שיחה

6.1.1932   (ספר 7 עמודים 252-257)

דו”ח דו-שנתי של בית הילדים

גנה: לפני עזב את הבית ברצונה למסר דו”ח על הנעשה בתוכו. בכוונה עורר וויכוח על שאלות הכרוכות בחינוך וטפול הילדים כמו בעבודה המעשית. למרות אי אלה ניסיונות לא הצלחנו עדין לעניין את כל החברה בשאלות אלה. ומתוך זה גם לא קבלנו את העזרה ההכרחית מצדה. עם גדול מספר הילדים בבית מתרבות שאלות שונות וקשה שרק העובדות תשנאה לבדן את האחריות בעד הפתרון.

עוברת לדו”ח ספי:  מספר הילדים בתר”צ   17 + 3 ילדי חוץ.
בתרצ”א   24 ילד ממוצע.

זה מתחלק: לטפול, מטבח, כביסה, תפירה  ½ יום בא על חשבון אימהות מניקות.
יוצא על ½2 ילד עובד איש אחד.

ישנה כבר מסרת שלפיה אנו מתכונים, את הכלכלה קובעת הרופאה, הלבשה לפי מינימום ידוע:
½1 חליפה לילד. ישנה אפשרות של וויכוח על המינימום הנהוג אצלינו. יש גם וויכוח בקשר עם שטח עבודתה של הרופאה מהשנה שהנהיגה שימוש בפרפרטים רפואיים יקרים.

כדי לציין שלמען לשמר על עבודה אקונומית בכול סוגי ההוצאה, הכרחית קבוצת אנשים קבועה הנושאת כולה באחריות.

עדין לא הצלחנו להקטין את מספר האנשים העובדים בבית בהתאם עם הממצע של הילדים, הסבה היא בסדור אי רציונלי של בנין בית הילדים וחסר רהיטים ומכשרים לשכלול העבודה שבעקבותיו יבוא קמוץ בכוחות עבודה.
מספר התינוקות גדל בזמן האחרון ל 13 פעוטים 4-5 כל גיל ושאלותיו אתו. אשר לתינוקות נהנה הוא במידה הכי רבה מהצדדים החיוביים שבטפול המשותף. השאלה העיקרית המתעוררת כאן היא העזרה בחלב אם שדורשות עדין ברור. כמו כן שאלת הבראה בקיץ.

השאלה הראשונה גורמת לאי נעימות ומצבים קשים לאנשים הנוגעים, עם כי באופן פרינציפיוני והגיוני יש הסכמה כללית להפרשת חלב אם לילד הסובל מחסר חלב. שאלת ההבראה עלתה מחדש על הפרק הקיץ.

זה שנתיים מזמן שעברנו לבית ויחד עם ההעברה הזו הטבה הרגשת הילד בקיץ, ונדמה היה שמתוך ניסיוננו בעבר של שליחת ילדים בקיץ להבראה קצרה עם תוצאותיהן רבן נכשלו. שליליות נעמוד על הכרתנו שלא כדאית ההבראה זו בחוץ, כדי לסבול את כמה החדשים להבא החורף הילד משיג ביתר מהירות את התפתחותו הנורמלית. לפני השנה שוב שלחנו ילד החוצה, ההבראה עלתה 10 לא”י ואיש במשך חדש ימים ללא תוצאות חשובות.

המסבות הן שונות שהילד נשלח אולם כדי להעמיד את השאלה בקשר את העתיד, את האחריות בעד פתרון שאלה כזאת אינן יכולות העבדות לקחת על עצמן.
הפעוטים.  מצב הילדים האלה לא טוב. הגיל הזה סובל מהצדדים השלילים של הטפול המשותף והוא הכרח להיות תמיד יחד עם כל הילדים בצפיפות המותנה בחסר מקום.

לקוי יסודי הוא שעדין לא נמצא איש שירצה לטפל בגיל הזה באופן מיוחד. והוא נידון תמיד להסגר בבית ברבע כתלי החדר ללא השגתה המתאימה, הגוררת אחריו מצב פרוע ועצבני של הילדים. כדי לעשות את ההתאמצות לחסות את הגזוסטראות ברשת למען להוסיף עוד שני חדשים לילדים ולגבור במידת מה על חסר מקום. חסר מקום האומרת צפיפות נוראה בתוך הבית גוררת אחריה התפתחות אפידמית של מחלות השכיחות אצלנו עד למאד והיא גריפה. השוכנת אצלנו כמעט בלי הפסקת והתוצאות הן ידועות לכל הופעותיהן.

השנה העברנו לגן ילדים בין ¼2 – ½2 שנה למרות שהידוע איזה קושי שזה גורם לעובדים ובעיקר עד כמה שזה יכול לגרוע מעבודת הילדים הגדולים, אולם לא הייתה בררה אחרת. טרם יצרנו אצלנו את המעבר הזה שבין הפעוטים לגן הנקרא במקומות אחרים בתור גנון. ושוב גם כאן חסר מקום לכך וחסר איש מתאים. תוצאות ההעברה הזו דורשות מאתנו פתרונות יותר מצלחים מזה שמצאנו השתא.
אשר מצב כללי בבית.  מובן שהבית הוא השתקפות מצב חברותי כללי ואי אפשר שכאן יפגשו האנשים ביניהם בצורה אחרת מאשר הנהוג ביניהם דרך כלל. מצב רוח האנשים מוצא לו גם כאן ביטוי המשקיף על יחסנו בכלל, אשר להורים ישנה כעת התחשבות רבה אתן יוצר העובדות ואין לצין סכסוכים בעלי ערך והשפעה, יחד עם זאת לא פעם קשה האטמוספרה בבית לרגל התפרצויות רגעיות וחלוקי דעות שונות.
עוברת להצעות. מציעה לבחור 4-5 אנשים שיטפלו בעיקר בשאלות כלכליות ויהיו לעזרה לעובדות, כמו כן מציעה שיחות של הורים.

  דו”ח מעבודת הגן: שרה.  כשנגשה לעבודה בהתחלת השנה תרצ”א היו לפניה הרבה קושיים. באותו זמן עברו פעוטים לגן מחוסרים כל הכנה ודורשים טפול ותשומת לב מיוחדת. הגדולים אף הם היו במצב רע מאד. חלופי האנשים אשר עברו עליהם במשך הקיץ השפיעה עליהם השפעה רעה מאד. בלתי מאורגנים ללא משמעת ורצון לשחק והתעסקות זמן במקצת יותר ארוך.
רע באופן מיוחד היה המצב בימי הגשמים. מתוך אי הרגלים לעסק בדבר מה הציקו אחד לשני, מריבות וקטטות לא פסקו. לא מעט הוסיף לאנדרלמוסיה זאת חסר המכשירים ורהיטים הכי פרימיטיביים לעבודה שולחנות כסאות וכו’. חצר המשחקים הוא קטן מלהכיל מספר כה גדול של ילדים.

לאט לאט הלך המצב וטוב אנכי התרגלתי לעבודה, בעיקר הילדים אלי, עשינו אי אלה שנויים בתוך סדר יומנו, הילדים התחילו להיכנס למסלול של עבודה והרגלים יותר מסודרים. נקבע בשביל הילדים הרגלו בזמן לשחק, בזמן לעבוד ולעסק בחצר, לישון ולאכול בזמן קבוע. אם כניסת רות לגן גדל כוחה של קבוצת הילדים הגדולים והכניסה כאלו רוח טובה ביו הילדים.

סדר היום תלוי בתקופות השנה, בימים יפים בחורף טילנו הרבה, אגב טיולים היכרו הילדים את צמחית הסביבה ואת עולם החי, כל פרח ועשב, כל זחל, חיפושית או פרפר היו מפנים את תשומת לבם של הילדים.

שעה או שעה וחצי אחרי הטיול היינו עובדים בחצר המשחקים. בימי גשם היינו עסוקים בבית יותר שעות. הילדים התעסקו בציור, כיור, רקמה, תפירה, נגרות, התעמלות, משקי מעגל. בבניין מעט מסיבת חסר מקומות מתאימים התרגלו לשמר על הדברים ולהחזירם למקומם הקבוע.

ספרה להם אגדות ישראל ועמים אחרים וגם סיפורי ילדים. למדו דקלומים ושירים שונים בקשר עם החגים ותקופות השנה. – באביב סדרנו גינת ירק אשר הכניסה עניין רב בחיי הילדים, עבדנו הרבה בחוץ, בקר בקר היו הילדים רצים לגינה לראות מה נבט וגדל במשך הלילה. במשך הימים, לילה לשמר יפה על הגנה. –

תשומת לב מיוחדת הדגישה להתפתחות עצמיותם של הילדים בזמן ההלבשה, רחיצה, ואכל. הילדים הגדולים טפלו בקטנים ועוזרים איש לאחיו. גינקה הייתה משתפת את הילדים בסדור הבית. ברצון רב ממלאים הילדים את תורנות בזמן הארוחה. לרגל סדור לוח תורנים למדו הילדים אף היותר קטנים לקרא את שמותיהם ושמות יתר הילדים על הלוח. זה גם עורר את הילדים הגדולים להתעניין והתעסק בכתיבה וקריאה. הילדים למדו לאכל את כל מה שמגישים להם, הם גם אוכלים נקי ודי מהר. אפשר להגיד שהמצב משביע רצון.

במשך השנה רכשנו כמה דברים חשובים בשביל הגן כמו כלי נגריה וכלי גינה, וכל זה קיים במצב טוב הודות לזה שהילדים למדו לשמר על הכלים שלהם. הכלים האלה נקנו בכסף של וועדת התרבות אולם השנה אין סיכויים לתמיכת ו”הת וחסרים לנו עוד הרבה דברים חשובים כמו רהיטים קביות ארגז חול ועוד ועוד.

הצעתנו היא סדור המרפסת ברשתות למען להגדיל את חדר המשחקים כמו כן ולא במידה פחותה למען יוכלו הילדים להימצא בקיץ בחורף ולא כלויים בחדרים מחמת החום. המרפסת המערבית הייתה מאפשרת לנו לבלות כל לפני הצהרים בחוץ.

התחילו וויכוחים, השתתפו הלקה, מניה, צפורקה, זיגה. נגעו בעיקר בשאלות הפעוטים והכרוך בזה, כמו כן על העזרה בחלב אם.

הצעה וועדה לטפול בעניינים כלכליים של הבית, כמו כן החלט להנהיג אספת הורים.

דרור:  מקריא תוכנית ההוצאות של הענפים לפי התוכנית הערוכה אשר עמדה לפנינו לפני זמן. לא הקריא את תוכנית הלול אשר השתנתה אחרי שובו של עזריאלי, במקום 650 לא”י הוצאה, 250 לא”י הוצאה ובהתאם לזה ההכנסה, 334 לא”י.
ישנן כל מיני השקעות שחשבנו אותן עדין בתור השקעות וכעת עלינו לחשוב אותן בתור הון חוזר.
השקעות בלול כלים וגדורים 50 לא”י, פלחה מערם מגוב 56 לא”י.
השקעות בגן קורדונים 100 לא”י. השקעות בנטיעות 70 לא”י. 356 לא”י הן ההשקעות בענפים.
ישנן הערות שהסכומים אינם ראליים, היות שלא מבקרים אותם.

איזקס:  מעיר שהסכום של הקורדונים הרבה יותר קטן מ 75 לא”י, מעריך אותן ל 50 לא”י.
בקשר עם שנת בצורת נצטרך לשוב לדון על כל התקציב. הדבר יעשה אחרי דו”ח של 3 חודשים.

שיחה

9.1.1932    (ספר 7 עמודים 247-251)

שאלת התקציב

דרור: הפסקנו לדון בפעם האחרונה בקשיים עם תקציב וועדת החברים. יש צורך לרגל סבות של עבודה במשך 6 חודשם בלי אשור התקציב וגם מפאת סכנת הבצורת לברר את התקציב מחדש. בטח נבא עוד לדון מחדש על סעיפים שונים מתקציב.
מצעים לוועדת החברים תקציב של 450 לא”י.

משה ה.:  לא נכון מצידנו אם בשעה חמור לעמוד על מקח, התפללנו לזה שהתקציב יתקיים.
אני נמצא במצב נבוך אין אני יכול להאשים את הגזבר הוא אינו אשם. אולם גם החברים צודקים, הצרכים שלהם אינם מסתפקים. חלקנו את התקציב לפי הסעיפים השונים של עבודתנו. לפי חלוקה היינו צריכים לקבל מידי חודש בחודשו שלושים לא”י. קבלנו גם את הסכמתו של הגזבר. ועדין קבלנו 65 לא”י לעומת הסכום של 150 לא”י שקבלה הוועדה הקודמת.
יש לצין שעזרת הקרובים בתקופה האחרונה לא נתמלאה. דורש שהתקציב שיתאשר גם יקבל תוקף ויחייב את הגזבר. הדברים הללו תהווה הפרה קונסטיטוציונית. החברים הנוגעים בדבר אין באפשרותם להופיע לפני הקיבוץ ולתבוע את עלבונם. יש אחריות גם בעד כלכלת הורי החברים במידה שווה כמו בעד ספוק צרכי המזון של החברים.
בעניין העזרה המדיצינית, אינני חרד כל כך יש יותר הבנה לצרכים מסוג זה.
הוצאות החברים. אין ההוצאה מכסה את צרכי טיולים, זה על פי רוב לעניינים יורידיים. איני מאמין בנאומים חשוב להגיע לפתרון מעשי איך לכלכל את צרכי החברים. הוא חושב שוועד הפועל יקבל על עצמו את דאגה בעד סדור התקציב.

דרור:  מציין שוויון ערעור על סעיף התקציב המיועד לוועדת החברים. לטענותיו של משה ה. יבאו לדון בקשר עם דין וחשבון בעד שלושה חודשים.

יהושע כ.:  לא התחייב לסכום הקבוע, הסכומים הניתנים הם על פי גבול היכולת.

משה ה.:  רוצה לעודד את רוחו ולאמץ את ידו* של הגזבר להמציא את הסכומים הדרושים בשביל הוועדה. הוא היה מסיק מסקנה של הסתלקות. אי אפשר להמשיך הלאה בעבודה. החברים דורשים את הסיפוק הצרכים אשר הם זקוקים להם ותובעים מלוי החובה מאת יתר החברים.

דרור חושב שוועד הפועל לא יוכל למצא פתרון לשאלה מאין למצא את הכספים.

משה ה.:  דורש תשובה ברורה מה יהיה גורלו של התקציב למעשה.

לונק:  הדברים נשארים תלויים באוויר אין פתרון לשאלה, דרישות החברים הכי חשובות אינו מתמלאות. לא יתכן שלא נמצא פתרון.

תדזיו:  יתכן  שהתקציב הכללי אינו יכול להתאזן, במקרה כזה צריך הגזבר לבא ולהודיע שאין ביכולתו להוציא לפועל את הוצאות כספיות ואז נבוא אולי לדון על קצוץ מחדש ולהחליט על הסעיפים שמהם אפשר להוריד.

וובציו:  בשביל מה מעבדים תקציב אם אין עומדים אחריו, הוועדה עומדת במצב* מגוחך אין ביכולתה לספק את דרישות החברים.

דרור:  ההכנסות וההוצאות אינן מתכסות בראשית השנה, הקרדיט הוא מוגבל, אין כסף שוטף שממנו אפשר לכסות את ההוצאות ומתוך זה נערמות הדרישות ללא כיסוי.

יהושע:  אינו רואה אפשרות שבמשך 3 חד. הקרובים תקבל הוועדה גם כסכום של החודשים שעברו. למרות זה אשר את תקציב הוועדה בסכום של 450 לא”י. נפגעות גם הוצאות מהוצאות שונות, השקעות משקיות וכו’, קשה להשיג קרדיט, אין כל אפשרות של תנועת כספים, האוזניים אטומות לפני כל דרישות להלוואה, השטרות שקבלנו שהם ל 11 חד. או שנה וחצי מונחים בכיס ואי אפשר לעשות אתם כלום.
בנין אין הכנסות הן קטנות, מתנובה קבלנו בסך הכול 170 לא”י למרות שזה הוא רק אולי הכנסת תנובת הרפת. שום בנק אינו מקבל שטר של הסוכנות אפילו לא ל 5 חדש.
למה הדבר נוגע רק בחדשים, הדבר מובן היות שאלה הן הוצאות מזומנות שאינן בהחלט. המשביר בוודאי יגדיל לנו את הקרדיט ויתכן שהדבר יגע גם בכלכלה.
דורש עזרה בקביעת ההוצאות. ונטכס עצה בסדור סעיפי ההוצאה. במשקים אחרים נעזרים הגזברים בעזרת הגזברים הקודמים. למשקים אחרים הקטינו הבנקים את הקרדיט למזלנו לא הקטינו לנו אולם אין אפשרות להגדילו. גם הבנקים במצב קשה. הא”פג נמצא במצב קשה מאד התחילו להוציא ממנו את הפיקדונות.
מהסוכנות לא קבלנו אף פרוטה מזומנת, המצב הולך ועוד יותר גרוע הולך ומסתבך. אסור שרק הוא לבדו את כל האחריות, ויחליט לבדו על כול הדברים. הוועדה דורשת זה מלפני שבועיים ישיבה משותפת עם וועד הפועל, הוא מסכים לישיבה זו, אפשר לצרף עוד חברים לישיבה זו לברור שאלת הכספים.
בכול זאת הצלחנו עד כה לשלם בזמן או רק באיחור קטן את השטרות, אולם חרד מאד לעתיד. רב המשקים מתלבטים על קיומם ומתכוונים בהוצאותיהם ואנו לא עושים כלום בכוון צמצום הוצאותינו.

תדזיו:  מציע שאנו נעבד לא רק לפי תקציב השנתי אלא גם לפי תקציב חדשי, המדובר הוא על התקציב הכללי.

דרור:  מציע לדבר כבר היום אין מה לדחות למחר הישיבה לא תעלה כלום.

משה ה.:  חושב שתקציב הוועדה בעיקר בסעיף של עזרת הקרובים מוכרח להיחשב בתור חלק בלתי נפרד מתקציב כלכלה כללי. אם צריך לקצץ, נקצץ בכול הסעיפים. התקציב הזה צריך להימצא בתוך התקציב הכללי.

דרור:  יש הבדל בסיכוי הוצאות שהן בקרדיט והוצאות מזומנות כהוצאות הוועדה. על יהושע להביא תוכנית כספית חודשית ונברר את ההוצאות המזומנות.
כל פרוטה מזומנת שמקבלים בגמילת חסד בולעים השטרות.

נונק:  חושב שיהושע לא יוכל לבא עם תוכנית כספית, אי אפשר לחזות סדורים כספיים מראש. הנה יהושע קיבל דיסקונטו על שטרות של סוכנות מבלי יגע מראש על האפשרות הזו, תכנית כזאת יכולה רק להתבדות. אולם אם יהושע נקבל את זאת אין לו דבר נגד.

יהושע:  גם הוא בדעה זאת, אולם מקבל את זאת. הנה כבר בחודש פברואר יש עליו לשלם
700 לא”י שטרות ועל זה 150 לא”י. אף איש לא יוכל לעזר לו.

משה ג.:  מציע לקבל הצעה של גזברות כפולה אולי, או יותר נכון עזרה לגזבר.

נונק:  הוועדה הכספית אינה פועלת. אין להתחשב אתה.

דרור:  מציע להוציא מסקנות ולהקים מחדש וועדה כספית או גזברות איך שלא נקרא לזה.

תדזיו:  חושב שהאיש השני שבא לעזרה ליהושע הוא צריך להיות מעורב בכל פעולה ופעולה של הגזבר.

יהושע כ.:  הוועדה הכספית לא פעלה עדין, הדברים הוזנחו מסבות שונות, הוא עומד על ההכרח של הרכבת וועדה כספית חדשה.

הצעות:  דרור, דוד כ., יהושע כ.

יהושע:  ארטק אינו מתפטר, מציע אותו ואת דוד כ. היות שהוא נמצא בין כה בחוץ. כשיהיה נחוץ נצרף גם את דרור.

דרור:  מציע לאנשים חדשים יהיו בוועדה זו ומצרף עוד את משה ג.

נונק:  מתנגד להצעת וועדה כספית, נדמה לו שיהושע מתכון שלא להיות יחידי האחראי לפני הקיבוץ והוא רואה שיהיה נזק מהרכבת וועדה כזאת היות שהדברים לא יבאו לפני הקיבוץ.

דוד כ.:  אינו מסכים להיכנס לוועדה. אם צריך להיוועץ איך לעבור את החודשים הקרובים הוא מוכן לבא לעזרה. הוא מסופק אם יש צורך הוועדה זו. אם ליהושע אין זמן לדברים ידועים הוא מוכן למלא את מקומו בסדור הדברים שאינו מספיק למלאם.

מצבעים:  עוזר לגזבר או וועדה כספית.  עבר עוזר לגזבר דוד כ.

דוד כ.:  אינו מסכים. הקיבוץ אינו צריך להסכים להצעה זו. כלנו נצטער על זה. אי אפשר לעבד עם עוזר.

עומדת מחדש ההצעה של וועדה: ארטק, דוד כ., משה ג.  –  הצעה שניה דרור, דוד, יהושע.

נתקבלה ההצעה שניה.

שיחה

16.1.1932

(ספר 7 עמודים 258-263)

על הפרק  תוצאות המו”מ עם תל-יוסף
שאלת מיסים.
גדור וקורדונים.

יהושע:  הקשר עם החוב שלנו בסוכנות בסכום 33,000 לא”י הננו עומדים לפני הערכה חדשה של משקנו והננו מצעים וועדת הערכה:
בקשר עם העברת הצריף מתנהל מו”מ עם חפציבה. הדבר גרם קושי רב, והננו מצעים לא להעמיד את הצריף על אדמת חפציבה אלא מפנים מקום בשביל הצריף על אדמתנו במערב
על יד רפת הפלה הישנה.

דו”ח מוועדת ברור צבי נ.  חשבנו להעביר מים בשביל תל-יוסף מרחניה למען לא ישתמשו במי תעלת F. הם בחנו את האפשרויות אולם הן גורמות להוצאות גדולות, הם גם מחפשים פתרון אחר. להעביר מי ג’לוד לשמותו, כמו כן להעביר גם תעלה שתחתוך את השדות שלהם. אנו התנגדנו להצעתם היות שמים נפחתים במהלך  עלה טבעית כמו כן לא נסכים לחתיכת השטחים שלנו. הגורמים של קמוץ במים וזמן חשוב לנו עד מאד. לא נסכים לקבל מים שלא בתעלת F.
אשר לתעלת תל-פיר היא קשורה בהסכמת עין חרוד, והסכם כזה מוכרח להיות חתום על ידי המשק הזה.
תל-יוסף תיטע את הפרדס של 50 ד’ בכל האופנים שהם הם גם מתחשבים בהשקאת הכרמים. לפי ההסכם הישן מותר להם גם להשתמש במי תעלת F בזמן בצורת גם להשקאות אחרות. השתתפותנו מתנאת מהסכמת הסוכנות, אנו לא נקבל מים בדרך שלא בתעלת F. המצב מתקבל קשה מאד כי תל-יוסף מתחשבת עם השקאת הכרמים שהיא בשבילם הכרחית מטעמי הכנסה.
יש דעה שהנהלה הציונית יכולה לבנות את תעלת הגלבוע. היא יכולה לעשות את זה מהלוואה שהיא עומדת לקבל. לפי דעתנו עד שלא תבנה התעלה מוכרחים המים להישאר בשביל שני המשקים בבית אלפא.
אנו החלטנו להזמין את המרכז החקלאי לברור כל שאלת ההשקאה.

מנדל ר.:  שקולניק הסכים לבא הנה בימים הקרובים. המצב הוא חמור, תל-יוסף חושבת שהיא תחזיר לנו את המים דרך הג’לוד ורואה את זה באופן תמים של עזרה של משק למשק. אנו צריכים לעמוד בתוקף על דרישותינו ולהסביר שאנו מותרים על האדמה בלבד שלא ייקחו לנו את המים, שהם בשבילנו בשנה זו שנשקפת לפנינו שאלת קיומנו.

יהושע כ.:  חושב שנחוץ להמשיך מו”מ.

צבי נ.:  חושב שנחוץ חבר אחד מוועד הפועל נוסף לוועדה זו שנבחרה, הכוח שהדברים חשובים עד מאד.

יהושע כ.:  לונק דורש בתקיפות רשות הוועדה שלא לפי סדר היום, שואל עם לתת רשות הדבור. אשר.

לונק:  נתקל בקושיים רבים בזמן מלוי תפקידו, הנהו עומד לפני קושיים רבים לסדור הבחורות לתור המטבח. פנה לשתי בחורות וקבל תשובה שלילית. רוצה למנוע בעד אי נעימות ומציע לחייב את הבחורה הנידונה למילוי התור.

חנה פ.:  מטעמים בריאותיים לא יכולה למלא את התור כעת, ומבקשת להתחשב עם הטעם הזה.

תדזיו:  חושב שאנו צריכים לנהוג לפי החלטתנו להחליף את הבחורות שעובדות בבית בבחורות שעובדות בענפים ולאפשר לבחורות חדשות כניסה לענפים.

רחל ר.:  יש לה טענה למסדר עבודה שאיננו מסדר בחורים קבועים למטבח.

חנה פ.:  אין לה אפשרות להיכנס אף פעם לאיזה שהו ענף, תמיד פונים אליה למלא תורים בבית.

אפרים ר.:  דוחה את האשמה של אי קביעות החברים במטבח. נחוצה בחורה חמישית למטבח להחלפת השבתות בחברה לא נמצאת. לא נכון להקדים את התור בשביל הבחורות שבאות בחשבון יותר מאוחר לתור.

לונק:  חושב שדווקא כעת יותר נכון למלא את התור, הטעמים של חנה אינם קולעים אשר לתור לכביסה. התור הזה מוכרח אף הוא להתמלא בסדר.

שאלת הגדור והקורדונים דוד כ.  הוועדה שנבחרה לברור שאלות כספיות דנה בעיקר בשאלות האלה אולם הייתה מוכרחה גם לדון בשאלת הגדור היות שהשאלה זו היא שאלה כספית רצינית.
החלטנו להחליף כל קנית ברזל בעמודי עץ. גדור הלולים וחצרות לברודרים דורשים   .
רפת א’ וגדור לפי 25 לא”י קורדונים והוצאות בלתי נראות מראש הכול זה מסתכם ל 95 לא”י.
הצעתנו הקודמת הייתה לקנות רשת בעד 6 לא”י היות שחלק גדול של חומרים מקבלים מתוך החצית החצרות של הברודרים. לקורדונים החלטנו לעשות רק את העמודים החיצוניים עמודי ברזל, כל זה יחד נתן סכום של 50 לא”י. מנהלי הענפים לא קבלו את הצעתנו והוכרחנו לדון מחדש.

אחרי הדיון המחודש באנו לדעה שמוכרחים לעשות קיצוץ הרבה יותר מחמיר. אין כל בטחון שנוכל לעבר את החודשים ינואר ופברואר מבלי להיתקל בקושיים רבים בשלום החובות. באנו לידי זה שעלינו לקצץ בכל ההשקעות. הננו מצעים לעשות בלול את הכפלת הלולים. אולם אין כעת כל זכות לעשות את הסדור הכי רציונלי דווקא אם גם זה יוסיף לנו עבודה בשנים הבאות.
הצעתנו היא עמודי עץ.
אשר לברודרים. לעשות לעת עתה רק 2 חצרות במקום 5 חצרות, הדבר הזה יעלה 12500 לא”י.
ברפת רק לתקן את הגדרות ולא לעשות דבר שדורש הוצאה מזומנת. את הקורדונים לעשות מעץ. חצר בשביל הפר לא לעשות כעת.

משה ג.:  ברור לו שמוכרחים לעשות את הקורדונים מברזל, זה יכול להתנקם בהכנסה, כעת כבר מאוחר להכין עמודי עץ. אי אפשר יותר לחכות. חושב שלמרות המצב צריך להזמין 1 – ½1 טון ברזל למען לא לגרם לנזקים.

סבון:  מסכים שהחצרות יתקנו רק אולם אינו מסכים לבטול חצר הפר. הפר סובל מאד, אנו מוכרחים לשמר עליו.

עזריאלי:  הסכמנו להחליף את העמודים בעמודי עץ, אלא דורשים לעשות את העמודים הקיצוניים ואת העמודים שעל יד הדלתות עמודי ברזל. ומציע לעשות בהחלטות ההוצאה הזו ההכרחית.

איזקו:  מתחשב עם המצב הכספי אולם חושב שאי אפשר לעשות ברפת עמודי עץ כי במקרה זה יכול כל החמר (הרשתות) ללכת לאבוד. חצר הפר היא הכרחית.

יצחק נ.:  חושב לעמודי הפינה בגדור הלולים הם הכרחיים זה יכול לנו לקמץ את החומרים שילכו לאבוד בזמן החלפת של עץ וברזל.

  יהושע כ.:  אחרי ששמענו את כל באי כוח הענפים מובן שצריך לעשות את כל ההוצאה שהיא
52 לא”י. אולם אין אפשרות לכך, אנו הגענו למצב של אי יכולת של תשלום שטרות, ולמרות הכול עומד כל אחד על דרישתו. המצב הולך ומחמיר, המצב יגע בהוצאתנו הכי חיוניים הכרחי קודם למלא את ההוצאות הקשורות בכלכלת החברים ואינוונטר, שמירה על הענפים הנותנים הכנסה ורק בשורה השלישית עומדות השקעות. בטוח שמהכוננות נקבל אולי במצב הכי טוב את הרבע מהמגיע לנו. עשינו כבר השקעות שלא נקבל עבורם כסוי. יתכן שנצטרך להחליף את עמודי העץ בברזל בזמן שתהיה לנו אפשרות לכך אולם כיום אין לנו אפשרות להוציא כספים להשקעות.

אשר לרפת. לגבי דידו מעריך הוא את גדור הרפת בתור יותר הכרחית מגדור הפר. שאלת גדור הפר הופיעה עם תופעה של אי פוריות של הפר אצלינו. הפר אינו במצב גרוע ביותר, הוא חופשי אינו קשור. מציע לעשות חצר מעמודי עץ. אן אפשרות אחרת, אי אפשר להזמין על שטר מבלי לראות אפשרות לכיסויו.

סבון:  מציע לקחת כסף מכספי מכירת פרות ולסדר גדר בשביל הפר, אינו עומד על עמודי ברזל במקרה שאפשרי להשתמש בעמודי עץ.

חיים ו.:  חצר הפר קודמת לגדר הרפת. קרו מקרים שגזרו על התפתחות עגלות של שנה שלמה. אי אפשר לותר על ההוצאה זו.

נונק:  מציע את עניין גדור הפר למסור לוועד הפועל.

ארטק:  תומך בהצעת גדר הפר מעמודי ברזל. אקליפטוס זה עץ שבכלל לא מחזיק, נרכב תיכף ויחד עם זה הולכת גם הרשת לאבוד.

משה ג.:  האם אפרים ר. יכול לקחת עליו לסדר את האנשים למילוי עבודה בזמן.

איזקו:  מציע לקחת 25 לא”י מכסף הפרות לגדור הרפת וגדור הפר.

יהושע כ.:  מתנגד להצעתו של איזקו בתור הצעה להצבעה. רוצה להעמיד את הצעתו של וועד הפועל.

נונק: היות שנבחרה כבר וועדה לברור מצב הכספי לאור הסכנה של אי תשלום שטרות בזמן הכי קרוב, מציע לתת לה ייפוי כוח להחלטה בשאלות כספיות.

מצבעים את ההצעה זאת.  נתקבלה.

מתברר שההחלטה לא הבנה ומתנגדים לה היות שניסוחה לא ברורה.

יצחק נ.:  זה זמן שמאימים לנו על אי תשלום שטרות, החלטנו לבחור וועדה לבחינת המצב, עדין לא ברור, בינתיים החלטנו על דיקטטורה של שלושה אנשים.

אפרים ר.:  ההצעה הייתה מוקדמת טרם בא ברור מקיף על מצב הכספי.

דוד כ.:  עדין שלמנו את כל השטרות, אי תשלום שטרות תלוי בעיקר* בתשלום ושטרות הצריכות לבוא מהסוכנות. חושב שבחדשים מאי והלאה מוטב המצב. לא צריך לבא לדון במקרה הוצאה חדשה. צריך פעם אחת להחליט באופן כללי.

דרור:  חושב בהמשך הגיעה עד לידי כך שהוועדה לא נחוצה. המצב חמור מאד, ברגע של אי תשלום השטר הראשון נפסק כל הקרדיט. ואז לא תעזור כל החלטה, נוכח שנת הבצורת וגדול החוב של 3000 לא”י מצבנו רע עד מאד.

נונק:  הציעה את הצעתו היות שהוא יודע את המצב. לחברי הקיבוץ לא ברור המצב. יהושע אינו מעמיד את השאלות בתקף. אי אפשר להזמין סחורות בזמן של סכנת של אי יכולת של תשלום.
אין אנו עומדים לפני רנטביליות אלא לפני שאלת אי יכולת מוחלטת.

יהושע כ.:  ראיתי עוד בנובמבר דצמבר שהמצב הולך ורע, אנו מוכרחים לשמר כעת בשבע עיניים על כל הוצאה והוצאה למען נוכל להגיע למצב יותר טוב במאי יוני, אחרת יהיה באותם חדשים יותר גרוע מאשר בחודשים שעברו.
האנשים שנבחרו לעזרתי הספיקו עוד בזמן לבחון את המצב ולראות בכל זאת עוד במוקדם את המצב.
דורש את אמון החברים, לדבריו אינו מגזים בתיאור המצב, ויבינו שגדור הרפת ולולים יכולים אחר כך לנגע בהוצאות הכלכלה. יש לו תקווה שהעזרה העובדים אתו יעזרו בהעמדת ליראות המציאות נכונה.

ישנה הצעה לבטל את ההצבעה הקודמת.

יוסף פ.:  מתנגד לבטול ההצבעה, הקו שמצאנו מסירת ענייני כסף לשלושה אנשים הוא הכרחי נוכח המצב. על האנשים האלה לעמד בקשר עם הקיבוץ וחברים.

מצביעה את ההצבעה.   מתבטלת.

עובר להצבעה על ההוצאות גדורים וקורדונים, הצעת וועד הפועל.

מתקבלת ההצעה של וועד הפועל.