שיחת ועדת – חברים

9.3.1933  

 (ספר 8 עמודים 144-147)

חיים ו.:  חברים! אני רוצה שהקיבוץ יאפשר לי ללכת לחודשים. אני מתכונן לעזוב את הקיבוץ. אני מכיר בפרינציפ שהעזיבות צריכות להיות בסוף השנה. הנימוקים של עזיבתו הם פרטיים.
אבל אני מבקש שהקיבוץ יאפשר לי ללכת עכשיו לחודשיים, אחר כך אני מוכן להביא את הנימוקים לברור לפני הקיבוץ.

ארטק:  אנחנו לא יכולים להחליט ולדון בשאלה זו. מכיוון שחיים לא מסר לנו טעמים מפורטים להליכתו. לכן אנחנו מעמידים את השאלה לדיון לפני הקיבוץ.

משה ה.:  אם פה עומדת שאלת עזיבה חשוב לברר את הדבר.
אני מציע שהבירור יעשה עכשיו ואחר כך אנחנו נוכל לדון.

חיים ו.:  אני חושב שמושקו לא צודק בזה שדרש ממני עכשיו בירורים. אני לע”ע אינני מסוגל לתת בירורים. אני עושה את בקשתי באחריות מלאה. את מצב בעבודה אני מכיר.

ארטק:  לדעתי כל החלטה צריכה להיות מובנה לכולנו. אני לא מסכים שחיים ישאיר אותנו במצב לא ברור. צריך לנמק כל הליכה ואחר כך אנחנו רק נוכל לדון.

צבי נ.:  קשה להגיד כן או לא. אני מתנגד להצעתו של מושקו וארטק. מצד היורידי אפשר לעזוב את הקיבוץ בלי כל נימוקים. אנחנו מעניינים לדעת הסבות ולחקור אחריהן. אני מתנגד להתנות את התשובה שלנו בתשובתו – הוא. לעצם ההליכה אני מתנגד עכשיו. אני חושב שהפרינציפ למלא חובה כלפי משק הוא איננו בטל. אני מניח שמצבו של חיים לא קל אבל אני חושב שאנחנו לא צריכים להסכים לעזיבתו עכשיו. מצב – בעבודה איננו מרשה לכך עכשיו. אני מסכים לתת לו חופש לשבוע – שבועיים אבל לא יותר.

דוד כ.:  בעצם אני חושב שעמדתו של צבי נ. היא נכונה. המצב בעבודה עכשיו איננו מרשה לאף איש ללכת. אם מטעם הרפת הדבר אפשרי אני תומך בהצעתו של צבי נ.

טדזיו:  אני תומך בהצעתו של צבי נ. אבל אני מתנגד להתנות את הנסיעה במצב של ענף זה או אחר.

חיים ו.:  במשך זמן היותי בקיבוץ עזבו חברים אחדים בלי לנמק לפני השיחה. צריך להפריד שני דברים  1) עזיבה  ו2) חפש.
נכון מלאה. א”א לדרוש את זה מה שדורשים ממני. אני מוכרח עכשיו ללכת. מה יש פה לשבת ולדחות, תצביעו!

צבי נ.:  אני מציע את הצעתי הקודמת. אסור לנו לשכוח שכל דיון כזה קובע גם להבא. אסור לתת פתח לקרות להבא. אני מציע שאנחנו ניתן לו ללכת לשבועיים. ואם אחרי שבועיים חיים ידרוש הארכה אני מציע אז להעמיד את העניין להצבעה.

חיים ו.:  תצביעו עכשיו! אני לא מבין מה ישתנה במשך שבועיים? אני רוצה תשובה ברורה.

ארטק:  אני חושב שאנחנו לא צריכים להצביע בשאלה זו.

איזיק:  אני תומך בדרישתו של חיים. בשבילי הדבר החשוב הוא עזיבתו של חיים ולא החופש של חיים לחודשים. אני רוצה לחיים אפשר את התנאים שהוא כן יוכל לשוב. האופן הוא בזה שחבר עוזב ולא חודשים חפש.

מושקו ה.:  יש שתי דרכים: 1) יש שרוצים לברר את הדברים מכל הצדדים, 2) יש שרוצים להתחמק. לכן אני מציע להשיב את הדבר לוועדה לנהל משא ומתן עם חיים ו.

טדזיו:  אני חושב שאנחנו צריכים להצביע הפעם.

חיים ו.:  אני מבקש להצביע ולא להימנע.

תמר:  אני חושבת שחבר שחי בחברה לא צריך להעמיד אותנו במצב כזה.

טֶנקה:  אף פעם לא דרשו מאיש להעמיד לפני שיחת-הקיבוץ את נימוקיו הפרטיים. 

תמר:  אני לא מבינה את עמדתו של צבי, האם הקיבוץ צריך לשמר על החברים או החברים על הקיבוץ.

צבי נ.:  אני רק דברתי על זה איך להכריע במקרה שאיש יישאר עד סוף השנה. בשבילי הטעם הפרטי והמשק הם פועלים יחד וא”א להפריד ביניהם כמו שחיים מעמיד את זה.

חיים ו.:  אני לא מבין את הפחד בפני הצבעה.

ארטק:  יש שתי הצעות  1) של צבי  2) של חיים.

שוימקו:  יש רק הצעה אחת של חיים.

ארטק:  אנחנו מצבעים על דרישתו של חיים ו.

גוסטה!:  אני מציעה שניתן לחיים אפשרות ללכת ואחר כך נצביע לכמה זמן.

ארטק:  18 קולות בעד,   9 נגד.  

דוד כ.:  היו במשך הזמן שלש נסיעות בלי רשות ומאימות לנו עוד יותר. החלטה שלנו לתת רק לשלשה אנשים להימצא בחוץ לא מספיקה. אנחנו תמיד רוצים לשמר על המכסה הזה ואף פעם לא מצליחים. יש ימים שהנסיעות הפרטיות מגיעות ל 8 היו ימים שכל הנסיעות היגעו ל 28. מספר הנסיעות לעתיד וודאי יגדל בקשר עם קבלת קרובים וסידורם. אנחנו בדרך הזאת לא נוכל ללכת הלאה.
נתקבל הרשם אצל חברים שכל חבר רשאי לדרש שבועיים חפש לשנה מחוץ לנסיעות סידוריות שאף אחד איננו מגשים אותה במידה הדרושה. יש עכשיו 5 אנשים בנסיעה ועמדים עוד לנסוע בחמשה הימים הקרובים. הוועדה צריכה גם לקחת את מצב בעבודה בחשבון ולא רק להגן על חברים כמו שיש חברים שחושבים.
אני חושב, אם חבר נסע בלי רשות הוא מחויב אחרי שבו להעמיד את הדבר לברור, היה כדאי שחברים יתבטאו. מתוך הלך רוח פטליסטי וייאוש בשוויון החברים, מגיעים לידי מסקנות לא רצויות. אנו מוכרחים לדון בשאלה זו באופן יותר תקיף.  

סמט:  אני אינני יודע מה שהוועדה רוצה, אותנו לא מעניינת הסטטיסטיקה אלא כמה אנשים נסעו בלי רשות ועברו על ימי עבודה. מתי הוועדה מסכימה מתי לא?

הודיה:  אני רוצה להעמיד את עניין תיקון שנים של בנימין. ב 30 לפברואר היגע תורו, הוועדה הציעה לדחות את הרפוי לבואן של ההורים, עכשיו הוועדה מתנגדת. עוד טרם החלטנו את יחסנו להורים.

ארטק:  אני מתנגד לעורר זה פה.

צבינ.:  אני תומך בהצעתו של ארטק.

ארטק:  לפי החלטה קודמת יכולים להיות בנסיעות פרטיות בחוץ לא יותר משלושה אנשים. וועדה עד עכשיו לא יכלה לעוץ עצה בהתחשב עם ההחלטה הזאת. אם לחקור כל נסיעה ונסיעה, לכן אנחנו דורשים לקבע באיזה אופן להתנהג להבא. אנחנו דורשים מהקיבוץ אי אלה הוראות
1) כמה אנשים יכולים להימצא בחוץ בבת אחת. 2) כל נו
בקשר עם העמדת הדברים מצד החברים: יש חברים שאוספים שבתות אל פי רוב לא נסיעות תכופות ועל סמך זה דורשים אשור מצד הוועדה.

זיגה:  יש מקרים שא”א לחכות לשובו של חבר. הנסיעה שלי היא דבר מחוץ למספר.

ארטק:  מתנגד להעמיד את השאלה פה.

צבי נ.:  בנוגע לנסיעות אנו נמצאים בתוך הפקרות ושם אמצעים איני יודע נגד זה. ואין תועלת בשיחה הזו. כי על כל מה שהוועדה מציגה כבר החלטנו.

ארטק: מתפלא שאנשים שיש להם יד בתוכניות לקמוצים בכספים אינם מצים כל הצעה בנוגע לסדור הנסיעות. חברים מוכרחים להביע דעה. אם חברים רוצים שנסתפק באשור ההחלטות הקודמות נצטרך גם אנו לותר על דרישתנו, אולם דעתנו כי אפשר להכניס למסלול ולמגבלות כי לא יתכן להשאיר את המצב כך כפי שזה עד עכשיו.

צבי נ.:  הוועדה צריכה להתנהג כפי שהיה עד עכשיו לאפשר לנסוע רק לשלושה אנשים.

דוד כ.:  יש נסיעות שהן לא הכרחיות בהחלט. יש לפעמים שחברים באים בטענה כי אושרה הזכות לחבר פעם בשנה קרובים, ולמרות שהקרוב בקר כאן, בכול זאת אין החבר מותר על נסיעתו.
בנוגע לנסיעות לקראת קרובים. יש מי שהוא בארץ שיכול לנסוע לקראת הקרוב הבא, לוועדה צריכה להינתן הרשות לאסר נסיעה כזו.
בנוגע לטיולים. גם זה מוכרחים להכניס הגבלה, כי יש חברים שמדי שנה נוסעים לשבועיים או חודש, ומספר אנשים שיש להם אפשרויות לשבת בחוץ, גדלה. 

צבי פ.:  הוועדה הרבה פעמים מגזימה. פעם אחת בשנה צריך חבר לנסוע. אין זה אסון אם בעונה זו לקראת פורים בוחרים להם אנשים את זמנם* לנסוע ואין זה אסון למשק.  

מנדל ר.:  אין לדרוש סטטיסטיקה כפי שרוצה זאת סמט, הדבר הכי ברור הוא כי כשיש 13-15 חולים אין איש צריך לנסוע. במצב של היום כפי הנסיעות ברור כי למרות השנה הרעה שצריך היה דווקא לעשות את ההתאמצות, דווקא בשנה זו לא נכבש את כל החציר שאפשר לכבוש, לא נטע בזמן הדרוש וכו’.
מתנגד בכול תוקף לכל נסיעה מיותר ואלך מבלי שיחזרו אחרים.
אין לעשות חשבונות לכל אחד דווקא ייסע בכל שנה, כי חוב אין לו צרך להשתמש בזכות זו השנה נצל זאת לפני שנה פעמים.
יש להתנגד בהחלט לאסף שבתות, אם יש צרך למי שהוא בנסיעה שאין להימנע ממנה, מוכרחים לאשר זאת כפי יכולתנו. 

ארטק:  רוצה לדון כי במשך חדשים נסעו 45 חברים נסיעות פרטיות בלבד, מחוץ לנסיעות חולים וציבוריות. למרות אי רצון לקרא הפעם לשיחה לא מצאנו אפשרות אחרת ונהיה מוכרחים לנהג כך שלכל היותר ימצאו 3 אנשים בחוץ ובמקרים יוצאים מן הכלל ארבעה.

זיגה:  לדעתה נסיעתה היא יוצאת מן הכלל והוועדה לא אפשרה לה להעמיד זאת בשיחה, ואין לה כל אפשרות לותר על דרישתה. הוועדה יכלה רק לקבע את מספר ימי הנסיעה.