שיחת חברים.
2.8.1933
(ספר 8 עמודים 158-158)
אליהו: אני מרגיש את עצמו מחויב למסר פרטים על עזיבתו את עבודתו בחברת-הילדים ויחד עם זה את הקיבוץ. הגם שאין כרגע סבות חיצוניות המכריחות אותו כעת לעזוב את עבודתו, אבל איננו חושב לנכון לחכות עד שיופיעו קונפליקטים בשטח זה. לא חשוב לו לחפש את הגורמים אלא לצין את העובדה כמו שהיא.
לו הוא הרגיש את עצמו חלש או לא שלם בעבודה זו היה לו מקום לחשוב שבמשך הזמן הדבר יתוקן, אבל הדבר איננו כן. לפי ביקורת עצמית, ולפי הכרתו חושב את עבודתו לשלמה ומתוקנת. גם מצבו ועמדתו בקיבוץ אינם נותנים לו להמשיך בצורה זאת בתר לא חבר, ולא איש מהחוץ.
לא נכונה הדעה שכאלו אליהו בז למפעל הנעשה.
עוזב את עבודתו בחברת הילדים בהכרה גמורה ובנחיצותה, אבל מחוסר אמונה שאטמוספרה השוררת תשתנה אין לו כל אפשרות להמשיך.
שיחת חברים.
8.1933
(ספר 8 עמודים 159-160)
הצביעו 21 בעד 16 נגד להפריד את הדיון של שני המקרים שנקה וגוסטה מיתר המקרים.
צבי נ.: מציע להסכים לבואם של הורה של גוסטה באפן זמני לקיבוץ.
שנקה: מתפלאה שאין הקיבוץ זוכר את הבטחתיו. לפני שנתיים פנתה לוועדה בדרישה לתמיכה כספית. על זאת ענתה הוועדה שכסף אין, אבל אנחנו מוכנים להתחלק אתם עם זה משיש לנו על המקום.
משה ג.: אחרי שהפרידו את שני המקרים מיתר המקרים איננו יכול לקבע עמדה, משאיר את זה להחלטת הוועדה.
מישה ה.: חושב שאין מקום להתרגשות.
לעניין שנקה מצא לנחוץ לפני שנה לגשת לשנקה ולהזהיר אותה שלא תביא את הוריה לקיבוץ לפני החלטה סופית. על זאת ענתה שנקה שהיא מביאה אותם לאחיה ולא לקיבוץ.
אשר: מתפלא שהוועדה לא הזכירה את עניין הבאת הוריו.
לונק: ביחס להוריה של גוסטה מצטרף לדעתו של צבי נ.
ו. בלוך: מציע שהקיבוץ יחליט להביא מספר הורים השנה לקיבוץ. הוועדה תחליט על המקרים היותר דחוקים.
אליעזר: איננו תמים דעה עם הצעתה של הוועדה שכאלו אשרה על ידי הקיבוץ, לא להביא הורים לקיבוץ.
לא ברור גם אם האינדכס יראה שההבדל בכסף הוא כה גדול כפי שהיצגו את זאת.
יש גם תקווה ואפשרות שחלק מהבאים יאחז בארץ בעבודה קונסטרוקטיבית.
מחייב את בואם של הוריה של שנקה וגוסטה.
צבי נ.: מציע לגמר הערב בשתי השאלות האלו.
ביחס למקרה של שנקה בלי להיכנס להיסטוריה חושב שאין כל צרך להביא את הוריה לקיבוץ. לעומת זה חושב שמחובתנו להשתתף בהוצאות הדרך.
שנקה: היא חושבת שהילדים הם הכי מעוניינים לא להביא את הוריהם לקיבוץ. והיא חושבת שמקסימום שנה יצטרכו להיות כאן.
אנשל: חושב שהקיבוץ צריך לדון על מספר הורים שביכולתו להביא לקיבוץ, ולא לדון על מאחר לו’ מקדם.
ביחס להצעתו של צבי הוא חושב שהקיבוץ צריך לשמר
התקבלה הצעתו של אנשל להביא את הוריה של גוסטה לקיבוץ. בעד 31 קולות, נגד 7.
להביא אותם לקיבוץ עד יוכלו ללכת.
הצעתו של אליעזר: מציע שהוריה של שנקה נשארים בקיבוץ עד שתהיה להם אפשרות להסתדר על ידי אחיה.
הצעתו של צבי: הקיבוץ רואה אפשרות לסדר את הוריה של שנקה על ידי אחיה, ואיננו נמנע מהכנסת אורחים לחדש חודשים.
32 בעד הצעתו של אליעזר, 5 בעד הצעתו של צבי נ.
התקבלה הצעתו של אליעזר.
שיחת חברים.
3.8.1933
(ספר 8 עמודים 161-163)
המשך עזרת קרובים.
סמט: תומך בהורים זה כמה שנים ואף פעם התמיכה לא הייתה מספקת, ובכל זאת אף פעם לא חשב להביאם ארצה, אבל עכשיו אין כבר שום אפשרות להמשיך בצורה הזאת. ובכן יחד עם אחיו החלטנו להביא אותם ארצה, אך זה מחייב אותם איזה סידורים מקדימים, אחד מאלה סדור דירה קבועה.
יש כעת לאחיו אפשרות להיכנס לארגון שכונת-עובדים זה עולה 300 לא”י. אחיו לוקח עליו את העול הזה וממנו דורש 20 לא”י. וזה ישחרר אותו מכל דאגה עד באם של ההורים ארצה חוץ מהתמיכה הרגילה.
ואם הדבר לא יסתדר באלה הימים כל התוכנית תתבטל.
לונק: המשא ומתן שלי עם הקיבוץ נמשך כבר כמה חדשים ועדין לא היגע לתוצאות.
לרגל כל מיני סבות ובעיקר ענייני עבודה החליט להסכים להצעת הוועדה, להרמת התמיכה.
אבל מכיוון שהמצב בבית הולך ומחמיר אינו בטוח כמה זמן יעמדו בהחלטתו זו.
קלוברג: כבר כמה שנים שהמצב בבית הוא חמור מאד. וכעת אין לו כבר כל אפשרות להסתלק מעזרה מלאה.
מאיר: השאלה שלי היא הרבה יותר קשה, מכיוון שאין לי וותק בקיבוץ, אבל המצב הוא חמור מאד, וההורים מוכרחים לבוא ארצה. באם של ההורים ארצה כרוך בהרבה הוצאות ומאמצים וזה ייפול בחלקם של שלש האחיות שלו בחוץ לארץ. ככה שכמעט בטוח שבבאם ארצה יתר הילדים לא באים בחשבון לתמיכה.
רפאל: הוריו בארץ ואבא עדין עובד, אבל מפאת גילו היגע הזמן לדאוג לעתידם.
בכדי לעזור לסדר להם 10 דונם פרדס מבקש אפשרות מהקיבוץ לעזוב לאיזה זמן את הקיבוץ.
ארטק: רוצה בקצרה לענות לחברים או יותר נכון להציג את הצעות הוועדה לחברים המעוניינים.
תמר: המקרים הולכים ומתרבים ואנחנו צריכים ביתר רצינות להתייחס לשאלה זו.
אנחנו נקטנו עמדה נכונה שבהחלטתנו לא להביא הורים לקיבוץ. אבל כשאין אפשרות אחרת אין עלנו לסגור את השער.
מישה ג.: אצל דורקה גם כן עומדת שאלת עזרת – קרובים. היא עומדת להביא את אביה ארצה, להוצאות הדרך ידאגו לו. השאלה – שהות; בקיבוץ עד שיסתדר.
משה ג.: מציע לדון במקרים האלה שדורשים עזרה חד-פעמית.
אליעזר: יש לי הרשם שעזרת קרובים בדרך כלל תגדל בשנה הבאה. מלבד העזרות החד-פעמיות. בייחס למקרים שהציגו החברים, בנידון זה אין עלינו להתעלם מדיון עליהם. יש אולי כמה מקרים שאפשר להוכיח לחברים …
משה ה.: נדמה לחברים שהוועדה עשתה עבודה שלמה, אבל לא כל הפרטים הובאו לפנינו. והמקרים שהובאו לפנינו הם לא בודדים. יש כל מיני מעצורים לחלק חברים להציג את משאלותיהם.
מציע לפי שעה להתעסק רק בפליטיבים שנה שנתיים עד שמצבנו יתברר. חושב שאפשר את זה גם להסביר להורים.
דרור: אותי רק מסיקה פרובלמה אחת, אם כל הדיון שלנו מכוון לקבלת החלטות. יש לו הרשם שאין לנו כל אפשרות לקבל פרינציפים. דבר אחד ברור לו שאין כל אפשרות למשק הזה לכלכל שלושה דורות. בתר קיבוץ אין לנו אפשרות אחרת אלא להיתמך על החלטות כלליות.
בנוגע לגישה פרינציפיונית בזמן שדברנו על השאלה בכללה החברים לא הגיבו, אחרת כשאנחנו נגשים לדיון בפרטים.
ארטק: הורי פנו אלי לפני שמונה שנים לאפשר להם את בואם ארצה ולא נעניתי להם. עכשיו המצב השתנה ההורים בקרוב צריכים לבוא ארצה והוא צריך לצאת לארבע חדשים לעזור להם בסדורים.
המשך שיחת חברים.
8.8.1933
(ספר 8 עמודים 164-164)
הצעותיו של פילק.
לאשר את הצעתו של סמט בגבולות של 20 לירות.
לדאוג להוצאות הדרך בשביל הוריה של טובה 15 לירות.
לאפשר לקלוברג ללכת לחפש עבודה לזמן בלתי מוגבל, ועל הקיבוץ לעודד לבצע זאת.
לאפשר לארטק ללכת לארבעה חדשים כי בזה הוא פותר את שאלת סדור הוריו.
לאשר את הליכתו של סקלרץ.
לא לאשר את הליכתו של רפאל.
על מאיר לותר על דרישתו להביא את הוריו לקיבוץ.
אליעזר: מתנגד להצעתו של פילק ביחס לקלוברג. מציע לאפשר לקלוברג להביא את אחותו ארצה לפני באם של ההורים.
צבי נ.: מציע לא להחליט הערב* על הוצאה כספית ולאפשר למספר חברים שנמצא את דרישתם למוצדקת לצאת לאיזה זמן את הקיבוץ.
המשך שיחת חברים.
12.8.1933
(ספר 8 עמודים 164-165)
יהושע כ.: הוועד הפועל אחרי שהוא בירר את המצב הכספי של הקיבוץ במן הנוכחי, ובקחתו בחשבון את ההצעות שהוצעו רואה אפשרות לסדר את זאת עד סוף השנה.
מצביעים על הצעתו של פילק בייחס לסמט. 17 בעד אף אחד נגד.
מצביעים על הצעתו של פילק בייחס לטובה. 20 בעד אף אחד נגד.
דוד ר.: מציע לאשר כמה הצעות שהוועדה החליטה עליהם: להלקה 6 לירות לתמיכת אמא. בלוך עשר לא”י. הרמת התמיכה למשפחתו של לונק.
ביחס הוחלט לחכות לבואו של קלוברג ולברר אתו מחדש את הצעות שהוצעו.
סקלרץ: חושב שהזניח את עניין הוריו, עכשיו אחרי הידיעות האחרות שנתקבלו מהבית, נתברר לו שמוכרך חלק ממשפחתו ארצה להביא. פנה לקיבוץ להתבטא בשאלה זו:
לשם זה יצטרך ללכת לאיזה זמן.
נתקבלה הצעתו של סקלרץ.
הצעתו של דוד ריס לאשר את הליכתו של ארטק לעזרת-קרובים בלי תנאים.
נתקבלה 23 קולות.
נדחתה הצעתו של מנדל פ. לאפשר לארטק רק מזמן לזמן לצאת לשם לעזרה זו.
הולט לדחות את הבירור בעניין רפאל עד שובו מתל-אביב.
הוחלט לדון על באם של הוריו של מאיר בשיחה מיוחדת.
שיחת הוועדה.
30.8.1933
(ספר 8 עמודים 166-170)
הנושא: עזיבת חברים.
משה ג.: בזמן האחרון פנה מספר חברים הרוצים לעזוב את הקיבוץ. יש כמה סוגים.
חלק שעדין לא נתקבל לקיבוץ רוצה ללכת לזמן בלתי מוגבל, וחברים הרוצים לעזוב לזמן ידוע מטעמים שונים. הם יחד עם א. הלנברג 11 ועם אלה שהלכו עד כה 19.
מחוץ לזה נמצאים באפן קבע 10-5 אנשים בחוץ. ברור שמצב כזה אי אפשר לשאת. צורכי החברים רבים והולכים ובידנו אין הרבה ברירות. אפשר לתת לדברים להתפתח בלי כוון מצדנו, או לנסות מחדש להשפיע על החברים בשיחה. כבר כיום המצב בעבודה קשה מאד.
ההולכים הם:
הלל, אריה, אסתר ר., ישעיהו. שעדין אינם חברים אינם קובעים את הזמן, מחוץ לישעיהו המעמיד את הליכתו לגבול של חודשיים, ואחר כך יודיע על מסקנותיו.
לודביג רוצה לחפש בחוץ אפשרות של עבודה במקצועו.
החברים.
רפאל הולך לתמוך בהוריו, אם כי הוועדה לא ראתה הכרח בהליכתו זו והתנגדה לה. רפאל לא חכה להחלטת השיחה ונסע כבר.
פרדק: מצא עבודה בנהגות המתאימה למצב בריאותו. הוועדה לא ראתה אפשרות להתנגד להליכה זו.
יוסף הלד. הודיע לפני מספר חדשים שיעזוב בסוף השנה מבלי לפרט בנימוקיו. הוא רוצה ללכת לזמן בלתי מוגבל ולחזור לקיבוץ.
שוימר. בערך אותן הסבות – בלתי מסוימות – חושב גם כן את נסיעתו להכרחית, חושב לעזוב בסוף השנה.
תנחום. גם כן סבות פרטיות.
במשך השנה עזבו: דוחה, יוסף נוסבוים, חיים ו., אליהו.
קלוברג עובד בחוץ לעזרת קרוביו.
משה ה. נוסע לחצי שנה מטעם קרן הקיימת.
מכל החברים האלה אף אלה לא הודיע על עזיבתו המוחלטת. לדעת הוועדה אין לתת לאף חבר ללכת כעת במצב עבודה הנוכחי. גם אלה שהקיבוץ יסכים להליכתם יש לדעתנו לעכב אותם עד אשר ימצאו אנשים שימלאו את מקומם בעבודה.
דוד ר.: משה לא הבליט את ההבדל בין האורחים וקנדידטים לבין החברים העומדים ללכת. לראשונים לא יכולה להיות תביעה, לכל היותר פניה ובקשה שיחכו עד שירווח. יחסנו אחר לחברים.
כולם רוצים חפש בלתי מוגבל, והם פוני בשאלה לקיבוץ אם ברצונו לאפשר להם זאת. לדעתי אין לנו אפשרות להוציא מספר כזה של אנשים מהעבודה. עד היום טרם קבענו את חובותיו של החבר העוזב. יש תקנה* הדורשת הודעה מוקדמת של חצי שנה. מחוץ לזה עזיבת במעט החלק החמישי של הקיבוץ מכריחה אותה לקבע שהליכה המונית כזו משמעה עזיבה, ואם ירצו פעם לחזור דינם כדין אנשים חדשים, קנדידטים זה לא פוטר אותם מהחובה לחכות עכשיו עד שיבואו אנשים אחרים במקומם.
חבר שאינו ממלא אחרי זה מוציא את עצמו, לדעתי, מן הקיבוץ בהחלט, ואין הוא רשאי אפילו להעמיד פעם את הקנדידטורה שלו מחדש
דוד כ.: שואל אם אין לחברים אלה להגיד דבר מה מחוץ לדברי הוועדה.
שמעון ל.: בייחס ללודביג הוועדה מסרה דברים לא מדויקים.
שמואל ק.: כרגע לא חשוב לשמוע פרטים מפי החברים העוזבים. קובעת העובדה* של עזיבה המונית. לו המצב בקיבוץ היה איתן יותר וודאי לא הינו מגיעים להופעה כזאת. ועל זה יש לדבר.
במשך כל הזמן הייתי אופטימי מאד בייחס לקיבוץ גם במצבים הקשים ביותר. בזמן האחרון נתערער גם בי האמון.
המצב החברותי משפיע בהחלט על כל שטחיי חיינו. אחד לומד מהשני דווקא בתקלותיו. יש התרעמות כללית, וכל אחד משתדל לעשות את חשבונו הוא. אין לנו כל כוח לעמוד נגד הופעות אלה הגורמות לעזיבות כה מרובות. לו היה הכוח הייתי אומר בתוקף להולכים! אל תשובו עוד.
כיום אין אפשרות כזאת. כיום ימצא כל אחד בחוץ יותר מאשר בקיבוץ בחייו החברתיים והפוליטיים. כל עוד לא נברר באפן יסודי את תקלות חיינו אין לנו זכות לעכב חברים וגם להביא חברים חדשים.
שוימר: עדין טרם ברור לי מה שאוכל להגיד לכם על הנימוקים של הליכתי. זו יותר הרגשה של הכרח. לא יחסי לקיבוץ המתבטא לעיתים בביקורת חריפה הוא הגורם לעזיבתי. הסבה פרטית בהחלט. איני יכול להסביר הרבה, אבל איני רואה אפשרות של התנגדות להליכתי למרות שהופעת העזיבה הפכה המונית, ומסכנת את קיום הקיבוץ והמשק. במקרה של הליכה בודדת אין כל התנגדות, ודווקא כעת רואים אפשרות לעזוב. אשר לי לעצמי הליכתי קשורה במועד השגת עבודה מתאימה לי. הודעתי שאני עוזב את הקיבוץ מפני שאני חושב שלקיבוץ יש אפשרות כיום לתת לחברים חופש לזמן ממושך.
יוסף ה.: הוועדה לא מסרה בדיוק. לא בקשתי חפש ולא הבטחתי לשוב. אם כי בעיני זו כמו עזיבה. איני בטוח אם לא אשוב. לקיבוץ יש כמובן האפשרות להחליט שבמקומי יתקבל חבר אחר. עיכוב בהליכתי על כל פנים אינו בא בחשבון. הודעתי על זה לפני מספר חדשים.
תנחום: הודעתי לוועדה שהסבה העיקרית להליכתי היא המצב החברותי והמשקי של הקיבוץ.
זה שנים אני רואה בקיבוץ יצור תלוש מאד, ששמו אינו הולם אותו כלל. אין לי כוח שליטה על חבריו. ההישג שלו מתבטא לדידי בנוחיותו כלפי חבריו בלבד. איני רואה אפשרות של השפעה חיובית על הדור הגדל כאן.
המשק מכוון אותנו בכוח קיומו. פסגת המצב התבטאה לדידי בשיחות האחרונות בעניין עזרת קרובים. האיום של הליכה החוצה לסדור פרטי. הצרכים גדלים והולכים וכוח העבודה נחלש מיום ליום. כתוצאה מזה איני רואה מטרה מסוימת לקיבוץ וזה משפיע על יחסי הפרטי. איני רוצה לותר על חיי המשפחתיים, לעומת סביבה של מלחמה ומריבה תמידית בין החברים הנגמרות על פי רב בהתקפות ועלבונות הדדיים.
דוד ריס: אני רוצה להתייחס לדבריו של שאול ותנחום. רואה ערך אובייקטיבי חשוב מאד בעצם מפעלנו החלוצי בתור נקודה. ישובי קולקטיבית, ובוחן את היחס לחברים בתור מגשימים את הערכים האלה, מחוץ ליחסים המקשרים פרט אחד למשנהו. גם אני רואה בזמן האחרון את דמות הקיבוץ נחלשת והולכת. כאלו איננו עוד הנושא והמגשים של הקיבוץ, קיימים פרטים, אינטרסים, אינסטינקטים. לא חשובים לי גם ביותר הפרטים כי אם הרעיון שעלינו להגשימו. מתוך זה הגעתי לאובייקטיביזציה של הצרכים והיחסים בין החברים לחברה ובינם לבין עצמם.
היו כבר ניסיונות רבים של קומונות, יותר רדיקאליות מהצורה שלנו. גם אנו התרוצצנו הרבה ועזבנו במשך הזמן את הרעיונות היסודיים של הקיבוץ. אין לנו כוח לשוב אליהם. על כל פרט החובה לפתור את שאלותיו הפרטיות בצנע מבלי להבליט אותן כאן. תפקידנו ראוי לזה.
כדאי לותר הרבה למען עם נטול מולדת וחסר חיים. אמנם אין לראות את המאמצים האלה. הדברים הפכו עיוניים, ואין הם מכוונים את חיי החבר במעשיו היום יומיים. חבל מאד על זה.
אבק הכרך מושך היום, והנמשכים גם הם אטומים.
מתוך זה יש לדעתי אפשרות לחברה לתבוע מה מהחברים.
סמט: מעריך מאד את דברי טדזיו, דוד, ותנחום. אבל אינו מאמין בבירורים. כי אין פה הבדלי דעות לכן איני גם מאמין גם לפנייתו של דוד שהוא מצטרף אליה תישא פרי. דעתי היא שאנחנו צריכים להתרגל למצב הזה להיות מוכנים לזעזועים, להזדיין (בסבלנות) להתגבר עליהם. אם אנו רוצים לשמר על שלמות המשק והחברה אסור לנו להמשיך בודדים, אולי להצטרף לאיזה ארגון.
מהנוגע לפרטי הדברים ביחס לנוער אין להם סביבה ומסבה זו אין רואה אפשרות לדון בשאלה זו.
ביחס לרפאל חושב שאחרי כל הבירורים אין כאן שתי דעות.
עם תנחום צריך לבירור.
מציע להטיל על הוועד הפועל, וועדת חברים מיד לחפש קבוצת אנשים. וביחס להולכים אין חובה לקיבוץ לשמור על מקומותיהם בתוכו.
חרד מאד לגורל הקיבוץ, כי האינטרסים של החברים לא הולכים בד בבד עם התפתחותו של הקיבוץ. אבל יחד עם זה רואה בנו כוח גדול, וחושב שאנחנו מסוגלים לקלוט אנשים נוספים.
שוימר: מציע מכיוון שהוא הולך לרגל סבה מסוימת הוא פונה לקיבוץ שיחשיב לו את שלושת החדשים הראשונים לחפש.
מישה ג.: מציע לקבל החלטות ברורות ביחס להולכים.
יצחק נ.: מתנגד לעכב את החברים הרוצים ללכת. היחידים שלדעתו אפשר לדבר אתם ולככב בעדם עד שירווח לנו זהו הנוער.
חושב שמיותר להסביר לחברי הקיבוץ ההולכים את המתהווה בקיבוץ עם הליכתם.
תמים דעה עם סמט שכדאי היה להצטרף לאיזה ארגון, אבל במצבנו החברתי כיום איננו מאמין שאנו נבצע את זה.
צבי נ.: חושב שאנו מחויבים לתת תשובה לחברים ההולכים. חובה עלינו לשמר על זה משהמשק תובע מאתנו. מציע לדרש מכול ההולכים בלי יוצאי מהכלל להישאר עד חדש ינואר. ומהנוער והאורחים לדרש להישאר עוד חודשיים. בתקווה שבמשך הזמן הזה נוכל באיזו מידה למלא את מקומם.
בנוגע לדעתו של רפאל, אם יש למשהו דברי הגנה יגיד אותם כאן, ובזה נקבל החלטה.
דוד כ.: אינו מוכן לדבר הערב על עצם השאלה וגם אינו חושב שהשאלה הזאת מצאה את ביטויה.
מתנגד בכל תוקף שהשיחה הזאת תיתן אשור להליכת החברים. אותו הדין ביחס לנוער.
ביחס לחברים ההולכים במצב רגיל חושב שאחרי עשר שתים-עשרה שנים בקיבוץ אם היגע מסבות פרטיות שמכרך ללכת אינו מכן להיווכח.
חושב שהשיחה צריכה להציע שאחרי שהצטברו אחת-עשרה חברים בבת אחת, במצבנו כיום לא לתת ללכת לאף אחד.
יוסף ה.: אינו מוכן לקבל את הצעתו של משה ג. ודוד כ. כהחלטה.
דו”ח של הוה”פ לשנת תרצ’ג.
9.1933
(ספר 8 עמודים 171-171)
מסר י. כהני מ. פרוכטר.
שמואל: הדו”ח אינו מספק אין סקירה על מצב המשק. אינו רואה מקום שבו נוכל לברר את שאלות המשק.
יש לבקר את הוה”פ אם גם מקור חולשתו נבע מתוך חולשת החברים. קובל על בטול אפיז של השקעות בגלל חסר ידים עובדות – דבר הנותן את אותותיו במשק.
בקשר עם הבחירות: אם לתקן את השגיאות הקיימות יש לשקל היטב את המועמדים לתפקידם.
משה גולדנברג: הגזברות: העבודה לוקחת יותר מדי עבודה ?
צבי נ.: הדו”ח משקף את עבודתו טפול במהלך הרגיל של העניינים; הסבה לא הוה”פ אלא במצב המשק.
מחוץ לתנאים אובייקטיבים המכשולים יש לאות בענפים – בין החברים. הקשיים הקטנים היום יומיים נוטלים הרבה מחמקץ ומהיוזמה ואינו מתמלא.
אם מסדר העבודה אינו בא לתנות את הצרות האלה.
הפרובלמות של המשק הן ידועות לכל והוה”פ לא יכול היה לעשות דברים גדולים לבירורן או לפתרונן.
דוד כ.:
שמואל: דברים רבים מוזנחים מחסר מזכירות אחראית.
שבדרון
שיחת חברים.
3.9.1933
(ספר 8 עמודים 172-173)
הבראה.
הצעה ראשונה הטבת כלכלה כללית לחדש ימים, ולאפשר מנוחה לאנשים הזקוקים לה.
הצעה שניה להמשיך את ההבראה כמו עד עכשיו.
בעד הצעה הראשונה הצביעו 17 איש, הצעה ב – 4.
אשר: בקשר אם באם של הוריו שהתרוששו בזמן האחרון ואין להם הוצאות הדרך, ובקשר עם אחיו שאסור, היה נאלץ לשלוח להם 60 לא”י.
הוא לא פנה לקיבוץ בראותו את יחסו של הקיבוץ להבאת הורים בכלל, ואולי בפרט (לא יכול היה לפנות לקיבוץ) עשה את זאת על דעת עצמו.
ובזה הוא פונה לקיבוץ לאשר לו חפש לשנה לסילוק החוב. הוא גם מצא לו כבר עבודה.
דוד כ.: מכרך להגיד שאת צעדו של אשר הוא רואה כפסיכוז שאחז במספר חברים, שלעת עתה מתנקם בנו, ובעתיד יתנקם גם בהם.
אשר ד.:
צבי נ.: רוצה הפעם להבליג על כל הטעמים שאשר לא פנה לקיבוץ ועשה משעשה.
ושואל את אשר עם בהחלט אי אפשר סדור אחר, זאת אומרת שהקיבוץ ייקח עליו את סילוק החוב במשך שנתיים.
אשר: מעכב בעדי גם סדור החוב וגם זה שהוריו יבאו. הם אינם מסכימים לבוא לקיבוץ, והוא יצטרך לסייע להם בסדורים.
צשקה: חושבת שהסברים שנשמעו כאן מכריחים אתנו לחשוב אחרת על כל מיני הדברים, אחרת משעד עכשיו אותו הדין ביחס לעזרת קרובים. לכן היא מציעה לא להאשים את החברים הנגועים.
בנימין: קשה לנהל משא ומתן עם האיש שאינו נענה למשא ומתן הזה.
אני חושב שאצל אשר פועלים בערבוביה שני דברים שמוכרחים להפריד ביניהם. ומציע לאשר לחכות במשך שבועיים לנסות עוד עם הקיבוץ או אחד ממוסדותיו למצא פתרון לשאלתו.
שיחת חברים.
16.9.1933
(ספר 8 עמודים 173-174)
הוחלט על הליכתה של הלה, כעבור חודש תודיע על מצבה ביחס לקיבוץ.
משה ג.: מאיר פנה עוד פעם בעניין הוריו. לאחר שחשב קודם לדחות את הבירור השאלה לאיזה זמן. ודרש החלטה מסוימת, ואם לא נוכל לפתור אותה, יהיה נאלץ לחפש מוצא אחר.
ממינה: חושבת שאין ביכולתו של פועל אפילו בעיר שכלכל את משפחתו הוא. לדאוג להוריו ומי שרוצה לקחת עליו את זאת, לתת לו לנסות.
רבקה: מתנגדת בכל תקף לאפן העמדה של מאיר.
מאיר: חושב שאין מקום למושג איום ולחץ, פשוט אין לי ברירה אחרת. ורצוני שרק מתוך זה ידונו על זאת.
שוימר: מציע על הקיבוץ לקבע מספר הורים שבאפשרותנו להביאם הנה, ולפי זה לבחור מהרשימה את הכי זקוקים.
צבי נ.: חושב שהשתיק הזאת היא אחד הסימפטומים של החלשה שלנו כלפי הפרט, אבל איננו חושב שזה מחנק מבוכה. יש לכל אחד דעה בעניין זה. חושב שהקיבוץ אינו מחויב במקרה הזה לאשר את באם של הוריו של מאיר לקיבוץ.
מציע לקבל את הודעתו של מאיר, בתנאי שהוא מכרך להישאר כאן מספר חדשים עד שיהיה לנו איש במקומו. לדעתי זה עד פסח.
דוד כ.: בדרך כלל הוא בעד הבאת הורים לקיבוץ, אבל את מקרה מאיר – חושב למוקדם.
בלוך: חושב שבתוך כל המבוכה הקיבוץ עצמו אשם לא מעט. במקום להכניס רגולציה מתוך דיון בין כל המקרים העומדים לפתרון, השאיר את זה לדיון נפרד של כל מקרה וקרה.
מציע להמשיך את המשא ומתן עם מאיר באיזו צורה נוכל לעזור להריו בדרך אחרת.
קלרה: מדגישה שהוריו של מאיר עדין לא יודעים שבאם – בספק.
מאיר: אביו סובר שיוכל באיזה אפן להרוויח את לחמו מחוץ לקיבוץ, אבל מפאת גילו אין לבנות על זאת.
שיחת חברים.
10.10.1933
(ספר 8 עמודים 174-175)
דוד ריס:
ביחס להורים: אין לחברים הרשות לדרש פתרון לשאלת סדור הורים, זכותו של החבר – לדרש עזרה עבורם, לפי האפשרויות שלנו.
רווחת דעה שחופש – פחות על, פחות אחריות. לפי דעתו אין זה חופש. חושב שחסר חוקים ודירקטיבות בסדר חיינו הם בעוכרינו. למרות הסכנה שאפשר לעבור ולהפר אותם.
שאלת הטיולים. בשנה העברה היה וויכוח ארוך ביחס לקבלת החופש של החברים.
כל השנה הינו תחת לחץ תמידי של דרישות החברים ומבן שזה הפריע לוועדה לעבוד באפן שטתי ומסודר. חושב שאין לפחד בעד קביעת מסמרים.
מציע להבא לשמר שכל חבר יקבל שבועיים חופש בצורת הבראה או טיול מחוץ למקום.
ובכדי להעביר את זאת מציע לבטל את צורת ההבראה הקיימת אצלנו ולהשאיר את זה לאיניציטיבה של כל פרט ופרט.
מתנות. מציע לצמצם את משלח המתנות על ידי החברים השנה – 35 לא”י.
עזרה מדיצינית. חושב שיש הגזמה ביחס לאי-האמון לנתינת העזרה הרפואית המקומית.
רפוי שנים. מכוון שעד סוף השנה לא היה לנו רופא שינים על המקום ההוצאות הם מרובות, מבלי שעשינו את כל העבודה ההכרחית. עבודה תכנית בכלל לא נעשתה.
פרוט הוצאות חברים:
טיולים 43 לא”י, הוצאות קטנות 38 לא”י, מתנות 35, סדור נירות 9157, אורחים 6300,
הבאת הורים 4000, נירות לחוץ לארץ 1265, יחד 137.835 לא”י.
בראשון לאוקטובר תרצ’ג היו בקיבוץ 57 חברים, 4 קנדידטים, 3 אורחים. יחד 64.
חברות 53, 3 קנדידטיות, 2 אורחות, יחד 58.
ז.א. 122 אנשים על המקום.
30 בספטמבר 49 חברים מהם שלשה אינם על המקום באפן זמני ושנים מספקים.
על המקום 52.
חברות ואורחות על המקום 56.
יחד 106 לעמת 122 אשתקד.
פרוט עזרה מדיצינית.
נסיעות חולים 10.035
רפוי שנים 38
טבריה 17884
הבראה 12380
טכנאי תרצ’ב 9500
תרופות 3686
12 ריפוים מיוחדים 35805 יחד 127420
עזרת קרובים.
23 עזרות להורים חודשיות 191.615
” ” חד-פעמיות 45000 יחד 236.615
התקציב במלואו 501.870
הוצע שבשיחה הבאה על הוועדה להביא פרוט התקציב לקראת השנה הבאה.
יהושע כ.: מתנגד ומציע קודם לדון על הצעתיו של דוד ר.
שיחת חברים.
12.10.1933
(ספר 8 עמודים 176-176)
דוד ריס:
מציע לעזרת קרובים לשנה הבאה 350 לא”י. מהן 50 בתור רזרבה לעזרה קבועה, ו50 לעזרה חד-פעמית.
מציע לא להביא יותר הורים לקיבוץ לעת-עתה אלא להמשיך בעזרה בהגשת.
טדזיו: מציע להבטיח את החברים נגד מקרי אסון ואינוולידיות.
בחירות לוועדה חדשה.
בן-אפרים 12 קולות משקה 8 קולות.
סמט 28 ” צשקה 7 ”
הנקה ה. 20 ” בוניק 8
יעקב 4 גנה 5
עזריאלי רוחמה 4
מתתיהו 22
סקלרץ 5
נבחרו לוועדה חברים סמט, מתתיהו, הנקה ה.