דו”ח מחברת הילדים המשך

8.8.1932

(ספר 8 עמודים 33-36)

ישראל:  על הסביבה החינוכית;  יש בארץ מפלצת ה”צברות”, הסכנה נובעת מהמצב של צמצום האופק של הנוער לפעילותו בארץ. גם אצלנו יש פחד מבוסס, כי לא ידוע באיזה כיוון יזרום מרץ הנוער, לאיזה רדיקליזציה ישאף; יש לברר, אם לא נחוץ להציל את הנוער מהרגשת האכזבה שהתאכסנה בלבות הבוגרים. ע”כ נחוצה רביזיה בכיוון חידוש מטרות תנועתנו. –
הנוער בארץ רואה את עצמו כיורש מן המוכן. –

לא המחנכים כאן יכולים ליצר את הכוון הנ”ל, זה מצריך ברור יסודי בתנועה הקיבוץ. – יש לשתף את הציבור בשאלות החנוך בקיבוץ. לא הייתה השנה אף שיחה. – השותפות גם היא מעכבת את פעולות בי”הס. למשל אין כאן גנה, כי השותפות מבטלת הרבה פעולות המחנכים. גם עתה בוודאי הוויכוחים יהיו נפרדים והם צריכים להיות יסודיים.
המורים תמיד ידרשו לאחד את הוויכוחים. –
לסיכום: יש ליקוי:  1) חוסר המבנה מהמשקים למוסד; עיכובים וכו’, חוסר דרישה לדו”ח(סימן לאדישות); 2) כגורם חינוך, חב”הי מדכא את האינד. של הילד במידה רבה למרות צדדיה החיוביים. ע”כ צריך היה לפתח את עצמאותם; המכניזים של הקולקטיב מרגיל אותם למסלול קבוע, שאין ברצונם לפרצה, יש מעטים העושים כזאת והם בעלי אופי בולט. – נחוצה דמוקרטיזציה של החברה לכך, אולי להבא בהיותם יותר גדולים נצליח בזה. –
השנה הייתה התקדמות גם בזה: משחקים עצמיים. אולם השבת משעממת מאד. – העובד עמוס.
ע”כ מוכרח אחד המחנכים לדאוג לימי חג, שהם חילוניים להם. לא מספיק כמובן זה, אלא יש צורך בטקסים(לא דתיים) בסביבתם. יש להקדיש לזה שיחה בשנה הבאה. –
ע”כ יש להתווכח: 1) עצם שיטת החנוך (שאלת האבטוריטה), 2) סביבה, 3) השותפות בין המשקים, 4) המועצה החינוכית. –
לנק. 4) חברי המועצה עמוסים בתפקידים משקיים, ע”כ מיעוט הישיבות וחוסר טפול בשאלות המוסד.
אין להאשים את חברי המועצה, כי זה היה במשך כל השנים. – לא נחוצה המועצה, מספיק אחד לתאום, ואת השאלות החינוכיות יש לברר ישר עם הקיבוצים. –

על 2 הקבוצות שלי: הצרוף לא היה מוצלת מבחינת הגיל (10-11, 8-9), השנה אי אפשר היה לאחד את 2 הכיתות לאף לימוד אחד. – גם השיטה הינה נפרדת; הגדולים בשיטת הנושאים; –
בעברית: קריאה רהוטה, אף בלי ניקוד; הכתיבה בקושי הולכת ומתקנת (הקושי הוא מהשמיעה של הדבור הלא מתוקן). – כותבים הכתבות מהלוח וכו’, אין עוד כתיבה עצמאית; השגיאות הולכות ומתמעטות. – הילדים קוראים ספרים שלמים בעצמם. הספרות לגיל זה היא מועטה מאד. – הייתה התחלה של דקדוק ובהצלחה. –
בחשבון 4 פעולות בגבול ה 100; את המידות הנהוגות בכל העולם. – בטבע: ניסיונות בזרעים, נבט, פרח וכו’. במחצית השנייה לא היה כמעט למוד הטבע מחוסר גנה. –
גאוגרפיה: בקשר עם הטיולים בארץ, תערוכה, וקריאת ספרים, לא היה למוד שיטתי
בכתה 3. – בכתה 4 היו נושאים שונים ע”ז. – מפסח חלו תמיד אילו ילדים, ע”כ לא נקבע כמעט נושא מרכזי, הילדים בכתה זו התקדמו הרבה, קוראים ספרים של גיל יותר גבוה. גם יצירות גלותיות(שלום עליכם) המתארות את ההווי שם. – התחלנו גם בניתוח ספרות(רק דברים מועטים מתאימים להם). הכתיב מפגר מאד ביחוד אצל הילדות, אין הדבר מעניין אותם.
בדקדוק: נטיות, שמות העצם, נט. הגזרות(הקל).
תנ”ך: שמואל, מלכים עד חובן שומרון; דלגנו על הניסים, בעקר זה היה למוד היסטוריה. – עמים מעמדות וחיים בתקופה הקדומה. גם על מצרים מתוך הרומן של “אברס”.

גאוגרפיה: על העמק, אולם לא רכזנו בחוברת, הירדן, תריד בקשר עם הערים בא”י, התחליף הכלכלי וכו’. הם עומדים על דרגת כתתם.
בטבע: במחצית השנייה לא התקדמנו, בחשבון עמדים על גובה רב; 4 פעולות גם בשברים; מעט הנדסה. –
הדרגה בקבוצה 3 הוא בערך שווה, זה חיובי, אין התחרות. – בין הגדולים יש התפצלות. אין לחבר את 2 הקבוצות האלה לשנה הבאה, אלא לחבר את הקב. 3 עם קב. גבריאל. –

הקבוצות הצעירות: רק על הלימודים: הייני חדשה כאן. 8 ילדים עברו רק מהגן; גם התנאים(החדר) לא התאימו לעבודה ביחוד אצל 15 ילדים קטנים שונים בידיעותיהם. – גם הריהוט לא התאים. – חוסר הקשבה מתוך צפיפות. לא הייתה פנה למשחק, תנועה, אצטבאות וכו’.
דרשתי חדר שני וקבלתי רק בסוף השנה. –
ההרכב: קב.2 היא קשה, הילדים קשים מכול הבחינות. ידיעותיהם היו שונות. – היה צורך בלימוד אנד. עם 4 ילדים מתוך 7 – התבלט לטובה אברהם והוא עבר א”כ לקב. הבינוניות. –
עוד קושי: החומר נלקח מהסביבה, ע”י הגנה והטבע. ע”כ תוכנית הטבע לא נתגשמה במלואה. לא היה בזה למוד יסודי. – בקב.2 הציר השני היה ענפי משק ב”א. – גם התוכנית הזו לא נתמלאה, כי רובם לא שלטו על הכתיבה. ע”כ ראשית צריך ללמדם קרא וכתב, כולם חוץ מגבריאל יודעים זאת. – מצב הידיעות הכללי משביע רצון. –
בחשבון: בסוף השנה עברו את דרגת כתתם: פעולות מעל ל 100. יש גם היודעים את
כל 4 הפעולות. – מטר – יש גם קריאה משותפת חוץ מגבריאל. –

קב. 1 נמצאת במצב נורמלי: כולם (8) קוראים וכותבים. קראו את כל הספרים של קב. 2, גם קוראים בעצמם לבדם. – בחשבון, מצבם טוב: פעולות חבור וחיסור אפילו עד 100. – הלימודים הכללים היו מסביב לאפיזודים, הקראה או ספור שלי היה מרכזם(ספר היער, לונדון וכו’). –
בין הספורים בע”פ גם מהתנ”ך(מגילת אסתר, יציאת מצרים בהתאמה להווי שלנו, משה רוכב על אופנים). – זה ענין אותם מאד, ובדרך זו עברנו עד יציאת מצרים. –

לסיכום: בקב. 2 יש חלק לא משביע רצון, יהיה צורך להשלים בשנה הבאה. – קב. 1 מצבה נורמלי.

שיחת חברים

10.8.1932

(ספר 8 עמודים 36-38)

לונק מזכיר את התפטרותו בשיחה הקודמת ועומד עליה בתוקף.

קובה מודע שהספרייה הולכת לאיבוד, את הספרים צריך להעביר למקום אחר, אידה מתפטרת. מציע להעביר את המטבח למקום אחר בהקדם, לעשות את זה בגיוסים.

משה ג. וצבי  מצעים לעבור לסדר היום, ולסגור את הספרים בארגזים.

אפרים ר.  מדגיש את הקושי בהוצאה לפועל מטעם סדור האנשים לעבודה זו. העברת המזכירות קודמת לזו.

שתי הצעות: 1) לאשר את הצעת וועדת התרבות הנ”ל, 2) לדחות את הדיון בשאלה זו.

ההצעה הראשונה התקבלה.

צריך היום לדון על קבלת חברים. בעיקר שאלת 3 חברים שצריך להעביר רפרנדום. יש עוד שאלה נוספת ברפרנדום אם בשאלת אלה המקרים צריך להחליט או לקבל ברוב פשוט או בשני שליש.
שאלה: או להמשיך בבירור יסודי או לגשת לצד המעשי. אין בעד המשכת הבירור היסודי.
מחר נגשת וועדת החברים להעביר את הרפרנדום.

יוסף פ.:  חושב: לא צריך לדון על שלשת מקרים האלה יחד. בשאלת שתי הבחורות, צודק הרפרנדום עם ההוספה, בנוגע לקויף להשמיט את ההוספה.

צבי נ.:  חושב שקויף נישאר רק מסבת רשלנותנו בהשארת קויף בקיבוץ, ומסבה זאת צריך גם במקרה הזה להוסיף את השאלה השלישית.

משה ה.:  תומך בהצעת צבי נ.

הצעת יוסף התקבלה  ב19 נגד 18.

שאלת הדירות. יש קושיים בסדור הגזוזטראות. גזוזטרה אחת מיועדת בשביל אילקו ואטקה. יש אומרים שזה לא צודק כי יש הרבה אנשים שמטלטלים כבר זמן רב ממקום למקום. ואם הגזוזטרה הזאת תמסר לאילקו ואטקה, יצטרך אחד לותר על תורו לגזוזטרה. אפשר להחליט על הגזוזטרה השישית. אטקה מתנגדת לגור בצריף, ויש דעה שאפשר לדרוש ששני האנשים האלה יגורו בצריף.

מנדל מציע לסדר לאטקה ואליקו דירה נכונה, וזה לא צריך לפגוע בסידור הדירות.

תמר: אטקה לא צריכה לדרוש גזוזטרה.

יוסף חושב שלא צריך להיכנס בשיחה הזאת לבירור פרטי השאלה הזו. וועדת החברים צריכה לדון ואם טעמי אטקה הם נכונים ולפי זה לסדר מבלי לקפח את מישהו אחר.

קובה:  אטקה אומרת שלא ברור כמה זמן הוריה יישארו פה, וסידור דירה מוכרח להיות פחות או יותר קבוע. יש לתת תשובה ברורה אם לתת להם עכשיו גזוזטרה או לא.

צבי נ.:  יצאתם מרצונם הטוב מהבית לא קובעת שהם מוכרחים לקבל גזוזטרה. צריך לקבל תשובה יותר כללית, היות כי בקרוב יבואו יותר הורים. הוועדה לא מחויבת לסדר בתים.
הוועדה צריכה לסדר את הגזוזטראות בתור, ואם אין מניעות בריאותיות מצד אטקה ואליקו צרכים הם להיכנס לצריף.

קובה: שאלת רופאת שניים. בהצעה להבאת דורן מתבטלת ע”י זה שגניגר צריכה להשיב ימי עבודה. יש שאלה יותר חמורה היא העבודה הטכנית שמסתכמת לסכום של 50 לא”י. הוועדה פונה לשיחה לאשר את התקציב הזה.

משה:  לא נכון להעמיד את השאלה הזאת בשיחה. זה עניין של הוועדה עם הגזבר. יש שאלה אחרת האם צריך לשאול את השיחה אם צריך להוציא סכום כה גדול על העבודה הזאת.

יהושע:  סכום כזה צריכה השיחה לאשר. אם אצל הוועדה אפילו ישנו הסכום הזה, צריך בכל זאת להחליט עוד פעם. דעתו הפרטית לא להוציא סכום גדול כזה. אם יחליטו על הוצאת סכום כזה הוא לא יוכל להבטיח להמציא אותו.

משה ה.: אם זאת שאלה פרינציפיונית צריך להחליט. יש לדון אם יש הכרח להוציא עבודה זו או אחרת לפועל. הרופאים אומרים שמבזבזים הרבה כסף ע”י תיקונים פרביזורים במקום לעשות רפוי יסודי. יש דברים שאי אפשר להזניח, יש עבודות שאם לא נעשה אותה עכשיו נצטרך לעשות אותה בשנה הבאה בהרבה יותר כסף. במקרה זה צריך לעשות מאמץ ולהוציא את העבודות ההכרחיות לפועל. יש הצעה לעשות את העבודה בחצי הכסף, ככה אפשר יהיה לחסוך הרבה כסף. חושב שעשרים לא”י יהיו הכרחיים, ואת זה מוכרחים להמציא. –

שיחת חברים בענייני החנוך.

19.8.1932

(ספר 8 עמודים 38-40)

רבקה ה.:  מוסרת כי בישיבה האחרונה הוחלט להחליט בשאלת השיחות המשותפות עם ח”ב על שאלות ח”י.

דרור:  בשיחה הקודמת הצעתי לדחות את ההכרעה בשאלה הזאת לפעמים אחרתי עצם העובדה כי אותם האנשים אשר ע”ע התנגדו לשיחות משותפות דוחקים להכרעה מידית מרצונם להיות מיעוט נכנע, אינה מבטיחה הצלחה לצעד זה, של ברור משותף של שאלות החנוך. –
איני סבור כי חלק של צבור בכלל וצבור הפועלים בפרט יוכל להכריז על עצמו כי ידועה לו וברורה הדרך של חנוך הדור הגדל באופן קולקטיבי. לשם לבון הדרך הזאת מדרכה בכנוסים יותר גדולים, שתוף חלקי צבור בחיפוש הדרך. גם פרט בעל אינטלקט לא יוכל לפרובלמה זאת אך בכוחו הוא. – את אותו החופש שבעדו נלחמנו עם הורינו, נתן גם לילדנו, אם גם נשמר ונתפח על דרכי השפעה הנתונים בידינו. חשיבות הפגישות של שני הקיבוצים בשאלות החנוך חשובות לא לבד מבחינה מעשית של חיפוש דרך כ”א, גם עצם התקרבות של שני הגופים בשאלות אלה, בשעה שהשפעתם של שניהם על הילדים קימת ופגלת. – ואמנם חסרות הנחות קודמות אשר הנן אחראיות* להצלחת הניסיון הזה, הדעה בין החברים אשר רווחת היא שאת הניסיון יש ויש לעשות, אולם אני כשלעצמי חושש לצעד זה. ביחוד לאחר שעלינו להתחיל את הניסיון בעקב דוח שנתי.
לדעתי יש להתחיל בברורים יותר חופשיים ובשאלות לא כה מבהלות.
למעשה הנני מציע להתחיל בשיחות משותפות לאחר התחלת השנה, ועל חבר המורים ומו”הח יהי לכנס את שני הציבורים לשם דיון בשאלות חנוך שותפות.
למעשה הנני מציע לדחות את ההכרעה בשאלה הזאת, ולאחר קביעת תוכנית הלימודים לשנה הזאת, יהיה מחובת המוסדות הנדונים לשמר על קיום החלטה זאת. –

רבקה ה.:  בשיחה האחרונה התנגדתי להכרעה בהצבעה בשאלה הזאת, משום שאני חושבת כי אפשר להכריע בשאלה הזאת ע”י הצבעה.

דוד כ.:  חושב כי האשמה אשר האשימו את החברים בשוויון נפש לגבי המוסד אינה קולעת למטרה. רבות הן הסבות לכך, אך אחת החשובות היא לדעתי שהמוסד טרם נהפך לנכס הציבור.
לשם דוגמה יזכיר כאן כי קים בעמק הירדן בי”ס משותף לארבעה משקים. ולא יעלה על דעת החברים שם לכנס את כל החברים אשר ב”א יבוא וידרוש מהמורה לחנך את הילד לפי הכרתו או דעתו הוא. כן גם אבסורד הוא להתוות את הדרך לחנוך ע”י הצבעה. רק עם, מעמד או מדינה בכוחם לקבוע דרך לחנוך. ורק המוסדות הנשאים ע”י כוחות אלה יש להם זכות קיום, ורב המוסדות אשר נשאו ע”י פרטים או חלק צבור התנוונו. –
שיחות משותפות אשר צריכות לשמש מקום להבעת דעה תביא לנו התנקשות על שטח שאלות פוליטיות, התנקשות עזרה וממרמרת אך לא מקדמת בכלום את המוסד; – וכאן לא תועיל מציאות רצון הטוב והכונה החיובית של מחייבי השיחות המשותפות. וחוששני כי רבים מתוכנו יצטערו על תוצאות שונות העומדות לקום בעקבות מצבים שונים, ומסים אנשים ובו.
תומך בהצעת דרור.

אנשל:  אמנם צודקים אלה הקובעים כי אין ידינו משיגות לברר לעצמנו את שאלת החנוך ודרכו.
השאלה המרכזית של כוון החנוך בח”י הוא קיום וחנוך האדם המסוגל לחיי קולקטיב. – ח”י שלנו איננו אי בודד ויחידי, קיימים בארץ כמה וכמה מוסדות דומים ויש לחפש דרך לקשירת קשרים ביניהם ולפרץ בזה את המסגרת הצרה של הקיבוץ בתור בעל ח”י שלו. – לשאלה כשלעצמה, דעתי היא כי יש להצביע ולהכריע.

 

אפרים ר.:  אין באפשרותי להתיחס לדברי דוד כ. אשר יש בהם מנגיעה בשאלות יסודיות. – אין עתה הזמן לכך.
לעצם השאלה הנני להצהיר כי השאלה הזאת חדלה מלהיות שאלה בעלת תוכן והפכה למלחמת סיזמאות. –
איני חושב כי דרור הטיב לעשות בחדשו את הצעתו אשר נפלה כבר בשיחה האחרונה, אם כי זכותו פורמלית לכך.
איני מבין פשר התנגדות אנשים להכרעה ע”י הצבעה. – הצעת דרור היא עלה תענה, משום שהמתנגדים שוללים גם שיחות משותפות באמצע השנה. אין צורך בהמתקת הדין למיעוט. –

אסתר ש.:  למה אפרים מאשים את דרור בעד חזרו על הצעתו. כן גם לא נכון להשתמש בביטוי כגון “עלה תענה” היות ודרור הסביר באופן ברור את כוננו בשיחות המשותפות.

תמר ש.:  מציעה לא להצביע ב”א לאפשר לאנשים המחייבים אותן, להגשים את המוסד הזה. –

הצעת דרור:  כוון שאין הנ ות הכרחית לברור משותף עם ח”ב. בשנה הבאה יהיה מוטל על חבר המורים לכנס את שני הצבורים לשם דיון בשאלות שונות של ח”י. –

בעד  14

נגד  11

אפרים ר.:  מצהיר כי מסיר את התנגדותו לשיחות משותפות ומסכים לקיומן עוד השנה.

דרור:  הודעתו של אפרים אינה נוגעת בהצעתי.

סמט:  הצבעתי בעד הצעתו של דרור משום שאיני יודע די על עצם השאלה. אני רואה בהצעתו דרך לקיום המוסד הזה ולהכרתה.

שיחה כללית.

20.8.1932

(ספר 8 עמודים 41-44)

ענין תל-יוסף
קומונה
מזכירות

דרור:  אתמול התקימה ישיבה עם תל-יוסף בקשר עם המים אשר צריכים לאפשר לתל-יוסף את הנטיעה. לשם העברת המים לתל פיר לתעלת F נחוצים סדורים ידועים, הגבהת התעלה ועוד.
הצעת תל-יוסף שבהוצאות ישתתפו כל שלשת המשקים.
הסבר לתל-יוסף באיזה אטמוספרה נגשים אנו לברור. לתל-יוסף אחרי המקרה של הפרעת החופש שלנו על אדמת ה 15 דונם ע”י תל-יוסף. רק הודות להתאפקות של חברינו שעמדה על הגובה לא בא לשערורייה שהייתה ודאי מעוררת שערורייה בארץ. הוויתור שלנו הוא רק מרצוננו הטוב היות שלתל-יוסף אין כל זכות לתעלת F.
תל-יוסף ענתה שהאדמה הזאת טרם שלנו ולא הייתה לנו הרשות לחרש אחרי שעיכבו בעדנו ע”י שיחה טלפונית. לא הייתה כוונתם לעורר שערורייה. אין אנו צריכים לחשוב את עצמנו לצדיקים.
הברורים נגמרו בזה שאפרתי הודה שעשינו נכון שלא ענינו באלימות על מעשה אלימות. המרכז החקלאי יצטרך לעמוד הקרה של הפרעת החריש על ידי תל-יוסף.
בהמשך היו ברורים עד כמה שמסוגלה תעלת F עוד לכלול מים מבלי לההזק. הבטחה שהמים בדרכם מתעלת תל-פיר לא ילכו לאבוד.
אין לתל-יוסף תשובה לכול השאלות האלה וגם אינם מודים שמי רחניה ותעלת F הם מי
בית אלפא. מערערים על בעלות על המים האלה. עומדת כעת שאלת הקואופרציה והיא תקבע את בעלות המים.
דרשנו מהם שיענו לנו על כל השאלות האלה בכתב. מצדדנו יש חשש שאחרי שיש להם כבר 50 ד’ ועוד 100 עומדים לנטע, בזה זה כבר כל המטע של אשכוליות שעליהם לנטע. ואחרי שהסוכנות תראה את ההשקאה מסתדרת בסדורים בלי תעלת הגלבוע, מסכן זה בשבילנו בכלל את שאלת בנית תעלת הגלבוע. גם תל-יוסף מבינה את זאת הם אינם רוצים אמנם לסכן את בנית תעלת הגלבוע בכל זאת חושדים שאנו רוצים לדחות את החלטה שאפרתי יתראה אם שקולניק העומד כעת לשוב מלונדון. אם הוא ימצא שזה מסוכן להפסיק את כל המו”מ.
עוררנו גם את שאלה של 40 ד’, יש לנו הודעה שהם מסכימים לתת לנו את 30 ד’ הגובלים ב 310 שעלינו עוד לקבל מהם בדרך של חלופים. הם חושבים שאין השאלה הזאת צריכה להיות קשורה אם שאלת המים. הם מתנגדים לחלופים אינם מסכימים לפצל את אדמתם, אולם יסכימו  לנהל מו”מ אם מרכז חקלאי.

ארטק:  חושב שהשאלה הזאת צריכה להיות קשורה בשאלת האדמה. מאשים שמנדל ר. לא נהל את המו”מ אם מרכז חקלאי, לא לפי רוח שרצינו בה, והיא ששאלת המים צריכה להיות קשורה בשאלת האדמה.

אפרים ר.:  הדבר נעשה לפי כל החוקים של הדמוקטיה, הדברים סוכמו ככה בישיבה שהקדימה לנסיעתו.

דרור:  חושב ששלוב שתי השאלות יבוא בישיבה שתהיה עם שקולניק אחרי שובו.

צבי נ.:  המשך הוויכוחים על דו”ח של המורים היה צריך להמשך השבוע, אולם אחרי שהתברר שהוויכוחים יהיו נפרדים, אין ביכולתם לחכות ולדחות את ימי החופש שלהם. ישראל מציע לדחות לרגל המצב שהתהווה את הוויכוחים לראשית ספטמבר.
מציע לקבל את הצעתו של ישראל.    מתקבל.

בנימין:  שואל אם נעשו כבר הכנות למו”מ לקבלת כוחות הוראה לשנה הבאה.

צבי נ.:  ישראל כבר דיבר בשאלה זו בו”הח וקבל תשובה שאין אפשרות לקבל כעת מורים מנוסים.
אולי רק אחד.

רבקה ה.:  ישראל הודיע שאחרי שלא ימצאו שני מורים יישאר הוא לשנה הבאה.

אתקה:  עשיתי בקרה על הלבנים. התוצאות הן מעציבות מאד, חסרים המון דברים ישנה הפקרות גמורה. הצעתי לפני זמן הייתה לבנות מכבסה סגורה כי הסבה העיקרית היא ודאי גנבות.
מקריאה את מספר הדברים שחסרים. מסתכמים המון דברים. הבקרה מראה שכל התקווה שהייתה לנו שנוכל להכפיל את מכסת הלבנים שנוכל רק פעם בשבוע נכזבה. אי אפשר יותר להמשיך ככה.
מוכרח זה מה לעשות למען לעכב את העלמת הלבנים.

יהושע כ.:  הדבר הזה לא היה לנו ידוע עד היום. משתומם שהדברים לא הובאו עד היום. שאלת הקמת המכבסה אינה קלה ביותר, עלינו לטכס עצה איך לפתור את שאלת המכבסה הסגורה.
ישנה הצעה לסדר כמה ארגזים סגורים, לפנות לחברים לשמור על הדברים ולא להשאירם במקלחת. אתקה אינה מסכימה להצעה של וועד הפועל, אולם גם במקומות האחרים מופיעות שאלות דומות של אי שמירה, ואין לזלזל בפניה לחברים.
גם שימוש בטלפון זקוק להסבר, כי הוא גרם לנו ב 3 החדשים האחרונים הוצאות גדולות.

נונק:  למרות האי רצון להטפה אי אפשר לעבר על זה. הרכוש הולך ומתבזבז. דעתי היא שצריכה להיות בקרה קבועה של מסירת דברים.
מציעה שהעובדת צריכה לאסוף את הדברים בחדרים, למרות שזה מוסיף עבודה.
(פניות מכל הצדדים, התרגשות נוכח המצב הזה של חסר מדהים של דברים)

יוסף פ.:  התקלה היא במקומות המרכזיים, אין מי שמתעסק באופן בלתי אמצעי בשמירה על הדברים. מי שומר על הסבון על לבני בה”י. כל ההשערות הן שהערבים סוחפים את הדברים. עלינו להפסיק את כל המו”מ עם הערבים.

הלקה:  אינה מאמינה שהצעת וועד הפועל תפתור את השאלה. פעם ראשונה שיש לנו מספרים על זה מה שהולך לאבוד.  עומדת גם שאלת הבריאות של העובדת במכבסה שהיא מקור לכל מיני מחלות. הבניין הראשון צריכה להיות המכבסה.

עוזריאלי:  מציע בקרה חמורה, מסירת הלבנים המלוכלכים, לא להשאיר לבנים במקלחת, אם הארגז נמצא סגור, צריך לקחת את הדברים הביתה.

לונק:  אפשר להקטין ולהמעיט את הגנבות ע”י מכשיר, ארגז שאפשר להכניס לתוכו דברים
ואי אפשר לפתוח מבלי לפתוח במפתח.

איזק:  מציע להכניס לבנים לארגז רק בבוקר. גם הארונות בקומונה צריכים להיות סגורים.

יהושע כ.:  יש לנו כבר די הצעות, צריכים להתחיל תיכף בסדור הדברים המעשיים שיקלו על השמירה.

אשר:  מציע לסגור גם את הסבון. צריך גם להתפטר מהערבים הבאים הנה לסחור.

אתקה:  כל ההצעות הן אינן מעשיות. היחדה היא העברת המכבסה. ועוד אחת, לאסוף את הדברים בחדרים. צריך לסדר ערבה אחת סגורה לדברים השרויים. כל הדברים המלוכלכים יאספו בחדרים בבקר. את הסבון צריך לסגור.

יהושע כ.:  נונק, אנשל, שלמה צריכים לדאוג מיד להוציא לפועל את ההצעות המעשיות המוצעות.

שנקה:  פונה לחברים לשמר על הכלים.

יהושע כ.:  הוועדה שנבחרה לשם דיון על המצאת מנהל חשבונות במקום נונק צריכה למסור את התוצאות.

דרור:  אינו רוצה לעמוד על הדעות שהובעו בקשר עם הנהלת החשבונות, אולם הוחלט שצריך יותר לשים לב לענף הזה. השיטה המקובלת על ידי הסוכנות אינה מתאימה לצרכי המשק.
הנהלת החשבונות צריכה לשמש את הענפים, למסור על מצבם הרנטבילי. הדבר כעת אינו אפשרי היות שעדין מנהל החשבונות הוא גם מזכיר וגם מנהל מו”מ עם המשקים שזה דבר חשוב לכשעצמו. ברור שלא יתכן שיקבל כעת את העבודה איש חדש. אם נונק הודיע שלא ימשיך יותר מאשר עד אוקטובר, מובן שעליו בכל זאת לגמר את המאזן אולם ודאי לא יוכל גם להדריך איש חדש.
הוועדה מציעה או את אליעזר או את מנדל פ. שהוא כבר התפטר. אם אליעזר יסכים להצעתנו עליו לגמר את עבודתו בקיבוץ הארצי עד ינואר. ועד אז ממשיך נונק.

אשר:  מציע איש חדש להנהלת החשבונות.

יהושע כ.:  מצביע את הצעת הוועדה.   נבחר אליעזר בתור מנהל חשבונות.

מנדל פ.:  דורש אשור נסיעה לשם בקור אימו. אחרי שהוחלט שרק שני אנשים יכולים להיות בחוץ אין באפשרות וועדה לאשר את נסיעתו.

אפרים ר.:  מוכרח לעמד על זה שרק שני אנשים יכולים להיות בחוץ.

שוימר:  מסרתי לוועדה אחרי שובי מחוץ לארץ שאני רוצה לבקר את ילדי פעם לחדשים, הפעם זה נדחה, ודורש כעת אשור נסיעתו.

דוד:  מוכרחים לעמד על השאלה של עזרה לקרובים שהיא חוזרת מדי פעם בפעם.
מוכרחים להגביל את הזמן.

שיחה בענייני בית-הילדים.

22.8.1932

(ספר 8 עמודים 45-47)

צשקה:  על הפרופילקסיס, הזנה, דירות, הלבשה. –
על הפיקוח המצוין של הרופאה, – דיסציפלינה בלתי מספיקה של ההורים. –

על בריאות הילדים:  הקיץ רבו התקררויות חוזרות (גרון). –
הסבות:  הדבקה ע”י בוגרים, צפיפות בדירות (מלמעלה 13 במקום 17)
חוסר מקום מספיק לאיזולציה. –
הצעות:  הוספת 2 חדרים בצריף (מטבח וחדר-משחק לגן). –

על סדור הקבוצות. – הצריף יהיה קרוב לבית והיטב מסודר (יתכן שבעוד שנה ילונו בו ילדי הגן).

תלונות של הרופאה על התנהגות ההורים ומטפלות וצפיפות הדירה. – על ההורים להתחשב בנ”ל ועם קושי העבודה של המטפלות. –

מציעה לבחור 3-2 אנשים שיקבלו ע”ע את הגשמת הוספת הדירות וגם וועדה קבועה שתדאג לשאלות הבית. – מבקשת הקלה בפניית המטפלות לצבור בשיחות, לשם בקורת פומבית. –

בעבודה:  יש לצין כאן מחליפה קבועה וגם כמה חברות שבעזרתם* ותחלפנה בעבודות הבית. –

להחלטה:  1) עניין הדירות ובחירת אנשים שידאגו לכך;
2) ציון אנשים לעבודה;
3) בחירת וועדה קבועה לפיקוח וסידורים.

שאלות ותשובות:
בח”ב הילדים הרבה פחות חולים; אין שם כלל צפיפות; הילדים שם יותר בריאים.

חיה:  המצב למעלה רציני מאד. יש להתחיל בפעולה מידית; אנו מזלזלים יותר מדי בתוצאות המחלות. גם הצפיפות גרמה לכך. ההורים אינם יודעים את חובותיהם לבית-ילדים.

משותף לילדים רבים בעלי חיסון שונה בפני מחלות; יש לזכור שאין כאן אפשרות לבידוד. –
אסור לסכן את ילדך וילד זולתך. – יש סכנת מחלות כרוניות. – יש לדאוג מיד לסידור הדירות. – יש להישמע לרופאה. –

דורקה:  אם אסור את התינוקות להוציא מהבית, מדוע מותר להוציא ילדים גדולים שגרים עמהם בחדר אחד? –

צשקה:  מסבירה. –

צפורקה:  איך חושבת הרופאה לתקן למעשה את המצב? –
מהן ההצעות שלה ?

אידה:  השמירה אינה מסודרת, מפני ריבוי העבודה לשומרת.

סלומניצקי:  על סבות ההתקררויות: עומד על רוחות-הפרצים בעקב המבנה הרע של הבית. – יש לקבוע סדורים מעברות קבועים.   חיה סותרת את זאת. –

צפורקה:  המטפלות, חיה והרופאה מגזימות בטענות על ההורים. – רוח-פרצים. –

הנקה:  על סדרי השמירה, מכוונים את הילדים המזעים אל הרוחות מהחלונות הפתוחים. –

גנה:  בבית יש גורם קבוע למחלות משנים. לא באנשים הסבה; יש יסוד לביקורת ההורים על סדרי הבית (“בית חולים”), גם הרופאה לא חקרה די. חששות של איזק מוצדקים; הבניין הוא רע ביחוד למעלה. – הרופאה אינה מוכנה להיווכח, אלא מאשימה את ההורים. – מציעה לחפש את הסבות ולבקר את הבניין.

שוימר:  המחלות(גרון, גריפה) הן מתדבקות ולא מהתקררות. –

מחליטים להעביר את השאלות הנ”ל לוועדה שתבחר. –

גוסטה ש.:  אם יש הכרח להעביר את חדר המשחקים לצריף?

גינה:  אין ברירה אחרת. – מסבירה בפרוטרוט. –

לזיגה יש דעה אחרת בשאלת הדירות, מספיק להוסיף חדר אחד למטבח. –

אפרים ר.:  חושב שיש לקחת מהבית הסמוך חדר או שנים לצרכי הילדים. מפני תבנית המקום מסביב לבית וגם הצורך ההולך וגדל של בי”הי. –

לוועדה שהוטל עליה לברר את צד הצורך וההגשמה של שאלת הדירות בבי”הי נבחרו: ארטק, גנה, צביה. וגנה – כו”כ הוחלט לבחור בשיחה הקרובה וועדה לפיקוח וסיוע למוסד במשך כל השנה.

שיחה בענייני בית-הילדים.

22.8.1932

(ספר 8 עמודים 45-47)

צשקה:  על הפרופילקסיס, הזנה, דירות, הלבשה. –
על הפיקוח המצוין של הרופאה, – דיסציפלינה בלתי מספיקה של ההורים. –

על בריאות הילדים:  הקיץ רבו התקררויות חוזרות (גרון). –
הסבות:  הדבקה ע”י בוגרים, צפיפות בדירות (מלמעלה 13 במקום 17)
חוסר מקום מספיק לאיזולציה. –
הצעות:  הוספת 2 חדרים בצריף (מטבח וחדר-משחק לגן). –

על סדור הקבוצות. – הצריף יהיה קרוב לבית והיטב מסודר (יתכן שבעוד שנה ילונו בו ילדי הגן).

תלונות של הרופאה על התנהגות ההורים ומטפלות וצפיפות הדירה. – על ההורים להתחשב בנ”ל ועם קושי העבודה של המטפלות. –

מציעה לבחור 3-2 אנשים שיקבלו ע”ע את הגשמת הוספת הדירות וגם וועדה קבועה שתדאג לשאלות הבית. – מבקשת הקלה בפניית המטפלות לצבור בשיחות, לשם בקורת פומבית. –

בעבודה:  יש לצין כאן מחליפה קבועה וגם כמה חברות שבעזרתם* ותחלפנה בעבודות הבית. –

להחלטה:  1) עניין הדירות ובחירת אנשים שידאגו לכך;
2) ציון אנשים לעבודה;
3) בחירת וועדה קבועה לפיקוח וסידורים.

שאלות ותשובות:
בח”ב הילדים הרבה פחות חולים; אין שם כלל צפיפות; הילדים שם יותר בריאים.

חיה:  המצב למעלה רציני מאד. יש להתחיל בפעולה מידית; אנו מזלזלים יותר מדי בתוצאות המחלות. גם הצפיפות גרמה לכך. ההורים אינם יודעים את חובותיהם לבית-ילדים.

משותף לילדים רבים בעלי חיסון שונה בפני מחלות; יש לזכור שאין כאן אפשרות לבידוד. –
אסור לסכן את ילדך וילד זולתך. – יש סכנת מחלות כרוניות. – יש לדאוג מיד לסידור הדירות. – יש להישמע לרופאה. –

דורקה:  אם אסור את התינוקות להוציא מהבית, מדוע מותר להוציא ילדים גדולים שגרים עמהם בחדר אחד? –

צשקה:  מסבירה. –

צפורקה:  איך חושבת הרופאה לתקן למעשה את המצב? –
מהן ההצעות שלה ?

אידה:  השמירה אינה מסודרת, מפני ריבוי העבודה לשומרת.

סלומניצקי:  על סבות ההתקררויות: עומד על רוחות-הפרצים בעקב המבנה הרע של הבית. – יש לקבוע סדורים מעברות קבועים.   חיה סותרת את זאת. –

צפורקה:  המטפלות, חיה והרופאה מגזימות בטענות על ההורים. – רוח-פרצים. –

הנקה:  על סדרי השמירה, מכוונים את הילדים המזעים אל הרוחות מהחלונות הפתוחים. –

גנה:  בבית יש גורם קבוע למחלות משנים. לא באנשים הסבה; יש יסוד לביקורת ההורים על סדרי הבית (“בית חולים”), גם הרופאה לא חקרה די. חששות של איזק מוצדקים; הבניין הוא רע ביחוד למעלה. – הרופאה אינה מוכנה להיווכח, אלא מאשימה את ההורים. – מציעה לחפש את הסבות ולבקר את הבניין.

שוימר:  המחלות(גרון, גריפה) הן מתדבקות ולא מהתקררות. –

מחליטים להעביר את השאלות הנ”ל לוועדה שתבחר. –

גוסטה ש.:  אם יש הכרח להעביר את חדר המשחקים לצריף?

גינה:  אין ברירה אחרת. – מסבירה בפרוטרוט. –

לזיגה יש דעה אחרת בשאלת הדירות, מספיק להוסיף חדר אחד למטבח. –

אפרים ר.:  חושב שיש לקחת מהבית הסמוך חדר או שנים לצרכי הילדים. מפני תבנית המקום מסביב לבית וגם הצורך ההולך וגדל של בי”הי. –

לוועדה שהוטל עליה לברר את צד הצורך וההגשמה של שאלת הדירות בבי”הי נבחרו: ארטק, גנה, צביה. וגנה – כו”כ הוחלט לבחור בשיחה הקרובה וועדה לפיקוח וסיוע למוסד במשך כל השנה.

הדין וחשבון של הוועד הפועל.

25.8.1932

(ספר 8 עמודים 48-50)

יהושע כ.:  אין לדעתי להתחיל כיום את הדו”ח בשאלות היסודיות של המשק, כי הדברים עומדים וקיימים ביסודם בשנים האחרונות ואין שינוים מכריעים. אני מדבר בשם הוועד הפועל, שסמכותו נקבעה כארגון מוציא לפועל, מוסד של הנהלת המשק עדין איננו, והוועד הפועל בירת מוכרח לקחת עליו גם את התפקיד הזה. לוו התפקידים: הגזבר, החצרן, מסדר העבודות ומנהל החשבונות, נוסף השנה עוד אחד – התכוננו לריכוז ענייני המשק.
למעשה כל חברי הוה”פ עושים את העבודה המעשית ביום אחחת וגם החבר החמישי לא היה פטור מזה, וגם הוא לא היה יכול להתפנות לתפקידו המיוחד של ריכוז ענייני המשק והעמדתם לפני הוה”פ. השנה נוסף קושי מיוחד בעבודתו של מסדר העבודה שעמד להתפטר בראשית השנה ואם המשיך בתפקידו הרי נשאר פגם.
יש להודות שעבודתו של הוה”פ מסתימת השנה באי הצלחה ידועה. הסבות הן אולי באי התאמתם של נושאי התפקידים או בריבוי העבודה הפעוטה היום יומית, אבל יתכן גם שהגורמים הם אובייקטיבים. מצבנו נשתנה עתה בהרבה לרגל הפסקת או צמצום רק של האמצעים המתקבלים מן החוץ למטרות משקיות ברורות ומסוימות, והכרח לעמוד ברשותנו אנו. הקשה כמובן על עבודתנו.
ישיבות הוה”פ התקימו מדי שבוע ולפעמים גם פעמים בו, אבל לא הספקנו לברר ברור מקיף שאלות משק. בעיקר דנו על עניינים הקשורים במשא ומתן וקשרים עם החוץ. אין להגיד שלא היה צורך לדון בשאלות יסודיות. שאלת המטעים למשל הייתה ראויה מאד שנברר אותה מיסודה. גם מצד הארגון וביחסים החברותיים שבתוך הקבוצה. כמו כן ענין הרפת. היה נדמה שאנו מתקדמים למצב של רפת בריאה ומכניסה. זה חודשיים נתעוררו חששות, ואנו לא הספקנו לברר את זה בהיקפו. אחת הסבות לזה אולי גם בזה שאף ישיבה לא נתקיימה בלי נוכחותו של הגזבר, הנמצא לרוב בחוץ. בעבודה הזאת יש בלי ספק פגם.
למרות כל זה דבר מה נעשה. הכנסות המשק:

השנה לא היינו צריכים כבר לקבל הון חוזר. אם קבלנו הרי בצורה זאת שהוה”פ מלאה את החסר מהענפים שהיו צריכים להכניס. אלוי קבלנו את סכומי הביסוס. לרגל זה המשא ומתן עם הסוכנות הוקל השנה, כי ערעורים מצדנו לא היו מועילים. מצד שני התרכזו העניינים יותר בתוך המשק – קניה ומכירה. כמובן נוספו על ידי זאת החיפושים הבלתי פוסקים אחרי כסף, אם כי יש לצין שמצבנו בנידון זה היה טוב יותר ממצבם של רוב המשקים.וועדת ההספקה נטלה מהגזבר השנה הרבה עבודה, והיא חשובה מאד במסגרת הארגונית שלנו. יש לקוות שבשנים הבאות היא תדע גם לבקר יותר את ענפי ההוצאות הקשורים בעבודתה ולשמור על הסכומים שנקבעו בתוכנית.

בתוך המשק יש לראות התפתחות העניינים בענפים והשינויים בהם מתוך רצון להשיג את צרכינו.
מתוך המשק יש לראות שצריכים לחול שינויים בארגוננו.
ההנהלה צריכה לפקח על המשק במעשי יום יום. גם היחס להנהלת חשבונות צריך להכניס שנויים
ברדוכם ובניצולם לטובת המשק.
צריך למשמו אפן בלי להכחיר את האפכט לאתה את ההנהלת החשבונות עם הנהלת המשק כלו וגם במזכירות צריך להכניס שינויים.
צריך להסיר חלק העבודה המוטלת היום על מסדר העבודה ולהעמיסה על החצרן.
לא נכון הוא שמוסרים את ענייני הנהלת המשק לחוג מצומצם. צריך להרחיבו
ע”י סיפוח כל הוועדות הקימות לישיבות הוועד הפועל.
וועדת ההספקה צריכה להרחיב את עבודתה ובקרתה ע”י יתר ענפי ההוצאה.
מציע שוועדת התוכנית תברר את כל שאלות הענפים כך שלדיון לסדה”ע תבאנה השאלות מבוררות במידה מספקת.
יתכן שצריך להכניס שנויים בשיחה אבל צריך לחכות עם זה, אולי ע”י שנויים שיחולו בארגון גם השיחה תעמד יותר על הגבה.
שאלות ביה”ס צריכות להביא להיכנס לחוג פעולתו של הוה”פ, כמובן שצריכה להישאר וועדת החנוך המבררת כל שאלות החנוך הקשורות עם ביה”ס.
לא הייתה בכוונת הוה”פ להראות בדו”ח שלו על העובדה שבכל זאת עשה כי אם העיר על זה שלא נעשה כדי שחברים יקבלו בחשבון זאת כעת הכחירה.
זה שנתיים שדברנו על הקטנת החוב והנה גם בשנה העברה וגם השנה יגדל החוב. ואם השנה יש הצדקה להגדלת החוב ע”י הבצורת והכזבת ההכנסה מענפים עקרים.
החוב השנה יגיע   ל 3,000 לא”י בערך.
שי לראות כי גם בשנה הבאה המאזן לא יתאזן.
בברור ובוויכוחים צריך לברר איך לשמור על איזון התקציב ולהקטין את ענפי ההוצאה.
מציע להעביר חלק השיחות לחרף. במסירת הדו”ח נגמר תפקידי וכידוע גם יתר חברי הוה”פ מתפטרים וצריך יהיה לגשת לבחור לוה”פ חדש.

קיבוץ השוה”צ מטעם הקיבוץ הארצי פנה בבקשה לתת ערבות ל”משהר” עבור קיבוץ הרומני במגדאל. בגבול 30-40 לא”י. לפני זמן נתנו ערבות כזו לקבוצת ל”ג. דעת הוה”פ לאשר את הערבות.    האשור מתקבל.

שיחה כללית.

29.8.1932

(ספר 8 עמודים 50-54)

דוח של הוה”פ.

אפרים ר.:  לא היה לו הרבה זמן להכין את הדו”ח. גם המספרים אינם מוכנים די צרכם.
דו”ח על העבודה צריך להתקשר עם הדו”ח הכספי, אך לפי* דו”ח כספי צפוי לנו גרעון
של – 700 לא”י. אז צריך היה לזכר איך אפשר היה למנוע את זה מתוך עבודה. את החלק המכריע של אי מלוי תקציב ההכנסה של הענפים אי אפשר היה מתוך עבודה למלא. זה לא היה תלוי בעבודה. אולי אפשר היה לתקן לו בשנה העברה השגנו אדמה נוספת לזריעה.
תוכנית עבודה לא הייתה השנה, אי אפשר איפו להשוות עם התוכנית. אפשר לצין את השנה בתור שנה שסימה את העברת החצר. זה גם ניכר במאזן העבודה. היות והכנסנו עבודה רב בזה. על ההכנסות כמובן אין זה משפיע. כן הולך ונגמר גדור הרפת, גדור הלולים.
לפי דעתו גדול ההכנסה השנה אינו מספק בפרט אין לקחת בחשבון את גדול המספר הממוצע של האנשים: 119 בערך השנה לעומת 114 בשנה העברה. אמנם הונח יסוד להכנסות להבא – נטיעת האשכוליות, וגם זה הכבדה השנה על מאזן העבודה.
אחוז הפרודוקטיביות בחצי השנה הראשון גדל אמנם השנה, אבל זאת היא תקופה של חסר מחלות, גשם לא היה וכו’.. כך שיתכן שבאופן אובייקטיבי אולי המאזן* לא גדל.
רמת התוצרת השנה נדמית להיות יותר נמוכה מזאת של שנה העברה. לא היה השנה לחץ עבודה חזק אין להשוות זה עם השנה העברה. עבדנו גם השנה פחות שעות משבשנה העברה. יצאנו לעבודה יותר מדי מאוחר. איננו מתנגד להפחתת שעות העבודה – אם זה אפשרי, אנחנו מוכרחים להמציא* תוצרת ידועה בכדי להגיע להכנסות הדרושות ע”י רמת החיים שלנו. העבודה בשעות רצופות אינה רצויה מכל הבחינות. אם יש עבודות ידועות שמחיבות עבודה בשעות רצופות, יש עבודות שצריך לקבוע שאין צריכים בהחלט לעבוד בהן רצופות

.
אחוז ידוע של עבודה הולך לאבוד ע”י הנהלה בענף מחוץ להנהלה הכללית. חסר קביעות בענפים משפיע כמובן במידה רבה על זאת. כנראה שבקרוב לא נוכל להתפטר מזה אבל צריך לשאוף לזה.

בנוגע לקביעות:  זאת היא שאלה מרכזית של סדור עבודה. קביעות בענפים תוכל להפחית את עבודת ההנהלה, בין הענפים בין כללית. אולם אין לראות את זה בקרוב. לא פרינציפ ארגוני יכול להביא לקביעות. יש אנשים חולים, יש נסיעות צריך תמיד להחליף את החסרים באחרים. אם יהיה רצון לקבוע את עבודות הבית בתור קבועות לכל הפחות לשנה, ולא תהיה התנגדות מצד החברות יוכל האחוז של אי קביעות לפחת.

למשל: בנובמבר בפלחה היו 108 י”ע. עבדו 23 אנשים. 61 י”ע הם ע”ח 4 אנשים – אחוז עבודה הקבועה 58%. זה היה בעיקר בזריעה. החלופים שהיו לא היו כרוכים בנזק גדול. שדודות וכו’.

בשטח אינטנזיבי ל19 י”ע עבדו 29 אנשים. 7 אנשים עבדו 133 י”ע – 67% עבודה קבועה. העבודות הלא קבועות – קציר והובלה וכו’.

גן  377 י”ע מזה עבדו אנשים קבועים 12 והשקיעו 203 י”ע. נוסף על זה 67 י”ע של טענת ומוביל זבל. 29% בלתי קבועה.

מהקבועות בגן היו 26 ימי מחלה ונסיעות  10 ימי עבודה במטבח וביהי”ל. 26 י”ע בכביסה.
73 י”ע היו בלתי מוצדקים באי קביעותם.

באיזו מצב נוכל להגדיל את הקביעות, או שנגדיל את התלי במטבח בעבודות בית. לא נוכל להוריד את % האי קביעות הנובע מתוך מחלות ונסיעות.

יותר חשוב הוא כוננות החברים לסדורים הכרחיים. מוכרחים להוציא אנשים לעבודות בית גם מחוץ למילוי התור שלהם. למלא את התור אינו מספיק, היות ויש מחלות ונסיעות הכרחיות ואזי מוכרחים למלא את החבר מחוץ לתור.

אנשים קבועים:  בפלחה – מחוץ למכונאים – 1.
בשטח אינטנזיבי  5, בגן 8, במטעים 15, רפת 16 (נמנים על קב. הרפת), כבשים 5, לול 3, מעבדות 3, מכונות 4, הובלה 3, ביהי”ל 7, ביה”ס 2, חצר וכו’ 4, אוטו 1, תפירה 3. ס”ה 80.

יש עבודות שלא כל החברים מוכשרים אליהן. 34 חברים מוכשרים לכל עבודות. מאלה עובדים
22 בענפים. ב 12 איש אפשר להשתמש לעבודות ארעיות קשות. או שנחליט להוציא את הקבועים בענפים לעבודות ארעיות (בעונות ידועות). או – מה שיותר רצוי – שהבלתי קבועים יכנסו לענפים קבועים ואז תהיה אפשרות של החלפה בענפים ע”י אנשים קבועים אחרים.

השנה הגענו ליציבות בהרכב האנשים. השאלה הנ”ל נעשית איפו כל פעם יותר אקטואלית. רק עכשיו נוכל לחשב את הסדור הרציונלי הענפים. מעל לכל נחוצה כוננות לעזרה הדדית בכדי לאפשר קביעות בענפים. אי אפשר להתקין חוקים. סומכים יותר מדי על זה שיש די אנשים, שאם “אני” לא אסכים בכל זאת ימצא מי שהוא אחר שימלא זאת. אין די אמון שאם מסדר העבודה פונה למי שהוא אזי זה הכרחי.

קבענו למשל במטבח איש “שבתי” להחלפת השבתות. השארנו לעובדי המטבח את הסדורים בחלופים בתוך העבודה. במשך כל השנה זה לא הצליח. תמיד מוכרח היה ענין חלופים וכו’ להסתדר ע”י איזה מוסד. יש לראות בזה העדר של עזרה הדדית הפרימיטיבית.

לא תמיד עובדים האנשים החלשים בעבודות המתאימות להם. לוקחים על עצמם עבודות יותר מדי קשות. קורה גם להפך, אנשים חזקים בוחרים בעבודות קלות, שהיו מתאימות יותר לחלשים מהם.

איך אפשר להרים את רמת התוצרת. בעולם נהוגה בקרת התוצרת ופקוח. השנה לא נהגתי כך. וזה לא תמיד טוב. יש שאיש זקוק לא פעם לעידוד בעבודה ולהשגתה מבלי לעבור “להשגחה” כפי שהיא מובנת בעולם. ההנחה היסודית שלי היא ההכרח באמונה בחבר בבחירת העבודה המתאימה.
במקרה של סירוב מצד חבר לא נהגתי דרך כלל ביד קשה ולהכריח חבר לעבודה בלתי רצויה
לו – אף כי לא תמיד זה נכון. כמו שלא תמיד יכול החבר לדעת את כל ההיקף של המצב הכספי, כך גם לא תמיד יכול החבר לגעת את המצב הכללי בעבודה. מוכרחים לא פעם להסכים להשגחה ופקוח.
במקרה של אי משמעת לא היה לי חשוב לענש חבר, אלא להעמיד אותו במצב של אחריות מלאה כלפי המשק.

אם לעבר את הענפים – השנה הייתה ירידה בארגון בענפים. בקבוצת הנטיעות כמעט שלא היה ארגון.
לפלחה ולא למן אין קבוצה. ברפת היו קבועים, אמנם זאת לא הייתה הקבוצה הנושאת את הענף כמו שזה היה בשנים קודמות.
התועלת בארגון הענפים היא מובנת. גם בשביל הנהלת העבודה בתוך הענף – אחריות של כל קבוצת הענף ולא רק של מנהל הענף וגם בשביל הארגון הכללי. באין ארגון מוכרחה השיחה לטפל בכל דבר קטן וגדול של ענף ידוע, אף כי זה לא הכרחי. ע”י חסר ארגון בענף ידוע סובל הכלל.

עמדתם של מנהלי הענפים:  הם בעצם מנהלים את העבודה. להם איניציטיבה גדולה בניגוד לסדור בענף לא שלהם, לא תמיד לענף שלהם. ההתנגשויות בין מנהלי הענפים ובין עצמם וביניהם ומסדר העבודה מקשות מאד. כל מסדר העבודה מבטיח לעצמו לא לחזר יותר לתפקיד זה.
אין פרינציפ שיוכל לשנות את זה. אולי קביעות. אולי סדור העבודה ע”י איש שיש לו מסרת של שנים, בקיעות בהנהלת העבודה במקסימום של ענפים.

אינני זוקף את ההישגים במשק לחשבוני. איניציטיבה הייתה מכל צד, גם מלא מנהלי ענפים. בלי עזרה שהייתה לא הייתה יכולה העבודה להתקדם כמו שזה היה. הרבה מאד עזר החצרן. הצלחנו השנה מאד בכל הסדורים בחצר והתקדמנו השנה מאד.

לבסוף כמובן אני מודיע על התפטרותי כדאי   הערב לבחור בוועדה שתטפל בסדור רשימת אנשים הבאים בחשבון בתור חברי הוה”פ לשנה הבאה.

חברים שונים מתנגדים לבחירת וועדה.

יהושע:  אמנם זה לא היה נהוג עד עכשיו, אבל זה כדאי להכניס למען להקל על הרכבת הוה”פ. לשבת בשיחה ולחכות להצעות זאת לא צורה יותר טובה* מזאת המוצעת.

אפרים:  אם הוועד הפועל יקבל על עצמו את זה – ננסה – אבל כבר פעם דנו על זאת והגענו שלא נוכל לקחת זאת על עצמנו.

פודי:  מתוך הוויכוחים על דו”ח צריכות לבוא הצעות.

מסכימים לזה.

שיחה.

31.8.1932

(ספר 8 עמודים 54-56)

צבי נ.:  המוסד היחידי שרכז את ענייני המשק היה הוה”פ. סדור העבודה השבועי לא הצליח בזה כלל. ומתוך חוסר ידעה באופן עבודתו של הוה”פ אין אפשרות לבקר אותו. ובעבודת הגזבר אם אין רק לקויים בולטים מאד הרי הוא טוב, ואני אמנם מצוא בו לקויים כאלה. הדברים שיהושע הביא הנה היו יותר מדי כללים שנוכל עליהם להתווכח. הוה”פ הזה לא היה המצוין ביותר. גם וועדת-התוכנית שהייתה ערה בהתחלת השנה הייתה חסרת איניציטיבה בהמשך השנה. בעבודת הוועדה הזו הייתה סטגנציה הרבה השנה לא התקדמנו הוסגונו למרות שהמשק התקדם. אולם אבדנו את הדרשה לדמוקרטיזציה של המוסדות. איני חושב שהייתה מצד מישהוא כוונה לא להביא את הדברים לפני הציבור. האנשים לא התרחקו מעבודת המשק אלאה השתקעו בענפיהם בלבד, ולא התעניינו הרבה בעבודה המרכזית של המשק, וזהו השקט היחסי שניראה היה השנה.

שנקה:  מציעה לצבי נ. להמשיך בענייני ארגון העבודה.

מנדל ר.:  דבר שולי שראיתי השנה הוא חוסר ריכוז בוה”פ שהוא לא נהל את המשק. כל בעל תפקיד עבד בפני עצמו. לא היו כל ברורים כדי להקדים את הבא עלינו מראש. צריך גם לברר מה תפקידה של וועדת התוכנית. לא יתכן שוועדת התוכנית תהיה מוסד נפרד מהוה”פ. בלתי אפשרי גם שאדם העובד יום עבודה מלא אינו יכול מחסר זמן להיות המפעיל את ענייני המשק.
מספיק לגמרי אם שני האנשים מסדר העבודה והגזבר הם שצריכים להיות בעלי היוזמה בהנהלת המשק. אלו סדרנו כך היינו מצליחים הצלחה כפולה, כי גם היינו מקמצים זמן עבודה, והחשוב ביותר שהיה באמת מרכז את ענייני המשק.
לא יתכן גם שחברים רבים בתוכנו לא יעבדו עבודה פיזית. אולם צריך לקבע מראש שני חברי הוה”פ המרכזים לא צריכים לעבוד עבודה פיזית.
גם בסידורי העבודה השבועיים לא הכול בסדר, מדי שנה יותר קשה לאסף את החברים. לכן צריך בהחלט בזה להביא איזה שהוא שינוי. במידה שאנו מדברים יותר עוד הכנסת כל החברים לעניינים בה במידה אנו מצליחים פחות בזה. צריך ע”כ לקבע מהם הדברים שחשובים לכולם שיביאו אותם בפני הקיבוץ. ובשביל זה צריך קודם ללמד לקמץ בזמן. צריך בוה”פ לרכז יותר כך שיגמר תמיד ס”ה הקובע לפי זמן מוקצב מראש.
תפקיד סדור העבודה השבועי הוא ריכוז כל ענייני המשק שצריכים להיות מוצאים לפועל, להביא את ענייני הןה”פ לפני פורום יותר רחב, ולהעביר את העניינים לחברים. אולם אין לחכות עד שיתאסף מספר רב של חברים. וצריך לקבוע חובה למנהלי הענפים להשתתף בסידורי העבודה.
ליתר החברים זאת רק זכות, ומי שאינו רוצה לנצל זאת, עיננו הוא. אחרת העבודה אינה מסתדרת.

דרור:  צבי לא אמר כלום עד זה איך שצריך להיות להבא. זאת עשה – אולי המשך דבריו –
מנדל ר.. יש לי רושם שדעת החברים היא שהוה”פ הוא מוצלח מאד השנה. לא היו וויכוחים וכל זה יבא כנראה לידי משבר כשנגיע לבחירות. לכן גם אני לא אשתדל לעורר שאלות ארגון שעד עכשיו לא העלו. הגעתי למסקנה שלא רק לא בריא שלא יהיה פונקציונרים מקצועיים בקיבוץ אלא גם נואמים מקצועיים. אין רואים כל צורך להילחם בעד דעות שמובעות כאן. יש כאן הסכמה למצב והסתגלות אליו.
המצב מאמת את הדבר כי האיש עשה את התפקיד לפי כוחו ויכולתו. ולנו כאלו אין תמונה מזה מה שהננו רוצים. והלא יש תביעות אובייקטיביות לנו שרוצים להגשימן. לי אין חדשות להגיד כי ידועות דעותיי בשאלות הארגוניות. אין טעם היום להגיד מה שרוצים כי נדמה שלא שהקהל לא רוצה כלום.
לדעתי לא יכול להיות הרכב מקרי של הוה”פ.

לדעתי חסר העבודה הקולקטיבית לא התחיל מהאינצידנט שהיה לפי שיהושע מסר, כי אם זה היה מהתחלה – מפני אי התאמה וכל אחד עשה את עבודתו כדי למלאות את חובתו. בכל זאת היה מינימום תרבותי, זה שלא היו כל התנגחויות בעניינים שהבאנו אותם לוה”פ ולא חסרה קולוגיליות אבל לא הייתה הדבקות הארגונית הדרושה בשביל זה.
וכמובן שמלבד אפשרות לעבד יחד דרוש כי כל אחד יוכל למלא את תפקידו כראוי. ולא מוכרחים להיות דווקא המנוסים אולם גם לא יתכן שע”י הצהרה בבחירות שאינם מוכשרים זה יחשבו את עצמם לא אחראים במאה אחוז. (             שורה לא ברורה                                )
מסדר העבודה והגזבר חושבים שהם מלאו את תפקידם בצורה דמוקרטית רחבה, אולם שמעתי דעה אחרת מפי חברים.
ליהושע היה תמיד לנר לרגליו שהוא תמיד צריך להוציא לפועל את החלטות הקיבוץ, ולא חשב את עצמו לאחראי להשפיע על החלטות מתוך ידיעתו הנכונה את ענייני התקציב לכל פרטיו ובכללו.
מסדר העבודה אמר שלפי הרפורטים שהוא מקבל ממנהלי הענפים הוא מחלק את האנשים באופן פרופורציונלי. זה נראה אמנם דמוקרטי אבל לא עניני במובן המשקי, כי אין כאן הבחנה של מסדר העבודה לצורך הענפים לפרטיהם.
יחד עם הדמוקרטיה היותר רחבה צריך גם להיות ריכוז. לא צריך את עורבות חברי הוה”פ אבל צריך מזה לעשות קולגיום. הגזבר יהיה יותר עסוק עכשיו באופרציות פנימיות של הכנסות המשק כדי להתגבר על העונה המתה של הכנסות. ובציון כללי לזה השתנה* תפקיד הגזבר. לכן ניתנת כעת אפשרות לגזבר להתפנות יותר לעבודה המשקית, בידו צריכה להיות המזכירות העניינים המשקיים, השכנים, קשרים עם הקואופרציה, תנובה, משביר, וכו’.
את סדור העבודה היומי צריך לצמצם עד למינימום. מסדר העבודה והחצרן יכולים להוריד* את הפתקה ולא להעסיק את מנהלי הענפים שהם מנהלי המשק עד שעה מאוחרת. והחצרן גם הוא לא צריך לחשב את תפקידו רק בסדור כלים, צריך להיות טבעי בשבילו סדור העבודה בשעה שמסדר העבודה אינו פנוי לכך.
תפקיד חמישי בוה”פ איננו, לא נכון שלא מילאתי את עבודתי בתור מרכז. קבלתי את תפקידי זה רק כדי להתפטר מתפקידים אחרים שהוצאו לי.
גם מקמוץ בהוצאות לא צריך לבחור באיש החמישי וצריך להתחשב שאם החצרן ייקח על עצמו את עבודה של הנהלת המשק, יצטרך עזרה לעבודתו היומית.
הנהלת חשבונות צריכה להיות עבודה בלתי נפרדת מהוה”פ.
נוסף לוה”פ כזה יכולה להיות וועדת תוכנית שתביא הצעות לוה”פ בפקוח על העניינים והתוכניות.