בחירת וועד פועל.  

3.10.1932   

(ספר 8 עמודים 88-91)

 

אפרים ר.:  הבחירות שהיו בטלות וצריך לגשת מחדש. יש להשתדל לגמר בזה הערב. העניינים אינם מתנהלים לפי התוכנית מכוון שכבר נכנסנו לשנה החדשה וממלאי התפקידים עדין לא נבחרו.

ידידיה:  דורש שהשיחה תקציב לו רבע שעה לתיקון עובדות מהשיחה הקודמת.

         מסכימים.

אפרים ר. טען בשיחה הקודמת שהאשמתי אותו בזה שבמשך השנה שעברה היו שערוריות מרובות ועל זה הוא בנה את תשובתו.
הדברים מסורסים לא אמרתי את זה בכלל. אפרים התחיל בזה ואני באתי לבטל את ערך השערוריות למילוי תפקיד. אמרתי שאפרים טפל בדברים פחותים והשתמט מדברים חשובים. גם ביחס לעצבנות התכונתי למעשים ולא לביטויים, היינו לציון על מספר האנשים וסידורם במשך היום וכול השבוע.
ביחס לאי משמעת מצידי אני מודה שנהגתי לא כדין, אבל יש החלטה מפורשת שמסדר העבודה מחויב להביא כל ענין כזה לסדור עבודה. אפרים לא עשה כן אלא השאיר לו את הבירור לסוף השנה בזמן שהייתי משולל כל אפשרות של הגנה על עצמי.
לעצם המקרה. הסדור אז היה שגעון. אני חושב את עצמי לבעל משמעת. אבל אין כאן משטר של צבא. כולם זוכרים מה עשה הזוג שהייתי מסודר אליו בחדר. הוא לא היה רגיל לכל שאון*. ופתאום סדרו אותי לנסיעה בלילה.
היו גם בהמות אחרות. למקרה השני. אפרים הביא מספרים, אבל שכח להזכיר שבמשך עשרה ימים עבדו בזוג הזה שבעה עגלונים. גם בתיאור השערורייה נכשל אפרים במסירת העובדות. הוכחתי לאפרים שכך איני יכול לעבוד, על זה קבלתי תשובה שאני יכול לא לעבוד, והלך.
אפרים צין שהביקורת שלי הייתה לא כנה ולא ישרה. דיברתי על חסר תוכניות וכו’. בכל לא היה מרחק רב בין דברי לבין דבריו של דרור, שאפרים הסכים להם. היו עוד מבקרים רבים ורק אני לא זכיתי להכרה מצדו.
אני שואל אם יש כאן אנשים שאסור להם לבקר. מה היה בביקורת לא כנה ולא ישר? היו לי טענות נגד מסירת הדין וחשבון ולא נגד עצם סדור העבודה. אני מתפלא גם מאד שאפרים היה הראשון שהעמיד את גורמי בביקורת לקנאה וכו’.

צבי נ.:  הצטערתי מאד על הסכום של הדין וחשבון שלא הלם את המצב העובדתי. בשתי השערוריות שיוחסו לי באחת דרשתי שיחה מיד ולא השגתי אותה, במקרה שני טענתי שחל איחור בהעברת בית הספר ותו לו. אל כל פנים אני מצטער ששערוריות פחותות ערך אלה היו צריכות לציין את מהלך העבודה במשק השנה. אפרים ציין שמנהלי העבודה לא השתדלו לשתף את מסדר העבודה בהתייעצויות וישיבות שלהם, והסתמך על עובדה אחת שהיא הייתה מוצדקת על סמך המנהגים שלנו.  

יצחק נ.:  גם אני זכיתי לתשומת לבו של אפרים. כולם יודעים את הדברים ולא כדאי להזכיר אותם מחדש.

אפרים ר.:  לא נכון שטמנתי דברים לסוף השנה. לא הזכרתי שמות, ולולא הפרובוקציה של פילק לא הייתי מזכיר את הדבר יותר. אני אמנם אשם שלא הבאתי את העניין לסדור העבודה, אבל דברים כאלה היו לעשרות וכל מסדרי העבודה נהגו לעבור על רובם בשתיקה. לעצם הדבר לא נכון שהחלפתי את העגלונים. לא ידעתי שיש בהמות פנויות מחוץ לזוג ה”משוגע”.

לא הטפתי ליושר וכנות. פילק הטיף לזה. נאחזתי לביקורת של פילק בגלל צורתה. הודיתי בביקורתו של דרור שלא התעניינתי בענפים, אבל פילק לא בקר על סמך עובדות בי עם דבר בעלמא. גם בעבודה במניז’ החלופים לא היו מרובים, ואפשר להוכיח ביומן העבודה, וגם אלה היו מתוך הכרח. אשר לכוונות מצדי אני מוכרח לחכות להזדמנות שנוכל לברר את זה ביתר רוחב. לדבריו של צבי יש גם כן חיפוש כוונות שאינן. הייתי בטוח שלישיבה הנזכרת הוזמנה וועדת התוכנית ולא הוא. והאחריות חלה אז על מנדל ולא על צבי. בדרך כלל אני מרוצה מאד מעבודתנו המשותפת עם צבי. וגם ציין המקרה האחרון נגרם על ידי זה שגם צבי הזכיר שאני עצבני בכל עבודתי.

                     הצעות לוועד הפועל.

משה ה.:  האנשים שנבחרו והתפטרו מסבה זו שהם רואים את התפקידים אלו אחרת מהמבקרים וברורים בשיחה.
מבין שאנשים שהם לא לפי הקו של הנבחרים, אחרים מפטרים שדווקא את פילק. 
האם דוד כ. מוכן להציע וועד הפועל מורכב מאנשים שהוא מוכן לעבוד איתם?
הוא מסכים לזה וביחד עם זה לא משלים עם זה בתור שטה להבא.
ומבקש מדוד שיגיד את דבריו.   

אתקה:  מציעה להמשיך ברשימת המועמדים הקודמת.

משה ה.:  דורש הפעם דברים ברורים מהאנשים המנוסים והישנים שיודיעו על כוננותם לקבלת תפקידים.

שוימר:  צריך לגשת לעניין הבחירות מחדש כי בשיחה הקודמת היושב ראש הזדרז יותר מידי.
לא משלים עם זה שכל בעלי התפקידים התפטרו. לדעתי יהושע כהני צריך להמשיך גם לשנה הבאה.
דרוש בהחלט לתת אפשרות לחבר וועד פועל שיוכל לעבוד ביחד.

אשר:  אין ערך להצעות כעת. צריך היה להציע אנשים מתאימים ולא התחשב עם ההצבעות, כי ההצבעות אינן מבטאות את מה שהם חושבים באמת. 

נונק:  מציע להצביע על הצעה שיהושע כהני ימשך לשנה הבאה ורק אחרי תוצאות ההצבעה אם יהיה צרך להציע קנדידטים אחרים.

כהני:  כל החברים לא אמרו כלום מה שנעשה במשק במשך השנה. היחידי היה דוד ב. שביטא דברים שליליים ביותר.
    צריך לבחור באיש בפנים שהוא יהיה יושב ראש ונמצא בבית.
לא צריך להיאחז בזה שיש גזבר והוא יכול להמשיך.
    יש אצלנו עוד די אנשים שיכולים לקבל את הגזברות בפרט עכשיו שכל נקודת הכובד נופל על מסדר העבודה וצריך לבחור קודם במסדר העבודה.  
    בשנה העברה לא התקדמנו הרבה. צריך בבחירות השנה להתכוון בכדי שנוכל להתקדם. מה שנוגע לו הוא התפטר מהגזברות. יכול להיות שבתנאים ידועים היה ממשיך. אם יבחר מסדר עבודה יוכל להיות ליוכל להמשיך. 

משה ה.:  איני רוצה להתווכח ולהעביר את דעתי. הוא חושב שיהושע כ. רכש ניסיון קבל השנה עזרה רבה וזה בוודאי יקל עליו הרבה להמשיך השנה. ביחד עם זה הוא שאני רוצה להחניף לו ולהפציר בו, הוא תומך בזה שימשיך אבל לא יבקש אותו. הוא מציע גם ששלמה ימשיך. ואת פודי בתור מסד העבודה.

צבי נ. מוצע בתור מסדר העבודה. הוא אינו יכול לקבל את התפקיד שאינו מרגיש כעת אפשרות לעבוד עם אנשים.

מצביעים על הסתלקותו ולא מתקבלת.

מנחם ר. מוצע למסדר עבודה ומסתלק.  מצביעים ומספר קולות שווה.  בהצבעה שניה ההסתלקות מתקבלת.    

הצעות למסדר עבודה:  פודי, צבי נ., דרור.

מצביעים:   פודי 14,  צבי נ. 13,  דרור 19.

הצבעה בין פודי ודרור:  פודי 13,  דרור 29.

נבחר למסדר עבודה דרור. דרור:

דרור:  ההצעות לא היו רציניות. גם המצביעים לא התחשבו עם זה עד כמה שיוכל לשרת את המשק אלא על ידי טעמים צדדיים. בכל מספר מצבעים זה לא מוכן לקבל כל תפקיד.
התפקיד הזה מחייב לבוא במגע עם כל האנשים והוא בוואדי לא יוכל לעמוד בזה.

אחרי הצבעה שנית:  בעד 26,  נגד 19,  נמנעים 21,  מצבעים על התוצאות ומתקבלת החלטה לקבל את הסתלקותו.     

שיחה.  

 6.10.1932   

 (ספר 8 עמודים 92-96)

 

אסתר ש.: 
לאחרי השיחה האחרונה חושבת לחובתה להתבטא. הכרחי לבחור באנשים המוכשרים ביותר איש איש לתפקידו – אין חילוקי דעות שישנם פחות ויותר מוכשרים. אינם מרובים הם האנשים שביכולתם למלא כל תפקיד, השאלה איך ימלאו.
למילוי טוב שייכת תכונה מסוימת שאיננה סגולתו של כל אחד. וזה קובע את בעל התפקיד. בכל המקצעות. הנהלת משק ענפים ומשק בית. תכונה זו אינה נרכשת. אין כל אפשרות להחליף את מנהלי ענפים בשל יכולתם הנ”ל.
מנדל ר. היה הראשון שפתח בוויכוח על הועה”פ והנה כשהציעו אותו הסתלק ובפסיביות המשיך במשך כל השיחות. בדבריו של משה ה. הרגישה בוז ולעג – (הוא מוכן לבחור בקבינט של ספצים).
בבחירת אנשים חדשים ניסינו ונכשלנו – כל איש יכול להצליח איפה שתכונתו וסגולתו העמידה אותו, ואינה רואה בכך כל סכנה. כל מי שירצה להשתתף והיה מענין האפשרות עבורו קיימת.
דווקא האנשים שנלחמו בעד המועצה המשקית השתתפותם בה הייתה מועטה מאד.

הצעה לועה”פ:  דרור – גזבר,  מנדל ר. מסדר עבודה,  פודי – חצרן.  

ידוע לה שהרבה אנשים תמימי דעה איתה אולם מסבות שונות – פוליטיות למשל אינם מצבעים כן והיא משוחררת מכל אלה ומציעה את הצעתה.

שאלה להצבעה: אם 1) להמשיך בוויכוח או 2) לגשת לבחירות.

הרב בעד גישה לבחירות.

משה ה.:  רשות הדבור להערה – דוחה את דבריה של אסתר – מעריך מאד אדם שהוא בתפקיד ידוע ולא זלזל בכך. אם האנשים חושבים שדרך זו היא הוראת שעה הוא תמים דעה – יחשב לכוונה להדביק לו שלט שאינו שייך לו.

הצעות משיחה העברה:  גזבר – יהושע, מסדר עבודה: פודי, צבי נ., חצרן – שלמה.

חיים:  חושב שצריך לבחור באנשים שרוצים בכך.

פודי:  אף פעם לא הסכים לקבל תפקיד של מסדר עבודה, לחצרנות היה מסכים, אולי לא יסכים להישאר יחיד. מחוץ לנימוקיו של מנדל ר. אינו מקבל את נימוקיהם של אף אחד מהמסתלקים.

צבי נ. ופודי מתייעצים להציע שמות נוספים למסדר עבודה.

חיים מציע את שוימר – סלומניצקי.

לאה ב. מציע את חנה ל.

סלומניצקי מציע את מוסה.

עוזריאלי מציע שאין רשות לנבחר ברב קולות להסתלק. הנימוקים של המציע מובאים בחשבון ע”י המצבעים.

מנדל ר.:  יסכים להיות מעומד רק בתנאים ידועים שהם ערובה להצלחה לדעתו, לכך נחוץ וויכוח –  השכר של החיפזון יצא בהפסד של סדור העניינים במשך השנה. יסכים לכהן בתפקיד רק בתור זכות.

 

צבי נ.:  אינו יכול להבליג ולקבל את מועמדותי בו ברגע שידוע לכל שמנדל הוא המוכשר ואינו עייף מכל תפקיד אחר וגם לא ביטא אי רצון. הטעמים של מנדל יתכן שפוסלים גם עבורו, והבחירות לא תהיינה בר קיימא. מציע לפתח בוויכוח על הועה”פ ועל סדר העבודה.
בעד הצעה 7   נגד 10. 

אפרים ר.  מעמיד את הצעתו של עוזריאלי למנין.
21 בעד
4 נגד.

  הצעות למסדר עבודה:
מנדל  26      חנה ל.  2. 
צבי נ.  8       משה ג.  3.
פודי   2        סלומניצקי  1. 
שוימר  1              

הצבעה בין מנדל ר.   31
            צבי נ.     8.

גזבר  הצעות  דרור, יהושע.  

דרור:  אחרי השיחה האחרונה כשמענו שיהושע הסכים להמשיך – מיותר היה להכניס אותו שנית ברשימה. מאז שעבד בתפקיד ועד היום לא נשתנה יחס החברים וההלך רוח ביחס לעבודתו. יהיה זה פשע מצדי ומצד החברים אם יכריחו אותו לקבל תפקיד. בקרת כל זמן שהיא נשמעת מהפה ולחוץ אינה משפיעה עליו, אולם כל זה מותר אם החברים רוצים בכך. חשוב איך שהחברים מקבלים את הדבר. מטילים עליו חשד שהוא עלול להכשיל איש חדש אם הוא גם מחוץ לועה”פ.
אין לי כל אפשרות נפשית לקבל תפקיד. צריך אפוא למנע ממנו כל אפשרות של השפעה.

לונק מוסיף הצעה: נונק.

אפרים ר. ההחלטה בעינה עומדת.

מנדל ר.:  רוב הסבות הן אובייקטיביות לא היה מוצא בו תקף פנימי להסתלק מטעמים פרטיים.
היינו צריכים אחרת לנהג אילו היינו רוצים לקבע את המוסדות כפי שאסתר תארה את זאת.
החיפזון מעיד על כך.
היה צריך להקדיש עוד שיחה שתים לדברים המעשיים, וההצבעה הוכיחה את רצון רב החברים להסתלק מהעניינים האלה אחת ושתים בלי וויכוחים יתרים. לא היה יכול למלא את סדור העבודה ברוח זו שתפקיד זה מתמלא בשנים האחרונות. תפיסתי את ענייני עבודה והנהלת העניינים עומדת בסתירה מוחלטת לכל הלך הרוח השורר כיום בקיבוץ.
אינו יכול לקבל את התפקיד התוצאה מקבלה תהיה או התפטרות באמצע השנה או יאבד את בריאותו.
אי אפשר להכריח אותו לקבל תפקיד בכל הצורות. אילו היה מסכים אינו רק בהרכב אישי  מסוים.  את בחירתו אינו מקבל.

     גזבר:
           דרור  7      נונק   3    נמנעים 9
         יהושוע   36    דוד כ.  5.

יהושוע:  אי אפשר לגשת להצבעה על גזבר לפני שגמרנו קודם בעניין סדר עבודה. 
אם מנדל ר. נבחר יותר קל לו.
קיימת הרגשה שהחברים רוצים להתפטר מכל העניינן. וביחס לעצמו הוא חושב שדרור או דוד כ. יותר מוכשרים ואם הם מקבלים את זה ברצון הרי מועמדותי אינה באה בחשבון. ואם אלה מסתלקים הוא יסכים להיבחר ברב של הצבעה שמית והנמנעים יחשבו למתנגדים היות והוא זה השנה מלא תפקיד הייתה בקרת. משום זה הוא יקבל רק בהצבעה שמית.

אפרים ר.:  מציע שמית על כל הקנדידטים. – מתקבל. 

חצרן   פודי  35   שלמה  7.
מנהל החשבונות משתתף בישיבות הועה”פ לפי הצורך ואינו משתתף בהכרעה.
בקשר עם בחירת האיש בלי התפקיד.

דרור מציע במקרה שהדבר חשוב יהיה זה איש חדש.

מנדל ר.:  מבקש שיאפשרו לו להציע הצעה לועה”פ.

   מסכימים מבלי שההצעה תסתור את החלטת הקיבוץ.

         מציע:  גזבר יהושוע כ., מסדר עבודה פודי, חצרן שלמה.
                 רביעי דרור או דוד כ., חמישי הוא.

דוד כ.:  הצעתו של מנדל מאפשרת כניסתם של אנשים החדשים ומשאירה את הרצויים ליד הגה העניינים.  

מנדל פ.:  מתנגד להצעה בה כמה דברים אינם בסדר. ע”י הבטחת מקומות, אנשים ידועים מסתלקים מלקבל תפקידים. תוספת אנשים לא משנה.
קושי בסדורים אצלנו תלוי בתקלות טכניות, מסכים להוספת איש שנים לועה”פ ואח”כ מציע שיח על סידרי עבודה.

יוסף פ.:  חשוב לנו שיהיה וועד פועל פעיל ומרכז. הצעת מנדל אינה קולעת למטרה. מסדר עבודה צריך לרכז את הדברים. הצעת מנדל מפחיתה את ערכו של מסדר עבודה. השניות הזאת אינה מתקבלת על הדעת. אולם יש טעם שהוועד הפועל יהיה יותר רחב ויכלול בו חבר מוועדת התוכנית ואחד מוועדת ההספקה.

דרור:  הצעתו של מנדל מתעלמת מהוויכוח שהיה כאן. לא יתכן שאנו מדי שנה בשנה נרדוף בחיפוש אחרי אנשים – מצד אחד* כאילו אנשים שמתפרצים לשאת בתפקידים ומצד שני הקיבוץ נכנע ל”ספצים”. – צריך באופן רציני לנסות לפתור את הקשיים האלה. – אחרת שום דבר לא ישתנה שאנשים נוספים צריכים להיות חדשים.

יצחק נ.:  אין לדבר על חסר סבלנות, דווקא השנה ישבנו איזה עשר שיחות. למה זה מנדל לא הביא את הצעתו עדין רק לאחר סיום.
הצעתו של מנדל מחייבת התחלת השיחות מחדש.
הלך הרוח היה בדיוק הפוך מזה שדוד כ. ציין אותו.
לא נתפטר מהוויכוחים עד שלא נבחר באנשים חדשים לכל התפקידים. – אחרי 10 שנים כל אחד מוכשר.

צבי נ.:  דבריהם של דרור ויצחק נ. מחייבים שיחה מחדש.

מנדל ר.:  התפרצות של יצחק נ. לדלתות פתוחות. ההצבעה היא הביטוי ואין לדבר על רב של ארבעה חברים שהתבטאו. האשמה שהוא טמן לי הצעה היא פוגעת.

יוסף פ.:  מקיימים את הבחירות ובשיחה הבאה דנים בשאלת חברים נוספים לועה”פ.

צבי נ.:  תומך, ובתר מוצא לוויכוח, הצעתו של מנדל.

מחליטים הערב לגמר עם הצעתו של מנדל.

אפרים ר.:  תפיסתו מתנגדת להצעתו של מנדל – קרובה לתפיסתו של יוסף פ. את הנבחרים צריך להעמיד במקומות שיוכלו לפעול – מתוך מאמצים. מתנגד שהועה”פ יהיה מורחב, מסכים אם חברי הועה”פ הנבחרים ידרשו עזרה כוונתו שהועה”פ יזדקק לקיבוץ.  

                הצעתו של מנדל נדחתה

מתווכחים על הצעותיהם של אפרים, יוסף פ., דרור, ביחס להרכב הועה”פ.

דרור:  חברי הועה”פ ישלחו את ב”כ לוועדות ואלה צריכים להיות חדשים.

מציעים,  דרור 9,     שוימר 3

          אנשל 2     דוד כ. 5

          דרור  10     דוד כ.  10

הצבעה שניה     16             12     

שיחה משותפת עם ח”ב.  

8.10.1932   

 (ספר 8 עמודים 97-101)

 

בשאלות הארגוניות של חב”הי לשנה הבאה.

ישראל:  בעקר בשאלת האוטונומיה:
תהיינה 5 קבוצות; הקב’ של בינוניות תהיה יחד עם גבריאל ויוחנן וכו’,
יהיו 3 מורים: אליהו ½ יום, ½2 י”ע בטפול, ½1 מטבח, 1 כביסה. – 4 ילדים על עובד, פרופורציה נהוגה בכל מוסדות הארץ.
במועצה היה וויכוח על שנוי בהרכב המורים. הצעתי את סלומון במקומי. המועצה דחתה, הוחלט להציג כאן. לדעתי אין לדחות אותו לגמרי למען לאפשר את ביאתו בכבודה, לכן אני מסיר את ההצעה בזו. –
על האוטונומיה: מבחינה חבר.-חינוכית; הילדים הם כעין Renticr  כאיש תלוי בעבדים, מנותקים מהמציאות הכלכלית, הסורוגט של משק אינו מספיק. האוט. תפתור את השאלה הזו, ביחוד לכשיגדלו. אבל אין לדחות את הגשמתה, בכדי שגם המורים יתחנכו לקראת זאת, הם צריכים להטות את הילדים לקראת הנהלה משקית עצמית.
הדרישה היא לאדמיניסטרציה עצמית של המוסד; עד כה המועצה הייתה המוציאה לפועל את החלטות חבר העובדים; ע”כ ההצעה לאדמיניסטרטור; תקציב יקבע ע”י חבר העובדים והאדמיניסטרטור. לשם ביקרת וועדה מפקחת 2 חברים (1 מהקב. + 1 מח”ב);
נוסף לזה שיחות קבועות כלליות לשאלת החנוך פעם בחדש. – התקציב יהיה נתון לרשות המוסד. גם הקומונה תהיה ברשות חבר העובדים. השתתפות בהוצאות ההלבשה תהיה בכסף.
העובדים יסתדרו בסדור עצמי – פנימי. – הנהלת הטפול והנהלת המטבח יהיו קבועים היתר יתחלפו ביניהם. – הכובסת יכולה גם להיות מטפלת בשעת-צורך. יש להתחשב גם עבודות בלתי צפויות מראש, ע”כ המסגרת תצטרך להיות פחות או יותר מסוימת. –
העובדים שאנו מציעים אותם נדרשים להצטרף לחבר העובדים; מועצת הקיבוץ דורשת שהמטבח והאדמ. ינוהלו בידי אנשי הקיבוץ; רצוי שאירמה תישאר בעבודת המטבח; לטפול מוצעים: גנה, רוחציה, אני ורוזה; כביסה לא נקבע, לאדמ. נונק.

בלוך: הצעות ישראל תשננה את הצורה המשקית של המוסד. אציין שצורת הקואופרציה בין המשקים היא מסובכת וגוזלת זמן בוויכוחים. לכן רצוי לקבוע מסגרת מראש. – יש שאלת אמצעים ונושא: תקציב – וחבר עובדים וחב”הי. – יש לקבוע תקציב והוא יעמד לרשות מוחלטת לעובדים.
הלבשה: מעבר בין קואופרציה והשואה קומונלית אולם בליל, כל החסכון הוא פיקטיבי, יש לכן למסר את האמצעים למוסד.
הנושא: לפני שנים היו ילדים שבעצמם עבדו ונהלו, כיום גם הילדים לא באים בחשבון וגם המורים אינם מנוסים. אולם המגמה להכשרתם צריכה להכריעה. – אם חב”הי צריכה לפתח את יסודות השיתופיים של הקיבוץ, לכן יש לפתח את הכשרונות הפרט לקראת עצמאות, לא רק אמוציונלי של נעורים והלימודית אלא גם משקי. החיסרון של היסוד הזה יוצר הרגשת נחיתות בידע כלכלה לכן יש לחייב באופן הדרגתי, על הצורה הקונקרטית. לא נדון פה, אבל את הפרינציפ יש לקבל. בקשר אם ההצעות הקונקרטיות יש לקבוע מודוס ברור וקבוע בין-משקי.
ענין החזרת ימי-עבודה. –

צבי נ.:  יש סכנות כרוכות בהצעת אוטונומיה שישראל מציע אותה. מודה בצורך של אוטונומיה. הייתה אפשרות פעם בחברת הילדים הקודמת להגשים את אוטונומיה.

החבר המורים היו מעורים בענייני המשק. מפקפק אם אפשר היום למסור תקציב מעובד לחבר העובדים. לא תועיל הוועדה מפקחת מפני שאי אפשר לבקר את פעולות הכספיות בזמנם.
מחייב את הצעת של אדמיניסטרציה פקוח על ההוצאה, נחוץ למצא צורה מתאימה.
בקשר עם עבודה אי אפשרות אוטונומיה. נחוץ לתת למוסד אפשרות של התפתחות יותר נורמלית.
זאת תהייה התחלה של אוטונומיה זאת אומרת שחרור את המוסד משלטון המקרה בסידורי העבודה במשקים. הוא חושב את הדאגה לקימוץ בהוצאות לחובת המשקים. אין לנו מושג מה מותר לנו להוציא בהתאם ליכולת ארגונית. הוא מציע צורת מעבר שתאפשר לחבר המורים השתתפות מלאה בדאגה המשקית הכלכלית של המוסד.
הוא חושב שאמנם נכון לבטל את המועצה מפאת עקרותה. אולם אין לנו במה אחרת לברור שאלות החנוך, מחשש ביחס לברור שאלות חנוכיות בציבור כלו. אינו בעד בטול המועצה עד שכל הצעות הפוזיטיביות יקבלו ממוש בחיים.

פרנץ:  אני נגד אוטונומיה. הילדים יהפכו מ  Renticr בלי הכרה ל R.  בעלי הכרה. אם עתה הילדים מרגישים את התלות במשקים, אזי אחר כך הם לא יצטרכו לחשב על המקורות. המגמה צריכה להיות להכניס את הילדים לשאלות המשק למרות שיש פה שני משקים. להשתמש בשֶקים זה לא עקר בכלכלה.
לצד התרבותי: אם אנו עומדים לפני ילדינו שאין בהם כל תימהון, למשל, ומכניסים שיטות למוד* לחיינו יש בזה שגיאה. שם הייתה לנו אפשרות למרד, אבל להם לא תהיה אפשרות למרידה, אזי לא יהיה להם כל דבר חדש – מושך. אין מפתחים בהם את הצורך לעזרה הדדית. השאלה היא  אם ע”י פתוח עצמאות בתוך סביבה פתוחה להם לרובה, אנו לא סוגרים להם את סולם השאיפה ליותר רחוקות.
לצד המעשי: איפה האוטונומיה? באדמיניסטרטור אני רואה הוצאה מיוחדת – מיותרת.
הקניות: אני מציע שהקיבוץ יהיה הקונה למוסד. להנהלת החשבונות, אם מישהו אחר יוכל יותר טוב לנהל חשבונות, אזי מהטוב. – הטבחות תנהלנה את חשבונותיהם והאדמ. יוכל פעם בחדש להתעניין ולתקן, אבל אין זה אוטונומיה.
צריך לבטל את המועצה. אנשים קבועים נחוצים והיה כך כמעט עד כה. וויכוחים בין המשקים היו מחוץ לתקציב.
ביחס לקומונה: אם משק אחד יהיה בצרה אזי צריך הדבר להתבטא גם בילדים. גם הילדים צריכים לדעת שקיימים כאן 2 קיבוצים. אולם אפשר גם להסכים. אני מתנגד למגמת האוטונומיה, כי היא תסתום את הדרך לחיי המשק ומציאות כלכלית. אני מציע לצרף את האדמ. לגזברות הקיבוץ גם חשבונות כדאי לצרף לקיבוץ.
בנוגע לעבודה: רק מעל לתקציב היו וויכוח – המודוס הקיים הוא: הוצאות שוטפות והזכויות וחובות הקשורות בזה לפי מספר הילדים, אינוסטיציה לפי 1/3 ל 2/3.

תמר:  האוטונומיה תשחרר את המועצה מדאגת האדמ. – הילדים בגדלם יתחילו להשתתף בסידורים ודאגות הכלכליות. – הם בין כה ירגישו במצבנו הכלכלי.

דוד כ.:  מתברר שרוצים בסדר ולא באוטונומיה. כגורם חינוכי ההצעות אינו קולעות להנהלה עצמית של הילדים. מוסד חינוכי הוא מתמיד נתמך ולא בעל כלכלה עצמית, והילדים הרי אינם דורשים אוטונומיה והיא נחוצה למורים.
פרנץ אינו צודק: תפיסתו מובילה לקשר עם ההורים חזק במידה לא דרושה לנו. – אם הם גרים וחיים לחוד ובאופן משותף ביניהם, יש לפתח את המגמה הזו ולא לספח לאחד המשקים. רק וועדה משותפת תדאג להנהלה והילדים יחיו נפרדים מהמשקים – האדמ. צריכה להיות בידי
1 או 2 מהמשקים נבחרים עלידיהם.

דרור:  לסדור הכיתות: ישראל מציע לצרף את הבינוניות לכיתה “ג”, נגרם בזה רעה לקב’ הבינוניות; תקופת הלימודים netto היא 4-5 חדשים מתוך סבות שונות, שיטת הלימודים הלא מכריחה, אם הקב’ כבר התחברה בקושי ללמוד ועבודה משותפת, אזי הצרוף יעכב בטח לזמן מה בהתפתחותם. אני מציע עוד פעם לשקול את הדבר המסוכן לילדים אלה.
לשאלת אוטונומיה: לא נקבע אקסיומות, היסוד של מרד חסר כאן ולא צריך להיות. – גם כשתהיה ביקרת, מרד לקראת* אידיאל אחר משלנו לא יקום.
באופן הכלכלי: התלות הכלכלית הבלתי אמצעית במשפחה בחוץ אינה מכשירה לחיי כלכלה עצמאיים. – בקיבוץ אין החברים רוצים להתעסק בכל שאלות הכלכלה, וטוב כך, השאלה היא איך לארגן את העבודה וכו’ לשם שחרור זמן לצרכים אחרים. הילדים לא יוכלו להגיע ליותר דאגה מאשר חברינו. –    
גם חב”הי תתעסק שאלות משק במידה כללית כחברים במשקים. – כל סידורי האוטונומיה בין הילדים הם נחוצים בחנוך. אם העובדים דורשים אוטונומיה כמו שכל עובד בענף במשק. –
יכול להיות שהילדים יחשבו לאבסורד קיום שני משקים על המקום ואינני יודע אם צריך לפחד בעד זה לעתיד. כל הרצון לסנר את הילדים הוא הכרחי והפחד לשווא

שלוש שורות לא ברורות. אבשלום תלמי.

ח”א לבטוח בחבר העובדים שהיום (בלי התורים), חבר העובדים הוא לא קבוע. מציין את התקדמות השנה שיש לזקוף על חשבון חבר המורים. אני חושב שאין כל סכנות, הרבה מזה מה ישראל דבר הוגשם כבר השנה. יכול להיות שהניסיון ידרוש עוד יום עבודה ומזה אין להירתע.
למועצת החנוך. בשביל הקיבוץ היא אפס בשביל חבר העובדים איני יודע.
בנוגע לארגון להבא אני מציע לקבל את הצעת ישראל ז”א שהם ר ין המתווכים בין המשקים את חבר במורים יקבעו יותר בתוך חיי המשקים, החיכוכים יוקטנו.

מצעים להמשיך מחר.

ישראל: המורים התייחסו בסבלנות לאפן סדור בשיחותינו מתוך החופש שלהם מציע בהחלט להמשיך מחר.    

 המשך השיחה משותפת עם ח”ב.  

9.10.1932   

(ספר 8 עמודים 101-107)

 

     בשאלות הארגוניות של חב”הי לשנה הבאה.

אליהו:  היה יכול להדמות שהשאלות בנוגע האוטונומיה הן לא מעשיות. כאלו העברת האפוטרופסות של המוסד לקיבוץ נקראת אוטונומיה. על חברת – ילדים אפשר לדבר עם אוטונומיה, אם מספר הילדים הגדולים יכולים להשתתף בהנהלת המוסד. אנחנו עכשיו מדברים על חברת-ילדים לא רק לשנה הבאה אלא לחמש שנים הבאות. רק בכוון זה אפשר להבין את הדרישה לאוטונומיה. האוטונומיה לא צריכה לבוא בשביל להקטין את השתתפות המשקים אלא להפך המוסד מוכרח להבטיח לו עבודה כזאת, בלי שחבר העובדים ישתחרר מכל הקשים שהיו במשך השנים הקודמות.
בתור שאלה אקטואלית זה לא מקרה שהשאלה הזאת מעוררת שאלות יסודיות חנוכיות בכלל. אם מציעים לבטל את מועצת-החנוך, מאמינים שבו ברגע משהוא בין המוסד ובין המשקים יהיה יותר בלתי אמצעי והיה הכרח שהשאלות הנוגעות לחנוך תמצאנה את פתרונן ישר בשיחות* הקיבוצים.
אליהו! אני חושב שכל הצורה שאנחנו קוראים חברת – ילדים היא הצורה שיכולה לתת ערבון שנשיג את מה שאנחנו רוצים להשיג בחנוך של הילדים שלנו. להגשים את הרצון שלנו באחוז קטן תלוי בנו. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים מה יהיה בסוף עם הילדים. המסגרת החינוכית תלויה במסגרת הכללית, שאנחנו תלויים בה. אנחנו צריכים לברר את שאלת החנוך פה, בשיחות שלנו, בשביל לא להיות תלויים בהופעות מכוחות* מחוצה לנו.

ליבֶל י.:  אני רוצה לעשות אי אלה הערות לוויכוח שהיה עד עכשיו. הוויכוח עד עכשיו מסתובב בגלגל, היה בעצם מוסכם בכל הצדדים אם מהמתננדים שזאת רק דרך לאוטונומיה ולא אוטונומיה.
אני בעצם אינני רואה שום שנוי בהשוואה עם העבר בנוגע לאוטונומיה. שכחו אלה שדברו בעד אוטונומיה מה היו הדברים שהקשו לחבר העובדים בעבודה, לא חסר האוטונומיה אלא
1) הקושים היו בהכנות לקראת שנת לימודים חדשה ודרישת אנשים לכל מיני עבודות מצד הקיבוצים.
2) המטבח המשותף עם קבוצת חפציבה והכביסה והחשבונות המסובכים בקשר עם זה. 
אני חושב שהקושיים לקראת שנת הלימודים יהיו גם הלאה. מה שנוגע לאוטונומיה וגם
בחברת-הילדים הקודמת שהייתה לה אוטונומיה מלאה כביכול, התוצאה הייתה שבסוף נשארו לקיבוצים חבות למאות פונטים וללוקסוס הזה אנחנו לא יכולים להרשות לנו.
סדור התקציב בשנה האחרונה היה מסודר ככה, שמנהלת המטבח הייתה יכולה להסתדר באופן אוטונומי וגם מכשיר למוד טיולים וכו’. רק להספקה היה סדר אחר. קנו את ההספקה באופן משותף לפי מספר הילדים, גם להבא, אם נדבר על קומונה אינני תאר לי שיחול שנוי. לא קיבלתי תשובה ברורה מישראל על מה צריכה להיות מבוססת האוטונומיה לא קבלתי. אינני יכול להבין למה זרקו פה את המלה אוטונומיה.
מה שנוגע לצד החינוכי אינני רוצה להתערב הרבה, אני חושב שאת המטרה שרוצים להשיג עם אוטונומיה אפשר להשיג גם בלי אוטונומיה. אינני חושב כמו פרנץ שהאוטונומיה יכולה להרחיק את הילדים – מהקיבוצים. אני חושב שאנחנו לא צריכים לעשות לנו תמונה לחמש שנה הבאות, אלא לחשוב על הדרכים הנחוצות בשביל העתיד הקרוב, עד כמה לאפשר למורים את העבודה ולהסיר את הקושיים שהיו עד עכשיו.

 

 

אנשל:  נגעו לא רק בשאלות כלכליות אלא נגעו גם בסכנות שכרוכות בצורת חנוך זו שאני אינני רואה אותו. ילד של פועל אין לו הרבה אפשרויות להתנכרות, לעבור למעמד אחר. הילדים שלנו חיים בסביבת חיי עבודה. הילדים במשך הזמן יבינו מה זאת עבודה והכרח של עבודה. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו באפן בריא לכן אנחנו נותנים להם טפול רציונלי.
יש לחשוב באיזה אמצעים חינוכיים אנחנו צריכים לבחור בשביל להשיג את המטרה. לדעתי גם הילדים שלנו יעמדו לפני מרד ומלחמה, אני רואה לפניהם הרבה תפקידים גם במסגרת הזאת.
יש לדעתי הרבה שאלות חינוכיות שאנחנו צריכים לדון עליהם מלבד השאלות הארגוניות.
אני חושב שצודקים המורים בדרישתם למצא את אותה המסגרת הארגונית שתאפשר להם עבדה פורייה. כדאי עכשיו לדון עם ההוצאה באמת תהיה יותר גדולה על ידי זה.   

חיה:  ליבֶל כבר הקדים אותי, אינני יודעת למה מתכוונים במלה הזאת “אוטונומיה”. אני מבינה אם יש למוסד חינוכי משק לחוד אז אפשר לדבר על אוטונומיה. אני רוצה שישראל לברר לו מה הוא מתאר לו תחת המלה הזאת, אני בעד זה שתהיה תלבושת מסודרת באפן משותף.

אירמה:  אני חושבת גם כן שכל הארגון הוא המלה אוטונומיה. לפי דעתי בשביל הילדים האוטו’ לא חשובה, אלא לעובדים. צריך לאפשר את העבודה באפן יותר עצמאי. כל השאלות שעברו השנה את מועצת-החנוך חבר העובדים היו יכולים להסתדר בעצמם. אני חושבת שיש גם ערך פסיכולוגי, שהעובדים במוסד ירגישו את עצמם יותר טוב בתור העובדים של המוסד ולא התור העובדים של המשקים. אני מסכימה שיהיה אדמיניסטרטור וזה לפי דעתי לא יוסיף הרבה עבודה. צריך לתת למוסד יותר עצמאות בעבודה וחבר – המורים צריך להיות יותר קבוע.
בדברים יותר יסודיים מובן שלמשקים צריך להיות פיקוח עליהם.
הדרישה לאוטו’ באה מתוך הקשיים שהיו בשנים האחרונות.

פרנץ:  המעשיות שדברו עליהם חיה ואירמה לא מבררים את השאלה. אני חושב שעד כמה שאנחנו מנסים להעביר אוטונומיה בתוך היחסים בין הילדים אני רועה אך ורק כעט כשלון.
אני במובן זה מזהיר וחושד. אני חושב שיש סכנות רבות ואני חושש. העברת הפרנציפים על הילדים אני לא ראיתי שהם מפתחים עזרה הדדית אלא להפך. אני חושב שצריך להעמיד את הילדים על המציאות הקיימת, קיום של שני משקים, אני רק חושב שחבר-העובדים אינו מתנגד לשיטת דרור בנוגע לקבוצה וגם בנוגע לחברת-הילדים.          
בקשר עם הארגון: אני חושב על ידי סדור אחר הקשיים יסורו. הקושי מתחיל כשהמוסד דורש תקציב נוסף בין בכסף בין בעבודה ואז עומדת השאלה מי צריך למלא את הדרישה. הקושי יתקיים בלי אדמיניסטרטור ועם אדמנ. אני חושב שהטנדנציה צריכה להיות הפוכה שהמוסד מוכרח להיות מבוקר ועוד מבוקר.
אני חושב שאנחנו מפתחים ילדים שהם בני 11 וידעים הכול. אני מתנגד לכול אדמיניסטרציה. אני מציע שכול שנה או שנתיים אחד המשקים הוא אחראי בעד התקציב של חברת-הילדים והוצאתו לפועל. אם אחד המשקים ירצה לקבוע איש מיוחד אין לי כלום נגד זה. אני מציע שאותו קיבוץ שהוא אחראי בעד התקציב הוא גם מנהל את החשבונות. הוועדה צריכה להיות מורכבת בשני חברים מהמשקים וחבר אחד מהמורים. והחברים שיבחרו לוועדה זו צריכים להיות מעורבים בענייני משק.
בשאלות חינוכיות אני מציע כל חדש שיחות ושכל משק יחייב 5 אנשים להשתתף בשיחה זו.

ווציו:  בקשר עם מועצת החנוך והציוו שנקבל מפי דרור ואליהו. אני חושב שאת המועצה צריך לבקר קשה בעד חסר מגע עם הצבור. היה צריך לזכור שהמועצה נבחרה לשם תפקיד לגמרי אחר מאשר הוטל עליה. היא נהפכה לגוף, שהייתה צריכה לתת פרושים ארציים על הסכמים מוחלטים, המועצה בכל זאת הייתה הכתבת היחידה שפנו* אליה.
בקשר עם השפעה חינוכית. צריך לבטל את המועצה, אלא להדריך את חבר העובדים מכיוון שאין דעה מאוחדת בענייני חנוך. אני

 

גנה:  אני מתנגדת להצעתו של פרנץ;
אני חושבת הצעה זו לא נותנת אפשרות לעבודה מסודרת. במוסד הקודם הקבוץ טפל בעניינים והילדים היו קשורים יותר לקיבוץ. אני מתנגדת שרשויות בהנהלה תתחלפנה. אני חושבת שיש סכנה שהילדים יתרחקו במשך הזמן מהמקור שהם שייכים לו.

גנה:  אני חושבת שכל משק צריך לשמר על הילדים שלו אבל גם לא רצוי לי שיהיה ההפך, אני כופרת בהחלט בדעות של פרנץ. אני חושבת שילדים, שמוסרים להם איזה תפקיד אחראי ממלאים את זה יפה מאד. לפי דעתי זה לא מגדיל את החוצפה אלא בטחון עצמי ואחריות.
צריך לתת אפשרות לעובדים לסדר את הדברים יותר טוב, אני בעד זה למסור את אדמיניסטרציה לאיש אחד. את ההספקה של הילדים צריך לסדר יותר טוב ובאפן יותר שלם, קומונה בכל דברי הלבשה והנעלה.
עומדת שאלה של ילדי חוץ, הכי נכון להניח גם את הילדים האלה לקומונה ואם א”א לסדר תאים בשביל ילדי חוץ.
אני חושבת שאת המועצה צריך לבטל ומסכימה לוועדה.
שאלת הקבוצה הבינונית, אני אינני חושבת כמו דרור. זאת הופעה אצלנו תמיד, שילדים לא פעם סובלים מתוך חסר גיל מתאים ואנחנו נאלצים תמיד לעשות קומבינציות.

צבי נ.:  אני פונה לשיחה, שלא כדאי להיכנס לצד החינוכי, לא טוב ולא רצוי שצוינו חלוקי דעות.
אני מצע שאנחנו נתרכז רק בשאלה המעשית שהוצגה ע”י חבר העובדים זאת 1) אוטונומיה.
אני מציע להתבטא רק אם 1) צריך להיות אדמיניסטרטור, 2) שאלת הקומונה.
הדעות בן בעצם מאוחדות, לפרינציפ כלם מסכימים.
צריך להגדיר את החובות של המשקים כלפי המוסד.

אפרים ר.:  האם אנחנו צריכים הערב להחליט? אם יש הסכמה כללית להקמת וועדה יש מקום עכשיו למועצה שתוכל להתעסק בשאלות חנוך.

צבי נ.:  אנחנו לא צריכים פה לקבל החלטות. צריך לסכם את הדעות שהמורים יוכלו להתכונן לשנה הבאה. אני חושב שזה הצרך לסכם.

ישראל: בניגוד לצבי אני חושב שבנוגע הרכב הקבוצות צריך לגמר. הגיל בקבוצה הגדולה עד עכשיו יצר תהום פסיכולוגי עצום והילדים בגיל זה צריכים לקבל הרבה יותר השנה לכן הוצעה ההצעה לחבר את הבינוניות לקבוצת ב. יתכן שבמשך החדשים הראשונים הילדים הגדולים יסבלו ירידה בתנאי למוד שלנו שיש אפשרות לחסר הרבה זמן מלמוד אינדיבידואלי. הדבר הוא לא כל כך יקשה. הצעה שלנו נראית לנו להכי רצויה.
בעניין אוטונומיה. התכונתי לאוטונומיה גמורה. אני אינני מתבייש להודות שהאוטונומיה נחוצה לחבר-העובדים. הדרישה מצד העובדים לאוטונומיה היא צורך חיוני מצד העובדים. יש פה דברים יותר עמוקים. ההתנגדות היא יותר עמוקה אשר שורשה בתוך השקפה חינוכית ידועה. העובדים הם לא מן המקום, עובדים במשכורת, לכן צריך לחנך אותם לשיתוף גמור. בנוגע צרך באוטונומיה לגבי הילדים. א”א לדון משיחות ארעיות על מה שמתהווה בחברת-הילדים. ואם אנחנו חושבים שההופעות הן למגרעות אנחנו איננו מבינים את הילדים שלנו. יש רשות לצוות* לכפות את מחשבתו החינוכית על הילדים.
אם אנחנו מדברים על דבר* חדש אנחנו צריכים לתת לו אפשרות חופשית להתפתחות.
פרנץ אמר שהאוטונומיה זה ההפך ממה שאנחנו רוצים לתת לילדים. אני חושב, שהילד לא יחיה חיי חברה כל זמן שהוא לא יסגל את עצמו לתוך החיים. אני מתכוון לגיל 15-16. אם במשק של גדולים יש אפשרות להתווכח על דמוקרציה וכו’ א”א בשטח חנוך לחפש את שטת ריכוז בתור שטה חינוכית. יכול להיות שעשינו שגיאות שחלקנו יותר מדי תפקידים לילדים בגיל הצעיר.
הילדים חיים באינסטינקטור יותר מאשר הגדולים. כאן בא המוסד שרוצה לכוון את הדברים. הגורמים החינוכיים שחברת-ילדים יוצרת היא יותר מאשר* מחנכים הכי טובים. מבחינה זו אני אומר שאוטונומיה היא גורם חשוב בשביל חברת-ילדים.

מה זאת אוטונומיה? אינני יודע, זהוא קו שאנחנו צריכים להתקרב כל שנה ושנה יותר למטרה. מה שנוגע לדרישת העובדים לאוטונומיה, ווציו הזכיר כבר את הסדור הלא מרוכז שהיה השנה.
האדמיניסטרטור יצטרך להשתתף בכל ישיבות המועצה ולהוציא לפעל את דרישות המוסד. הוועדה המפקחת, סמכות תהיה מינימלית היא תצטרך רק לבדק את המצב הכספי.
האחריות של העובדים. עד כמה שתהיה אפשרית למשקים לבקרת. הוועד המפקח יוכל לבקר את החשבונות.
חבר-עובדים קבוע.  חבר העובדים יוכל להיות רק אז קבוע. אם תהיה הנהלה אוטונומית. אם הגענו לידי הבנה בענייני קומונה.
ישראל אינו מזדהה עם הצעתיו של צבי נ. בקשר עם הקומונה. בעצם הדברים היו מסודרים גם בשנה שעברה.

עוזריאלי:  א”א לקבל את דבריו של ישראל בתור סיכום.
1) שאלת האדמיניסטרטור, 2) מועצת החנוך.

צבי נ.:  עוזריאלי צודק. אנחנו נשאיר לקיבוצים את ההחלטות.

פרנץ:  אני חושב שהדברים שישראל אמר חשב מבהיל את האנשים.
אני מציע לווציו ולישראל להיות יותר זהירים. ע”י ריבוי של אינסטיטוציות אנחנו לא נחנך את הילדים לעצמאות. אני מציע להשתדל להמשיך בשיחות משותפות בלי השתתפות המורים ולא להשאיר את הברורים לקיבוצים לחוד.

צבי נ.: אנחנו לא נוכל להחליט על זה עכשיו, זמן פנוי לשאלות אלה לא ימצא אצלנו בזמן הקרוב.

ווציו מציע לקבע 2 אנשים שיגמרו את הסדורים לשנה הבאה.

דרור:  אני חושב שהמועצה צריכה לקבל עליה את האחריות בעד התחלת הלימודים. מכוון שאנחנו עסוקים מאד אני מציע להסתפק בכניסה הזאת לעניינים ולברר את הדברים בשיחת הקיבוץ בלבד.

לבֶל:  אני חושב שהקיבוצים לא מקמצים ע”י דיון נפרד.

צבי נ.  מציע למסר את השאלה להחלטה לקיבוצים בזמן הקרוב. אם יתברר שלא הושגה דעה משותפת אז על המועצה לדון אם לכנס שיחה משותפת.

אירמה:  אני מתנגדת בכל תקף לדעותיו של דרור. אני חושבת אם אין לנו אפשרות לדון באפן משותף אין לנו גם אפשרות להחזיק חברת-ילדים משותפת.

דרור:  אפשר לקבל את ההצעה של אירמה.  
       

 שיחה.  

15.10.1932   

(ספר 8 עמודים 108-111)

 

1) אינפורמציות של י כהני.

2) הצהרת מנדל ר.  אני מקבל ע”ע את הבחירה מתוך הכנעה; בתנאי: אם במשך השנה אוכח      שלא אוכל להמשיך, אבקש להחליף אותי בלי שישדלוני, כי גם בשבילי תהיה זאת מכה קשה יותר.  לא אכנס לבירור.
שנית: בלי להתנות: בכ”ז אם אוכל להביא לידי מצב כזה: סדר בעבודות-בית, כי זה תנאי לסדר במשק;
לכן אני פונה לכולם בדרישת עזרה לי ומסדר(ת) תורים להכנסת משטר ידוע בעב’ בית. יש הצעות לכך.

3) דרישת צבי נ.  דורש שפודי ומנדל ר. יישארו לעבוד בתלתן עד 1.10. – תשובת י. כהני  בשם הוהע”פ שלילית ולברור במשך השבוע. – פודי יכנס השבוע. –   

אפרים ר.:  בהתחשב עם השטח האינט. דחיתי עד היום וגם עם פקפוקי מנדל ר.; אולם
מנדל ר. יוכל ½ יום לעבוד בשטח. אולי פודי יוכל לדחות לעוד שבועיים. – לו סידור עבודה קשה מאד בזמן האחרון. – בעצם כל העבודות דורשות ארגון מחדש, כי ההיקף גדל ומספר האנשים צומצם, ע”כ יעברו שבועות עד שיוכנס סדר, ואלה יהיו קשים ביותר.
סדור עב’ בית קשה מאד ודורש הרבה קורבנות מהבחורות. – ע”כ דרושה “חמלה” מצד האנשים לבעלי התפקידים הנוגעים;  

פודי.:  אני רוצה מיד להיכנס לחצר, כי בהתחלה Nov. לפני הגשם לא אוכל לעשות את ההכנות בחצר. כך על אחריות עצמי.  

מנדל ר.:  בישיבת הועה”פ החלטנו שאני לא אכנס לתפקיד במשך שבועיים, אלא פודי יסדר גם את העבודה.
מפני 3 טעמים: 1) השטח האינט., 2) סדורים בפלחה, ו 3) סדור תוכנית ידועה לסדרי עבודה.

שלמה:  תומך בדברי פודי ורצה להיכנס עתה לגן.  

י. כהני:  מסכים לברר בסידור עבודה במשך השבוע. 

צבי נ.:  בתנאים אלה לא אהיה אחראי בעד התוצאות, אם יחולו שנויים לפני סידור-העבודה שיברר. 

י. כהני:  יש לגשת באופן מעשי לבחירות.
מסדר התורים: בוהע”פ ניסינו למצא מועמד, רצוי לבחור חברה, יש קושי מיוחד בסידור
עב’ הבחורות, מצעים להטיל את התפקיד רק ל6 חדשים או אפילו ל 4 חדשים:
הדסה:  דוד כ., גוסטה, סונקה, רבקה, משה ה.  

הוהע”פ מציע: הדסה, והנקה ל., צבי נ., דוד כ. 

לונק:  מניסיוני אדון לחובה את ההצעה של הוהע”פ. צריך להיות איש המתמצא בכל עבודות המשק. יצא שכל הטרדה על מסדר העבודה, אם בחורה תהיה בתפקיד של מסדר התורים, במקום להיות לו לעזר. – ע”כ יתכן רק שבחורה תסדר את תורי הבחורות והיתר ע”י מסדר העבודה.

רבקה ה.:  זאת רק קפיצת דרך מצד הועד הפועל, מתנגדת לדברי לונק. 

מניו:  מזהיר את ממלא התפקיד החדש, שידרוש ציות מלא. 

שינקה:  לונק לא צדק, בחורה יכולה לסדר את כל התפקיד. תומכת בהנקה ל. 

הלקה:  לא בחורה, אלא דוד כ. ולחצי-שנה. 

סונקה: כן בחורה, להסיר אותי. 

הדסה: מתנגדת בכל תוקף למועמדותה – כבר 3 שנים בתפקידים. 

נונק:  מציע להצביע; 

דוד כ.:  אסכים רק אם לא אבחר לתפקיד אחר. 

הנקה ל.:  תפקיד קשה ולא “Fanklor”. – בשום אופן לא אקבל. 

הצבעה:   הדסה,   סונקה 3   , דוד כ. 1, הנקה ל. 24, משה ה. 1, דוד ר. 8, אסתר ש. 2. 

בעד ל 6 חדשים 28, ל 4 חדשים 2,  הרוב ל 6 חדשים. 

אחרי הצבעה נוספת בין 2 המועמדים:  דוד כ. 11, ורפאל 17, נבחר רפאל. 

אנשל:  וע’ הספקה דנה על מועמדויות לקומונה: צפורקה, הלקה, חנה פ., רוחמה, סונק. 

חנה פ.:  מצב בריאותי לא מרשה. 

הלקה:  4 שנים בעב’ בית, רוצה לצאת לשדה. 

סונק:  לא מתאימה לקומונה, רק מתוך הכרח. 

מצעים:  אתקה, אסתר ש. 

רוחמה:  להסיר, כי לא מתאימה ויש לה ענף.

אתקה: לא יכולה. 

יוסף פ.: מהנטיעות לא בא בחשבון, כי המצב דורש התאמצות לקראת הרחבה. יש 5 חברות
ו 3 חברים. – תנאי הכרחי. 

אסתר ש.:  לא אסכים. מציעה את יולקה. 

י. כהני:  מתנגד להצהרת יוסף פ. 

דוד כ.:  לא יתכן להגיד כיוסף פ.; צריך לקדם גם את ענף הקומונה וזה נוגע לא רק בחברים אלא גם בקופה. – אני חולק על הדעה שהצעה עצמית מכריעה. – יש להצביע גם על גוסטה ו.

מנדל פ.:  התחלפו כבר קומוניסטקות רבות, הצליחה רק אתקה, לא יתכן לשנה הבאה לבחור באחרת בהתחשב עם התוכניות לשנה הבאה. –

זיגה: מתנגדת בהתחשב עם אתקה. 

תמר:  חושבת כמנדל פ. 

אפרים ר.:  בישיבת הרפתנים הוברר שאין להוציא את גוסטה ו. מהרפת. בראשונה יש לחפש לא מהענפים, דברי יוסף פ. הם במקומם. – תומך באתקה. 

אתקה אינה מסכימה בשום אופן. – להוציא את אתקה מהרשימה.
בעד  25, נגד 2. 

רוחמה:  אין לי חוש לסמרטוטים.

מצביעים: הלקה 5, סונקה 9, חנה פ. 7, רוחמה 3, צפורקה 5, אסתר ש. 0, גוסטה ו. 15. 

הצבעה שניה: גוסטה ו. 16, סונקה 21.

בחירת: 

אקונומקה: שנקה ורוחמה.

שנקה:  רוחמה ויולקה אינן מסכימות, גם עלי אין להצביע, ע”כ יש לדחות. 

יוסף פ.:  סונקה וגנה דורשים עוד לברר בדבר הקומונה. 

הלקה: מציעה יותר לשחרר את שנקה מיום עבודה שלם במטבח, בכדי שתקדיש כחצי יום לאקונומיה. 

שנקה:  חשבתי למסר דו”ח, אולי עוד אמסור. – אני עייפה ולא אמשיך.  

זיגה:  מציעה את יולקה. 

רוחמה:  לא מתאימה. 

דוד כ.:  בתפקיד הזה אין להחליף אנשים על נקלה. דורש ידיעה. צריך להצביע על שנקה מחדש, אבל יותר מדרוש שהיא תישאר, אחרת אין טעם לוע’ הספקה. – שאלת עייפות אפשר אחרת לפתור. 

יצחק נ.:  מציע ששנקה תישאר. תקציב של 2000 לא”י דורש אחריות. 

שנקה:  אין להצביע כרגע.

                          ע”כ מפסיקים עד הדו”ח שלה.