נפרדנו השנה גם מאירינה מושקוביץ אימו של ויטלי 1945-2022.
ענף הצומח – גד”ש ומטעים
בימים אלו מסיים ענף הצומח שנה חקלאית מוצלחת ובמקביל מסיימים לזרוע את תבואות החורף לעונה החדשה.
בשנת 2022 זכינו לתנאי סחר טובים במיוחד – המלחמה באוקראינה הקפיצה את מחירי החיטה, והיובש בקליפורניה הקטין את היצע הכותנה מזן ה”פימה” והקפיץ את המחיר שלה. כמו כן קיבלנו את הגשם בעיתו ובכמות טובה. מנגד הייתה גם קרה קצרה בפברואר, שפגעה ביבולי הבננות ובעיקר גרמה לעיכוב במתן הפרי.
בגד”ש – לאחר שנים רבות בהם לא גידלנו כותנה, זרענו 420 דונם. התקבל יבול של כ-580 ק”ג לדונם פימה רגילה, וכ-380 ק”ג לדונם פימה אורגנית. מרבית הכותנה עדיין לא נמכרה, אך אנו מצפים לרווח מצוין. בתוכנית להגדיל את שטחי כותנת הפימה בשנה הבאה להיקף של 620 דונם לפחות.
בעגבניות לתעשייה התקבל יבול מרשים של 13 טון לדונם, חלקו מזן חדש שכנראה מתאים במיוחד לאזורנו.
מחירי החיטה במגמת ירידה, אך עדיין גבוהים מהממוצע הרב-שנתי והציפייה לרווחיות טובה מהחיטה גם בשנה הבאה. לצד החיטה נזרעו גם גידולי פלחה חדשים של קינואה וקצח לשמן.
בתאנים – אריית התאנים שהתחילה השנה מאוחר (כנראה בגלל תנאי מזג אוויר) הסתיימה. היבול השנה פחות טוב וגם רווחיות הגידול ירדה השנה.
בזיתים – השנה היא שנת ON של יבולים גבוהים, אבל היות וזו שנת שמיטה הממשלה הסירה את מגבלות יבוא הזיתים ומפעלי כבישת הזיתים מיהרו לרכוש זיתים מירדן. התוצאה היא שהזיתים השנה נמסקו לייצור שמן בלבד ברמת מחירים נמוכה.
מטע אבוקדו חדש – לאחר ראש השנה (כששנת השמיטה הסתיימה) ניטעו 105 דונם אבוקדו במראסס. המטע נראה מצוין, העצים התחילו ללבלב, ואנו תקווה שהמטע הצעיר ייקלט בהצלחה.
ניטעו שני זני אבוקדו שונים: (1) ג’ם – שהוא זן חדש עם פרי בגודל בינוני, המשחיר אחרי הקטיף כדוגמת זן “האס”. זה סוג הפרי המבוקש ליצוא במערב אירופה. (2) פינקרטון – זן ותיק ירוק ומחוספס. עץ חזק ועמיד לתנאי האזור הנותן יבולים גבוהים.
מדגה – דגי גלבוע
הענף כולו מתמודד בימים אלה עם קשיים רבים – הרווחיות נשחקה מאוד עקב הורדה של התמיכות במגדלים המקומיים, עקב הורדת מכסים על דגי ייבוא (ובשל כך אנו מתמודדים עם ייבוא בהיצף של אמנונים מסין), עקב המשך העלאת מחירי המים ועוד.
האתגר הגדול. קיבלנו החלטה לצאת מבריכות תל יוסף, לצמצם פעילות ולפעול להתייעלות.
רפת ב”א
בתחילת השנה הרפת חוותה ירידה ברווחיות עקב המלחמה באוקראינה ועלייה קיצונית במחירי הגרעינים.
גם המזונות הגסים עלו בהתאמה.
מיקוד בשיפור ההזנה תורם לשיפור בביצועים בהמשך השנה.
השנה אנחנו מצפים להגיע לתנובה שנתית של למעלה מ- 4 מיליון ליטר חלב משווק.
אנחנו בוחנים דרכים נוספות לשיפור רווחיות הרפת.
לולי בית אלפא
ההסדר בשוק הפטם ממשיך בינתיים לעבוד ויש עליה במחיר האפרוח, שמשפיעה לטובה גם על מחיר ביצי הרבייה.
ללולי בית אלפא שתי חוות ביצי רבייה (חוות הבית וחוות הבזלת) ובית אימון.
חוות הבית היא חווה ישנה וקשה מאוד לתחזוקה, והתוצאות המקצועיות והכלכליות של הלהקות המגודלות בה חלשות ביחס לחוות אחרות עקב כך. לאור תוצאות אלו, דירקטוריון לולי ב”א מקיים דיון וחשיבה במטרה לגבש המלצות לגבי חווה זו.
מחיר התערובות גבוה השנה עקב המלחמה באוקראינה ופוגע ברווחיות המתוכננת לשנה זו.
מחצבות ב”א
הפעילות במחצבת הסחנה הוקטנה במכוון השנה, לאור עתודות החומר המותרות שנותרו לכרייה באתר.
במקביל מבוצעת בימים אלה בדיקת היתכנות לכרייה לעומק באתר הקיים – טכנולוגיה מאתגרת שלא קיימת עדיין בארץ והיא מעניינת אותנו וגם את המדינה.
כמו כן אנחנו עובדים על קבלת היתר לכרייה נוספת במחצבה, ומקווים שנצליח, אם כי קבלת היתר נוסף אינה טריוויאלית.
בצד הפעילות באתר הקיים שוקד הצוות ומשקיע מאמצים בפיתוח פעילות מסחר עם מחצבות בשטחי יו”ש. פעילות זו התפתחה השנה באופן מרשים ומביאה להתעניינות במחצבות ב”א ובפעילות ספציפית זו מצד גורמים שונים בענף.
הצוות בוחן אפשרויות להתמודדות במכרזים על מחצבות באתרים אחרים במדינה, לבד או בשותפויות, עובד ומקדם אתרים חדשים, וממשיך בפעילות הפיתוח העסקי במלוא המרץ.
האירוח
השנה מסתיימת בתוצאות טובות בכלל וטובות מהתכנון. בהכנסות זו שנת שיא של כל הזמנים. אבל ההוצאות גדלו – בעקר בשכר עבודה, עלויות מזון, חשמל וחומרי ניקוי, וזה הביא לשחיקה מסוימת ברווחיות.
למרות הסגר שהיה בתחילת השנה עקב גל הקורונה, התיירים מחו”ל מתחילים לחזור – גם קבוצות וגם מטיילים בודדים. התייר הישראלי לא מאכזב וממשיך להגיע במספרים יפים, בעיקר בחופשים ובחגים.
חדר האוכל של האירוח פותח שעריו לחברי הקבוץ ומזמין לארוחות בוקר טעימות בימי שישי ושבת.
אנרגיה ירוקה
מיזמים עסקיים שאנחנו מקדמים:
מתוך סקירה שנתתי בחג סוכות – רק לפני מספר חודשים (ולפני הבחירות…):
אי אפשר שלא להגיד מילה על מה שקורה היום במדינה עם החקלאות.
לפני כמה ימים ראיתי איזו תכנית ערב של חדשות.
תשמעו – מדהים כמה בורות שמעתי שם ודווקא מצד איש שעד אז החשבתי כחכם ומשכיל – נחמיה שטרסלר.
שטרסלר חלק שם שבחים לשר החקלאות פורר ולשר האוצר ליברמן.
הוא אמר שהם עשו מהפכה במשק הישראלי ושמגיע להם כל הכבוד. למשל הזכיר את הדבש, שבישראל משלמים עליו כפול מאשר באירופה, ושהם ביטלו את המכס על הדבש ופתחו את הייבוא שלו.
אז שימו לב – משפחה בישראל מוציאה בממוצע 4.50 ש”ח לחודש על דבש.
אז גם אם שר החקלאות הביא לאזרחי ישראל הורדה של 50% במחיר הדבש, אחרי שפתח את הייבוא, אז הוא הוזיל לכם בכ-2 ש”ח את ההוצאות בחודש. בדרך משרד החקלאות והאוצר גומרים את הכוורנים בישראל.
כשאין כוורות אין האבקה של גידולים, וכשאין האבקה – אין חקלאות!!!!!!
זה לא משרד החקלאות זה המשרד לחיסול החקלאות.
ועוד לא דיברנו על פתיחת הייבוא של דגים, שמביא לארץ מסין דגים מלאים באנטיביוטיקה, ובדרך גומר ומחסל את מעט מגדלי הדגים שעוד נותרו בארץ. לא יהיו יותר בארץ דגים טריים, וכל העמקים הצפוניים ומישור החוף, שעוד רואים בהם קצת כחול של בריכות דגים – מחר הכול יתייבש.
אז כל הכבוד לשטרסלר שמפרגן למשרד לחיסול החקלאות!
ואם כבר רגע דיברנו פוליטיקה, אז אני לא יודע – קצת מבלבל לא? אני מניח שרובנו כאן היינו מאוד בעד הממשלה הזאת שעדיין מכהנת, אבל תראו מה קיבלנו – איזה משרד חקלאות.
אולי זה המקום להזכיר ביקור שערך כאן אצלנו ברפת לא מזמן אלון שוסטר, שהוא היום סגן שר הבטחון, והיה שר החקלאות לא מזמן. אז זה היה ביקור פוליטי, אבל כן פגשתי איש שמאמין בחקלאות ישראלית ושתומך בחקלאים, ושנראה שחקלאות ישראלית חשובה לו. אז אני לא אגיד מה להצביע אבל – קצת חומר למחשבה.
אז לסיכום – את התוצאות של הבחירות כולנו ראינו ומה הולך לקרות כאן במדינה בזמן הקרוב – אלוהים יודע…
אבל דבר אחד טוב אולי יקרה כאן בהפוך על הפוך – אולי משרד החקלאות החדש שיקום יהיה טוב מהקודם לחקלאים, כי יותר גרוע לא יכול להיות.. מכאן אפשר רק להתקדם.
בשורות טובות. עידן בהט – מנהל עסקים ב”א