החברים ואני מתפלא איך האנשים עוד יכולים לעבור… קשה לראות מה שיצא מכל אותו המצב.
הקיבוץ כבר זמן רב לא שולט על חייו וזה נשאר בידי קבוצות שונות. אני מרגיש שביחס לקבלות צריך להיות רק אופן אישי. יחד אם זה צריכה להיות גם גמישות ידועה.
אני הצבעתי רק ע”פ מצפוני והלאה גם כן לא אכנע מפני כל איומים ודומה לזה.

קובה:  אנשל דבר על השתמטות של השמאל משיחות הברור. אבל זה לא נכון. בולק פנה לוועדה בדרישה להמשיך את השיחות אבל הוועדה לא קראה לשיחה כי ראתה אפטיה מצד החברים.
פונה לאנשל בשאלה אם הרגיש מצד זרמים אחרים התנגדות פוליטית בזמן קבלות.

בולק:  אני הראשון אתנגד לאשמה אשר האשימו אותנו שרצינו להשתלט בכוח. הדבר נגע בו באופן אישי ואני הגבתי כמו שיכולתי.

משה ה.:  בזמן שרצינו לעשות רפרנדום נוצרה אטמוספרה קשה, הרבה אנשים לא רצו להשתמש ברפרנדום ואמרו שלא יסכימו עם המצב הזה. היום אנשים לאחר המקרה הרשו ממני שאקרא תיכף לשיחה. אני לא הסכמתי לכך. הוועדה חרדה לכל המצב אשר שנוצר, ומציעה לקיבוץ לקבל את האוטומטים ברב פשוט במקום 2/3.

פילק:  לפי דעתו קבלת סלה תזיק לקיבוץ. נשמעה האשמה מפי חברי השמאל שהשתמשנו בהזדמנות הזאת בכדי להתפטר מבולק. הייתי רוצה שבולק לא יהיה בקיבוץ, כי הוא הרבה גרם למצבו של הקיבוץ אבל לא הייתי אף פעם משתמש בדרך כזאת להוציא את בולק מכאן. איני נבהל אם מאשימים אותי בהשפעות פוליטיות, הגורמים האידיאולוגים לא פחות חשובים בשבילו מאשר סימפטיה או אנטיפטיה. אני מוכן להצביע גם רק מטעמים פוליטיים. אנחנו הצהרנו באופן גלוי את הסכנה מצד השמאל, אמרנו שישנם אנשים אשר תוכנית תוכניות איך להרוס אותנו כאן. 

דוד כ.:  מציע להצביע אם לתת לפילק להמשיך.

קובה:  מציע לתת לפילק להמשיך.      מצבעים בעניין המשכת השיחה ע”י פילק.

הוחלט שפילק ממשיך.

פילק:  הניסיון האחרון שלנו בשיחות הברור אשר בו הכשילו אותנו אנשים מסוג ידוע. אז אמרנו בבירור שיש כאן אנשים שהם תוכנית תוכניות איך להרוס את האפשרות של קיומנו כאן. לנו נחוצים עוד תנאים לקיומנו כאן. בולק הצהיר אז בפירוש שיש לו תוכנית להרוס ואנחנו לא שמענו הכחשה של הדברים האלה. היום יש לו הכרה ברורה כדי לבצע את תוכניתו. אני יודע שבהתמרמרות הזאת יש הרבה מזויף.
נגד סלה הצבעתי מטעמים אחרים, כי היא תגרום הרבה נזק לקיבוץ. הדאגה הראשונית של כל חבר היא לדאוג לשלמות הקיבוץ. מקרה כזה כבר היה בקיבוץ. בינתיים הקיבוץ התקדם ואבד את החוש של שמירה על הקרות.
אני ידעתי שסלה הופיע כבר בהתחלה בצורה כזאת שלא תוכל לעמוד על האופי הזה שאנחנו הצלחנו לשמור. אילו ידעתי שהיא תמצא כאן הדרכה נכונה כאן הייתי אולי מתגבר. לפי דעתו בולק היה כעת יחד אתה חודר גם לאותן הפינות אשר עדיין לא הגעו ההשפעה ההורסת של בולק. התנגדתי לסלה מטעמים חברותיים. אין כל שחר לבוא ולהגיד שהתנגדתי לה מטעמים פוליטיים.

יצחק נ.:  מציע להפסיק. ההצעה מתקבלת.

צבי נ.:  מציע להמשיך מחר.

 

 

אפרים ר.:  לפי דעתי העוקץ הפוליטי הוא היה כאן מיותר. לפי דעתי בשאלות הקבלות האוטומטיות אין הרבה לברר. אני הועמדתי באוויר יותר טוב מאשר מגיע לי. לא כך לקיבוץ הארצי יש חרפה ביחס לקבלת אנשים מהשמאל. לו עמדה לפנינו שאלת קבלה הרבה חברים הייתי חרד לקבלת הרבה אנשים מהשמאל. בשאלת הקבלות האוטומטיות מכריע אצלי דבר אחר,
אי אפשר להתנקש בחבר. אני לא בלב קל הרימותי יד והצבעתי בעד חברים מהשמאל.
ביחס לקויף חייבים את קבלתו מתוק הערכת ערכו בשביל הקיבוץ. יש לי בטחון גמור שחברי הש”הצ לא הצביעו מתוך טעמים פוליטיים. האנשים האלה דרשו יותר מאנשים אשר עמדו להתקבל לקיבוץ. ויש לי ההכרה שרק ההקפדה שלהם היא אשר הביאה אותם לעמדות זו. ושהחרדה הפוליטית בלבד לא הייתה מספיקה בכדי להוציא חבר מהקיבוץ.

           המשך השיחה של וועדת חברים       4.7.1932              

שמואל קר.:  אני מציע לגמור מוקדם לפני הבירורים הנדונים לעיל. את שאלת קבלת חברים וקבלת אנשים שיישארו במשק עד סוף השנה.  לא מסכימים, ממשיכים בשיחת הבירור.

צבי נ.:  רצוני להגיד, השיחה הקודמת לא הייתה מוצלחת כפי שתיארו אנשים. אשתדל להראות מדוע היא עוררה בי התמרמרות רבה. לפני השיחה כשסקרתי את רשימת הקנדידטים היה לי רושם, שהשיחה הזאת תהיה שקטה. הדברים שאמר אפרים ר. לא הייתה בשבילי הפתעה. ידעתי שישקלו את הקבלות במובן הפוליטי. לא אעמוד גם על הדברים של אנשל ופילק, התא של הקיבוץ הארצי רצה להקפיד בקבלת חברים. לא רצו לתת לשמאל לגדול. אם אנחנו חוטאים במפלגתיות הרי הקיבוץ הארצי ביותר.
לא ביחסים אלא מכניסים את המומנטים הללו בכל שטחי החיים. הייתה לי תקווה לפני השיחה, שמינימום התחשבות עם חברים וותיקים תהיה. לו עברתי על כל הרשימה הייתי מתנגד לרוב הקבלות. אולם המצב כמו שהוא הוא שאני לא מתאר להשמיט את היסוד מתחת מי שהוא.
אין זה ג’נטלמניות להשתמש באמצעים פוליטיים נגד איש במובן זה. יש גם ספקות אנשים ומתוך זה התנגדות.
לא ביחסים אלא מכניסים את המומנטים הללו בכל שטחי החיים. הייתה לי תקווה לפני השיחה, שמינימום התחשבות עם חברים וותיקים תהיה. לו עברתי על כל הרשימה הייתי מתנגד לרוב הקבלות. אולם המצב כמו שהוא הוא שאני לא מתאר להשמיט את היסוד מתחת מי שהוא.
אין זה ג’נטלמניות להשתמש באמצעים פוליטיים נגד איש במובן זה. יש גם ספקות אנשים ומתוך זה התנגדות.
אולם בקיבוץ ארצי לא הייתה הבחנה אישית. בולק מדבר כל הזמן שהשמאל חותר תחת הקיבוץ על כן יש להילחם אתו, ובכל זאת במקרה זה הוא מצהיר שלא נהגו לפי הבחנה זאת. זה יכול לגרום למלחמת אזרחים במובן אישי. אבקש לא לדרוש ממני הוכחות שהשתמשו במומנט פוליטי בקבלת חברים. הייתה כאן כונה גם כן למספר אנשים לא לאפשר להיות כאן.
היו גם דעות לחנך את סלה, שקבלתה תהיה קלה, היא תבוא עוד הפעם ונקבלה אחר כך. אולם דעתי שאין מחנכים אצלנו להפך מעוררים בהם את כל הדברים וערכים של כל החברה. דעתי היא שהייתה כאן כונה לא לאפשר לאיש וותיק להימצא כאן.
לא אסכים להיות כאן אנוס, מין. לא אסכים שידברו כאן בשמנו על דברים שלא נסכים להם.
קיים טרור בקיבוץ על השמאל. וראיה לכך האנשים שצריכים היו להתקבל לא רצו להיות בקשר אם השמאל.
על הדברים של אנשל שהשמאל מתכנן תוכניות להרס של הקיבוץ לא אענה, הם דברי בלע. 
אולם לא ארצה להביא עניינים משיחות הקודמות. דעתי היא המומנטום הפוליטי לא צריך היה לשקול. וכאן יש סכנה, בעקיפין לחתור ככה נגד איש.
הצעה של 2 שליש היא לא נכונה היא תכסיס.
צריך להצביע ברוב פשוט, נמנע אין לו רשות לחתוך בעניין זה. בנוגע לקבלות אבטומטיות אני מתנגד לכך מפני שזה מעליב כל איש שירצה להתקבל. יש אנשים רבים שלא הייתי מוסר להם את תפקיד של לשון מזנאים. אני מציע הצבעה פשוטה ברוב פשוט בלי אבטומטים.

יוסף פרבר:  מקודם אעיר בקשר עם דבריו של אנשל, הודעתי שרצוני להמשיך בשיחות הבירור. אולם השיחות לא יצאו לפועל, מפני האפטיה, ידע שהבירור לא יצא לפועל.
הוועדה לא הייתה צריכה לשמוע לשמועות שונות אלא עליה היה להמשיך בעבודתה ולגמור ברפרנדום. צבי נוימן וכל איש אחר לא יכול להאשים איזה זרם שהוא באופן מאורגן לחייב להצביע מתוך הבחנה פוליטית.
פילק ואנשל דברו באופן פרטי, והצהירו שלא הצביעו מתוך המומנט פוליטי, על כן כל הבעט הזה אין לו יסוד. כל החברים לא שקלו כאן את המצב המשקי, אלא את מצבם האישי של החברים.
אני נמנעתי לסלה מתוך זה שאיני מכיר אותה ולא מתוך כוונות איזו שהן.
דעתי היא כי אם חבר מתקשר לאיש ידוע חברו או חברתי עובר הוא חבר בקיבוץ. אני הייתי מרים את ידי בעד קבלה אוטומטית.
יש בקבלת חברים גורמים רבים, אולם המומנט הפוליטי לא בא כאן בחשבון.
לדבריו של צבי נוימן, הוא אנוס כאן, מי יודע מי כאן אנוס. לשבת כאן כל ימי חייו מנותק מן התנועה ולשתוק.
אני מציע להצביע אם אנשים שבאים כאן בתור חברים של אנשים שיתקבלו במובן אובטומטי. 

וובציו בלוך:  אשתדל לענות על דברים שנגעו בי באופן אישי. אני סכסכתי את העניינים על ידי הצעתי, וצבי נוימן לא מפסיק* בדיבורים במקלחת. הייתה שיחה שרבים העריכו אותה שהיא לא משוחדת לאיזה עניין פוליטי. צבי העריך אחרת.
אומרים שהצעה על שני שליש היא תכסיס, צריך היה לערער על המקום. כל מה שהוא וחבריו עושים זה מתוך ניקיון כפים. רציתי לשמוע במה חטא התא, במה השפיל את כבוד הקיבוץ, לא שמעתי האשמות מסוימות. שמעתי האשמות 1) שהמודוס הוא משוחד, 2) שההצעה הייתה מאורגנת, 3) שמלבד מומנטים פוליטיים הייתה כאן כונה לנשל מכאן את בולק.
יש לי רשות להילחם על צורה של הקיבוץ כמו שאני רואה לנכונה.
אין קנה מידה אובייקטיבי לקבלת חבר. וכל הזמן שאין קנה מידה כזה ארים את ידי לפי מצפון. בדבר ההצבעה של 2 שליש, הרי התנגדתם לה. אם זה מספיק? הרי ב2 שליש יש אפשרות לדלג על קנוניות של זרמים, מפני הרב הגדול.

מצבעים אם להעביר את הרפרנדום או לא?

לפי שעה דוחים אותו, מתוך התנגדות של אנשים רבים.

                        שיחה       7.7.1932
משה ה.:  מציע בשם הוועדה להפסיק את שיחות הבירור ולשוחח על העניינים האקטואליים של הוועדה. היות ושיחות הבירור לא תגמרנה בשיחה אחת והעניינים של הוועדה תכופים. מציעה גם למסור את שיחות הבירור לטפול ושיחה. מודיע שהוועדה תמשיך מאת המחר בהעברת הרפרנדום.

פילק:  מציע שוובציו ימשיך את דבריו ואחר כך נדון על ההצעות של הוועדה.

מצביעים בשאלת סדר היום.  הוחלט לתת לוובציו רשות דבור.

וובציו:  מתוך האשמות שנשמעו בשיחות האחרונות העיקרית הייתה שחלק אנשים הופיע בהצעה מתוך נימוקים פוליטיים ובכדי לנקום נקמה אישית. צבי לא הוכיח את זאת ובקש לא להכריח אותו להוכיח. אני רוצה להתחקות על הדברים של צבי. אני שואל אם נימוקים פוליטיים פסולים בכלל, ושאלה שנייה האם ההוראה הייתה בצורה מאורגנת, ושלישית האם הקיבוץ מפריעה בעד צורה זאת. אני חושב שאצלינו המומנט הפוליטי בשאלות קבלת חבר שוקל הרבה מאד. אני מניח שהקיבוצים השומרים שנהגות בהבחנה חברים בקני מידה רעיוני. אבל מי שיודע להעריך את שאלת הקיבוץ יודע שהמקור הרעיוני הוא המומנט היותר חשוב* בחיי הקיבוץ. האופי האישי משתנה אבל האמונה הרעיונית זה דבר יותר קבוע. ומפני זה המומנטים הרעיוניים תופשים מקום ניכר.
חבר הקבוצות מתחיל מאד להחשיב את המומנטים האלה. אני חושב שקבלת חבר, ההבחנה בזאת עד כמה שהחבר יוכל להיות נושא של החובות הקיבוציות היא חשובה מאד.
אבל אצלינו כנראה אסור להתחשב במומנט הזה. צבי אמר שהקיבוץ הארצי הוא ההופך את הכול לשאלות פוליטיות. כאשר הופיע הארגון השמאלי ודרך אפוליטיזציה אנחנו התנגדנו ואמרנו שכול החיים יהיו מורעלים ע”י הדפרנצציה הפוליטית. כיום לא אנחנו הופכים את הכול לשאלה פוליטית אלא כל המצב בקיבוץ. אני חושב שיש בתנועה הקיבוץ כוונים אידיאולוגיים שונים. אני חושב שכל ההופעות השמאליות בקיבוץ הארצי התנקמו קשה מאד. אני חושב שאידיאולוגיה כזאת היא סם המוות של כל קיבוץ. הסכנה הזאת היא תלוי במידת הכוח של הזרם הזה בתוך קיבוץ. ודברים האלה אומרים לנהוג זהירות יוצאת מהכלל ובפרט בקיבוץ שלנו.
זרם כזה יביא לזה שלא נוכל לשבת ביחד בשיחה. לפי הערכתי מוטב לברר פה את הדברים כדי שלא נדבר מחוץ לשיחה איפו שלא נוכל לברר את הדברים.
אני מצהיר שבהצבעות האחרונות המומנטים הפוליטיים לא היו, אבל מחר המומנטים האלה יהיו אצלי מכריעים. ביחס לנקמה אישית לו הייתי רוצה להילחם עם איזה איש לא הייתי צריך לחפש דרכים כאלה. אני איני מיחס חשיבות כזאת לבולק כמו בולק. אני חושב שמוטב ללחם את המלחמה הזאת בלי כל תוספת של דברים אישיים. אני אסכם:

אני מניח שצרוף של נימוקים רעיוניים בקבלת חבר אינם פסולים אלא להפך. מתוך התחרות בהגמוניה הדברים מחייבים לעמוד על המשמר. כאשר לפני חצי שנה הצענו להחזיר שוב לקיבוץ את השליטה על חייו דחו את הדברים.
בכדי להוכיח שהדבר לא היה מאורגן אגיד שמחברי הקיבוץ הארצי התנגדו לסלה רק 7 איש, ושנית לו היה רצון לארגן חזית נגד סלה לא היה זה דבר קשה. אני חושב שמחר אם נעמוד לפני קבלות לפני שנמצא מודוס (    ) של שווין בשביל כולם, המומנט הפוליטי יהיה המכריע.
דברו עוד על נישול. קודם כל אני חושב שמלבד הפרנסה והמשפחה יש עוד הופעות אשר חייו של חבר בקיבוץ תלויים בהן.
אני חושב שכל הופעתנו בחיים הראו חרדה יותר גדולה לחבר מאשר במקרה הזה. מלחמתי לא מכוונת נגד מי שהוא אלא בעד שוויון של כל האנשים אשר רוצים לחיות כאן. אם יתייצבו אנשים וילחמו נגד הכוונה הזאת את המלחמה שלי תהיה מכוונת גם נגדם. אני רוצה להודיע עוד דבר אחד בשאלת סלה, מסרתי מספרים, אני מוכן למסור את החומר, אבל אם מחר יבואו עוד פעם להאשים אותנו על דברים כאלה, שהאשמה לפחות תהיה כנה ומיוסדת.

          שיחת חברים על ענייני הוועדה       11.7.1932

משה ה.:  בשם הוועדה מציע את סדר היום: רפוי שניים, גזוזטראות, דו”ח על סוגיית בית חולים וסידורי היולדות.

יוסף פ.:  מבקש שהשיחה תרשה לו להעמיד על סדר היום מקרה שקרה אמש בסדור עבודה בו נוכחתי. אם אי אפשר להעמיד את הדבר הערב מבקש לקבוע יום (מציע שהדבר יהיה מחרתיים).

משה ה.:  מציע לדון בענייני הוועדה ושהו”הפ יקבע שיחה בשביל העניין של יוסף פ.

יוסף פ.:  דורש שהשיחה תקבע את המועד. מציעים שהדבר יעמד בשיחה הקרובה.

הודעה בשם הו”הפ ע”י יהושע כ.   בישיבה בין הו”הפ של הקיבוץ ושל חפציבה בשאלת השגת אדמות הודע שתיסע משלחת משותפת למוסדות לנהל מו”מ. פרנץ חשב שצריכה לנסוע משלחת מיוחדת בקשר אם הדברים האלה. 
אני הצעתי שבענייני האדמות אני יכול להמשיך במו”מ אבל בענייני המים הסכמתי שיסעו אנשים אחרים. באותה הישיבה החליטו להזמין את כיוף בקשר את אדמת סחנה. הודעתי הביתה שאם ייסעו אנשים אני אצטרף בתל אביב לאנשים שיסעו. בישיבה בו”הפ שלנו הצעתי שאטפל מההתחלה בעניינים האלה. נגשתי לח”ב והודעתי לפרנץ שאסע אתו, הוא אמר לי שלא ייסע אתי אלא עם דרור. אני עזבתי את החדר אוכל של חפציבה והנסיעה לא יצאה לפועל. הדבר הוא דחוק בקשר עם אדמות במקומות אחרים. הקיבוץ צריך להחליט מה לעשות וגם על אופן ההגבה על התנהגות כזאת של אנשי חפצי-בה.

אפרים ר.:  זה לא המקרה הראשון. והקיבוץ צריך להוציא את המסקנה. לא חשוב הכינוי למעשה הזה, צריך לבקש שקבוצת ח”ב שהבא כוח שלהם לא ייקח לו את הרשות למנות אנשים שלנו לעניינים משותפים. צריך להודיע לקב. חב. שאנחנו נסדר את העניינים ע”י בא כוח שלנו. מציע לכתוב מכתב לק. חב. שע”י מקרה בין הבא כוח שלהם ושלנו אנחנו נאלצים לעשות את הפעולה הזאת באופן נפרד.

דרור:  בישיבת הו”הפ דיברנו לכתוב מכתב לקב. ח-ב. בהערכה על המעשה של פרנץ, ואחר שנקבל תשובה נדון אם לפעול באופן נפרד. בכל אופן ברור שלא נותר על זה שיהושע ינהל את המו”מ.

משה ה.:  מציע שהו”הפ ינסח את המכתב וישלח אותו.

מחליטים ברוח הזאת.  ואחר קבלת תשובה נדון אם פעולה משותפת או לא.

מצביעים אם לדון כאת בשאלת הגננת.  הצעה נופלת.

יהושע כ.:  מודיע שהוא לא ייסע.

משה ה.:  מעמיד את שאלת ריפוי שניים. בכול השנה מביאים רופאת שניים לאיזה זמן. גם השנה עשינו זאת. לאחר כך התרבו המקרים. התקשרנו עם דורן והוא מסכים לבוא הנה. אולם אנשים אינם מסכימים להתרפא אצל דורן.
השיחה צריכה להחליט אם לחכות לרופאה או להזמין את דורן.

תמר:  מתנגדת לדורן.

אידה:  מהללת את עבודתו של דורן.

אפרים ר.:  הרפוי בתל יוסף עולה בהרבה ימי עבודה של אנשים ובהמות ומציע להביא את הרופא הנה.

גנה:  מתנגדת לדורן.

קובה:  מציע להביא את דורן הנה.

מצביעים:  29 בעד הבאת דורן,  ושנים נגד.

קובה:  מציע שהשיחה תאשר את המשך סדור חדרים בגזוזטראות. יהושע מסכים להביא חומרים בשביל 3 חדרים אנחנו דורשים יותר משלוש. אנחנו סדרנו כבר אנשים לחדרים שצריכים להיבנות בקרוב. את העבודה הזאת צריך לעשות בזמן הכי קרוב. מפני שבאים הורים בזמן הקרוב.
הגרמנים מוכנים לבוא. אני נתתי להם תשובה חיובית אולם יהושע התנגד לכך ואני מעמיד את השאלה.

יהושע כ.:  חושב שכיום בזמן שישנם אנשים רבים בקיבוץ לא צריך להביא את הגרמנים, כי אין הכרח בהוספת אנשים. צריך לשחרר את ין ווילק.

אפרים ר.:  אמנם אין החלטה להביא אותם. אבל בשיחה רבים היו בעד. לין יש הרבה עבודות והיה כדאי להביא אותם.   מחליטים להביא אותם.

משה ה.:  מוסר שבית החולים נסגר. קימת שאלת היולדות. הוועדה אינה יכולה לקחת על עצמה את האחריות. מציע לפנות למשקים בהצעת סדור בית יולדות בעפולה.

דרור:  מוסר שבית החולים נסגר רק לזמן קצר כנראה לחודש וחצי ובזמן* כ”כ קצר לא כדאי לסדר בית יולדות בעפולה.

שנקה:  חושבת שצריך להבטיח את העזרה הכי טובה, לסדר את היולדות בבית.

משה ה.:  מציע לעשות את בית היולדות בבית ולסדר את כל התנאים הדרושים לכך למשל עוד רופא או מילדת.

גנה:  מסכימה שהדבר יסודר בבית.

מחליטים לסדר את בית היולדות במקום ומטילים על הוועדה להסדיר את כל התנאים. ובמקרה שהחברה לא תסכים על הוועדה לדון ולהחליט במקרה.

                       שיחה       13.7.1932

גינקה:  עבדות הילדים בררו את ענייני גן הילדים והגיעו להצעה שצריך להשאיר גם להבא את שרה כדין. עד שתגמר את המחזור שעובדת בו עכשיו. לדעת העבדות צריך להסכים להוצאה שעבודתה כרוכה בה לשנה אחת. צריך לקבל גם בחשבון שיעלה לפי דעת רופאים   תכוף* עכשיו איש מיוחד לחצי יום לעבודה זה הן מציעות את אסתר הגננת שצריכה בקרוב לבוא.

יוסף:  תומך בהצעת גינקה. הנימוק היחידי כנגד הצעה זו יכולה להיות ההוצאה, אולם היא אינה גדולה.

צבי נ.:  אינו מבין למה צריך שלש גננות.

גינקה:  לדעתה גם לגנון נחוצה גננת ואם לשני המקומות נחוצה גננת הרי נחוצה גם אחת שתחליף הימי מחלה. ביחוד צריך לקבל בחשבון

משה ה.:  מאז ששרה באה העבודה נכנסה למסלול נכון לשביעות רצונם של כל העקבים את העניינים. לפי ידיעותיו אסתר אינה מתכוננת בשנה הראשונה לעבד בגן. מציע לא להיחפז ולחכות עוד שנה עם שינויים.

הלקה:  עד כה עבד ע”י הפעוטים איש בלתי מקצועי, והעבודה במובן החינוכי הייתה כרוכה בסבל רב. מזמן שלונה עובדת ע”י גיל זה השתנה הכול לטובה. וצריך לדאוג לכך שתמיד תהייה שם גננת. היא תומכת בהצעה של שלש גננות.

מנדל פ.:  אם אין התנגדות להצעה ההצעה מתקבלת.

גנה:  בשיחה שעברה העמדתי הצעה לקבל איש שהוא גם גננת ודחו את ההצעה מפני שלדעת החברים לא נחוצה גננת שלישית והנה היום נתקבלה גננת שלישית.

                         שיחה       28.7.1932

בולק ולונק דורשים המשכה וסיום שיחת קבלת חברים.

משה ה.:  אם נגמור בשאלות האחרות המוצעות נוכל להציגה. הייתי מציע במוצ”ש להקדיש לשאלה זו. –

עוברים להבראה:  רשימת אנשים לפי חיה: 30 איש ב 3 סוגים – דרגות.
בוועדת הספקה סדרנו הוספה לכלכלה 30 מא”י ליום אוכל. בכל תור 7 אנשים + המבשלת. נשתדל להכניס נוספים על ה 30. –
התקציב הוא 25 לא”י (גם 30 לא”י ישנן לפי מצב הכספי של הוועדה). בישיבה עם מסדר העבודה החלטנו להתחיל בשבוע הבא. – אם יהיו בנסיעות פרטיות יותר מ 2 אנשים יגרע מהמבריאים.
מתבקשים להעיר. –

הדסה:  מעירה שיש יותר מ 2 אנשים המתכוננים לנסיעות. פרטיות, ע”כ צריך כאן עוד פעם להחליט. –

        הדסה:
סעיף שני:  ריפוי שניים: יש מערערים על עבודה בסכום 50 לא”י ע”י דורן, יש ע”כ מחדש להחליט.

הוחלט: את המקרים הדחופים יש לעשות ע”י דורן, אולם לבקש אינפורמציות בגבע וכו’ והיתר יתברר ע”י הוועדה. –

3. 3. הדסה: הכרחי למלאות את מקום שמואל ק. גם בשביל הקשר עם מסדר-העבודה;
   הושפענו ע”י ביטויו של אפרים ר., סדור בנקרוטי וכו’; אם הוא עומד על דעתו או אחרים יש להגיד את זאת, כי אין ברצוננו להרס את המשק.

אפרים ר.:  לא יוכל להסתפק בזמן קצר לתשובה. –
התפרצותו נבעה מתוך עבודתו עם הוועדה בקשר עם נסיעות פרטיות ביחוד באביב. גם בשיחה פעם דברתי על כשלון הוועדה והוועדה לא הכחישה את זאת. הנסיעות העיקו על מצב בעבודה מאד, אני לא חשבתי א”ע רשאי לסוע, רק תארתי לוועדה את המצב והבעתי את דעתי על המקרה. אחרי החלטת הוועדה לא רציתי לעכב, מפני שהתנהגות חייבה את הוועדה ליתר אחריות. –
ב 3-2 חדשי האביב היו 8-7 אנשים בנס. פרט. למרות העבודה, גם בסוף הבציר. – בזמן האחרון לא הייתה כמעט קואופרציה עמדי בשאלה זו. – היו גם מקרים של או הוועדה בכלל. – באמת המצב היה פרוע. – רציתי עוד לפני השערורייה להעמיד בקרוב את שאלת הנסיעות. – התנהגות משה ה. היא שהביאה להתפרצותי, הפניה “לעם” מתוך וויכוח אתי, לא השלמתי, ולא אשלים, רק או בדרך פרטית או בשיחה. – הגיון עוד יותר טוב בוויכוח כזה הוא מכות, אם נעדרים וויכוחים ונימוקים. –
אני יכול להתחרט רק על הביטוי הריסת המשק, אולם לא על דבר אי שליטת הוועדה. – 

משה ה.:  חשבתי שוועדתנו השנה מסדרת את ענייניה all right  ולכן הופתעתי ע”י ציון כזה. –
איני רוצה להגיב על העלבון הפרטי; אני מתפלא גם על שמואל ק. וחברים אחרים שרואים כשלון בעבודתנו. אני מוכן לבירור ע”י וועדה מיוחדת. –
אנו החלטנו לקבל תמיד את ה veto של מסדר-העבודה כמכריע. – עוררתי בזמנו את שאלת הנסיעות לתערוכה. הייתה שיחה בעניין זה ועוררתי את השאלה, הוחלט להגביל ואנו הגשמנו את זאת. (מביא דוגמת קטנה). – היו רק מקרים של סודיות הנימוקים, אז הינו מוכרחים להחליט ולהכריע. – במקרים של תקיפות ותכיפות יוצאת מהכלל עברנו את הנורמה של מספר הנוסעים.
מציע לבחור וועדה שתבקר את שנת עבודת הוועדה ותגיש דו”ח לשיחה להחלטה והבעת הערכה.
יש בידנו חומר עובדתי. –

צבי נ.:  מציע לא לבחור וועדת-חקירה, אלא להסתפק בביקורת אחרי דו”ח סופי, כי לא הובע אי-אמון. – 

הדסה:  יש חשיבות לדבר על הבאת ההורים: אם צריך כל מקרה לבוא לפני השיחה?

משה ה.:  בררנו פעם שעדיף להביא את ההורים הזקוקים לעזרה – הנה; ע”כ יש זכות פורמלית להביאם הנה. –

צריך להביא בזמן כל מקרה לאישור בשיחה. –

                       שיחה כללית       31.7.1932

   עניין מי ההשקאה – תל-יוסף.

דרור:  מציע שאחד השמנה חברים שישבו ודנו בקשר עם המים, ימסרו כעת בשיחה את מצב הדברים.

אפרים ר.:  מציע שאת הדברים ימסור צבי או דרור, שיש להם דעות מוחלטות וסותרות זו את זו.

צבי:  התנגד לזה שנסכים להצעת תל-יוסף. הוא חושב ש 180 ד’ פרדס של תל-יוסף זה מסכן בשבילנו כל זמן שתעלת הגלבוע עוד לא יצאה לפועל. 180 ד’ פרדס של תל-יוסף זה מסכן את גידולי ההשקאה שלנו שגם בלאו הכי נמצאים במצב קשה.
הטעם השלישי של התנגדותי הוא שאנו נצטרך לבקר בלי הפסקה את כמות המים שתל-יוסף תשאב – וזה דבר קשה.

דרור:  סובר שבאופן פרינציפיוני אנו צריכים לאפשר להם בלי נזק שלנו לפתח את ענף האשכוליות. –
אנו מחויבים לעזר להם בזה בתור שכנים וכו וכו. הוא בטוח שתעלת הגלבוע תבנה למרות הכול. יש גם הצעות להגביה את התעלה וכו.
הוא מציע שוועדה תנסח את החוזה הזה ותיגש לפעולה.

משה ג.:  דעתו היא שאי אפשר לגשת למשא ומתן כל זמן שלא מתחילים בתעלת הגלבוע.

דרור:  מכון שתל-יוסף מעמידה את שאלת האדמה ובמים, גם אנו נדון על זה יחד.
דרור מציע לפנות לשקולניק שהוא יתערב עם במשא ומתן בינינו ובין תל-יוסף קשר עם האדמה שאנו צריכים לקבל מהם.
קבענו שאנו מקבלים 40 ד’ מזרחה מהכרם של תל-יוסף; מפני שהם הפרידו בינינו ובינם אנו נקבל את האדמה הקרובה. אנו נדרוש (שהאדמה) ש 40 ד’ יהיו קרובים כמה שאפשר.

יצחק נ.:  מניסיון של השנה העברה שיש לנו עם תל-יוסף, בזמן שהעניינים הסתבכו
מיום ליום – הוא מציע שלא השיחה תדון בזה רק וועדה מיוחדת – תביא את הדברים לשיחה ותטפל במשא ומתן עם תל-יוסף בכלל.

יוסף פ.:
… הוא מציע תיכף לשתף במשא ומתן את המוסדות המוסמכים ולחכות עד שהאנשים המתאימים ישובו מחוץ לארץ.

מנדל פ.:  אנו דנים בשלוש שאלות:
1) שאלת המים עם תל-יוסף.
אנו משתעשעים בתקווה על בנין תעלת גלבוע, בכול אופן איך שזה יהיה אנו איננו יכולים למנוע בעד תל-יוסף לנטע. כל שכן אם תעלת הגלבוע לא תבנה.
שאלת האדמה הנוספת היא לא עומדת לוויכוח, זה ברור שאנו מוכרחים לקבל את השטח הזה.
בנוגע ל 40 הדונם צריך עוד לדון.

דוד כ.:  מציע שתשובתנו תהיה:
אנו מודיעים להם שאנו נכשיר את השטח של 15 ד. שהייתה כבר הסכמה. –
מפני שהם הפרו את ההסכם אנו מבקשים בכל השאלות לפנות למוסדות המוסמכים. –
ואנו ננהל משא ומתן אתם על ידי הצד השלישי.

דרור:  החברים אינם צודקים באומרם שתל-יוסף הפרה את ההסכם, זה אנחנו הפרנו הראשונים את ההסכם. אין צורך להתקיף את תל-יוסף.

אפרים ר.:  אינו מסכים לדעתו של דרור שאנו הפרנו את ההסכם.
אנו רק לא קבלנו את ההחלטה של הרכז החקלאי. –
לאומת זה הם הפרו את ההסכם בנוגע לחמישה עשר דונם.

צבי נ.:  מציע לפני הכול לברר עם עין חרוד את השאלה בנוגע ל 30 ד’. –

מסיימים – שאנו איננו נגשים למשא ומתן הלאה כל זמן שיש הבטחה גמורה של ה 15 דונם.

        מטפלת בדבר הוועדה הקודמת.   

               דין וחשבון של חברת הילדים       31.7.1932
                            
                           בעד שנה תרצ”ב

ישראל:  דו”ח יחולק שני חלקים, חלק ראשון יקיף את המצב הכללי, החלק השני יעסוק במצב בקבוצות. צריך לקבוע קנה מידה בהשוואה עם השנה הקודמת. קנה מידה תוצאות החינוך ביחס למטרה שהצגנו לפנינו.
השנה יש לצין עליה. הילדים השתחררו מעצבנות* מהצדדים ושיש להם, העונשין הופחתו. יש לצין קדמה. אנשים המסתכלים מבחוץ תופסים את המקרים את האפזודים, אין רואים את השלמות את ההתהוות.
בשנה שעברה ציינו חוסר התקשרות בין הילדים אין רלרבאת את הרעות ואת התמסרות לחברה.
השנה הופחת המספר הילדים האסוצילים. השנה אפשר לראות הרבה חבורות ילדים, הגנת של החזק החלש. הילדים דנים בשיחותיהם ברצינות, יש לצין גיבוש הקוים העצמאים בין הילדים.
מקרה עם גבריאל אשר עמד לדון בשיחות הילדים על השתמטותו מהלימודים, הציעו להוציא את גבריאל מחברת הילדים לשלושה ימים.
שנדבר על שיטת עונשין, נברר את תוצאות שהן פועלות, לדון קצר לדון יותר ממושך.
מקרה שני סדור האופנים בחברת ילדים. החברה מנחה את גבריאל בתור מטפל באופנים. הילדים הדגישו שהתור אינו צודק מכוון שהילדים שמרו* על תורם לטובת ילדים אחרים. הילדים הדגישו שהמטפל באופנים נשאל הוסיפו להם ילדים נוספים לעזרה.
בחברה הועברו הרבה תפקידים שהיו מוטלים על אחריותם* של המחנכים על חברה. הסדור עבודה נעשה ע”י חברת ילדים כלה.
השנה נבחרו וועדות שמטפלות בהרבה פעולות ובהרבה תפקידים שבתוך החברה, וועדת החגיגות.
יש התקדמות והתעניינות גדולה בלימודים.
יש לצין שיש כמה לקויים. 
 יש התקדמות גדולה בקשר עם מקום שקניין פרטי תופס בחברת הילדים. התקדמות לקראת חינוך משותף וחלוקת המתנות ביניהם. אולם יש ילדים שהרגשת הרכוש הפרטי התחזקה.
ביחס לבגדים היו אשתקד הרבה מריבות עם האיניפיקציה הוסרה הרבה דברים וסכסוכים בלתי נעימים.
הילד אינו דף חלק שיכול לשמש כחומר בידי המחנך. הילד בא כבר עם נכסים אופים לחנוך. הילד אינו מקבל ברצון את כפית רצונות זה גורם מרדנות והתקוממות מצד הילד, תפקיד המחנך להפחית את מתיחות ואת התמרמרות את הסתירה בין הילד ובין הסביבה.
אי אפשר לחנך את הילדים בהסגר מתוך תלישות והתנכרות אל החברה המסובבת

הילדים הגדולים נכנסים לגיל של התבגרות, הרצון למנהיגות אצל וילדות* מצב רוח כרוני.
שהילדים שלנו נטולים כל עניין בחיים סקסואליים.
אמנם פרויד קובע את גיל 6 בתור תקופה לטנטית של חיים סקסואליים, אצלנו אין כמעט תקופה יש לברר את זה מתוך הסביבה הטבעית של הילדים והסתכלות בהתרשמות באקטים מינים ברפת בין כלבים ועוד.
באחת השיחות הביעו הילדות שהילדים מעליבים אותם.

המצב בקבוצות:  הקבוצה הגדולה התבגרה בהרבה. הם סוחבים בעול בתוך החברה. יש סכסוכים עם ילדים מבחוץ לא מקבלים אותם בסבר פנים. מתוך שיחות שהיו לי עם הילדים נפגשתי בבגרות רבה ובתבונה רבה. כבר מתבלטים היום הילדים שהם יהיו הנושאים של החברה והם כיום מהווים את מצפון החברה.
הקבוצה השנייה התפתחה בהרבה. כלו המריבות והחידודים ביניהם.
הקבוצה הקשה ביותר אלה הם הקבוצה בני 7. השפעה שלילית הייתה חלוף המחנכים. המצב בקבוצה הוא די קשה ובשנה הבא צריך יהיה יותר להחדיר אותם לתוך החברה.
הילדים שעלו מהגן מצב די טוב. הילדים עברו התפתחות רבה וגילו ערות ועצמאות רבה. התערותם בתוך החברה איננה עוד מלאה.

מצב הילדים בעבודה יש לראות התקדמות גדולה. הילדים עוסקים רק בעבודות בית. יש לצין ילדים בודדים שמשתמטים מעבודה. אצל הגדולים יש חבה גדולה לעבודה.
הילדים אינם בני עובדים הם בני דור שהתפרץ לעבודה.
הילדים רגילים לראות שכל בן אדם יכול לעבוד כל מיני עבודות. המורה לא צריך להיות
הבן אדם שלגמרי אינו משתתף בפרוצס העבודה הייצור במשק בקבוצה.

לדעת הגענו לתוצאות רצויות בחברת הילדים.
דנו הרבה על אוטוריטה ואוטונומיה בקרב הילדים. הגענו לידי מסקנה שבגיל ידוע זה דבר רצוי.
הקובע בחיי חברת הילדים הייתה שיחה. השיחה הכללית בררו את כל העניינים הנוגעים לכל החברה.
הסביבה היא גורם החזק והמכריע בהתפתחות הילד. ההתפתחות בארץ היא מקדמה, השנים הבאות תהינה קובעות את אופייה של חברת הילדים. הילד הגדל בסביבה צריך להיות מושרש בתוך הסביבה.
צריך לבחור ברעיון המרכזי. חברת ילדים עומדת כאי בודד והיא צריכה לדלות לעצמה ומתוכה את האידאה המרכזית.
הקומונה בתוך הקבוצה מפסידה הרבה ערכים יסודיים וראשונים. החברה הקטנה היא השתקפות של חברת הילדים.
המתנות יוצרות את ההתרשמות של אי שוויון.

החגיגות.  הילדים קובעים את החגיגות, השראת החג אינה מתהווה על ידי זה שהילדים חוגגים.
אין אף פעם ההרגשה של החגיגה משותפת.
כלפי המחנכים המצב הזה הוא קשה. המחנך מרגיש את עצמו בודד בלא כל מגע בלא אפשרות של ברור. אין מוסד שיקבע את כללי החינוך. המוצא הוא שותפות עם הציבור. עיקרי החנוך נקבעים ע”י המורים בעצמם.
שאלת המשק לא תיפתר אם הצבור לא תחדור לתוך כל המערבולת השאלות ופרובלימות שהם צצים ועולים.

               דו”ח מחברת הילדים המשך       8.8.1932

ישראל:  על הסביבה החינוכית;  יש בארץ מפלצת ה”צברות”, הסכנה נובעת מהמצב של צמצום האופק של הנוער לפעילותו בארץ. גם אצלנו יש פחד מבוסס, כי לא ידוע באיזה כיוון יזרום מרץ הנוער, לאיזה רדיקליזציה ישאף; יש לברר, אם לא נחוץ להציל את הנוער מהרגשת האכזבה שהתאכסנה בלבות הבוגרים. ע”כ נחוצה רביזיה בכיוון חידוש מטרות תנועתנו. –
הנוער בארץ רואה את עצמו כיורש מן המוכן. –
לא המחנכים כאן יכולים ליצר את הכוון הנ”ל, זה מצריך ברור יסודי בתנועה הקיבוץ. – יש לשתף את הציבור בשאלות החנוך בקיבוץ. לא הייתה השנה אף שיחה. – השותפות גם היא מעכבת את פעולות בי”הס. למשל אין כאן גנה, כי השותפות מבטלת הרבה פעולות המחנכים. גם עתה בוודאי הוויכוחים יהיו נפרדים והם צריכים להיות יסודיים.
המורים תמיד ידרשו לאחד את הוויכוחים. –
לסיכום: יש ליקוי:  1) חוסר המבנה מהמשקים למוסד; עיכובים וכו’, חוסר דרישה לדו”ח(סימן לאדישות); 2) כגורם חינוך, חב”הי מדכא את האינד. של הילד במידה רבה למרות צדדיה החיוביים. ע”כ צריך היה לפתח את עצמאותם; המכניזים של הקולקטיב מרגיל אותם למסלול קבוע, שאין ברצונם לפרצה, יש מעטים העושים כזאת והם בעלי אופי בולט.
… ע”כ מוכרח אחד המחנכים לדאוג לימי חג, שהם חילוניים להם. לא מספיק כמובן זה, אלא יש צורך בטקסים(לא דתיים) בסביבתם. יש להקדיש לזה שיחה בשנה הבאה. – 
ע”כ יש להתווכח: 1) עצם שיטת החנוך (שאלת האבטוריטה), 2) סביבה, 3) השותפות בין המשקים, 4) המועצה החינוכית. –

לנק. 4) חברי המועצה עמוסים בתפקידים משקיים, ע”כ מיעוט הישיבות וחוסר טפול בשאלות המוסד.
אין להאשים את חברי המועצה, כי זה היה במשך כל השנים. – לא נחוצה המועצה, מספיק אחד לתאום, ואת השאלות החינוכיות יש לברר ישר עם הקיבוצים. –

הקבוצות הצעירות: רק על הלימודים: הייני חדשה כאן. 8 ילדים עברו רק מהגן; גם התנאים(החדר) לא התאימו לעבודה ביחוד אצל 15 ילדים קטנים שונים בידיעותיהם. – גם הריהוט לא התאים. – חוסר הקשבה מתוך צפיפות. לא הייתה פנה למשחק, תנועה, אצטבאות וכו’.
דרשתי חדר שני וקבלתי רק בסוף השנה. –
ההרכב: קב.2 היא קשה, הילדים קשים מכול הבחינות. ידיעותיהם היו שונות. – היה צורך בלימוד אנד. עם 4 ילדים מתוך 7 – התבלט לטובה אברהם והוא עבר א”כ לקב. הבינוניות. –
עוד קושי: החומר נלקח מהסביבה, ע”י הגנה והטבע. ע”כ תוכנית הטבע לא נתגשמה במלואה. לא היה בזה למוד יסודי. – בקב.2 הציר השני היה ענפי משק ב”א. – גם התוכנית הזו לא נתמלאה, כי רובם לא שלטו על הכתיבה. ע”כ ראשית צריך ללמדם קרא וכתב, כולם חוץ מגבריאל יודעים זאת. – מצב הידיעות הכללי משביע רצון. –
בחשבון: בסוף השנה עברו את דרגת כתתם: פעולות מעל ל 100. יש גם היודעים את
כל 4 הפעולות. – מטר – יש גם קריאה משותפת חוץ מגבריאל. –

קב. 1 נמצאת במצב נורמלי: כולם (8) קוראים וכותבים. קראו את כל הספרים של קב. 2, גם קוראים בעצמם לבדם. – בחשבון, מצבם טוב: פעולות חבור וחיסור אפילו עד 100. – הלימודים הכללים היו מסביב לאפיזודים, הקראה או ספור שלי היה מרכזם(ספר היער, לונדון וכו’). –
בין הספורים בע”פ גם מהתנ”ך(מגילת אסתר, יציאת מצרים בהתאמה להווי שלנו, משה רוכב על אופנים). – זה ענין אותם מאד, ובדרך זו עברנו עד יציאת מצרים. –

לסיכום: בקב. 2 יש חלק לא משביע רצון, יהיה צורך להשלים בשנה הבאה. – קב. 1 מצבה נורמלי. 

                      שיחת חברים       10.8.1932

קובה מודע שהספרייה הולכת לאיבוד, את הספרים צריך להעביר למקום אחר, אידה מתפטרת. מציע להעביר את המטבח למקום אחר בהקדם, לעשות את זה בגיוסים.

משה ג. וצבי  מצעים לעבור לסדר היום, ולסגור את הספרים בארגזים.

אפרים ר.  מדגיש את הקושי בהוצאה לפועל מטעם סדור האנשים לעבודה זו. העברת המזכירות קודמת לזו.

שתי הצעות: 1) לאשר את הצעת וועדת התרבות הנ”ל, 2) לדחות את הדיון בשאלה זו.

              ההצעה הראשונה התקבלה.

צריך היום לדון על קבלת חברים. בעיקר שאלת 3 חברים שצריך להעביר רפרנדום. יש עוד שאלה נוספת ברפרנדום אם בשאלת אלה המקרים צריך להחליט או לקבל ברוב פשוט או בשני שליש.
שאלה: או להמשיך בבירור יסודי או לגשת לצד המעשי. אין בעד המשכת הבירור היסודי.
מחר נגשת וועדת החברים להעביר את הרפרנדום. 

שאלת הדירות. יש קושיים בסדור הגזוזטראות. גזוזטרה אחת מיועדת בשביל אילקו ואטקה. יש אומרים שזה לא צודק כי יש הרבה אנשים שמטלטלים כבר זמן רב ממקום למקום. ואם הגזוזטרה הזאת תמסר לאילקו ואטקה, יצטרך אחד לותר על תורו לגזוזטרה. אפשר להחליט על הגזוזטרה השישית. אטקה מתנגדת לגור בצריף, ויש דעה שאפשר לדרוש ששני האנשים האלה יגורו בצריף.

מנדל מציע לסדר לאטקה ואליקו דירה נכונה, וזה לא צריך לפגוע בסידור הדירות.

תמר: אטקה לא צריכה לדרוש גזוזטרה.

צבי נ.:  יצאתם מרצונם הטוב מהבית לא קובעת שהם מוכרחים לקבל גזוזטרה. צריך לקבל תשובה יותר כללית, היות כי בקרוב יבואו יותר הורים. הוועדה לא מחויבת לסדר בתים.
הוועדה צריכה לסדר את הגזוזטראות בתור, ואם אין מניעות בריאותיות מצד אטקה ואליקו צרכים הם להיכנס לצריף.

קובה: שאלת רופאת שניים. בהצעה להבאת דורן מתבטלת ע”י זה שגניגר צריכה להשיב ימי עבודה. יש שאלה יותר חמורה היא העבודה הטכנית שמסתכמת לסכום של 50 לא”י. הוועדה פונה לשיחה לאשר את התקציב הזה.

משה:  לא נכון להעמיד את השאלה הזאת בשיחה. זה עניין של הוועדה עם הגזבר. יש שאלה אחרת האם צריך לשאול את השיחה אם צריך להוציא סכום כה גדול על העבודה הזאת.

יהושע:  סכום כזה צריכה השיחה לאשר. אם אצל הוועדה אפילו ישנו הסכום הזה, צריך בכל זאת להחליט עוד פעם. דעתו הפרטית לא להוציא סכום גדול כזה. אם יחליטו על הוצאת סכום כזה הוא לא יוכל להבטיח להמציא אותו.

משה ה.: אם זאת שאלה פרינציפיונית צריך להחליט. יש לדון אם יש הכרח להוציא עבודה זו או אחרת לפועל. הרופאים אומרים שמבזבזים הרבה כסף ע”י תיקונים פרביזורים במקום לעשות רפוי יסודי. יש דברים שאי אפשר להזניח, יש עבודות שאם לא נעשה אותה עכשיו נצטרך לעשות אותה בשנה הבאה בהרבה יותר כסף. במקרה זה צריך לעשות מאמץ ולהוציא את העבודות ההכרחיות לפועל. יש הצעה לעשות את העבודה בחצי הכסף, ככה אפשר יהיה לחסוך הרבה כסף. חושב שעשרים לא”י יהיו הכרחיים, ואת זה מוכרחים להמציא.

             שיחת חברים בענייני החנוך       19.8.1932

רבקה ה.:  מוסרת כי בישיבה האחרונה הוחלט להחליט בשאלת השיחות המשותפות עם ח”ב על שאלות ח”י.

דרור: 
איני סבור כי חלק של צבור בכלל וצבור הפועלים בפרט יוכל להכריז על עצמו כי ידועה לו וברורה הדרך של חנוך הדור הגדל באופן קולקטיבי.
גם פרט בעל אינטלקט לא יוכל לפרובלמה זאת אך בכוחו הוא. – את אותו החופש שבעדו נלחמנו עם הורינו, נתן גם לילדנו, אם גם נשמר ונתפח על דרכי השפעה הנתונים בידינו.
ואמנם חסרות הנחות קודמות אשר הנן אחראיות* להצלחת הניסיון הזה, הדעה בין החברים אשר רווחת היא שאת הניסיון יש ויש לעשות, אולם אני כשלעצמי חושש לצעד זה. ביחוד לאחר שעלינו להתחיל את הניסיון בעקב דוח שנתי.
לדעתי יש להתחיל בברורים יותר חופשיים ובשאלות לא כה מבהלות.
למעשה הנני מציע להתחיל בשיחות משותפות לאחר התחלת השנה, ועל חבר המורים ומו”הח יהי לכנס את שני הציבורים לשם דיון בשאלות חנוך שותפות.
למעשה הנני מציע לדחות את ההכרעה בשאלה הזאת, ולאחר קביעת תוכנית הלימודים לשנה הזאת, יהיה מחובת המוסדות הנדונים לשמר על קיום החלטה זאת. –

דוד כ.:  חושב כי האשמה אשר האשימו את החברים בשוויון נפש לגבי המוסד אינה קולעת למטרה. רבות הן הסבות לכך, אך אחת החשובות היא לדעתי שהמוסד טרם נהפך לנכס הציבור.
לשם דוגמה יזכיר כאן כי קים בעמק הירדן בי”ס משותף לארבעה משקים. ולא יעלה על דעת החברים שם לכנס את כל החברים אשר ב”א יבוא וידרוש מהמורה לחנך את הילד לפי הכרתו או דעתו הוא. כן גם אבסורד הוא להתוות את הדרך לחנוך ע”י הצבעה. רק עם, מעמד או מדינה בכוחם לקבוע דרך לחנוך. ורק המוסדות הנשאים ע”י כוחות אלה יש להם זכות קיום, ורב המוסדות אשר נשאו ע”י פרטים או חלק צבור התנוונו. – 
שיחות משותפות אשר צריכות לשמש מקום להבעת דעה תביא לנו התנקשות על שטח שאלות פוליטיות, התנקשות עזרה וממרמרת אך לא מקדמת בכלום את המוסד; – וכאן לא תועיל מציאות רצון הטוב והכונה החיובית של מחייבי השיחות המשותפות. וחוששני כי רבים מתוכנו יצטערו על תוצאות שונות העומדות לקום בעקבות מצבים שונים, ומסים אנשים ובו.
תומך בהצעת דרור.

אנשל:  אמנם צודקים אלה הקובעים כי אין ידינו משיגות לברר לעצמנו את שאלת החנוך ודרכו.
השאלה המרכזית של כוון החנוך בח”י הוא קיום וחנוך האדם המסוגל לחיי קולקטיב. – ח”י שלנו איננו אי בודד ויחידי, קיימים בארץ כמה וכמה מוסדות דומים ויש לחפש דרך לקשירת קשרים ביניהם ולפרץ בזה את המסגרת הצרה של הקיבוץ בתור בעל ח”י שלו. – לשאלה כשלעצמה, דעתי היא כי יש להצביע ולהכריע.

אפרים ר.: 
לעצם השאלה הנני להצהיר כי השאלה הזאת חדלה מלהיות שאלה בעלת תוכן והפכה למלחמת סיזמאות. –
איני חושב כי דרור הטיב לעשות בחדשו את הצעתו אשר נפלה כבר בשיחה האחרונה, אם כי זכותו פורמלית לכך.
איני מבין פשר התנגדות אנשים להכרעה ע”י הצבעה. – הצעת דרור היא עלה תענה, משום שהמתנגדים שוללים גם שיחות משותפות באמצע השנה. אין צורך בהמתקת הדין למיעוט. –

אסתר ש.:  למה אפרים מאשים את דרור בעד חזרו על הצעתו. כן גם לא נכון להשתמש בביטוי כגון “עלה תענה” היות ודרור הסביר באופן ברור את כוננו בשיחות המשותפות.

תמר ש.:  מציעה לא להצביע ב”א לאפשר לאנשים המחייבים אותן, להגשים את המוסד הזה. –

הצעת דרור:  כוון שאין הנ ות הכרחית לברור משותף עם ח”ב. בשנה הבאה יהיה מוטל על חבר המורים לכנס את שני הצבורים לשם דיון בשאלות שונות של ח”י. –  

בעד  14

נגד  11

אפרים ר.:  מצהיר כי מסיר את התנגדותו לשיחות משותפות ומסכים לקיומן עוד השנה.

דרור:  הודעתו של אפרים אינה נוגעת בהצעתי.

                     שיחה כללית       20.8.1932

                             ענין תל-יוסף
                             קומונה
                             מזכירות

דרור:  אתמול התקימה ישיבה עם תל-יוסף בקשר עם המים אשר צריכים לאפשר לתל-יוסף את הנטיעה. לשם העברת המים לתל פיר לתעלת F נחוצים סדורים ידועים, הגבהת התעלה ועוד.
הצעת תל-יוסף שבהוצאות ישתתפו כל שלשת המשקים.
הסבר לתל-יוסף באיזה אטמוספרה נגשים אנו לברור. לתל-יוסף אחרי המקרה של הפרעת החופש שלנו על אדמת ה 15 דונם ע”י תל-יוסף. רק הודות להתאפקות של חברינו שעמדה על הגובה לא בא לשערורייה שהייתה ודאי מעוררת שערורייה בארץ. הוויתור שלנו הוא רק מרצוננו הטוב היות שלתל-יוסף אין כל זכות לתעלת F.
תל-יוסף ענתה שהאדמה הזאת טרם שלנו ולא הייתה לנו הרשות לחרש אחרי שעיכבו בעדנו ע”י שיחה טלפונית. לא הייתה כוונתם לעורר שערורייה. אין אנו צריכים לחשוב את עצמנו לצדיקים.
הברורים נגמרו בזה שאפרתי הודה שעשינו נכון שלא ענינו באלימות על מעשה אלימות.
המרכז החקלאי יצטרך לעמוד הקרה של הפרעת החריש על ידי תל-יוסף.
אין לתל-יוסף תשובה לכול השאלות האלה וגם אינם מודים שמי רחניה ותעלת F הם מי
בית אלפא. מערערים על בעלות על המים האלה. עומדת כעת שאלת הקואופרציה והיא תקבע את בעלות המים.
דרשנו מהם שיענו לנו על כל השאלות האלה בכתב. מצדדנו יש חשש שאחרי שיש להם כבר 50 ד’ ועוד 100 עומדים לנטע, בזה זה כבר כל המטע של אשכוליות שעליהם לנטע. ואחרי שהסוכנות תראה את ההשקאה מסתדרת בסדורים בלי תעלת הגלבוע, מסכן זה בשבילנו בכלל את שאלת בנית תעלת הגלבוע. גם תל-יוסף מבינה את זאת הם אינם רוצים אמנם לסכן את בנית תעלת הגלבוע בכל זאת חושדים שאנו רוצים לדחות את החלטה שאפרתי יתראה אם שקולניק העומד כעת לשוב מלונדון. אם הוא ימצא שזה מסוכן להפסיק את כל המו”מ.
עוררנו גם את שאלה של 40 ד’, יש לנו הודעה שהם מסכימים לתת לנו את 30 ד’ הגובלים ב 310 שעלינו עוד לקבל מהם בדרך של חלופים. הם חושבים שאין השאלה הזאת צריכה להיות קשורה אם שאלת המים. הם מתנגדים לחלופים אינם מסכימים לפצל את אדמתם, אולם יסכימו  לנהל מו”מ אם מרכז חקלאי.

ארטק:  חושב שהשאלה הזאת צריכה להיות קשורה בשאלת האדמה. מאשים שמנדל ר. לא נהל את המו”מ אם מרכז חקלאי, לא לפי רוח שרצינו בה, והיא ששאלת המים צריכה להיות קשורה בשאלת האדמה.

דרור:  חושב ששלוב שתי השאלות יבוא בישיבה שתהיה עם שקולניק אחרי שובו.

צבי נ.:  המשך הוויכוחים על דו”ח של המורים היה צריך להמשך השבוע, אולם אחרי שהתברר שהוויכוחים יהיו נפרדים, אין ביכולתם לחכות ולדחות את ימי החופש שלהם. ישראל מציע לדחות לרגל המצב שהתהווה את הוויכוחים לראשית ספטמבר.
מציע לקבל את הצעתו של ישראל.    מתקבל. 

אתקה:  עשיתי בקרה על הלבנים. התוצאות הן מעציבות מאד, חסרים המון דברים ישנה הפקרות גמורה. הצעתי לפני זמן הייתה לבנות מכבסה סגורה כי הסבה העיקרית היא ודאי גנבות.
מקריאה את מספר הדברים שחסרים. מסתכמים המון דברים. הבקרה מראה שכל התקווה שהייתה לנו שנוכל להכפיל את מכסת הלבנים שנוכל רק פעם בשבוע נכזבה. אי אפשר יותר להמשיך ככה.
מוכרח זה מה לעשות למען לעכב את העלמת הלבנים.

יהושע כ.:  הדבר הזה לא היה לנו ידוע עד היום. משתומם שהדברים לא הובאו עד היום.
ישנה הצעה לסדר כמה ארגזים סגורים, לפנות לחברים לשמור על הדברים ולא להשאירם במקלחת. אתקה אינה מסכימה להצעה של וועד הפועל, אולם גם במקומות האחרים מופיעות שאלות דומות של אי שמירה, ואין לזלזל בפניה לחברים.
גם שימוש בטלפון זקוק להסבר, כי הוא גרם לנו ב 3 החדשים האחרונים הוצאות גדולות.

נונק:  מציעה שהעובדת צריכה לאסוף את הדברים בחדרים, למרות שזה מוסיף עבודה.
(פניות מכל הצדדים, התרגשות נוכח המצב הזה של חסר מדהים של דברים)

יוסף פ.:  התקלה היא במקומות המרכזיים, אין מי שמתעסק באופן בלתי אמצעי בשמירה על הדברים. מי שומר על הסבון על לבני בה”י. כל ההשערות הן שהערבים סוחפים את הדברים. עלינו להפסיק את כל המו”מ עם הערבים.

הלקה:  … פעם ראשונה שיש לנו מספרים על זה מה שהולך לאבוד.  עומדת גם שאלת הבריאות של העובדת במכבסה שהיא מקור לכל מיני מחלות. הבניין הראשון צריכה להיות המכבסה.

עוזריאלי: ... לא להשאיר לבנים במקלחת, אם הארגז נמצא סגור, צריך לקחת את הדברים הביתה.

איזק:  מציע להכניס לבנים לארגז רק בבוקר. גם הארונות בקומונה צריכים להיות סגורים.

אשר:  מציע לסגור גם את הסבון. צריך גם להתפטר מהערבים הבאים הנה לסחור.

אתקה:  … לאסוף את הדברים בחדרים. כל הדברים המלוכלכים יאספו בחדרים בבקר. את הסבון צריך לסגור.

שנקה:  פונה לחברים לשמר על הכלים.

יהושע כ.:  הוועדה שנבחרה לשם דיון על המצאת מנהל חשבונות במקום נונק צריכה למסור את התוצאות.

דרור:  אינו רוצה לעמוד על הדעות שהובעו בקשר עם הנהלת החשבונות, אולם הוחלט שצריך יותר לשים לב לענף הזה. השיטה המקובלת על ידי הסוכנות אינה מתאימה לצרכי המשק.
הנהלת החשבונות צריכה לשמש את הענפים, למסור על מצבם הרנטבילי. הדבר כעת אינו אפשרי היות שעדין מנהל החשבונות הוא גם מזכיר וגם מנהל מו”מ עם המשקים שזה דבר חשוב לכשעצמו. ברור שלא יתכן שיקבל כעת את העבודה איש חדש. אם נונק הודיע שלא ימשיך יותר מאשר עד אוקטובר, מובן שעליו בכל זאת לגמר את המאזן אולם ודאי לא יוכל גם להדריך איש חדש.
הוועדה מציעה או את אליעזר או את מנדל פ. שהוא כבר התפטר. אם אליעזר יסכים להצעתנו עליו לגמר את עבודתו בקיבוץ הארצי עד ינואר. ועד אז ממשיך נונק.

יהושע כ.:  מצביע את הצעת הוועדה.   נבחר אליעזר בתור מנהל חשבונות.

מנדל פ.:  דורש אשור נסיעה לשם בקור אימו. אחרי שהוחלט שרק שני אנשים יכולים להיות בחוץ אין באפשרות וועדה לאשר את נסיעתו.

אפרים ר.:  מוכרח לעמד על זה שרק שני אנשים יכולים להיות בחוץ.

שוימר:  מסרתי לוועדה אחרי שובי מחוץ לארץ שאני רוצה לבקר את ילדי פעם לחדשים, הפעם זה נדחה, ודורש כעת אשור נסיעתו.

דוד:  מוכרחים לעמד על השאלה של עזרה לקרובים שהיא חוזרת מדי פעם בפעם.
מוכרחים להגביל את הזמן.

                שיחה בענייני בית-הילדים.       21.8.1932  

צשקה:  על הפרופילקסיס, הזנה, דירות, הלבשה. –
על הפיקוח המצוין של הרופאה, – דיסציפלינה בלתי מספיקה של ההורים. –

על בריאות הילדים:  הקיץ רבו התקררויות חוזרות (גרון). –
הסבות:  הדבקה ע”י בוגרים, צפיפות בדירות (מלמעלה 13 במקום 17)
חוסר מקום מספיק לאיזולציה. –
הצעות:  הוספת 2 חדרים בצריף (מטבח וחדר-משחק לגן). –

על סדור הקבוצות. – הצריף יהיה קרוב לבית והיטב מסודר (יתכן שבעוד שנה ילונו בו ילדי הגן).

תלונות של הרופאה על התנהגות ההורים ומטפלות וצפיפות הדירה. – על ההורים להתחשב בנ”ל ועם קושי העבודה של המטפלות. –

מציעה לבחור 3-2 אנשים שיקבלו ע”ע את הגשמת הוספת הדירות וגם וועדה קבועה שתדאג לשאלות הבית. – מבקשת הקלה בפניית המטפלות לצבור בשיחות, לשם בקורת פומבית. –

בעבודה:  יש לצין כאן מחליפה קבועה וגם כמה חברות שבעזרתם* ותחלפנה בעבודות הבית. –

להחלטה:  1) עניין הדירות ובחירת אנשים שידאגו לכך;
           2) ציון אנשים לעבודה;
           3) בחירת וועדה קבועה לפיקוח וסידורים.

שאלות ותשובות:
בח”ב הילדים הרבה פחות חולים; אין שם כלל צפיפות; הילדים שם יותר בריאים.

חיה:  המצב למעלה רציני מאד. יש להתחיל בפעולה מידית; אנו מזלזלים יותר מדי בתוצאות המחלות. גם הצפיפות גרמה לכך. ההורים אינם יודעים את חובותיהם לבית-ילדים. 

משותף לילדים רבים בעלי חיסון שונה בפני מחלות; יש לזכור שאין כאן אפשרות לבידוד. –
אסור לסכן את ילדך וילד זולתך. – יש סכנת מחלות כרוניות. – יש לדאוג מיד לסידור הדירות. – יש להישמע לרופאה. –

דורקה:  אם אסור את התינוקות להוציא מהבית, מדוע מותר להוציא ילדים גדולים שגרים עמהם בחדר אחד? –

צשקה:  מסבירה. –

צפורקה:  איך חושבת הרופאה לתקן למעשה את המצב? –
מהן ההצעות שלה ?

אידה:  השמירה אינה מסודרת, מפני ריבוי העבודה לשומרת.

סלומניצקי:  על סבות ההתקררויות: עומד על רוחות-הפרצים בעקב המבנה הרע של הבית. – יש לקבוע סדורים מעברות קבועים.   חיה סותרת את זאת. –

צפורקה:  המטפלות, חיה והרופאה מגזימות בטענות על ההורים. – רוח-פרצים. –

הנקה:  על סדרי השמירה, מכוונים את הילדים המזעים אל הרוחות מהחלונות הפתוחים. – 

גנה:  בבית יש גורם קבוע למחלות משנים. לא באנשים הסבה; יש יסוד לביקורת ההורים על סדרי הבית (“בית חולים”), גם הרופאה לא חקרה די. חששות של איזק מוצדקים; הבניין הוא רע ביחוד למעלה. – הרופאה אינה מוכנה להיווכח, אלא מאשימה את ההורים. – מציעה לחפש את הסבות ולבקר את הבניין.

שוימר:  המחלות(גרון, גריפה) הן מתדבקות ולא מהתקררות. –

מחליטים להעביר את השאלות הנ”ל לוועדה שתבחר. –

גוסטה ש.:  אם יש הכרח להעביר את חדר המשחקים לצריף? 

גינה:  אין ברירה אחרת. – מסבירה בפרוטרוט. –

לזיגה יש דעה אחרת בשאלת הדירות, מספיק להוסיף חדר אחד למטבח. –

אפרים ר.:  חושב שיש לקחת מהבית הסמוך חדר או שנים לצרכי הילדים. מפני תבנית המקום מסביב לבית וגם הצורך ההולך וגדל של בי”הי. –

לוועדה שהוטל עליה לברר את צד הצורך וההגשמה של שאלת הדירות בבי”הי נבחרו: ארטק, גנה, צביה. וגנה – כו”כ הוחלט לבחור בשיחה הקרובה וועדה לפיקוח וסיוע למוסד במשך כל השנה.

            הדין וחשבון של הוועד הפועל.       25.8.1932

יהושע כ.:  אין לדעתי להתחיל כיום את הדו”ח בשאלות היסודיות של המשק, כי הדברים עומדים וקיימים ביסודם בשנים האחרונות ואין שינוים מכריעים.
יש להודות שעבודתו של הוה”פ מסתימת השנה באי הצלחה ידועה. הסבות הן אולי באי התאמתם של נושאי התפקידים או בריבוי העבודה הפעוטה היום יומית, אבל יתכן גם שהגורמים הם אובייקטיבים. מצבנו נשתנה עתה בהרבה לרגל הפסקת או צמצום רק של האמצעים המתקבלים מן החוץ למטרות משקיות ברורות ומסוימות, והכרח לעמוד ברשותנו אנו. הקשה כמובן על עבודתנו.
ישיבות הוה”פ התקימו מדי שבוע ולפעמים גם פעמים בו, אבל לא הספקנו לברר ברור מקיף שאלות משק. בעיקר דנו על עניינים הקשורים במשא ומתן וקשרים עם החוץ. אין להגיד שלא היה צורך לדון בשאלות יסודיות. שאלת המטעים למשל הייתה ראויה מאד שנברר אותה מיסודה. גם מצד הארגון וביחסים החברותיים שבתוך הקבוצה. כמו כן ענין הרפת. היה נדמה שאנו מתקדמים למצב של רפת בריאה ומכניסה. זה חודשיים נתעוררו חששות, ואנו לא הספקנו לברר את זה בהיקפו. אחת הסבות לזה אולי גם בזה שאף ישיבה לא נתקיימה בלי נוכחותו של הגזבר, הנמצא לרוב בחוץ. בעבודה הזאת יש בלי ספק פגם.
למרות כל זה דבר מה נעשה. הכנסות המשק:

השנה לא היינו צריכים כבר לקבל הון חוזר. אם קבלנו הרי בצורה זאת שהוה”פ מלאה את החסר מהענפים שהיו צריכים להכניס. אלוי קבלנו את סכומי הביסוס. לרגל זה המשא ומתן עם הסוכנות הוקל השנה, כי ערעורים מצדנו לא היו מועילים. מצד שני התרכזו העניינים יותר בתוך המשק – קניה ומכירה. כמובן נוספו על ידי זאת החיפושים הבלתי פוסקים אחרי כסף, אם כי יש לצין שמצבנו בנידון זה היה טוב יותר ממצבם של רוב המשקים.
וועדת ההספקה נטלה מהגזבר השנה הרבה עבודה, והיא חשובה מאד במסגרת הארגונית שלנו. יש לקוות שבשנים הבאות היא תדע גם לבקר יותר את ענפי ההוצאות הקשורים בעבודתה ולשמור על הסכומים שנקבעו בתוכנית.
בתוך המשק יש לראות התפתחות העניינים בענפים והשינויים בהם מתוך רצון להשיג את צרכינו.
מתוך המשק יש לראות שצריכים לחול שינויים בארגוננו.
ההנהלה צריכה לפקח על המשק במעשי יום יום. גם היחס להנהלת חשבונות צריך להכניס שנויים.
לא נכון הוא שמוסרים את ענייני הנהלת המשק לחוג מצומצם. צריך להרחיבו
ע”י סיפוח כל הוועדות הקימות לישיבות הוועד הפועל.
וועדת ההספקה צריכה להרחיב את עבודתה ובקרתה ע”י יתר ענפי ההוצאה.
יתכן שצריך להכניס שנויים בשיחה אבל צריך לחכות עם זה, אולי ע”י שנויים שיחולו בארגון גם השיחה תעמד יותר על הגבה.
שאלות ביה”ס צריכות להביא להיכנס לחוג פעולתו של הוה”פ, כמובן שצריכה להישאר וועדת החנוך המבררת כל שאלות החנוך הקשורות עם ביה”ס.
זה שנתיים שדברנו על הקטנת החוב והנה גם בשנה העברה וגם השנה יגדל החוב. ואם השנה יש הצדקה להגדלת החוב ע”י הבצורת והכזבת ההכנסה מענפים עקרים.
החוב השנה יגיע   ל 3,000 לא”י בערך.
שי לראות כי גם בשנה הבאה המאזן לא יתאזן.
בברור ובוויכוחים צריך לברר איך לשמור על איזון התקציב ולהקטין את ענפי ההוצאה.
מציע להעביר חלק השיחות לחרף. במסירת הדו”ח נגמר תפקידי וכידוע גם יתר חברי הוה”פ מתפטרים וצריך יהיה לגשת לבחור לוה”פ חדש.

קיבוץ השוה”צ מטעם הקיבוץ הארצי פנה בבקשה לתת ערבות ל”משהר” עבור קיבוץ הרומני במגדאל. בגבול 30-40 לא”י. לפני זמן נתנו ערבות כזו לקבוצת ל”ג. דעת הוה”פ לאשר את הערבות.    האשור מתקבל.    

                           שיחה כללית.       29.8.1932
                               דוח של הוה”פ.

אפרים ר.:  לא היה לו הרבה זמן להכין את הדו”ח. גם המספרים אינם מוכנים די צרכם.
דו”ח על העבודה צריך להתקשר עם הדו”ח הכספי, אך לפי* דו”ח כספי צפוי לנו גרעון
של – 700 לא”י. אז צריך היה לזכר איך אפשר היה למנוע את זה מתוך עבודה. את החלק המכריע של אי מלוי תקציב ההכנסה של הענפים אי אפשר היה מתוך עבודה למלא. זה לא היה תלוי בעבודה. אולי אפשר היה לתקן לו בשנה העברה השגנו אדמה נוספת לזריעה.
תוכנית עבודה לא הייתה השנה, אי אפשר איפו להשוות עם התוכנית. אפשר לצין את השנה בתור שנה שסימה את העברת החצר. זה גם ניכר במאזן העבודה. היות והכנסנו עבודה רב בזה. על ההכנסות כמובן אין זה משפיע. כן הולך ונגמר גדור הרפת, גדור הלולים.  

לפי דעתו גדול ההכנסה השנה אינו מספק בפרט אין לקחת בחשבון את גדול המספר הממוצע של האנשים: 119 בערך השנה לעומת 114 בשנה העברה. אמנם הונח יסוד להכנסות להבא – נטיעת האשכוליות, וגם זה הכבדה השנה על מאזן העבודה.

רמת התוצרת השנה נדמית להיות יותר נמוכה מזאת של שנה העברה. לא היה השנה לחץ עבודה חזק אין להשוות זה עם השנה העברה. עבדנו גם השנה פחות שעות משבשנה העברה. יצאנו לעבודה יותר מדי מאוחר. איננו מתנגד להפחתת שעות העבודה – אם זה אפשרי, אנחנו מוכרחים להמציא* תוצרת ידועה בכדי להגיע להכנסות הדרושות ע”י רמת החיים שלנו. העבודה בשעות רצופות אינה רצויה מכל הבחינות. אם יש עבודות ידועות שמחיבות עבודה בשעות רצופות, יש עבודות שצריך לקבוע שאין צריכים בהחלט לעבוד בהן רצופות.
אחוז ידוע של עבודה הולך לאבוד ע”י הנהלה בענף מחוץ להנהלה הכללית. חסר קביעות בענפים משפיע כמובן במידה רבה על זאת. כנראה שבקרוב לא נוכל להתפטר מזה אבל צריך לשאוף לזה.

בנוגע לקביעות:  זאת היא שאלה מרכזית של סדור עבודה. קביעות בענפים תוכל להפחית את עבודת ההנהלה, בין הענפים בין כללית. אולם אין לראות את זה בקרוב. לא פרינציפ ארגוני יכול להביא לקביעות. יש אנשים חולים, יש נסיעות צריך תמיד להחליף את החסרים באחרים. אם יהיה רצון לקבוע את עבודות הבית בתור קבועות לכל הפחות לשנה, ולא תהיה התנגדות מצד החברות יוכל האחוז של אי קביעות לפחת.

יותר חשוב הוא כוננות החברים לסדורים הכרחיים. מוכרחים להוציא אנשים לעבודות בית גם מחוץ למילוי התור שלהם. למלא את התור אינו מספיק, היות ויש מחלות ונסיעות הכרחיות ואזי מוכרחים למלא את החבר מחוץ לתור.

אנשים קבועים:  בפלחה – מחוץ למכונאים – 1.
בשטח אינטנזיבי  5, בגן 8, במטעים 15, רפת 16 (נמנים על קב. הרפת), כבשים 5, לול 3, מעבדות 3, מכונות 4, הובלה 3, ביהי”ל 7, ביה”ס 2, חצר וכו’ 4, אוטו 1, תפירה 3. ס”ה 80.

יש עבודות שלא כל החברים מוכשרים אליהן. 34 חברים מוכשרים לכל עבודות. מאלה עובדים
22 בענפים. ב 12 איש אפשר להשתמש לעבודות ארעיות קשות. או שנחליט להוציא את הקבועים בענפים לעבודות ארעיות (בעונות ידועות). או – מה שיותר רצוי – שהבלתי קבועים יכנסו לענפים קבועים ואז תהיה אפשרות של החלפה בענפים ע”י אנשים קבועים אחרים.

השנה הגענו ליציבות בהרכב האנשים. השאלה הנ”ל נעשית איפו כל פעם יותר אקטואלית. רק עכשיו נוכל לחשב את הסדור הרציונלי הענפים. מעל לכל נחוצה כוננות לעזרה הדדית בכדי לאפשר קביעות בענפים. אי אפשר להתקין חוקים. סומכים יותר מדי על זה שיש די אנשים, שאם “אני” לא אסכים בכל זאת ימצא מי שהוא אחר שימלא זאת. אין די אמון שאם מסדר העבודה פונה למי שהוא אזי זה הכרחי.

לא תמיד עובדים האנשים החלשים בעבודות המתאימות להם. לוקחים על עצמם עבודות יותר מדי קשות. קורה גם להפך, אנשים חזקים בוחרים בעבודות קלות, שהיו מתאימות יותר לחלשים מהם.

איך אפשר להרים את רמת התוצרת. בעולם נהוגה בקרת התוצרת ופקוח. השנה לא נהגתי כך. וזה לא תמיד טוב. יש שאיש זקוק לא פעם לעידוד בעבודה ולהשגתה מבלי לעבור “להשגחה” כפי שהיא מובנת בעולם. ההנחה היסודית שלי היא ההכרח באמונה בחבר בבחירת העבודה המתאימה.
במקרה של סירוב מצד חבר לא נהגתי דרך כלל ביד קשה ולהכריח חבר לעבודה בלתי רצויה
לו – אף כי לא תמיד זה נכון. כמו שלא תמיד יכול החבר לדעת את כל ההיקף של המצב הכספי, כך גם לא תמיד יכול החבר לגעת את המצב הכללי בעבודה. מוכרחים לא פעם להסכים להשגחה ופקוח.
במקרה של אי משמעת לא היה לי חשוב לענש חבר, אלא להעמיד אותו במצב של אחריות מלאה כלפי המשק.

אם לעבר את הענפים – השנה הייתה ירידה בארגון בענפים. בקבוצת הנטיעות כמעט שלא היה ארגון.
באין ארגון מוכרחה השיחה לטפל בכל דבר קטן וגדול של ענף ידוע, אף כי זה לא הכרחי. ע”י חסר ארגון בענף ידוע סובל הכלל.

עמדתם של מנהלי הענפים:  ההתנגשויות בין מנהלי הענפים ובין עצמם וביניהם ומסדר העבודה מקשות מאד. כל מסדר העבודה מבטיח לעצמו לא לחזר יותר לתפקיד זה.

אינני זוקף את ההישגים במשק לחשבוני. איניציטיבה הייתה מכל צד, גם מלא מנהלי ענפים. בלי עזרה שהייתה לא הייתה יכולה העבודה להתקדם כמו שזה היה. הרבה מאד עזר החצרן. הצלחנו השנה מאד בכל הסדורים בחצר והתקדמנו השנה מאד.

לבסוף כמובן אני מודיע על התפטרותי כדאי   הערב לבחור בוועדה שתטפל בסדור רשימת אנשים הבאים בחשבון בתור חברי הוה”פ לשנה הבאה.

חברים שונים מתנגדים לבחירת וועדה.

יהושע:  אמנם זה לא היה נהוג עד עכשיו, אבל זה כדאי להכניס למען להקל על הרכבת הוה”פ. לשבת בשיחה ולחכות להצעות זאת לא צורה יותר טובה* מזאת המוצעת.

אפרים:  אם הוועד הפועל יקבל על עצמו את זה – ננסה – אבל כבר פעם דנו על זאת והגענו שלא נוכל לקחת זאת על עצמנו.

פודי:  מתוך הוויכוחים על דו”ח צריכות לבוא הצעות.

                 מסכימים לזה.  

                       שיחה.       31.8.1932  

צבי נ.:  המוסד היחידי שרכז את ענייני המשק היה הוה”פ. סדור העבודה השבועי לא הצליח בזה כלל. ומתוך חוסר ידעה באופן עבודתו של הוה”פ אין אפשרות לבקר אותו. ובעבודת הגזבר אם אין רק לקויים בולטים מאד הרי הוא טוב, ואני אמנם מצוא בו לקויים כאלה. הדברים שיהושע הביא הנה היו יותר מדי כללים שנוכל עליהם להתווכח. הוה”פ הזה לא היה המצוין ביותר. גם וועדת-התוכנית שהייתה ערה בהתחלת השנה הייתה חסרת איניציטיבה בהמשך השנה. בעבודת הוועדה הזו הייתה סטגנציה הרבה השנה לא התקדמנו הוסגונו למרות שהמשק התקדם. אולם אבדנו את הדרשה לדמוקרטיזציה של המוסדות. איני חושב שהייתה מצד מישהוא כוונה לא להביא את הדברים לפני הציבור. האנשים לא התרחקו מעבודת המשק אלאה השתקעו בענפיהם בלבד, ולא התעניינו הרבה בעבודה המרכזית של המשק, וזהו השקט היחסי שניראה היה השנה.

מנדל ר.:  דבר שולי שראיתי השנה הוא חוסר ריכוז בוה”פ שהוא לא נהל את המשק. כל בעל תפקיד עבד בפני עצמו. לא היו כל ברורים כדי להקדים את הבא עלינו מראש. צריך גם לברר מה תפקידה של וועדת התוכנית. לא יתכן שוועדת התוכנית תהיה מוסד נפרד מהוה”פ. בלתי אפשרי גם שאדם העובד יום עבודה מלא אינו יכול מחסר זמן להיות המפעיל את ענייני המשק.
לא יתכן גם שחברים רבים בתוכנו לא יעבדו עבודה פיזית. אולם צריך לקבע מראש שני חברי הוה”פ המרכזים לא צריכים לעבוד עבודה פיזית.
גם בסידורי העבודה השבועיים לא הכול בסדר, מדי שנה יותר קשה לאסף את החברים. לכן צריך בהחלט בזה להביא איזה שהוא שינוי. במידה שאנו מדברים יותר עוד הכנסת כל החברים לעניינים בה במידה אנו מצליחים פחות בזה. צריך ע”כ לקבע מהם הדברים שחשובים לכולם שיביאו אותם בפני הקיבוץ.
תפקיד סדור העבודה השבועי הוא ריכוז כל ענייני המשק שצריכים להיות מוצאים לפועל,
אולם אין לחכות עד שיתאסף מספר רב של חברים. וצריך לקבוע חובה למנהלי הענפים להשתתף בסידורי העבודה.
ליתר החברים זאת רק זכות, ומי שאינו רוצה לנצל זאת, עיננו הוא. אחרת העבודה אינה מסתדרת.

דרור:  צבי לא אמר כלום עד זה איך שצריך להיות להבא.
יש לי רושם שדעת החברים היא שהוה”פ הוא מוצלח מאד השנה. לא היו וויכוחים וכל זה יבא כנראה לידי משבר כשנגיע לבחירות.
הגעתי למסקנה שלא רק לא בריא שלא יהיה פונקציונרים מקצועיים בקיבוץ אלא גם נואמים מקצועיים. … יש כאן הסכמה למצב והסתגלות אליו.
לדעתי חסר העבודה הקולקטיבית לא התחיל מהאינצידנט שהיה לפי שיהושע מסר, כי אם זה היה מהתחלה – מפני אי התאמה וכל אחד עשה את עבודתו כדי למלאות את חובתו. בכל זאת היה מינימום תרבותי,…
תפקיד חמישי בוה”פ איננו, לא נכון שלא מילאתי את עבודתי בתור מרכז. קבלתי את תפקידי זה רק כדי להתפטר מתפקידים אחרים שהוצאו לי.

                  שיחה על דוח הוה”פ.       3.9.1932

ב. זוסמן:  חסר הקשר בין הנעשה במשק והחברים הוא אחד הגורמים החשובים למועט הוויכוח.
הצעת מ. רייזנר האומרת שיטת הנהלה מרוכזת. – הוא מסכים לה לגמרי; התנאי היסודי להצלחתה – קביעות בהנהלה; אינו רואה חבר המוכן לקבל על עצמו תפקיד זה לקבע;
גורם אחר טכני להגשמת הצעה זו הוא חברותי: מלוי ממושך של תפקיד יוצר נגע חברותי רציני באשר מופעים לקויים אצל החבר (עמדתו וכו’) ואת המציאות החברותית אין לבטל באשר הוא חלק בלתי נפרד ממציאות המשק.
את תפקיד הב”כ שהוא מקצוע צריך למלא מספר מצומצם של אנשים המתחלפים בניהם. הוא הדין לגבי הנהלת המשק בכלל שהיא מוכרחה להיות נישאת ע”י חוג אנשים.
ביקורת כמו של דרור מוטב שלא תשמע; ודווקא מפי דרור המבקר והיודע את מהלך הדברים. ביקורת כזו מזיקה; לדעתו ידע גם דרור לבקר באופן אחר במקרה אחר. 

אפרים:  מאשר כי ביקורתו של דרור ביחס אליו הייתה נכונה.

פילק:  תוצאות השנה הנוכחית הם סימן למצב רע במשק. למרות התאמצותנו הננו מגדילים את החוב; ולשנה הבאה נגדיל מחדש את החוב, אם לזכר כי לא נקבל תקציב וכי המצב ברפת מעורר דאגה.
בסידור העבודה היה כישלון רב ואפרים לא ציין אותו בדבריו; לא הליקויים הקטנים אלא חסר התוכניות והתנודות הגדולות במצב העבודה הם מציינים את הכישלון; (עודף וחסר אנשים לחלופין).

לא להאשים הוא מתכון אלא טוען על טשטוש הדברים שהיה בדברי אפרים; הם נתנו תמונה מסלפת של הדברים במציאות שהם הרבה יותר גרועים. לקויים כמו קימה מאחרת חסר השתתפות בסידורי עבודה מחייבים לחפש דכים לשיתוף חברים ולזה היו צריכות להתכוון הצעות הדוברים.
במקום זה קמו הצעות להגברת הריכוז ומסירתו לשני אנשים  ושאר אנשים יעסקו באשר ירצה.
זוהי לדעתם הסיסמא החדשה להצלה.
אינו מאמין בערך של הצעות ארגון ברוחו הוא; בהעדר נושאים להגשמתן הן מפסידות את ערכן.
כנראה אנשים רבים טוב להם במצב של שברון האיניציטבה; מלאכת שבירת היוזמה נעשתה במשך
10 – 12 שנה ואיני יודע כיצד תתוקן. לחידוש דרכים נחוצה גם אטמוספירה יותר
קולגיאלית –  החסרה;     
בחירת אנשים חדשים תצליח רק מתוך עזרתם של האנשים המנוסים – והם מכשילים את האיש או את שיטתו העבודה; ולמעשה  – הרי כל איש יכול למלא כל תפקיד.

אנשל:  מדי שנה חוזרות הסיסמאות הידועות; השנה הייתה שנת ניסיון לסדור העניינים ע”י הקיבוץ; אולם היות והיו אנשים ישנים הניסיון לא צלח.
ברור לו כי מוסד כמו ו. התוכנית הוא מוסד נחוץ להנהלת המשק, ויתכן כי צריך לחבר אותו עם הוה”פ כדי לאפשר עבודה מסודרת ולא בשיחות שאחרי העבודה.הוה”פ 

 

הועד הפועל אינו יכול לנהל את המשק; הגזבר טרוד בדאגות כספיות, מסדר העבודה בדאגות תפקידו הוא.
לנהל את המשק צריכה וועדה כספית. ו. תוכנית בהשענה על ארגון יותר רחב.
מתנגד בהחלט להצעות אשר הובאו (ריכוז) משום שאין להן כל סיכויי הצלחה במשק קולקטיבי.   

י. נייגר:  מקור לאות בוויכוחים הוא שהדו”ח לא נתן חמר לוויכוח, ידיעת הדברים באה למי רוצה בה, לא בשיחות אלא בדרכים פרטיות. צריך לחדל מהטפות התמידיות בשטח זה.
החברים יודעים מה שנעשה בענפים מלבד ענף אחד גזברות. איננו יודעים לשם מה
הוצאו 250 ימים + 140 לא”י, מהטעמים כי בשנה הבאה יהיה יותר טוב.
בנובמבר שמענו על בנקרוט ולמעשה היה יותר טוב.
צריך לחדל מתפיסת משק כדבר מסובך מאד, אי אפשר לשבת כאן שנים רבות ולא לדעת את המשק.
צריך לבחור באנשים חדשים לגמרי אשר ידעו לבטא באופן יותר פשוט את מצב המשק.
המספרים אשר הובאו מראים על התקדמות במשק ולא ברור מה ייתן לנו הריכוז המוגבר.
בבחירת מסדר העבודה יש לברר את כוח עבודתו עם אנשים, על ידיעותיו במשק.
צריך לתת יד חופשית יתרה למנהלי ענפים.
גזבר וחצרן – אינו שם לב להם ביותר, עניינינו מסתדרים ע”י מוסדות ולא הגזבר קובע את העניינים. כל איש יכול להיות גזבר.
הנהלת המשק צריכה להתרכז בוועדת התוכנית שתעבד יחד עם הוה”פ.

            המשך הוויכוחים על דוח הועה”פ.       10.9.1932

מנדל פ.: 
השיחה האחרונה התנהלה בשתי סיסמאות. זה שנים אחדות יש ערות בכל הסידורים שלנו.
בבחירות האחרונות רצו להצעיד את העבודה קדימה. בבחירת וועדת התוכנית שתלה הרבה
תקוות – התאכזב. על פעולתה לא שמענו הרבה. מכל התוכנית הנועזת שבאה אתם לא התגשם הרבה. וזה אולי מסבות אובייקטיביות.
וועדת ההספקה התאוננה תמיד שהחמר אשר לפיו הייתה צריכה לעבוד לא היה בידה. להבא אנו צריכים למצא אופן שנדע תמיד איפה שנמצאים.

בסידור העבודה. אי אפשר להאשים את מסדר העבודה בדברים שלא התמצא בהם. אבל לא השתדל לרכוש לו את ההיקף שצריך היה לו. במקום לעבוד היה צריך לרכוש לו סידורים וידיעות
בענפים שהיו נחוצות לו בשביל העבודה הזו.
בנוגע להבא. לפי שהוא מעריך את הכוחות שלנו לא כדאי להוציא הרבה מרץ לוויכוח הזה. את דברו על איזה מגמות – דרור, מנדל ר. אז לא באו עם הצעות מפורטות. לפי שהוא מכיר את השקפות האנשים האלה הוא מתאר שלא כל כך רע. את האקטיביות הזו לא נוכל להשיג בדרך ארגון. כל שאלה שמשאירים אותה לדון בשיחה לא הייתה קשה וכל שאלה יותר קשה העברנו לוועדות.
ההצעות המרחיקות לכת כמו הריכוז לא תבאנה הרבה תועלת. החברים צריכים לדון על כל שטחי החיים שלנו.

אפרים ר.:  לוויכוח: צריך להכניס סדר בוויכוחים. הערב כבר השיחה החמישית ועוד לא מגיעים לבחירות. מציע לרכז את הוויכוחים. מצד הבחורות לא שומעים אף פעם קול בוויכוחים.

ברל ב.:  בביקורת חוזרים תמיד בתביעה ובביקורת על חסר השיתוף של החברים. מאידך גיסא יש נטייה לריכוז.
אלה שמבקרים ואלה שמחפשים שיתוף… רק במושב אפשר למצא שיתוף פעולה, בקיבוץ זה קשה מאד, ע”י זה שיש מי שהוא אחר שמסדר את כל העבודות. מתפתחת אדישות אצל יתר החברים. בקיבוץ אין לקוות יותר לשיתוף. הסבה בחוסר השיתוף אין למצא בועה”פ , את זה צריך למצא ברעיון הקיבוצי.
חושבים זה איזה שנים שהמרכז יציל את המצב. הענפים בסידורי העבודה והמים מסתדרים בעצמם. המרכז לא יועיל כלום. מסדר העבודה אף פעם לא הכיר את כל הענפים.
צריך להשאיר הרבה מאד לסידור בתוך הקבוצות ומנהלי הענפים. הפחד הזה – אין אנשים שימלאו את כל התפקידים. אופן הביקורת מרפה את כוחות מסדר העבודה. אם יסירו את זה, יהיו סבלנים, ישאירו עבודה קצת עצמית למסדר העבודה וליתר חברי הועה”פ, אז ימצאו הרבה אנשים.

עוזריאלי:  הפעם יש לו רושם שקבל מהרבה חברים כעין דקלרציות שאינם על המקום. ביחוד מתוך דבריהם של אנשל ופילק. בעצם ההנהלה הייתה טובה ובכל זאת חסר דבר מה.

מצב בא-הכוח לא ראה השנה יותר מאשר התאמצות במידת יכולתו לעשות את זה מה שהכי הכרחי כמו לשלם שטרות. כאילו תמיד מחוסר זמן, לא היה לא זמן לשום עבודה במשק מאשר תשלום וקניה. בשביל זה לא נחוץ ב”כ. את זה אפשר גם לסדר במכתבים.
כשהגיע לאיזה פעולה חשובה בשביל המשק, עמד הבא-הכוח על זה שהוא צריך לעשות אותה. היה אליו רצון אבל לא מלא את זה.
אם מדברים אצלנו על הגשמת הדמוקרטיה, ז.א. ההפך מריכוז.
מבין הגזברים הקודמים שהם כולם רעים אבל היו עוד קצת אפשרים. לא ראה השנה את זה מה שרצה לראות מצד הגזבר. האם שבעי רצון מפעולות הגזבר שהוציא לפעל רק קניות? הגזבר צריך להיות ע”י כל הענפים, וצריך להיות המקשר עם המצב בשוק. האם הגזבר נפגש עם מנהלי הענפים? יש דברים שאפשר לכוון אותם. ואת זה לא ראה אצל הגזבר.

בלוך:  הפותחים הראשונים לא ביקרו את הועה”פ ביחס לערות שלהם בשאלות הכלכליות ומשקיות, אלא מבקרים רק את שאלת המשטר. השנה אנו עומדים במשק במצב רציני. הבילנס היה עד עכשיו פסיבי ויהיה ודאי גם פסיבי בשנים הקרובות. היה רוצה לשמוע בדו”ח ציון מה צריך לעשות בשנים הבאות בכדי לאזן את התקציב.
כל בירורים באיזה מידה לרכז את העניינים לא היו, היו רק דעות שצריך להוציא מרץ בבחירות ממלא התפקיד. אם רוצים להעביר את נקודת הכובד על שאלות המשטר, ז.א. שעד היום הזה היה המשטר יותר מדי דמוקרטי. שצריך לצמצם את השיתוף הקיבוץ.
היה רוצה לשמוע, מתוך סיכום של איזה החלטות של הקיבוץ יש חוב כה גדול.

מה יבטיח לנו אם יהיה ריכוז, שאנו לא נלך בדרך זו. מתעלם על הסכנות החברותיות שקשורות לזה. נניח שנוכל להתגבר על זה. האם כדאי לותר על הדמוקרטיה. האם כאשר שני אנשים ירכזו במקום עשרה השנה יועיל דבר מה.
אנו במשך השנים האחרונות הולכים בדרך של צמצום של דמוקרטיה.
השנה לא הייתה דמוקרטיזציה, אולי דיקטטורה. גם השנה כיוונו את המשק אלה האנשים, שבכל השנים כיוונו.
איפה שאין כוח קבוע, אין דיקטטורה.
כמה עובדות: בשנה הראשונה השתתפו הרבה אנשים בענייני המשק, הדבר הזה הולך ומצטמצם.        
הסכנות הכרוכות בהצעות האלה הן כה גדולות שלא יכול להשלים עם זה.

ארגון העבודה. אפרים ר. דיבר על קביעות. אנו הולכים במשק נגד הקביעות. כל מי שהשתרש הולך נגד הדרך של קביעות. לא מאמין בשיטה של ריכוז, כי שיטה כזאת דורשת דווקא
אי-קביעות.

לו היינו משתחררים מהדרך שבה אנו הולכים, לו היינו לומדים על הניסיונות של אחרים, לו היינו משתחררים מההשליות אז הצעות מעשיות הן לא כה מסובכות. אם אפילו ההצעות האלה תעבורנה בהצבעה, אלה לא תתגשמנה.

תמר:  אם יש איאמון שביקורת תתקן את הדברים, אבל לא יכולה להבין, שבקיבוץ היו שיחות על קומונה, וע”י זה לא היו שיחות על שאלות כספיות.

יוסף פ.:  אי אפשר לקבוע שיטה או דרך על סמך עבודתו של הועה”פ השנה.
האנשים שבטאו ביקורת כמו בלוך, אינו משלים איתם. עובדה היא שבמשך השנה היו הרבה מאד שיחות על המצב הכספי וכו’, ואז היה מספר המשתתפים קטן. האפשרות לשיתוף ניתנת לאנשים.
בועה”פ צריכים להיות 7 חברים: מסדר העבודה, חצרן, גזבר, מזכיר, שני חברי וועדת התוכנית, חבר וועדת ההספקה. התפקידים צריכים להיות פרמננטיים.
מדי חדש וחדש צריך לבקר את תוכנית העבודה לחודש העבר ולקבוע את התוכנית לחודש הבא.
בנוגע לגזבר אין לו הרבה להגיד, אולי לא היה מסוגל למלא גם תפקידים אחרים מאשר לשלם את השטרות.

צבי נ.:  בקורת שנשמעה מכמה צדדים לא הייתה קולעת. קשה היה לועה”פ לשנות את הדברים האובייקטיבים וגם בקיבוץ התביעה לדמוקרטיזציה הייתה יותר חלשה מאשר בכל שנה. לא היה רצון ואפשרות אנו עסוקים יותר מדי. אין לדבר על זה שהחברים לא יודעים מה נעשה במשק. כרגע אין לעשות שום שינויים. לא התקדמנו השנה בהרבה. זוהי תקופת ביניים.
יש שתי טנדנציות: 1) ריכוז, 2) דמוקרטיזציה. הן סותרות אחת את השנייה. לא שמע שום נימוקים חדשים.
הייתה מסגרת להצעה שהתכוונה לריכוז יותר גדול. ממילא תתרכז ההנהלה בידי שנים שלושה אנשים.

כל דברי בלוך צריך ליחס למשק לגמרי אחר. לא מוצע שום אנלוגיה בין דבריו של בלוך ובין הקיבוץ שלנו.
אנו צריכים להישאר במסגרת המוסדות האלה שאנו נמצאים בהם כעת.

נונק:  מדברים כל כך הרבה על ריכוז, וזה לא ענין לא כה קשה. המועצה המשקית לא פעלה מסבת חוסר ריכוז. כל חברי הועה”פ במקצוע שלהם עבודה שחורה, ואין אף אחד שיוכל לרכז את כל הדברים. לרכז ז.א. להכין את הדברים בפני השיחה, ולא שכל דבר הכי קטן יבוא בפני השיחה.
ביקורת של בלוך לא רק לא מעשית אלא גם מזיקה.    

                 

                   וויכוח על דוח של הועה”פ.       14.9.1932

מ. ריזנר.:  השתתף בשיחה הראשונה בכדי להציל את המצב (שתיקה ממושכת) ונענש בהתקפות קשות גם אישיות.
נאשם כאילו הצעותיו לריכוז באו מתוך מחשבה כי הוא יקבל תפקיד זה; חקירה פסיכולוגית מחוסרת ערך ואין לענות עליה;  החושבים כי עלינו לבחור בחברים מתוך הככרתה לקבל תפקיד מאחלים רעות לקיבוץ. הלואי והיו לו אנשים הרוצים בתפקידים.
וו. בלוך צודק בדבר אחד: אנו מתווכחים על משטר כאילו עסקנו במשטר מדינה.
אולם ביטוי כי קיימת כאן דיקטטורה הוא מחוסר כל שחר ואין כאן המקום להערכה זו.
הצעת הריכוז נתקבלה מתוך הבנה לגמרי מסולפת.
יש ערבוב 2 מושגים: הנהלת משק ודמוקרטיה. הנהלה מרוכזת ודמוקרטיה יכולים להתקיים בכפיפה אחת. הריכוז אינו שולל השתתפות חברים בהכרעה על השאלות.
שמים את המילה למפלצת ומיחסים לו ביטויים אשר לא נאמרו כלל. הוויכוח התנהל בניצחונות כאילו היינו במצב של לפני 8 – 9 שנים.
סדור עבודה שבועי: יש לו 2 תפקידים. 1) שתוף חברים (אולם אין זה אומר כי אנו מחייבים את החברים להשתתף). 2) ענייני המשק אינם סובלים דחוי בגלל חסר רצון של חברים להשתתפות מתוך נימוקים פרטיים. סדור עבודה צריך להתקיים והוא גם בהשתתפות מנהלי הענפים בלבד.

אלמלא החלטנו גם על המועצה לא הייתה סותרת את ההכרח בהנהלה מרוכזת. אין משק יכול להתנהל בצורה אנרכית וביחוד משק קולקטיבי. מחויב הנהלה מרוכזת; אין זה שולל קבלת החלטות באספת כללית, וקיום וועדות שונות. תפקיד הריכוז הוא ללבן את השאלות לפני הדיון ולהבטיח ע”י זה דיון פורה והוצאה לפועל מוצלחת ומהירה. ריכוז מחייב קביעות בתפקידים ולא חלופים תכופים.

מה צריך להשתנות בארגון בשנה הבאה? ההצעות אשר הופיעו התכוונו למלא ביתר הצלחה את כוונותינו הקודמות לגבי צורת ההנהלה. עד עתה מוטל הריכוז על מסדר העבודה והגזבר – הצעתו שהם יעשו את זה בהתאם למה שהיה מוטל עליהם (הם לא עשו את זה בשנה האחרונה). החברים מוכרחים להיות חברים בוועדת התוכנית; (מביא דוגמאות של אי מילוי וארגון של תפקיד הגזבר). 

אין המחסנים יכולים להיות מסורים לידי הענפים או רק לידי החצרן. מוכרח להיות בעל תפקיד האחראי בעדם – הגזבר. כיום אין מוסד אחראי בעד הנעשה במשק – אין בעלות. בעלות פרושה בעלות על ההוצאה לפועל ולא הבעלות הפורמלית העליונה שהוא בידי הקיבוץ.
יש שאננות ושלווה במשק השנה מתוך הטלת הדברים על נבחרי הקיבוץ והיא אינה מוצדקת משום שאין אצל בעלי תפקידים אחריות המבטיחה הצלחה מלאה.

המוכשר לתפקיד מוכרח גם להתכונן לקבלתו ע”י הכרת ענפי המשק והוא מחפש לו את ההכשרה הזו ע”י חדירה לענפים.
איש מוכשר בתפקיד מונע בעד חיכוכים היות והתערבותו יש לה משקל; 

מעציב הוא כי המשק מתנהל ע”י מנהלי הענפים באופן אוטונומי ונפרד בלא יד מכוונת – מוסד מרכז.
יש דעה כי אנו פחות פרודוקטיביים ממשקים אחרים; אין לבאר את זה באופן קל; אולם לדוגמא: עובדה היא כי אנו עבדים עתה 7 שעות ואין איש מעורר את השאלה; החבר מתוך שאין זה עסקו, מסדר העבודה משום שאין הוא רוצה להיות שוטר או פקיד מטיף. –
צורת הקיבוץ מחייבת להתאים את צורת הארגון: אפשרות רק צורה הקיימת אצלנו עם פרושים אשר הוא נותן לה;

צבי נ.:  שואל: 1) האם 2 חברי הועה”פ בתור מרכזים (גזבר ומסדר העבודה) הם אחראים בפני הקיבוץ או כל הועה”פ.
2) אנו בוחרים אנשים חדשים לתפקידים גם מתוך חסר מספר מספיק של אנשים מנוסים;

מ. ריזנר:  וה”פ בתור מוסד, מוסד אחראי בעד כל דבר משקי; אולם הכי ידוע כי למעשה נעשים הדברים ע”י 2 החברים ה”ל.

צ. נוימן:  האם מבטלים את וועדת התוכנית לפי הצעת מ. ריזנר או ששני בעלי התפקידים משתתפים הוועדה?

מ. ריזנר:  וועדת התוכנית צריכה לכלול 4 אנשים: 2 ח’ הועה”פ + 2 חברים נבחרים.

פילק:  א: לא אמר כי מנדל רוצה לסלול לעצמו דרך לתפקיד המרכז. המלחמה נגד מחייבי האנרכיה היא מחוסרת שחר; הדרישות המכונות כגורמות לאנרכיה מתכוונות דווקא לסדר בהנהלה. ויתכן רק כי הדרישות אינו צודקות.

            תשובה לבקרת הדוח של הועה”פ.       24.9.1932
אפרים ר.:  הוויכוח התעורר רק אחרי שנגעו חברים בשאלות ארגון ולא כתוצאה של דו”ח על שאלות עבודה.
הדו”ח שלו טפל ביסודות העבודה הקולקטיבית.
הדברים האלה עומדים ברומם של חיי יום יום;   = ארגון בעבודה היינו – סידורו של הפרט בתוך מסגרת העבודה במשק.
במה טפל:  1) שעות העבודה: פרוש הדברים שעות העבודה הנהוגות במשק ולא ערך עבודתו של הפרט; והן מעטות. הפחד מצטרף לא רק ממעוט שעות עבודה אלא גם 2) מבטול תורי שבת המצטרף לתוספת 800 ימי עבודה = 3 אנשים.  
3) רמת תוצרת מופחתת – צריך בתוספת אנשים; משער כי המאזן יוכיח כי דעתו זאת על רמת התוצרת היא נכונה. את התיקון צריך אולי לחפש בארגון הפנימי בענפים והפקוח עליו ע”י הועה”פ; בדרך זו לא נהג מתוך הכרתו ולא מוך חרדה לפופולריות שלו.
השאלה האקונומית המרכזית היא האקונומיה של כחות עבודה והיא אשר חסרה לפילק וווציו.
האם הריכוז בהנהלה ימנע את גדול החוב או יגרום להפחתתו? הפעולה הזו אפשרית רק ע”י מאזן אקטיבי ממושך ולא ע”י פעולות ארגוניות אדמיניסטרטיביות. באשר אנחנו משק קולקטיבי אשר איננו יכול להגדיל את מידת הניצול לשם תיקון מצבו אלא ע”י רציונליזציה של השימוש בכוחות עבודה;
שאלת שעות העבודה – השפעה הייתה* לה לכל שטחי החיים והיא הגורמת לעצבנות, עצבנות בסדור העבודה (יש להבחין בין עצבנות של דבורים ועצבנות של מעשים) נגרמת ע”י ההקפדה של החברים על שעות העבודה וע”י עמדה בלתי נכונה של חברים במקרים שונים (מביא עובדות);
התפרצויות היו אמנם ולא בלי סבה חשובה; ואם גם לפעמים הצטער על כך, אין זה בטבעו לעבר על דברים ע”י זלזול והתנשאות ומבלי להגיב.
יש מברכים את יכולתו של מסדר העבודה להלך עם אנשים, על מידת ניסיונו בעבודה אולם נקיטת דרך זו של פיוס ופתור אנשים נעשה לעיתם קרובות ע”ח החברים הנוחים והוותרנים. הוא נהג דווקא להגן על אנשים אלה.
הקביעות – 71% קביעות בגן, 67% קביעות בשטחי מספוא; בדבריו רצה לקבוע את גבולות הקביעות האפשרית הניתנים ע”י מערכת העובדות בחיינו (רצון הפרט, מחלות, נסיעות וכו’). אינו חושב כי אפשרית קביעות אידיאלית; נכון פרציפ של קביעות בלו גמישות, נשקפת לעבודות בית הזנחה.
מביא דוגמאות:  אנו הולכים לקראת הגברת הקביעות במשק אשר תקשה על הגמישות הנחוצה מבחינה משקית וחברותית ואם לא ננקוט בדרך נכונה נאבד את היתרונות של משק קולקטיבי ונידמה למשק האיכר. מאידך במשך הזמן יתאמנו החברים ברב העבודות והגמישות תאופשר אם תהיה נשאת ע”י הרצון הטוב של החברים.
המכניזם של העבודה והסדורים צפונות בו סכנות.  

ריכוז:  קצור סדור העבודה אפשרי רק מתוך התעלמות לצרכי החבר באשר סדור העבודה עצמו דורש לכ”ה ½ שעה; רב הזמן מוקדש לסדור האנשים והתאמתם;

גיליון סדור העבודה הוא המסמל את תפקידו החברותי והמשקי של מסדר העבודה; את העבודה הזו אפשר לחבר עם ריכוז העבודה אבל לא עם הנהלת חשבונות.
טענת פילק על כשלון חסר תוכניתיות, אימפרוביזציה בסדורים, עצבנות וכו’ אינה מתאימה לדעתו של פילק כי כל איש מסוגל למלא תפקיד.
דברי פילק היה בהם אימפרוביזציה אף על פי שהשתתף הרבה בסדור עבודה,
מנתח את טענותיו וסותר אותן;

תוכניתיות בעבודה. 
גם החברים לא חשבהו למוכשר לתפקיד זה ובטאו את זה ביחסם במקרים שונים. לא הגיב על זה אם גם ראה בזה לעיתם הזנחה מצד מנהלי הענפים.
לדעתו היה לא נכון אם לא הוזמן לישיבות וועדות התוכנית; אינו רוצה להאשים משום שזה ביטא בוודאי הערכת החברים לגבי התועלת שבשיתופו אולם חשב שצריך היה לתת לו שנסים;
משום כך עבד גם עבודה פיזית וחושב כי חובתו של בעל תפקיד לשקל את התועלת שבבטלתו ואם לא מוטב שיקדיש חלק משעותיו לעבודה גופנית;
צריך להגדיר היטב את התפקידים בשעת הבחירות.

התפקיד האמתי של הועה”פ הוא הנהלת ענפי המשק ושקידה על ענייני חוץ;
בקורת החברים הייתה מוטעית במידה שביטאה דאגה לריכוז הרב של עניינם חשובים בועה”פ. במציאות הדברים הם פשוטים מאד והוא בתור חבר הועה”פ לא ידע אולי יותר מחבר שאינו בועה”פ; בשאלות יסודיות לא טפלו וכל שאלה שנידונה בועה”פ הוצגה גם בפני החברים. עניני עבודה הובאו ישר לסדור עבודה; (מביא דוגמאות).
אם גם השנה הייתה ביקורת כזו כלפי הועה”פ הרי אין תקווה להסרת האי אמון והחשדים של החברים. 

הקולגיאליות בועה”פ.  היו יחסים חברותיים והתגברות על ניגודים בין אנשים, אולם התגברות כוחה למנע בעד דברים אבל אינה יכולה ליצור;

לשאלת הועה”פ הבא:  אינו מערער על הבחירה; הועה”פ צריך להיות מצומצם לשם הגברת זיקתו לקיבוץ; לדעתו לא נחוץ המקום החמישי בועה”פ; הוא יוצר כפילות ומקטין את מידת האחריות של בעל התפקיד.  
המכוון את הדברים צריך להיות האחראי בעד הדברים; אם בוחרים אנשים שאינם מכוונים בעצמם את הדברים יוצרים מנהג של אפוטרופסות; (מנתח את הדעה לאור עובדות). 
הכרחית קביעות בשטח תפקידי ההנהלה והיא תאפשר מחזור רציונלי של בעלי תפקידים מוכשרים;
אולם קביעות בתפקידים מחייבת הסרת המכשולים שבהשגות החברים ולפי שעה הם קיימים;
בכ”א המצב הנוכחי אינו המצב הרצוי;
מהשתלטות אין לפחד; כי החלטות עיקריות מתקבלות ברב דעות.
ואין רדיפת אחרי כבוד אצל האנשים הבאים בחשבון.
אינו חושב כי אפשר תמיד לסמך על השיחה כאינסטיטוציה עליונה באשר יותר מדי אצלנו לערער, ע”כ הוא מציע:
אפשר לערער על החלטת סדור עבודה או על סכום של שיחה, אולם על החלטת שיחה אפשר לערער רק ע”י רפרנדום הנתמך ע”י 10 אנשים.    

                  

                         גמר הבחירות

חפ. הצעת אנשל מחליטים (16-4) לבטל את הבחירות הקודמות ולגשת בשיחה שניה לבחירת חדשות.     

   שיחת חברים בהשתתפות חברי המזכירות של חבר הקבוצות.       27.9.1932

אפרים ר.:  זה כשנתיים ואף יותר עברו מהפגישה האחרונה בינינו לבין חבר הקבוצות. עם כי לאו דווקא בהם האשם – כי הרי גם הצבור לא הראה ערות מספיקה – – ועתה חשוב יהיה לשמוע מפי החברים על המתרחש בעולם הקבוצות, למען קרב אותנו לכל הקיים מחוץ לתחום מושבנו. כן גם חשוב יהיה לשמוע מי הם ההולכים לוועידה העומדת להיוועד.

סברדלוב:  אין בכוונתי להרצות על כל השאלות הרווחות בעולם החיים הקיבוציים. משום שהעיקר הוא לנו להאזין לדברי החברים מהמקום ואני אסתפק בציון נקודות אשר חשיבותן באינה עומדת.

כוונתנו בוועידה העומדת להיוועד, היא שלא להעמיד את המצע במרכז העניינים – לדעתנו שאלת הארגון היא השאלה המכריעה.
ברוב המקומות בשלה ההכרה כי אין להמשיך את קיומו של חבר הקבוצות לפי הווייתו דעתה.
למען שנבין את מצבנו אשר מצינים אותו בירידה. בה במידה שמצבנו המשקי הולך ומשתפר, כן גם הרגשתנו החברותית הולכת ונחלשת – הכוחות המפרידים הולכים וגוברים ואין לקבוצה בתור גוף בודד כוח לעמד נגד הזרם. שאלות הנהלת הקבוצה ועניינה, סדור העבודה וכו’ – אלה הן הפרובלמות העומדות לפני הקבוצה, ואשר היא בתור יחידה אינה יכולה להן.
השטח השני הוא יחסים בין הקבוצה וקבוצות שכנות.
בעת* כישלוננו בשני השטחים האלה הביאה את הקבוצות להכרה כי אך ורק בדרך של ריכוז ולכוד הכוחות נעמד בפרץ. לשם מילוי התפקיד זה עומדת להיקרא הוועידה. ברור כי מחוץ לשאלה המרכזית הזאת עלינו לחפש פתרון לכמה וכמה שאלות חשובות מחיינו כגון: שאלת תוספת אנשים לקבוצות, קליטת העלייה והשפעתנו עליה, ועוד. אולם את כול השאלות האלה נוכל לפתור אך ורק לאחר היותנו לגוף חזק ופועל. 

מי הם ההולכים לוועידה: כל אלה הקבוצות אשר השתתפו בוועידת גניגר, נוספו רק
קב’ גורדוניה.
לא פעם נתעורר ספק, האם לא יותר נכון הוא להצטרף (מתוך הרגשת חולשה) לאחד הגופים הקיימים, אולם לאחר שעברתי בכמה וכמה מקומות גירשתי את הספק מלבי כי אכן הכרח הוא להקים חבר קבוצות חי ונושא את עצמו.

אפרתי:  בקורנו דהיום הוא האחרון בשורה, בקרנו 24 קבוצות.
בכל מקום הייתה שאלת בסוס המשק להשאלה, ויש סכנה כי אם ביסוס המשק קמה הרגשת שובע ובו הסכנה. זאת היא ההרגשה הכללית בקבוצות. ההתנכרות לייעודנו הכלל (עליה, בנין הארץ) גוברת. כפי הנראה קשה לזוג את שני הדברים: בנין המשק והתנועה. פגישת גבע אשר נתקיימה לפני זמן הוכיחה כי רב הוא המרחק לאחוד של כל התנועה הקיבוצית.
בסוס הנקודות הקימות לבד לא מספיק, כי עם העדר הרחבתנו הכמותית, הננו עומדים להתבטל בששים. עלינו לגשת לפעולה רחבה, ולכן הננו קוראים את הקבוצות לוועידה.
כל הבאות שאלת הברור דהיום היא השאלה: כיצד להפעיל את ב”א לעבודה בארגון והשתתפות בוועידה, שאלתנו היא: במה הנכם לבוא לוועידה. חבר הקבוצות יתקיים אך ורק אם נצליח לצקת תכן חיוני לקבוצות*.

דרור:  דברי הפתיחה של שני החברים היו כללים מדי בכדי למסר לנו מה הוא תכן הוועידה, תפקידה וגם מה טיבה של אותה התעוררות בה נפגשו הפותחים בבקרם את הקבוצות הרבות.
אם רוצים לאחד את הקבוצות כי הרי העקר הוא לא המצע כ”א השאלות הארגוניות. אם השאלות הפוליטיות יש להשאיר לגופים המיועדים לכך. השאלה היא האם רוצים לאחד את כל הקבוצות גם על יסוד פוליטי, יש לנהוג טולרנציה מספיקה למען לא להוציא את מי שהוא מחוץ למסגרת.

קיימים בארץ שני גופים הקה”א והק. המאוחד. כוחם של שני הארגונים הוא אופי פוליטי וארגוני ברור – דבר זה צריך גם החֶבֶר לעשות. זמן למצא את הדבר במצע. ולא מקרה הוא, משום שאין הבדל רב בין המצע הפוליטי של הקב’ המאוחד לבין רב הקבוצות בתור החֶבֶר.

לא במצע ולא בפתיחה שמענו מה הן הפעולות הכלכליות אשר החֶבֶר עומד לפעול בעתיד.
היחסים הכלכליים בין הקבוצות הם בדוגמת גופים כלכליים שמחוץ התנועה והננו חוששים לנגע בנקודה הזאת; כל עוד שנרתע ממעשה זה, לא נוכל לתקן את המצב.
מאשימים את הקבוצות הישנות בהתבדלות – גם הקבוצות החדשות, עם עליתם על הקרקע שוקעים בדאגות משק, אשר אומנם באינה עומדת.

לכן השאלה היא: מה הן הפעולות הכלכליות – ארגוניות, ומשום מה בלתי אפשרי הוא השיתוף בפעולות אלה אם הגופים הקיימים. –
רצוני גם לשאול איך המזכירות של החֶבֶר מתארת לעצמה לארגן חברים בארגון על יסוד מצע פוליטי ברור של מפלגה ידועה. האם חוסר מצע פוליטי הוא הוא אשר מנע מהחֶבֶר את כל הפעולות, ואיך מתארת לעצמה המזכירות לאחד קבוצות או פרטים אשר הבדלי דעות פוליטיים ואידאולוגים קיימים.

בלוך:  … כאן מתהווה ארגון שמדבר על אידיאולוגיה מסוימת. מה הוא בא להוסיף לתנועה הקיבוצית? איזה קרדיט ציבורי השיג הארגון הזה בקיומו? איפה זה בא לידי גיבוש למעשה?  יש לו ספקות שהארגון בא רק מתוך מגמה הזו, או יש גורמים אחרים.
שמענו על מו”מ שמתנהל בין חב. הק. לבין הקבוץ המאוחד.
אם חלקים ידועים באו לידי הכרה של אחוד, למה רצו להצטמצם למסגרת מפלגה ידועה. למה מרות משותפת של מפא”י כבר פסולה בתוך המגמה הקבוצתית? המצע לא מחדש שום דבר כי אם מכניס טרמינולוגיה חדשה. במקום תנועת הפועלים הכניסו תנועת העבודה וכו’. וזה הוכנס ע”י “גורדוניה”.
היא יותר נתונה לטנדנציות, שיכולה להפוך אותה לתנועה שמתנכרת לפרובלמות הסוציאליסטיות.
האם המצע האידאולוגי של חבר הקבוצות יכול להשפיע על מהלך הדברים בקבוצות? לא, אידיאולוגיה כזו אינה מספקת בכדי לתת נקודת המשען לקבוצה שזקוקה לו.
חבר הקבוצות צריך לחתור לקראת ארגון קבוצות שלא יכול להשתייך לשום ארון פוליטי אחר.
צריך לעבור בירורים רחבים בכול הקבוצות, והמצע צריך להיות רק הסכום של הבירורים האלה.

אפרים ר.: הולך בהיסוסים רבים לקראת הוועידה. יש לא הנחות לפסימיות גדולה. הבירורים נמשכים כבר שלש שנים והמצע לא מאושר. צריך להתאשר ע”י הוועידה. הדבר היסודי הוא חוסר הרגשה ברורה של תוכן של חבר הקבוצות וזה יותר קשה מההנחות הפוליטיות.
איני מבין למה חב. הק. צריך להיות נפרד הקיבוץ המאוחד. הדברים לא תלויים מחבר הקבוצות אלא מקבוצות ידועות בתוך “גורדוניה”.
צריך לפתור את השאלות החיוניות ביותר וזה: שאלות הפנימיות בתוך הקבוצה עצמה. בלוך טועה בנוגע ל”גורדוניה” בחבר הקבוצות. מי שלא מסתלק משאלת איחוד התנועה הקיבוצית מוכרח היה להתנגד להשתתפות הקיבוץ הארצי של השוה”צ בוועידה.
מחשיב מצע בתור ביטוי על מה שנעשה עד עכשיו. בחלק האידיאולוגי צריך לבטא מה שקיים. (הליכתו לקבוצה הייתה קשורה להעברת דרכו בין המעמדים).
אי אפשר לדרוש מחב. הקב. שרוב חבריו הם חבר המפא”י שכמה הסעיפים ממצע האידיאולוגי יהיו בטרמינולוגיה זרה.

בולק:  חבר הקבוצות הוא גוף קונסטרוקטיבי, לא יבוא עם מצעים בשביל להתווכח. לא רוצה שנהיה כפותים לזרם אחד או שני. צריך להמציא נוסחאות משותפות ע”י ויתור.
מחייב הנחות משותפות שצריכות להגביר את הפעולה הקבוצתית. המצע לא מבטא את הנחות המשותפות האלה. המצע של וועידת דנציג הוא אחר מהמצע הזה. ע”י שנוי הטרמינולוגיה אפשר להרחיב את ההיקף גם בין הגושים האחרים מזרם אחר.
את תוכן הפעולה בנוגע לעבודה עברית צריך לכוון ככה שזרמים אחרים לא ירגישו את עצמם כנדחקים.
חבר הק. נמצא בסטדיה של התהוות ולכן לא צריך בבת אחת לקבל על עצמו עול כה גדול.

סברדלוב:  כאשר עבדו את המצע השתדלו לעבד אותו ככה שהוא יוכל להיות משותף גם ל”גורדוניה” וגם לבית-אלפא. השתדלו לרכז ולצמצם את המצע. הייתה הכרת נחיצות המצע משום הקבוצה נוצרה בתוך ארץ ידוע וכתוצאה של זרמים ידועים במעמד ועם וכו’.
בתוך המצע יש דווקא התחשבות עם דעות החברים השמאליים. המצע רצה להצהיר על יסוד ציוני סוציאליסטי של מפעלינו. דומני כי אין כאן פוליטי, הוא איננו אפילו אידיאולוגי. זאת היא הנחת יסודות בלבד. המצע אינו רוצה להגדיר מה הוא מהות הסוציאליזם ומה הם דרכי הגשמתו. לדרישות שתוף של קבוצות מוכרח להיות יסוד רחב גבולות, היא הנקודה הסוציאליסטית!
בעת שחברנו את המצע התחשבנו עם קליטת כל הקבוצות על דעותיהן. נכון כי המצע נופל מהמצע של הגופים הקיימים.
אין כאן כל כפיה ויש בתוך החֶבֶר מקום לכל קיבוצים וחבריהם אשר הנם ציונים וסוציאליסטים. – עם כל הרצון הזה יש לזכור כי הרוב של הקבוצות הוא משתייך למפא”י ובכל זאת אין לארגון העומד לקום כל תבנית בסיסית.
אני מסכים בהרבה לדרור. כבר מזמן כוונתי כי שתי חזיתות למלחמתנו היא החלק הפנימי של חיינו, יחסים בין קיבוציים ושנוי ערכים חברותיים על יסוד החיים.
עלינו לטפל באופן רציני בשאלת האחוד. דעתי הפרטית היא כי בארגון החֶבֶר הננו צועדים לקראת האחוד. המצב צריך לאחד את החֶבֶר עם שני הגופים. אבסורד הוא שיתקיימו שלשה גופים אשר יסוד משותף הוא לכולנו. אם השה”צ חושב כי הקיבוץ מוכרח להיות גם קיבוץ פוליטי, זאת היא שגעה היסטורית – ואנו נוכל להתאחד ברגע שהשה”צ כתנועה קבוצתית ישנה את דעתו. זאת כן גם ביחס לקיבוץ המאוחד.
לא לנו הוא שתוף חלקי של התנועה. – אני הנני כאן מאלה אשר מתנגדים עתה לאחוד באשר אינו אפשרי כיום בשלמותו. בטוחני כי שעת האחוד השלם אינה רחוקה.

אפרתי:  מסבת השעה המאוחרת הנני לקצר. – אנו הולכים לוועידה לא כגוף הרוצה להיות השלישי בתנועה.
בפגישת גבע קבענו את עמדתנו בברור.
הנחת אחריות הדדית לגודל כל קבוצה היא אחת הנקודות של הוועידה. עזרה הדדית, לפי שעה לקבוצות החדשות במושבה. שאלת העבודה בקבוצה, הרגולציה שלה, העבודה העצמית, שתופנו בהקמת המשק הקיבוצי הצעיר. שאלות ארגוניות פנימיות ידועות של קבוצה. – אלה הן נקודות של דיון הוועידה. גם “ניר” ותפ”ס מקום חשוב בוועידה.
תנועת הקבוצות תקום תתבצר במידה שהקבוצות תתנה את ידן למפעל. דומני כי יסוד משותף הוא גם לב”א בכללה, על אף הניואנסים.
ב”א צריכה לשלח שלשה צירים.

סברדלוב:  ב”א צריכה לבחור לא רק צירים, כ”א לקבוע גם את עמדתה האקטיבית לעבודת הארגון. – 

                         שיחה.       29.9.1932

              על הפרק: שאלת וועידת חבר הקבוצות ובחירת צירים.

אפרים ר.:  אם יש הצעות לחברים שהתווכחו אז צריך לשמען אם לא צריך לגשת מיד לבחירות.

בנימין ז.:  עמדתנו היום ביחס לוועידת חבר הקבוצות – עקרה. מזמן גניגר לא מצאנו צרך אף לדון בשאלות כאלו. גם המרצים מחבר הקבוצות הדגישו כי לא המצע העקר כי אם המעשה.
ההוראה שהוא נותן, לתמוך בהצעה שתתן מידת תקווה שמסגרת הפעולה תתרחב.

זאב ב.:  אם מחליטים להישאר בחה”ק שהולך לקראת גדול צריך לברר כמה דברים.
המצע ששנו או שעבדו אותו הוא כנראה היה נחוץ בתור מצפן שסביבו יתארגנו.

פסוק שני ביחס לסוציאליזם הנוסח אינו מדויק ואינו מחנך באופן ברור ולא מראה איך אנו רוצים להפך את הקבוצה לאחד המכשירים למלחמה.
לקיבוצנו אין דרך אחרת מאשר להישאר בארגון הזה למרות שאין זו הדרך הכי קצרה לקראת חדירה לצבור יותר רחב.
אם הארגון הזה יגבש יותר את עמדותיו אינו יודע אם נוכל להישאר בארגון הזה. כל מה שארגון הזה יהיה יותר מוכשר לפעולה הקרע בינינו ובינו יגדל. לכן צריך שהארגון יהיה עד כמה שאפשר יותר חופשי שיוכל לקלוט כל מיני פורמציות שקיימות.
כל שלחי הקיבוץ צריכים לשמר על אפשרות שכל הקבוצות שלא משתייכות לשום ארגון תוכלנה להשתייך אליו.
והוראות מכוונות לכל הצירים שלנו.

תמר ש.:  המצב שהקבוצה נמצאת בו דורש תמיכה בכל ארגון כדי לשמר בפני הפקרות.
הארגון צריך להיות מושתת על יסודות כלכליים. לדעתה יש מפעלים שאפשר לשתף בהן את כל התנועה הקיבוצית. עד עכשיו הארגון הזה הצטמצם בשטח החברתי. והצעה כזו צריכה לבוא מצד הקבוץ שלנו.     
אינה רואה כר פעולה בשביל הארגון הזה בחו”ל ופעולתה בארץ צריכה להיות על יסודות כלכליים ממשיים.

דרור:  אף אחד מאתנו לא יכול לדעת מה יהיה אופי הוועידה. אנו כלל לא עסקנו בשאלות האלה ואין כל איניציאטיבה לעורר שאלות ולהתוות דרך.
במצע המתוקן אינו מוצא כל ספוק. האגוצנטריזם בעניין הארץ עליה וכו’ הוא מופרז. אי אפשר עוד להגות היום שהקבוצה היא המכשיר להגשמת הציונות והסוציאליזם בארץ.
אינו מבין איך גם חבר הקרוב לאידיאולוגיה זו יכול לחתם על מצע האומר שהקבוצה היא האפשרות היחידה להגשמת דעותיו.

כדאי בכל זאת להציע הצעות שהן הכרחיות כדי לא לסגר את המסגרת כמו שסגרוה במצע.

סעיף 1א  לדעתו הדרך לשיבת העם הוא פתוח אוצרות הארץ. היתר שבמצע אינו מתאים למציאות כי לא זאת הדרך “לשיבת העם וכו”.  
צריך גם להכניס סעיף בדבר קשרים בין לאומיים.

סעיף ב  צריך לשנות הקבוצה אינה המכשיר, כי אם אחד המכשירים.

4 סעיף ה יותר מדי לקוח מתוך פלטפורמה של מפלגה.
          צריך לפרש מה היא “הסמכות” של החֶבֶר, שהוא רק של פקוח והדרכה וכו’ ולא של 
          הכרעה אחרונה.

מסכים לדעתו של בנימין וזאב ב. שאין לדעת מה עמדתנו תהיה להבא. מופלא שאין כל רמז על אחוד כל התנועה הקיבוצית, בלעדי זה אין כל תקווה להגשמת השאיפות. משקל הארגונים הארציים רב יותר מארגון הקבוצות, כך שאם לא יהיה אחוד התנועה כולה, אין תקווה להגשמת התפקידים האלה. 
חבר הקבוצות אינו קיים מהיום והשתוק שלו קיים* מפני הערות הרבה של יתר הארגונים, וגם מפני שהמפא”י רואה בקיבוץ המאוחד הכשיר יותר מוצלח לפעולה ותומכת בו יותר.
לכן צריך להדגיש את הכרח של אחוד התנועה הקיבוצית.

אנשל:  עברנו התפתחות ידועה בארץ, וצריך לגבש את התפקידים המסוימים ועליהם צריכים ללחם. תפקידים יותר רחבים ששייכים לאגודים פוליטיים אינם לפעולה לחבר הקבוצות.
לא יכול להיות מועיל ביותר כאשר נופיע כמו שנופיע לא בתור באי כוח קיבוץ כי אם סיעות.
צריך להיות ברור שרב החברים שבקבוצות הם חברי מפא”י ויתר חברי גורדוניה, שגם להם השקפות מסוימות, ולא יכולים לראות את הקיבוץ שלנו מחוץ לכל ארגון וצריך שהמצע יהיה גמיש מאד כדי להימצא בו.

לדעתו לא נוכל וגם לא צריך לטשטש את פרצופו. הוא מעונין שהארגון הזה יקבל גיבוש פוליטי מסוים וגם חברתי. לכן צריך ללכת לוועידה וכן לאחריה נוכל לראות אם נוכל להיות בו או לא.
כי יתכן שחלקים בקיבוץ יעמדו בפני סתירה כזו שלא יוכלו להשלים אתה.

אפרים ר.:  חושב ליתרון שהחֶבֶר מציב את השקפתו בכמה פסוקים ומתווה דרך לעבודה המעשית. אם להוסיף פרטים בשטח האידיאולוגי הרי הארגון ייהפך למפלגה.
אין הקבוצות רואות את הקבוצה בתור הדרך היחידה להגשמה ציונית וסוציאליסטית, וזה ברור מתוך המצע.
התוכן של המצע אינו שולל הון פרטי לבניין הארץ.
גם הוא ערער על זה שלא נמצא הפסוק המבטא את הרצון לאחוד התנועה הקיבוצית. התשובה הייתה כי המצע הזה הוא לארגון מסוים שמשקף אותו היום. צריך לדעתו בוועידה להציע את ההצעה שמחיבת את המזכירות לחפש את הדרך לאחוד.
אם לא יהיה האחוד לא תהייה האוטוריטה המוסרית המספקת.

תמר ש.:  אין צפויות הפתעות מיוחדות מהוועידה, תפקידנו הוא להשפיע בכוונים ידועים. כדי שזה יהיה אפשרי צריך כאן לקבע עמדה משותפת מינימלית. אם הצירים לא ישתתפו מפני שלא ירצו כל אחד לחוד להופיע עם עמדתו, לא כדאי בכלל ללכת לוועידה. כל אחד יודע את המצע הרעיוני ואם הוא מסכים להשתתף יש בטח ההנחה שמסכים למצע הרעיוני הזה.

אפרים ר.:  מה הם הדברים המעשים שאת מציע ללכת אליהם באופן משותף.

תמר ש.:  צריך בעקר לדאוג לעזרה הדדית וכו’.

צבי נ.:  יש חשיבות שרואים את דרך הקבוצה למכשיר היחידי לפתרון הסוציאליזם. חושב כמו וובציו שיש סכנה שתבוא התפתחות חד צדדית במשך הזמן בכוון מפלגה ידועה. יש להדגיש את השאיפה לאחוד כל התנועה הקיבוצית. יש להדגיש בהחלט את הזיקה לתנועת הפועלים היהודית בחוץ לארץ. וגם הבין לאומית. לאו דווקא לאלמנטים הבאים בחשבון בתור רזרבה.
בעניין כבוש העבודה לא יכול להסכים שתהיה הסמכות להחליט בעניין זה. אלא יש למצא ניסוח שלא יגרום קושי להרבה אנשים.

דרור:  חושב שמוגזמת הפסקה שזוהי הדרך לבניין העם והארץ. שואל אם להצביע, אם ייכנעו כל החברים להחלטה.

ווציו:  מציע שנוי בעניין כבוש עבודה: קליטת עליה חלוצית על ידי השלטת עבודה עברית מאורגנת בכפר ובעיר.

בנימין:  לא חושב שצריך לתת הוראות לצירים. לא דנו עד עכשיו בשאלות אלה.
משאיר חפש לצירים להציע את הצעותיהם. כל ההצעות בשאלות פוליטיות יש להדגיש שזוהי דעה פרטית.

אנשל:  אין להתווכח על עניינים פוליטיים בתוך חבר הקבוצות, צריך להצטמצם בכל השטחים האחרים.  

הצירים: אפרים, וובציו, דרור.

                    בחירת וועד פועל.       3.10.1932
אפרים ר.:  הבחירות שהיו בטלות וצריך לגשת מחדש. יש להשתדל לגמר בזה הערב. העניינים אינם מתנהלים לפי התוכנית מכוון שכבר נכנסנו לשנה החדשה וממלאי התפקידים עדין לא נבחרו.

ידידיה:  דורש שהשיחה תקציב לו רבע שעה לתיקון עובדות מהשיחה הקודמת.

         מסכימים.

אפרים ר. טען בשיחה הקודמת שהאשמתי אותו בזה שבמשך השנה שעברה היו שערוריות מרובות ועל זה הוא בנה את תשובתו.
הדברים מסורסים לא אמרתי את זה בכלל. אפרים התחיל בזה ואני באתי לבטל את ערך השערוריות למילוי תפקיד. אמרתי שאפרים טפל בדברים פחותים והשתמט מדברים חשובים.
ביחס לאי משמעת מצידי אני מודה שנהגתי לא כדין, אבל יש החלטה מפורשת שמסדר העבודה מחויב להביא כל ענין כזה לסדור עבודה. אפרים לא עשה כן אלא השאיר לו את הבירור לסוף השנה בזמן שהייתי משולל כל אפשרות של הגנה על עצמי.
לעצם המקרה. הסדור אז היה שגעון. אני חושב את עצמי לבעל משמעת. אבל אין כאן משטר של צבא. כולם זוכרים מה עשה הזוג שהייתי מסודר אליו בחדר. הוא לא היה רגיל לכל שאון*. ופתאום סדרו אותי לנסיעה בלילה.
למקרה השני. אפרים הביא מספרים, אבל שכח להזכיר שבמשך עשרה ימים עבדו בזוג הזה שבעה עגלונים. הוכחתי לאפרים שכך איני יכול לעבוד, על זה קבלתי תשובה שאני יכול לא לעבוד, והלך.
בכל לא היה מרחק רב בין דברי לבין דבריו של דרור, שאפרים הסכים להם. היו עוד מבקרים רבים ורק אני לא זכיתי להכרה מצדו.
אני שואל אם יש כאן אנשים שאסור להם לבקר. מה היה בביקורת לא כנה ולא ישר? היו לי טענות נגד מסירת הדין וחשבון ולא נגד עצם סדור העבודה. אני מתפלא גם מאד שאפרים היה הראשון שהעמיד את גורמי בביקורת לקנאה וכו’.

צבי נ.:  הצטערתי מאד על הסכום של הדין וחשבון שלא הלם את המצב העובדתי. בשתי השערוריות שיוחסו לי באחת דרשתי שיחה מיד ולא השגתי אותה, במקרה שני טענתי שחל איחור בהעברת בית הספר ותו לו.

יצחק נ.:  גם אני זכיתי לתשומת לבו של אפרים. כולם יודעים את הדברים ולא כדאי להזכיר אותם מחדש.

אפרים ר.:  אני אמנם אשם שלא הבאתי את העניין לסדור העבודה, אבל דברים כאלה היו לעשרות וכל מסדרי העבודה נהגו לעבור על רובם בשתיקה. לעצם הדבר לא נכון שהחלפתי את העגלונים. לא ידעתי שיש בהמות פנויות מחוץ לזוג ה”משוגע”.
לדבריו של צבי יש גם כן חיפוש כוונות שאינן. בדרך כלל אני מרוצה מאד מעבודתנו המשותפת עם צבי. וגם ציין המקרה האחרון נגרם על ידי זה שגם צבי הזכיר שאני עצבני בכל עבודתי.

                     הצעות לוועד הפועל.

משה ה.:  האנשים שנבחרו והתפטרו מסבה זו שהם רואים את התפקידים אלו אחרת מהמבקרים וברורים בשיחה.
האם דוד כ. מוכן להציע וועד הפועל מורכב מאנשים שהוא מוכן לעבוד איתם?

אתקה:  מציעה להמשיך ברשימת המועמדים הקודמת.

משה ה.:  דורש הפעם דברים ברורים מהאנשים המנוסים והישנים שיודיעו על כוננותם לקבלת תפקידים.

שוימר:  לא משלים עם זה שכל בעלי התפקידים התפטרו. לדעתי יהושע כהני צריך להמשיך גם לשנה הבאה.

אשר:  צריך היה להציע אנשים מתאימים ולא התחשב עם ההצבעות.

נונק:  מציע להצביע על הצעה שיהושע כהני ימשך לשנה הבאה ורק אחרי תוצאות ההצבעה אם יהיה צרך להציע קנדידטים אחרים.

כהני:  כל החברים לא אמרו כלום מה שנעשה במשק במשך השנה. היחידי היה דוד ב. שביטא דברים שליליים ביותר.
    צריך לבחור באיש בפנים שהוא יהיה יושב ראש ונמצא בבית.
לא צריך להיאחז בזה שיש גזבר והוא יכול להמשיך.
    יש אצלנו עוד די אנשים שיכולים לקבל את הגזברות בפרט עכשיו שכל נקודת הכובד נופל על מסדר העבודה וצריך לבחור קודם במסדר העבודה. 
מה שנוגע לו הוא התפטר מהגזברות. יכול להיות שבתנאים ידועים היה ממשיך. אם יבחר מסדר עבודה יוכל להיות ליוכל להמשיך.

צבי נ. מוצע בתור מסדר העבודה. הוא אינו יכול לקבל את התפקיד שאינו מרגיש כעת אפשרות לעבוד עם אנשים.

מצביעים על הסתלקותו ולא מתקבלת.

מנחם ר. מוצע למסדר עבודה ומסתלק.  מצביעים ומספר קולות שווה.  בהצבעה שניה ההסתלקות מתקבלת.   

הצעות למסדר עבודה:  פודי, צבי נ., דרור.

מצביעים:   פודי 14,  צבי נ. 13,  דרור 19.

הצבעה בין פודי ודרור:  פודי 13,  דרור 29.

נבחר למסדר עבודה דרור. דרור:

דרור:  ההצעות לא היו רציניות. גם המצביעים לא התחשבו עם זה עד כמה שיוכל לשרת את המשק אלא על ידי טעמים צדדיים. בכל מספר מצבעים זה לא מוכן לקבל כל תפקיד.
התפקיד הזה מחייב לבוא במגע עם כל האנשים והוא בוואדי לא יוכל לעמוד בזה.

אחרי הצבעה שנית:  בעד 26,  נגד 19,  נמנעים 21,  מצבעים על התוצאות ומתקבלת החלטה לקבל את הסתלקותו.

                          שיחה.       6.10.1932
אסתר ש.:  לאחרי השיחה האחרונה חושבת לחובתה להתבטא. הכרחי לבחור באנשים המוכשרים ביותר איש איש לתפקידו – אין חילוקי דעות שישנם פחות ויותר מוכשרים. אינם מרובים הם האנשים שביכולתם למלא כל תפקיד, השאלה איך ימלאו.
למילוי טוב שייכת תכונה מסוימת שאיננה סגולתו של כל אחד. וזה קובע את בעל התפקיד. בכל המקצעות. הנהלת משק ענפים ומשק בית. תכונה זו אינה נרכשת. אין כל אפשרות להחליף את מנהלי ענפים בשל יכולתם הנ”ל.
מנדל ר. היה הראשון שפתח בוויכוח על הועה”פ והנה כשהציעו אותו הסתלק ובפסיביות המשיך במשך כל השיחות. בדבריו של משה ה. הרגישה בוז ולעג – (הוא מוכן לבחור בקבינט של ספצים).
בבחירת אנשים חדשים ניסינו ונכשלנו – כל איש יכול להצליח איפה שתכונתו וסגולתו העמידה אותו, ואינה רואה בכך כל סכנה. כל מי שירצה להשתתף והיה מענין האפשרות עבורו קיימת.
דווקא האנשים שנלחמו בעד המועצה המשקית השתתפותם בה הייתה מועטה מאד.

הצעה לועה”פ:  דרור – גזבר,  מנדל ר. מסדר עבודה,  פודי – חצרן. 

ידוע לה שהרבה אנשים תמימי דעה איתה אולם מסבות שונות – פוליטיות למשל אינם מצבעים כן והיא משוחררת מכל אלה ומציעה את הצעתה.

שאלה להצבעה: אם 1) להמשיך בוויכוח או 2) לגשת לבחירות.

הרב בעד גישה לבחירות.

הצעות משיחה העברה:  גזבר – יהושע, מסדר עבודה: פודי, צבי נ., חצרן – שלמה.

צבי נ. ופודי מתייעצים להציע שמות נוספים למסדר עבודה.

לאה ב. מציע את חנה ל.

עוזריאלי מציע שאין רשות לנבחר ברב קולות להסתלק. הנימוקים של המציע מובאים בחשבון ע”י המצבעים.

מנדל ר.:  יסכים להיות מעומד רק בתנאים ידועים שהם ערובה להצלחה לדעתו, לכך נחוץ וויכוח –  השכר של החיפזון יצא בהפסד של סדור העניינים במשך השנה. יסכים לכהן בתפקיד רק בתור זכות.

צבי נ.:  אינו יכול להבליג ולקבל את מועמדותי בו ברגע שידוע לכל שמנדל הוא המוכשר ואינו עייף מכל תפקיד אחר וגם לא ביטא אי רצון. הצעות למסדר עבודה:

מנדל  26      חנה ל.  2. 
צבי נ.  8       משה ג.  3.
פודי   2        סלומניצקי  1. 
שוימר  1             

הצבעה בין מנדל ר.   31
            צבי נ.     8.

 

גזבר  הצעות  דרור, יהושע.  

דרור:  אחרי השיחה האחרונה כשמענו שיהושע הסכים להמשיך – מיותר היה להכניס אותו שנית ברשימה. מאז שעבד בתפקיד ועד היום לא נשתנה יחס החברים וההלך רוח ביחס לעבודתו. יהיה זה פשע מצדי ומצד החברים אם יכריחו אותו לקבל תפקיד. בקרת כל זמן שהיא נשמעת מהפה ולחוץ אינה משפיעה עליו, אולם כל זה מותר אם החברים רוצים בכך. חשוב איך שהחברים מקבלים את הדבר. מטילים עליו חשד שהוא עלול להכשיל איש חדש אם הוא גם מחוץ לועה”פ.
אין לי כל אפשרות נפשית לקבל תפקיד. צריך אפוא למנע ממנו כל אפשרות של השפעה.

מנדל ר.:  רוב הסבות הן אובייקטיביות לא היה מוצא בו תקף פנימי להסתלק מטעמים פרטיים.
היה צריך להקדיש עוד שיחה שתים לדברים המעשיים, וההצבעה הוכיחה את רצון רב החברים להסתלק מהעניינים האלה אחת ושתים בלי וויכוחים יתרים. לא היה יכול למלא את סדור העבודה ברוח זו שתפקיד זה מתמלא בשנים האחרונות. תפיסתי את ענייני עבודה והנהלת העניינים עומדת בסתירה מוחלטת לכל הלך הרוח השורר כיום בקיבוץ.
אינו יכול לקבל את התפקיד התוצאה מקבלה תהיה או התפטרות באמצע השנה או יאבד את בריאותו.
אי אפשר להכריח אותו לקבל תפקיד בכל הצורות. אילו היה מסכים אינו רק בהרכב אישי  מסוים.  את בחירתו אינו מקבל.

יהושוע:  אם מנדל ר. נבחר יותר קל לו.
קיימת הרגשה שהחברים רוצים להתפטר מכל העניינן. וביחס לעצמו הוא חושב שדרור או דוד כ. יותר מוכשרים ואם הם מקבלים את זה ברצון הרי מועמדותי אינה באה בחשבון. ואם אלה מסתלקים הוא יסכים להיבחר ברב של הצבעה שמית והנמנעים יחשבו למתנגדים היות והוא זה השנה מלא תפקיד הייתה בקרת. משום זה הוא יקבל רק בהצבעה שמית.

אפרים ר.:  מציע שמית על כל הקנדידטים. – מתקבל. 

מנדל ר.:  מבקש שיאפשרו לו להציע הצעה לועה”פ.

   מסכימים מבלי שההצעה תסתור את החלטת הקיבוץ.

         מציע:  גזבר יהושוע כ., מסדר עבודה פודי, חצרן שלמה.
                 רביעי דרור או דוד כ., חמישי הוא.

דוד כ.:  הצעתו של מנדל מאפשרת כניסתם של אנשים החדשים ומשאירה את הרצויים ליד הגה העניינים. 

מנדל פ.:  … ע”י הבטחת מקומות, אנשים ידועים מסתלקים מלקבל תפקידים. תוספת אנשים לא משנה.

דרור:  הצעתו של מנדל מתעלמת מהוויכוח שהיה כאן. לא יתכן שאנו מדי שנה בשנה נרדוף בחיפוש אחרי אנשים – מצד אחד* כאילו אנשים שמתפרצים לשאת בתפקידים ומצד שני הקיבוץ נכנע ל”ספצים”. – צריך באופן רציני לנסות לפתור את הקשיים האלה. – אחרת שום דבר לא ישתנה שאנשים נוספים צריכים להיות חדשים.

יצחק נ.:  לא נתפטר מהוויכוחים עד שלא נבחר באנשים חדשים לכל התפקידים. – אחרי 10 שנים כל אחד מוכשר.

צבי נ.:  דבריהם של דרור ויצחק נ. מחייבים שיחה מחדש.

יוסף פ.:  מקיימים את הבחירות ובשיחה הבאה דנים בשאלת חברים נוספים לועה”פ.

צבי נ.:  תומך, ובתר מוצא לוויכוח, הצעתו של מנדל.

מחליטים הערב לגמר עם הצעתו של מנדל.

אפרים ר.:  תפיסתו מתנגדת להצעתו של מנדל – קרובה לתפיסתו של יוסף פ. את הנבחרים צריך להעמיד במקומות שיוכלו לפעול – מתוך מאמצים.

הצעתו של מנדל נדחתה

מתווכחים על הצעותיהם של אפרים, יוסף פ., דרור, ביחס להרכב הועה”פ.

דרור:  חברי הועה”פ ישלחו את ב”כ לוועדות ואלה צריכים להיות חדשים.

מציעים,  דרור 9,     שוימר 3

          אנשל 2     דוד כ. 5

          דרור  10     דוד כ.  10

הצבעה שניה     16             12    

            שיחה משותפת עם ח”ב.       8.10.1932

       בשאלות הארגוניות של חב”הי לשנה הבאה.

ישראל:  בעקר בשאלת האוטונומיה:
תהיינה 5 קבוצות; הקב’ של בינוניות תהיה יחד עם גבריאל ויוחנן וכו’,
יהיו 3 מורים: אליהו ½ יום, ½2 י”ע בטפול, ½1 מטבח, 1 כביסה. – 4 ילדים על עובד, פרופורציה נהוגה בכל מוסדות הארץ.

על האוטונומיה: מבחינה חבר.-חינוכית; הילדים הם כעין Renticr  כאיש תלוי בעבדים, מנותקים מהמציאות הכלכלית, הסורוגט של משק אינו מספיק. האוט. תפתור את השאלה הזו, ביחוד לכשיגדלו. אבל אין לדחות את הגשמתה, בכדי שגם המורים יתחנכו לקראת זאת, הם צריכים להטות את הילדים לקראת הנהלה משקית עצמית.
הדרישה היא לאדמיניסטרציה עצמית של המוסד; עד כה המועצה הייתה המוציאה לפועל את החלטות חבר העובדים; ע”כ ההצעה לאדמיניסטרטור; תקציב יקבע ע”י חבר העובדים והאדמיניסטרטור. לשם ביקרת וועדה מפקחת 2 חברים (1 מהקב. + 1 מח”ב);
נוסף לזה שיחות קבועות כלליות לשאלת החנוך פעם בחדש. – התקציב יהיה נתון לרשות המוסד. גם הקומונה תהיה ברשות חבר העובדים. השתתפות בהוצאות ההלבשה תהיה בכסף.
העובדים יסתדרו בסדור עצמי – פנימי. – הנהלת הטפול והנהלת המטבח יהיו קבועים היתר יתחלפו ביניהם. – הכובסת יכולה גם להיות מטפלת בשעת-צורך. יש להתחשב גם עבודות בלתי צפויות מראש, ע”כ המסגרת תצטרך להיות פחות או יותר מסוימת. –
העובדים שאנו מציעים אותם נדרשים להצטרף לחבר העובדים; מועצת הקיבוץ דורשת שהמטבח והאדמ. ינוהלו בידי אנשי הקיבוץ; רצוי שאירמה תישאר בעבודת המטבח; לטפול מוצעים: גנה, רוחציה, אני ורוזה; כביסה לא נקבע, לאדמ. נונק.

בלוך: הצעות ישראל תשננה את הצורה המשקית של המוסד.
אם חב”הי צריכה לפתח את יסודות השיתופיים של הקיבוץ, לכן יש לפתח את הכשרונות הפרט לקראת עצמאות, לא רק אמוציונלי של נעורים והלימודית אלא גם משקי.

צבי נ.:  יש סכנות כרוכות בהצעת אוטונומיה שישראל מציע אותה.
מחייב את הצעת של אדמיניסטרציה פקוח על ההוצאה, נחוץ למצא צורה מתאימה.
נחוץ לתת למוסד אפשרות של התפתחות יותר נורמלית.
זאת תהייה התחלה של אוטונומיה זאת אומרת שחרור את המוסד משלטון המקרה בסידורי העבודה במשקים.
הוא חושב שאמנם נכון לבטל את המועצה מפאת עקרותה. אולם אין לנו במה אחרת לברור שאלות החנוך, מחשש ביחס לברור שאלות חנוכיות בציבור כלו. אינו בעד בטול המועצה עד שכל הצעות הפוזיטיביות יקבלו ממוש בחיים.

פרנץ:  אני נגד אוטונומיה. הילדים יהפכו מ  Renticr בלי הכרה ל R.  בעלי הכרה. אם עתה הילדים מרגישים את התלות במשקים, אזי אחר כך הם לא יצטרכו לחשב על המקורות. המגמה צריכה להיות להכניס את הילדים לשאלות המשק למרות שיש פה שני משקים. להשתמש בשֶקים זה לא עקר בכלכלה.
לצד התרבותי: אם אנו עומדים לפני ילדינו שאין בהם כל תימהון, למשל, ומכניסים שיטות למוד* לחיינו יש בזה שגיאה. שם הייתה לנו אפשרות למרד, אבל להם לא תהיה אפשרות למרידה, אזי לא יהיה להם כל דבר חדש – מושך. אין מפתחים בהם את הצורך לעזרה הדדית. השאלה היא  אם ע”י פתוח עצמאות בתוך סביבה פתוחה להם לרובה, אנו לא סוגרים להם את סולם השאיפה ליותר רחוקות.
לצד המעשי: איפה האוטונומיה? באדמיניסטרטור אני רואה הוצאה מיוחדת – מיותרת.
ביחס לקומונה: אם משק אחד יהיה בצרה אזי צריך הדבר להתבטא גם בילדים. גם הילדים צריכים לדעת שקיימים כאן 2 קיבוצים. אולם אפשר גם להסכים. אני מתנגד למגמת האוטונומיה, כי היא תסתום את הדרך לחיי המשק ומציאות כלכלית. אני מציע לצרף את האדמ. לגזברות הקיבוץ גם חשבונות כדאי לצרף לקיבוץ.

תמר:  האוטונומיה תשחרר את המועצה מדאגת האדמ. – הילדים בגדלם יתחילו להשתתף בסידורים ודאגות הכלכליות. – הם בין כה ירגישו במצבנו הכלכלי.

דוד כ.:  מתברר שרוצים בסדר ולא באוטונומיה. כגורם חינוכי ההצעות אינו קולעות להנהלה עצמית של הילדים. מוסד חינוכי הוא מתמיד נתמך ולא בעל כלכלה עצמית, והילדים הרי אינם דורשים אוטונומיה והיא נחוצה למורים.
פרנץ אינו צודק: תפיסתו מובילה לקשר עם ההורים חזק במידה לא דרושה לנו. – אם הם גרים וחיים לחוד ובאופן משותף ביניהם, יש לפתח את המגמה הזו ולא לספח לאחד המשקים.

דרור:  לסדור הכיתות: ישראל מציע לצרף את הבינוניות לכיתה “ג”, נגרם בזה רעה לקב’ הבינוניות; אני מציע עוד פעם לשקול את הדבר המסוכן לילדים אלה.
לשאלת אוטונומיה: לא נקבע אקסיומות, היסוד של מרד חסר כאן ולא צריך להיות. – גם כשתהיה ביקרת, מרד לקראת* אידיאל אחר משלנו לא יקום.
באופן הכלכלי: התלות הכלכלית הבלתי אמצעית במשפחה בחוץ אינה מכשירה לחיי כלכלה עצמאיים. – בקיבוץ אין החברים רוצים להתעסק בכל שאלות הכלכלה, וטוב כך, השאלה היא איך לארגן את העבודה וכו’ לשם שחרור זמן לצרכים אחרים. הילדים לא יוכלו להגיע ליותר דאגה מאשר חברינו.
גם חב”הי תתעסק שאלות משק במידה כללית כחברים במשקים. – כל סידורי האוטונומיה בין הילדים הם נחוצים בחנוך.
יכול להיות שהילדים יחשבו לאבסורד קיום שני משקים על המקום ואינני יודע אם צריך לפחד בעד זה לעתיד.
מציין את התקדמות השנה שיש לזקוף על חשבון חבר המורים. אני חושב שאין כל סכנות, הרבה מזה מה ישראל דבר הוגשם כבר השנה.
למועצת החנוך. בשביל הקיבוץ היא אפס בשביל חבר העובדים איני יודע.

מצעים להמשיך מחר.

ישראל: המורים התייחסו בסבלנות לאפן סדור בשיחותינו מתוך החופש שלהם מציע בהחלט להמשיך מחר. 

             המשך השיחה משותפת עם ח”ב.       9.10.1932

       בשאלות הארגוניות של חב”הי לשנה הבאה.

אליהו:  היה יכול להדמות שהשאלות בנוגע האוטונומיה הן לא מעשיות. כאלו העברת האפוטרופסות של המוסד לקיבוץ נקראת אוטונומיה.
אנחנו עכשיו מדברים על חברת-ילדים לא רק לשנה הבאה אלא לחמש שנים הבאות. רק בכוון זה אפשר להבין את הדרישה לאוטונומיה.
אני חושב שכל הצורה שאנחנו קוראים חברת – ילדים היא הצורה שיכולה לתת ערבון שנשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג בחנוך של הילדים שלנו. להגשים את הרצון שלנו באחוז קטן תלוי בנו. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים מה יהיה בסוף עם הילדים. המסגרת החינוכית תלויה במסגרת הכללית, שאנחנו תלויים בה. אנחנו צריכים לברר את שאלת החנוך פה, בשיחות שלנו, בשביל לא להיות תלויים בהופעות מכוחות* מחוצה לנו.

ליבֶל י.:  אני בעצם אינני רואה שום שנוי בהשוואה עם העבר בנוגע לאוטונומיה. שכחו אלה שדברו בעד אוטונומיה מה היו הדברים שהקשו לחבר העובדים בעבודה, לא חסר האוטונומיה אלא
1) הקושים היו בהכנות לקראת שנת לימודים חדשה ודרישת אנשים לכל מיני עבודות מצד הקיבוצים.
2) המטבח המשותף עם קבוצת חפציבה והכביסה והחשבונות המסובכים בקשר עם זה. 
אני חושב שהקושיים לקראת שנת הלימודים יהיו גם הלאה. מה שנוגע לאוטונומיה וגם
בחברת-הילדים הקודמת שהייתה לה אוטונומיה מלאה כביכול, התוצאה הייתה שבסוף נשארו לקיבוצים חבות למאות פונטים וללוקסוס הזה אנחנו לא יכולים להרשות לנו.
אינני יכול להבין למה זרקו פה את המלה אוטונומיה.
… אני חושב שאת המטרה שרוצים להשיג עם אוטונומיה אפשר להשיג גם בלי אוטונומיה.

אנשל: … ילד של פועל אין לו הרבה אפשרויות להתנכרות, לעבור למעמד אחר. הילדים שלנו חיים בסביבת חיי עבודה. הילדים במשך הזמן יבינו מה זאת עבודה והכרח של עבודה. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו באפן בריא לכן אנחנו נותנים להם טפול רציונלי.
לדעתי גם הילדים שלנו יעמדו לפני מרד ומלחמה, אני רואה לפניהם הרבה תפקידים גם במסגרת הזאת.
אני חושב שצודקים המורים בדרישתם למצא את אותה המסגרת הארגונית שתאפשר להם עבדה פורייה.

חיה:  ליבֶל כבר הקדים אותי, אינני יודעת למה מתכוונים במלה הזאת “אוטונומיה”. אני מבינה אם יש למוסד חינוכי משק לחוד אז אפשר לדבר על אוטונומיה. אני רוצה שישראל לברר לו מה הוא מתאר לו תחת המלה הזאת, אני בעד זה שתהיה תלבושת מסודרת באפן משותף.

אירמה: … לפי דעתי בשביל הילדים האוטו’ לא חשובה, אלא לעובדים. צריך לאפשר את העבודה באפן יותר עצמאי.
אני חושבת שיש גם ערך פסיכולוגי, שהעובדים במוסד ירגישו את עצמם יותר טוב בתור העובדים של המוסד ולא התור העובדים של המשקים.
צריך לתת למוסד יותר עצמאות בעבודה וחבר – המורים צריך להיות יותר קבוע.
הדרישה לאוטו’ באה מתוך הקשיים שהיו בשנים האחרונות.

פרנץ:  המעשיות שדברו עליהם חיה ואירמה לא מבררים את השאלה. אני חושב שעד כמה שאנחנו מנסים להעביר אוטונומיה בתוך היחסים בין הילדים אני רועה אך ורק כעט כשלון.
אני במובן זה מזהיר וחושד. אני חושב שיש סכנות רבות ואני חושש. העברת הפרנציפים על הילדים אני לא ראיתי שהם מפתחים עזרה הדדית אלא להפך. אני חושב שצריך להעמיד את הילדים על המציאות הקיימת, קיום של שני משקים.
בשאלות חינוכיות אני מציע כל חדש שיחות ושכל משק יחייב 5 אנשים להשתתף בשיחה זו.

ווציו:  אני חושב שאת המועצה צריך לבקר קשה בעד חסר מגע עם הצבור.

גנה:  אני מתנגדת להצעתו של פרנץ;
אני חושבת הצעה זו לא נותנת אפשרות לעבודה מסודרת. במוסד הקודם הקבוץ טפל בעניינים והילדים היו קשורים יותר לקיבוץ. אני מתנגדת שרשויות בהנהלה תתחלפנה. אני חושבת שיש סכנה שהילדים יתרחקו במשך הזמן מהמקור שהם שייכים לו.
אני כופרת בהחלט בדעות של פרנץ. אני חושבת שילדים, שמוסרים להם איזה תפקיד אחראי ממלאים את זה יפה מאד. לפי דעתי זה לא מגדיל את החוצפה אלא בטחון עצמי ואחריות.
אני חושבת שאת המועצה צריך לבטל ומסכימה לוועדה.
שאלת הקבוצה הבינונית, אני אינני חושבת כמו דרור. זאת הופעה אצלנו תמיד, שילדים לא פעם סובלים מתוך חסר גיל מתאים ואנחנו נאלצים תמיד לעשות קומבינציות.

ישראל:  בעניין אוטונומיה. התכונתי לאוטונומיה גמורה. אני אינני מתבייש להודות שהאוטונומיה נחוצה לחבר-העובדים. הדרישה מצד העובדים לאוטונומיה היא צורך חיוני מצד העובדים. יש פה דברים יותר עמוקים. ההתנגדות היא יותר עמוקה אשר שורשה בתוך השקפה חינוכית ידועה. העובדים הם לא מן המקום, עובדים במשכורת, לכן צריך לחנך אותם לשיתוף גמור. בנוגע צרך באוטונומיה לגבי הילדים. א”א לדון משיחות ארעיות על מה שמתהווה בחברת-הילדים. ואם אנחנו חושבים שההופעות הן למגרעות אנחנו איננו מבינים את הילדים שלנו. יש רשות לצוות* לכפות את מחשבתו החינוכית על הילדים.
אם אנחנו מדברים על דבר* חדש אנחנו צריכים לתת לו אפשרות חופשית להתפתחות.
יכול להיות שעשינו שגיאות שחלקנו יותר מדי תפקידים לילדים בגיל הצעיר.
הגורמים החינוכיים שחברת-ילדים יוצרת היא יותר מאשר* מחנכים הכי טובים. מבחינה זו אני אומר שאוטונומיה היא גורם חשוב בשביל חברת-ילדים.
מה זאת אוטונומיה? אינני יודע, זהוא קו שאנחנו צריכים להתקרב כל שנה ושנה יותר למטרה.

עוזריאלי:  א”א לקבל את דבריו של ישראל בתור סיכום.

פרנץ:  אני חושב שהדברים שישראל אמר חשב מבהיל את האנשים.
אני מציע לווציו ולישראל להיות יותר זהירים. ע”י ריבוי של אינסטיטוציות אנחנו לא נחנך את הילדים לעצמאות. אני מציע להשתדל להמשיך בשיחות משותפות בלי השתתפות המורים ולא להשאיר את הברורים לקיבוצים לחוד.

דרור:  אני חושב שהמועצה צריכה לקבל עליה את האחריות בעד התחלת הלימודים. מכוון שאנחנו עסוקים מאד אני מציע להסתפק בכניסה הזאת לעניינים ולברר את הדברים בשיחת הקיבוץ בלבד.

אירמה:  אני מתנגדת בכל תקף לדעותיו של דרור. אני חושבת אם אין לנו אפשרות לדון באפן משותף אין לנו גם אפשרות להחזיק חברת-ילדים משותפת.

דרור:  אפשר לקבל את ההצעה של אירמה. 

                       שיחה.       15.10.1932
1) אינפורמציות של י כהני.

2) הצהרת מנדל ר.  אני מקבל ע”ע את הבחירה מתוך הכנעה; בתנאי: אם במשך השנה אוכח      שלא אוכל להמשיך, אבקש להחליף אותי בלי שישדלוני, כי גם בשבילי תהיה זאת מכה קשה יותר.  לא אכנס לבירור.
שנית: בלי להתנות: בכ”ז אם אוכל להביא לידי מצב כזה: סדר בעבודות-בית, כי זה תנאי לסדר במשק;
לכן אני פונה לכולם בדרישת עזרה לי ומסדר(ת) תורים להכנסת משטר ידוע בעב’ בית. יש הצעות לכך.

3) דרישת צבי נ.  דורש שפודי ומנדל ר. יישארו לעבוד בתלתן עד 1.10. – תשובת י. כהני  בשם הוהע”פ שלילית ולברור במשך השבוע. – פודי יכנס השבוע. –

אפרים ר.: … בעצם כל העבודות דורשות ארגון מחדש, כי ההיקף גדל ומספר האנשים צומצם.
סדור עב’ בית קשה מאד ודורש הרבה קורבנות מהבחורות. – ע”כ דרושה “חמלה” מצד האנשים לבעלי התפקידים הנוגעים;

י. כהני:  יש לגשת באופן מעשי לבחירות.
מסדר התורים: בוהע”פ ניסינו למצא מועמד, רצוי לבחור חברה, יש קושי מיוחד בסידור
עב’ הבחורות, מצעים להטיל את התפקיד רק ל6 חדשים או אפילו ל 4 חדשים.

לונק:  מניסיוני אדון לחובה את ההצעה של הוהע”פ. צריך להיות איש המתמצא בכל עבודות המשק. יצא שכל הטרדה על מסדר העבודה, אם בחורה תהיה בתפקיד של מסדר התורים, במקום להיות לו לעזר. – ע”כ יתכן רק שבחורה תסדר את תורי הבחורות והיתר ע”י מסדר העבודה.

מניו:  מזהיר את ממלא התפקיד החדש, שידרוש ציות מלא. 

שינקה:  לונק לא צדק, בחורה יכולה לסדר את כל התפקיד. תומכת בהנקה ל. 

הלקה:  לא בחורה, אלא דוד כ. ולחצי-שנה. 

סונקה: כן בחורה, להסיר אותי. 

הדסה: מתנגדת בכל תוקף למועמדותה – כבר 3 שנים בתפקידים. 

דוד כ.:  אסכים רק אם לא אבחר לתפקיד אחר. 

הנקה ל.:  תפקיד קשה ולא “Fanklor”. – בשום אופן לא אקבל. 

הצבעה:   הדסה,   סונקה 3   , דוד כ. 1, הנקה ל. 24, משה ה. 1, דוד ר. 8, אסתר ש. 2. 

בעד ל 6 חדשים 28, ל 4 חדשים 2,  הרוב ל 6 חדשים. 

אחרי הצבעה נוספת בין 2 המועמדים:  דוד כ. 11, ורפאל 17, נבחר רפאל. 

אנשל:  וע’ הספקה דנה על מועמדויות לקומונה: צפורקה, הלקה, חנה פ., רוחמה, סונק. 

חנה פ.:  מצב בריאותי לא מרשה. 

הלקה:  4 שנים בעב’ בית, רוצה לצאת לשדה. 

סונק:  לא מתאימה לקומונה, רק מתוך הכרח. 

רוחמה:  להסיר, כי לא מתאימה ויש לה ענף.

אתקה: לא יכולה. 

יוסף פ.: מהנטיעות לא בא בחשבון, כי המצב דורש התאמצות לקראת הרחבה. יש 5 חברות
ו 3 חברים. – תנאי הכרחי. 

דוד כ.:  לא יתכן להגיד כיוסף פ.; צריך לקדם גם את ענף הקומונה וזה נוגע לא רק בחברים אלא גם בקופה. – אני חולק על הדעה שהצעה עצמית מכריעה. – יש להצביע גם על גוסטה ו.

מנדל פ.:  התחלפו כבר קומוניסטקות רבות, הצליחה רק אתקה, לא יתכן לשנה הבאה לבחור באחרת בהתחשב עם התוכניות לשנה הבאה. –

אפרים ר.:  בישיבת הרפתנים הוברר שאין להוציא את גוסטה ו. מהרפת. בראשונה יש לחפש לא מהענפים, דברי יוסף פ. הם במקומם. – תומך באתקה. 

אתקה אינה מסכימה בשום אופן. – להוציא את אתקה מהרשימה.
בעד  25, נגד 2. 

רוחמה:  אין לי חוש לסמרטוטים.

מצביעים: הלקה 5, סונקה 9, חנה פ. 7, רוחמה 3, צפורקה 5, אסתר ש. 0, גוסטה ו. 15. 

הצבעה שניה: גוסטה ו. 16, סונקה 21.

אקונומקה: שנקה ורוחמה.

שנקה:  רוחמה ויולקה אינן מסכימות, גם עלי אין להצביע, ע”כ יש לדחות.

הלקה: מציעה יותר לשחרר את שנקה מיום עבודה שלם במטבח, בכדי שתקדיש כחצי יום לאקונומיה. 

שנקה:  חשבתי למסר דו”ח, אולי עוד אמסור. – אני עייפה ולא אמשיך. 

זיגה:  מציעה את יולקה. 

רוחמה:  לא מתאימה. 

דוד כ.:  בתפקיד הזה אין להחליף אנשים על נקלה. דורש ידיעה. צריך להצביע על שנקה מחדש, אבל יותר מדרוש שהיא תישאר, אחרת אין טעם לוע’ הספקה. – שאלת עייפות אפשר אחרת לפתור. 

יצחק נ.:  מציע ששנקה תישאר. תקציב של 2000 לא”י דורש אחריות. 

שנקה:  אין להצביע כרגע.

                          ע”כ מפסיקים עד הדו”ח שלה.

               שיחה בענייני חב”הי.       12.11.1932

הודעה שלא למניין:  הדסה:  בשם וועדת החברים:
תוצאות הרפרנדום בעניין קויף: בעד 53, 13 נמנעים, 24 נגד.
                                ס”כ 90; 5 לא רצו להשתתף.

בלוך:  בשיחה הקודמת התחלנו בשאלת האוטונומיה, יש לגמר את הבירור ביתר פירוט: אדמיני., בא-כוח של המשקים, סדורים בפנים המוסד ויתר השאלות המעשיות. – רצוי לגמר גם בבחירת ארגון אחראי לסידורים הבאים. – האם יש מי שרוצה לדבר לשאלה בכללה?

דרור:  חשבתי שלא כל הדעות שהובעו בשיחה הקודמת לא היה אפילו מקום לסיכום הדעות. יש לקבע את עמדתנו בשאלה זו למשך שנים הקרובות.
בקשר עם מועצת החנוך היו שרצו בכל אופן לקיימה להבא. אני חושב אותה למיותרת. השאלות הפדגוגיות שייכות לשיחה ואין לנו מומחים מיוחדים לכך. אבל אין לעשות מחלוקת מזה, מוטב לנסות עוד שנה בפונקציות יותר רחבות לא אדמיניסטרטור.

בלוך:  דעות מתנגדות לאוטונומיה לא היו כאן, ז.א. עצמאות של המוסד בשאלותיו המשקיות, כלכליות, וחברותיות. בהנהלת חבר העובדים בפיקוחם של 2 ב”כ המשקים, האחראים בפני הקיבוצים. –

צבי נ.:  מציע לשנות: בלי “חברתיות-חינוכיות”, וגם בהנהלת חבר-העובדים בהשתתפות 2 ב”כ המשקים. –

דוד כ.:  בשאלות תקציביות יש אפשרות להכניס גם שינויים.

אליהו:  מתנגד לדעת דוד כ. שיש אפשרות לשנות בתקציב במשך השנה. מפני שזה אמנם כאילו ענף ודווקא משותף. זה גורם לכך שכל משק ומנהגיו הסידוריים. מפריע לעבודת המוסד. – נחוץ שהמוסד יהיה קצת “מרוחק” מהמשקים במובן החשבוני. השיחה בקיבוצים תהיה כמובן האינסטנציה העליונה, אבל סכסוכים בין המשקים לא צריכים להפריע לעבודת המוסד. הפיקוח יהיה ע”י ב”כ המשקים. – צריך לדאוג למסירת דוחות בפני השיחות באופן שיטתי.

ישראל:  החששות מוגזמות. ההוצאות הפעוטות חוץ מהחד-פעמיות או 3-2 פעמים וזה מאפשר ביקורת טובה ביחוד ע”י המורים. – הפריע חסר חשבונות – הקונטרולה מצד הקיבוצים תהיה ע”י ב”כ הכפופים לועה”פ. –
הצעתי שהוועד המפקח יהיה מורכב מ 2 בהם המרכז, הם יכולים להשתתף גם בהחלטות החינוכיות. – יש סכנה להפרעה בשאלות חינוכיות מצד אנשים לא בקיאים בזה למעשה. –

מציע: הקיבוץ מחליט למסור לחבר-העובדים יחד עם הוועדה המפקחת את הנהלה האוטונו. של המוסד במשך השנה ומטילה התייעצות מתמדת עם הקיבוצים בשאלות חנוך ופקוח כלכלי מצד ועה”פ. –

דוד כ.:  מציע להחליט רק על האדמיניסטרציה האוטונומית.
1) האדמינ. תהיה נפרדת;  2) 2 משקים קובעים התקציב ומוסרים להגשמה לחבר העובדים יחד עם ב”כ הקיבוצים.

אין מתנגדים להצעת דוד כ.

3. יש הצעה לבטל את מועצת החנוך ויש מציעים להשאירה לשם בירור השאלות החינוכיות. –

בלוך:  חושב שבלי הסכם בין המשקים ובתוך הקיבוץ על דרכי ומטרת החנוך אין אפשרות לכוון את הפעולה החינוכית.

הוחלט לבטל את המועצה ברוב קולות.

                    שיחה על ענייני תרבות.       20.11.1932

מתתיהו:  לקחתי עלי לפתוח בענייני תרבות. אם לדון על מצב ו. התרבות, לפי מצבה גם עתה אין להתייחס אליה כאל כל וועדה אחרת. המצב הזה בלתי אפשרי להבא. כדאי שהערב יביעו החברים אם יש רצון לעשות איזו שהיא פעולה. הוועדה שהייתה עד עכשיו הייתה כעין חוג חובבים. אם אין לנו צורך מיוחד לפעולה הרי הולך וגדל דור חדש המתחנך פה וחוסר הפעולה היא סביבה שלילית בשבילו. וועדות התרבות הראתה חוסר יכולת שזה בוודאי תלוי ביחס החברים. מציע לגשת לפעולה מאומצת בסדור חדר הקריאה שזה יהיה מוקדש לחג העשור.
הספרייה כידוע ארוזה בארגזים.

סמט:  שני תפקידים לשיחה. היינו צריכים להניע את החברים שיביעו מה שיש להם בעניין זה.
הכוונה השנייה הייתה בעקר הקמת המפעל הנ”ל.
מציע שהוועד הפועל יקציב 15 לא”י בזמן הקרוב. היתר תמציא וועדת התרבות.
שהיה תקציב קבוע ככל התקציבים. הוצאת התקציב תהיה בסמכות וועדת התרבות.
את חלק הארי של התקציב בולעת העיתונות.
הרצאות וקונצרטים לא היה מסודר על ידנו על פי רב. התקציב מסתכם ב 65 לא”י:
ספריה עברית 8 לא”י, ספרייה לועזית 8 לא”י, נשפים 5 לא”י, רדיו ופטפון 4.
הרצאות וקונצרטים 4, הצגות 10 לא”י, דבר 16, עיתונות 10 לא”י.

אידה:  אנו קשורים עם שתי ספריות, מהספרייה הלאומית משיגים בעקר ספרים מדעיים. מסטימצקי בעקר עלה לנו תשלום בעד ספרים אבודים. התקציב לא יכול לספק.

קובה:  אין יחס שווה מצד חברי הוועד הפועל לוועדת התרבות ולוועדת החברים. יש יחס שללי מצידם. הפעולה של וע”הת היא בעד החברים במקום שלישי. זה היה תמיד.
היחס הזה הוא בכלל מזכיר את עניין חדר הקריאה.
אין קיבוץ הכי עני שלא יהיה לו חדר קריאה. זה אצלם הבניין הכי יפה.
מציע שהסכום שהוקצב לחדר קריאה יוצא מיד.

פילק:  עניין חדר הקריאה הוא תנאי בעל יעבור. מתנגד להפחתה לתקציב העיתונות. יש מקומות אחרים להפחתה, למשל מהתקציב לספריה לועזית. אם תהיה עיתונות טובה יותר זה יכול למלא את מקום הספרים.

משה ה.:  הרי פעם היה חדר קריאה מסודר (ביִנצִיָה). רכוש רק הולך לאבוד מחסר מקום מיוחד לספרים. המוסד צריך להיות אבטונומי. צריך לגשת מיד לבחירת וועדה חדשה, צריך להחליט על סמכות הוועדה.

צבי נ.:  לא הו דרכים להשפעת הקהל על הוועדה. הייתה אנרכיה קבועה.
התנאי הוא שוועדה תהיה ערה תמיד לדרישת הציבור. מרגיש זה שנים בחסר עיתונות סוציאליסטית מחו”ל. מחסר אמצעים זה נמחק והדבר נעשה מובן מעליו. התקציב לעיתונות בשנה העברה לא היה מחולק באופן צודק.

קובה:  החדש עומד לצאת לאור האלבום של הקיבוץ.

יהושע:  יש הבדל בין התחלת השיחה בדברי מתתיהו ובין סופה. כסף לא העקר. צריך לשמוע פעם מה דורשים מוועדת התרבות. רוצה לתקן דבר אחד. קובה הסתמך על החלטת וועדת התוכנית.
לא יכולים להוציא כספים לפני שנשמע תוכנית פעולה מקיפה. צריך למסר את הצעת התקציב לוועדת התוכנית והיא תמסור את זה בשיחה בין יתר התקציבים.
מציע לפתוח את חדר הקריאה בלי רצפה וקירות כפולים.

סמט:  לא מתאר לו שאפשר לשבת ערב ערב בחדר שהחברים לא היו רוצים לגור בו. במצב כזה אף איש לא יסכים להיכנס לוועדת התרבות.
נבחרה וועדת תרבות: משה הלנברג גזבר,  מתתיהו ספרן עברי,  אנשל ספרן לועזי,  סמט מזכיר,            פילק ממונה על היכל התרבות.

                דין וחשבון של וועדת החברים.       26.11.1932

משה ה.:  הערב ניתנת האפשרות לבקר את פעולות וע”הח. תפקידה הראשון היה קבלת חברים מבין האורחים המרובים שנמצאו כאן. מעל ל 30 איש. הטפול באורחים והיחס אליהם היה השנה בדרך כלל טוב מאשר בשנים הקודמות.
כיום הגענו למצב יציב: 55 חברים, 51 חברות, 7 אנשים בחוץ לארץ, ו 6 אורחים.
נסיעות, יש ביקרת רבה בעניין זה. חושבים שאין הוועדה שולטת על המצב.

יש התקדמות רבה ברגולציה של הנסיעות ובגלוי לב של החברים כלפי הוועדה. מחוץ לנסיעות של חולים ובחלקן נסיעות פרטיות. קושי מיוחד יש בנסיעות האורחים. אין הם חושבים לנחוץ לנמק את צרכם בנסיעה. נהגנו גם להשפיע עליהם בהסברה בלבד. – דורש אמון מלא של החברים בשקול דעת הוועדה. בהתחשב עם מצב העבודה ומספר האנשים הנמצאים בחוץ.
מציע להבא לשתף את חברי הוועד הפועל בקביעת הנוסעים לתקופה של השבועיים הקרובים, מדי פעם בפעם.

הוצאות.  אושר תקציב של 450 לא”י. הוא התחלק:
200 לא”י להוצאה מדיצינית.  150 לא”י עזרת קרובים.  150 לא”י הוצאות חברים.
למעשה הוצאו 366 לא”י.

התקציב מתחלק:
עזרה לקרובים.     עזרה מדיצינית.     הוצ. חברים.
(140) 126 לא”י         132 לא”י          118 לא”י     תרצ”ב.

       97   ”           218   ”            139  ”       תרצ”א.

ביחוד סובלת העזרה לקרובים. לרגל זה יש טנדנטציה להבאת ההורים הנה. אין זו כבר כיום שאלה של בודדים. אם העזרה לא תסודר נתקל בקשיים רבים מאד. למשל המחסור בדירות.

עזרה מדיצינית.  יש הרבה הוצאות מחוץ לקופת חולים. רבים וביחוד רבות אינם דואגים גם לחסכון ע”י ניצול האפשרויות בקופה זו. השנה הוועדה החליטה להכניס לחוג דאגתה אמצעים פרופילקטיים למניעת ההריון וטפול בזמן הפסקת ההריון. יש הרשם שבמשא ומתן אפשר להטיל במקרים רבים את ההוצאה הזאת על קופ”ח.

הוצ. חברים. כאן ניכנס הכול.

נסיעות.    אורחים.    טיולים.    סדור נירות.    נסיעות לחו”ל.    שונות
24 לא”י    23 לא”י      20.          10.              18.            18. 

אשר לביקורת הנסיעות.  הייתי רוצה לשמוע אותה כאן. יש טוענים שסוג האנשים נהנה גם מהבראה בבית וגם מנסיעות בחוץ. אם הוועדה מאשרת בכל זאת נסיעה כזאת יש לה נימוק מיוחד וצריך להאמין לוועדה. על העקרון הזה יש לשמור גם להבא.

לעניין החופש.  השנה היו רב החברים בחוץ, עם הזדמנות זו או אחרת. מ 5 ימים עד 40 יום.
על המקרה האחרון יש כמובן להצטער וצריך לקבוע לכל חבר חופש של שבועיים לשנה בצורה זו או אחרת. אין לפחד מפני החלטה כזאת. כמובן נתחשב תמיד עם סדור העבודה. אין זו פגיע בקומונה.

לנסיעות ממלאי התפקידים. אני תומך תמיד בנסיעות לעניינים ציבוריים, אבל גם כאן צריכה להיות התאמה ליכולתנו. מוכרחים להציג גבול. יש דרישה אחת לחברים: לא להאריך את מועד הנסיעה המשקית או הציבורית ע”ח נסיעה פרטית בלי אישור הוועדה.

לעזרת קרובים נקדיש ערב מיוחד. יש רק עניין של עזרה לאחים ואחיות בגיל העבודה. גורם להתנגשויות רבות.

לעניין הכי קשה – הדירות.  במשך השנה נבנו 5 גזוזטרות והועבר צריף המשמש לששה אנשים, אחד 10 אנשים. יש כיום 114 איש לסדור מלבד אלה העומדים לבוא. יש 8 בתים – 63 חבר. יחד עם הצריפים והגזוזטרות – 102 איש. זה כבר לא עניין של מוסדות כי אם של כל החברים. חטא להשאיר אנשים בתנאי דירות כמו שגרים עוד רבים כיום. למרות זה שוררת שאננות.

קובה:  יש שאלה תכופה אריה הקטן;  ניסנו לסדר אותו בעבודה בחוץ ללא הצלחה ולא הסכמנו עד עתה לשוב הנה. שלשם הוא בא, מתוך שנוכח שלא יוכל לעמד בחיי עובד בודד ופנה לח”ב בבקשה שיותן לו להתנסות מחדש בחיים קיבוציים. – בוועדה אין יחס שווה לכולנו, ע”כ יש להחליט בשיחה. 

יוסף פ.:  תומך בבקשת אריה להישאר כאן, שמא ייטיב דרכיו. יש לעזר לו לחשל את עצמו.

רחל פ.:  תומכת.

יוסף פ.:  מציע להשאירו ל 12-6 חדשים.

ההצעה מתקבלת גם לדאוג לעבודה קבועה בענף במשך שנה.

   המשך השיחה יהיה ביום הרביעי.    

צשקה מודיעה בשם העובדות שאם לא תסודר מחליפה קבועה תפרוץ בבית הילדים שביתה כללית.

זיגה מדגישה את חשיבות הדבר לאחר סבל של חדשים.

משה ה. מציע להגיש את תעצומותיהן לסדור-העבודה הכללי מחר בערב ומחליטים.

דרור מתנגד להעמידה ומסביר;

פילק מניח שלא הייתה לחברות כל ברירה אחרת וע”כ או שניווכח בצורך לנזוף בחברות אלו או למצא פתרון רצוי.

שמואל סבור שאפשר למצא פתרון זמני לשבוע בערך.

בנימין מציע לקבע שיחה ביום שלישי-רביעי, מבלי לקבל את הודעת החברות.

מתקבלת הצעת בנימין.

           וויכוחים על דו”ח וועדת החברים.       30.11.1932

משה ה.:  אם המעד הזה הוא קרוב לחברים צריך היה כעת לעורר ולהעיר את שאלותיו ולהשיג את השגותיו. המוסד הזה הוא מטפל בשאלות חברתיות כלכליות. אין הפרדה בין ענייני חבר וענייני משק. רצוי שהחברים יביאו הצעות ויביאו את דעתם.

סונקה:  שואלת מתי ידבר בשאלת עזרת-קרובים.

משה ה.:  לאחר שהוועדה החדשה תעבד את החמר זה יובא לשיחה.

שוימר:  מה בשאלת הדירות?

משה ה.:  פתרון המלא יבא רק לאחר שנבנה בית-ילדים ועוד 8 בתים. ובינתיים צריך להעביר צריף ולבנות 11 גזוזטרות.
לא פעם אין אפשרות לסדר אורח באופן הנאה.
הוועדה רוצה לסדר חדר בן 5 מיטות והטיפול בו יימסר לקומונה. יש לחשוב שאם עובדות הקומונה תתחייב לשמר על חדר זה יהיה זה מסודר טוב.
נהוג במקומות שמכניסים לחדרים לפי הצורך מטה לאורח ללילה או שנים, אם זה יתקבל יוקל ויוטב אפן סדור האורחים אצלנו.
יש השפעה שלילית לחסר הדירות שבולט מאד עם כל הוספת ילד…
בשאלה זו לא יכול להיות כל וויכוח, במצב של תנאי דירה אלה, ביחוד עכשיו כשבניית בתים – לא ברור אימתי יוצא לפועל.

קובה:  הצעה נוספת לסדור הדירות. כדי שמסדר האורחים יוכל ביתר קלות לעבד.
קורה שלמרות שיש מיטות פנויות אין האורחים מסודרים, וזה מסבה כי יש חברים שלא תמיד מסכימים להכניס אורח שאינו שלהם.
עד כמה שדירת החבר יותר קבועה יותר קשה לסדר אצלם אורח.
מציע שיוחלט כאן – שיש רשות מלאה למסדר הדירות להכניס אורח בכל חדר, כמובן שהוא חייב להתחשב לא לסדר אדם זר לחדר בו גרה בחורה יחידה.
קורה גם שלאחר חבר נוסע לזמן רב מוצאות המטה השנייה החוצה, וכששניהם נוסעים נסגר המנעול. צריך לחסל את המנהג הזה שפוגע באופן סידורנו.

דוד כ.:  מתנגד שהערב נחליט על תקציבים. בהצעת התקציב יש סכומים דומים אבל אי אפשר שטרם הוחלט על התקציב כלו תתקבל כאן החלטת תקציב איזה שהיא.

ההצעות בדבר הקלות העבודה למסדר האורחים מתקבלת.

אסתר ש.:  מוסרת שהודיעה לוועדה שהסכימה בדרך כלל שדאגה לחדר האורחים שייכת לקומונה אבל למעשה יכולה לעשותה רק במידה שיש בקומונה אקזמפלרים רזרביים. 

שמואל:  אם לא יהיה חדר מסודר הדברים יאבדו ויתפזרו בין החדרים.

הוועדה מקבלת את דבריו לתשומת לב.

משה ה.:  בשאלת החופש לחברים. 
הוועדה קבעה שכול מי שניכנס להבראה בבית או במקום אחר – זה נחשב לימי החופש שלו.
או גם כל מי שהוא נוסע לסדור תכוף. מציע לאשר את הכלל הזה.

צבי נ.:  מסכים להצעה אבל דורש לשמור שימי החופש ס”כ לא יעברו על המספר של 1400 ימי חופש.

משה ה.:  לפי הניסיון יש לראות בס”ה 2000 ימי חופש. מציע למסר את החקירה בעניין זה לוועדת התוכנית.

קובה:  מתנגד להגבלה שצבי מציע אותה. כי לפי הצעתנו חבר שמבריא לא יוכל לשום סדור שלו לנסוע. זה יבוא לידי כך שחברים לא ירצו להיכנס להבראה בבית.
ומציע להשאיר את המספר 2,000.

דוד כ.:  חושב שצריך לדחות את ההצעה.
היא אינה פותרת את השאלה החברתית, ובשאלה המשקית דעתו שאפשר לעשות הרבה ע”י לחץ המשק עצמו והשפעה מוסרית.
הצעת הוועדה הייתה אפשרית גם מבחינה משקית וגם כספית אבל אי אפשר להחליט על זה כי יש צרכים בנסיעות שחברים לא יסכימו להכניס זאת לגדר “החופש”. זה יביא אותנו לידי כך שחבר ינהל בוכלטריה של חופש וזה הרת סכנות. ויתרבו* חיכוכים מתוך חשבון החבר והוועדה. כך יכולים הדברים להתפתח.

זאב בלוך:  מציע לתת אחר שנה או שנה וחצי שבועיים חופש לחבר. כל יתר הצרכים צריכים להסתדר ע”י זה. אי אפשר להגיד שבגלל סידורים של חברים ידועים יסבלו חברים אחרים. זה נותן אפשרות לחברים לנצל ע”ח זולתם את ימי החופש. גם הוא מציע את התקציב של 2000 – 1800 ימי עבודה. הדבורים שבפניהם דוד פוחד קמים כבר היום ואפשר לשמועה גם ע”י השולחן.

אפרים ר.:  שואל האם באפן מקביל להצעת ימי עבודה מציעה גם הוועדה תקציב כספי שיאפשר לחברים שאין להם קרובים בחוץ. היות שאין אפשרות להגדלת התקציב הכספי עד לידי כך לא יושג השוויון.

קובה:  גם כל נסיעות סדורים או נסיעות לוועידה הן נכנסות בגדר החופש.

אפרים ר.:  דעתי שנסיעות לוועידות או ישיבות אינם נהנים מזה כחופש, אותו הדבר גם שחבר צריך להתרוצץ.
מסכים לשבועיים חופש לאחר שיבורר כי אפשר למלאות את תוכנית העבודה או אם גם צריך להוסיף ל 114 החברים עוד שלושה בתנאי שזה הם יוכלו להיכלל בגבולות התקציב. 
צריך גם לקבע את מספר החברים שיכול להיות נעדר מהמקום.

שיחת חברים.       5.12.1932

בחירות לוועדת חברים והמשך וויכוחים.

בולק:  השבוע צריכה להתכנס וועידת המפלגה ולפי הנהוג פונה לקיבוץ לאשר לו הוצאות הדרך.

קובה:  כידוע אין מוסד שמחליט על הוצאות כאלה. האם יש משהוא מתנגד.

אין מתנגדים.

מציע לבחור לוועדה החדשה בהתחלת השיחה למען תבחר בפלנום מלא.

בולק:  מבקש אינפורמציות בקשר עם הבאת הורים.

קובה:  הוועדה הישנה עם החדשה תכין את השיחה בזו בקרוב.

מתקבלות הצעות לוועדה.

נבחרו  ארטק 28 קולות, בנציק 28, דוד ר. 29, טובה 20.

ממשיכים בוויכוח בשאלת נסיעות.

משה ה.:  אנו מוגבלים בזמן ואל. מציע להתווכח בגבולות כמו שזה הציעה הוועדה. חושב שדוד בהצעתו דלה את השאלה ז.א. לא להחליט אלא להביאה משאלה שהוועדה תנהג ככה שלא יהיו מקופחים.

קובה:  אינו מסכים לא להחליט הבאנו הצעה ברורה. יש הרבה נסיעות של אנשים שונים, שעל ידי זה מצר זה את אפשרות נסיעות אחרות. אנשים מתעננים מאד. אין לוועדה אפשרות לשלוט על כל הנסיעות. מוכרחים לתת הערות מדויקות שתינתן אפשרות של קונטרולה. הוא חושב שרק הנסיעות הסידוריות יכולות להיחשב לחופש. אינו מאמין שיישנה אפשרות של הנהגת צדק מוחלט.
האנשים 7 הנוסעים למועצות לוועידות דוחות לרב נסיעות פרטיות אחרות. הוועדה ניסתה להתערב ולנהוג ביקורת, אולם החברם לא נותנים אפשרות לזה. הנסיעות המשקיות יש שהן משתמשות גם לנסיעות פרטיות.

משה ה.:  כל נסיעות משקיות, נסיעות ציבוריות, אינן שייכות אליה. הנסיעות האלה אינן עוצרות בעד נסיעות פרטיות. הוא תמים דעה עם אפרים שוועידות וישיבות הן אינן יכולות להתחשב בתור חופש.

קובה:  מתוך עבודתו בוועדה נוכח שהדברים אינן בסדר, משהוא נוסע גם מבריא, גם נהנה מנסיעות פרטיות. הנסיעות האלה נפגשות ופוגעות בנסיעות הפרטיות. כל הנסיעות עומדות תחת בקרת של הוועדה.

נונק:  הוא מבין רק עם הוועדה תחליט שכל אחד הנוסע נסיעה משקית אסור לו להשתמש בה לעניינים פרטיים.

דרור:  אינו מתאר לו שכל אחד שנבחר לאיזו שהוא מוסד יפנה לוועדה למען קבל אישור.

אפרים ר.:  יש טעם להתחבטות הזו של קובה להכניס רגולציה. חושב שמוכרחים החברים להודיע על בחירתם למוסדות. צריך לקבוע איזה שהוא סדר. צריך להנהיג ממכסת הנסיעות הפרטיות, להוציא מזה נסיעות משקיות, ציבוריות, נסיעות לרופאים. אנו מוכרחים לדעת כמה יש באפשרותנו להפריש ימי עבודה בשביל המפלגות. צריך לקבוע בהחלט ימי עבודה לכל סוג של נסיעות ציבוריות, על תוכנית העבודה להתחשב עם זה. חוזר על זה שנסיעה לוועידה היא אינה הנעה.

קובה:  עומד על זה שהאנשים הנוסעים נסיעות משקיות משתמשים בהן להנאתם הפרטית.

אפרים ר.:  מסדר עבודה קובע לפי תוכנית העבודה את מספר ימי עבודה שישנה אפשרות לתת לנסיעות מפלגתיות ולחלק אותן לכל המפלגות שישנן אצלנו.

מנדל ר.:  חושב ששאלת נסיעות ציבוריות היא חשובה מאד. אין לנו כל בקרת על בחירת החברים על ידי מוסדות חוץ שונים. אין לנו כל בקרת על זה. על דעת עצמו בטל לא פעם נסיעות כאלה. יש מקרים שאנו מוכרחים לבטל אצלנו עבודה חשובה בגלל נסיעה שהיא לא פעם יותר חשובה. אנו נוכרח להגביל את האנשים השייכים לארגונים שונים.

לונק:  חושב שכל הנסיעות הציבוריות אינן צריכות לפגע בחופש החברים. על כן אין הוועדה צריכה לטפל בשאלות אלה.

צבי נ.:  תוכנית העבודה כוללת בתוכה את כל מספר הנסיעות. כל מי שנבחר לאיזה שהוא מוסד מוכרח לעבור אישור הקיבוץ. נסיעות המשקיות אינן שייכות לוועדה. כל יתר הנסיעות הציבוריות עומדות תחת בקרת גם של הוועדה ומסדר העבודה.

דוד כ.:  שואל איך זה למעשה. האם אנשים הנבחרים צריכים קודם לשאול אשור מהקיבוץ.

מנדל ר.:  כן אי אפשר לתת בלי בקרת אנשים למוסדות וארגונים.

מצביעים את הצעתו של צבי נ. 

נתקבלה הצעותיה השנייה האומרת שהנסיעות הציבוריות ומשקיות יוצאות לפועל על ידי מסדר העבודה.   הצעה זו נתקבלה.

יוסף פ.:  מוסיף להצעה זו שבמקרה של אי הבנה בין הנוגע ומסדר העבודה הדבר עובר לוועד הפועל.

דרור:  הוועדה מכוונת רק נסיעות פרטיות, יתר הנסיעות, משקיות, ציבוריות עוברות רק את מסדר העבודה בהנחה זו שמסדר העבודה מקבל את זאת.  

צבי נ.:  חוזר על הצעתו הקודם.

מצבעים עוד פעם.

נתקבלה הצעתו של צבי 19  נגד 14.

דרור:  חושב שההצעה הזו היא אבסורדית, הוא אינו מקבל זה עליו, אינו מבין מה זאת אומרת שאי אפשר להחליט שרק חבר אחד יכול להיבחר ולא יותר. במקרה למשל של חֶבֶר הקבוצות.

דוד כ.:  הוא מציע שהקיבוץ לדון באיזה אופן ישתתפו החברים שלנו במוסדות ציבוריים.

צבי נ.:  הצעתי מתכוונת להוסיף לאשור מסדר העבודה גם אשור הוועדה. אינו מתאר לו שלוועדה לא תהיה הבנה לעניינים כאלה.

דרור:  הוא אינו חושש לאי הבנה, אלא אינו מתאר לו לנהל מו”מ עם חמישה אנשים. אינו רוצה להיות תלוי בוועדה ומסובך בתוך הנסיעות הפרטיות. הוא חושב אחרי שהקיבוץ מאשר את בחירת האנשים, מסדר העבודה עליו רק לקבל הודעה מהחבר בנדון.