שיחת חברים
3.7.1932
(ספר 8 עמודים 5-8)
משה ה.: מציע בשם הוועדה לבקר מחדש את ההחלטות מהשיחה הקודמת על סמך האטמוספרה אשר נוצרה אחר השיחה. מביא לדוגמה את השיחות בין החברים וגם את המקרה אשר קרה בין בולק ואליעזר. לפי דעת הוועדה היה כדאי לבקר את ההחלטה האומרת שדרוש מספר קולות
של 2/3 בכדי לקבל חבר לקיבוץ וליחס את ההחלטה הזאת לכל המקרים מלבד האוטומטים. לאלה האחרונים צריך שנקבל את ההחלטה של רב פשוט.
בולק: לדעתי לא היה צריך להשתתף הלאה בשיחות אחר העלבון אשר נעלבים. כבודי וכבוד האנשים אשר גורשו ע”י השיחה מכריחים אותו להגיד את אשר מיגיד. אני מבין שהייתה כאן התנגדות שונה. כאשר ראינו את התנגדותן של הבחורות לסלה, הזכרתי לו ספור על יחסן של בקשות בית שמשרתות. ראיתי גם התנגדות של אנשים אשר רק לפני שנה נתקבלו בסך של שמנה קולות. הכול זה ישמש הוכחה להבא. לפי דעתי מצד חלק של חברים הייתה התנגדות מטעמים פוליטיים ובפרט בכדאי להתנקם בי באופן אכזרי. דעתי הייתה שאין יותר מה לברר. ההתנגדות לא הייתה גלוית לב. סלה רצתה לעזוב את הקיבוץ אחר שיחה עם אליעזר, אלא אליעזר השקיט אותה ומאחורי גבה הסית נגדה. (חברים מתרעמים על סגנונו של בולק ובפרט שאליעזר אינו נמצא בשיחה). (פונים לבולק שידבר בצורה שהחברים יוכלו לשמוע). אני חושב שאנשים אשר לא מרגישים עלבון במעשה אלא בדברי מוטב לא לענות להם. בולק מפסיק. –
אנשל: המעשה האחרון לא גרם לקריאת השיחה. אני רואה את הדבר בצורה רצינית. הדבר הזה נמשך זמן רב. כל הדברים של בולק וחבריו ידועים לנו מזמן. אם אנשים אשר ידעו שקדש אמצעים בשביל כל מיני הגרים, צריכים להיות ישרים גם בזמן שהדבר נוגע בהם באופן אישי. אנחנו לפני זמן כבר אמרנו שהיחסים החברותיים אינם בסדר ורצינו לבוא לידי הסכם, אולם חלק מאנשים לא רצה בהסכם. ורצו להשתלט ואפילו בשיחות הברור האחרונות השתמטו מלתת תשובה ברורה. לו הקיבוץ הלך בדרך הנכונה היה אפשר להחזיק שווי משקל. האנשים שוכחים את כל אשר היה בקיבוץ וזוכרים רק את הדבר שקרה בשיחה האחרונה. לפי דעתי כל אחד הצביע בשיחה האחרונה ע”פ מצפונו הוא.
כאן באו והאשימו אותנו בדברים שונים. אני מודה שכל אחד שקל גם את הצד הפוליטי. היום
אי אפשר לתקן את אשר אפשר היה לתקן לפני שנים. שוררת שנאה בין החברים ואני מתפלא איך האנשים עוד יכולים לעבור ברוח* אם על האסים החולה. קשה לראות מה שיצא מכל אותו המצב. עכ”פ עלינו לברר את הדברים בכדי למנוע בעד מצב פרוע ובפרט אם נתחיל להשתמש. אבל אם עוד רוצים לברר דבר מה אז היום המועד האחרון. ואין מקום לזרוק פצצות.
ביחס לקבלות אני חושב שהקיבוץ מוכרח להיות מורכב על יסוד בחירה אישית. הקיבוץ כבר זמן רב לא שולט על חייו וזה נשאר בידי קבוצות שונות. אני מרגיש שביחס לקבלות צריך להיות רק אופן אישי. יחד אם זה צריכה להיות גם גמישות ידועה. לפי דעתי מקומם של אנשי חברת הילדים איננו כאן. אני הצבעתי רק ע”פ מצפוני והלאה גם כן לא אכנע מפני כל איומים ודומה לזה.
אסור להמשיך לקבל חברים בצורה כמו שעשינו עד עכשיו. ביחס לסלה הייתה רק התנגדות אישית, אנשים התנגדו מכל מיני סבות.
קובה: אנשל דבר על השתמטות של השמאל משיחות הברור. אבל זה לא נכון. בולק פנה לוועדה בדרישה להמשיך את השיחות אבל הוועדה לא קראה לשיחה כי ראתה אפטיה מצד החברים.
פונה לאנשל בשאלה אם הרגיש מצד זרמים אחרים התנגדות פוליטית בזמן קבלות.
תנחום: מתפלא על שהפסיקו את בולק. אינו מסכים להרבה דברים של בולק אבל זה נוגע בו באופן פרטי וצריך לתת לבולק להמשיך לדבר.
משה ה.: השיחה אפשרה לבולק לדבר אלא הוא הפסיק מרצונו הוא.
בולק: אני הראשון אתנגד לאשמה אשר האשימו אותנו שרצינו להשתלט בכוח. הדבר נגע בו באופן אישי ואני הגבתי כמו שיכולתי.
צבי נ.: שואל את הוועדה מה השיחה צריכה לתת. מדברי מושקו הבנתי שהמקרה בין בולק ואליעזר הובא לקריאת השיחה. אני רוצה לדעת למה הוועדה מתכוונת בשיחה הזאת.
משה ה.: בזמן שרצינו לעשות רפרנדום נוצרה אטמוספרה קשה, הרבה אנשים לא רצו להשתמש ברפרנדום ואמרו שלא יסכימו עם המצב הזה. היום אנשים לאחר המקרה הרשו ממני שאקרא תיכף לשיחה. אני לא הסכמתי לכך. הוועדה חרדה לכל המצב אשר שנוצר, ומציעה לקיבוץ לקבל את האוטומטים ברב פשוט במקום 2/3.
אנשל: אנחנו צריכים הערב לשם לנו גבולות באיזה אנחנו רוצים לדבר היום. אם נתחיל בהאשמות לא נוכל לגמר אף פעם. אסור לנו ליצור אטמוספרה שלא תאפשר לנו את העבודה המשותפת. אנחנו כבר לא מסוגלים לברר את היסודות של הקיבוץ. מצד השמאל היו סבות אשר הביאו
בסוף דבריו של אנשל הכתב בפרוטוקול לא ברור. אבשלום.
פילק: מרוצה מאד מהשיחה הזאת: גם לא זניו הגיעו הש עות וגם אני השתתפתי בהצבעות ולי חשוב להסביר לאנשים את הדברים. אני הצבעתי בקשר את התוצאות והייתי רוצה שהתוצאות אלה תתגשמנה.
לפי דעתו קבלת סלה תזיק לקיבוץ. נשמעה האשמה מפי חברי השמאל שהשתמשנו בהזדמנות הזאת בכדי להתפטר מבולק. הייתי רוצה שבולק לא יהיה בקיבוץ, כי הוא הרבה גרם למצבו של הקיבוץ אבל לא הייתי אף פעם משתמש בדרך כזאת להוציא את בולק מכאן. איני נבהל אם מאשימים אותי בהשפעות פוליטיות, הגורמים האידיאולוגים לא פחות חשובים בשבילו מאשר סימפטיה או אנטיפטיה. אני מוכן להצביע גם רק מטעמים פוליטיים. אנחנו הצהרנו באופן גלוי את הסכנה מצד השמאל, אמרנו שישנם אנשים אשר תוכנית תוכניות איך להרוס אותנו כאן.
דוד כ.: מציע להצביע אם לתת לפילק להמשיך. אני מעונין בהמשך השיחה. הוועדה הייתה צריכה להוציא לפועל את ההחלטות. מציע להצביע אם לתת לפילק להמשיך.
קובה: מציע לתת לפילק להמשיך. מצבעים בעניין המשכת השיחה ע”י פילק.
הוחלט שפילק ממשיך.
פילק: הניסיון האחרון שלנו בשיחות הברור אשר בו הכשילו אותנו אנשים מסוג ידוע. אז אמרנו בבירור שיש כאן אנשים שהם תוכנית תוכניות איך להרוס את האפשרות של קיומנו כאן. לנו נחוצים עוד תנאים לקיומנו כאן. בולק הצהיר אז בפירוש שיש לו תוכנית להרוס ואנחנו לא שמענו הכחשה של הדברים האלה. היום יש לו הכרה ברורה כדי לבצע את תוכניתו. אני יודע שבהתמרמרות הזאת יש הרבה מזויף.
נגד סלה הצבעתי מטעמים אחרים, כי היא תגרום הרבה נזק לקיבוץ. הדאגה הראשונית של כל חבר היא לדאוג לשלמות הקיבוץ. מקרה כזה כבר היה בקיבוץ. בינתיים הקיבוץ התקדם ואבד את החוש של שמירה על הקרות.
אני ידעתי שסלה הופיע כבר בהתחלה בצורה כזאת שלא תוכל לעמוד על האופי הזה שאנחנו הצלחנו לשמור. אילו ידעתי שהיא תמצא כאן הדרכה נכונה כאן הייתי אולי מתגבר. לפי דעתו בולק היה כעת יחד אתה חודר גם לאותן הפינות אשר עדיין לא הגעו ההשפעה ההורסת של בולק. התנגדתי לסלה מטעמים חברותיים. אין כל שחר לבוא ולהגיד שהתנגדתי לה מטעמים פוליטיים.
יצחק נ.: מציע להפסיק. ההצעה מתקבלת.
צבי נ.: מציע להמשיך מחר.
אפרים ר.: לפי דעתי העוקץ הפוליטי הוא היה כאן מיותר. לפי דעתי בשאלות הקבלות האוטומטיות אין הרבה לברר. אני הועמדתי באוויר יותר טוב מאשר מגיע לי. לא כך לקיבוץ הארצי יש חרפה ביחס לקבלת אנשים מהשמאל. לו עמדה לפנינו שאלת קבלה הרבה חברים הייתי חרד לקבלת הרבה אנשים מהשמאל. בשאלת הקבלות האוטומטיות מכריע אצלי דבר אחר,
אי אפשר להתנקש בחבר. אני לא בלב קל הרימותי יד והצבעתי בעד חברים מהשמאל.
ביחס לקויף חייבים את קבלתו מתוק הערכת ערכו בשביל הקיבוץ. יש לי בטחון גמור שחברי הש”הצ לא הצביעו מתוך טעמים פוליטיים. האנשים האלה דרשו יותר מאנשים אשר עמדו להתקבל לקיבוץ. ויש לי ההכרה שרק ההקפדה שלהם היא אשר הביאה אותם לעמדות זו. ושהחרדה הפוליטית בלבד לא הייתה מספיקה בכדי להוציא חבר מהקיבוץ.
המשך השיחה של וועדת חברים.
4.7.1932
(ספר 8 עמודים 9-12)
שמואל קר.: אני מציע לגמור מוקדם לפני הבירורים הנדונים לעיל. את שאלת קבלת חברים וקבלת אנשים שיישארו במשק עד סוף השנה. לא מסכימים, ממשיכים בשיחת הבירור.
צבי נ.: רצוני להגיד, השיחה הקודמת לא הייתה מוצלחת כפי שתיארו אנשים. אשתדל להראות מדוע היא עוררה בי התמרמרות רבה. לפני השיחה כשסקרתי את רשימת הקנדידטים היה לי רושם, שהשיחה הזאת תהיה שקטה. הדברים שאמר אפרים ר. לא הייתה בשבילי הפתעה. ידעתי שישקלו את הקבלות במובן הפוליטי. לא אעמוד גם על הדברים של אנשל ופילק, התא של הקיבוץ הארצי רצה להקפיד בקבלת חברים. לא רצו לתת לשמאל לגדול. אם אנחנו חוטאים במפלגתיות הרי הקיבוץ הארצי ביותר.
לא ביחסים אלא מכניסים את המומנטים הללו בכל שטחי החיים. הייתה לי תקווה לפני השיחה, שמינימום התחשבות עם חברים וותיקים תהיה. לו עברתי על כל הרשימה הייתי מתנגד לרוב הקבלות. אולם המצב כמו שהוא הוא שאני לא מתאר להשמיט את היסוד מתחת מי שהוא.
אין זה ג’נטלמניות להשתמש באמצעים פוליטיים נגד איש במובן זה. יש גם ספקות אנשים ומתוך זה התנגדות.
אולם בקיבוץ ארצי לא הייתה הבחנה אישית. בולק מדבר כל הזמן שהשמאל חותר תחת הקיבוץ על כן יש להילחם אתו, ובכל זאת במקרה זה הוא מצהיר שלא נהגו לפי הבחנה זאת. זה יכול לגרום למלחמת אזרחים במובן אישי. אבקש לא לדרוש ממני הוכחות שהשתמשו במומנט פוליטי בקבלת חברים. הייתה כאן כונה גם כן למספר אנשים לא לאפשר להיות כאן.
היו גם דעות לחנך את סלה, שקבלתה תהיה קלה, היא תבוא עוד הפעם ונקבלה אחר כך. אולם דעתי שאין מחנכים אצלנו להפך מעוררים בהם את כל הדברים וערכים של כל החברה. דעתי היא שהייתה כאן כונה לא לאפשר לאיש וותיק להימצא כאן. ההתנגדות האישית לא גברה כאן.
אמרו האיש הזה יישאר כאן (סלה) אלה שתדע ( ). היא הייתה קשורה איתנו בקיבוץ הארצי ואחר עזבה על כן שתדע עוד דבר אחד. כשרצים* מאתנו לברר את השאלות הפוליטיות, ואנחנו השתמטנו, אין אני יודע מי השתמט, מי לא רצה בבירור. קובעים כאן “נומרות קלאוזיס”.
הקיבוץ צריך לגדול בצורה זאת אלא אחרת. ל”נומרות קלאוזיס” לא אסכים בשום אופן. לא אסכים להיות כאן אנוס, מין. לא אסכים שידברו כאן בשמנו על דברים שלא נסכים להם.
קיים טרור בקיבוץ על השמאל. וראיה לכך האנשים שצריכים היו להתקבל לא רצו להיות בקשר אם השמאל.
על הדברים של אנשל שהשמאל מתכנן תוכניות להרס של הקיבוץ לא אענה, הם דברי בלע.
אולם לא ארצה להביא עניינים משיחות הקודמות. דעתי היא המומנטום הפוליטי לא צריך היה לשקול. וכאן יש סכנה, בעקיפין לחתור ככה נגד איש.
וובציו דואג אז לקיבוץ, כשלא מדברים על המומנט הפוליטי. ואזי הקיבוץ הוא בעיניו לא עומד על הגובה, הוא פסימי. במקרה זה הוא דואג לטהרת הקיבוץ. הצעה של 2 שליש היא לא נכונה היא תכסיס. הם בררנים, לא ידוע מי לפי דעתו יכול לחיות חיי קיבוץ? לאנשים האלה ברבים לא הייתי מוסר לדון על כרקטריסטיקה של איש, מי צריך להית כאן.
צריך להצביע ברוב פשוט, נמנע אין לו רשות לחתוך בעניין זה. בנוגע לקבלות אבטומטיות אני מתנגד לכך מפני שזה מעליב כל איש שירצה להתקבל. יש אנשים רבים שלא הייתי מוסר להם את תפקיד של לשון מזנאים. אני מציע הצבעה פשוטה ברוב פשוט בלי אבטומטים.
יוסף פרבר: מקודם אעיר בקשר עם דבריו של אנשל, הודעתי שרצוני להמשיך בשיחות הבירור. אולם השיחות לא יצאו לפועל, מפני האפטיה, ידע שהבירור לא יצא לפועל.
לדבריו של צבי. דבריו היו מלאים בתוספת איום, על כן גזלו ממני את הדעה שיש באפשרותנו לברר, שיסכם ויאפשר בירור מלא ולא טשטוש. העתיד הוא לא חלקלק ומלווה סכנות, ולהבא בוודאי נצטרך מחדש לגשת לבירור.
בעניין הנידון. הוועדה לא הייתה צריכה לשמוע לשמועות שונות אלא עליה היה להמשיך בעבודתה ולגמור ברפרנדום. צבי נוימן וכל איש אחר לא יכול להאשים איזה זרם שהוא באופן מאורגן לחייב להצביע מתוך הבחנה פוליטית.
פילק ואנשל דברו באופן פרטי, והצהירו שלא הצביעו מתוך המומנט פוליטי, על כן כל הבעט הזה אין לו יסוד. כל החברים לא שקלו כאן את המצב המשקי, אלא את מצבם האישי של החברים.
אני נמנעתי לסלה מתוך זה שאיני מכיר אותה ולא מתוך כוונות איזו שהן. איש כאן מלחמת זרמים, ואין להאשים כאן. אם כל החלטה שאיננו נוהגים לקבל קבלה אבטומטים, יש לזכור שבשאלה הזאת התלבטו בהרבה מקומות ולא מתוך מומנטים פוליטיים.
דעתי היא כי אם חבר מתקשר לאיש ידוע חברו או חברתי עובר הוא חבר בקיבוץ. אני הייתי מרים את ידי בעד קבלה אוטומטית. הגעו בעצמכם, יש כאן קונפננס. מצד אחד מצביעים לא על קבלה אבטומטית ומצד שני מטבעים את החותם על כל אחד שמצביע נגד. יש בקבלת חברים גורמים רבים, אולם המומנט הפוליטי לא בא כאן בחשבון.
לדבריו של צבי נוימן, הוא אנוס כאן, מי יודע מי כאן אנוס. לשבת כאן כל ימי חייו מנותק מן התנועה ולשתוק.
אני מציע להצביע אם אנשים שבאים כאן בתור חברים של אנשים שיתקבלו במובן אובטומטי.
וובציו בלוך: אשתדל לענות על דברים שנגעו בי באופן אישי. אני סכסכתי את העניינים על ידי הצעתי, וצבי נוימן לא מפסיק* בדיבורים במקלחת. הייתה שיחה שרבים העריכו אותה שהיא לא משוחדת לאיזה עניין פוליטי. צבי העריך אחרת, יש לו קלות* לכך.
אומרים שהצעה על שני שליש היא תכסיס, צריך היה לערער על המקום. כל מה שהוא וחבריו עושים זה מתוך ניקיון כפים. רציתי לשמוע במה חטא התא, במה השפיל את כבוד הקיבוץ, לא שמעתי האשמות מסוימות. שמעתי האשמות 1) שהמודוס הוא משוחד, 2) שההצעה הייתה מאורגנת, 3) שמלבד מומנטים פוליטיים הייתה כאן כונה לנשל מכאן את בולק.
יש לי רשות להילחם על צורה של הקיבוץ כמו שאני רואה לנכונה. הייתי רוצה מי משתמט מכל הבירורים. איך אפשר לקים קיבוץ מתוך נכס תרבותי של ייאוש*. ומתוך זה התייחסתי לקבלות. מחוסר איזה מגמה תרבותית חברותית אין אפשרות לשלוט על תמ הקיבוץ.
אין קנה מידה אובייקטיבי לקבלת חבר. וכל הזמן שאין קנה מידה כזה ארים את ידי לפי מצפון. בדבר ההצבעה של 2 שליש, הרי התנגדתם לה. אם זה מספיק? הרי ב2 שליש יש אפשרות לדלג על קנוניות של זרמים, מפני הרב הגדול.
מצבעים אם להעביר את הרפרנדום או לא?
לפי שעה דוחים אותו, מתוך התנגדות של אנשים רבים.
שיחה
7.7.1932
(ספר 8 עמודים 13-16)
משה ה.: מציע בשם הוועדה להפסיק את שיחות הבירור ולשוחח על העניינים האקטואליים של הוועדה. היות ושיחות הבירור לא תגמרנה בשיחה אחת והעניינים של הוועדה תכופים. מציעה גם למסור את שיחות הבירור לטפול ושיחה. מודיע שהוועדה תמשיך מאת המחר בהעברת הרפרנדום.
פילק: מציע שוובציו ימשיך את דבריו ואחר כך נדון על ההצעות של הוועדה.
קובה: תומך בהצעתו של פילק בתנאי שבזה לע”ע תפסקנה שיחות הבירור. מנמק גם מצדו את ההכרח לטפל בשאלות אקטואליות של הוועדה. צריך גם לקבוע המשך לשיחות הבירור, אולם הערב צריך לפתור את השאלות האקטואליות.
מצביעים בשאלת סדר היום. הוחלט לתת לוובציו רשות דבור.
וובציו: מתוך האשמות שנשמעו בשיחות האחרונות העיקרית הייתה שחלק אנשים הופיע בהצעה מתוך נימוקים פוליטיים ובכדי לנקום נקמה אישית. צבי לא הוכיח את זאת ובקש לא להכריח אותו להוכיח. אני רוצה להתחקות על הדברים של צבי. אני שואל אם נימוקים פוליטיים פסולים בכלל, ושאלה שנייה האם ההוראה הייתה בצורה מאורגנת, ושלישית האם הקיבוץ מפריעה בעד צורה זאת. אני חושב שאצלינו המומנט הפוליטי בשאלות קבלת חבר שוקל הרבה מאד. אני מניח שהקיבוצים השומרים שנהגות בהבחנה חברים בקני מידה רעיוני. אבל מי שיודע להעריך את שאלת הקיבוץ יודע שהמקור הרעיוני הוא המומנט היותר חשוב* בחיי הקיבוץ. האופי האישי משתנה אבל האמונה הרעיונית זה דבר יותר קבוע. ומפני זה המומנטים הרעיוניים תופשים מקום ניכר.
חבר הקבוצות מתחיל מאד להחשיב את המומנטים האלה. אני חושב שקבלת חבר, ההבחנה בזאת עד כמה שהחבר יוכל להיות נושא של החובות הקיבוציות היא חשובה מאד.
אבל אצלינו כנראה אסור להתחשב במומנט הזה. צבי אמר שהקיבוץ הארצי הוא ההופך את הכול לשאלות פוליטיות. כאשר הופיע הארגון השמאלי ודרך אפוליטיזציה אנחנו התנגדנו ואמרנו שכול החיים יהיו מורעלים ע”י הדפרנצציה הפוליטית. כיום לא אנחנו הופכים את הכול לשאלה פוליטית אלא כל המצב בקיבוץ. אני חושב שיש בתנועה הקיבוץ כוונים אידיאולוגיים שונים. אני חושב שכל ההופעות השמאליות בקיבוץ הארצי התנקמו קשה מאד. אני חושב שאידיאולוגיה כזאת היא סם המוות של כל קיבוץ. הסכנה הזאת היא תלוי במידת הכוח של הזרם הזה בתוך קיבוץ. ודברים האלה אומרים לנהוג זהירות יוצאת מהכלל ובפרט בקיבוץ שלנו.
זרם כזה יביא לזה שלא נוכל לשבת ביחד בשיחה. לפי הערכתי מוטב לברר פה את הדברים כדי שלא נדבר מחוץ לשיחה איפו שלא נוכל לברר את הדברים.
אני מצהיר שבהצבעות האחרונות המומנטים הפוליטיים לא היו, אבל מחר המומנטים האלה יהיו אצלי מכריעים. ביחס לנקמה אישית לו הייתי רוצה להילחם עם איזה איש לא הייתי צריך לחפש דרכים כאלה. אני איני מיחס חשיבות כזאת לבולק כמו בולק. אני חושב שמוטב ללחם את המלחמה הזאת בלי כל תוספת של דברים אישיים. אני אסכם:
אני מניח שצרוף של נימוקים רעיוניים בקבלת חבר אינם פסולים אלא להפך. מתוך התחרות בהגמוניה הדברים מחייבים לעמוד על המשמר. כאשר לפני חצי שנה הצענו להחזיר שוב לקיבוץ את השליטה על חייו דחו את הדברים.
בכדי להוכיח שהדבר לא היה מאורגן אגיד שמחברי הקיבוץ הארצי התנגדו לסלה רק 7 איש, ושנית לו היה רצון לארגן חזית נגד סלה לא היה זה דבר קשה. אני חושב שמחר אם נעמוד לפני קבלות לפני שנמצא מודוס ( ) של שווין בשביל כולם, המומנט הפוליטי יהיה המכריע.
דברו עוד על נישול. קודם כל אני חושב שמלבד הפרנסה והמשפחה יש עוד הופעות אשר חייו של חבר בקיבוץ תלויים בהן.
אני חושב שכל הופעתנו בחיים הראו חרדה יותר גדולה לחבר מאשר במקרה הזה. מלחמתי לא מכוונת נגד מי שהוא אלא בעד שוויון של כל האנשים אשר רוצים לחיות כאן. אם יתייצבו אנשים וילחמו נגד הכוונה הזאת את המלחמה שלי תהיה מכוונת גם נגדם. אני רוצה להודיע עוד דבר אחד בשאלת סלה, מסרתי מספרים, אני מוכן למסור את החומר, אבל אם מחר יבואו עוד פעם להאשים אותנו על דברים כאלה, שהאשמה לפחות תהיה כנה ומיוסדת.
הוועדה מציעה להצביע בשאלת אוטומטים: אם ל
בנימין: מציע ליחס את התיקון רק ביחס לסלה ופסיה.קבל בשני שליש או ברוב פשוט.
פילק: מציע לדחות את השאלה הזאת וכעת לגמור את הדברים האקטואליים של הוועדה.
צבי נ.: מתנגד להצעתו של פילק וחושב את מקרה שלושת האנשים לדבר הכי תכוף.
דוד כ.: אני חושב שהרוב מחפש את התיקון לדברים שנעשו. את זה לא נוכל לתקן בזה שנסכים לפחות קולות. מציע ביחס לסלה ופסיה לשאול רק מי מתנגד ואם רבע מהמצביעים מתנגד אז החברים האלה לא מתקבלים.
מצביעים: האם אוטומטים מתקבלים ברוב פשוט: 6 בעד, 9 נגד.
מצביעים: האם לדחות את השאלה לשיחה הבאה – 22 בעד, 10 נגד.
משה ה.: מצעים את עצמם לקיבוץ, סלה פרלה, שלמה פרבר, בנימין, אסתר הגננת.
גנה: סלה בקשה מזמן שרוצה לבוא לקיבוץ. אז הוועדה לא הסכימה לבואה. הוועדה החליטה להעמיד אותה ישר בתור חברה. לפי דעתי היא חשובה לקיבוץ בתור איש מקצוע. היה כדאי לאפשר לה לבוא בתור אורחת שהאנשים יוכלו להכיר אותה.
הודיה: מזכירה שמציעות את עצמן שתי גננות.
מנדל ר.: מתפלא על שאחר השיחות על מספר אנשים וקבענו מספר של 110, הוועדה באה ומציעה אנשים נוספים. אני חושב שאחר 114 צריך להיות זהירים מאד ולהשאיר מקום בשביל אנשים שנוכרח לקבלם. אני אתנגד לקבלת כל איש מלבד בחורה אשר איש ידרוש לבואה. אם נמשיך ככה נעמוד בשנה הבאה עם 125 איש. אני מציע שנחליט קודם על מספר אנשים.
רבקה ה.: מעירה שהשנה אין מקום לגננת בבית הספר.
יוסף פ.: החלטנו שאין מקום רב לקבלת אנשים אבל במקרים יוצאים מהכלל הוועדה צריכה להביא את המקרים לדיון.
גנה: לפי המצב יש לנו גננת שכירה. אני מתנגדת למסור לאסתר את הגן בזמן שלסלה אני יכולה בשקט למסור את הגן.
הודיה: מתנגדת לדעתה של גנה ביחס לאסתר.
לארה: חושבת הרבה זמן להמשיך הרבה זמן ע”י הפעוטים אשתדל לחזר לגן אם אסתר תוכל להסתדר בעבודה.
מצביעים – האם לתת לסלה פרלה לבוא לשנה בתור אורחת – מתנגדים שתבוא.
צבי נ.: ביחס לשלמה פ.: הייתי מאד רצוה שיבוא הנה אבל הייתי רוצה שיבוא אחר שיתפנה מקום ע”י אחד האורחים.
דוד כ.: מציע ששלמה פ. יחכה בחוץ ואם נראה שאין עודף גדול של אנשים נודיע לו שיבוא.
מנדל ר.: מציע לדחות את שאלת שלמה פ. עד גמר בירור התוכניות.
אפרים ר.: מציע לדחות את כל השאלה עד גמר התוכניות.
מצביעים על הצעתו של מנדל ר.: – 12 בעד.
מצביעים על הצעתו של יוסף פ. האם להחליט עכשיו על קבלתו ורק להודיע לו שייכה איזה זמן.
25 בעד – ההחלטה מתקבלת.
מצביעים האם מקבלים את שלמה פ. בתור אורח בכוונה תחילה להישאר בתור חבר
27 בעד, 1 נגד.
מצביעים את שאלת בנימין שיבוא בתור חבר בצורה של שלמה פ. הרוב מתנגד.
מצביעים את שאלת אסתר, אין התנגדות לבואה.
יוסף פ.: חושב שאם יהיה צורך באנשים צריך בנימין לבוא בחשבון בין הראשונים.
איזיק ס.: חושב שצריך לתת לבנימין תשובה ברורה, כי לפי דעתו בנימין לא יישאר אצלנו וזה רק יפריע לו שישתרש בקיבוץ.
הוועדה מצין שבשיחה הבאה ידונו על שאלות המעשיות של הוועדה.
הצעה מתקבלת.
שיחת חברים על ענייני הוועדה
11.7.1932
(ספר 8 עמודים 16-19)
משה ה.: בשם הוועדה מציע את סדר היום: רפוי שניים, גזוזטראות, דו”ח על סוגיית בית חולים וסידורי היולדות.
יוסף פ.: מבקש שהשיחה תרשה לו להעמיד על סדר היום מקרה שקרה אמש בסדור עבודה בו נוכחתי. אם אי אפשר להעמיד את הדבר הערב מבקש לקבוע יום (מציע שהדבר יהיה מחרתיים).
משה ה.: מציע לדון בענייני הוועדה ושהו”הפ יקבע שיחה בשביל העניין של יוסף פ.
יוסף פ.: דורש שהשיחה תקבע את המועד. מציעים שהדבר יעמד בשיחה הקרובה.
הודעה בשם הו”הפ ע”י יהושע כ. בישיבה בין הו”הפ של הקיבוץ ושל חפציבה בשאלת השגת אדמות הודע שתיסע משלחת משותפת למוסדות לנהל מו”מ. פרנץ חשב שצריכה לנסוע משלחת מיוחדת בקשר אם הדברים האלה.
אני הצעתי שבענייני האדמות אני יכול להמשיך במו”מ אבל בענייני המים הסכמתי שיסעו אנשים אחרים. באותה הישיבה החליטו להזמין את כיוף בקשר את אדמת סחנה. הודעתי הביתה שאם ייסעו אנשים אני אצטרף בתל אביב לאנשים שיסעו. בישיבה בו”הפ שלנו הצעתי שאטפל מההתחלה בעניינים האלה. נגשתי לח”ב והודעתי לפרנץ שאסע אתו, הוא אמר לי שלא ייסע אתי אלא עם דרור. אני עזבתי את החדר אוכל של חפציבה והנסיעה לא יצאה לפועל. הדבר הוא דחוק בקשר עם אדמות במקומות אחרים. הקיבוץ צריך להחליט מה לעשות וגם על אופן ההגבה על התנהגות כזאת של אנשי חפצי-בה.
צבי נ.: מספר בשם פרנץ, שהוא התפלא על שיהושע רצה לנסוע בזמן שבישיבה המשותפת הוחלט שיסעו אנשים אחרים. והוא חושב שצריכים לנסוע אנשים המכירים היטב את העניינם האלה ושהדבר הזה חשוב לשני המשקים ולשניהם חשוב שיסעו אנשים שמכירים את הדברים באופן יותר מדויק. לפי דעת צבי צריך כאן לשקול את הדברים המעשיים.
בנימין: מוסר בשם פרנץ שלדעתו דרור יותר מתאים מאשר יהושע. לנו יש עניין לא עם פרנץ אלא עם קב. חפצי בה. לבא כוח של ח”ב אין כל זכות להתערב בעניינים הפנימיים שלנו. פרנץ היה יכול בישיבה המשותפת לדרוש שיסע דרור. וצריך לפנות לקבוצה בהודעה שהתנהגות כזאת יכולה להביא אותנו לפעולה נפרדת. לפי דעתי הקיבוץ לא צריך לעבור בשתיקה על המקרה הזה.
אנשל: פרנץ היה יכול להודיע שכול קבוצה תדאג לעניינים שלה. לפרנץ אין כל רשות להתערב בעניינים שלנו.
אפרים ר.: זה לא המקרה הראשון. והקיבוץ צריך להוציא את המסקנה. לא חשוב הכינוי למעשה הזה, צריך לבקש שקבוצת ח”ב שהבא כוח שלהם לא ייקח לו את הרשות למנות אנשים שלנו לעניינים משותפים. צריך להודיע לקב. חב. שאנחנו נסדר את העניינים ע”י בא כוח שלנו. מציע לכתוב מכתב לק. חב. שע”י מקרה בין הבא כוח שלהם ושלנו אנחנו נאלצים לעשות את הפעולה הזאת באופן נפרד.
צבי נ.: חושב שהצעה הזאת אינה מבוססת. חושב שלולא היה זה פרנץ היו מתייחסים באופן יותר קל. לפי דעתי לא כדאי לחדד את היחסים.
בנימין: מציע שבמכתב תהיה תגובה על עצם המעשה אלא שיישאר פתח לפעולה משותפת ואינו מזהה את פרנץ עם הקבוצה.
דרור: חושב שבכל המקרה הזה אשם יהושע. הוא אמר בישיבה שאינו מכיר את האנשים ואת העניינים, והצניעות הזאת היא שגרמה את ההגבה הזאת. לי היה כל הזמן מובן שיהושע לא נוסע.
אולם הקיבוץ לא יכול אחרת להגיב על הדבר מאשר מציעים אפרים ר. ובנימין. בישיבת הו”הפ דיברנו לכתוב מכתב לקב. ח-ב. בהערכה על המעשה של פרנץ, ואחר שנקבל תשובה נדון אם לפעול באופן נפרד. בכל אופן ברור שלא נותר על זה שיהושע ינהל את המו”מ.
משה ה.: מציע שהו”הפ ינסח את המכתב וישלח אותו.
מחליטים ברוח הזאת. ואחר קבלת תשובה נדון אם פעולה משותפת או לא.
מצביעים אם לדון כאת בשאלת הגננת. הצעה נופלת.
יהושע כ.: מודיע שהוא לא ייסע.
משה ה.: מעמיד את שאלת ריפוי שניים. בכול השנה מביאים רופאת שניים לאיזה זמן. גם השנה עשינו זאת. לאחר כך התרבו המקרים. התקשרנו עם דורן והוא מסכים לבוא הנה. אולם אנשים אינם מסכימים להתרפא אצל דורן.
השיחה צריכה להחליט אם לחכות לרופאה או להזמין את דורן.
תמר: מתנגדת לדורן.
אידה: מהללת את עבודתו של דורן.
אפרים ר.: הרפוי בתל יוסף עולה בהרבה ימי עבודה של אנשים ובהמות ומציע להביא את הרופא הנה.
גנה: מתנגדת לדורן.
קובה: מציע להביא את דורן הנה.
מצביעים: 29 בעד הבאת דורן, ושנים נגד.
קובה: מציע שהשיחה תאשר את המשך סדור חדרים בגזוזטראות. יהושע מסכים להביא חומרים בשביל 3 חדרים אנחנו דורשים יותר משלוש. אנחנו סדרנו כבר אנשים לחדרים שצריכים להיבנות בקרוב. את העבודה הזאת צריך לעשות בזמן הכי קרוב. מפני שבאים הורים בזמן הקרוב.
הגרמנים מוכנים לבוא. אני נתתי להם תשובה חיובית אולם יהושע התנגד לכך ואני מעמיד את השאלה.
קובה: מצין להסכים שהגרמנים יבואו. ומתפלא שנחוצה החלטת השיחה.
יהושע כ.: חושב שכיום בזמן שישנם אנשים רבים בקיבוץ לא צריך להביא את הגרמנים, כי אין הכרח בהוספת אנשים. צריך לשחרר את ין ווילק.
אפרים ר.: אמנם אין החלטה להביא אותם. אבל בשיחה רבים היו בעד. לין יש הרבה עבודות והיה כדאי להביא אותם. מחליטים להביא אותם.
יוסף פ.: מציע להגביל את הזמן. הוסכם להביא אותם לשבועיים.
משה ה.: מוסר שבית החולים נסגר. קימת שאלת היולדות. הוועדה אינה יכולה לקחת על עצמה את האחריות. מציע לפנות למשקים בהצעת סדור בית יולדות בעפולה.
דרור: מוסר שבית החולים נסגר רק לזמן קצר כנראה לחודש וחצי ובזמן* כ”כ קצר לא כדאי לסדר בית יולדות בעפולה.
משה ה.: מציע להחליט בעניין 2 היולדות.
אידה: מציעה להשיג חדר בעפולה.
דוד: חושב שהדבר לא יצא לפועל ובפרט שהרשקוביץ מתנגד ….
4 שורות אחרונות לא ברורות. אבשלום.
הלקה: חושבת שהיות וזה רק שני מקרים והקיבוץ לא צריך לקחת ע”ע את האחריות וצריך לאפשר בשני המקרים האלה את הסדור בבית החולים.
שנקה: חושבת שצריך להבטיח את העזרה הכי טובה, לסדר את היולדות בבית.
משה ה.: מציע לעשות את בית היולדות בבית ולסדר את כל התנאים הדרושים לכך למשל עוד רופא או מילדת.
גנה: מסכימה שהדבר יסודר בבית.
מחליטים לסדר את בית היולדות במקום ומטילים על הוועדה להסדיר את כל התנאים. ובמקרה שהחברה לא תסכים על הוועדה לדון ולהחליט במקרה.
(בנימין: מציע שהקיבוץ יאפשר לחברות ללדת מחוץ למקום.)
שיחה
13.7.1932
(ספר 8 עמודים 19-19)
גינקה: עבדות הילדים בררו את ענייני גן הילדים והגיעו להצעה שצריך להשאיר גם להבא את שרה כדין. עד שתגמר את המחזור שעובדת בו עכשיו. לדעת העבדות צריך להסכים להוצאה שעבודתה כרוכה בה לשנה אחת. צריך לקבל גם בחשבון שיעלה לפי דעת רופאים תכוף* עכשיו איש מיוחד לחצי יום לעבודה זה הן מציעות את אסתר הגננת שצריכה בקרוב לבוא.
יוסף: תומך בהצעת גינקה. הנימוק היחידי כנגד הצעה זו יכולה להיות ההוצאה, אולם היא אינה גדולה.
צבי נ.: אינו מבין למה צריך שלש גננות.
גינקה: לדעתה גם לגנון נחוצה גננת ואם לשני המקומות נחוצה גננת הרי נחוצה גם אחת שתחליף הימי מחלה. ביחוד צריך לקבל בחשבון
משה ה.: מאז ששרה באה העבודה נכנסה למסלול נכון לשביעות רצונם של כל העקבים את העניינים. לפי ידיעותיו אסתר אינה מתכוננת בשנה הראשונה לעבד בגן. מציע לא להיחפז ולחכות עוד שנה עם שינויים.
הלקה: עד כה עבד ע”י הפעוטים איש בלתי מקצועי, והעבודה במובן החינוכי הייתה כרוכה בסבל רב. מזמן שלונה עובדת ע”י גיל זה השתנה הכול לטובה. וצריך לדאוג לכך שתמיד תהייה שם גננת. היא תומכת בהצעה של שלש גננות.
מנדל פ.: אם אין התנגדות להצעה ההצעה מתקבלת.
גנה: בשיחה שעברה העמדתי הצעה לקבל איש שהוא גם גננת ודחו את ההצעה מפני שלדעת החברים לא נחוצה גננת שלישית והנה היום נתקבלה גננת שלישית.
שיחה
28.7.1932
(ספר 8 עמודים 20-22)
בולק ולונק דורשים המשכה וסיום שיחת קבלת חברים.
משה ה.: אם נגמור בשאלות האחרות המוצעות נוכל להציגה. הייתי מציע במוצ”ש להקדיש לשאלה זו. –
עוברים להבראה: רשימת אנשים לפי חיה: 30 איש ב 3 סוגים – דרגות.
בוועדת הספקה סדרנו הוספה לכלכלה 30 מא”י ליום אוכל. בכל תור 7 אנשים + המבשלת. נשתדל להכניס נוספים על ה 30. –
התקציב הוא 25 לא”י (גם 30 לא”י ישנן לפי מצב הכספי של הוועדה). בישיבה עם מסדר העבודה החלטנו להתחיל בשבוע הבא. – אם יהיו בנסיעות פרטיות יותר מ 2 אנשים יגרע מהמבריאים.
מתבקשים להעיר. –
חיה: יתכן שיחולו שינויים בהרכב הסוגים, מבקשת מסדור עבודה להכניס לתור הראשון את החשובים ביותר, מפני חשש של הספקת ההבראה. –
אפרים ר.: בישיבת מנהלי ענפים הוחלט שהמבריאים בחוץ יפחתו את מספר המבריאים במקום(חוץ מקטנה).
חיה: כן אם זה בהסכמת הרופא והוועדה. –
יצאו בימים הקרובים: אסתרקה ה.(יצאה) והנקה ה.
אבל לא כדאי להתחיל ב 5 אנשים;
משה ה.: מציעים את גוסטה ו. כמבשלת; – אינה מסכימה, רוצה לעבוד ברפת. – מציעה את צפורקה. –
אתקה: מציינת שאפשר לשחרר מהקומונה 2 בחורות בלי תמורה. –
אפרים ר.: מתנגד ומסביר לפי מצב העבודה. –
הדסה: מעירה שיש יותר מ 2 אנשים המתכוננים לנסיעות. פרטיות, ע”כ צריך כאן עוד פעם להחליט. –
הדסה:
סעיף שני: ריפוי שניים: יש מערערים על עבודה בסכום 50 לא”י ע”י דורן, יש ע”כ מחדש להחליט.
הנקה ל.: מציעה לעשות ע”י דורן רק מהכי תכוף. –
משה ה.: סתימות דורשות 20% של העבודה הזו, אולם היתר תיקונים יסודיים לא תדע לעשות הרופאה מגניגר אשר תבוא רק ל 4-2 שבועות.
הוחלט: את המקרים הדחופים יש לעשות ע”י דורן, אולם לבקש אינפורמציות בגבע וכו’ והיתר יתברר ע”י הוועדה. –
- 3. הדסה: הכרחי למלאות את מקום שמואל ק. גם בשביל הקשר עם מסדר-העבודה;
הושפענו ע”י ביטויו של אפרים ר., סדור בנקרוטי וכו’; אם הוא עומד על דעתו או אחרים יש להגיד את זאת, כי אין ברצוננו להרס את המשק.
אפרים ר.: לא יוכל להסתפק בזמן קצר לתשובה. –
התפרצותו נבעה מתוך עבודתו עם הוועדה בקשר עם נסיעות פרטיות ביחוד באביב. גם בשיחה פעם דברתי על כשלון הוועדה והוועדה לא הכחישה את זאת. הנסיעות העיקו על מצב בעבודה מאד, אני לא חשבתי א”ע רשאי לסוע, רק תארתי לוועדה את המצב והבעתי את דעתי על המקרה. אחרי החלטת הוועדה לא רציתי לעכב, מפני שהתנהגות חייבה את הוועדה ליתר אחריות. –
ב 3-2 חדשי האביב היו 8-7 אנשים בנס. פרט. למרות העבודה, גם בסוף הבציר. – בזמן האחרון לא הייתה כמעט קואופרציה עמדי בשאלה זו. – היו גם מקרים של או הוועדה בכלל. – באמת המצב היה פרוע. – רציתי עוד לפני השערורייה להעמיד בקרוב את שאלת הנסיעות. – התנהגות משה ה. היא שהביאה להתפרצותי, הפניה “לעם” מתוך וויכוח אתי, לא השלמתי, ולא אשלים, רק או בדרך פרטית או בשיחה. – הגיון עוד יותר טוב בוויכוח כזה הוא מכות, אם נעדרים וויכוחים ונימוקים. –
אני יכול להתחרט רק על הביטוי הריסת המשק, אולם לא על דבר אי שליטת הוועדה. –
משה ה.: חשבתי שוועדתנו השנה מסדרת את ענייניה all right ולכן הופתעתי ע”י ציון כזה. –
איני רוצה להגיב על העלבון הפרטי; אני מתפלא גם על שמואל ק. וחברים אחרים שרואים כשלון בעבודתנו. אני מוכן לבירור ע”י וועדה מיוחדת. –
אנו החלטנו לקבל תמיד את ה veto של מסדר-העבודה כמכריע. – עוררתי בזמנו את שאלת הנסיעות לתערוכה. הייתה שיחה בעניין זה ועוררתי את השאלה, הוחלט להגביל ואנו הגשמנו את זאת. (מביא דוגמת קטנה). – היו רק מקרים של סודיות הנימוקים, אז הינו מוכרחים להחליט ולהכריע. – במקרים של תקיפות ותכיפות יוצאת מהכלל עברנו את הנורמה של מספר הנוסעים.
מציע לבחור וועדה שתבקר את שנת עבודת הוועדה ותגיש דו”ח לשיחה להחלטה והבעת הערכה.
יש בידנו חומר עובדתי. –
צבי נ.: מציע לא לבחור וועדת-חקירה, אלא להסתפק בביקורת אחרי דו”ח סופי, כי לא הובע אי-אמון. –
הדסה: יש לבחור את החבר הרביעי לוועדה. –
שודרון: מבקש לשחררו מעול סידור הדירות. (תשובה: קובה יחזור בעוד ימים אחדים). –
מציעים את שוימר.
אידה: מציעה להסתפק ב 3 חברים עד סוף השנה.
הדסה עומדת על בחירת החבר הזה. –
הדסה: יש חשיבות לדבר על הבאת ההורים: אם צריך כל מקרה לבוא לפני השיחה?
משה ה.: בררנו פעם שעדיף להביא את ההורים הזקוקים לעזרה – הנה; ע”כ יש זכות פורמלית להביאם הנה. –
צריך להביא בזמן כל מקרה לאישור בשיחה. –
שיחה כללית
31.7.1932
(ספר 8 עמודים 23-26)
עניין מי ההשקאה – תל-יוסף.
דרור: מציע שאחד השמנה חברים שישבו ודנו בקשר עם המים, ימסרו כעת בשיחה את מצב הדברים.
אפרים ר.: מציע שאת הדברים ימסור צבי או דרור, שיש להם דעות מוחלטות וסותרות זו את זו.
צבי: התנגד לזה שנסכים להצעת תל-יוסף. הוא חושב ש 180 ד’ פרדס של תל-יוסף זה מסכן בשבילנו כל זמן שתעלת הגלבוע עוד לא יצאה לפועל. 180 ד’ פרדס של תל-יוסף זה מסכן את גידולי ההשקאה שלנו שגם בלאו הכי נמצאים במצב קשה. השנה יש פחות מים מאשר בשנה רגילה על כן הגבהת התעלה כמו שחושבים אותה לעשות היא לא תספיק בשנה אחת.
הטעם השלישי של התנגדותי הוא שאנו נצטרך לבקר בלי הפסקה את כמות המים שתל-יוסף תשאב – וזה דבר קשה.
הוא אחנב רואה את חשיבות המפעל הזה בשביל חל-יוסף, אך אינו יכול להסכים לכל סדור קבוע לפני שבונים את תעלת הגלבוע. לעת עתה צריך איזה הסכם פרוביזורי. הוא אינו בטוח האם מי שהוא יכול להבטיח לנו שיגביהו את התעלה במידה מספקת.
דרור: סובר שבאופן פרינציפיוני אנו צריכים לאפשר להם בלי נזק שלנו לפתח את ענף האשכוליות. –
צריך לברר את השאלה באופן יסודי, אנו מחויבים לתת את האפשרות לתל-יוסף להמשיך את הנטיעה, בתנאי שלא תגרע מאתנו אף טיפה מים.
משק תל-יוסף מוכן לקבל את כל ההוצאות על עצמם. אנו מחויבים לעזר להם בזה בתור
שכנים וכו וכו. הוא בטוח שתעלת הגלבוע תבנה למרות הכול. יש גם הצעות להגביה את
התעלה וכו.
תל-יוסף צריכה כעת לקבל הלוואה בשביל בסוס הנטיעה שלהם.
דבר על זה בישיבה מה הן הערבויות שלנו, זה יכול להירשם בחוזה רשמי ולהיות באיזה בנק ואם הם לא ימלאו את התנאים יישאו בהוצאות ופיצויים. –
הוא מציע שוועדה תנסח את החוזה הזה ותיגש לפעולה.
משה ג.: דעתו היא שאי אפשר לגשת למשא ומתן כל זמן שלא מתחילים בתעלת הגלבוע.
דרור: מכון שתל-יוסף מעמידה את שאלת האדמה ובמים, גם אנו נדון על זה יחד.
דרור מציע לפנות לשקולניק שהוא יתערב עם במשא ומתן בינינו ובין תל-יוסף קשר עם האדמה שאנו צריכים לקבל מהם.
קבענו שאנו מקבלים 40 ד’ מזרחה מהכרם של תל-יוסף; מפני שהם הפרידו בינינו ובינם אנו נקבל את האדמה הקרובה. אנו נדרוש (שהאדמה) ש 40 ד’ יהיו קרובים כמה שאפשר.
ובכן אנו צריכים לקבל את האדמה השנה בהחלט ולגמר אתם גם עם המים.
אם לא נקבל את האדמה השנה אחר כך יהיה קשה מאד לקבל אותה.
יצחק נ.: מניסיון של השנה העברה שיש לנו עם תל-יוסף, בזמן שהעניינים הסתבכו
מיום ליום – הוא מציע שלא השיחה תדון בזה רק וועדה מיוחדת – תביא את הדברים לשיחה ותטפל במשא ומתן עם תל-יוסף בכלל.
מניו: מסכים שנמסר להם את התעלה לפי דרישתם רק בתנאי שלא יגרם לנו כול נזק והפרעה בהשקאה שלנו.
יוסף פ.: מציע שלא נזדרז בהכרעת בשאלה הזו. השאלה הזו היא מסובכת; אם תעלת גלבוע לא תבנה אין להעריך את הקושיים שיקומו. –
הוא מציע תיכף לשתף במשא ומתן את המוסדות המוסמכים ולחכות עד שהאנשים המתאימים ישובו מחוץ לארץ.
מנדל פ.: אנו דנים בשלוש שאלות:
1) שאלת המים עם תל-יוסף.
אנו משתעשעים בתקווה על בנין תעלת גלבוע, בכול אופן איך שזה יהיה אנו איננו יכולים למנוע בעד תל-יוסף לנטע. כל שכן אם תעלת הגלבוע לא תבנה.
שאלת האדמה הנוספת היא לא עומדת לוויכוח, זה ברור שאנו מוכרחים לקבל את השטח הזה.
בנוגע ל 40 הדונם צריך עוד לדון.
דוד כ.: מציע שתשובתנו תהיה:
אנו מודיעים להם שאנו נכשיר את השטח של 15 ד. שהייתה כבר הסכמה. –
מפני שהם הפרו את ההסכם אנו מבקשים בכל השאלות לפנות למוסדות המוסמכים. –
ואנו ננהל משא ומתן אתם על ידי הצד השלישי.
בפנים דעתי היא כדעת דרור.
מנדל ר.: הפרינציפ שלנו מהשנה העברה עומד גם היום. אנו לא נסכים לותר על אף טיפת מים שלנו. אנחנו לא צריכים להתעקש על שלנו ונסכים בפרינציפ. –
נמסר את העניין לוועדה ותל-יוסף תשתתף בהוצאות הפקוח – עם לא נמצא אפשרות אחרת של בקרה על המים.
מנדל מציע להודיע להם במכתב שמכון שאנו רואים מצדם הפרת ההסכם אנו דורשים בהחלט שהם ימלאו להבא אחרי הדרישות שלנו.
יהושע כ.: מסכים כל החברים שהתבטאו – התרוני לצד החיוב – ז.א. לבוא לידי הסכם חיובי עם תל-יוסף תמורת ערבויות ידועות. –
צריך למסר את זה לוועד הפועל בצרוף של וועדה מיוחדת ובהשתתפות של חפציבה.
דרור: החברים אינם צודקים באומרם שתל-יוסף הפרה את ההסכם, זה אנחנו הפרנו הראשונים את ההסכם. אין צורך להתקיף את תל-יוסף.
ובכן דעתו של דוד כ. ב-א אינה קיימת לא זו הדרך.
אם תעלת הגלבוע לא תבנה תל-יוסף תישא בכל ההוצאות הנגרמות על ידי הגבהת התעלה וכו’. – וזה על חשבון ההלוואות שהם עומדים לקבל בשביל ביסוס הנטיעה.
צבי נ.: הלאה עומד על זה שלא נסכים לשום דבר בלי בטחון גמור וערביות. –
אפרים ר.: אינו מסכים לדעתו של דרור שאנו הפרנו את ההסכם.
אנו רק לא קבלנו את ההחלטה של הרכז החקלאי. –
לאומת זה הם הפרו את ההסכם בנוגע לחמישה עשר דונם.
צבי נ.: מציע לפני הכול לברר עם עין חרוד את השאלה בנוגע ל 30 ד’. –
מסיימים – שאנו איננו נגשים למשא ומתן הלאה כל זמן שיש הבטחה גמורה של ה 15 דונם.
מטפלת בדבר הוועדה הקודמת.