המשך השיחה הכללית מיום 31.1

3.2.1931

(ספר 6 עמודים 207-211)

אליעזר:  אנו הערב גומרים עם תקציב האחרון – לצרכי החברים, אנו קשורים לתקציב הכללי ובמסגרת הזו עלינו להחליט על התקציב הזה.
למטבח הוצאה חדשות 180 לפי הצעתו של מנדל. (5 גר’ ליום כלכלה).

זיגה  עד כה הוצאו 80 לירות לחורף, הסכימו גם ל 10 לירות חודשית. עד כה הוצאנו להלבשה סך הכול 130 לירות.
ההצעה של עובדי הקומונה היא 280 לירות לשנה בלי ההספקה לחברים הנוסעים לחוץ לארץ. לפי החשבון החודש נחוץ תקציב של 275 לירות. מזה אי אפשר להוריד כלום מפני שהסכום הזה נחוץ ללבנים ולבגדי עבודה. על ההספקה לחברים לחוץ לארץ צריך עוד לדבר.

אליעזר  השאלה היא לא האם זה מספיק או לא כי אם מה יגרע מההספקה אם נתכוון לפי הסכום המוצע על ידי מנדל (201).

צבי נ  ועדת ההספקה ניסתה פעם לסדר את תקציב הקומונה 1250 ו 10 ל לרזרבה בשביל נסיעות לחוץ לארץ, הדבר נתקל בחוסר ניסיון של חברי הוועדה אשר לא התמצאו בדברים הקטנים, קשה להוכיח למנהל מוסד שאפשר להוריד מהתקציב. הקומונה בשנים האחרונות הייתה מסדרת כך שאפשר להוריד בהחלט את התקציב עד הגבול המוצע למעלה. הוא מציע 8 לירות לחודש, 30 לירות להספקת קיץ, ולהשאיר 6 לירות מהתקציב לרזרבה. ( תהליתו הלך בל את התקציב הזה כיום גלם רזה) יידרש אי אלו ותורים מצד החברים בלי התאמצות יתרה.

אנשל  הוצאנו עד כה 150 לירות כעת השאלה איך נחלק את ה 100 לירות הנותרים עד סוף השנה. להשאיר 8 לירות להספקה חודשית, 25 לירות להספקת קיץ. – לנוסעים לחוץ לארץ אין אפשרות לסדר דבר מחוץ לזה שהם בין כה מקבלים כאן.
בנוגע לנוסעים לחוץ לארץ אולי נוכל לסדר מזה שישנו בקומונה ומזה שיביאו השבים; בגודל התקציב הזה אין מה לדבר על זה.

דוד כ  ברור לכולם שירידה בתקציב מוכרחה להיות, אנו הוצאנו בתרפח’ 230 מי’, תרפט 234, תרצי 270 ג, תרצא’ ½208 גר על כל חבר, כעת יש אמנם ירידה במחירים של הסחורות הבאות בחשבון אך זה בכל זאת ירידה רבה.
לנוסעים לחוץ לארץ מוכרח להימצא תקציב בתוך המסגרת הכללית של התקציב לקומונה.

מנדל פ  לחלק את ה 100 לירות – 8 לירות לכל חודש, 28 לירות להספקת קיץ. בתקציב זה אין כסף לנסיעות לחוץ לארץ.

רחל ז  אפשר רק להוריד את הגופיות וזה 8 לירות.

שנקה  קצוץ התקציב יגרום לקושי רב בקומונה אך מוכרחים להסתפק בזה. מציעה ללבוש הלאה את מכנסי השבת של השנה העברה. בשום מקום לא סדרות הספקה כה טוב כמו אצלנו. אמנם קשה לרדת מדרגת חיים זו, אך מוכרחים לעשות את ההתאמצות הזו. –
ביחס לכלכלה היא סבורה שהורדת התקציב לא יהיה מורגש כל כך כמו שבקומונה, וזה מסיבת הוזלת הפרודוקטים.
בוועדת החברים, הורדת התקציב לעזרת הקרובים יגרום לקושי הכי גדול ופה הוויתור יהיה הכי קשה. היא מציעה להוריד מכול דרגת חיינו בלבד לתת את העזרה המינימלית להורים שאין להם פת לחם.

אליעזר  אנו מוכרחים לותר ובכן בתקציב הקומונה מכל מיני דברים קטנים כמו גופיות וכו’.
צריך לשמור שתקציב לנוסעים לחוץ לארץ לא יהיה כלול בתוך התקציב הכללי של הקומונה.

שוימר  חושב שהקיצוצים בקומונה יתבטאו באופן מאד לא נעים, הוא מסכים לקצץ בכלכלה מאשר בקומונה.

רחל ז  כל הוויכוח הוא ב10 לירות, היא מציעה לאשר את התקציב של 260 ל, על הרזרבה של
15 לירות נתווכח כאשר יבואו אנשים חדשים.

קובה  מחוץ להספקה לבחורים יש עוד סעיפים בקומונה אשר אפשר להוריד מהם. הוא מציע שהוועדה תעבד תוכנית מפורטת של קיצוצים בקומונה.

ממניה  חושבת שבקומונה צריך לסדר את הדברים הכי טובים בכדי שזה יהיה לנו בזול. יש דברים שאפשר לסדר לכמה שנים, תמיד מסדרים סמרטוטים אשר נקרעים תיכף, ופה היקר של הקומונה.

אליעזר  יש שתי הצעות אחת של 251, שניה 260, בשתי ההצעות האלה אין כוללות בתוכן גם את התקציב לנוסעים.

מצבעים, מחליטים שהתקציב בקומונה הוא  251, התקציב הזה אינו כולל בתוכו את הסכום אשר נחוץ להספקת החברים הנוסעים לחוץ לארץ.

אליעזר  כעת אנו עוברים לתקציב המטבח, התקציב המקוצץ הוא 180 לירות.

ממינה  חושבת שאי אפשר לגמר את הדברים בקצרה כמו שגמרנו עם הקומונה, ממינה חושבת שאי אפשר להוריד מזה מה שהיה עד עכשיו, אך אם החברים מסכימים לזה אין מה להגיד, זה החברים צריכים להתבטא.
היא חושבת את הדבר ללא נכון בהחלט, החברים אחר כך חולים ויום העבודה מתייקר.
בשביל להוזיל את יום העבודה צריך ליקר את ההחלטה.

צבי נ  הייתה ישיבה אחת של וועדת ההספקה, ניסינו לסדר תקציב של 187 לירות עם פרוט של פרודוקטים, ממינה התנגדה באי אלו סעיפים, אחרי שהורידו עוד 20 לירות לא נוכל
ב 180 לירות להסתדר, אם ממינה לא תותר על אי אלו דרישות.
בתקציב הזה תהיה הפחתה רבה באי אלו פרודוקטים, ממינה רצתה שלא נוריד מהפרודוקטים העיקריים בשמן, חלב, בשר וכ’. יש סכנה באמת שאם נוריד עוד מהכלכלה אז אנשים לא יוכלו לעבוד.
צבי מציע שנקבל החלטה שבפרודוקטים העיקריים לחם, בשר, חלב לא להוריד, אך ביתר הדברים כגון סוכר ביצים קפה להשתדל להוריד.

ממינה  מסכימה להוריד מהפרודוקטים אשר הם אינם הכרחיים לבריאות כגון: קפה טה וכו’.

דוד כ  השנה ירדנו בשתי לירות על כל איש, על ידי סדור רציונלי והוזלת המחירים והכלכלה הוטבה.
דוד חושב שאפשר להוריד בסעיפים קטנים אשר לא נוגעים באוכל, כגון בולים, אנו מוצאים
6 לירות לחדש לבולים, אם נחליט שאנו מוצאים רק 3 לירות בחודש אז נקצץ 36 לירות.
בגפרורים, אנו מוצאים בערך פי שנים משתל יוסף, בסיגריות צריך גם לרדת במה שהוא;
אם נוכל לקמץ ב 7 ליטר חלב ביום זה ייתן לנו כ 48 לירות. בסעיף של טה וקפה אנו מוצאים כשבע לירות, צריך להוריד מזה, אם נשתמש ביותר ירקות במקום ביצים אז אין ספק שנוכל להסתפק בתקציב המקוצץ כמו שהוא בוצע.

לונק  כל ההצעות האלה דורשים סדור מיוחד בכל דבר, אז רק לא יהיה בזבוז בחומרים. ממינה לא יכולה לעבוד במטבח אם היא רוצה לשמר על זה. חשוב גם איך האנשים יתייחסו להחלטה זו.
כרגיל האנשים שוכחים מהר מאד החלטות כאלה. צריך שיהיה יחס רציני לדבר מצד כל החברים וכוננות לקיים את ההחלטה הזו.

יצחק נ.  מציע להחליט להשתמש חודשים בתקציב המקוצץ, חודשים לניסיון.

משה ג.  נקודת מוצא לפועל צריכה להיות הזנה טובה, כל היתר לא חשוב. אפשר לקמץ בכל רק לא באוכל. צריך לתת לממינה אפשרות לסדר כלכלה כפי ראות עינה. במסגרת בזו.

מנדל פ.  הרשימה שאנו קונים במשביר גם לילדים היא 35 לירות יחד עם הפרודוקטים מהבית זה נותן 159 לירות. נישאר עוד סיגריות ½8 לירות, בולים 4 לירות, יש עוד נפט ועצים אשר לא הכנסו לחשבון הזה. זה מאד ישעים וכמה לירות.

מנדל פ.  מציע שנסדר את הפרודוקטים פעמים בחודש ב 1 וב 15 זה יקל גם על הגזבר וגם על המטבח, לשבועיים יש סקירס לעובדי המטבח יותר מאשר חודש.

יוסף פ.  מציע שממינה תסדר יחד עם רופא תקציב של כלכלה לשבוע, ואנו נתאמץ להוריד מההוצאות הקטנות, ובכן אחרי שנסדר את הכלכלה אז נוכרח להסתפק בסכום הנותר בשביל שונות.

אליעזר  יש רק הצעה היוצאת מהמסגרת וזו היא של יצחק נ. לסדר ניסיון לחודשים עם תקציב מקוצץ.
הצעה שניה כללית לסדר את התקציב של 180 לירות לחודש.

מצבעים, מתקבלת ההצעה שהסכום של הכלכלה הוא 180 לחודש לכל השנה.

את הפרטים משאירים למוסדות המוסמכים.

צבי נ.  מציע שוועדת ההספקה תעבד הצעה לתקציב הזה לפרטים ותתלה אותה בעוד שבועיים על הקיר. אחר כך יוכלו לבוא מערערים.

מנדל פ.  מציע לעשות את הרשימה תיכף.

 

המשך השיחה

4.2.1931

(ספר 6 עמודים 211-220)

אליעזר:  יש לאליעזר ענין תכוף.

אליעזר:  מציע לדון אודות השאלה הבאות בשיחה הבאה (במוצאי שבת).
הערב עלינו לדון בתקציב וועדת התרבות, בית ילדים, סנדלריה, וועדת החברים.

סמט:  מסבת הקיצוצים נוכרח להזמין למשל רק שלושה גיליונות של הפועל הצעיר במקום ששה. וגם במספר הגיליונות של העיתון נשתדל בכלל להסתדר בגבולות של התקציב
המקוצץ. (60 לירות)

יצחק פ:  מתנגד להפחתת מספר העיתונים.

קובה:  חושב שלפי הסדור החדש בחלוקת העיתונים הדבר הוא אפשרי ונוכל להפחית במספר האקסמפלרים.

אפרים ר.:  סובר שכאדי עת בגין הפועל הצעיר ואחדות העבודה לא יספקו אם יגיעו הנה רק שלושה אקסמפלרים. מציע שוועדת התרבות תציע פרוט של הוצאות וקיצוצים.

אליעזר:  בנוגע לבית הילדים יש פלוגתא בין הגזבר ובין המוסמכות.
אחרי שהוא מילא את כל הדרישות בית הילדים, נשאר עוד עודף מהתקציב.

סנדלריה  מציעים לפטר את הסנדלר השכור ולמלאות את העבודה בעצמנו.

יצחק פ.:  הסנדלרים לפי שהוא שמע מוכנים למלאות את התור במקום
בעבודת בית – בסנדלריה.

שמעון:  מסבת מחלה הוא אינו יכול לעבד בסנדלריה.

זוסיא:  בטוח שאם הוא ימלא את התור בסנדלריה לא יוכל לצאת משם כי לא יהיה איש שיחליף אותו, על כן הוא אינו מסכים לעבד בסנדלריה בכלל.

שמואל ק.:  חשבנו שנוכל בכל זאת למצא אנשים אשר יוכלו לעשות את התיקונים. נעלים חדשות אפשר גם להזמין מבחוץ. בתיקון נעלים יוכלו להתחלף כחמישה ששה סנדלרים (אליהו, זוסיא, מאיר, יונה, שמעון וכו’).

זוסיא:  אין דבר כזה כמו רק תיקונים, תמיד יש איזה עבדה בנעלים חדשות. – הוא אינו מאמין שכל האנשים האלה יעבדו בסנדלריה, הוא בכל אופן אינו רוצה להיות הראשון בתור הזה.

אליעזר:  כמו שהדבר עומד כעת התנגדות הנוגעים בדבר אינה מוצדקת, על כן הוא מציע לקבל את הצעתו של שמואל ק.

סלומניצקי:  אולי אפשר איזה סדור עם הסנדלר של חפציבה על ידי החלפת ימי עבודה.

ממינה:  מהאנשים אשר אינם מסוגלים לעבודה קשה צריכים להימצא כמה אנשים אשר ילמדו את העבודה הזו.

שמואל ק.:  מסכים אמנם לדעתה של ממינה, יש מספר אנשים אשר קשה להתאים להם עבודה, ויום יום ישנו קושי בזה. והיה כדאי להרחיב דבור על אודות זה.

אליעזר:  כעת לא נטפל בדבר, הדבר מוטל על מסדר העבודה להמציא את האנשים המתאימים.

 

וועדת חברים

פודי:  דנו בשאלת הקימוצים בוועדה וראינו שאפשר לקצץ מאי אלו סעיפים.
בעזרה מדיצינית הוצאנו עד כה 50 לירות, נישאר לנו ובכן רק 100 לירות עד סוף השנה.
מזה 15 לירות – חמי טבריה.

ריפוי שיניים  יעלה לנו – כ 35 לירות.

ריפוי חוץ לארץ  נחוץ לכל הפחות 50 לירות.

אם נוציא לשלושת הסעיפים האלה של עזרה מדיצינית את 100 לירות הנותרים, לא נישאר לנו כלום להבראה וכו’.

עזרת קרובים  התקציב הוא 100 לירות
ההצעה הזו אומרת להוריד חצי מהתקציב הרגיל. עד כה הוצאנו רק 25 לירות מפני שבגזבר פשוט לא שלח את הסכום החודשי עד כה.

בהוצאות חברים  עד כה הוצאנו 70 לירות עד כה נשארים ובכן ל 8 חדשים 30 לירות.
ובכן זה נשאר לנסיעות לסדור נירות, בקורם, תנודות חברים. –
אנו ראינו שעם התקציב הזה(350) אי אפשר לנו לעבד, בכל אופן אפשר להוריד מהתקציב המוצע על ידי הוועדה כ 200 לירה. אז אפשר יהיה אולי למלאות את חלק בדרישות הכי הכרחיות של החברים.

יצחק נ.:  צריך עוד לדבר על סעיף הנסיעות לחוץ לארץ.

מנדל פ.:  היסוד של הסברה בעניין זה הוא הדבר שצריך להסתפק ב350 לירות.
בעזרת הקרובים עומדים לרשותנו עוד 75 לירות, וזה צריך להישאר לוועדה לחלק אותו, בכל אופן להחליט על החלוקה.
בדבר עזרה מדיצינית הסכום הנישאר עוד הינו 100 לירות.
רפוי שיניים לא יעלו 35 לירות.
רפוי חוץ לארץ לא צריך לעלות 50 לירות.
בחשבון הכסף שהוצא יש חלק שהוצא כבר להבראה באוקטובר ובראשית נובמבר, ובכן יש לחשוב שאם נצמצם את ההבראה בחוץ וביתר הסעיפים נוכל להסתפק בהוצאות אלה.
בנוגע להוצאות חברים כמעט שלא שורר מחסור בזמן האחרון. – כעת מוכרחים להצטמצם ולהסתפק הסכום הזה.

יצחק נ.:  בסעיף העזרה המדיצינית יש לנו חשבון מדויק. היו לנו הוצאות של 50 לירות, הרב הבראה במוצא, הקיץ בלי כל ספק נצטרך לשלוח אנשים למוצא ואין לנו כסף בשביל זה.
בריפוי שיניים הוצאנו עד כה כ 5-6 לירות ויש דרישה רבה מאד כמעט מצד כל החברים.
בסעיף הנסיעות לרופאים וריפוי הוצאנו בשנה העבר כ 50 לירות. – בשביל זה גם כן אין לנו כסף.
עזרת קרובים  הוועדה באה לכלל דעה שלא היא היא המוסמכת לאמור לחבר זה כן ולזה לא.
המצב בחוץ לארץ הולך ורע, אנו צריכים הצעות ברורות ודירקטיבה מה עלינו לעשות.
הוצאות חברים  הוצאנו מעט מאד לטיולים ובקורים. הוא מזכיר רק טיול אחד. 90% של הכסף המוצא בסעיף זה הוא יצא לתנודת החברים.
מסבת תנודת החברים שתפסה כמעט את כל התקציב, לא יכולנו למלאות את דרישות החברים על המקום – בתקציב הנישאר 30 לירות אין בכלל מה לדבר על מלוי הדרישות הכי פרימיטיביות.
בנוגע לנסיעות לחוץ לארץ, אי אפשר להגיד, הסעיף הזה בטל ומבוטל, יש לנו התחייבות כלפי כל מני אנשים אשר לא אפשרנו להם לצאת להרוויח את הכסף הנחוץ להם לכך, והבטחנו להם עזרה מצד הקיבוץ.

אליעזר:  חושב שבסעיף הוצאות חברים נוכל להסתפק.

 

פודי:  בסעיף של הוצאות החברים יש הוצאות הכרחיות ואיך שנחליט נוכרח להוציא אותן. –
הוא מציע 450 לירות לתקציב הוועדה.
מזה  125 לירות הוצאות חברים.
”    ”   עזרת קרובים.
250   ”   עזרה מדיצינית.

יוסף הילד:  חושב שמהסכום הזה שהוא שולח לאימו אי אפשר לגרוע והוא ימצא במצב קשה אם זה יוחלט.

סמט:  חושב למיותר שכל חבר מעוניין יבא לפני השיחה, הוועדה יודעת שיש מספר אנשים שאינם יכולים לותר מעזרת הקרובים כמו שהייתה עד עכשיו; הוא יצטרך ללכת לחפש עבודה אם יגרעו דבר מה מהסכום הזה שהתן לזה עד כה.

ממינה:  חושבת שזה צחוק להוריד עוד מהסכום המינימלי הזה ששולחים להורים. היא מציעה לעשות אי אלו עבודות רק לשם זה.

מנדל פ.:  הוויכוח בסעיפים אלה הוא קשה, אך לפי אפשרויותנו היום, הסכום המוצע הוא עוד יותר גדול מדי. לזמן הקרוב אולי עוד נרד מזה.
אנו עד כה הולכנו את החברים שולל בזה שהבטחנו להם את מלוי הצרכים האלה.
ההוצאה הזאת המזמנת שקשורה בתאריך אי אפשר אף פעם להגיע לזה לספק אותה במלואה כי אין הכסף לכך.

שמואל ק.: בוועדה הכספית דנו בשאלת וועדת החברים, הייתה שם הצעה של 100 המפורטת לשמות, אם לא נוכל באופן כזה להחליט שום דבר, אנו נוכרח אולי גם בשיחה לעבד הצעה מפורטת לשמות ולהחליט על כל פרט של ההוצאה הזאת

ברל:  דוד כ. הכניס הלך רוח שהחברים אשר לא יספקו את צרכיהם יוציאו את המסקנות. אף אחד לא יעזוב מסבה זו את הקיבוץ.
הסעיף אשר הכי קשה לנגוע בו הוא עזרת קרובים. בסעיף זה נוכרח לעשות התאמצויות רבות ולמלא עד כמה שאפשר את הדרישות של החברים.
בעזרה מדיצינית אפשר כבר להגיד שלא תהיה לנו השנה הבראה בחוץ.
בהוצאות החברים נתקל בקשיים רציניים.
בעזרת קרובים אין לנו הרבה להוריד, אולי ב 125 לירות נוכל לעשות את ההתאמצות לחלק את התקציב על ידי זה שנוריד מכל אחד חלק.
הוא מציע להוסיף לתקציב המוצע 50 לירות יחד (400). בנוגע להצעתו של שמואל ק. הוא חושב שלא נאה ולא מעשי לפרט את הסעיף הזה בשמות.

אפרים ר.:  כעת נישאר סכום קבוע אשר עלינו לחלק אותו, בהוצאות הוועדה יש חלק הוצאות אשר אינן נראות מראש. אי אפשר לקבוע כעת – השנה אין הבראה, יהיו בוודאי מקרים אשר בהם נסור מהחלטה זו. – במקרים כאלה כל משק היה נושה חובות אפילו והיה ממלא את הדרישות ההכרחיות. –
הצעתו היא לא לאשר את הצעתו של מנדל, כי אם להגדיל אותו אפילו מבלי למצא סעיף אחר אשר ממנו נוכרח לקצץ את הנחוץ לוועדת החברים. כי יש דברים יותר חשובים מאשר חוב של עוד 100 לירות. – הוויכוח והחלטות בכוון זה הם רק פורמליים. זה יהיה אבסורד אם לקבוע פה סכומים מסוימים לכל סעיף.

אליעזר:  אנו חושבים לבטל את הסעיף נסיעות לחוץ לארץ, עזרת קרובים לקבוע   125 לירות.
הוצאות חברים להסתפק ב  5 לירות לחודש.
עזרה מדיצינית להשאיר את הסכום המוצע ועל הבראה להחליט בקיץ, ואם יהיה הכרח להעלות את הסכום בשביל הבראה, לעשות את זאת.

 

לונק:  הדברים האחרונים של אפרים ואליעזר מראים שעומד להיעשות פריצה בתוכנית התקציב אשר קבענו לנו למפרע. זה אומר לפתח פתח לכל מיני פריצות אשר יקומו כעת מכל הצדדים.
למה על כן כל ההתאמצות שלנו.
הוא הציע לפני איזה זמן אי אילו הצעות בנוגע לעזרת קרובים, כעת הוא אינו רוצה לנגע בסעיף זה. בנוגע לעזרה מדיצינית אי אפשר לקבוע מסגרת קבועה, כי המציאות תוכיח לנו אחרת. אך אסור לנו להשאיר פתח, אנו צריכים למצא כעת מקורות בשביל הוצאות אלה.
תקציב תנודת חברים לא צריך להיות כלול בתוך תקציב הוועדה, זה הוצאות המשק.
הכסף להוצאות חברים צריך להוציא אך ורק להוצאות חברים.
עזרה מדיצינית  הכסף המוצא לתנודת חברים הוא מציע להוסיף לעזרה מדיצינית.
התקציב הכללי נישאר כמו שמנדל הציע אותו.

אנשל:  לחלוקת התקציב כלו יש אופי מאזני סכמטי, לא מביטים ולא חושבים על התוצאות של הדבר. אין כאן התחשבות עם אנשים הנמצאים כאן והדרישות שלהם הכי הכרחיות. צריכה להיות גישה חברותית לצרכים של החברים. לפי המספרים האלה אי אפשר לעבד.
בעניין הקומונה וועדת החברים צריכה להיות גמישות בגבול של 100 לירות.
קל אמנם להחליט בשיחה על קיצוצים אך למעשה זה קשה מאד שמונה חדשים להתנהג לפי ההחלטות האלה
נחוצה התחשבות כלפי החברים כמו שיש התחשבות עם המשק במקרה זה. אם רוצים לחשב על קיום כלאם, אי אפשר להתייחס לחברים כמו לחניכים רעים אשר אינם רוצים להתנהג כראוי, ולהתאמץ להוציא את ההחלטות לפועל. הוא מזהיר בפני תוצאות רעות לדבר זה.

צבי נ.:  עלינו ליצר תקציב אשר הוא יכוון את ההוצאות שלנו, ישנן אמנם הוצאות בלתי נראות מראש אך רב ההוצאות הן נראות לעין ואת אלה אפשר לקבוע. כמובן צריך להשאיר רזרבה בשביל אסונות יוצאים מהכלל.
יצאנו מנקודה זו שאנו חיים מעל רמת חיינו ועל כן נכנסנו בחובות, כעת צריך לפנות אל המציאות ולרדת מדרגה זו.
לו חיינו בתור פועלים בודדים לא היינו בוודאי ממלאים את הדרישות כמו שהן עומדות אצלנו.
בישיבה של הוועדה הכספית דיברנו אודות עזרת קרובים, אך הפורום לזה הוא רק השיחה;
יש לנו מבט לשנים הבאות. – צריכים לספק את הדרישות האלה רק בגבול שהוא אפשרי לנו.
הוועדה צריכה ליצר לה איזה שהוא סכמה, צריך לקחת בחשבון כל מיני פרטים (למשל אם יש עוד אחים ואחיות מחוץ לקיבוץ), הוא מציע תקציב של 125 לירות.
בסעיף הוצאות החברים להסתפק בסכום המקוצץ.
בעזרה מדיצינית להגדיל את הסכום בכדי שנוכל למלא את ההבראה הנורמלית. חשובה כעת הדירקטיבה לוועדה.
ובכן הוא מציע להוסיף 75 לירות לתקציב של מנדל.
בנוגע לנסיעות לחוץ לארץ לא נוכל להוציא אותן לפועל.

ממינה:  בשביל לקמץ בהוצאות מעזרה מדיצינית צריך לעשות בהקדם האפשרי כל ההכנות נגד טיפוס. סידורים סניטריים ומלחמה נגד זבובים.

דרור:  הרי איש אינו מתנגד להוציא עוד אלף לירות אך אין לנו הכסף הזה. על כן צריך גם לקצץ בצרכים הכי חיוניים של כל אחד ואחד. דעתה של שנקה נכונה, עם ההרים צריך להתחלק עם הפת לחם האחרונה וצריך על כן להוסיף 100 לירות לוועדת החברים אם זה ייגרר קיצוצים בסעיפים אחרים. –

אליעזר:  מציע להקטין את ההספקה בלול וברפת לטובת וועדת החברים.
על הבראה הוא מציע לדון בקיץ, יהיו מקרים אשר נוכרח לחפש בשבילם אפשרות של הוצאה נוספת.
יש הצעות אשר אומרות הוספה לכל התקציב.

 

מוסה:  הייתה לנו פעם השקפה שאומרה שהכי חשוב לשמור על כוח עבודה וחברים אשר מהווים נכס משקי, אסור לנו להגיד שאם לא נמלא את הצרכים של החברים עליהם להוציא מסקנות.
ההתנכרות של הפרט לרמת חיים הכללית היא גרמה לנו לקושי.
ההצעות לקיצוצים צריכים לבוא מצד החברים ולא מלמעלה, החברים צריכים להגיע לקיצוצים האלה מאליהם.
משק קפיטליסטי ראשית כל עושה זאת: הורדת המשכורת לעובדים, קצת יותר זהירות בקניה ובמחירה, אם זה יעשה ביתר הצלחה וזהירות אולי נוכל לקמץ איזה סכומים.
בכל אופן הדבר לא יכול לבוא מלמעלה מתוך החלטה של כמה חברה שהגיעו פתאום להחלטה זו.

יצחק נ.:  בשאלת קאוף הוועדה לא יכלה לבוא לידי החלטה, קאוף פנה לפני הרבה זמן ללכת להרוויח כסף בשביל לסלק איזה חוב פרטי, אך לא נתנו לו ללכת כי היה דחק בידיים עובדות אז, והבטיחו לו עבודה בבניין, כעת הדבר השתנה הוא אמנם כעת עובד בבניין אך לא על חשבונו. הוא פונה לקבוץ בבקשה להחליט מה עליו לעשות. כעת חסר עבודה בארץ ועל כן הוא גם אינו רוצה לצאת להרוויח את הכסף.

אליעזר:  היה מסכים להצעתו של צבי. אך הוא אינו רואה את הסעיפים אשר מהם אפשר להוריד את הסכום הזה.

שמואל ק.:  מסכים לדעתו של אליעזר.

פילק:  מציע להוסיף 75 לירות, בשביל זה להוריד 10 ל מכל סעיפי התקציב, ומה שיחסר להוריד מהרזרבה הכללית.

יש 3 הצעות אחת להוספת 25, שניה 50 ושלישית 75 לירות.

מנדל פ.:  כל התקציב הוא כל כך מתוח שקשה לחזור עוד פעם על כל סעיפים ולהוריד מהם. אם אפשר הוא קמוץ באי אלו סעיפים, צריך לעשות את זאת בלאו הכי מבלי לחפש כסוי בשביל הוספה לתקציב וועדת החברים.

מצבעים ומחלטים לעבור על התקציב המוצע על ידי מנדל (18 נגד 3).

הרוב מחליט לעבור על תקציב הוועדה ב 75 לירות.
כל ההחלטות האלה אומרות שכל הנסיעות לחוץ לארץ אשר החלטנו עליהן על יסוד עבודת חוץ הן בטלות.

צבי נ.:  אחרי שעבודת הבניין ושכרה נכנסו להכנסות הכלליות של המשק אפשר לראות מראש שחברים יצאו החוצה להרוויח כסף, והוא מציע לקבוע תור ידוע. –

מחליטים שהוועדה תדון בקשר עם זה ותבוא עם הצעה.

בשאלת קאוף
מצעים למסור לוועד הפועל להמציא לקאוף עבודה מכניסה.

שיחה כללית

13.2.1931

(ספר 6 עמודים 221-227)

תקציב וועדת התרבות

סמט:  מהתקציב של 60 לא”י הוצאנו עד כה הרבה, כך שיהיה קשה להסתדר בחודשים הבאים.
אם נצטרך לשלם את החובות של השנה העברה לא נוכל בשום אופן להסתפק בסכום זה.
עשינו כל מיני קיצוצים בעיתונות, בספריה עברית ולועזית ובהצגות.
התקציב ל 8 החודשים הבאים
ספריה עברית לירה לחודש.
ספריה לועזית ½ לירה לחודש.
עיתונות 217.
מכשירי נגינה ופטפון 15 ג’ לחודש.
נשפים וכו’ 3 לירות.
שונות 66 גר’.
7 גיליונות דבר, 3 הפועל הצעיר, 3 אחדות העבודה וכו’.

אפרים:  מערער על הקטנת מספר הגיליונות (דבר) העיתונות המפלגתית.

אליעזר:  מערער על הזמנת עיתון אחד “השומר הצעיר”, הוא חושב שצריך עוד לחתום
על 3 גיליונות של “השומר הצעיר”.

מנדל פ.:  אי אפשר לערך תקציב של וועדת התרבות בלי תקציב של הצגות. אם תבוא “הבימה” נחליט בוודאי מחדש לקבוע סכום בשביל זה.

לונק:  סובר שלא צריך לבוא עם דרישה שאנו נתמך בעיתונות המפלגתית לסוגה. מתקציב התרבות אנו לא נסדר תמיכה מפלגתית.

צבי נ.:  מציע לבטל את הסכום בשביל ספריה עברית ולהקציב אותו בשביל הצגות הבימה.

סמט:  אין לנו אף סעיף אשר הקיצוץ שלו ייתן לנו אפשרות להשתתף בהצגות “הבימה”.

סונקה:  בזמן שסדרנו את התקציב אנו עשינו חשבון ש20 ספרים על המקום יעלו לנו 50 ג’ בחודשים, כעת אחרי שאנו מוכרחים גם לשלם מס חדשי בעד הספרים של הספרייה הלאומית התקציב הזה אינו מספיק.
לא נכון שלספריה העברית הקציבו 1 לירה ולספריה הלועזית ½ לירה – סוף סוף קוראים יותר ספרים לועזים מאשר עברים.

מנדל פ.:  ספרים עברים אינם מופעים במספר כזה שאפשר להוציא בשביל זה 12 לירות.
הוא מציע למסר את 6 לירות שעברו בתור חוב לשנה זו – להצגות “הבימה”.
יתר הכסף (6 לירות) הוא מציע להוריד מהתקציב של הספרייה העברית. באופן כזה יישאר
לנו 12 לא”י להצגות “הבימה”.

אפרים ר.:  מתנגד שנוריד לגמרי את התקציב של הספרייה העברית. הוא מציע להשאיר – ½ לירה לחדש לספרים עברים. – ומה נותר להגדיל את הזמנת העיתונים.

צבי נ.:  חושב שאי אפשר להקציב 6 לירות להצגות הבימה מפני שזה אומר להגדיל למפרע את התקציב. בנוגע לספרייה הלועזית הוא רואה שקשה מאד לדאוג לספרים*, על כן הוא מציע להקטין את הסכום של הספרייה העברית.

דוד כ.:  צריך להסתכל מה קודם למה ולא לחלק תקציב כה קטן וחלק לכל דבר. בעד 3 לירות אנו יכולים להשיג כמאה ספרים לחדש ימים.
בספרות עברית צריך לקצץ ע”ח זה ששואלים ספרים לאיזה זמן. ביחס (שם עיתון בלועזית) הוא מצטרף לדעתו של צבי, זה עולה לנו במשך שנה 36 ג’. העיתון הזה חשוב למדי וחבל להפסיק את ההזמנה הזו אשר הרבה אנשים נהנים ממנה.

קובה:  מזמן שסגרנו את חדר הקריאה לא נוכל להסתפק במספר העיתונים.

יוסף ה.:  אם ישנה אפשרות לשאול ספרים עברים רק אז אפשר לא לקנות ספרים חדשים.

אליעזר:  הזמנת עיתון אחד של השומר הצעיר אינה צודקת משום בחינה.

אפרים ר.:  המספר של 3 גיליונות של הפועל הצעיר אינו יכול להספיק בשביל כל החברים הרוצים לקרא את זה. גם קשה יהיה לשלוח את הגיליונות האלה לחברים בחוץ לארץ.

אליעזר:  עלינו להחליט על קיצוצים והוספות
הצעה אחת להקטין את הסכום של הספרייה העברית משמונה לירות לחודשים הבאים
עד 2 לירות, מהנשפים לקצץ לירה.

מתקבלת הצעה שמהספרייה העברית מורידים 4 לירות, מתקציב הנשפים הוחלט לא לקצץ.

נשארות לנו ובכן 10 לירות להצגות הבימה וליתר הצרכים.
אנו מחליטים לתת את כול העדף הזה בשביל הצגות הבימה.

שאלת וועדת החברים
ברל רוצה להעמיד שאלת משתלם לכבשים. השאלה עמדה כבר בוועדה ובוועד הפועל, עלינו לתת תשובה עד 15.2. יש שני מקומות אשר מהם פנו אלינו בשאלה זו, מרחביה וקבוצת החוגים. שני המקומות שבאים בחשבון להשתלמויות בענף זה, זה תל יוסף ובית אלפא. בתל יוסף מסכימים לקבל משתלם, את השני אנו צריכים לקבל. הוא מציע לאשר את קבלת המשתלם מקבוצת החוגים.

שמואל ק.:  ברור שנחוץ איש נוסף לכבשים. ביחס להשתלמות בקשר עם מספר האנשים הדבר די קשה, אנו כעת כבר מעל ל 120 איש ואי אפשר לקבל יותר. אולי אפשר לדחות את השאלה הזו עד שיעזבו אי – אילו אורחים זמניים. כעת אי אפשר לקבל עוד אנשים לעבודה.
עלינו לשמור על הגבול של מספר האנשים.

קובה:  השאלה של כניסת איש נוסף היא עמדת בתוקפה. לפני זמן מה החלטנו שיכנסו מתתיהו ושלום, שלום נסע ובכן במקומו צריך להכניס מי שהוא אחר, כידוע קשה מאד למצא איש קבוע לענף הכבשים. אנו עברנו כבר את כל האנשים ואין למצא איש אשר יסכים להיכנס לענף זה. השאלה רק תיפתר אם נקבל משתלם, גם לנו חובה כמו שהשתלמנו במשקים אחרים לגמל את זה לקבוצות חדשות.

סמט מודיע  שהוא מסיבות פרטיות יעזוב לאיזה זמן את הקיבוץ. הוא חושב שמפני שהוא עובד בענף זה הדבר ישפיע על ההחלטה בנוגע למשתלם.

פודי:  דנו על זה בוועדה, הוועדה מסכימה לדעתו של טדזיו, עלינו לשמור על הגבול במספר האנשים. יש הצעה שאחד המשתלמים בפלחה יעבור למרחביה במקום המשתלם בכבשים אשר יבוא אלינו.

אליעזר:  אמנם אנו צריכים להיות זהירים בהוספת אנשים, אך אין בטחון שלא נעמוד השנה בלי כוחות עבודה מספיקים. הנה החברים של הקיבוץ המקביל יעזבו אותנו בעוד חדש ויחסרו
אז 5 אנשים. צריך ובכן לתת תשובה חיובית למשתלם לכבשים. האיש הזה רק במשך חדש ימים יהיה נוסף, אחר כך הוא יהיה הכרחי.

קובה:  חושב שמכל הבחינות צריך לקבל את המשתלם לכבשים.

מחליטים לקבל משתלם לכבשים.

אליעזר:  בשעת היותו בחוץ לארץ פנו אלו מהקיבוץ שהוא ישתדל לרכש חברים(ות) לקיבוץ, הוא התקשר עם כמה בחורות מגליציה, מהן אחת ישנה כבר בארץ והיא כנראה לא תבוא הנה. השנייה צריכה לבוא בזמן הקרוב והקיבוץ צריך לתת תשובה ברורה. לדעתו צריך להסכים להוספת חברים.

שמואל ק.:  קשה להחליט בדבר זה, בפרט שלפי המצב כעת אין הרבה עבודה לבחורות, יכול להיות שהמצב ישתנה, כעת אין פרספקטיבות רבות לעבודה.

יצחק נ.:  מציע להתנגד לקבלת הבחורות, גם בארץ ישנו כמה בחורות שרוצות לבוא הנה. עד כה לא נעשו שום צעדים בקשר עם זה.

נונק:  צריך להסכים לקבלת האנשים, כי אליעזר התכון לפי ה ראות של הקיבוץ, ויש לנו כאלו התחייבות כלפי הבחורות האלה.

אנשל:  אנו מתוך מספר האנשים כעת, אנו שוכחים את הדבר שנ ודים לנו חברים קבועים. הוועדה צריכה לברר את המצב של מספר האנשים והאורחים הזמניים, בכדי שיהיה אפשרות במשך בקיץ – ל 5-6 אנשים אשר רוצים לבוא הנה בתור קנדידטים לתת להם תשובה חיובית.

צבי נ.:  מתנגד שבטרם שהחלטנו החלטה ברורה בקשר עם מספר האנשים והמצב, להחליט על קבלת אנשים חדשים.
בלי קו מכון אסור לעשות כל צעד, משאיר את ההחלטה לשבועות הקרובים.

אליעזר:  ההתחייבות כלפי הבחורות האלה זה אינו שטר אשר צריך לסלק אותו, ישנה התחייבות כלפי הבחורות האלה.

מאשרים את קבלת הבחורה שעומדת לבוא ארצה.

ברל:  אנו נדון כעת בשאלת נסיעות לחוץ לארץ. בתקציב אין הסעיף הזה.
הוועדה התכנסה ובאה לאי אלו הצעות בקשר עם זה. הקיבוץ ראשי להכריע אם איש יכול ללכת החוצה להרוויח כסף או לא. אנו רשאים להגיד שאיש לא צריך ללכת מפה בלי אישור הקיבוץ. –
נסיעות לחוץ לארץ תתקיימנה ממילא, ראשית על כסף פרטי וכו’.
הוא מציע לעשות איזה מאמצים ולאפשר לחלק האנשים לנסוע לחוץ לארץ.
אנו מציעים לשלוח איש החוצה להרוויח כסף, האיש הזה צריך להיות מסוגל לעבודה מומחית בכדי שיוכל להרוויח כסף לא רק (או לאו דווקא) לעצמו* כי אם לעוד מישהו. האיש הזה ירוויח במשך חצי שנה או שנה ומה שהוא ירוויח יחלק לחברים העומדים לנסוע לפי ראות הוועדה.
יש אנשים אשר חפשו להם איזה אפשרויות אחרות ולא נרשמו תיכף לתור לנסיעות לחוץ לארץ, ויש כאלה שבלי לחפש להם דרכים אחרות תיכף פנו והם הם הקודמים.

פודי:  ההצעה שלנו באה לקבוע איזה סדר בכול העניין הזה, בכדי שלא תהיה אנרכיה בנסיעות האלה. איש אחד היה צריך לעבוד בבניין בשביל מטרה זו, כעת שאלת הבניין התבטלה כי חברי המשק עובדים בבניין. ועל כן אנו מציעים לשלוח איש החוצה, האיש הזה לאו דווקא צריך להיות זה אשר נוסע לחוץ לארץ, הוא צריך להיות מוכשר לעבודה כזו אשר תכניס לו סכום גדול.

נונק:  חושב שהצעה זו היא השליה גדולה, כעת אפילו עם פרוטקציה, אין להשיג עבודה כזו בעיר שהאיש יתקיים ממנה וגם ישאיר עודף גדול לנסיעות לחוץ לארץ. הוא חושב שזה לא יצא לפועל.

שמואל ק.:  ברור שאם מישהו יצא החוצה ודווקא הלא מעוניין אז אין תקווה שהוא יוכל להפריש סכום מכספו, אם יצא איש באופן פרטי, המעוניין בדבר אז בכל זאת יוכל לקמץ ולהפריש פי שנים.

 

ארטק:  הוא אחד המעוניינים בדבר; הוא אינו חושב שיש איש אחד אשר מסכים להצעת הוועדה.
ידוע שאם איש יוצא באופן פרטי לעבוד למטרה זו הוא יכול גם לחיות בעד 4 גר’ ביום, ולאסוף לו כסף. בנוגע לנסיעתו הוא חושב במשך החדשים האחרונים כבר כמה פעמים הקיבוץ שנה את דעתו, פעם הוחלט שבבניין עובד איש על חשבון הוועדה, וכעת הדבר השתנה ואין איש בבניין.
הוא מתחשב בכל אופן לצאת החוצה ולהרוויח כסף לנסיעתו, קשה לו אמנם לעזוב את העבודה אך הוא בכל זאת מתחשב באביב ללכת.

נונק:  מציע לא להתייחס לדבריו של ארטק אלא להצעה מצד הוועדה.

צבי נ.: חושב שצריך לעשות את כל המאמצים בשביל להשיג מקום עבודה כזה ואחר כך לדון על זה. אם לא צריך תור בשביל ללכת להרוויח. הוועדה צריכה במשך חדש לאסף את הדרישות ולהעמיד אותן בפני הקיבוץ.
בנוגע לשאלה הפרינציפיונית האם צריך לתת לאנשים להרוויח כסף, הדבר עומד עוד לוויכוח.
הוא מחייב את זה שנתן בזמן אחד לאיש אחד לצאת להרוויח כסף.

נונק:  מציע להנהיג תור מוחלט ז.א. גם לאנשים אשר יש להם כסף מבחוץ שגם כספם יכנס לרשות הוועדה. עד אז מוכרחה להיות אנרכיה.

אליעזר:  אין דעה כזו האומרת שאנו מבטלים את הנסיעות לחוץ לארץ.
בנוגע לאפשרות להרוויח כסף יש הצעה לעשות מאמצים בשביל למצא מקום עבודה ואחר כך לדון על זה.

מציעים גם שהוועדה תקבע את התור של העומדים לנסוע.