שיחה

2.8.1931

(ספר 7 עמודים 94-96)

אליעזר: טרם שנגש לדו”ח על המצב הכספי ומאזן בעד 3 חודשים יש צורך לגמור בשאלת בית הספר טעונת הכרעה. יש צורך בקשר עם השלמת הקבוצה הגדולה ובינונית, נחוצה תוספת
של 7 ילדים. מתוך הוויכוחים הובררו הספקות בקשר עם תוספת ילדים מבחוץ אשר קביעותם בחברת – ילדים, דבר אשר ישפיע באופן קשה על עבודת החברה. למרות ההיסוסים יש בכל זאת הכרח להכריע מכוון שאחרת לא תתואר עבודה נורמלית, וגם המורה ישראל לא יוכל למצא לו שדה-פעולה, והישארו מוטל בספק.

אליהו:  לא תתכן עבודה במסגרת כה מצומצמת, מוסד מסוג שלנו מוכרח לדאוג שעל ידי הוספת ילדים מבחוץ בכדי להשיג את האפשרות והתנאים הדרושים לשכלול תנאי עבודה החינוכית והחברתית. אנחנו זקוקים לשכר עבודה בכדי לבסס את המוסד.

יוסף פ.:  על הספקות שהובעו להוסיף עוד ספק אחד. בשנה האחרונה לא היה מורגש הקשר בין הקיבוץ ובין הילדים. הוספת ילדים מבחוץ עלולה להחליש עוד יותר את הקשר.

אליעזר:  מציע למסור את העניין למועצת החינוך עם הסיסמא לאחוז באמצעים ובהגבלות הדרושות בכדי לשמור על היציבות של המוסד.

אליעזר:  ניגש למסירת דין וחשבון. נבחרת וועדה מטעם וועד הפועל שהיא תבחן ותבקר את כל הפעולה הכספית במשך 9 חודשים האחרונים.
אם מסכמים כל מה שנעשה במשך 9 חודשים 1000 לא”י העודף של הוצאה על הכנסה. אחרי שנסכם את כל הכנסות כעת עודף ההוצאה הוא 1000 לא”י.
התקציב ממרץ ועד מרץ.  ההוצאה  על כלכלת האנשים 2991 לא”י
הוצאות כלליות    516
הוצאות ענפי משק  1337 לא”י    אושר 233 לא”י
הבטחת בהמות וגורן יחד    5558 לא”י
תקציב ההכנסה   633
הרפת            1237
הלול             915
המטעים          650
הגן              630
הכבשים          350
מהחוץ           315
הוצאות בפלחה   164 לא”י  עברנו על התקציב 38 לא”י
הרפת  312 לא”י.
הלול
הכבשים  47 לא”י  הוצאה יש עודף 8 ח”י.
בגן   200 לא”י   צריך לעבור 260 לא”י את התקציב.
המטעים  46  הוצא  אנחנו נעבור בתקציב 192 לא”י.
הכנסה  הפלחה  הגרעון בפשתה  146
תלתן היה צריך להכניס           150   קבלנו 112
החציר     ”        ”             120
שערנו                            565
הפלחה תכניס                    681

הרפת הכניסה עדין               1112
תכניס עוד                 1200
הלול  עדין                       115   ויכניס  100   215
הכבשים                           350 לא”י  תהיה להם  114 לא”י
בגן    צריך היה להכניס          650   הכניס  720   תהיה   130
המטעים   יכניסו את           ה 650
עבודות חוץ                       300 לא”י   636 לא”י
עבודות בניין    תכניס            484 לא”י

הכנסה     4265
חסרים      1676    אולם  יכנסו   1870
העודף
הוצאות מחוץ לגדר תקציב          694 לא”י
אנחנו עוברים בהון חוזר             200 לא”י
יחד הננו עוברים ב                   430 לא”י
עודף השקעה ב                       500 לא”י
שיחת הפלחה

6.8.1931

(ספר 7 עמודים 97-102)

מניו (עמנואל): מוסר את התוכנית אחרי ברור בוועדה.
התוכנית מתכוונת לאזן את הדברים. בשביל המטרה הזו צריך לחלק את כל חלקה לשני חלקים.
בשאלת הכר ערד הגענו למסקנה משותפת להמשיך בניסיון עוד שנה אחת. הוועדה הגיעה גם להצעה להגדיל את שטחי החציר על חשבון הכרב ערד.
עבר-ג’לוד 445 מצעים לחלק לכרב לחסיר בחלק המערבי  חציר מזרחי שעורה.
חלקה ב.  מחלקים לשני חלקים.  350  350.  מצעים 350 סבל ירוק 350 חיטה  ב175  תירס.
חלקה ג.  שני חלקים.  חלק צפוני החציר חלק הדרומי בשביל אפונה בא בחשבון 40 ד’ של הניסיונות על ידי שעורה – אספסת.
המערב.  עבר ג’לוד 250 ד’ פשתה, על שטח – 190 ד’ כרב ערד, על שטח 100 ד’ חציר,
555 ד’ שעורה, 355 ד’ חיטה, 250 ד’ פשתה, חציר 655, כרבים 1020, חסידים 1155.

חשבון עבודת החציר:  32 ימי עבודה של טרקטור חרישה.
זבול 20 ימי עבודה אנשים
40 ימי עבודה בהמות
16 ימי עבודה של אנשים
16 י”ע של טרקטור
16 י”ע הפיכה אנשים
23 י”ע בגבוב
16 איש
32 בהמות
כבישה  166 אנשים   27 טרקטור הובלה.
חשבון הוצאות:  זבול         70 לא”י
זריעה          96 לא”י
דלק            34 לא”י
עבודת אנשים   124
ביחד הוצאות    505 לא”י
הכנסות          405
הפסד            100 לא”י
שאלת הזבול מצעים לזבל את הפשתה את החציר ואת הזבל הירוק.
בשאלת המרעה  לא הגענו לכלל דעה אחת לא מצאנו את השטח המתאים, אפשר להפריש מתוך מחזור הזרעים. השארנו את השאלה להכרעה לוועד הפועל.

מנדל פרוכטר:  בנוגע לחלוקת השדות, חשבנו שפעם אחד צריך לשים קץ לאותן התנודות. זה משתקף גם ההפסד כספית ידוע. נפסיד בזה כ 200 ד’. מצד החקלאי יותר נכון לזרוע כרב על כרב, זה גם יקטין את ההפרש במקרה של הוספת אדמה, משטח עלולים לבטא עוד שינוים.
החלוקה היא בצורה כזו כמו מסר מניו.
עמדה לפנינו שאלת התירס. בכלל עתיד הגידול הזה במשק לא ברור. לא באים בחשבון השטחים סמוכים לתעלת F.   החלוקה הזו נותנת גם את השווי המשקל בין כרב והחסיר וגם יגיע לאחוד השטחים והיא גם מתאימה לעבודת המכונה.

 

שאלת החציר:  הננו מניחים שהחשבון הזה שהוגש ע”י מניו הוא נכון. אנחנו נבהלנו מהכמות הגדולה של החציר, אולם מפאת גודל המשק ההצעה הזו מותאמת להיקף המשק. השימוש בחציר אחרי שבררנו עם הענפים לא ישאיר לנו עודף יותר גדול של החציר מאשר עד כה, אם גם נכניס את החציר להזנת בהמות עבודה. לפי דעתנו הצעה להגדיל את שטח החציר היא מוצדקת מכל הבחינות. טון חציר יעלה לנו 310 לא”י כבוש. יתכן שנוכל עוד להגיע לידי הוזלה יותר גדולה.
הדיון בחציר לא עמד נגד כרב-ערד על כרב-ערד דנו לחוד. יש לחשוב שהכנסת הזבל הירוק למחזור הזרעים עלול לפתור את שאלת הכרב-ערד. יש רק שאלה אם הירק יספיק להרכב בתוך האדמה. אולם מתוך ניסיון יש לנו יש להניח שזה גם כן נוכל להשיג. על כל פנים אנחנו מצעים שטח קטן לניסיון. אמנם כל הצעה הזו לא תפתור את שאלת הכרב-ערד, העיבוד של הכרב-ערד דורש תנאים ידועים. הצעה היחידה שעלולה לשנות את התנאים הוא עבוד בטרקטור עם שרשרות. זה מאפשר גם את עיבוד הכרב-ערד בחורף. בשביל הזבל הירוק גם טרקטור על שרשרות הוא נחוץ, ועל כן כלים מתאימים נוכל להוזיל את העיבוד*. אנחנו נצטרך כבר השנה למצא אפשרות לעבד את הכרב-ערד.
התירס הגרעינים הננו מצמצמים למינימום. הננו מרכזים אותו על יד הג’לוד. הננו משחררים בשבילו שטח 170-200 ד’. הננו צריכים לחשוב צריך לנסות לממש את הצעה לזרוע תירס על שטח מושקה, בחורף צריך למצא שטח מתאים לכך.
ביחס לאפונה לא צמצמנו את הגידול. לא מצאנו שטח מתאים. אם נחליט על שטח יותר גדול נצטרך למצא אותו בתוך השטחים האחרים.
בשאלת המרעה:  אין זה מתפקדנו להתמסר לשאלה זו והנני חושב שצריך להעביר את הדבר למוסד המשקי העליון.

יצחק פ.:
בעניין הכרב-ערד.  לא מנקודת ראות חקלאית אלא מנקודת ראות משקית צריך לצמצם את הכרב-ערד – מסכים להצעת הוועדה הוא עצמו היה מציע בכלל להוציא את הכרב-ערדית.
לאפונה הוא נלחם בעבור כבר שנים, הצעה הזו של אפונה במדרון נתבדתה, יש אפשרות גם לגדל אפונה יפה בעמק. –  יש גם לחתור להוזלת עבודה ולהגיע לידי אסיף היבול ע”י מכונות.
מציעה 120 ד’ אפונה. קובע את השטח ע”י הריחניה. בנוגע לפשתה צריך יותר להיזהר באשר לא סכנת הקשותה היא צפויה לזמן של 5 שנים. הקוצים לא התחייבו לגדול בשטחי בית-אלפא הם גם צומחים בשטחי חפצי-בה. – את השטח ד’ – צריך לנצל בשביל דגן. – יש לו משאלה אחת שבמשך שנה אחת ישתנה.

אפרים ט.:  לא הינו מצאים לפועל את הניסיון של השקאת שטח התירס בחורף היינו נוכחים שבזמן הזריעה היינו מגעים לסתירה מתוך חוסר אפשרות להוציא לפועל את העבודה בדיוק.
אני מציע את שטח ד’ של 100 ד’ לזרוע את התירס, צריך לנסות בכלל לזרוע את התירס בלי השקאה.

פודי:  לפי התוכנית יוצא שהננו יכולים לעשות רק 170-200 ד’ תירס. נישאר לנו עוד שטח במערב בתור שטח רזרבי, אם הננו רוצים להוסיף עוד תירס. יש שלוש אפשריות א) להוסיף מים בחורף,
ב) לזרוע תירס בלי השקאה, ג) לזרוע תירס ההשקאה מאוחרת. לפי דעתי יש אפשרות אחת לזרוע תירס בלי השקאה, חשוב לעשות השנה את הניסיון לזרוע תירס בלי השקאה. בשביל זה דרושים תנאים נוחים יותר בעבוד. צריך לעשות מרחקים יותר של  120cm ואז אפשר יהיה לעבד בביסוק.
ביחס לאפונה מצטרף לדעתו של יצחק פ., לפי דעתי אפונה משתלמת. יש אפשרות גם את האסיף לפתור על ידי עבודת מקצרה או מגוב.

יצחק פ.:  מביע את ספקותיו ביחס ל655 ד’ – חושב שלא נוכל להוציא את העבודה בזמן. קציר צריכים לקחת 17 יום וזה בטח יבוא לידי השתבלות.
חושב שאי אפשר להחליף את הזנת הבהמות של השעורה בחציר, כמות של החציר לא תוכל למלא את השעורה. מציע להוריד מהחציר להשאיר לכבשים או להוסיף לאפונה. –

טדזיו:  חושב שלא צריך להתווכח על המספרים באשר אותם יתאימו לפי לוח העבודה.

מנדל פ.:  מציע להפסיק ולדון בשיחה מיוחדת בשאלת הזבול ובשאלת כלי-עבודה וכדי גם לשמוע אינפורמציה על אדמת שטה – שאלות ארגוניות. מציע ששאלת מרעה לכבשים תתברר עד השיחה הבאה. מציע גם שהוועדה גם תדון בשאלת חלוקת השטחים של החציר.

שיחה כללית     שבת

8.8.1931

(ספר 7 עמודים 103-116)

שמואל ק.: מוסר בקשר עם מצב העבודה. במשך זמן הבצר התרכזנו בעקר לעבודה זו והקטנו את הדרישות ביחס ליתר הענפים. כעת כל הענפים דורשים את שלהם, כמה אנשים נחלשו גם במשך העונה הבוערת, התירס עומד כלו לקטיף. ונוצר כעת קושי בסדור האנשים בעבודה.
לא פעם במשך השנה הזו הוא השתדל למנוע בעד מקרים לא נעימים אשר יוכלו לקרות. לא פעם בא מצד האיש איום שלמחרת לא יצא לעבודה.
חוסר הבחורות גורם לקושי רב בסדור בעבודות הבית, כעשרים וכמה בחורות הן בהבראה או חולות או אינן מסוגלות לכל עבודה, נשארות רק ספורות אשר יכולים לסדר אותן לכל עבודה.
בעבודת בית הילדים. שרה הגננת נוסעת לחפש ומתנהל משא ומתן מי ימלא את מקומה.
גינקה מסבת מצב בראותה אינה יכולה לעשות את זאת. בישיבה של עובדות בית הילדים החליטו לנסות האם דורקה תוכל למלא את העבודה הזו, אך זו אחרי ניסיון של כמה ימים התייאשה מעבודה זו. שמואל מוסר את הדבר לשיחה.
כתוצאה מהמצב שמואל חושב שצריך כעת להחליט על כמה דברים.
האימהות מוכרות לעבוד איזה זמן במטבח אחר הצהרים, ולותר על הביקור בבית הילדים.
הבחורות החדשות מוכרחות להיכנס לעבודה במטבח כך שהן תוכלנה לנהל את המטבח. קורים מקרים שאין למצא איש לירק או למטבח בשביל תורנות או עבודת שבת, אם איש עובד שישה ימים, זה לא כל כך קשה לעבוד עוד חצי יום כשאין ברירה אחרת, וכשמקבלים שבת ביום ראשון.

אישקו:  חושב שלא צריך לנהל משא ומתן בעד יום מנוחה, מסדר העבודה רוצה לדחות, מוטב לתת ליותר אנשים שבת באותו יום, ואחר כך לגיס יותר אנשים לתירס.

דורקה:  את הטעמם אשר מונעים בעדה לעבוד בבית הילדים מסרה בישיבת בית הילדים. בכל אופן אחרי יומיים של עבודה ראתה שאי אפשר לה לעבוד שם.

שולמית:  אחרי שדורקה אמרה בישיבה את הטעמים החליטו שאם גינקה לא תוכל לעבוד באותו היום תחליף אותה דורקה.

פודי:  רוצה להזכיר את שאלת ההבראה במוסדות של קופת חולים, במוצא ובמרגוע על הכרמל.
לפי דעת הרופא שלחנו כמה אנשים למקומות ההבראה האלה. היו כ 10 אנשים אשר עמדו לנסוע להבראה. אחרי שקמה ההצעה להבראה בבית, הרופא חשב שאפשר את הנסיעות להבראה לצמצם. כל אלה אשר שלחנו להבראה במקומות הנזכרים לעיל לא הבריאו מחוץ לתנקה. התשלום במקומות הבראה של קופת חולים הוא גבוה מאד 35 ג’ ליום, מזה אנו משלמים ½17. וזה לא כדאי מפני שהאוכל לא ביותר טוב וכו’.
אנו באנו אחרי עיון להצעה של הבראה בבית בעקר בשביל אנשים אשר אותם הרופא לא מסכים לשלוח אותם להבראה, אך לפי מצבם ועייפותם הם זקוקים מאד להבראה בכדי להמשיך את העבודה.
זה סוג השני של זקוקים להבראה, אנשים אשר עובדים קשה כל השנה והם בראים אך עייפים מעבודה. ההבראה הזו היא אולי תביא יותר תועלת מאשר הבראה של הסוג הראשון, חולים במשך כל השנים או אחרי מחלה וכו’.
פודי התעניין בחשבונות בקשר עם זה ונוכח לדעת שאנו נוסיף על הכלכלה 3 גרוש ביום לאיש. כל איש הזקוק להבראה לא יעבוד שבועיים וייהנה מהמטבח של המבריאים. אנו חשבנו ששלושים איש יוכלו להבריא באופן כזה בהוספת סכום של 15 ל’ על הכלכלה של המטבח.
כעת עומדת עוד שאלת חמשת האנשים אחרי מחלה וכו’ אשר זקוקים להבראה שלמה. את ההבראה אנו יכולים לעשות כמעט בגבול התקציב שלנו או בהוספת סכום קטן אשר יכנס כבר לתוך השנה הבאה.

רב האנשים אשר באים בחשבון להבראה הם בראים, אך עייפים ומפני הסכנה שמסדר העבודה ירצה לקחת אותם לעבודה בכל פעם – באה הצעה שמקום ההבראה יהיה בעין חרוד, שם יש מעון וחורשה אך אין מקומות דירה טובים. אילו הייתה להם אפשרות לפנות לנו כמה חדרים זה היה טוב, ואם לא נצטרך לעשות את ההבראה בבית.

ממינה:
בעין חרוד יום כלכלה של מבריאים עולה 11 גר. שם הצליחו מאד במפעל זה, האנשים
קבלו מ kg 3-5.

שמואל:
אנו צריכים לראות האם אפשר לשחרר מספר כזה של אנשים בעבודה. בשני החודשים הקרובים העבודה מאד מרובה. –
שמואל חושב שהחשבון אשר הוועדה עשתה אותו הוא מוטעה. פה יהיה קשה להוריד את הסכום פרודוקטים בכלכלה ולהוסיף אותו שם. הוא מציע שתבוא עוד חקירה בקשר עם זה.

יהושע כ.:  אין הרבה להוסיף לדברי פודי. פודי מסר את הדברים אחרי משא ומתן עם וועד הפועל. אם להוריד את הסכום הזה אשר צריכים לעשות הבראה האנשים אשר בין כה ובין כה צריכים לנסוע החוצה להבריא, ואם לסדר שנפריש את סכום הפרודוקטים מהמטבח הכללי, אז אין להתנגד לזה.
אך יש ספק האם יוכלו לצאת מעבודה כל כך הרבה אנשים במשך חודשיים.

פודי:  חושב שבעוד עשרה ימים נתחיל בהבראה.

אליהו:  רוצה להעמיד עוד פעם את שאלת עבודתו במוסד בשנה הבאה.
נדמה לו היה שהחלטנו פה החלטה פרינציפיונית. שאלת עבודתו של אליהו עמדה כך, שבשנה הבאה יכול להיווצר מצב שיכריחו להסתפק בשני כוחות הוראה.
ובכן באופן כזה חשבו שאליהו יצטרך לקבל את הקבוצה של גיטה + הילדים שיבואו מהגן השנה, אליהו לא הסים לעבודה זו כי הוא חושב שבשביל ילדים קטנים אלה הכרחית מורָה. קבוצה לימודית אחת עם ישראל, קבוצה לימודית שניה קטנה בשביל המורה, ובשביל אליהו אי אלו מקצועות. הוא גם היה מוכן לעבד בבית הספר אי אלו עבודות גם טכניות, מבלי לקבל כיתה. השאלה אם הקיבוץ מסכים באופן פרינציפיוני שאליהו יקבל את העבודה בבית הספר באיזו צורה שהיא. בכוון זה מסרו גם את הדבר לחפציבה. אליהו יכול מתוך עמדתו להסכים לכל עבודה חלקית בבית הספר, כי הוא יודע שהשפעתו בבית הספר תהיה בכל זאת שלמה – וזה כך אם זה יהיה הכרחי מסבות טכניות.
אך הוא אינו יכול להסכים לזה לעבוד עבודה חלקית מפני שאין בו אמון בתור מורה, אין שום בטחון ביחס לשנה הבאה מי יהיה חֶבר המורים, אנו דיברנו על העבודה בשנה הבאה לא בצורה די מציאותית, אך יכלנו לחלק את העבודה איך שהוא כך שהעבודה הלימודית תתחלק בין ישראל והמורה, ואי אלו עבודות מלאכה וכו’ יהיו בתפקידו של אליהו.
אליהו רוצה כעת לברר את עמדתו בעבודה זו ביחס לחברותו בקיבוץ. הוא אינו רוצה לעבוד במוסד בתור חבר קיבוץ. יש לזה טעמים אובייקטיבים וסובייקטיביים.
הטעם 1 האובייקטיבי הוא עמדת המורים בין המשקים והסולידריות בין חבר המורים לו עמדת המורים הייתה אחרת.
עמדת המורים היא קשה כאן במובן החברי ובמובן החברותי; ובכן יש לפחד בעד הסולידריות בין חבר המורים אם אחד מהם יהיה חבר הקיבוץ.
המשא ומתן וכו’ בשאלת החינוך היא בשני הקיבוצים קשה, תמיד יש בין שני הקיבוצים הבדלי דעות כאלה אשר משפעים מאד על מהלך העבודה בבית הספר.
למשל על השאלה בתוכנית העבודה במשק הוא היה נכנס לסדור העבודה בחפציבה בכדי להכיר שם את המצב.

לשיחות החינוך אין החופש הזה להיכנס לשיחת הקבוצה למרות שזה לפעמים הכרחי.
הטעם השלישי זה חשבון ההוצאות של המוסד.
במשך השנתיים האחרונות לא היה אף אחד אשר היה במשהו מעניין שחשבון ההוצאות יהיה קטן כלפי המשקים. החשבונות היו אי ראליים בהחלט. ההבדל אם הוא יעלה למוסד 6 לא”י, אם הוא לא חבר הקיבוץ ו 8 לא”י. אם הוא יעבוד בתור חבר הקיבוץ הוא מוכרח להגיד שלהיות חבר במשק מבלי כל אפשרות להשפיע על מהלך במשק זה מוכרח להיות איש אשר מסכים למפרע ב90% למהלך הדברים במשק, ומפני שהוא אינו מסכים למהלך במשק – הוא אינו יכול להיות חבר במשק הזה.
רצונו לעזוב את הקיבוץ התעורר בקרבו כבר מזמן והוא לא עשה את זאת מכל מיני סבות גם פרטיות. בין אלה הסבות, אחת היא שהוא הרגיש שבנוכחותו הוא יכול לעזר הרבה לילדים. הוא גם לא יכול להעמיד את הדבר כך שהוא רק בתנאי זה יהיה חבר כאן אם יתנו לו אפשרות לעבוד בבית הספר, וכך הדבר עומד בעצם.
הוא אינו מסכים להישאר בבית אלפא כמו שהוא היה חבר במשך 5 שנים האחרונות, הוא רוצה להיות חופשי כמו כל מורה אחר בסוף השנה, אם הוא לא יעבוד בבית ספר ילך כמו כל מורה אחר.
יש הרבה תפישות כספיות וחומריות בקיבוץ אשר הוא אינו רוצה להיות חבר בהם. למשל בעמדת הקיבוצים ביחס למשכורת המורה בזמן האחרון, וגם ביחס לאורחים הוא אינו מרגיש את עצמו פחות חבר המשק בשאלות חברתיות ומשקיות אם הוא לא יהיה חבר המשק באופן פורמאלי.
הטעמים האובייקטיבים היו יכולים להספיק בשביל לברר את עמדתו שאינו חושב לאפשרי שבמצב של היום יעבד בבית הספר בתור חבר הקיבוץ.

שמואל:  אליהו כעת סבך את העניין הרבה יותר מאשר עמדו בשיחה שעברה.
כעת עלינו לברר האם הדברים האלה שהוא הביא הם באמת מונעים בעדו להיות חבר הקיבוץ. ראשית אליהו צריך לברר את חברותו בקיבוץ ואחר כך לדון על אפשרות עבודתו בבית הספר.

אליהו:  ברור שהקיבוץ לא יכול להחליט על עבודתו של אליהו בבית הספר אם חפציבה לא תסכים לזה.
אליהו הסביר להם את עמדתו והם אומרים שהם רוצים להיות מושפעים מהחלטת הקיבוץ, ואחר כך הם משאירים להם את חפש ההחלטה.

יצחק פ.:  חשב שמועצת החינוך אחרי ברור תעמיד לפנינו את נחיצות של אליהו בבית הספר ואז נחליט על זה. כעת אליהו בא עם שאלות המסבכות את העניין בטרם שמועצת החינוך הביאה לפנינו את הדברים.

אליהו:  מועצת החינוך וחבר המורים יש לפניהם תעודה לבחור חבר מורים כזה אשר תאפשר את העבודה לשנה הבאה. על כן הדרך היא כזאת שאנו באנו להחליט קודם על הסכמתו של הקיבוץ ביחס לעבודתו של אליהו.

אליעזר:  לא עמדה בפנינו השאלה של חברות של אליהו, אליהו בעצמו העמיד את השאלה מבלי לברר קודם את שאלת החברות, אלא העמיד את השאלה בתחום צר של הסכמה פרינציפיונית
כן או לא. הוא אינו מפחד מפני ההשפעה החינוכית של אליהו, היו אי אלו ספקות ביחס לעבודתו, בכל אופן מה שהוא יעשה שם זה היה צריך להתברר כשהדבר יהיה אקטואלי.
אליעזר חושב שיהיה יותר רצוי שבתחילה אליהו לא ינהל כיתה.
ביחס לחברותו של אליהו, זה אחד הגלגולים של חברותו של אליהו בקיבוץ בכלל.
אנו משתדלים שהמורה יהפוך במשך הזמן להיות חבר קיבוץ, ופה העניין עומד להפך. הוא אינו חושב את עמדתו של אליהו כעת לגלגול אחרון של היותו בקיבוץ, בכל אופן עמדתו של אליהו היא במובן ידוע מקלה עלינו.
אנו בכל אופן צריכים לעמוד מאחורי החלטתו ולאפשר לאליהו לעבד בבית הספר.

הודיה:
עמדתו של אליהו ביחס לחברותו בקיבוץ היא הפוכה לגמרי ממה שחשבנו. אנו חשבנו שאם נצליח להגיע לזה שהמורים יהיו חברי הקיבוץ, אז היו לא פעם מעמידים את דרישותיהם באופן אחר, דרישותיהם היו אולי יותר צנועות בהתאם לתנאי חיינו. אליהו לפי עמדתו כעת רק יקשה על המצב שנה הבאה.

יצחק פ.:  המורים אמרו לנו שנחוץ 2 מורים ואולי יתברר אם נחוץ עוד חצי מורה או לא. החשבון כאן לא חשוב אנו יכולים. חשוב כמה עולה לנו ילד בבית הספר, אם נברר שנחוצים רק שני מורים אז לאליהו לא יהיה שם מקום.

זאב בלוך:  אנו החלטנו החלטה ביחס לאליהו, והיא במקומה עומדת. בקשר עם חברותו, כל הביטויים הם רק בבחינת התלבטות. בנוגע לדברים חשבוניים יכול להיות ששם יש דברים לא מסודרים, אך קשה לתאר שבגלל הקלה בוכלטרית אנו נוציא איזה חבר מהקיבוץ. ברור שלמורה נחוצים לפעמים דברים נוספים, תנאים מיוחדים, וזה אפשרי אפילו אם הוא נשאר חבר קיבוץ.
בקשר עם החלק הסובייקטיבית. צריך להסיר את השאלה מהפרק עד שיתברר המצב במוסד.

אליהו:  אך הוא מוכרח לדעת כעת את התשובה מפני שהוא מוכרח לחפש לו עבודה בחוץ, אם לא תהיה לו אפשרות לעבד במוסד בצורה כזו כמו שהוא מתאר לו.
אך הוא אינו רוצה לשמוע את זאת שלא דברנו בשיחה אודותיו בתור מורה בבית ספר, כי אם בתור עובד שם סתם – בתור שמש.
הוא מוכרח לדעת את זאת שהחליטו שהוא באופן פרינציפיוני יעבד שם. איך שהוא יעבוד האם בתור מורה או לא זה התנאים יראו.

בולק:  כעת אנו צריכים לדבר על חברותו של אליהו ולא על עבודתו בתור מורה. אם אנו גומרים בזה שאליהו אינו חבר הקיבוץ אז ההחלטה הקודמת אינה עומדת והוא באופן פרטי מתנגד לה. לנו היה חשוב דווקא שאליהו בתור חבר הקיבוץ יעבוד* שם והשנית אם אליהו עוזב את הקיבוץ הוא אינו יכול להקנות לילדים את הערכים הפוזיטיביים של הקיבוץ אשר הוא עזב אותו. בדבר הזה יש סתירה והוא חושב שאליהו בכלל לא יכול להיות מורה בקיבוץ אשר הוא עוזב אותו, כי השפעתו על הילדים תהייה דסטרוקטיבית.

פילק:  ידוע שהיו לכולם ספקות ביחס להוראה של אליהו. –
אם אליהו מעמיד את שאלת חברותו בקיבוץ באופן כזה, אז השאלה דורשת ברור ממושך ואם אליהו מביא את זה שהוא צריך לחפש לו פרנסה לשנה הבאה, אז הוא בלי ספק צריך לעשות את זאת.

בונק:  שאל במועצת החינוך האם אליהו מקבל כיתה לשנה הבאה. החלטה כזו לא הייתה. החליטו שהוא יכול להיות מחנך בבית הספר, אך טרם החלטנו על זה שאליהו מקבל כיתה.

אליעזר:  כעת להגיד כך כמו שאמר* פילק זה לא far* ביחס לאליהו, זהוי עובדא שאליהו חשב לעזוב את הקיבוץ. הדעה שאליהו אינו יכול להיות מורה אם הוא אינו חבר קיבוץ היא לא נכונה.
הוא אינו רואה איזה ערך יש לזה לדחות את הברור לזמן רב; ולהגיד כמו פילק זה יארך זמן רב, בינתיים הוציאו את המסקנות.
צריך כעת להחליט האם הקיבוץ מסכים לתת לאליהו כיתה, אם יהיה צורך לכך. צריך גם החלטה מפרשת זאת. האם אנו מסכימים שאליהו יהיה מורה אם יהיה דרך בלי התחשבות האם הוא חבר הקיבוץ או לא, או עם התחשבות בזאת.

יצחק פ.: מוכרח לדעת קודם האם יש צורך לזה.

בולק:  רוצה שאליהו ינמק את סבותיו לעזיבה. הסבות שאליהו הביא לפנינו, אשר הן לא יסודיות.
וזה חשוב לנו לא רק מפני שזה שאליהו בא בחשבון בתור מורה, אלא בכלל על חבר שעוזב.

פילק:  האם אליהו קושר את עבודתו במוסד בשאלת החברות שלו בקיבוץ.

אליהו:  יכול להמשיך לעבוד בבית הספר ורק אחר כך לברר את שאלת חברותו.

אליעזר מציע לדחות את גמר השיחה עד אמצע השבוע.
המשך השיחה     שבת

15.8.1931

(ספר 7 עמודים 117-128)

אליהו: השיחה שעברה הייתה יכלה להספיק בתור הסכמת הקיבוץ להצעתי. הקיבוץ החליט יחד עם אי אלו ספקות על הסכמה לעבודתו של אליהו בבית הספר. אך ההחלטה הזו פגשה במועצת החינוך בפרוש כזה שהקיבוץ אמנם החליט על עבודתו בבית הספר אך לאו דווקא בתור מורה.
מהסבות האלה אליהו מוכרח לשוב לשאול על עצם תשובת הקיבוץ. השאלה הזאת דורשת ברור מוחלט בפרט ביחס העומד לבוא.
למה שהוא אינו רוצה להיות שם בתור חבר קיבוץ, הטעמים האובייקטיבים היו יכולים להספיק, אך הוא הוסיף עוד טעמים סוביקטיבים מפני למרות שאלה האחרונים הם לא דוחקים כל כך.
הוא היה רוצה שהטעמים האובייקטיבים יהיו שקולים בדעתם של החברים. הדעה שהתבטאה כאן שמוכרח להיות בתור מורה חבר קיבוץ בשביל להרכיש לילדים מושגים קיבוציים זו היא דעה מוטעית.
מכיוון שהטעמים האובייקטיבים הם יותר חשובים ועקר התכן שלהם שקשה מאד לעובד בבית הספר כשהוא חבר באחד המשקים, היה יותר קל אילו המורה היה חבר בשני המשקים. הוא היה מציע לקיבוצים שיקבלו אותו בתור חבר; החיים שלו החברותיים הם משותפים לשני הקיבוצים, זה היה הרבה יותר קל.
בכל אופן אלו הן שני הדרכים, הדרך השנייה הייתה אולי מרגיעה את החברים אשר חושבים שעזיבת הקיבוץ על ידי אליהו תשפיע באופן דסטרוקטיבי על הילדים.
ובכן השאלה היא כעת האם הדבר דורש ברור ארוך או יכולים להסכים לדרישה שלו.
הוא חושב שאפשר להפריד את שתי השאלות.

אנשל:  אפשר לסיים את הוויכוח הזה, מתוך כל הדברים אנו לא נגיע לשום ברור גם אליהו לא אומר לנו דברים ברורים. לדבריו של אליהו הוא אינו מתייחס ברצינות מלאה מפני שאליהו מעמיד את הדברים כך או אחרת לפי רצונו או רצוננו. אפשר להעמיד עוד הפעם את הדברים להצבעה. אמנם חשוב לנו שיהיו במוסד חברי הקיבוץ, בפרט אם נמצא חבר אשר רוצה לעבוד שם, על כן זה מעציב שהחבר הזה דווקא כעת רוצה לעזוב אותנו.
אמנם אין לי הפחד הזה מפני השפעה רעה מסבה זו על הילדים, גם כך תמצא להם הדרך. הוא מסכים שאליהו יעבוד בבית ספר גם לא בתור חבר.
יש צורך שאליהו יברר את עמדתו באופן ברור לגמרי. אם אליהו היגע לעמדה כזו אז הוא מוכרח להגיד לנו אותה באופן ברור מפני חשיבותו של אליהו. אפשר לכפר על הרבה דברים, על כן הוא מצדו מסכים לכל.

אפרים:  אינו מבין למה אנו עומדים להצביע עוד פעם על עבודתו של אליהו במוסד.

יוסף פ.: לעצם השאלה הוא מתייחס בשלילה.
הוא מתפלא על יחסיהם של אנשים שונים אשר קבלו ברצון את הצעתו של אליהו. פעם היה צריך להזהיר אותנו מפני החלטה חיובית בקשר עם זה.
הוא זוכר את המצב הפרוע השורר פעם בחברת הילדים, אשר אליהו היה צריך לשלט על זה, גם בהוראה אין לאליהו כוח הסברה מספיק. גם מה שמציין את כל עבודתו של אליהו הוא: חסר התמדה בכל דבר. איצ’יו אמר שחשוב שבמוסד יהיה חבר הקיבוץ, אם גם הטעם הזה איננו ואליהו פונה עורף לקיבוץ, אז האחיזה היחידה נאבדת, משום זה הוא מערער על ההחלטה בכלל ומבקש להעמיד מחדש את העניין להצבעה. אין לותר על זה שאליהו יגיד את הסבות למה הוא עוזב את הקיבוץ.

 

אליעזר:  הוויכוח מתחדש מדי פעם בפעם הוא רוצה לסכם את עמדתו.
הנימוקים שאליהו העמיד למה אינו יכול להיות חבר קיבוץ הם לא חשובים. גם מילק היה חבר קיבוץ לא פחות מאליהו ובכל זאת. –
אליהו חושב שהוא יהיה גם הלאה חבר במובן חברותי, ובכן כאן השאלה חבר במשק, וזה משונה כמו הצעתו להיות חבר בשני הקיבוצים.
ובכן לאליהו אי אפשר להיות חבר משק בזמן שאין לו השפעה עליו והוא אינו יכול להסכים לפחות ל90% לנעשה במשק.
החברים אומרים כל מיני דברים באליהו. אנו צריכים לתת לנו דין וחשבון בטרם שאנו באים לקנטר באליהו. היה הבדל ביננו ובין אליהו בעבר באותו החוג שהוא יצא, הגיל וכו’.
מאותם האנשים שיצאו מסביבתו ישנם עוד כעת בקיבוץ.
אליהו לא נשתרש בשום פנים במשק באופן ממשי כמו שהרב שלנו השתרש וזה מהסבות
שרמז למ-לר. צריך לתת לאליהו שנסה ואז השאלה של חברות יכלה עוד פעם לעמד אחרת(?). משום הגישה הזו לברר ההגבלות לא יכולות לעמוד ובכן הוא חושב שצריך להסכים להצעתו.
הוא חושב שאין סכנה כזו שהוא לא יוכל להנחיל לילדים ערכים קיבוציים, אם הוא אינו חבר קיבוץ.

איצ’יו:  השאלה היא גמורה, אין מקום לערעור על החלטה כל כך ברורה. אם צפה שאלה מחדש זה רק בקשר עם חברותו.
אם איש מדבר באופן גלוי יש לפעמים שמתעללים בו ואין רואים בו את הגיון הנסתר.
הרבה חברים עוברים על הפרינציפ של חברות, העדרם בשיחות וכו’. מתוך זה צריך להבין את זאת ולא להבין את הדברים באופן סכמתי כמו שבולק הבין את זאת.
יש לפעמים שהחוטים אשר קושרים את החבר לקיבוץ נחלשים ואז מקבלים כל מיני צורות הקשרים של הפרט לקיבוץ.
שקולים כאן דברים של הוי קיבוצי משותף במשך 10 שנים.
אנו את רעיון חברת הילדים שעבדנו להכרח של המציאות.
אחד הדברים החשובים זה חבר מורים, אם יהיו לנו מורים שיתחלפו ויגררו אחרי סנסציות פדגוגיות ולא יהיה להם קשר חיוני עם הנעשה כאן, אז הדבר לא יתקיים ולא יהיה הקשר הדרוש. על כן נחוץ גרעין קבוע ומתמיד של חבר מורים. נחוץ מורה אשר הוא קשור עם ההווי והעבר של החברה. הערובה של יציבות זה הקשר עם המקום עם העבר של החברה וכו’.
חברת הילדים עמדה אצלנו על פרשת הדרכים לפני כמה שנים. הדרך השנייה היא לבנות את חברת הילדים* על יסודות של אנשי המקום. במובן זה אליהו חשוב מאד. על כן הוא חושב שצריך להודיע לחפציבה על החלטתנו החיובית.

בולק:
אנו חלק של הפועלים החקלאים כאן בארץ וזה יותר חשוב מאשר הקשר עם ההיסטוריה שאיצ’יו אומר וכו’. בשעה שבאים ומודיעים שחשוב חבר מורים קבוע מאנשי המקום אז ישנה סתירה בזה להסכים כעת להצעתו של אליהו.
אם אליהו בא ומודיע שהוא עוזב את הקבוץ, אז אי אפשר לחשב את זה בתור חוט בינו ובין הקיבוץ אשר נחלש וישוב להיות חזק.
ילדי כפר גלעדי הם יכולים לשמש משל בתור קשורים למקום, (וזה היה)  וישיבים.

בנימין:  כנראה שהשאלה הועמדה בקשר עם שאלת חברותו של אליהו. שאלת חברותו היא לא צריכה כעת לעמוד בקשר עם שאלת עבודתו בבית ספר. אליהו בתור חבר צריך לתת לנו הסבר.
מוזר שאליהו אינו רואה את החשיבות בזה שמורה יהיה חבר קיבוץ. להפך שהוא רואה את זה בתור גורם מפריע בהחלט.
את ההחלטה הפרינציפיונית שקבלנו הוא אינו מחשיב אותה.

אליהו:  הוא עורר את השאלה הזו מפני שהחלטתנו נמסרה לחפציבה בצורה כזו שלא החלטנו לקבל כיתה בבית הספר. –

בנימין:  מתוך חוסר ברור הדבר מוכרחים לעמוד עוד פעם להצבעה.
הצעה אחת אומרת  שאליהו נכנס לבית ספר בתור עובד שלם במוסד.
הצעה שנייה  שאליהו לא יעבוד בבית הספר.
מציעים ראשית היום להצביע בשאלה זו באופן נפרד, חברותו ועבודתו בבית הספר,
מחליטים להצביע באופן נפרד.

אליעזר: מציע שאנו נחליט שאליהו יהיה מורה במוסד, אם יהיה צורך בכך.

שמואל ק.:  אחרי שהוא שמע את הנימוקים של אליהו הוא מתנגד להחלטה הקודמת.

צבי נ.:  הוא הצביע בעד הצעתו של אליהו, אך אחרי שהוא שמע שאליהו חושב לעזוב את הקיבוץ הדבר אצלו השתנה, הוא אינו מקבל את הנימוקים של אליהו.
חשוב לנו היסוד של חברת הילדים, אך כעת השאלה עומדת האם כדאי להגדיל את המוסד ולהוסיף לשני הילדים הגדולים עוד בכדי שתוצר כתה יותר גדולה ותהיינה שלש כיתות.

בנימין:  חושב שאין לקשר את שאלת עבודתו של אליהו כעת עם חברותו.

אליהו:  בשיחה האחרונה הוא הבין שהטעמים לעזיבתו אשר הוא לדעתו הסביר באופן מספיק.
הטעמים האלה לא אמרו לו עוד שהוא אינו חבר, כעת בשיחה זו אומרים לו שהוא אינו חבר. הרי היה ידוע שהוא הולך מכאן אם הוא אינו מקבל את העבודה בבית הספר. –
מה זאת אומרת להתנות את עבודתו בבית הספר עם חברותו בקיבוץ.

בולק:  אנו מאשרים שאליהו בתור חבר הקיבוץ עובד בבית הספר

מנדל:  ההיגיון של ההצבעה הוא שצריך לברר האם צריך לערער על הצבעה הקודמת או לא.

בולק:  השיחה מאשרת את ההחלטה הקודמת של השיחה בנוגע לעבודתו של אליהו
במוסד – ובתור חבר הקיבוץ.

איצ’יו:  מציע להצביע את הצעתו של בולק בתור תיקון והוספה להצעתו של אליעזר.

אליעזר:  מתנגד להתנות את עבודתו של אליהו במוסד בחברותו בקיבוץ.

אסתר ש.:  היא מתנגדת שאליהו יעבוד במוסד מפני שהוא ממשיך שלש שיחות לא הצליח להגיד את זה האם הוא רוצה להיות חבר הקיבוץ או לא.

מצבעים  התיקון של בולק על התנאי שאליהו רק בתור חבר יעבוד במוסד,  12-6 נגד הצעה זו.

מצבעים  על הצעתו של אליעזר שאליהו יעבוד במוסד גם בתור מורה אם יהיה צורך בכך. –

תוצאות     17 בעד. –

מצבעים   מי שמערער על ההחלטה הקודמת   10 קולות בעד ההצעה הזו.

מצבעים  מי נגד הצעתו של אליעזר   4 קולות.

שאלת בחירת מועצת החינוך

בנימין:  השנה יצא כך שאנו ניגשים לבחירות של מועצת החינוך מבלי שנמסר קודם דין וחשבון מפורט על עבודת המועצה הקודמת. את הדבר אי אפשר לדחות. המועצה החדשה מוכרחה כבר להתחיל בעבודה בקשר עם העובדים של השנה הבאה.
הוא מציע לגשת ישר להצעות בקשר עם…

אפרים: שואל האם למועצה הישנה יש איזה הצעות בנוגע לסמכות של המועצה ולהרחבתה.

הודיה:  מציעה לא לדחות את השיחה מפני שאין הרבה להוסיף גם בסמכות אין לחדש הרבה.

 

בנימין:  מציע למועצה החדשה את אפרים ריזנר, ואיצ’יו.

מצעים את הודיה
”    ”  דרור
רבקה ה.

הודיה:  מציע למחק את שמה מרשימת המוצעים מפני שהיא במשך השנה לא מצאה לה את הקשר עם המוסד ולא עם חבר המורים ולא עם הילדים.

בונק:  מועצת החינוך עסקה רק בשאלות אדמיניסטרטיביות, חשוב לבחור אנשים כאלה אשר יוכלו גם לעסוק בשאלות חינוך, אשר יוכלו להשפיע על חבר המורים ועל מהלך הדברים בכלל. הוא על כן אינו מסכים להמשיך בזה.

איצ’יו:  אין בכוחו למלא את התפקיד הזה אשר הוא אחד החשובים בקיבוץ.
התפקיד של המועצה יחד עם חבר המורים הוא להשפיע על הקיבוץ שזה יגשים את הרצון החינוכי שלו.

בנימין:  צריך קודם לסגל את הקיבוץ לדון ולעסוק בשאלות חינוך וזה תפקיד ראשי של מועצת החינוך.

הצעות.  אפרים ר., צבי נ., איצ’יו, דרור, הודיה, יולקה.

אפרים ר. – 22
איצ’יו    –  22
צבי נ.    –  6
רבקה    –  17
הודיה    –  11
יולקה    –
נבחרו      אפרים ר., איצ’יו, ורבקה ה.
שיחה

22.8.1931

(ספר 7 עמודים 129-133)

יהושוע כ.  מודיע שנתקבל מכתב מוה”פ של ההסתדרות בבקשה לשחרר את יוסף פ. בשביל נסיעה לעבודת החלוץ לחו”ל. הדבר הזה טעון ברור בקשר עם ממלא מקום בהנהלת הנטיעות. הוועד הפועל עשה צעדים וברר עם משה גולדנברג, עדין לא הגענו לפתרון השאלה.
יוסף פ. הוא ענה בחיוב על דרישת וה”פ שפנה אליו עוד לפני מספר חודשים. המצב העבודה כעת אינו כה דחוק שהיה מונע בעד אפשרות בתור שיחת קבוצת ענף, נסה להעמיד את שאלת החלפתו בהנהלת הענף. מציע כעת רק לקבוע את האיש בשביל הנהלת הענף.

משה ג.:  מצטער מאד שמעמידים בצורה כזו שהוא על ידי סירובו זה מונע בעד אפשרות של נסיעה. הוא מודיע שהוא לענף הכרמים לא יחזור, את הטעמים הוא מסר לוועד הפועל.

יהושוע כ.:  עד כמה שידוע לו אין דעה כזו בין החברים שצריך לעכב את יוזק, גם מבחינות חברותיות וגם מבחינה ציבורית כל השנים השתתף אחד מחברנו במשלחת להחלוץ.
אולם צריך לחתור למצא פתרון בשביל ענף הכרמים.
הוא אינו חושב שהסתלקותו של מושה היא צודקת והוא תובע מאת משה ג.

יוסף פ.:  הוא עוד לפני שנה רצה להכין* את הענף ולכונן חבר האנשים אשר יוכלו להשתתף בהנהלה. צריך להוסיף לענף אנשים קבועים. עומדת שאלה של הוספת אנשים קבועים, אנחנו תובעים שמושה ג. יחזור לעבודה וטרם השלמנו עם עזיבתו של ענף. –

קובה:  עדין לא בחרו מנהל ענף בשיחה כללית. מציע למסור את העניין לברור הקבוצה.

צבי נ.:  חושב שנגיע למסקנות יותר ברורות, אין כל אפשרות למסור לקבוצה את פתרון השאלה. מציע שהקיבוץ יבחר במשה ג. במנהל ענף אף על פי הטעמים של משה ולהחליט.

משה ג.:  מודיע שאם יחליטו על נסיעתו של יוזק בלי לפתור את שאלת ממלא מקום מחוצה לו, הרי יעמידו אותו במצב קשה.

יהושוע כ.:  אם יש מתנגדים שיוזק ייסע לעבודה בחו”ל – אין מתנגדים.

קנית הקומביין:  במחסני המוצרים מצעים לקנות את הקומביין עם כל החלקים בעד מחיר
350 לא”י. אנחנו צריכים לדאוג שהקניה תצא לפועל בהכי מוקדם מפני שיש להשער שעם הנה”צ תדאג אז תתקשר עם פירמות שטרם ידועות את טיב המכונה. דברנו גם שאנחנו קונים את החלקים האלה בשביל דישת אפונה תלתן ופשתה. תנאי התשלום השעורים מתחלקים לשנתיים. כמות השעורים תלויה בעקר בנו. יש סכנה שלא נוכל לקבל את התקציב בשביל מעלמת רחבה.
שאלת הריבית: בטח נצטרך לשלם ריבית בתוך לא יותר גבוה מאשר ריבית הבנקים.

מחליטים לגשת לקנית הקומביין מיד.

את המשקים האחרים יש לדחות את הקניה, שותפות במכבש בינינו ובין קבוצת ח”ב. מקריא את המכתב תשובה שלנו לחפצי בה. ומקריא את המכתב של חפצי בה המסכים לשותפות.
הוועד הפועל דן בדבר מכתב התשובה וקבל החלטה חיובית בדבר השותפות, יש לעמוד רק על תנאים אחדים.

טדזיו:  מחייב את השותפות היות שלא ברור במה דין נוכל במכבש. בקשר עם רכישת הקומביין אשר עלול לשנות את כל צורת העבודה, יתכן שנהיה נאלצים גם לקנות מכבש לקומביין.

קלוברג:  מתנגד לשותפות אשר מקשה הרבה בטיפול ובפקוח על המכונה. גם שאלת הוצאות עבודה לפועל שציין תהיה בלתי אפשרית ובפרט בחציר.

יצחק נ.:  מציע להיפתר מהשותפות היות שהנזקים מהשותפות יכולים בהרבה לעלות על הסכום שאנחנו צריכים להחזיר לחפצי בה.

יצחק פ.:  מציע לא להסתלק מהשותפות אלא לא לשתף אותם בכספי הפיצויים.

יהושוע כ.:  נשמעה כאן דעה שלוועד הפועל לא הייתה רשות לכתוב מכתב. אולי מובנת המשאלה לא להיות שותפים עם חפצי בה שמוכנה, אולם יש טעמים אחדים שלא הייתה באפשרותנו להסתלק מהשותפות. מוסר פרטים על משא ומתן בהנה”צ בדבר רכישת מכונה.

מנדל פ.:  יש רק שתי ברירות או להסתלק מהשותפות ולהחזיר את הכסף או להחזיר את הכסף.
מציע להכניסם לשותפות.

צבי נ.:  מציע להכניסם לשותפות אולם תומך בטענותיו של יצחק פ.

אשר:  מציע לקבוע תאריך של השותפות, מציין השריפה.

דוד כ.:  מציע להכניס לשותפות ובעניין כספי הפיצויים להתחיל בברור, אם יתברר שהכסף מהמכונה לא יספיק לרכישת הקומביין – עלינו לדרוש מחפצי בה שהם יותרו על (ה)חלקם בכספי הפיצויים.

יהושוע כ.:  מציג את שאלת שותפות במכבש –
הצעה   8 נגד שותפות  14 בעד שותפות. מטילים על וועד הפועל תנאים מפורשים בדבר יסודות השותפות.

הצעה של מנדל פר. המחייבת לשתף את קבוצת חפצי בה בכספי הפיצויים.

אליעזר.  מציע להטיל על וועד הפועל לאחוז בצעדים הדרושים בכדי להשתמט מהשותפות.

שיחה בדבר בה”ס

26.8.1931

(ספר 7 עמודים 134-138)

רבקה ה.  הודעה:  משתוממת שנבחרה למועצת החינוך בזמן העדרה. קשה לה לקבל את התפקיד מפאת עמדת הקיבוץ ביחס לשיחות משותפות העלולות להביא תועל לבית הספר.
הטעם השני הוא המצב החברותי.

בנימין:  1) את שנת הלימודים התחלנו באיחור של חודשים מפאת איחור בסידורים ומפאת מחסור של תנאים עבודה בשביל קיום החברה. חוסר יחס רציני וקטנות השגה של הקיבוצים למלא אחרי הדרישות המינימליות הקשו על עבודה וגרמו להתמרמרות רבה.
השאלות השוטפות הן היו שאלות ארגוניות – וכלכליות. בראשית השנה נתקלנו בשאלות כספיות שונות. פרטים בשאלות אלה ימסרו בקשר עם מסירת המאזן של ח”י. קבענו דמי כניסה לילדים שהיו צריכים לסלק את השקעות המרובות שנעשו ע”י הקיבוצים* בראשית השנה.
דבר שני אשר העסיק אותנו היה קבלת ילדים חדשים.
בראשית הקיץ התעוררה שאלת הספקה. הספקה הייתה מסודרת בצורה כדלקמן: הקבוצים ספקו את הצורך בילדים מתוך הקומונות שלהם וזה היה גם פגם, גם מעשי וגם חינוכי.
במשך השנה נתגלתה אפשרות של עבודת יד.
הלימוד אמנם נפסק מפאת קושיים טכניים.
התפקוד המקשר בין הצבור ובין המוסד.
התפקוד הזה המועצה לא יכלה למלא כראוי וזה מפאת האופי של חברת-ילדים. האופי של שאלות החינוך הוא גם כזה שאינם עלולים לערר עניין אצל אנשים העומדים מחוץ למוסד.
גם העדר חבר שלהיות הייתה גישה ישרה יום יומית למוסד. גם חבר המורים לא עמד למינינו.
לא עזרו לנו החדירה* לשאלות ולחיי החברה. דיני וחשבונות על הלימודים נמסרו רק בסיום השנה. גם בשאלה הזו לא הצלחנו לחדור. הוא מציין את שיחת המועצה עם חן, מפקח בתי ספר מטעם וועדת התרבות.
נעשה ניסיון מטעם המורים לעורר ולהעלות שאלות החינוך אולם הניסיון הזה נתקל באי הבנה ולא אפשר המשך קבוע ורצון.
חשוב שהמועצה תחדש את המוסד הזה ותשקוד על הגשמתו והתמדתו.
להגדרות תפקדי המועצה:  יצירת קשר בין המוסד ובין הקיבוץ. ולהתחקות על המתרחש במוסד.
המועצה צריכה לחתור גם למצא את הקשר עם הציבור הרחב כמו עם מוסדות של וועדת התרבות, פגישות מורים ועוד.

רבקה ה.:  אני שואלת איפו התגובה על הודעת.

אליהו:  מודיע שהנימוק שהעדר של רבקה לא היה יכול להיות נימוק מספיק באישור, המועמדות שלה עמדה לפני זמן.

בן-אפרים:  גישה קולקטיביות רעיונית. צריך פעם לגמור עם פסיחת שני סעיפים, או שהקיבוץ מאוחד במובן רעיוני או שהוא מפולג. לפי דעתו הקיבוץ מפולג במובן הרעיוני.

בנימין:  יש הבדל דעות בין הדברים ובין הצעות של המועצה ובין הצעות של קבוצה. הוא מתנגד להנהלה משותפת ותומך בשיחות משותפות. הוא לא מחשיב את החשדים.

 

 

אפרים:  צריך להשיב את דברי חפצי-בה למסלולם הנכון. הוא דורש אומץ לב לדברים של המשלחת שהם נסתמכו על דברים שנפלו בשיחה שיש הסכנה של סירוסים.
צריך להשיב לדברים של חפצי-בה בקשר עם חששם למגמות של פרוק של שותפות באשר הוא מתנגד לפריקת מסגרת הקיבוץ בשאלות החינוך. הוא מבדיל בין האופי ומטרת השיחות באמצע השנה ובין השיחות בסוף השנה.
הוא רואה הבדל בינינו ובין חפציבה לא רק בשטחים פוליטיים אלא גם בשטחים חברתיים.
אינו מתעלם מהנושאיים הפנימיים אולם אין צורך להוסיף קושיים נוספים. הדברים מתקבלים לאור ההיגיון הפשוט, מתעלמים מצפיה לנולד.

אפרים ר.:  אנחנו מאושרים בזה שאנחנו חופשיים בשאלות, בנימין רוצה לחפות עלינו מרות שאיננה הכרחית.

קובה לנס:  הוא חושב שהדברים אינם נחתכים בפורום הקיבוץ. הוא חושב שהופעת חבר-הקבוצה בשיחותינו עלולות להשפיע, אולם טעה בזה.

רבקה ה.:  חושבת שעל גורל השותפות בשאלת בית הספר צריך להיות הוכרע רק אחרי שיחות משותפות.

אנשל:  מציע להסכים לשיחות משותפות באמצע השנה, ולבירורים נפרדים בסוף השנה.

יוסף פ.:  דרכו של בולק היא קלה מאד. הוא מגשים את דרכו בעקביות*, בשבילו הקיבוץ הוא קולקטיב חקלאי ותו לא. הוא עצמו חרד לעתיד אם בכלל יש בכוח הקיבוץ לכלכל את ענייני החינוך, ואם בכל זאת הוא מאמין אז רק בתנועת הפועלים והתנועה הקיבוצית. היות שהוא מאמין בכוחה של תנועת הפועלים ושל תנועה קיבוצית, והוא אינו רואה את ח”פ כשותפה לתנועה הקיבוצית הוא אינו מתכון לניגודים פוליטיים אלא להבדלים בתפיסה ומהות החברותית.
הוא רוצה לעצמו להשאיר את האפשרות לבחון את יסודות השיתוף מחדש בכל השנה היות שהתפתחותה החברותית של ח”ב היא עטורה ערפל.

בנימין י.:  מבקש הצעות בקשר עם שותפות המוסד ושיחות משותפות.

הצעת בלוך:  הקיבוץ קובע שאין כל יסוד לפרושים שהחלטות הקיבוץ.

15  בעד    9  נגד    בעד ברור עמדתנו בקשר עם שיחות משותפות.

שיחה כללית

27.8.1931

(ספר 7 עמודים 139-146)

שאלת הכביש –

יהושע:  שאלת קנית טריר –
בעניין המכוורת. התנהל משא ומתן בדבר מסירת המכוורת בחכירה לקבוץ בחדרה.
אנו צריכים כעת להחליט על התנאים של החכירה הזו. עלינו למסור להם את המכוורת לשלוש שנים. יש לנו כ 80 כוורות עם נחילים. כל הרכוש הוא רשום בתור ערך של 250 לא”י.
כעת שוויה של המכוורת הוא כ 140-150 לא”י. אנו מוסרים להם את המכוורת לאחריותם. את העברה על חשבונם. אנו דורשים 18-20 לא”י לשנה אמורטיזציה בעד המכוורת.

דוד כ.:  לתנאי החכירה. מציע להתייעץ עם מומחה בנוגע להערכת המכוורת.
שנית אי אפשר למסר לקיבוץ לא מושב אשר כוח הערבות שלהם היא קטנה, רכוש כזה, אשר במקרה הכי טוב אפשר לקחת אותה חזרה, באיזה מצב שהוא.

אנשל:  הקיבוץ הזה הוא אחראי. אם נבוא להסכם אתם אז אפשר למסר להם את הרכוש הזה.

מושקו:  יש מוסדות אשר מטפלים בקיבוץ הזה המרכז החקלאי, הקבוץ הארצי גם לו יש חובה ידועה. הם יכולים לקבל את הערבות המוסרית.

אליעזר:  במקום לשאול את בנק הפועלים האם הם ערבים בעד הקיבוץ הזה בחדרה, אפשר לשאול אותו האם הוא ערב בעדנו.

יצחק פ.:  אנו שוכחים שאנו מעוניינים להתפטר מהמכוורת, על כן עלינו להעמיד גם תנאים קלים. דוד רוצה להבטיח לנו איזה ערבות מינימלית. ובכן אנו מעוניינים להעמיד להם תנאים קלים ויחד אם זה להבטיח לנו איזה שהיא ערבות.

צבי נ.:  אנו צריכים איזה שהוא אדריסת שהיא תהיה אחראית. –
הוא מציע לקבל את התנאים של דוד.

פילק:  הקיבוץ הזה מקבל הלוואות מכל מיני מוסדות והוא גם בעל כביש כעת, אנו יכולים למסר את הדבר לידי הקיבוץ הזה.

דוד כ.:
זה נהוג בצבור הפועלים שמוכרחה להיות איזה ערבות כספית. הקיבוץ במושבות לא מקבלים אף פרוטה אחת מהמשביר או מתנובה בלי ערבות מנותני העבודה.
בנק הפועלים נתן כעת הלוואות לאיזה קבוצה לא מישבים בשביל הקמת משק עזר. הבנק בוודאי היה מסכים לתת לקיבוץ זה ערבות של 40-50 לא”י בשביל המכוורת.

דרור:
חושב שדוד צודק, לנו גם אסור למסר את הרכוש הזה בלי ערבות ובלי הסכמה של ההנהלה הציונית.
אם לקיבוץ הזה יש איזה שהוא רכוש וקרדיט אז אנו יכולים גם לקבץ שטרות של הקיבוץ הזה.

סלומניצקי:  מסכים לדעתו של דוד. אנו יכולים גם למכור את המכוורת. אנו בחרנו בדרך השנייה של חכירה כי אנו רוצים לקבל בעוד איזה זמן את המכוורת בחזרה.
אנו צריכים איזה שהיא ערבות גם במקרה של שריפה. יש גם שאלה של גדול והתרבות הנחילים.

 

משה:
אנו צריכים ערבות גם בעד טפול המכוורת וגם בעד אסון, מציע מתוך דמי חכירה ורווחים של הקיבוץ להפריש סכום להבטחה בפני שרפה וה”פוליס” יהיה אצלנו. מלבד זה צריך איש שלנו לבקר את המכוורת כל חצי שנה.

מתקבלת  הצעה כללית של דוד שהוועד הפועל ידאג לקבל ערבות אפשרית בשבילנו והכי פחות נוגעת באינטרסים של הקיבוץ בחדרה.

רוחמה:  מעוררת שאלת חוסר אקונום ודורשת קביעת איש לעבודה זו.

יהושע:  יש גם לוועד הפועל לקבול על חוסר אקונום. הנה לא מספיקים הפרודוקטים שהוכנו בשביל חודש שלם. דרשנו מממינה באופן תכוף שהיא תשוב, עד אז אין לנו אפשרות לפתור את שאלת האקונום החדש.

צבי:  מציע לבחור ברוחמה לאקונום לזמן הקצר עד בחירת אקונום לשנה שלמה – מקבלים.

יהושע:  הוטל על הוועד הפועל לדאוג להצעות מועמדים למסדר עבודה. אנו באים אחרי בירור כמעט בלי הצעות. ניסנו לברר אם טדזיו ימשיך, אחרי בירור איננו יכולים להציע לפני הקיבוץ את מועמדותו של טדזיו. לא מצאנו הצעה אחרת מאשר להעמיד את הקנדידטורה של פילק. אחרי שנפגשנו עם פילק נוכחנו שהוא מסרב ועל כן הצעתנו זאת כנראה נופלת למפרע. מלבד זה אין לנו הצעות ונמסור לשיחה לדאוג בעצמה להמצאות איש לסדור העבודה.

משה:  מציע את אפרים ריזנר.

איזיק ס.:  בשנה העברה התחלנו בבירורים יסודיים על מצב המשק ולא המשכנו אותו. בינתיים הדברים בארגון המשק אינם מסתדרים וקשה להמשיך כך. סדור העבודה שעוסק רק בסתימת חורים ולא הנהלה שמרכזת את המשק ומכונת אותו. מינימום שדרוש בשביל מסדר עבודה זה חקלאי טוב ומכסימום אורגניזטור טוב. מציע קודם להתחיל בבירור יסודי.

טדזיו:  אפשר להציע את משה גולדנברג אם נמצא אפשרות לדאוג להנהלת הנטיעות.

קובה:  תומך בהצעה של אפרים ריזנר. הבא בחשבון כאן זוהי ההכשרה האישית, כי ממילא אין איש שיהיה בקי יותר מאשר בענף אחד.

דוד כ.:  אין להתפלא על זה שקשה לנו למצא מסדר עבודה חדש.
כל זמן שממלא התפקיד הקודם ממלא היטב את תפקידו צריך ללחוץ עליו שימשיך אותו הלאה.
לכל המוצעים יש יתרונות שלו וחסרונות שלו על כן יש עוד לחכות.
איזיק טועה אם הוא מאמין שנמצא איש אשר הוא יחידי מבחינת הידיעות שלו והיה מסוגל לנהל את המשק. צריכה להיות למסדר עבודה איזה מושג על כל דבר המתרחש במשק.
למסדר העבודה יש כמה תפקידים קשים מאד והוא זקוק למוסדות עוזרים, שהם הוועד הפועל.
הוועד הפועל עד כה נכנס מעט מאד לשאלות העבודה. הכרחי שתהיינה פגישות של מנהלי ענפים אחרת לא יחכן סדור מוצלח של העבודה.
התוקף של מנהל ענף וסרוב מצד אנשים אלה, שני דברים המעכבים את התוקף של מסדר העבודה.
במוסד הזה העוזר לסדור העבודה אפשר להימנע מכל מיני לקויים. יכול להיות שפגישות מנהלי ענפים יגרמו לכך שסדור העבודה השבתי יהיה מיותר, אז האינפורמציות על המצב תימסרנה לחברים בשיחה הכללית. –
בכל אופן מוסד כזה של מנהלי ענפים מקל מאד על בחירה של מסדר עבודה.

 

 

צבי נ.:  המשק אינו מתנהל לפי דרישותינו. וועדת התוכניות הייתה הוועדה הכי מוצלחת בשנה העברה, היא הכינה את כל התוכניות לתמונה מלאה, אך חסרונה הוא בזה שהיא לא פעלה כל השנה ולא בקרה האם התוכניות האלה גם מתמלאות בסדר. –
זה בטוח שמרכז משק, כמו שאנו מתארים לנו איננו בנמצא.
היחידי שמחוץ לסדור יום יום הקיף גם את השאלות הכלליות של המשק הוא מנדל ריזנר. – כעת גם הוא לא היה מספיק, כך שר עם כל הפרובלמות שקמו בזמן האחרון.
היה רצוי מאד שמסדר העבודה ימשיך יותר משנה אחת בכדי שיוכל לחדור לתוך כל שאלות המשק וגם להשפיע בהרבה על מהלך העניינים. צריך להיות ברור לנו שאם כעת נבחר באיש זה, לא יהיה לשנה אחת.
חשוב שזה יהיה איש אשר במובן אישי יתאים לתפקיד זה.

סלומניצקי:  הצעות שלי של דוד כ. וצבי נ. הן לא הרבה אחרות משלי. הם רק לא גומרים את הדבר עד הסוף. כל זה מה שנאמר מוכיח שצריך להיות איש אשר ירכז את כל העניינים. האיש הזה צריך לראות את התנודות במשק וצריך לשמר שהתוכניות תתמלאנה.
שמואל צריך להמשיך בתור מסדר עבודה ודרור צריך לעמד לצידו בתור כוח מרכז.
כדאי להזכיר את שאלת המים, אשר טעונה לסדור נכון במשך כל השנה, ואין איש שיטפל בזה.
צריך לבחור מרכז יחד עם מסדר העבודה.

שמואל ק.:  שאלת בחירת מסדר עבודה איננה בקשר עם הדברים האלה ועמדת הלאה על סדר היום.

מנדל פ.:  מתנגד להצעתו של אפרים ר. בתור מסדר עבודה.
הוא כבר מזמן יצא מהגה המשק וזה יהיה לא נכון לבחור בו.

אפרים ר.:  בזמן שהיצעו לחכות למנדל הוא התנגד לזה. כי לא היה בטוח האם הוא התגבר והשתחרר מכל הגורמים אשר הניעו אותו להתפטר מתפקידו אז לפני שנה. יכול להיות שבשיחה פרטית אתו יתברר שלא צריך להביא את ההצעה הזו לפני השיחה הכללית. בכל אופן אם עומדת הקנדידטורה שלו – של אפרים, שהוא חושב את עצמו ללא מוכשר לכך.

שמואל:  מעמיד את השאלה הזו להצביעה. האם צריך לחכות לשובו של מנדל ר.

הרב מתנגד לכך.

מעמידים את השאלה להצבעה

המועמדים, פילק, אפרים ר., משה ג.

פילק – 5, אפרים ר. – 21, משה ג. 1.

שיחה כללית

29.8.1931

(ספר 7 עמודים 147-150)

הרפתנים דורשם להעמיד את שאלת קנית פרות.

מחליטים להעמיד את השאלה מחר בסדור עבודה.

יהושוע כ.:  מוסר את הנימוקים נגד קנית פרות בגניגר מפאת המחלה השוררת שמה שהיא עלולה להמיט סכנות רבות עלינו.

משה ג.:  היום המשכנו את המו”מ בדבר אדמת אשכוליות*. פנינו לפני חודשים למשקים בדרישה למסור לנו חלקת אדמה בשביל אשכוליות. כשפנינו לתל-יוסף הם קבעו את התשובה שהם אינם בטוחים אם אין אצלינו אדמה מתאימה בשביל אשכוליות. הם דרשו וועדה שהיא תחקור את אדמת בית-אלפא, הוועדה שהזמננו היגע לכלל דעה שאין אדמה מתאימה. פנינו לתל-יוסף שנית והם הביעו את כוננות למסור את חצי – הסכום של אדמה, יותר מזה לפי דעתם לא מגיע לנו מאתם והם מציעים לנו לתבוע את יתר אדמה מעין חרוד.
אנחנו התנגדנו לפתרון כזה ולא יכולנו להגיע לעמק השווה. למרות זה הם דורשים הבטחת כמות מים בשביל 100 ד’ מטעים, לקבל כמות אדמה מאדמת קומי, להחזיר את הצריפים מחברת ילדים, ולאפשר לנו את השקאת כרמים בתל-יוסף.
הוא מציע לסכם בצורה כזו לא לקשור את דרישות כתנאי בתור קבלת קרקע, לדרוש את 87 דונם ביחס לכמות המים לאפשר להם להשקות שטח כזה ששני המשקים ישקו את מטעי אותו השנה.

יציק:  הוא זוכר את השתלשלות הדברים בצורה כזו, רק לפני מספר שבועות הוצגה לפנינו השאלה של מים להשקאת מטעי תל-יוסף, אנחנו עשינו את החשבון והיגענו למסקנות ידועות, אולם רצינו לשמוע את טענות חל-יוסף.

משה ג.:  אנחנו הגענו אחרי ברור את שאלת המים לכל דעה ששאלת המים תהיה קשה ויכניס אותנו למצבים קשים, אולם כדאי לנו לותר על כמות המים בכדי להקדים הכנסה של שנה אחת.

מנדל פ.:  בקשר עם ההסכם של מים לא התנינו שום תנאים מפורשים, הוא נוטה להצעה של משה.

צבי נ.:  הוועדה הזו שהיא בחנה את שאלת השקאה הוברר לנו דבר אחד, אין לנו כל יסוד לקבוע באופן ברור את כמות המים, אולם על פי הסתכלות אפשר לקבוע איזה דבר בערך. כל התנית של השקאה כזו אחר ותור על כמות מים לתל-יוסף יש בה הרבה קצוצים והיא מתוחה עד למאד.
חסרים בה הרבה גדולים שלא לקחנו אותם בחשבון כגון הרחבת גן וברחבת אספסת, כנראה לפי דברי שטרן שהתעלה לא תבנה עד סוף השנה.
הוא חושב שאי אפשר יהיה לנדוד עם תלתן לג’לוד מפאת קושי בהובלה וזה יוריד את מספר הקצרים. הוא חושב שלא צריך לגמור את המו”מ בינינו ובין תל-יוסף וכדי לדרוש התערבות של מוסדות כמו המרכז החקלאי והמחלקה להתיישבות.
אנחנו צריכים לשאוף לבטל החוזה, למרות כל החלטות שקבלנו לא עשינו כלום בנידון זה. לנו מגיע לפי כל המכוח את כל המים מריחניה והם הכרחיים בשביל לספק את דרישות הגדולים.

יוזק פ.:  בראשית דבריהם היה הנימוק הזה שהיו מעוניינים לרתום אותנו לדאגה בדבר החשת תעלת גלבוע. כל הברורים התפוצצה סביב שאלה של שטח מסוכם*. אי אפשר לפורר את השטח לגזרים. בנוגע לשאלת מים. יש טעם שאנחנו נשא בקורבנות בידיעת המחלקה בתנאי שאם נפתור את השאלה באופן יסודי דחינו השגת שטח מרוכז והשגת אפשרי של נטיעה השנה.
רק אם נשיג את האפשרות מיזים להתחלת* הנטיעה.

איזיק’: אנחנו בעוד שנתיים נגיע לשטח כזה כמו שהשנה שלנו ושל תל-יוסף. הוא רואה את האפשרות שאפשר על ידי עבודה רציונלית להגיע לפתרון.

דרור:  האופי הברור הוא שרוצים להוכיח שכמובן שאנחנו צודקים. זה מיותר צריך להיכנס למהלך המחשבות של הצד כנגד בכדי למצא את הנימוקים איך להסביר את דרישותינו. יש להוכיח* חזקה על אדמה ושום כוח לא יוכל להכריחם נגד רצונם לותר. –
בשאלת מים יכולה להיות להם טענה שנתחלק במים שאנחנו נקבל את המים בשביל החצירים מהג’לוד, אם החברים חושבים שאפשרי בלי קרבן או שהקורבן יוכל להיות* מי שהוא אחר.
למרות כל הכרזות עלינו לאחד את השאלה ולמרות כל הרצון מצדנו להפריד בין השאלות הוא חתם החוזה בדבר 50 דונם.
לחוזה אין כל ערך באשר הוא התבטל כבר ממילא. הוא מציע לא לותר על התביעה
השלמה של 63 דונם.

מנדל פ.:  מעיר הערה שאם יתברר המצב באמצע השבוע.

יצחק פ.:  אני נוטה שנותר על נטיעה השנה בכדי לאפשר לנו חפש פעולה, הוא מאמין שיש כוח שיכול להכריח את תל-יוסף לותורים. הוא חושב שאת החוזה הראשון אפשר לותר. הוא מציע לא להזניח ולהפקיר את הגדולים האחרים.

משה ג – מציע

המשך השיחה

30.8.1931

(ספר 7 עמודים 151-160)

עומדת שאלת קנית פרות. יהושע מתנגד מאי אילו טעמים שיקנו פרות בגניגר.

סבון:  אנו מחפשים בכל מקום פרות, יש מעט מקומות אשר באים בחשבון, רק נהלל
ועין טבעון – בעין טבעון אין כבר פרות בנהלל יש הפלה, על כן פנינו לגניגר.  בגניגר הפרות מתעברות קשה, אך עקרות אין. גניגר זה מקום הכי בטוח בשבילנו בכל המובנים. משתי הפרות שרצינו לקנות אותן מעין טבעון, אחת הפילה ועל כן זה לא בא בחשבון. מקרה דומה קרה בנהלל. בכלל מנהלל אסור לנו לקנות פרות מפני שזה המקום הכי פחות בטוח בארץ, במובן המחלות בפרט מחלת ההפלה.
ביחס לגניגר הדבר עומד לגמרי אחרת, מחלות אין שם, הכול רשום, אפשר להוכיח על כול דבר ולא לשמוע רק דברים מפי האיכר. ובכן המקום היחידי שבא כעת בשבילנו בחשבון הוא גניגר.
החשש הזה של יהושע שישנה שם עקרות הוא לא נכון.

יצחק פ.:  צריך לפנות למומחים ולא לדבר על זה בשיחה.

סבון:  הרפתנים בררו את הדבר ובאו לכלל הסכם נגד דעתו של יהושע.

חיים:  לפני כל קניה הרפתנים מבררים את השאלה. גם הפעם בררו ולא באו להחלטה, על כן החליטו להביא את זה בפני השיחה.
מחלת עקרות מדבקת לא קיימת בכלל. זה נכון שהפרות בגניגר מתעברות קשה רק אחרי
4-5 הרבעות. הקימו רק רעש על זה, אך כנראה אין לדבר יסוד.
חבל על כל יום, אנו צריכים למהר לקנות פרות מכל הטעמים.

סבון:  אם ישנם שאלה של זהירות אז בשום אופן לא צריך לקנות לא בנהלל ולא בגניגר.

שודרון:  סבון אמנם מכחיש את דבריו של יהושע, אך זה ידוע שישנן איזה מחלות הכרום, אשר הן הן הגורמים לעקרות, על כן הוא מציע לקנות פרות הרות. במובן ההפלה זה המקום הכי בטוח.

אישקו:  הוא מתפלא על יצחק פ. וכו’ על שאין הם רוצים לדעת באיזה תנאים אנו קונים את הפרות. סוף סוף אנו מוצאים המון כספים בשביל זה וכל אחד צריך להשתתף בזה.
זה ידוע שבנהלל ובעין טבעון צריך להיות זהיר מאד עם קניה. צריך אולי לברר בכלל האם כדאי במצב כזה אצלנו לקנות פרות. –
בשאלת גניגר צריך לנהוג זהירות יתרה ולהתייעץ עם רופאים וכו’.

תנחום:  אנו צריכים לקנות פרות ובטמפו, אך ביחס לגניגר יש עוד ספק, לפני שנה היו בגניגר 40% פרות אשר לא התעברו בכלל או באופן קשה מאד התעברו. שלחו לשם רופאים אך את הסבה לא מצאו. לא ברור לו למה גניגר רוצה דווקא למכור את הפרות האלה. יכול להיות שזה פרות טובות, אך בכול אופן צריך להיזהר מאד ולהזמין מומחים ולנהוג כל אמצעי זהירות.

אליעזר:  אם עומדת איזה שאלה מקצועית החברים למרות חסר ידיעות מומחיות צריכים לפי יכולתם להשתתף בזה. אנו נוכחנו כבר ליותר טוב לגדל פרות מקומיות מאשר לקנות פרות גזעיות, אנו בכול זאת מתוך הכרח נגשנו לזה. אך צריך לשקול היטב כל מקרה ומקרה.
העובדה שבגניגר פרות מתעברות קשה היא עובדה מעורפלת. על כן צריך לחפש כל אמצעי זהירות וצריך להתייעץ עם כל המומחים.

סבון:  בזמן שאין אפשרות אחרת מוכרחים לקנות גם בנהלל או בעין טבעון. אך לו הייתה אפשרות לקנות את כל הפרות בגניגר היה עושה את זאת.

שמואל ק.:  השאלה השנייה היא שאלת העבודה ברפת. לאט לאט הרפתנים עוזבים את עבודה וחדשים אין הרבה.
מצד אחד אנו הולכים ומוסיפים פרות מצד שני יש חסר אנשים לעבודה, תמיד יש רק כמה אנשים ספורים אשר נושאים בעול ולא נוספים אליהם.
השבוע המצב עומד כך שאין מי שיחליף את הרפתנים בשבתות. –
מוכרחים למצא כעת כמה אנשים אשר יסכמו להיכנס לענף זה, אחרת אין שחר לזה לקנות פרות נוספות. –

אשר:  שאלת העבודה ברפת היא שאלה קשה ונצטרך עוד לא פעם לשוב אליה, יש הרבה אנשים אשר מכל מיני סבות אינם מסכימים לעבוד ברפת, למרות שהם יודעים את העבודה ונחוצים ברפת. כעת ישנם – רק 4 אנשים אשר הם קבועים ברפת, בעוד איזה זמן יהיו הכרחיים 9 אנשים.
כעת הוא מציע שיכנס אחד הישנים ועוד שני חדשים אשר יתחילו ללמד לחלב.

חיים ו.:  הרפת למטה דורשת כבר כיום שלשה אנשים, כעת העבודה שם קשה מאד מפני שהוא היחידי הנושא בעול, הוא אינו מספיק להשגיח באופן ראוי על הפרות ועגלות, כעת בזמן שהופיעה הקדחת אשר הפילה השבוע 2 עגלות ופרה אחת.
על כן הוא מציע להכניס 2 אנשים מהישנים לעזרה ולעבודה ברפת. אחרת הוא מסיר מעצמו כל אחריות בעד מקרי אסון.

מניו:  רוצה להודיע שהוא אינו רוצה לעבד ברפת, הוא עבד 5 שנים ברפת וכעת הוא רוצה לעבד עבודה אחרת. הוא יודע שיש הרבה אנשים שהיו יכולים לעבד ברפת. לא צריך להיות כך שברפת יעבדו כל השנים אותם כמה האנשים.

חיים:  הייתה הצעה שתנחום מניו וסבון יכנסו לרפת.

תנחום:  הוא בטוח להרבה אנשים מהרפתנים אילו במקרה פנו אליהם לא היו מסכימים לעבוד ברפת, הוא חושב שאין לו כל אפשרות כעת לעבד ברפת מהסיבות הידועות.

צבי נ.:  חושב שמקום סבון ותנחום הוא ברפת.

שמואל:  יש חובה לאיש שהוא עוזב איזה ענף להכניס לאותו הענף בזמן שהוא צריך להחליף חבר שעוזב.
במצב הקשה השורר כעת במשק לא תתכן דרך אחרת.

תנחום: כעת

דורש בהחלט שיגשימו את ההחלטה שהייתה פעם ולא להכניס אותו מחדש לרפת.

שמואל:  אז כשהחליטו את ההחלטה הזו לא ראו מראש את הנולד. סתמו חור ישן נפתחו חדש. –

חיים:  יש הצעה שגם סבון יכנס לרפת.

סבון:  אין לו מה להגיד. –
הוא חושב שהקיבוץ הוציא אותו מהרפת מתוך איזה סבות. –
הוא עצמו היה מסכים לעבוד ברפת אך כמו שהדברים עמדו כאן בשיחה פעם, זה אינו מאפשר לו להמשיך ברפת.

צבי נ.:  אילו הייתה אפילו החלטה פרינציפיונית שסבון יעזוב את הרפת, כעת אפשר לשוב ולברר את הדבר הזה. אסור לנו להוציא חבר מענף באופן מוחלט. אם אין שאלת עייפות או מחלה גם סבון וגם תנחום צריכים לשוב לרפת.

שמואל:  לא צריך לשכוח שצריך גם להכניס מספר אנשים חדשים, זה צריך להיות התנאי של סבון ותנחום לכניסתם לרפת.

סבון:  לא חשב אף פעם לעזוב את הרפת, הוא גם במשך כל הזמן מתעניין בכל דבר הנעשה שם. – אז העמידו את הדבר כך שהוא רוצה כאילו להשתלט על העובדים ברפת, היו עוד איזה שאלות מקצועיות אשר התבדו. הוא רוצה עוד לחכות קצת כי אחרי כל מה שהיה אין לו כל אפשרות להיכנס לרפת. הדברים היו בשיחה וכולם קיבלו אותם.

יוסף פ.:  לאיש העומד באופן כזה בענף יש לו חובה ואחריות להיכנס לעבודה כשזה נחוץ.

קובה:  תמיד כשאנשים לא באים להסכם ביניהם הקיבוץ אשם בכול – גם כעת.
מניו לא צודק, היו די אנשים שנכנסו לרפת, את מיטב כוחותינו הקדשנו למקום עבודה זה. כול הישנים יש להם חובה אחרי איזה הפסקה להיכנס לרפת אם זה נחוץ – הקיבוץ מוכן לבקש סליחה מסבון או מי שהוא אחר. –

חיים:  בדרך הזו לא נגיע לשום דבר, לכול אחד יש סבות, אחד עבד 5 שנים ברפת, שני נעלב, שלישי נוסע, וכו’.
הוא מציע להרכיב וועדה שתמנה את האנשים מהעובדים הישנים, מחוץ לזה צריך להמציא מספר אנשים אשר ילמדו לחלוב.
בכול אופן במצב הנוכחי אי אפשר להמשיך.

גוסטה:  רוצה להיכנס לרפת אך היא כעת נוסעת לחדש או יותר להבראה עם בנה, אחר כך היא תכנס לרפת. ביחס להצעתו של חיים היא חושבת אותה להצעה לא מעשית, אי אפשר בבת אחת להכניס שטב של אנשים חדשים.

אישקו:  מציע שמניו יכנס כעת במקום גוסטה, לסבון ולתנחום לדחות את כניסתם.

שמואל:  כל זמן שהוא מנהל בפלחה קשה יהיה להכניס אותו בתור קבוע לרפת.

שודרון:  מציע שתנחום וסבון יכנסו לחדש ימים לעזרה לרפת ובינתיים יכנס מישהוא חדש.

שמואל ק.:  יש הצעה שמניו ימשיך גם בשנה הבאה לפלחה כי זה חשוב לא להחליף בכל פעם את ההנהלה בפלחה. לעומת זה ישנם אנשים שמסבות פרטיות אינם מסכימים לעבוד ברפת. במצב הנוכחי זה חובה אלמנטרית למלא אותה העבודה שיש הכרח בה.
אם כל אחד יכיר בחובה זו, הוא עצמו מוכן גם להמשיך בעבודה ולהבליג על כל הקושיים. –

סבון: מסכים לדבריו של שמואל, אם הוא יראה את ההכרח בזה הוא יכנס לרפת.

תנחום:  אין לו עוד אפשרות לשוב לרפת.

צבי:  זה לא נכון שדנו באופן לא רציני בדבר, אנו התייחסנו לדבר ביתר רצינות. –
הוא חושב שסבון צריך להיכנס לרפת כי הסבות האלה שהיו אז אינן יכולת לעמד כעת.

סבון:  חושב שלפי השיחות שהתנהלו בעניין זה תנחום צריך להיכנס לרפת ולא הוא.

שמואל:  סבון כעת עסוק בקניות על כן יותר נכון שתנחום יכנס לרפת.

תנחום:  מסכים להיכנס לרפת (מחיאות כפים).

סבון:  בכל אופן מוכרחים להכניס שני אנשים חדשים.

אנשל:  עד שלא תתברר שאלת המכוורת הוא אינו יכול להיכנס לרפת.

שמואל:  נתקבל מכתב מקיבוץ השה”צ בחיפה בו הם מבקשים אותנו שנקבל מהם שני אנשים להבראה. לרגל חוסר עבודה ומצב כלכלי גרוע אין להם אפשרות לכלכל את האנשים ולהבטיח להם את התנאים הכי מינימליים. על כן הם פונים לעזרתנו.

קובה:  חושב ששני האנשים האלה לא יעבדו יואכלו יחד אתנו ויקבלו את ההוספות כמו מקבלים החולים שלנו, באופן כזה הם לא יגרעו ממספר המבריאים בהבראה המקומית.