שיחה כללית

14.1.1931   

 (ספר 6 עמודים 182-186)  

אליעזר: הערב אנו מתחילים בברור התוכנית השנתית של המשק. הזמן הוא כבר מאוחר, זה יצא כך מכל מני סבות. מה צריך להיות מהלך השיחה על התוכנית. את התוכנית עבודה וועדת התוכניות מהחומר שקבלה ממנהלי הענפים. התמונה שמתקבלת מהעבודה זו מראה שאנו איננו יכולים לעבוד כך הלאה, אלא מוכרחים לעשות אי אילו צעדים רדיקלים שצריך לאחוז בהם בכדי להשתלט על המצב. אנו לא באים להציע את הצעדים האלה, בכל אופן לא וועדת התוכניות צריכה להציע הצעות כי אם כל הקיבוץ כלו צריך להחליט על כוון חדש של הדברים. התפתחות הדברים דורשים צעדים מכריעים אם איננו רוצים לרדת במדרון. הוועדות ממשיכות אמנם לעין בדברים אך השיחה צריכה לתת דריקטיבות אשר לפיהן הוועדות צריכות להתכוון.
מתהלכות כבר בקיבוץ שמועות על מצב הקשה ונוצר כאלו בין האנשים מצב של פניקה ידועה, וזה לא טוב, אנו צריכים אמנם לשאת בקשיים האלה ולעשות את ההתאמצות להתגבר עליהן.
כלם צריכים לשאת בנטל הכבד של התפתחות המשק.
נגש ובכן להצגת החומר כמו שהוא.

יהושע כהני: הוועדה בחנה את החומר רק תוך כדי בירור תוכניות הענפים עם מנהליהם. אחרי הסכום לא באה בחינה ולא כל שינויים מלבד בשגיאות סתם.
את העבודה עובדה מינואר – עד אוקטובר, עד ינואר נכנס כבר ליומן. לא עלה לנו גם לעשות השוואות עם שנים קודמות.

על התפתחות המשק בכלל וענפי המשק, על השאלות הבולטות והעיקריות אעמוד קודם.
אכן לקבוע, שהגענו לידי ייצוב המסגרת אשר נוכל להתאים אליה את מספר האנשים, האמצעים וכו’. לפני 5 שנים לא עמדנו לפני זריעת 300 ד’ פשתה, אספסת, פרדס.
עברו בלי זכר, (חמניות וכ’) אין גם לראות כיום מה יעבור עוד עלינו בעתיד. אך ניקח את מצב ההתפתחות כיום. יש ירידה שנגרמה ע”י גורמים שונים המעוררת מחשבות שונות.
ירידת מחירים במשך השנתיים האחרונות בתוצרת הפלחה, כמעט 50%; סגירת שווקים המאיימת גם עלינו, (שוק ההון), ירידת יחידת הקניה הכספית לרגל ירידת כוח הקניה בשוק,
במקום הגרש – המיל. כל הגורמים הללו משפעים גם עלינו. בו בזמן שמרחיבים היום את הנטיעה של האשכולית – יש השערה שהדרישה בשוק העולמי איננה גדולה. מאידך יש גורם
שני – יוקר העבודה שלנו; למרות ירידת המחירים ב 25% – 40%, העבודה שלנו עלתה על השנים הקודמות. עם כל ההתפתחות  של המשק אין* לראות עליה בתוצרת העבודה, יש וגם יורדת. אם לא ע”י הכנסת מכונות – תוצרת עבודת הידיים של האנשים יורדת. לדעתי אנו (אנו נופלים גם ממשקים אחרים) מצב אנשינו ירוד במובן הבריאות.
בדרך לתיקון יש לאחוז ב 3 דרכים, הרמת היבולים, הרמת התוצרת, הוזלת העבודה.
איך להרמת היבולים, לא נוכל השנה להרימם*, כי אין זה תלוי בנו, בגן, בכרמים, בפלחה. אם אפשר לדבר על הגדלת ההכנסה (ברפת, בלול), הרי רק ע”י הגדלת ההשקעה הכספית, לשנים הבאות אפשר לקשור בהשקעת החי ברפת, בלול, הקורדונים בכרמים וכ’. הגדלת התוצרת תתכן ע”י שכלול טכני ומכניזציה, זה גם יוזיל את העבודה. עד כמה שזה קשור בתוצרת עבודת הידיים נוכל ונוכרח לאחוז בצעדים, אולם זה לא יוכל לשנות בהרבה מסבת הנ”ל (בריאות*).

לתוכניות הענפים:  הפלחה:  אחת השאלות הבוערות היא שאלת קטיף התירס. השנה נוכרח כנראה לקטוף בידיים, אם נשיג את המכונה נוכל להקטין את העבודה. החציר, שנה שנה אנו נכשלים, גם בטון, גם בכמות ובעבודה; עד עתה לא בטלנו את הגדול הזה ועלינו לחפש פתרון להקטנת ההפסדים. שאלת סדור המכונות, כדי למנוע בעד הפסד זמן וכ’. יתכן שאנשינו אינם יודעים היטב את השימוש במכונות. לא נגע בשאלת החלפת מחזור זרעים, הדעות שמתעוררות אצלנו בדבר day farming, כרב-ארד ופשתה, לדעתי עוד מוקדם לדבר.
בשטח ההשקאה, מתעוררת שאלת בטול הארוגות בתלתן ובאספסת, ההשקאה החריצית מקמצת בהוצאות ובמים, המניעה היא ה- agrotis, נעשו ניסיונות של מלחמה בו באמצעים אחרים, זוהי אחת השאלות הבוערות ביותר. באספסת יש השנה ירידה (לרגל עכברים, מחלה, אולי גם כמות* מים) והעיקר יוקר האספסת. אין לנו אפשרות לבטלה, יש להוזילה, מרעה בשדה (גדרות נודדים או קבועים)  אחרת לא נוכל לקיים את הגדול הזה. בתירס הירוק אין כבר כל שאלה – לא נוביל אותו הביתה, נקצור אותו למרעה בשדה. קשה היא שאלת השטחים לתירס, עד עתה הספיק שטח התלתן, השנה נחוצים 240 דונם, התלתן כמעט לא בא השנה בחשבון, קשה יהיה למצוא את השטחים, יהיה צורך לעין בזמנו.  

בכרמים:  בדרך כלל ידוע שהתקדמנו בהרבה בשנתיים האחרונות, הקורדונים הרכבה*, טפול יותר טוב והשקאה; במצב קשה הכרם א’ וב’; כרם ב’ אפשר להצילו ע”י טפול* של גפרת, 5 גרש לגפן ושאלה אם יצליח. בכרם א’ ההמבורגי אין לו תקנה, ביתר ממשיכים בהבראה בכל הצורות. השנה מרכבים חלק מהשפלה את הכרם המעורב, קורדונים ב 25 דונם; הרכבת השפלה בינתיים הועמדה בשאלה מסבת שאלת האקספורט, הקטנו את ההרכבה ל10, הגדלנו את הקורדונים
ל 45 דונם.

הגן:  גן הסתיו עומד רק להורדת הפרי והכנת הגן לתרצ”ב. בהכנת הגן החדש נכנסים בתוכנית 2 דברים מסופקים: 8 דונם מלפפוני קיץ על המדרון, לא יזרע אך נהפוך את השטח במנז’,
5 דונם עגבניות על קורדונים, הוצאה גדולה בחומרים 35 לא”י, מוטל בספק.

הרפת:  צברנו כבר בהרבה הזדמנויות. העומד ירד בשנים האחרונות מ 233 ראש בתרפ’ט,
199 תרץ, 167 בתרצ’א, ומ 1/10 עד היום 154; לתרות שנותוסף גדול, ירדנו כמעט ב 90 ראש. לא רק ירידת העומד, גם התנובה לא עלתה הקפאון שנגרם ע”י ההפלה, הססנו בהוצאת פרות עד שהתברר מצב ההפלה, רק עכשיו ביררנו והוצאנו את הפרות שלמטה מ 2000 ליטר, נגמור השנה בפרוצזה. קשה מאידך שיותר ניסיון כל השנים – עליה בתנובת החלב איננה לפי שקיוונו; יש פרות שעלו יפה, אבל בדרך כלל אין הצטיינות; מסבה זו אנו מוכרחים להכניס דם חדש, כי אין לנו שטח די רחב לבירור, אין אנו רוצים להגיע למספר כזה ולריקף כזה כמו שדורש מאתנו המשק.
אנו מוכרחים להוסיף פרות בתנובה של 3000 ליטר לפחות. כבר התחלנו בקניות.

הכבשים:  מטרת הענף הסופית היא להגיע ל 300 כבשים אימהות, 100 רזרבה ו-100 עזים. יכולנו להגיע בתרצ’ב; רצונם של האנשים להשביח את הגזע ע”י הכנסת הכבשה החלבית. לפי תוכנית השנה רצינו לנקוט* את הרכק עקוב* מכירת התלאים להשאירם כל השנה על מנת למכור אותם אחרי המרעה, השנה לא הצלחנו, אין קונה ואין מחיר, וא”כ לא נוכל למכרם אחרי הרביה החדשה. ועל כן מוכרחים לשחוט אותם בשביל הבית.

בלול:  התוכנית היא להגיע ל 1200 עוף; השנה אין עוד; מדגירים 5600 ביצה, מזה נגיע ל 1200 בסוף השנה. אשר להכפלת הלולים, אין קשיים לגשת לזה מלבד השקעות בבניינים.

המכוורת: היא יוצאת דפן והדעות המתהלכות הן – לגמור באופן רדיקלי. לא קובעת שאלת רווח והפסד יתכן שהיא נושאת את עצמה. המכוורת תוכל להתקיים רק בהעברה לפחות עד הפרדס. הכנסנו בלוח העבודה לניסיון את ההעברה, ואז זה יכול לתת רווח, אבל מפריע לכל העבודה.
             בענפי משק הבית יתבלט המצב כשנקרא את לוח העבודה.

הממוצע 131 איש. אי אפשר להגיד שאין אחיזה להלך הרוח הרווח כיום על מצב מסוכן. משק הבנוי על 50 יחידות אין זה מצב בריא אם נחוצים כל כך הרבה עובדים. אחת הסבות לעודף האנשים יש לזקוף על ירידת פריון העבודה מתוך ירידת כוח העבודה של האנשים; הדבר מחייב הוספת אנשים. השאלה המוצגת, אם מותר לנו להרחיב במצב כזה. אולם קודם כל יש גם לבקר את המספרים שבתוכנית. יש והתוצרת לא מגיע לתוכנית, אבל בדרך כלל התוכנית עשויה כך, שהתוצרת עולה על המשוער, הרגל של מנהלי הענפים להבטיח את העובדים. שנית, יש שטח ידוע לדחיות והעברות שתאפשרנה למנוע בעד ריבוי עבודה פתאומי. יש לזה גבול, דברים בדוקים מתוך ניסיון. ישגם תקופות של גיוס. יתכן איפא שיכולים להתכונן להגשים את התוכנית הזו במספר של 120 איש. ואולם גם מספר זה הוא גדול מדי מכפי יכולת הכלכלה ואין אנו פטורים לחפש קמוצים. כבר דנו על ק וציר, תורים וכו’. יש לחפש הצעות הננו עומדים לפני 2-3 שנים הקרובות הקשות ביותר;
עלינו להוסיף בזמן הזה שעה אחת ליום העבודה.                   

המשך השיחה

15.1.1931

(ספר 6 עמודים 187-188)

דרור:  התוכנית הכספית לתרצ’א. לא עובדה על יסוד בקורת וסכום, אלא סכום של דרישות ותוכנית של הענפים; רק אי אלה תיקונים ואותם אציין.

הוצאות:
הספקת אנשים           3346
הוצאות ענפי משק        1177
בהמות עבודה וטרקטור    310
השקעות ואינוונטר         488
”        בענפים           260
זבל כימי                  240
עושר יורקו                263
הבטחות                   229
הוצאות כלליות            486
העברת החצר              50
שטרות וחובות             1966
ס”ה  8815

הכנסות: (ברוטו)
פלחה        636
רפת         1200
לול          415
מטעים       700
גן            663
כבשים        350
עב’ חוץ      300
מכירת פרות  290
תקציב        1700
      ס”ה    6254
ההפרש          2561

המשך השיחה

17.1.1931   

(ספר 6 עמודים 189-192)  

   Iבן-ציון:  לפני שנה* חיפשתי אחרי אמצעים להוצאות הדרך והייתה לי גם אפשרות. קבלתי
       מכתב מחברים בקיבוץ שאלוה לי כסף ואוכל ניתן להרוויח בבניין להשיג*. היה לו חוזר, אבל
      אחרי שקול הסכמים. קבלתי הלוואה בקשי ט  והתחייבתי לסלק אחרי חודשים. בהתחלה לא
      הייתה אפשרות אבל הובטח שעם התחלת בניין האורווה אכנס. בינתיים הוצע לי להיכנס לרפת
       והועה’פ הבטיח לי שלבניין יכנס איש במקומי. למרות ההבטחות, תחת לחץ הסכמתי, הועה’פ
      הבטיח לי את הכסף מחוזה האלווה. עתה הודיעו לי שלא אקבל כסף. אני מוכרח לסלק את
     החוב השבוע, אני דורש שינתן לי הכסף השבוע וגם תינתן לי האפשרות להרוויח אותו בבניין.

     ברל:  חשבנו שהכסף ממשכורת שוימר יוקדש לכך. אולם הגזבר הוציא כבר את הכסף ועכשיו
                 הוא דורש לעכב עד אשור התקציב.

    אפרים: מאשר שאין העניין עומד בתור* אלא כדברי בנציון.

             הוחלט להמציא לו את הכסף מיד ושאלת עבודתו בבניין תתברר אח’כ.

II    אליעזר:  כפי שהתחושתי דאגת לפתיחת השיחה. שמואל בקר  את לוח העבודה וימסור לנו
              את המסקנות. מנדל יציע לנו את מסקנותיו על התוכנית הכספית אחרי בחינה
              החוב ע”י הוועדה הכספית ובנו ם  על ידו ועל ידי.  

      שמואל:   בקרתי את סעיפי ו. עבודה בהוצאות ושרות ומצאתי שבמציאות הסכומים משתנים.
              עם העברת סעיפי אינסטלציה וכו’ לעבודה פרוד’ המספר היחש לא משתה,
              על קצוץ ברפת, אוא וכו’. בעבודות הנהלה וחצר הורדתי לפי הניסיון 3 אנשים.
              בעבודות משק ינואר ½61, בהוצאות ¾10; בעבודות בית הורדתי ½2 וכן גם כל ימי
              הגשם.
              ס”ה בינואר 122 במקום 142. במציאות יש כאן* 125 איש, והעבודה מסתדרת.

       ב II   ברפת הקטנתי ל 9, אוטו ½, אינסטלציה ½, וכו’, מספר מוחלט בענפי משק נשאר.
              בהנהלה פחות 1, ביחד כמו I, יחד בהוצאות 10, בעבודות בית ובטלה ¾49, יחד 115;

       ב III       רפת ½11, אוטו 1, בהוצאות ¾10, וכן ביתר החודשים.
               בס”ה III 120, וכן ב IV, V,  ב VI וVII  הקטנתי שמירה, מעבדות והנהלה,
               הס”ה בינואר 127, VII  120,  ב VIII   ו  IX יש ירידה במספר אבל נוספות קבוצות
               שונות, חריש עמק וכו’.
                  לפי החלטתנו בדבר בניין, נוכל לקחת בחשבון את אנשי העברה אינסטלציה   
               ועבודות חוץ ולהוסיף עליהם, נוכל לגמור את עיקר העבודה עד מאי.
               בס”ה באופן ממוצע 120 איש וזה מאפשר לנו להוציא לפועל עבודות בניין.

מנדל פרוכטר:  את התקציב חלקתי ל 3 חלקים: הון חוזר, השקעות וחובות.
בשאלת ההון החוזר. קשה להגיד עד כמה התקציב אחרי כל הבחינות הוא מציאותי. תנאי קודם שהכול יתאמת בכלל, שנית שלא יקרו אסונות מיוחדים (בצורת). בהוצאות לדעתי הן מוגזמות לפי יכולתנו, גם אם נקצץ בהן, מסבת מועקת החודשית* אשר מגבילה את אפשרות ספוק הצרכים. השמירה על התקציב גם אם הוא מתאמת הוא קשה. השומר העיקרי הם המוסדות שלנו כמו המטבח הקומונה והענפים וגם החברים עצמם, בלעדי זה בלי עזרה והכרה של כל חלק, בלי אינציאטנו;  

לחסכון מצד כל חבר לא יוכלו המוצאים לפועל לשמור על התקציב. דרישות החברים הן בקו עליה בלי התחשבות עם היכולת המציאותית, ואם השמירה נתונה בידיים מרוכזת הננו מגיעים כעת לגבול היכולת לו הייתה העלייה יותר איטית לא היינו אנוסים כעת לירידה פתאומית מתוך מבט על השנים הבאות.

הצעות הוועדה הכספית הוא בהון חוזר:
מטבח         -.2400      במקום   2500
כביסה         -.80
הלבשה         -.260
הנעלה         -.173                           נדון בשאלת הסנדלר ויתכן שנקטין
טפול           -.400         ”      -.466
חנוך           -.253
מפנים          -.360         ”      -.350
תרבות          -.60          ”      -.70
עזרת קרובים   -.125         ”      -.200
   ”  מדיצינית  -.200         ”      -.255
הוצ חברים      -.125          ”      -.200  
     ס”ה       -.4386          ”     -.4796      ההבדל   -.410

הוצאות כלליות
נסיעות     -.100            במקום   -.75
מזכירות    -.20                
ריבית      -.130                ”     -.100
שונות      -.40                  ”    -.50
תיקון      -.130
בדק       -.25
חצר        -.20 
טלפון      -.30                  ”    -.50
שמירה      -.15                  ”    -.5
עכברים     -.6
              516                       486             נוסף     -.30 

אם להוריד תוצרת המשק  1485  נשאר במזומן                 -.3417 
בענפי המשק וכו’ אין יסוד לשנותם, תלוי בדיוק הערכת הענפים והסיכונים
גם בשנויים מחוץ לידינו ביחד נישאר                            -.1177
זבל כימי הורדת 80 לא”י לתירס ירוק     נישאר                -.160  
עשר וורקו                                                     -.263 
הבטחות                                                       -.229
אורווה וטרקטורים                                             -.310
העברת החצר                                                  -.50        
                                                          ס”ה   -.5606   

בהכנסה:
פלחה       -.600     במקום  -.636  (יורד 10 טון חציר)
רפת        -.200 
לול        -.415  
מטעים     -.650         ”     -.700 
גן         -.663 
כבשים     -.350  
עב’ חוץ   -.300 
תקציב     -.1700                         
           -.5878                                              -.5878    
                                                        עודף   -.272  

ההשקעות:   יש 2 סוגים, כאלה שיש תקווה לקבלם בחזרה וחלק שנוכרח לשאת בעצמנו. יש כסף* לקורדונים, שתילים וחלק מהגדרות, יחד 182; היום* קשה להיות בטוח בכיסוי הזה לרגל המצב בסוכנות. יש גם נטיות לבקרת כל השיטות של ביסוס הענפים, אין איפא בטחון מלא.
כלי בית 48 מכונות 90 לא”י נוספות ברפת 40, לול 30, כבשים 8,  ס”ה  -.398. –

שאלת החלטות,  בחנו מחדש את ממשות החובות הגענו ל  2034 לא”י.
זהו החוב המציאותי (מלבד החוב לריזנר). אם לצרף את זה לגירעון בין הון חוזר והשקעות תתקבל ס”ה חסר  2160 לא”י. זוהי הגדלה לא גדולה של החובות, אולם הסכום עצמו של החובות הוא מאיים בתמידות להבא. אנו מוכרחים להקטינו. גם גדול הקרדיט הוא קיים וגוזל את כל המרץ, מגדיל את ההוצאות לריבית. אין לי הצעה מסוימת איך להקטין את החובות.
מוכרחה לקום הכרה שכל הדרכים כשרות למטרה זו. בשנים הבאות מחכים לנו חובות למטרות פרודוקטיביות להשקעות בהרחבת ענפי המשק וגם לשם כך עלינו לעשות ליקבידציה של החובות הללו. שאיפתנו מוכרחה להיות להוריד שנה שנה 400 לירות במשך 5 שנים. איך נוכל לעשות זאת, ע”י הגדלת הכנסה ואם על ידי הורדת ההוצאות. הורדת ההוצאות תתקל בהתנגדות כי גם בתקציב המוצע השגנו את הגבול. לדעתי אנו נוכרח לעשות זאת, אחרת נוכרח לעשות ניתוחים בענפים בכדי לאפשר לעבוד באופן מסודר.  

שיחה כללית המשך שאלת התקציב

24.1.1931   

(ספר 6 עמודים 192-194)  

מנדל פ.:  אחרי שהוא עין בשאלת התקציב נוכח לדעת שנוכרח לקמץ עוד בסעיפים בכדי
שמאזן יאוזן יותר טוב.
הגן לא הכניס עד כה את ההכנסה המקווה, גם בשדות המצב לא כל כך טוב. ובכן אנו מוכרחים לתקן את הסעיפים: ראשית בשאלת הסנדלר, הוא מציע לפטר את הסנדלר ולקבל את התיקונים בעצמנו ש(24 לירות). סעיף שני, להביא את רנה הביתה וזה יקל על תקציב של בית הילדים, עזרה לקרובים להוריד.
עזרה מדיצינית: ממתים להוריד ל 150, לטבריה לא ייסעו השנה הרבה אנשים.
הוצאות חברים – 100 לירות.
מהלבשה להוריד לחדשים הבאים 5% =      10 לירות.
מכלכלה להוריד במשך החודשים הבאים 5%  80 לירות.
מהוצאות כלליות להוריד                    10 לירות.
בסך הכול להוריד  265 לירות.
השקעות במכונות להוריד     25 לירות
הספקת ענפים, בלול להוריד  25 לירות.
מהוצאות הכבשים להוריד      10 לירות.
להוריד מהתקציב כללי יחד    325 לירות.
אמנם תהיינה טענות מכל הצדדים אך אין לנו ברירה אחרת, אם האחראים בדבר ומנהלי הענפים לא ייכנעו להצעה זו (אם היא תהפוך להחלטה) אז יש להם רק בררה להתפטר ולמסור את הדבר לאחרים.

דוד כ.  הוויכוח יכול להיות רק אם המתווכחים יבנו את הדבר היטב ואת הקושי של הגשמתו.
הוא נותן סקירה על התהוות החוב של 1900 לירות, אשר הצטבר במשך השנתיים האחרונות.
בראשית תרפ’ט הספרים מראים הפרש של 223 לירות חוב, הספרים של תרפ’ד מראים חוב של
2500 לירות, ובכן על פי המאזן ירד החוב עד ראשית תרצ’א ב500 לירות.
ההכנסות המקוות מהפלחה וכו’ לא התגשמו, אז קבלנו מפרעה מהנה”צ על הבניינים וזה הקטין כנראה את החוב;
בתרפ’ט קבלנו להון חוזר בערך 900 לירות, בתר’צ 1200 לירות, למה ובכן החוב עלה בכול כך הרבה עד כה, החוב גדל כמעט פי עשר. בתרפ’ט היו מעט השקעות. לעמת זאת בשנה תרצ’ היו הרבה מאד השקעות. לפעמים יש רושם כאלו השתמשנו בכסף המיועד להשקעות לצרכי כלכלה וכו’ אך זה לא נכון. במשך השנתיים השקענו בערך 1800 לירות בכל מיני השקעות. היו השקעות פתאומיות כמו באורווה וכו’. חשבנו גם שנקבל עליהם כסוי ולא קבלנו.
המחזור הכספי בתרפ’ט:
סוף שנת תרפ’ט מראה חוב כל כך גדול
התוכנית שנערכה בסוף שנת תרפ’ח היא:
                 כלכלה  4025
         הוצאות כלליות  425
         לענפים          2775  
                          7225

         ההכנסה         4890 
                          2325

הוצאנו לכלכלה          4384
                         2696
הוצאות כלליות          291
על חשבון תרצ’          127

הענפים נתנו ב 300 ל בערך פחות ממה שקווה.