שיחה

4.6.1931

(ספר 7 עמודים 22-27)

נונק נבחר פה אחד ליושב ראש לפני צאתו לחו”ל.

יוסף הילד.:  בעניין המקהלה שמולק שפירר מוכן לבקר ולארגן את המקהלה בתנאי שהמשק יחזיר את ימי עבודה למשק עין חרוד.

דרור מציע  קודם למסור על המשא ומתן עם הסוכנות.    מתקבלת.

דרור: הננו מסתלקים מקבלת ההון החוזר, מקבלים תמורת זה כסף לקנות פרות 560,
לכבשים 300, החוב בעד הקש 120 לא”י.
לבניין 560  בתי דירה.
לאנונטר החי
סה”כ צריכים לקבל  9637 לא”י מהיום, הברור שתנהל בין המחלקה ובינינו היה סביר.
דר איך להבטיח את הסכום החסר על ידי הכנסה.
מהבניינים המחלקה סוף סוף הסכימה להקציב לנו 1000 לא”י שזה ייתן לנו 300-350. יחסרו לנו איפה  100 לא”י בשביל לכסות את הצורך בהון חוזר.

קביעת גבה החוב. הגדרת הסכום שמגיע לסוכנות. עדין השקיעו 1300 לא”י.
הננו קבענו ל 630 לא”י   חפציבה קבעה  650. המחלקה קבעה את גבה החוב 643 לא”י למשפחה. אנחנו כנראה נצטרך להתחייב ל 650-660 לא”י. אם לא נבוא לידי הסכם עם המחלקה הרי נצטרך לבחור בוועדה ניטרלית ולמסור לה את עניין הערכת המשק וקביעת גבה החוב לכל יחידה מתיישבת.

צבי נוימן: בשם וועדה שנבחרה לפתרון המשבר. השיחה לא הגדירה את סמכות הוועדה. בשתי הישיבות הוועדה דנה בשאלות והיגעה לידי מסקנות. מצבנו המשקי הנוכחי דורש התאמצות מיוחדת בכדי לשמור על ה  יש והיסוד המשקי.
לתקופת* הביסוס יש שני טעמים משקי וחברותי, לא נכנס לפרטי השאלות עלינו להקטין את הקושיים ולהפחית בניסיונות ולהגביר את האקטיביות.
צריך לחפש בין הגזברים המנוסים איש לתפקיד, ביחד לחצרנות אפשר להכניס איש חדש.
הראשון לפי הצעת הוועדה היה דרור הוא הביא נימוקים רבים בקשר עם ביקורת החריפה נגד בסוף עמדתו. הביקורת התכונה לשטח החברותי, מתוך הנימוקים האלה סרב לקבל את התפקיד.
בתור שני לתפקיד בא בחשבון דוד. הוא גם עומד על הצורך* ליצור חוג של אנשים שהם יהיו את מקור למחזור* גזברים, הוא גם סרב.
בתור שלישי בא בחשבון אליעזר גם הוא סרב. מוכן להביא לפני הקיבוץ את הנימוקים אם יידרש לזה.
חצרנות.  לא מצאו את הצעה ואת האוזן הקשבת.
הוועדה מציע את אליעזר מתוך הדגשת הצורך במחזור בחלוף בין הגזברים.
לחצרן מציעים את פילק ואת שלמקו.
על ידי התגסות של אנשים נוכל אולי להתגבר על הסטגנציה ואדישות ולמשוך את האנשים להתעניינות וערות בשאלות משק.

נונק:  מתנגד שהצעת אליעזר תעמוד בהעדרי וילו  ממנו; בשיחה מתנגד להנחה שצריכים להיות מספר מצומצם של אנשים שימלאו את התפקיד של הגזבר.
חושב שגם יתר אנשים צריכים להתמסר לאחריות המשקית.

יוסף פרבר:  אחרי דין וחשבון הגענו למשבר. הוא לא התכון לגרום למשבר. צריך גם לנגוע בשאלות ארגוניות של המשק. אי אפשר לבחור באנשים –שים מבלי לברר את השאלות ולמצא את התיקון המתאים. לפני כמה שנים היה עוד צין לאפשר לאנשים לנסות את כוחותיהם* ולהשתלם בהנהלת המשק. המשק נמצא במצב כזה שדרושים מאמצים יוצאים מהכלל בכדי להבטיח את ההתפתחות הנורמלית ובריאה של המשק. אחרי שנעבור את תקופת הביסוס יתכן שיוכלו גם להיכנס לתפקידים נוספים.
הוא מציע את דרור לתפקיד, הוא לא פגש את דרור, אין הוא רואה את הנימוקים של דרור ליסוד מספיק להסתלקותו.
מציע גם להקדיש תשומת לב לשאלות ארגוניות. צריך להרחיב את וועד הפועל, מציע שבוועד הפועל יהיו 5 אנשים. לחצרנות אפרים טרשקובר וטדזיו בחצר והנהלת עבודה.

משה גולדנברג:  צריך לקבל את מסקנת הוועדה. משאלה היא שכל אחד יוכל לכהן בתפקיד של גזברות. צריך להעמיד להחלטה את הצעת הוועדה שאנשים מנוסים יכנסו לתפקיד. השיחה צריכה לבחור ביו שניים דרור ודוד, היות שאליעזר מסרב מציע וועד הפועל מורחב, מורכב ממנהל חשבונות ומרבית* של וועדת התוכנית.

טדזיו:  על הוועדה גם לדאוג להגיש הצעה על הרכב וועד הפועל. ולהגיד את כושר פעולתו.

צבי נוימן:  קודם כל צריך לדאוג את השאלה האקטואלית של המצא האנשים לתפקידים.

אנשל:  אם בחירת וועד פועל שייך לארגון.

נונק:  בחירת הוועד הפועל

אנשל:  למסור את הנהלת העניינים לוועדה התוכנית* ויחד עם זה לגשת לברור השאלות הקשורות בשטח הארגוני. השאלה העיקרית היא הפעלת הפרט בתוך פרוצס הייצור של המשק, לא לבחור כעת בוועד הפועל אלא ליצור פרוביזוריום ולבחור בוועד הפועל כתוצאת ברור ממושך ושיעבדו על פי הדירקטיבות ומסקנות הברור.

נונק:  בוועדה צוין שאפשר להכניס איש לא חדשים מהרבה בחינות.

יהושע כ.:  מציע שדוד יגמור את 4 חדשים עד סוף השנה ולהכניס איש חדש. מתנגד לקביעת  החוק של מחזור בגזברים אשר עלול לחסום בעד הרבה חברים להשתתפות אקטיבית ולהתמסרות מלווה לשאלות ולדאגות המשק.
צריך להרחיב את וועד הפועל ל5 אנשים וזה לא ישתק את פעולת המועצה שיש לה תפקידים וחוג פעולה מסוים.
צריך להכניס איש חדש, קוניונקטורה יותר נוחה לא תהיה יותר קלה.
כניסת איש חדש לתפקיד לא צריכה להיות מותנה בתוצאות משיחות הארגון.

ממינה:  במה מנדל שגה שצריך להחליף אותו באמצע השנה.

יצחק פ.:  הוא בעד ניצול הניסיון שנרכש, מציע שדרור יהיה הגזבר. הוא חושב שגם כל הטעמים פעלו ומנעו בעד קבלת תפקיד אינם קיימים יותר. לחצר הוא מציע את לונק גולדנברג.
מתנגד להגדלת מספר אנשים בוועד הפועל ולהרחבת הסמכותו.

צבי נוימן:  הננו נמצאים במסלול רע. לא נצטרך כנראה גם להגדיל את החוב, הננו מוותרים על הון החוזר למרות שהכנסות שלנו אינן מספיקות בכדי לספק את הצרכים*.
וכזה גם הפרודוקטיביות.
כל זה תובע אחריות הרבה יותר גדולה להתגברות על אדישות ולאות.
אסור במצב הכספי הנוכחי להרבות בניסיונות.
מציע לבחור את הגזבר מבין המנוסים.

משה גולדנברג:  צריך להצביע אם לבחור בגזבר חדש אולי לתוך

שרקה:  צריך לשמוע את דוד.

אנשל:  אינו חושב שצריך להעמיד את הצעת מושה לעניין.

מושה:  צריך לחשוב שהשיחה הגיעה למסקנה שצריך להיות גזבר מנוסה.

קובה:  מציע להעמיד את שאלת דרור ודוד להצבעה

דרור:

נונק:  מציע לדחות את השיחה, קובעים את השיחה למוצאי שבת.

אשר:  מבקש להחליפו היות שהוא מוכרח מסבות פרטיות לעבוד את החצר.

יוזק פרבר: מציע להתכנס ביום ב’.

דרור:  סרובי מוחלט, והוא מציע לחכות לבואו של אליעזר.

מחליטים שהשיחה ביום שני.

 

שיחה כללית     יום שני

15.6.1931

(ספר 7 עמודים 28-41)

שמואל ק.:

מישה:  בשיחה העברה הקהל קבל את הצעת הוועדה והיא לשנים הקרובות צריך גזבר מנוסה בתפקיד זה. באים בחשבון לזב דרור, דוד כ. או אליעזר שלושתם מסרבים, על כן לא היגעו לידי גמר. כעת השיחה צריכה לשמוע את הנימוקים של שלושתם ואחר כך להצביע ולהחליט ועליהם לציית להחלטות הקיבוץ. או אפשרות שניה שהקיבוץ מוסר לשלושת האנשים הנ”ל את הגזברות והם בניהם יסדרו את זאת.
ביחס לחצרן הגענו לכלל הסכם שנבחר או בשלומקו או בפליק.

אפרים ר.:
האם יש לאליעזר דבר מה להודיע.

אליעזר:
רוצה להזכיר שהוא עסק בתפקיד של גזברות לפני חמש שנים כשכל התנאים היו לגמרי אחרים מאשר עכשיו.
על כן הוא חושב שזה לא נכון להעמיד אותו בשורה יחד עם המומחים המנוסים בתפקיד זה.
גם אין לא כל כישרון למילוי תפקיד זה. הוא מסרב בהחלט לקבל את התפקיד הזה. הטעם הוא חברותי, בשביל הסברת הדבר היה צריך לגעת בהיסטוריה
מצד אחד המדרגה של ההבנה המשקית שלו אינם נותנים לו אפשרות להשתתף בהנהלת הדברים בקיבוץ. הוא רוצה למלא את תפקידו כאחד מהתשעים האלה אשר אינם פעילים בהנהלה.
בשבילו להיות אחד מהתשעים זה לא נוח, יש משהוא טרגי בדבר שהוא היגע למצב כזה. על כן הוא לא ייכנע לכל החלטות בנדון זה.

דוד כ.:  אינו מוכן בשום פנים לקבל את התפקיד. הקנדידטורה שלו עומדת מפני הדחק. נוכח המצב שנוצר* הוא רוצה להעמיד כמה נימוקים. זה שנים אחדות הוא חושב שהתפקיד הזה אמנם מעמיד את החבר במרכז העניינים בקיבוץ אך הוא אינו רוצה למלא תפקיד כעת אשר אינו מוכשר אליו ומטילים אותו עליו.
התפקיד הזה מעמיד את האיש בסתירה עם החברים וכו’.
וזה מכריח את האיש להסתלק ממנו לאיזה זמן, בכל אופן על כן הוא חושב שכל זמן שאין הכרח גמור אין לפנות אליו שיקבל את התפקיד הזה.
את התפקיד הזה יכלים למלא רק חמשה מחברי הקיבוץ, אך לא צריך למסר אותו לעוד פחות אנשים. מוכרחה להיות הפסקה ידועה, צריך להיות כעין תור בין המוכשרים לכך.
אם הקיבוץ יוציא מסקנה מדברי אליעזר וגם לא ירצה להכריח את דרור אז נשארת אפשרות לחפש אנשים חדשים לתפקיד זה, או להשאיר את המצב הנוכחי עם אי אלו תיקונים.

אפרים ר.: המצב לא נעשה יותר קל, שלושת ההצעות של הגזברים אינם מעשיות, כולם מסרבים.
עוד לא שמענו את הנימוקים של דרור. דוד מניח יותר את ההחלטה בידי הקיבוץ.
יש שתי אפשרויות או לחפש איש חדש או לשוב להצעה ביחס לכוננותו להמשיך* את העבודה בוועד הפועל בהרכב הישן עד סוף השנה. ולקוות שעד סוף השנה תבררנה יותר אפשרויות לחילופי גברא.
אם אינם רוצים להפוך את השיחות לתחנונים בפני אנשים אשר אנו חושבים אותם למוכשרים.

אפרים ר.: קשה אמנם לדבר על הדברים האלה אחרי שכבר דברו כל כך הרבה, אפשר לבחן את הנימוקים וההצעות ולקבוע את עמדתנו כלפיהם.
הדבר דורש עוד חוות דעת של חברים אם להשאיר את הוועד הפועל הישן או לא. החברים עוד לא הספיקו לחוות את דעתם בקשר עם זה. אנו עומדים לשוב כעת ולראות את הדברים כאילו כל השיחות לא היו ולחפש אפשרות שהוועד הפועל הישן ימשיך את פעולתו לשביעות רצון של הקהל.
צריך שהחברים יתאמצו ויחפשו דרך לפתרון המצב אחרת לא נזוז מהמקום.

יהושע כ.:  להסברתו של אפרים הוא אינו מסכים. – מצד אחד למנות וועדה אשר תציע הצעות חדשות ומצד שני לרצות להשאיר את המצב כמו שהיה.
ביחס לסרובים.
אליעזר מסרב.
דרור נעדר בשיחה.
ובכן הוא אינו רואה דרך אחרת רק להצביע בעד דוד כהנא.

אפרים ר.:  הוועדה אמנם נמנתה בשביל להציע הצעות אך היא לא הביאה אתה דברים חדשים.
את שלשת ההצעות על סרובים שמענו כבר.

שודרון:  מציע לבחור וועד הפועל של חמשה אנשים והם יחלקו ביניהם את התפקידים.

צבי נ.:  להמשיך בשיחות האלה אין כל טעם, זה גם לא לפי כבוד הקיבוץ.
הקיבוץ אינו יכול כעת למצאו לו את האנשים לתפקידים הכי חשובים.
רבים מקנדידטים אחרים היו מביאים אותם הטעמים כמו שאליעזר הביא אותם. לפי המצב אין לחשוב שאנו נפתור את השאלה. יש להשתדל שאנו לא נרד עוד הלאה לסבך.
ובכן צריך להצביע בעד דוד כ. ואם נפגש אם סרוב אז אין כל בררה כי אם לדרש מהוועד הפועל הישן שימשיך את העבודה עד סוף השנה ואחר כך להחליף את הוועד הפועל. –
ובכן הוא מציע לחפש מוצא יותר טוב ואם לא להשאיר את הstasm snv עד סוף השנה ואולי להרחיב את הוועד הפועל ולהוסיף אליו חברים בלי תיקים.

דוד כ.:  מצטער מאד על שיהושע כ. הציע אותו. הוא לא היה רוצה לסרב בהחלט כמו אליעזר, אך אחרי ההצבעה הוא יביא עוד נימוקים אשר ימנעו ממנו את מלוי התפקיד הזה.
על כן הוא אינו רוצה שיגיע להצבעה בכלל.

אפרים ר.:  לפנינו יש שתי הצעות, בחירת דוד כ. או המשך הוועד הפועל הישן.
הסרוב של דוד כ. אשר שמענו אותו כעת הוא אינו פחות חשוב משהטעם של אליעזר למרות שהוא לא מבטא בתקף כזה. כל אלה שמוצעים אינם פחות אשמים במצב הקשה הנוצר מאשר כלנו.
אין במצב זה טעם. –
צריך לשוב להצעתו השנייה של צבי נוימן, חידוש הוועד הפועל הישן בתוספת כוחות חדשים.
הביקורת עם הקושי שהיה בה הביאו מרירות ידועה בין חברי הוועד הפועל והם הבינו את הביקורת כדרישה לפטר אותם. הייתה שגיאה מצד אנשים אשר הביעו ביקורת שלא ראו את הנולד. כל זמן שלא ראינו אנשים אשר ייקחו* את התפקידים האלה לא היה צריך לקבל את הפטורים.
הקיבוץ לא בא לדרש את פטורי הוועד הפועל. הביקורת הייתה מופרזת בהחלט. הנזקים אינם נראים לעין, אי אפשר להראות את זה בברור. על כן גם לא היה צריך לתלות אותם בקולר איש זה או אחר.
ובכן אנו לא צריכים להביא את דוד בעל כורחו לקבלת התפקיד, בפרט אחרי הביקורת שהייתה עליו בשנה העברה.
צריך להתעכב עוד על ההצעה השנייה של צבי נ.

מנדל פ.:  עוד לפני הדוח הדבר עמד בקשר עם ההצעה החדשה, היה צריך לראות את הנולד. מקומו לא בעבודתו על כן הוא מוכרח לעזוב אותה.
הוא יכול להמשיך עוד חדש כמו שהוא ממשיך כעת אך אין לדבר על זה שימשיך עד סוף השנה.

ארטק:  עד כה לא השתתף בוויכוחים מפני שהייתה לו תפישה אחרת.
ביקורת ישנה תמיד אם ממלאים את העבודה טוב או רע.
במקרה זה הוא ראה בתפקיד זה את דוד את דרור וגם את מנדל. הוא מוכרח לבקר את העבודה של מנדל, אך בכל זאת הוא אינו רואה את הנזקים בעין אשר אפשר להיאחז בו ולבקר כך שלא לאפשר לאיש את העבודה.
הוא אינו רואה את המקום לביקורת קשה כזו כמו שהיא הייתה.
הוא אינו מבין למה שדוד מסרב מפני הביקורת שהייתה עליו לפני שנה. הביקורת שהייתה על דוד אי אפשר להשוות אותה עם הביקורת שהייתה על מנדל. היא לא הייתה כל כך הורסת.
אנו היינו צריכים בתחילת השנה לעזור לו בעבודתו מפני שהיה איש חדש. הביקורת שהייתה היא אינה מאפשרת לאיש חדש לקבל איזה שהוא תפקיד.
הוא מצדו היה מסכים שמנדל ימשיך את העבודה, אילו למנדל היה הכוח למרות המצב להמשיך את עבודתו. אך הוא מבין שמנדל אחרי ביקורת כזו אינו יכול להמשיך.
הוא היה דורש שאלה האחראים אשר ביקרו כל כך קשה הם ימשיכו בתפקיד זה ולא שיסתלקו מכל מיני סבות. –
הוא דורש שיצביעו על דוד או דרור ואם הם יסרבו אז להצביע שהוועד הפועל ימשיך ולדבר על עזרה.

אפרים ר.  לא נחוץ עוד פעם להצביע ועוד פעם לשמוע את הסירובים.

צבי נ.:  כל הביאורים שאפרים נתן למצב הנוכחי הוא אינו מסכים. לא צריך לקבל את הביקורת כמו שזה עשה אפרים. ישנו ראשית שהביקורת שנשמעה מדוד ודרור יש בא שחר.
אם מדברים על הכסף של הפרות אז מאשימים את הגזבר שהוא לא באופן המשקי השתמש בכסף הזה. גם הייתה דרישה לפטורים של הגזבר ברורה מצד שני האנשים האלה.
אם מנדל הראה רק חסר רוטינה בגזברות או האם הוא שייך ל90 אנשים שאינם מסוגלים לזה, על הדבר הזה אפשר להתווכח.
המצב בו אנו נמצאים הוא מביא את הקיבוץ לידי ירידה. אולי דרור או דוד או אליעזר היו מקבלים את התפקיד הזה, זה היה מראה מצדם התאמצות לתיקון המצב; אך גם כל הקהל לא הראה את התאמצות הזו הדרושה בשביל תיקון המצב. לא צריך ללחץ את דוד לקיר יש לו אולי טעמים מספיקים בשבילו להשאיר את הוועד הפועל הישן, זאת אומרת חסר יכולת מצד הקיבוץ לעשות את ההתאמצות לתיקון המצב ולצאת מהמצר.
לבסוף הוא פונה לוועד הפועל שימשיך את העבודה אם אין אפשרות אחרת (אם דוד לא יסכים).
המשבר הזה מראה על אינרציה של הקיבוץ, הוא מצידו מסכים לעזר לוועד הפועל להמשיך את עבודתו.

יהושע כ.:  אין לו כל דבר נגד מנדל, אך הוא מתנגד בהחלט להמשכת העבודה מצד מנדל. לא נכון שלא היו נזקים כספיים, עניין הפרות האם זה נזק כספי או לא, הוא חושב שהיה חרבן של הרפת כרוך בזה. –
הוא גם מבקר את דוד בעבודתו אך בכל זאת זה פתרון יותר נכון. לא צריך לטשטש את הדברים, צריך להצביע על דוד. –
אנו עומדים בסוף השנה כמעט, אולי זאת היא העונה הנכונה בשביל בחירת וועד פועל חדש. בקשר עם התחלת עונת העבודה והכנות לשנה הבאה.
חשוב כעת מאד המשא ומתן עם ההנהלה הציונית. –
לא צריך לבטל את המועצה המשקית, צריך לחדש אותה, וצריך גם להרחיב את הוועד הפועל. –
הוא מציע שדוד יגמר את השנה הזאת בתור בא כוח; וזה אשר צריך להיות הגזבר לשנה הבאה הוא נכנס כבר לוועד הפועל וישתתף בתוכניות לשנה הבאה. מחוץ לזה למצא עוד אחד אשר יצטרף לוועד הפועל.
ובכן דוד, טדזיו, הגזבר שיבחר, מנהל החשבונות ועוד אחד שיבחר – זה יהוה את הרכב הוועד הפועל.

אפרים ר.:
לא הוכח לו שהגזבר עשה לא נכון בזמן שהוציא את הכסף של הפרות, כי אין הוכחה שמנדל יכול היה לא להוציא את הכסף הזה. האם אפשר היה להשיג את הכסף ממקור אחר, האם היה אפשר להימנע מהוצאת הכסף הזה, כל זמן שזה לא ברור האשמה שהגזבר היא אינה מוכחת.

יהושע כ.:  היה רוצה שצבי יסביר האם מצד דרור ודוד הייתה כוננות לעזר לוועד הפועל.

אפרים ר.:  ההצעה של יהושע דרשת וועדה חדשה. אחרת השיחה הבאים תקבל צורה של היום.

דוד כ.:  רוצה להזכיר לחברים שאינם זוכרים את הביקורת, הוא לא ביקר את עבודתו של מנדל, אילו ביקר את עבודתו היה אולי מוצא אולי דברים טובים.
הוא לא היה מבקר את עבודתו אילו היה בוועדה הכספית. הוא חדש לבוא לישיבות הוועדה הכספית מפני שלא היה כדאי לבוא שמה, מפני שמנדל זלזל בוועדה זו. הוא לא התחשב עם דעת חברי הוועדה. גם דרור לא ביקר את עבודתו של מנדל ולא את תוצאותיה, הוא רק ביקר את
אופן עבודתו.
בנוגע להצעות המעשיות הוא לא יסכים לגמר את השנה בתור גזבר, זה יביא נזק רב זה גם לא נחוץ. ב 3 החדשים האחרונים לא עושים כלום, צריך להמשיך את הקו כמו שהוא היה. –
מצבים קשים כאל היו גם לגזברים אחרים, גם מפני ביקורת עצמית הוא מסכים לעבוד עם מנדל בכל עבודה רק לא בוועדה הכספית.
למעשה הוא מבקש לא להביא אותו בחשבון בתור גזבר. זה גם לא הכרחי, מנדל הוא יכול להמשך עד סוף השנה.
לוועד הפועל צריך להצטרף שני אנשים דרור וצבי נוימן.
דרור יקבל עליו את המשא ומתן והכנת התוכניות, ובתחילת השנה נבחר איש חדש, הניסיון של בחירת איש חדש לגזברות הוא לא נכשל, רק במקרה של מנדל.

אפרים ר.:
קשה כעת למצא את האיש אשר יגמר את העבודה עד סוף השנה. –
הרכבת וועד הפועל בן 5 חברים עם בא כוח שמכון את העבודה עד סוף השנה ועם גזבר שצריך להיות בשנה הבאה, צריך לחייב את כול החברים להשתתף בשיחה הבאה.

קובה:  רק מבקש להצביע ולא לחזר על פתוח הביקורת.

צבי נ.:  חוזר על הצעתו להוסיף לוועד הפועל עוד שני אנשים בלי תיקים. הוא מציע להוסיף לוועד הפועל את דרור ואת מוסה.

שמואל ק.:  נלאה מלהמשיך את עבודתו בלי כל ברכה. הוא כעת השעיר לעזאזל, במצב כזה שמנדל ממשיך רק באי אלו דברים, הוא ממשיך את עבודתו עד השיחה הבאה עד שימצא פתרון למצב.

שיחה

16.6.1931

(ספר 7 עמודים 42-50)

אפרים ר.: (יושב ראש)
יש לקוות במספר כזה של משתתפים ויש לגמור את השיחה.
היו שלוש הצעות א. לבחור בוועד הפועל מורחב בן 5 אנשים, ב) לצרף לוועד הפועל את יהושע כ. ואת מושה גולדנברג. ג) לבחור בוועד הפועל המורכב משלושה חברים שדוד ימשך בתור גזבר עד סוף השנה.
מציע לקבל את הצעה הראשונה עם תיקון שעל דוד לכלכל את פעולת הגזבר עד סוף השנה.

שמואל ק.:  הצעה מרחיקת לכת היא שדוד צריך להמשיך עד סוף השנה. עול החובות הרובץ על המשק התסבוכת הכספית תובעים ניסיון ידוע בכלכלת העניינים ואותם לא יוכל לכלכל איש חדש. כניסתו של איש חדש עלולה להחמיר את מצבנו עוד יותר. מציע שדוד יקבל את סדור העניינים הכספים עד סוף השנה. בשאלת הרחבת הוועד הפועל לדון לאחר כך.

יוסף פרבר:  אין לו מה להוסיף לדברים שנאמרו בשיחות הקודמות, מתוך המצב משקי הנכחי הוא שדרור יקבל עליו על העניינים. הוא חושב שהסרובים מכבדים מאד על הפתרון הנכון. מציע להקדים בברור משקי וחברותי והוא מקווה על ידי לכך להגיע לנקודת מוצא. חוזר על הרכשותו שהובעו בשיחה הקודמת.

אפרים ר.:  הצעתו של יוזק בדבר התחלת ברורים עלולה להטותנו מהמסילה רגילה, יש קודם כל לפתור את העניינים השוטפים. עבודה לא יכולה לסבול, אי אפשר להטיל יותר את אחריות על וועד הפועל הקודם מאשר אין לתבוע יותר אחריות מחברי וועד הפועל מאשר יתר חברים. חושב שהקיבוץ צריך להמשיך את הברור ולא לעבור בשתיקה על דברי אליעזר וצבי, אולם אין השעה שעת כושר לכך. לכן צריך לפתור את הפלונטר. הבוערת ביותר בחירת וועד הפועל המוכשר להמשיך את הפעולה היום יומית.

שמואל ק.:  חושב שצריך להצביע את הצעת אפרים ריזנר. יש הצעה אחת שדוד ימשיך את פעולת הגזבר עד סוף השנה.
מציע וועד הפועל: מסדר עבודה י. טדזיו, מזכיר ויליכר, חצרן     , גזבר יהושע ודרור ?

צבי נוימן:  שואל האם אין התנגדות להעמיד את הצעה להצבעה an bloc.

טדזיו:  לא יכול להבטיח את המשך עבודתו לשנה הבאה. יש בקיבוץ דעה ורצון השואף להעמיד על עמדות אחראיות את האנשים יותר מסוגלים למלא את עבודה. יהושע לא יוכל לפי דעתו בהצלחה מלאה למלא את התפקיד מתוך הניסיון שהיה ליהושע בתפקידים אחרים.
לא היה נהוג אמנם להשמיע ביקורת על חבר כבר בזמן הבחירה, אולם היום המצב הנוכחי תובע את זה.

יצחק ניגר:  מודיע שלא יצביע בעד שום וועד הפועל שבתוכו את התפקיד של הגזבר לא יקבל או דרור או דוד היות והם הם מוכשרים לתפקיד הזה. אין הסבות והנימוקים יכולים לשחררם מתפקיד הזה.

צבי נוימן:  מציע להעמיד את השאלות של אוכן ישר לפני דוד ודרור. ואם הדבר לא יתקבל הרי יש לגשת להצבעה על הצעה שהושמעה כאן. דורש מאת אנשים התובעים מאת דרור ודוד לכהן בתפקיד של גזבר לנסח באופן ישר וקונקרטי את דרישותיהם.

אפרים ר.:  חושב שאם הסבות שניתנו על ידי המסרבים אינן מספקות את החברים המציעים שנית את דרור ודוד יש להוסיף לדרוש נימוקים נוספים.

דרור:  החברים המעוניינים בתוצאות ממעשיות של השיחה מוצא של יוזק ויצחק נ. איננו נכון אשר נוהגים כעין אובסטריקציה חברותית. הוא חושב שהתפקיד קשור עם חברים ולא יכולים להכריח את החבר שיבליג על המעצורים והסבות, ולמרות הכול יקבל את התפקיד. חושב שהוועדה שמעה באופן מספיק את הנימוקים וקשה לחזור על הדברים בפורום יותר רחב.
אינו מאמין שהגזבר הישן שיעבוד מספר חדשים בכוחותיו לשנות את המצב, הוא חושב שהקושי הוא בשטח החברותי הטעונים הברור. מציע לגשת לדון בהצעה קונקרטית. הצעתו של אפרים תובעת ברור מוקדם. מוכן אמנם להיכנס לוועד הפועל אולם בלי ברור מוקדם לא יוכל להרחיב את סמכות התפקיד.

יצחק נ.:  חושב שלא יקרה אסון משקי כאשר הגזברים המנוסים לא יקבלו את התפקיד. השעה תובעת אמנם שאיש מנוסה יקבל את התפקיד, אם לא יקבלו את התפקיד הרי הם משתמטים למלא חובה וולונטרית שרק מחלה יכולה להצדיק התחמקות ממנה.

יצחק פישלר:  רוצה להביע את דעתו. הדין לברור היסודי שהגיע. הדברים היום-יומים מוזנחים. אני מציע שהחברים המנוסים יקבלו את תפקיד לא התכון להציל ביה את המצב אלא להטיבו. אמנם הצלה תבוא באקטיבציה של קיבוץ כלו. הצעת אפרים היא עלולה לפתור במידת מה את הסתבכות, הוא חושב שנכון שטדזיו ימשיך גם לשנה הבא, נוספת להצעתו של אפרים בדבר
יהושע כ. בתור גזבר. אי אפשר לומר מתוך אי הצלחתם בעבר ולהסיק מסקנות, יהושע הוא אחד המתאימים ביותר לתפקיד. צירופו של דרור לוועד הפועל הוא הכרחי מתוך האדישות השוררת כיום בקיבוץ. התפקיד של מרכז הוא הכרחי. אינו חושב שתמיד צריך להיות וקבי אך על פי הכישלונות ומכון המציאות. הדרישה המוגזמת של הפרט היא בעוכרנו אין זה הסרת האחריות מאת מישהוא והטלת האחריות על איש אחד. צריך לסדר את הדברים בדרכים הכי אפשריות.

שאלת חצרן:  אפשר לחבר את התפקיד של מסדר עבודה עם חצרן בעזרתו שלאפרים ט. שהוא בין כה נמצא בהחצר. לאשר הייתה התמסרות ונאמנות לתפקיד שחסר רק ההיקף.

המזכיר:  צריך לפי דעתו להיות חבר בוועד הפועל אם וועד הפועל ידע לשתף אותו בעבודה יום-יומית בצורה נאותה.
תומך בהצעתו של אפרים ר.

דוד כ.   רוצה לנמק את הסתלקותו ביחוד אחרי דברים של יצחק נ. אחרי שנתיים של עבודה הוא לא יכול להמשיך. לפי דעתו צריך להיות אחר מהמנוסים. הטענה וההתאוננות על השפלת ותחנונים הן לא נכונות. על העניין עם הגזברות איננו חלק. החיכוחים בין הקיבוץ והגזבר מביא לידי ביקורת הדדית. עבודה של גזבר יוצר יחסים ביחוד שגזבר שאינו שומר על יחסים. יש מצבים שהגזבר יעשה דברים אל אפם של אנשים.
הוא מודה שהחוב הוא נוצר באשמתו.
מודיע שהוא לא מקבל את התפקיד.
החוב נוצר רק מסבת החלטות לא נכונות של החברים והכניעו אותו. הוא התכון לשמור על שלמות הקיבוץ על הכי הרמת דרגת החיים. הוא אינו רוצה להתחיל בניסיון החדש ואינו רוצה להעמיד את עצמו נגד 50% של אנשים.

יהושע כ.:  חושב שמתוך השיחה הקודמת היה ברור שצריך להשפיע על החברים המנוסים, אולם כרגע אין כל תקווה להעביר אותם מדעתם ומהחלטתם. בתוך הצעה נזכר גם למי מבקש ביקורת גלויה. המצב הוא קשה עול החובות מעיק והתנאים לעבודה הם קשים עד מאד. צריך לבחון את האנשים והצעות שונות. שתנאי מוקדם לכניסת חדש הוא כניסת אחד מהחברים דרור או דוד לוועד הפועל.

אפרים ר.: הצעה החדשה לא הייתה מלווה ברורים, אין סרובים וכלם מסכימים להיכנס לוועד הפועל. אילו צריך אותי לברר הרבה שאלות.

אליעזר:  מתנגד שהמזכיר יכנס לוועד הפועל הוא בעצמו מוכן לשרת את וועד הפועל במה שיוכל ולעזור לו בעבודתו.

טדזיו:  תומך אמנם בהצעתו של יצחק פ. אולם חושב שצריך ניסיון, מציע שפילק ימסור מזמנו לעבודת החצר   הוא צריך להיכנס,

מנדל פרוכטר:  לא מרוצה מתוצאות השיחה כוונו מתאר לעצמו שמי שהוא אחר מלבד דוד יוכל לכלכל את העניינים.

אליעזר:  מציע את שלומקו במקום פילק, מציע להפעיל את הוועדה הכספית.

פילק:  היות שיש דעות שלא נחוץ חצרן מציע לנסות בלי חצרן. מסתפת לדעתו של אליעזר.

טדזיו:  מציע לחלק את העבודה בחצר לכמה סוגים ולחלק את העבודה בין האנשים.

רבקה הורביץ:  מתנגדת לבחור בוועד הפועל החדש לשנה הבאה.

יצחק פישלר:  מביע את התמרמרותו נגד סרובו של אליעזר להשתתף בוועד הפועל.

אפרים ריזנר:  חושב שאין כל התמרמרותו מוצדקת. באשר* עבודתו של אליעזר היא ארעית הוא חושב שהודעתו למופרחת.

נשאר להכריע לכמה זמן נבחר וועד הפועל
ל 3 חודשים בעד  14    בהצבעה שניה  21
לשנה       בעד  8                    13

יצחק פישלר:  מבקר את קבלת החלטה בדבר וועד הפועל לשלושה חודשים.

אפרם ר.:  החלטה נבעה מתוך זהירות הקיבוץ שאינו מעז לעשות ניסיון נועז עם אנשים חדשים.

טדזיו:  מודיע שהוא הצביע בעד 3 חודשים רק מתוך כונה שלקיבוץ תהיה אפשרות בעוד שלושה חודשים לשוב ולדון בעניין זה.

ב33 נגד 3 נתקבל שהמזכיר משתתף בוועד הפועל.

שאלת חצרן

פילק:  מודיע שלא יוכל נועד למלא תפקיד של סניטר מסבת בריאותיות.

יוזק פרבר:  מתנגד לאופן בחירה שנעשה הערב, מציע את אפרים טרטקובר לחצר.

צבי נוימן:  יש הבדל בין הצעת ארטק והצעת טדזיו, אולם אי אפשר לעשות את השינוי בלי ניסיון של שלושה חודשים. מציע את מושה גולדנברג לצרף לוועד הפועל.

אין התנגדות להצעתו של טדזיו.

טדזיו  מציע לבחור בחצרן קבוע.

ארטק:  מציע לעשות את הניסיון לשלושה חודשים בלי חצרן, וכעת התנאים המותאמים לכך.

צבי פרוכטר:  אם אפרים טר. ימשיך את העבודה אפשר לותר על החצרן.

אפרים:  מציע להצביע על הצעת איש חמישי לוועד הפועל.

יהושע כ.:  מציע לדחות שאלת איש חמשי לוועד הפועל לשיחה הבאה.
מודיע שתוצאות הבחירות אינן נותנות את האפשרות הפתרון.

אפרים ריזנר:  חושב שהצבעה נתנה תוצאות ברורות

מושה גולדנברג:  דורש ברור מאת דוד בעד דבריו.

שיחה

27.6.1931
(ספר 7 עמודים 51)

חתימת החוזים.

דרור:  אחרי שחתמנו על ההסכם בדבר סכום של 10,000 לא”י ובאנו להסכם על גבה החוב של 668 לא”י ליחדה מתישבת. בימים באה דרישה תכופה שנחתום על החוזה, המשקים עין-חרוד ותל-יוסף כבר חתמו, יש לחשוב שלו בבלי היה בארץ הלחץ לא היה כה חזק. אולם כעת הסכנות לוחצת עלינו ודורשת באופן תכוף חתימת החוזה. לאור ההופעות שונות של עזיבות החברים יש הכרח גם להקדיש דיון לברור פנימי בשאלת החוזה. אנחנו מהרבה טעמים נסינו לדחות את חתימת החוזה אולם שטרן הודיע טלפונית שאם לא נחתום נתחרט על זה. יש לחשוב שזה יכול להשתקף גם בקבלת הסכומים הדרושים בשביל הפרדס ועוד. לכן וועד הפועל מביא את הדברים לשיחה.

יצחק נ.:  חושב שמיותרת הקראה אלא להעביר בין החברים את החוזה לעיון.

בן-אפרים:  מצטרף לדעתו של יצחק נ.

אנשל:  מציע גם להקריא וגם להעביר את החוזה בין החברים.

כרל   מקריא את החוזה.

שיחה כללית            

28.6.1931   

 (ספר 7 עמודים 52-59)

אליהו בקש להודיע שחשוב לו מאד שהחברים יחלטו בשאלה אחת הנוגעת בו.

יהושע כ.:  כתוצאה מהשיחה האחרונה אנו עוברים לברור בקשר עם שאלת החוזה.

דרור:  אחרי שיחה בטלפון עם שטרן התברר שהוא קיבל אינסטרוגציות מבלי להחתים את יתר המשקים על חוזים.
אנו בקשנו לדחות את החתימה עד שנברר את השאלה בינינו.
בקשנו מועד של שבועיים, אך הוא לא הסכים לכך – הוא גם איים כל מיני איומים אם לא נחתום את החוזה.
לעצם העניין, עמדתו של דרור היא לא היה כל ברור בקשר עם זה, ולא תפשנו עמדה קבועה, הדבר עורר התעניינות בקרב החברים ורצוי לעמוד על זה ביתר ברור. בשבילו השאלה הזו היא לא חדשה, כבר לא פעם עמדה לפניו שאלת החוזה ועצם והתהוותו.
להחזיר חוב במשך 50 שנה – עם ריבית של 2% זאת אומרת במשק שיש לו אמורטיזציה
של 15-17 שנה, במשק כזה צריך פעמים או פעמים וחצי לחדש את המשק במשך 50 שנה. לא יתכן עם המשק לא רוצה לפגר הוא לא ישכלל את עצמו, וזה לא רק ברשות עצמו, כי אם בהלוואות בריבית וכו’.
ובכן מתוך כל זה אי אפשר לקוות שהמשק שלנו או משק חקלאי אחר יוכל לשלם את כל זה. 
56,000 לא”י נצטרך להחזיר במשך הזמן מחוץ לריבית, אם נחלק באופן ממוצע את הסכום הזה יצא בכל שנה להחזיר 1100 לא”י. מחוץ לזה כל מיני תשלומים לקן קיימת בעד הקרקע וכוי וכו’.
אי אפשר לדעת מה תהיינה ההכנסות וההוצאות במשק בעוד עשר שנים, אך ברור שאי אפשר ללמד רק מהאקספרימנט שלנו, צריך גם ללמד מהחקלאות בחוץ לארץ, אין לתאר שמשק חקלאי יוכל לנשא את כל זה במצב הנוכחי בשוקים.
בחוץ לארץ כל חקלאי לא יקבל הלוואה אם אין לו איזה  שהוא הון עצמי, יש גם מקומות של התיישבות המונית עם תנאים* יותר קשים אולי מאשר החוזה הזה, אך שם התנאים אחרים, שם ישנה דיפרנצציה, התחרות בין המוכשר ולא מוכשר, אחד מתעשר ובולע את השני וכו’. –
אנו רוצים להבטיח שהמשק לא יתנון, שהדור הבא יחיה בתנאים כאלה לפחות כמו שאנו חיים.
יש לנו לרעתנו הרבה תנאים מיוחדים כאן, יש אמנם טעמים פולטים מיוחדים שאנו איננו יכולים לחיות כאן מבלי לחתום חוזים ומבלי להחזיר את החוב, אך היה צריך להתחשב יותר עם המצב הראלי של המשק, ולא לסכן את קיומו.
הגישה לחוזה באופן ממשי היא נותנת תוצאות כאלה, הגישה לחוזה בחוגי ההנהצ הייתה יותר כלכלית מאשר פוליטית, אמרו אי אפשר לא להחזיר את הכסף אחרת לא תהיה אפשרות להרחבת ההתיישבות. אחרי שההחלטה נתקבלה, אחרי שאיזה משקים חתמו על זה, אין דרך אחרת לנו עם אנו איננו רוצים להיות מנותקים מכל החברה – מאשר לחתם על החוזה. – 
כדאי אמנם לברר את עמדתנו. על פרטים בחוזה אין מה להתווכח כי אפשר להכניס לכל פרט שנויים כאלה שיבטחו את העקר, על פרטים קטנים לא כדאי להתווכח. אנו גם לא נצליח לשנות איזה דבר, צריכה להיות אפשרות של רביזיה בחוזה אחרי איזה זמן. –
יש אי אלו תיקונים שהיה כדאי לעשות בחוזים.
יש הרבה טעמים פולטים לחתימת החוזה, צריך לסתום את הפיות לכל אלה המתקיפים את הקיבוצים והקוראים להם – כל מיני שמות, אך הדבר הזה יכול לעלות לנו ביוקר רב ולא רק לנו. –
הייתה לנו עמדה לדחות את חתימת החוזה גם מסבות חוסר ברור וגם מסבות תכסיסיות. –
צריך את חתימת החוזה למסר להחלטת המועצה.

מהוא היחס הפנטי של החברים לחתימה זו. צריכים לחתם ההנהלה הרשמית.
לא כל אחד נותן לעצמו דו”ח על העתיד הצפוי לנו, תהיה לנו מלחמת קיום קשה מאד. רב החברים מתייחסים לחתימות כאל דבר מכני שאינו מחייב, אך ברור לי שאקטים פורמליים קובעים הרבה מאד בין החברים, זאת היא בכל זאת התחייבות.    
הכרה הזו של התחייבות בכל המובנים עלולה להביא גם התקשרות יותר חזקה עם המקום.
לחוזה זה צריך לצרף גם את התקנון הדנים שהחברים יתרגלו יותר למסלול ידוע של חיים, לעומת החתימה לגזבר* ההנהצ, אנו נחתם כלפי המשק עצמו וגם בפני “ניר”. התקשרות כזו הייתה בקו מת יותר את המוסדות של ההתיישבות כלה.

יהושע כ.: –

אפרים ר.:  לא הבין את המסקנות של דרור, משתומם על דברי דרור בנוגע לביקורת על הוועד הפועל מצד אפרים, שדרור ראה בדבריו תכסיסים פולטים.
הוא חושב שההודעה הזו של הוועד הפועל שאנו מאיזה שהן סבות לא חותמים על חוזה, – הודעה כזו מבלי להתייעץ עם הקהל הייתה לא נכונה. –

בולק:  גישתו לשאלת החוזים היא פרינציפיונית, הוא אינו רוצה לחתם על החוזה מסבות שהוא ציוני ורוצה לסתם את הפיות המוצאים לעג על כל ההתיישבות העובדת. חשוב שהמשקים יישארו בידי העבדים, ואלה האחרונים לא ינושלו ממקומם. הוא רואה בחוזים האלה כוח לא רצויה לנו.
עתיד היהודים בארגנטינה צפוי גם לנו.
החוזה הזה מבטיח חפש פעולה מצד אחד, והצד השני (המתיישב) כפות לגמרי, לוקחים ממנו את כל האפשריות של קיום עצמנו, אנו אף פעם לא נעמד ברשות עצמנו, החוזה הזה ישעבד את המתיישבים. אף פעם לא יוצר איכר או נקודה יישובית אשר תעמד ברשות עצמה.
תמיד תהייה להם האפשרות לנשל אתנו מהקרקע. –
קרו היסוד משאירה לה את החופש הגמור בכל המובנים לא לתת תקציבים וכו’, היא רוצה ליצר גוף משקי בעל מום אשר חסרים לו אמצעים פרימיטיביים, אך הוא בכל זאת מוכרח לשלם את חובותיו. כל האינוונטר והריבוי הטבעי הוא כלי משעבד לקרן היסוד, עם דבר מה מתקלקל או מת או נאבד במקרה אסון, על המשק חובה להשלים את האינוונטר בכוחות עצמו. עם המשק לא יוכל לעשות את זאת, ישנה אפשרות לנשל את המתיישב מהקרקע.
אם יקרה פעם שלא נוכל לשלם לאותו היום את החוב, ישנה רשות לקרן היסוד לבטל את החוזה.   
לקרן היסוד הרשות לגבות את חובותיה מתוצרת המשק. –
בשעה שהחוזה הזה מתבטל, המשק הזה יכול לעבר לידיים אשר לא רצויות לנו. כל הסעיפים הם בכוח אחת, בגלל כל דבר קטן לבטל את החוזה הזה.
אין לבוא כאן לתלות תקוות בעלמא, ראינו כבר מקרים אשר מתיישבים נושלו מהקרקע בארץ כשלא היה להם כסף בכדי בזמן לשלם את החובות.
ישנן אמנם נקודות בחוזה האומרות שבזמן של איזה אסונות משקים ישחררו אותנו לאיזה זמן מתשלום החוב, אך המצב יהיה קשה גם בלעדי זה. יכול להיות חסר שוק, מחירים ירודים וכו’, צריך היה אולי לקבוע חוק שצריך איזה מינימום בשביל קיום העובד, ואחר כך רק אחרי ספוק הצרכים הראשונים יסולק כך החוב   לא  דבר כזה אין.
מתקבל על הדעת שהכספים אשר אנו אחרי התאמצות רבה נשים אותם, ישתמשו בהם לא שביל הרחבת התיישבות העובדים, כי אם למטרות אחרות אשר תהפוכנה לרועץ לנו.
לא נזכר השם ניר בחוזים האלה, כל הסעיפים האלה מעמידים בפנינו פרספקטיבית קודרת. לדעתו אי אפשר לחתם על החוזה הזה. ההסתדרות הוספה כאן לא בשביל לשמר על האינטרסים שלנו, כי אם היא באות כוח דל קרן היסוד. פה היא לא מלאה את תפקידה.
על כן גם עלינו לא להתחשב עם עמדת ההסתדרות, הדבר נעשה לא בפומבי כי אם מאחורי הכתלים.

כעת לבוא ולהגיד שאנו מתנגדים לחוזה זה הוא דונקישוטיות ואנו נרכש לנו שונגלים רבים, צריך להודיע כך שאנו חותמים אך האחריות בעד התוצאות של החוזה זה תסף על כל צבור הפועלים.
אסור לנו להסכים שאנו בלבד נשא בנטל הכבד הזה, אחריות בעד הדבר צריכה לנשא ההסתדרות וכל צבור הפועלים כלו.

דוד כ.:  אי אפשר להתווכח באופן כזה, הדבר ידרוש הרבה זמן.
או שהחלטנו שהדבר ייקח שני ערבים, ואז אסור להתווכח באופן כזה, או לא להגביל את הזמן של השיחות האלה.

אליעזר:  צריך לקבוע בשיחה הבאה שכל נואם ידבר רק 10 רגעים בכדי שנוכל לגמר בשיחה הבאה.

יהושע:  מבקש להחליט על הצעתו של אליעזר.