שיחה
7.11.1931
(ספר 7 עמודים 220-224)
על הפרק: גמר שאלת הארגון.
המשך העיון בשאלות התקציב.
משה ה.: יש להחליט על נתינת כסף שהוא מחוץ לתקציבנו בסכום של 12 לא”י להנקה ז. להוצאות דרך חזרה. הוועדה חושבת שנצטרך לדון בכלל על נסיעות חברים לחו”ל הנוסעים על חשבונם הם ואחר מתברר שהקיבוץ צריך להמציא את ההוצאות חזרה.
יהושע כ.: הגזבר אינו מחליט על הוצאות כספיות השייכות לוועדה. אם זאת היא שאלה פרינציפיונית על הקיבוץ להחליט.
תדזיו: הוועדה חושבת שנסיעתה של הנקה שייכת לשאלת נסיעות חולים לרפוי. אינה יכולה רק להחליט בגבול הסכום המלא כי זה יתנקם בכל התקציב.
הננו נותנים את ההוצאה לאשור הקיבוץ.
יהושע כ.: על הקיבוץ לאשר את ההוצאה ועל הוועדה להסתדר בתוך הקלקולציה הכספית של החדש.
משה ה.: חושב שהדבר אינו מסודר. אין אפשרות להוציא את הסכום של 12 לא”י היות שהוצאה זו הייתה בלתי נראית מראש.
פודי: תומך בהצעתו של צבי נ. לדחות את השאלה לברור תקציב של הוועדה, כשהנקה נסעה לחו”ל אמרה שיש לה כל הכסף הנחוץ, והוצאנו כבר סכומים שלא התחשבנו עם הוצאתם.
תדזיו: מתנגד לדחיית השאלה.
יוסף פ.: מתקן את דבריו של פודי. אינו רוצה שיתקבל הרושם אשר עשו דבריו של פודי. באמת חשבה הנקה בזמנו שתוכל לחזור בכספה היא, כעת הרע המצב בבית והדבר אינו אפשרי. דורש שהדבר יוכרע הערב.
בהצבעה הוחלט לאשר את ההוצאה.
סבון: מוסר אינצידנט שהיה בינו ובין כמה רפתנים בסדור עבודה. הייתה שאלה של החלפת שבת
העליבו אותו והנהו נאלץ לבקש לשחרר אותו מענייני הרפת.
קובה: חושב שהוא משתמט מעזרה לחברים, אולם הנהו מצטער שהוא העליבו.
משה ה.: סבון משתמט למלא חובה חברית. כל החברים חושבים שסבון אינו ממלא את חובתו.
מניו: חושב שסבון עשה לא נכון במאנו להחליף שבת של חבר.
סבון: אינו משתמט, אינו משתמט באמתלות, מצטער על זה שלא מאמינים לו, ביחס כזה של חברים מובן שלא יוכל יותר לטפל בענייני הרפת.
יהושע כ.: מתנגד לעין בשאלה זאת הערב. הערב מקדש לברור שאלות אחרות.
אפרים ר.: עבודה ברפת כעת די מסודרת אם הכול כשורה אין קושי בעבודה יש גם רזרבה
של 3 אנשים. מתקבל רק קושי כשאחד הרפתנים נחלה. סבון נחלה והרפתנים הבאים לחשבון להחלפה אף הם ממאנים להחליף בנקטם את סבון. עליהם להשלים עם העובדה שסבון חלה, יוכלו וודאי בכוחותיהם הם להחליף את השבתות. סדר את איזיק פ. שעבד רפת. מציע שמשה ה. יבוא בחשבון להחלפה.
משה ה.: אינו מסכים להחלפה.
תנחום: אינו נחוץ איש לעבודה אלא לחליבה. איזיק פ. אינו בא בחשבון.
תדזיו: יודע את שורשי הדבר, חושב שמוכרחים להתגבר על הדברים האי נעימים שקרו לו והיו ענייו לברור בשיחה וועדה, אין אפשרות אחרת אלא לעבור על הקושי הפרטי.
שודרון: מציע שהוא מחר יחליף.
עוברים לסדר היום:
יהושע כ.: צמו את התפקי אליעזר ניבחר בשיחה למזכיר המועצה אולם הוא מסרב לקבל על עד הזה ומתוך זה אינה המועצה פועלת. עליו לתת נימוקים.
אליעזר: לפי שידוע לו לא מסרו גם חברים אחרים שהתפטרו מתפקידם את נימוקיהם. באחת השיחות החליטו שלא בנוכחותו להטיל עליו אי אלה תפקידים. אינו מקבל אותם. אין לו אפשרות לנמק את סירובו כעת, ימצא זמן מתאים לזה. אינו יכול להזדהות עם הציבוריות של הקיבוץ ומטעם זה אינו יכול למלא את התפקידים שהטילו עליו.
אפרים ר.: קראו את אליעזר בכוונה לשיחה זאת. אמר שיבוא, לא התעכבנו מסבה זאת לדון.
יצחק פ.: על הקיבוץ להחליט אם הוא רוצה במועצה או לא. על הקיבוץ לבחור באנשים אשר יפעילו את המועצה ויעזרו להצלחתה, אחרת אפשר לותר על המועצה.
יהושע כ.: תמה לשמוע ערעורים את שאלת קיום המועצה. לדעתו עמדה רק שאלת האנשים שימלאו את התפקידים. לדעת הרבה הצליחה המועצה, אחד החסרונות היה שהמזכיר לא היה חבר בוועד הפועל. לא היה קשר בין שתי האינסטנציות. קרו מקרים שוועד הפועל היה קורא למועצה מבלי שהמזכיר ידע על זה. אולם את זה אפשר לתקן. מתנגד לבטל את המועצה על סמך השנה העברה. הדברים של אליעזר טעונים ברור. מציע שיושב ראש המועצה יהיה חבר וועד הפועל.
אפרים ר.: מקבל את הצעתו של יצחק פ. כאלו לשנוי קורס כמות שזה היה גם בשנה העברה כאלו שנוי קורס. לגבי דידו אינו חשוב השם מועצה, אינו מחשיב אותו, העקר להגביר את דרכי השיתוף של חברים. החידוש שהמועצה מביאה זה הוא היושב ראש שהיה לה. הוא מתנגד לשנוי קורס, אינו דן לפי עבודת המועצה של דאשתקד. מחייב את המועצה וחושב שנתקן בהרבה אם יושב ראש המועצה יהיה חבר וועד הפועל. אינו מבין את ההתקררות זו ואת ההצעות של בטול.
התנגדנו בזמנו למהות המועצה כי טרם הכרנוה, אולם תמיד רצינו ושאפנו לשיתוף המלא של החברים והצורה לא חשובה. העקר הוא שיתוף החברים ואת זאת יכולה המועצה למלא.
יצחק פ.: היו במשך השנה אנשים שחשבו שהדיונים של המועצה מעכבים רק את הנהלת המשק. הדעות לא נשתנו עד כדי כך שירצו באמת לעבד להצעיד את המועצה ולהגשימה. שואל אם הקיבוץ עומד אחרי המועצה, לא מוכרח להיות אליעזר יושב ראש, אפשר להציעה אחרים. הוא מוכן לבטל את הצעתו של בטול המועצה, אינו עומד אחריה אם יוכח אחרת.
דרור: אני הייתי בין אלא שהתנגדו למועצה וגם כעת איני מאמין בהרכבתה. גם התיקון החדש לא יעזור. למשל גם אני כעת בוועד הפועל חבר בלי תיק. איני עוזר בהרבה וגם איני מרגיש שהנני עוזר הרבה היות שאיני עוסק בדברים באופן בלתי אמצעי. לא מספיק לתת עצות מוכרחים להיות מעורב בתוך כל ענייני המשק, מוכרחים באופן מיוחד להתמסר לזה. בשבילי זה סיסמה בלי תוכן, אני בזמנו הצעתי את הצעותיי.
איני מאמין במועצה כמות שהיא הייתה בשנה זאת. לדעתי המועצה לא הצליחה.
יהושע כ.: היות שהתגלו עוד פעם חלוקי דעות בקשר עם קיום המועצה, מציע להרכיב וועדה שיבררו עוד פעם את שאלות האלו ויביאו את השאלות מבוררות לשיחה.
אפרים ר.: מתנגד לפתרון זה. אנו צריכים להצביע על קיום המועצה ועל החברים לקבל את מרות ההחלטה שתתקבל.
יצחק נ.: אין דרך עוד פעם לברר את יסודות המועצה, יש די אנשים המחייבים את המועצה ועלינו לבחור באנשים הרוצים להגשמתה.
תדזיו: אם יש אנשים הרוצים לטפח את המוסד הזה רק אז עלינו להקימו אחרת יצטרך הוועד הפועל לטפל בשאלות כמו לפני קיומה של המועצה.
מנדל פ.: מציע שוועדת התוכנית תמשיך את עבודתה.
פודי: מציע את מנדל בתור שלישי לוועדת התוכנית.
מנדל אינו מקבל.
שיחה כללית
21.11.1931
(ספר 7 עמודים 225-228)
על הפרק: 1) שאלות חברת ילדים
2) שאלת ארגון
3) מכבש
וובצ’יו: מעמיד שאלת גזברות של חה”י. התחילה דרשנו בשביל המוסד אוטונומיה רחבה ומתוך זה הנהלת חשבונות וכספים אוטונומית. למען לא להרחיב השפעת משק אחד במיוחד על המוסד רצינו לחלק את ההנהלה ולהעביר את הנהלת החשבונות אלינו. קב. חפצי בה חושבת שאי אפשר לקרע את הנהלת החשבונות מגזברות. הוא חושב להעברת אוטונומיה משקית היא הכרחית מטעמים חינוכיים למוסד. בשאלה זו היו חלוקי דעות בין חברי המועצה.
מעמיד את שאלת עבודתו של אליהו. עבודתו של אליהו עד כה היא עזרה בעבודת הוראה, השכבת הילדים, תורים בשבת. יוצא שאליהו עסוק 9-10 שעות ביום. חבר המורים חושב לנחוץ לרכז את כל הדברים האלה בתוך עבודתם.
קב. חפצי בה חושבת שעל אליהו לעבד רק חצי יום. חושבים שעבודות מלאכה אשר בה מטפל אליהו אינה נחוצה בסביבת עבודה ורוצים לקבוע במקום שעתים רק שעה אחת.
השכבה צריכה להישאר בצורה כמו שהייתה בשנה שעברה. תיקונים ושמירה על האינוונטר צריכה להיעשות על ידי במעבדות של המשקים.
הצעת עבודתו של אליהו באה מתוך חבר עובדים משנה שעברה, לא היה להם זמן לטפל בשאלות עבודתם אחרי שעות מרובות שבלו עם הילדים. גם התיקונים וטפול באינוונטר לא היה מסודר וגרם קושיים רבים. עניין ההשכבה היה אף הוא אינו מסודר והיה נהפך לרועץ לכל עבודתם החינוכית במשך היום.
אנחנו הסכמנו בשעתו לעבודתו של אליהו מפני שרצינו לתת לאליהו אפשרות של כניסתו לעבודה מלאה במוסד אחרי ניסיון של שנה. עמדתה של הקבוצה הרוצה להגביל את עבודתו מכשילה את החלטתנו.
צבי נ.: חושב שלא נחוץ לבוא לדון מתוך היסודות שהביאו להחלטתנו אלא נכון לדון מתוך שאלות אקטואליות דהיום.
אשר להנהלה כספית. הוא משוכנע לטעמים אשר הביאה ח”ב בקשר עם האוטונומיה של המוסד, אי אפשר עוד לתת אוטונומיה למוסד כה צעיר.
ישנן שתי אפשרויות: גזבר מתוך המועצה או הנהלת חשבונות מאתנו ועניין הכספים מנוהל על ידי חפצי בה. הדבר אינו אפשרי, לא תתכן חלוקה בין שני מוסדות האלה זה רק יביא לתסבוכת מיותרת.
לאומת זה הקב. מסכימה שהנהלת שני המוסדות יעברו אלינו. לזה רק ישמחו, הוא חושב שהשנה צריכים שני המוסדות להישאר בידי חפצי בה. אפשרית השנה בקרת על ידי סדור אקונום למטבח המשותף וגם בקרת על ידי איש ממונה לשם כך בתוך המועצה.
אין לנו דרך לקבוע כיום אוטונומיה משקית, אין אנו מכירים את יכולתנו הכלכלית ואין אנו יודעים את גבולות המוסדות שהוא יכול לקבל בעתיד. יתכן שלא נוכל להעסיק אנשים עליהם לטפל כמוסדות מיוחדים.
אשר לאליהו, הוא חושב שצריך לדרוש מחפצי בה שיסכימו לעבודה שלמה של אליהו, חושב שיש הפרדה בנימוקים של הקב. העומדים כלם תחת דרישה של קימוצים.
תדזיו: לא הייתה לנו בקרת בשנה שעברה על האופרציות הכספיות, הדבר אינו יכול להמשך. הכרחית וועדה כספית המבקרת חדש חדש את הנהלת הכספים. ישנה הכנסה מילדי חוץ חדש חדש והכסף הזה צריך להתחלק בין שני המשקים.
אפרים ר.: קשה לדבר על שאלתו של אליהו, בעצם טרם שמענו תוכנית עבודתו של אליהו. מתוך דברי וובצ’יו בעניין השכבה מוצא הוא את טעמי הקב. לצודקים. לסדר איש מיוחד להשכבה יכול לעמד בספק. בעניין תורנותו של אליהו בשבת, הוא חושב שבשביל חפציבה הדבר מכביד היות שהם יכולים לסדר את עבודת השבת על ידי התורנות הרגילה.
וובצ’יו: תוכנית עבודה כבר נקבעה בחבר העובדים. לעבודת סדנאות אשר מנהל אליהו מסכימה הקבוצה. עניין תיקון הנעלים של הילדים היה בשנה העברה מוזנח מאד.
אין זה נכון שמוסדות המשקים יכולים לספק בזמן את דרישות המוסד.
הקבוצה בעצם אינה מעריכה את עבודתו של אליהו ואין זאת רק שאלה משקית. אנו צריכים לפלס את הדרך לעבודתו של אליהו. אנו צריכים לתת אפשרות לאליהו לניסיון והדבר לא יהיה אפשרי במשך חצי יום עבודה. עלינו לתמוך בהצעת חבר העובדים ולאשר יום עבודה מלא של אליהו.
יהושע כ.: מציע לאשר את הצעת חפצי בה להשאיר את הנהלת הכספים וחשבונות השנה בידיהם.
הוא שואל עם לעמיד את שאלת האוטונומיה בתור שאלת עתידה של המוסד.
וובצ’יו מסתלק מדעתו זו של החלטה על האוטונומיה עד שהשאלה תהיה אקטואלית.
להצעתו של יהושע אין מתנגדים.
עוברים לשאלת המכבש. חפצי בה הסתלקה כל הזמן משותפות עם המכבש ואין אנו צריכים לשתף את חפצי בה בפיצויים ששלמו לנו. חפצי בה מסרה את הדבר למרכז החקלאי והוא מסר לגריון לבוררות. הצענו להם להשיב את החוב של 82 לא”י מינוס אמורטיזציה תוך הסכומים שמגיעים לנו מהנהלה הציונית בעד כלים. הצעה נתקבלה.
יוסף פ.: לפני שבועיים הוחלט לשלח להנקה כסף להוצאות הדרך חזרה, הדבר לא סודר, והנהו נאלץ להעמיד את הדבר לפני השיחה.
משה ה.: לא הייתה לו אפשרות להפריש את הסכום הגדול הזה מתקציב הוועדה.
יהושע כ.: אם הוועדה חושבת שהוא יכול לתת החדש את התקציב הרגיל אין זו אלא השליה. איני יכול לרכז את הכסף הזה למרות זה שהנני מחייב את ההוצאה הזאת. חפש אפשרות השבוע לשלח את הכסף ולא מצא.
יוסף פ.: אי אפשר להשאיר את הדבר בלתי מסודר. אי אפשר להסתפק בהצעתו של יהושע. מציע לא לדחות את הדבר מפני שזה יכול לגרור הוצאות נוספות.
יהושע כ.: אם תהייה לו אפשרות להשיג הלוואה בהלוואה וחסכון יוכל לשלוח את הכסף.
יוסף פ.: דורש שהדבר תטפל הוועדה ויהושע. אם לא תהיה אפשרות להשיג את כל הכסף הכרחי לשלח 3 לא”י תיכף לצרכים הכרחיים.
שאלות הארגון. עומדת השאלה של בחירת יושב ראש המועצה.
בשיחה הקודמת נתגלתה שאלת קיומה של המועצה בכלל. אם אין מתווכחים יותר לשאלה זו נצטרך לגמר בשאלה זאת בהצבעה.
נתקלנו כבר בהרבה קושיים בעבודה, נחוץ לעבד תוכנית עבודה לאביב. וועדת התוכנית אינה פועלת מחכים לאיש שלישי שיבחר.
מציעים לבחור קדם איש שלישי לוועדת התוכנית.
פודי: מציעה את הצעתו משיחה הקודמת לבחור במנדל ר. בתור שלישי לוועדת התוכנית.
מציעים להפסיק כי השעה מאוחרת ואנשים כבר התפזרו.
יוסף פ.: מתנגד לדחייה. אי אפשר להסכים שהוועדה לא תפעל.
שתי הצעות לוועדת התוכנית פודי ומנדל להצבעה
נבחר מנדל ר.
שיחה כללית
28.11.1931
(ספר 7 עמודים 229-233)
לדיון: המשך דיון על התקציב.
שונות.
תדזיו: מעמידים לאישור שאלת נסיעתו של תנחום לחו”ץ. הוועדה עמדה על הסיבות והיא מסכימה לנסיעתו. אין מתנגדים.
מקריא את מכתבו של משה פ. המודיע שהוא ורות באים ארצה, ברצונם לבא אלינו.
יהושע כ.: אלינו להשיב תשובה לקיבוץ ארצי על דרישתם להכניס איש להשתלמות ברפת.
איזקו: אנשי הרפת מתנגדים לקבלת איש מבחוץ היות שדרושים אנשים מתוכנו אשר יכנסו ללמוד עבודה. לו היה איש בתוכם שכבר יודע לחלב הייתה יכולה להיות השאלה מעשית. האיש הבא בחשבון אינו ממלא את התנאי הזה.
יהושע כ.: חושב שעלינו להשיב לקיבוץ, אם יש להם איש שנחוצה לו השתלמות אחרי שכבר עבד ברפת נפנה מקום עבודה.
ברל: חושב שהעמדה זו בלתי נכונה, עלינו לקבל את הצעת הקיבוץ ארצי.
ממינה: חושבת שלא נכון לסרב לדרישה זו, אחרי שאנחנו נהנים לא פעם מעזרתם.
בנציון: שואל האם יש איש מהרפתנים הרוצה לפנות את מקומו למשתלם.
איזקו: השאלה לא במקומה, לפנינו עומדת שאלת למוד חליבה לאנשים מתוכנו. הרפתנים מסכימים לאיש היודע כבר לעבד ברפת.
יהושע כ.: מציע לענות לקיבוץ ארצי ברוח דעתו של איזקו. מצביע את כל ההצעות.
נתקבלה הצעתו של איזקו.
יהושע כ.: מציע את חמשת חברי וועד פועל להנהלת רשמית של הקיבוץ.
יצחק פ.: מציע שעל השטרות צריכים שנים לחתום.
דרור: אפשר לקבוע שמשלשת חברי המזכירות ראשי כל אחד לחתום על שטרות.
ההצעה נתקבלה.
דרור: קורא למנהלי הענפים להכין את התוכניות למען לא לעקב את עבודת וועדת התוכנית.
ברצוננו לקבוע תוכנית מינואר עד ינואר. אחרי קבלת כל החומר תוכל וועדת התוכנית לערך את עבודתה.
יצחק נ.: מערער בעריכת תוכנית מינואר עד ינואר. זה הווה אומר להכין תוכנית לשנתיים. מציע השנה כמו עד כה, מאוקטובר עד אוקטובר.
איזיק סלומניצקי: נכון הוא לקבוע מינואר לינואר, תוכנית אוקטובר מכילה לרב כבר את תוכנית השנה הבאה.
דרור: על התקציב. סעיף ראשון הוא הספקת האנשים, טרם אשרנו את הצעת הוועדה. המוסדות המתאימים וודאי הספקו כבר לברר את השאלות לפרטיהן ולבדוק את ריאליותם.
אנשל: אחרי שבררנו את ההוצאות עם האקונום מצאנו שאפשר להסתדר בגבול של 50 מא”י יום אוכל אולם יש הפרש במחירים לרגל ירידת הלירה. חצי ההספקה הננו מקבלים מהבית, לרגל ירידת מחיר ליטר חלב ניתנת לנו אפשרות לכסות את ההפרש במחירים שהוא 72 לא”י. אשתקד היה ליטר חלב 12 מא”י השנה 10 מא”י. התצרוכת שלנו היא 36000 ל’ חלב.
התקציב מתחלק:
חיים ו.: מחיר החלב לא הוברר עדין. חלב ההולך למטבח הוא חלב שמן ומחיר המצע לא יתאים למחירו של החלב הזה.
אנשל ממשיך: להספקה מהבית ובחוץ. בזמן ריבוי ירקות תפחית ההוצאה החוצה. בחדשים הראשונים ההכנסה מהבית היא קטנה, גדלות ההוצאות המ ומנות ואלה החדשים בעצם קובעים את התקציב. עדין הצלחנו לקמץ בביצים, הננו משתמשים בכמות קטנה של 40 ביצה ביום, במקום 250 ביום באותם החודשים. אשתקד 15 לא”י בחדש בבשר יש לנו קיצוץ של 8 לא”י, חמאה וחלב
5 לא”י, קפה ותה 4.50 לא”י, סכר שמן סיגריות 5 לא”י.
התקציב החודשי הוא 166:600 לא”י.
בעיקר עלינו לעמד בקימוצים בהספקת חוץ. לא נקפיד ביותר בשימוש ירקות.
בעוד שלושה חדשים נעבד טבלה מדויקת של שימוש בכל הפרודוקטים. השנה הפרדנו בתקציב כל ההוצאות הקטנות הדורשות 7 מא”י ביום 14-20 לא”י בחדש. לא נכון שאנו משלמים לגן את מחירי השוק בעד הירקות, עלינו לקבוע מחירים קבועים בלתי תלויים מתנודות.
יתכן שהקומונה והסנדלרייה יוכלו לעבד בגבול התקציב המצע.
תקציב הלבשה: תקציב החדש 10.50 לא”י, תקציב החורף 40 לא”י, תקציב קיץ 25 לא”י,
סנדלריה 150 לא”י, מחוץ לתשלום לסנדלר. 60 לא”י לתיקונים. 15 לא”י רזרבה הנוסף בשביל נעלים חדשות. הסנדלר 30 לא”י. יוצא על כל איש זוג ורבע באופן ממוצע.
הכביסה 80 לא”י, יש לחשוב שזה יספיק. ההסקה בחדש היא 7 לא”י.
איזיק ס.: הגן יגדיל השנה את הספקת הירקות לבית. נוסיף גם בצל ות”א. נשתדל להספיק ירקות למטבח במשך כל השנה. אשר למחירים, אי אפשר לקבוע מחירים קבועים זה יגדיל את דרישת המטבח לירקות ויקטין את הכנסות הגן.
שנקה: לא ברור עדין שבאמת נוכל לעבד בגבול התקציב המוצע. ההפרש של 37 לא”י הוא יותר מדי גדול בשביל שלא יהיה מורגש בטיב הכלכלה. הירידה היא גדולה מדי.
דרור: בעוד שלושה חדשים נוכל לחזור לבדוק אם מתאימים המספרים.
אנשל: על חדש אוקטובר לא נוכל ללמד, החדש הזה עוד לא עבדה אקונומיה וטרם סודר התקציב. הוצאנו בו 190 לא”י. כל הקיצוצים התחילו עם סדור האקונומיה. אמנם קשה לרדת בכלכלה מ 60 מא”י ל50 מא”י – אנו מתאמצים לקמץ בעיקר בפרודוקטים היקרים בעונה הידועה. גון הכלכלה יקבעו המחירים של ביצים חמאה שהם העיקרים בכלכלה.
יהושע כ.: עומד על הפרש שבתקציב הסנדלרייה של 30 לא”י.
מציע שעל חבר מאתנו להיכנס ללמד סנדלרות למען נוכל להשתחרר מההוצאה הזו.
הסעיף טפול בילדים: ילדים 27 לילד 1.630 לא”י.
ההוצאה מהבית 200 לא”י. מבחוץ 120 לא”י.
הלבשה – 55
הנעלה – 15
עזרה מדיצינית – 25
שונות – 20
משכרת לגננת – 12 – 247 לא”י ס”ה – 447 קצוץ 47, לחדש לילד 1,560 לא”י,
ס”ה לשנה 400 לא”י.
בתוך תקציב הוצאה של השנה על חבר של -40 לא”י נכנסת הוצאה של 150 לילד. קביעת תקציב כאן אמנם יותר קשה, אין בקרת בעבודת המטבח, העובדות מתחלפות ואין דואגים לאקונומיה מסודרת. כדי היה לסדר סדורים כמו במטבח הגדול.
גנה: קשה כאן להסכים לקצוצים טרם החלטנו על מה לותר. הדרישות הן גדולות. אשתקד היה תקציב -500 לא”י. לא נוכל להסכים לתקציב של 400 לא”י. לא נוכל לעבד מתחת ל 500 לא”י.
אי אפשר לקבל את דאגת המטבח עלינו. אין שליטה על ההוצאות האלה שהן הכי גדולות. אין מוסד שיבקר את ההוצאות האלה. ישנן דרישות שונות מצד הרופאה הדורשת פריטים שונים יקרים שהם מכבידים מאד. ישנן הוצאות הבראה, וקשה להתחייב להורדת התקציב.
פנינה: אי אפשר לסדר תקציב שאינו מחולק לסעיפים ואין מראים את המקומות לקצוץ.
התקציב הוא לרב פיקטיבי, למטבח ילדים היו שותפים גם לא היה חשבון מדויק, עדין השתמשו בכמויות גדולות מהנחוץ. הצליחה לקמץ בכמות החלב, סכר, ביצים וזה ודאי מצטבר לסכום הגון. מציעה לקבוע 4 בחורות קבועות לעבודת המטבח ואז נוכל לנהל את ההוצאות.
הלה: נכון שנחוץ לקמץ ונהוג אקונומיה, מתנגדת לדברי גנה המדברת על קצוצים אשר נחוץ לקבוע במסיבה מתאימה. הדורשת הרופאה הוצאות בלתי נחוצות – אי אפשר לא לתת לילד את הכרחי בעגבניות וירקות אחרים. אפשרי רק להוריד אולי מהלבשה.
יהושע כ.: מציע להעמיד את התקציב קבוע ולא לחכות לניסיון של 3 חדשים. העובדים בבית הילדים צריכים לערך את התקציב על סעיפיו. חושב שאפשרי הוא הקיצוץ. נחוצה רק שמירה בהוצאות.
צבי נ.: מציע לאשר את תקציב החודשי של בה”י ע”י וועדת הספקה.
ממינה: אי אפשר לקצץ בכלכלת הילד. הילד מקבל רק את הנחוץ לו לפי הוראות הרופאה. לא נוכל להימנע מזה לתת לילד את ההכרחי.
אנשל: עזרה מדיצינית מוכרחים להשאיר בתור שאלה פתוחה. כאן אין מה לעשות. אשר להספקת המטבח כאן אפשר להסמך על הוצאות של העבר. צריך לבחון את התקציב על כל סעיפיו ורק אז לקבוע את הסכום.
דרור: חושב שוועדת ההספקה יכולה לטפל בהוצאות בה”י.
שואלים וועדת החברים מסכימה לסכום של 450 לא”י, יתר ההוצאות תרבות, חינוך, מיסים הם קבועות.
תדזיו: וועדת חברים תדון על התקציב בשיחה הבאה.