שיחה
5.9.1931
(ספר 7 עמודים 161-171)
יהושוע: מוסר דין וחשבון על המו”מ בינינו ובין המחלקה להתיישבות ויש סיכויים לקבל פיצויים על חשבון נזק שנגרם ע”י העכברים שיגיע עד ל 200 לא”י. אין תקווה שהסכום הכללי שיגיע לנו בעד השנה שעברה יעבור על 500 לא”י. בבלי רמז לנו על תקציב של -1900 המכיל קנית פרות
890 לא”י, הכפלת הלולים בנין רפת וחריש עמוק. לעומת זה הננו דורשים תקציב של 3600 הפוזיציות זבול 200 ד’, קורדונים וסכום הכנסה מעבודות הבנין 450 לא”י – לפי הודעתו של בבלי אין מה לקוות לסכום הזה.
באנו לתל-אביב והתחלנו להתעניין בקומביין, המנהל המחסן הודיע לנו שהוא יכול לתת לנו קומביין במחיר של 350 לא”י יחד עם תדיר, אולם אנחנו נותר על תדיר. אנחנו שאלנו את המנהל מה הן הנחות שאנחנו יכולים לקבל במקרה אם נשלם כסף מזומן, דרשנו שהוא יוריד לנו מהמחיר עוד את סכום הריבית שהוא מגיע ל 22 לא”י. באופן כזה אנחנו יכולים לחסוך קרוב
ל 45 לא”י. הוא מהתחלה הסכים להצעה ואחר כך הופיעו קושיים יורידיים, אין עוד תופס של חוזה מוכן בצורה כזו ואחר כך עוד קושי נוסף. הופיעו פרטנדנטים חדשים על המכונה.
אנחנו על כל פנים צריכים להחיש את קנית המכונה באשר התנאים הם נוחים מאד, ואסור להחמיץ לנו את ההזדמנות.
שאלת הקומונה. נידונה שאלת הספקת אנשים העומדים לנסוע לחו”ל – הסכום יעלה ל 9 לא”י – מלבד נעלים, אין ביכולתה של הקומונה לכסות מתקציבה את ההוצאה הזו.
יהושוע כ. מוסר שאין כאן עמדה פרינציפיונית אלא מצבנו הכספי החמור אינו מאפשר לעבור עוד בסכום הזה את התקציב.
מחליטים שעל הקומונה עם וועד
הפועל לסדר את הדברים הנחוצים
בשאלת נסיעת החברים.

שיחה
1) מועצת החינוך
2) שאלות ארגוניות.
זאב פותח את השיחה ומסביר את החשיבות של בחירה של איש שלישי למועצת החינוך אשר עומדת לפני פעולות תכופות לרגל התחלת שנת לימודים. מציע שהקיבוץ יקבע את עמדתו לנימוקים של אפרים.
שמואל ק.: מציע את צבי נוימן את שלום ו. ואת אנשל.
בהצבעה מקבלים צבי נ. – 15, שלום ו. – 3, אנשל – 2.
צבי נ. מודיע שהוא לא יקבל בשום תנאים את התפקיד, אינו יכול לפרט את הנימוקים אולם ברור שהוא לא יכול לרגל הדעות שהושמעו על ידי וופצ’יו ואפרים ר., לא יוכל לעבוד אתם,
ברור יסודי.
זאב: מודיע על התפטרותו מהמועצה.
מציעים למסור את העניין הכנות לפתיחת המוסד לוועד הפועל וקובעים שיחת ברור ליום שלישי.
בעניין שעות עבודה מחליטים להפסיק את ב11 לפני הצהרים ולבטל את שתיית תה ב 2.30 כמו כן את ארוחת (ארבע) מנחה.
שמואל ק.: לשאלות הארגון לא יקדים השתא שום דין וחשבון מקיף של וועד הפועל.
חושב שצריך לאשר את חברים האלה שנכנסו לעבודה במשך שלושה חושים האחרונים ולבחור את האנשים בשביל תפקידים של מסדר עבודה וחצרן.
העבודה בחודשים האחרונים התנהלה בסדר מלבד תקופה אחרונה שגרם לדוחק לרגלי ההבראה.
כרגע נמצאים על המקום 37 חברות, 47 חברים.
הקושי המיוחד בעבודה הוא שאין אנשים די בשביל כניסת אנשים לעבודה ולענפים קבועים. אנחנו לפני שלושה חודשים עשינו את העבודה החלקית.
התפקידים שטעונים פתרון הם אקונומיה + חצרן וסדור עבודה, אני בעצמי ממלא תפקיד יותר משנה. הדברים מעיקים עלי מאד ואין לי כל אפשרות לחשוב על זה שאני אוכל להמשיך עוד הרבה זמן. אני מאמין שהדברים ישתנו לטובה.
כל חדירה והתערבות בתפקיד היא גוררת אחריה הקפדה ומהווה מתיחות ידועה. גם בשביל הקיבוץ יותר בריא כאשר נכנס איש חדש לתפקיד אשר משקיף על הדברים בצורה אחרת ויש לו גישה יותר רעננה לעניינים. אני בעצמי לא מרגיש את כוחותיי הפיזיים מספיקים בשביל להמשיך בתפקידי.
התביעה העיקרית היא קביעות של האנשים, צריך להפחית באנשים ארעיים.
עדין טרם אנחנו יכולים לקבוע את מספר מדויק של החברים שנחוצים לנו לשנה החדשה. את המספר נוכל לקבוע כאשר נדע פרטים ברורים על סיכויי עבודת הבניין ועל השנויים שחלו במשק.
גם ההזנחה של המשק בית תובע מנוי איש שיהיה חבר וועד הפועל שידאג לסדור רציונלי תוכנית ותקציב של המשק, ההספקה וצרכנות*.
אליעזר: מציע קודם לטפל יותר בשאלות משק ולקבוע את תוכנית המשק עד 1 לאוקטובר.
בקשר עם חילוף משמרות הוא מציע שטדזיו יישאר בתפקיד. הצלחת התפקיד איננה תלויה בתכונה מיוחדת אפשר להשתלט על ארגון עבודה על ידי גמישות או על ידי מרץ – העייפות של טדזיו היא מקרית.
מתנגד לחבור של תפקידים החצרן ומסדר עבודה, מציע לבחור חצרן במקום אשר.
צבי נ.: חושב שצריך לשנות את אופן של סדור עבודה. מסדרים את האנשים ולא את העבודה, צריך לשחרר את סדור עבודה מסדור עבודת בית וצריך למצא להם פנאי ואיש אחר. צריך לסדור עבודה היומי להשאיר רק את התפקיד לקבוע איזה עבודות תעשנה למחרת ובאיזה מספר אנשים.
בקשר עם חילוף משמרות. אין אני יכול לדרוש מאת טדזיו, הייתי דורש זה לו הייתי רואה את סיכויים להסכמה מצידו של טדזיו.
לדעתו לא כדאי לאחד את שני התפקידים של החצרנות וסדור עבודה, לא צריך דווקא לחפש את הקימוץ.
יהושוע כ.: איני מסכים להנחה של טדזיו שלא יימסר דין וחשבון של וועד הפועל. דין וחשבון יימסר אולם באחור זמן. הוא עצמו טרם עבר את התקופה של כניסה לתפקיד. המצב החדש שהתרחש בתוך המצב הכספי של הנהלת הסוכנות מציגים כסיכויים לא מזהירים ביותר ביחס לאפשרויות של השגת תקציב.
הביקורת על וועד הפועל בוודאי תתכון בעקר לתיקון המצב.
השאלה העיקרית העומדת כעת בוועד הפועל החדש היא שאלת מסדר העבודה. יש בזה מהשלילה, אם כל שנה מוכרחים להחליף את בעלי תפקידים.
בנוגע לשמואל ק. רצוי היה מאד שהוא יישאר לשנה הבאה. הוא מתאר לו מסדר עבודה חדש יגרם קושי רב לכל הוועד הפועל בפרט לו בתור גזבר. הוא בתור גזבר עוד חדש וחשוב לו מאד ששמואל יישאר זה מקל מאד על עבודתו.
בקשר עם החצרנות; יש מקומות אשר שם איש אחד ממלא את התפקיד הכפול של חצרן ומסדר העבודה, אך אצלנו זה יותר קשה; אם מסדר העבודה יהיה כל הזמן סגור בחדר וירכוש לו רק ידיעות על הנעשה במשק, בשבת בסדור העבודה – זה ישפיע לרע על עבודתו. –
בכל אופן זה יהיה לרעת המשק אם נאחד את שני התפקדים, ואם שמואל לא יישאר מסדר העבודה. צריך על כן לבחור בחצרן חדש, את הקמוץ של האיש הזה צריך לחפש במקום אחר.
יוסף פ.: השנה פחות מאשר ביתר השנים טפלנו בשאלות העבודה ומשק. מסדר העבודה לא היה אשם, המוסדות היו מוזנחים מאד.
סדור העבודה השבועי אשר לו הוא מיחס חשיבות רבה הוא מוזנח מאד. כעת אין כבר מלחמה כזו בין מנהלי הענפים כרגיל, יש יותר הבנה, חדירה יותר לעצם המשק כלו, וזה אפשר לעבור את השנה בלי חיכוכים. תמיד היו משתתפים כל מנהלי העבודה היו מוסרים דין וחשבון מהנעשה בענפים, והיה גם קהל די רב.
כעת בחודשים האחרונים קהל אינו בא, מנהלי העבודה מוסרים אמנם מה שיש למסור ואחר כך חושבים שבזה מלאו את חובתם ומסתלקים. כל אחד עומד בפנת העבודה שלו ואין לו אפילו אינפורמציה על הנעשה. צריכה להיות דאגה וחרדה מצד האנשים, ואם זה איננו – אי אפשר לנהל את העבודה לא בענפים ולא במשק כולו. צריכה להיות עבודה תוכניתית בסדור העבודה.
סדור העבודה השבועי הוא המוסד הכי רציני והכי חשוב. – אולי היה אפשר להקטין קצת את מספר השעות שכל מנהלי הענפים מאבדים בכל ערב בשביל הסדור למחרת היום. אנו מוכרחים לדאוג לשחרר את מסדר האנשים האלה מהנטל הזה וזה אפשרי, אם נקבע שסדור העבודה השבועי הוא האחראי בעד הוצאת העבודה לפועל.
כל מנהלי הענפים מחויבים להשתתף בסדור העבודה שבועי מחוץ לזה צריכים עוד להשתתף איש אחד נוסף מכל ענף, צריך לברר את השאלה למה הקהל אינו משתתף בסדור העבודה. מסדר העבודה הוא אחראי בעד הוצאת העבודה לפועל לפי סדור העבודה.
אין בכוחו של מסדר העבודה לחדור ולנהל את כל עבודה במשק, בשביל זה יש תמיד מומחים יותר גדולים. הוא צריך לארגן רק את העבודה. מסדר העבודה צריך לבלות יותר זמן בשדה ולהסתכל במצב העבודה.
לו הייתה למנהל הענף הערובה שעבודת השבוע בענפו תעשה בזמנה לא היה עומד על זה שעבודה תעשה דווקא באותו היום.
אם סדור העבודה השבועי יהיה מסודר אז מנהלי הענפים נותנים יד חופשית למסדר העבודה לסדר את העבודה בענפים מבלי לשבת שעות יום יום בסדור העבודה.
בחצר שוררת הזנחה בדברים קטנים.
הגזבר צריך להתעניין בחוץ למצא כלים מתאימים לעבודה.
הוא מציע שלכל ענף תהיה פנה מיוחדת בחצר. הענף ידע יותר לשמור על כליו, לא פעם צריך לחפש כלים קטנים, ולא ידוע איפה לחפש אותם במשק, אנו יודעים איזה התמרמרות זה יוצר וכמה שעות בטלה.
הוא מציע לאחד את שאלת החצרנות עם האורווה.
יצחק נ.: נכון שסדור העבודה בערב לוקח יותר מדי זמן.
הוא היה אחד מהמבקרים הקבועים של סדור העבודה השבתי. כשהיו מעט אנשים לא היגע לדבר על דברים חשובים, כשהיו הרבה אנשים, כל אחד הביע את דעתו ואף פעם לא באו לידי גמר.
כעת עובדים בחצר ארבע אנשים טדזיו, אשר, אפרים ושודרון.
ועבודה לא נעשית. –
לדעתו אפשר היה אולי לאחד את שני התפקידים: חצרנות וסדור עבודה, אך בכל אופן צריך לצמצם את עבודה ולהעסיק בה רק 2 אנשים במקום ארבע.
גם במעבדות יש בזבוז של כוחות עבודה, לא נחוץ נפח כל השנה, וגם נגר* לא נחוץ תמיד. –
אם תהיה הכרה שנחוץ רק 3 ימי עבודה בנפחייה יוציאו את העבודה ב 3 ימים.
צריך על כן לבקר את העבודה בחצר ובמעבדות ולהשתדל לרכז את ולצמצם.

המשך השיחות על הארגון
26.9.1931
(ספר 7 עמודים 172-176)
יהושוע: בקשר עם הפעולה של בנק הפועלים.
בנק הפועלים נגש לפעולה רחבה בחו”ל לביצור. אנחנו חתמנו בפעם הקודמת על מספר מניות. ברוב המשקים חתמו שנית. אנחנו מחויבים לחתום גם כן מניות שנית, בתנאי שנקבל קרדיטים בזמנים יותר ארוכים. הבנק לא התחייב לכך, אולם ברור שבזמן שההון של בנק הפועלים יגדל ייהנו המשקים במידה יותר גדולה. על כן וועד הפועל מציע לחתום על 100 מניות – 100 לירות.
יצחק פישלר: אני משתומם שלא מסרו דו”ח על הישיבה שהייתה בעניין זה עם ב. כוח המשקים.
למעשה מי שהוא העיר שלא מלאנו אחרי החתימה שלנו. בזמן הזה אין לחתום על 100 לירות בלי תוכנית כספית לפחות של שנתיים, בצורה זו עם זה הועמד אני מתנגד.
יהושוע: לדברי יצחק – הצעה זאת היא קשורה בפעולה בחו”ל, לפי שעה חתמו רוב המשקים לבד משקים זעירים, ולהם חושבים העוסקים בדבר לתת הקלות בכדי שיוכלו לחתום. בעין-חרוד החילטו גם כן לחתום פה אחד, אחרי 3 חודשים ולהם יש שתי מניות לכל איש. אצלנו זאת לא זסטה אלה שאין לנו עד היום אף מנייה אחד.

יצחק: במקרה שלא יושגו 5000 לירות אזי לא נוכל לסגת אחורנית. אולם חושב הוא אם נוכל למלא אחרי ההבטחה.

שמואל: אנחנו הסכמנו להשתתף בפעולה זאת, בתנאי שירוכזו סכומים יותר גדולים בחו”ל. אולם לא יוכל להיכנס לעסק בתנאי, אולם אם לא ישיגו את מטרתם בחו”ל יבטלו גם את כל הפעולה בארץ. ברם ארונוביץ חשב שתהיה תועלת גם למשקים.
מצבעים על שאל זאת: א) בעד 50 מניות, ב) על 100 מניות.
דוד כהנה: יש לנו זכות לא לחתום, זה לא יקלקל את הפעולה בבנק, זה גם לא יגרע מהקרדיט שלנו. אולם זה ישפיע באופן פסיכולוגי. אולם שאלה היא אם אנחנו יכולים לסרב לא לרצות להשתתף בפעולה של מוסד בנק שרוצה להגדיל את ה Kreditfaingk שלו, ובזמן שהבנק דורש את זה בו בזמן שאנחנו נגיע לקרדיט בבנק הפועלים עד ל 1000 לירות.
בולק מציע לחתום רק על 50 מניות.
א) הצבעה על 100 מניות: 22 נתקבלה ההצעה של 100 מניות.
ממחר מצלצלים מעבודה ב ½11.
המשך ענייני ארגון.
שמואל:
יש לבחור בחצרן ומסדר תורים. אני מציע את שלומקו לחצרן. אין הצעות אחרות לחצרן.
מצבעים – בעד 25 קולות. שלומקו נבחר לחצרן.
שמואל: עבודת הבחורות לא מסודרת וגם עבודת בית. יש לקבוע סדר ידוע בעניין זה שבחורה תעבוד מספר חדשים בשנה בשדה ואחר בבית. גם סדור תורים בשבת הוא קשה ואחראי, על כן יש לבחור באיש מוכשר למסדר תורים.
מצעים את יצחק ניגר, לונק, בונק, פנינה, בולק;
הצבעה: בעד בולק – 4, בעד פנינה – 16, בעד לונק – 23, בעד יצחק – 5, בונק – 4.
מצבעים עוד פעם בין פנינה ולונק, בעד פנינה 18, לונק 27. נבחר לונק.

מוסה גולדנברג: פונה לשיחה שיבטלו את זרימת מי הכביסה לתעלה.
דוד כהנה: מציע לברר את שאלת הנטיעה בין הבתים.
אנשל: מציע לברר במשך 7 ימים את שאלת ההספקה בבית, שלא ידחה למספר חדשים.
לשאלת ענף הכבשים: קובה, לא נעים שאני צריך לדבר על הענף ולא ברל. עובדה שברל עוזב את הענף. על כן אני מעמיד את הדבר הזה בשיחה.
מראשית קיום הענף יש יחס ידוע לענף הזה, ומתוך היחס הזה עזב סקלרץ את הכבשים וכעת ברל יעזוב אותו. את הדין וחשבון לא נמסור, וגם את התוכנית. ועל וועדת התוכנית היה למסור את הדברים האלה לפני האנשים.
מצב העדר הוא רע, ויהיה כנראה גרעון. הסבה היא מקרית, השנה עדר הכבשים הצעיר לא התפתח מחוסר מרעה טוב. צריך היה ללכת אתם למרעה למרחביה. זה היה גם מועיל לעדר השני. הבירור הזה נמשך מספר שבועות בקבוצה והכרחי היה ללכת למרחביה. אולם הייתה התנגדות מצד סדור עבודה ולא הייתה ברירה אלא ללכת למרות זה. כי לא ביררו כהוגן את השאלה הזאת. ברל ניפגע וותר על זה. אני דרשתי בירור והדבר נדחה עד היום. רצינו בעצמנו לארגן וועדה, אולם היא לא יצאה לפועל. למעשה המצב עם העדרים הוא רע, לא דאגו למרעה, את הצעירים לא נוכל למכור מפני שהם ירודים. המצב הזה דורש דאגה והכרה בו בזמן שברל עוזב את הענף.
יש להשתדל שלא יקרו מקרים כאלה בכדי שאנשים אחרים לא ילכו בדרך של ברל וסקלרץ.
אין הבנה לענף הזה בכלל. יש הכרח פעם אחת להציג את הדברים האלה בכדי להסיר את
אי הבנה ועלבונות שסופגים הרועים.
אני מציע למעשה גדרות, שתהיה דרך לשדות גם בשביל עדר הפרות, גם לגישה לספיח.
ב) בקשר אם הפלחה. בכל ענף אחר דואגים להספקה, לכבשים לא דואגים. המרעה בהרים לא יספיק, עיקר המרעה הוא בעמק. טוב היה ששאלת המרעה בחפצי בה יסודר גם כן ע”י סדרן עבודה.
החליטו להשאיר 100 דונם ספיח למרעה, והתחילו לחרוש אותם. יש לסדר את הדברים המעשיים שאנו הצענו.
דבר שני יש הכרח לשנות את היחס האדיש ומעליב לגבי רועים והענף הזה.
בשאלת המים, מוכרחים לדאוג שהעדר ישתה בצהרים ובערב בתעלות. בסחנה אי אפשר להשקות מסבת גנבות, בג’לוד אין לעיתם מים, בשוקת אי אפשר להשקות את כל העדר.
העזיבה של האנשים מן הענף הזה היא פרי של יחס הלא נכון של כל השנים לענף הכבשים.
בשביל ברל זה אסון לעזוב את העבודה, אני מציע שהקיבוץ יניע בכל האמצעים את ברל שישוב לענף.

ברל: אני מעמיד פה את שאלת העתיד שלי בקיבוץ. אני לא רוצה להציע הצעות לתיקון. אני רוצה להעמיד לפני עובדה לצאת לשנה אחת תבחרו לכם רועים אחרים שירעו יותר טוב.
אני אשם במצב הזה, מפני שקבלתי עלי את הקבלנות בצאן. כל זמן שלא יטפלו בצאן מצד כל האנשים הענף לא יתקיים. כל דבר קטן לא יצא בלי התמרמרות ולא נעשה. בעין חרוד הענף התבטל מסבה זאת. לאותו המצב יגיע אצלנו.
דרור: אני מחוה את דעתי בעניין זה. בסדור עבודה דובר על המרעה במרחביה. זה היה כבר מאוחר בערב וטדזיו ואפרים התנגדו לכך. החלט לא ללכת. אחר כך פנו אלי שנית שאשתתף בעניין זה בוועדה. אמרתי אין לטפל בזה מפני שאין להוכיח לכם. אם רצונכם בכך תדברו על זה בשיחה מפני ש 5 אנשים לא יכריעו. – דבר אחד הוכיחו לי שהענף הזה הוא רנטבילי מאד, אולם הדרישות האלה של הענף הכבשים הן כל כך מעטות שאין לספק אותן, הן מסוג זה שאין ביכולתנו לסדר את זה. המסקנה שהענף הוא רנטבילי אולם אם האנשים יסתלקו אין תקווה לענף. הצעות לתיקון הן לא קונקרטיות הן מקריות. אם ברל עוזב לחצי שנה הרי זה לא אסון אם לתמיד הרי צריך למכור את הכבשים מיד. אין לדבר על אדישות מצד אנשים, צריך להעמיד דרישות קונקרטיות בעונה ידועה.
שמואל: אני אדבר על פרטים, מי שהיה בסדור עבודה, אין שמנהל ענף מעמיד את הדרישות שלו איך שהוא מלמד את סדרן עבודה, יש ועושים שגיאות וסדרן עבודה כשהוא צריך להכריע בעצמו הוא שוגה. עבודה מתנהלת מזמן כבר בהתאמצות גדולה, ואין לעשות עבודות שהן לא תכופות. סודרה הבראה במספר 12-10 אנשים וזה מתנקם בעבודה במשך כל הזמן.
ביחס למרעה היה לי ברור שלא צריך היה ללכת למרחביה, ולא ויתנו על זה. בעניין מרעה עם חפצי בה אין אני יכול לסדר את זה, מפני שזה בבחינת חסד. כל הדרישות באות בבת אחת בזמן דוחק עבודה.
ביחס לברל אני לא רוצה לעמוד אם הוא צריך עכשיו להמשיך או לא, אני מאמין שהוא ישוב.

שיחה
29.9.1931
(ספר 7 עמודים 177-179)
הנידון: שאלת הבראה
שמואל ק.: לפני חדש ימים החלטנו על ההבראה יחד עם חששות, אולם נענינו לתביעה שנשמעה בתוך לצורך התכוף להבראה למספר אנשים שנחלשו בתקופה האחרונה. הדוחק בעבודה גבר בשבועות האחרונים. הרבה ענפים הוזנחו. לא נעים לי בפרט לציין שעלי לעביר את התפקיד למסור למנהל התפקיד החדש את המצב הדחוק.
מוסר פרטים על שיחה מנהלי ענפים.

תוכנית העבודה לשבועיים הקרובים.
במשך השבועיים האחרונים בפלחה לא התקדמה העבודה עדין, לא עשינו כל עבודה בברור זרעים והכנה לקראת זריעה. דרושים 2 אנשים לברור זרעים במשך חודש אוקטובר. טיפול בשטחים 1 איש.
גמר כבישת החציר ½1. יחד ½4. בשטח אינטנסיבי 4 אנשים, בזריעת תלתן ½1 ובטיפול בשטח.
ביבלית 2, בקציר איש 1, אחד בזבול תלתן 1/2, בזבול האספסת ¾1, יחד ¾10.
בפרדס ¾ ובמטעים ½3 איש. בגן 7 איש.
עבודות נוספות: הוצאת יבלית בכרם וזבול בכרם ½1, ברפת 9 איש. בלול 2 אנשים,
בכבשים 3 אנשים. בנין: 5 איש. במעבדות 2 אנשים.
נגריה איש אחד, בהנהלה: בחשבונות 2 אנשים, בהנהלה 2 אנשים, בטרקטור 3 אנשים.
בחצר 2 אנשים, בשמירה ½1, בבית הספר 2 אנשים, אוטו ½1, שונות 2, עגלונות 11 איש.
בעבודות בית: 29 חולים: 9 הבראה ונסיעות: 4 סכום הוא ¾116.
יתר עבודות שדחינו: הובלת מוץ 20 ימי עבודה, כבישת הקש 3 איש, הנהלה – 1. סדור המכונות 1.
יחד 7 אנשים בשטח האינטנסיבי 3 איש, בקציר 1, שונות ½1. בגן-7 קבועים 3 נוספים בנטיעות.
כריתת החורשה 5, טפול בכרמים 3, ברפת 9, בלול 3 איש. בנין 5, כביש 3 אנשים, מעבדות 3,
טרקטור 2, כל יתר עבודות כמו בחדש הקודם: יחד ½121.
יתכן שמפאת חוסר באנשים נהיה נאלצים לקצץ באי אלו עבודות.
קשה להציע כעת לבטל את הבראה אולם אין הוא רואה מוצא אחר.

חיה צידנובסקיה (חובשת): כבר מזמן חשבנו על הבראה במקום. סדור הבראה היה בהתחשבות עם צרכי עבודה. נשארו מספר אנשים זקוקים להבראה ועדין לא הצלחנו לאפשר להם את זה. דורשת יחס אחראי ורציני מצד החברים להבראה.
שמואל ק.: הייתה אפשרות לקיים את ההבראה לו החברים היו מותרים על נסיעות פרטיות.
אין הצעה אחרת יש הצעה לבטל את ההבראה ויתכן שעם שנוי מזג האויר הצורך התכוף בהבראה תחלוף.
אנשל ט.: בשביל סדור הבראה דרוש מאמץ והבנה מצד החברים, ומצד המוסדות צריך לדאוג להגשמת ההבראה ושמירה על כוח עבודה.
פודי: עומד ומבקר במספרים. חושב שיש צורך לבקר במספרים. חושב שאם התוכנית דורשת
½116 איש, ויש על המקום 114 איש, עם תוספת אנשים הבאים מחו”ל המספר מגיע ל 118 איש.
לפי דעתו אפשר בתנאים כאלו להגשים את ההבראה.
צבי נ.: במשך חודש ימים לא התקדמנו בכלום, במשך חודש ימים חסרו אנשים נוספים שבאים לעזרת ענף. מציע לדחות את מועד הבראה לעוד חודשים. חושב שאז תהיה אפשרות להגשים את הבראה.
בהצבעה של 14 נגד 12 אנחנו ממשיכים את ההבראה.