חידה מספר 6

ברצוני לספר סיפור על ארוע בחיי – התרגשות שלא אשכח !

הייתי במוסד, מוסדניק. כיתה ט’ או י’ כמדומני.  לימודים לא היו הצד החזק שלי. אהבתי יותר את העבודה בפלחה.

הייתי משוגע לספורט. יענקלה שמר היה “המורה” בעיניי. הייתי רץ מצטיין ומתעמל מוכשר. כל יום בלעתי את מדור הספורט בעיתון. כדורגל וכדורסל. הערצתי את אורי ואת דן, שלמה, רני, חגי ואהוד. יש לי בן דוד באשדות יעקב וכמה קינאתי בו שרואה את הכוכבים אצלו במגרש הבייתי.

והנה הגיע היום הגדול.  כל הקיבוץ, ורבים מישובי הסביבה, מתכנסים ומייחלים לרגע.   ואכן הוא הגיע !   איזו שמחה ! איזו התרגשות !  איזה אושר !  אנחנו בין הגדולים !  וכמו שאמר אחד מהם: אנחנו על המפה !!

אמנם לא החזקנו שם מעמד זמן רב, אך לאחר 5 שנים שוב טיפסנו למעלה, והפעם למשך 7 שנים !

 

מהו האירוע ומתי זה קרה ? – הקליקו כאן כדי להשיב.

 

 


פתרון חידה מספר 5

החידה מתייחסת להפרטת המזון בקיבוץ.

הרעיון הועלה במחצית 1995, והתגובות היו שונות.

בתחילת 1997 יצא המהלך לדרך. בתחילה “על יבש”

ולאחר תקופת הרצה  – “על אמת”.

בעקבות כך המרכולית (שפעלה במקום בו נמצא משרד התרבות כיום)

עברה לכולבו ושני השירותים האלה התאחדו. לשם כך בוצע שיפוץ בכולבו,

כך שיוכל להרחיב את פעילותו.

טענו אז שהגורם החיצוני הראשון שהרגיש בשינוי היו המאפיות באזור.

 

חידה מספר 5 

כבכל שבת, בשעה 14:00, מתכנס “פרלמנט” הכלבים על מדרגות המועדון, לסיכום אירועי השבוע החולף.
אלא שהפעם ניראו המשתתפים עצבנים קמעה.
פתח ודיבר ג’וני, הבולדוג של ע’: “חברים, משהו קרה השבוע. ע’ התייחסה אלי ממש בהתנהגות כלבית!
העוף של ג’ לא הגיע וכנ”ל השניצל של יום שישי. קיבלתי השבוע מזון כלבים מגעיל מהכלבו! מה קרה??”.
בעוד זה מדבר, נכנס לדבריו רקסי, הבוקסר של ג’, ואמר בסערת ליבו: “גם לי קרה כדבר הזה!
ג’ הניחה לי צלחת שיירי ירקות אפויים, ואמרה: ‘תאכל חביבי, זה מה יש!’
ופתאום שני חתולי השכנים
התפרצו וניסו לחטוף את צלחתי. ללא הצלחה. נראו מאוד רעבים”.
מיד החל הפרלמנט לסעור. בפי כולם התמרמרות אחת גדולה: פגיעה חמורה ברמת המזון!

יש לנקוט בפעולת תגמול!
הכלבים התפזרו ברוח נכאים.
מה קרה כאן??

הקליקו כאן כדי להשיב

 

 

פתרון חידה מספר 4

 

“גיבור” חידה מס’ 3 היה חיים פלדנר, שהגיע לבית אלפא ביוני 1940 ב”טראנספר” המפורסם,

שבו בוצעו חילופי אוכלוסין בין בית אלפא לרמת יוחנן.

כעבור מספר חודשים נולדה שולה, ביתו, כיום חברת בית אלפא (שולה אליוט).

חיים התפרסם כמפתח זני ירקות – למשל: בצל ושום – וגם כרובית, כאשר לאחד הזנים נתן את השם: “שולמית”, על-שם ביתו.

בשלב מסוים של חייו הפך לטבעוני אדוק, והודות לכך הבריא מכל המחלות שליוו אותו.

זכה בפרסים שונים (פרס העבודה, גביע לציון פריחת הקקטוסים, תעודת הוקרה על טיפוח ירקות וזרעים, פרס קפלן ועוד).

מופיע בספר המכובד “5000 אישים שתרמו לאנושות”.

בשטח הקיבוץ השאיר אחריו גינת קקטוסים ליד ביתו (מצפון לבית הסיעודי).

 

חידה מספר 4

מי האיש ובמה עסק ?

במובן מסוים אפשר לקרוא לו: אלוף בצלות ואלוף שום.

היו שכינו אותו “אוטודידקט” – לא היה לו אוטו, אבל היה דידקט!

פיתוחיו הביאו לו פרסים רבים ואף איזכור בספר המכובד “5000 אישים שתרמו לאנושות”, כשלאחד מפיתוחיו בחר לקרוא על-שם ביתו – מהו?

היה אדם עתיר מחלות, אבל המעבר לטבעונות הבריא אותו לגמרי.

ובסוף ימיו נפטר לאחר צום ממושך, כך העדיף למות.

 

הקליקו כדי להשיב.

 

 

פתרון חידה מספר 3

החידה עוסקת במוסד החינוכי “גלבוע”.

אבן הפינה למוסד החינוכי, למעשה: בית הספר התיכון האזורי לקיבוצי השומר הצעיר בעמק המזרחי – הונחה בספטמבר 1943. בראשיתו נקרא: “המוסד החינוכי על-שם גיבורי מרד גטו ורשה”. עם השנים נחלשה המודעות לכך שאבן הפינה הונחה זמן קצר לאחר היוודע על פרוץ המרד. שמו המקורי נשכח והשם הנפוץ היה: “מוסד חינוכי גלבוע”.

יש לשים לב לביטוי: “מוסד חינוכי”, ולא בית הספר התיכון האזורי. השם הזה בא לציין שיטה חינוכית שונה.

המוסד החינוכי היה פעיל במשך 60 שנה, ואז, ב-2003, הוחלט לסגור אותו, בשל הירידה העקבית במספר החניכים, ולהצטרף לבית החינוך בנווה איתן, שקיבל את השם: “גאון הירדן”.

בחידה הבאנו את מילות ההמנון של מוסד גלבוע.

את ההסברים כתב גידי יהלום.

 

מספר הארות לגבי “חידה מס’ 3”: (האיר יהודה גולני…)

  1. ראוי להזכיר שה“לא היה שם כלום” בשירה של חנקה לזרסון כלל את גינת-הבית, המרעה, ומטע תמרים שניטע ב-1924. חמישה דקלים עדין עומדים (בשנת 2022)..

  2. במילותיה של חנקה: “…המוסד ינון לעד…” הובעה האמונה של נצחיות המפעל ותודעה על חשיבות המרד והקשר שלו לעתיד. בטכס חנוכת המוסד נטעו עץ זית כהבעה לתקווה לשלום, קשר עם האדמה ושורשיות.

  3. בזמן מלחה”ע ה- II היה קיצוב בברזל ובמלט, לכן הקימו את מפעל “נעמן”  (מרדכי שנהבי…) כי הבנייה בלבנים לא היצריכה הרבה מלט וברזל. 

  4. “המוסד החנוכי על-שם מורדי גטו ורשה” שינה את שמו בשנת 1980 (? אבדוק בארכיון את השנה המדויקת) ל”מוסד חנוכי גלבוע” לפי דרישת קבוצי הסביבה. השם החדש גרם בהתחלה לבלבול בהנהגת התנועה, אך כיום מעטים זוכרים את השם “מוסד חנוכי על-שם מורדי גטו ורשה”…

  5. את השיר חיבר מרדכי זעירא שעבד בחברת החשמל לטכס חנוכת המפעל בשנת 1934. השיר נתחבב על שומעיו ועד מהרה נפוץ ברחבי הארץ. שרה זעירא, אשתו של מרדכי מספרת: השיר נכתב על פנחס רוטנברג. מרדכי (זעירא) עבד בחברת-החשמל הרבה שנים. הוא התחיל את עבודתו בחפירת בורות ובהצבת עמודי-חשמל. זאת היתה עבודה די קשה. היה לו מנהל-עבודה שכמעט לא ידע עברית. יום אחד אמר לו המנהל: איך זה שאתה, קומפוזיטור, לא חיברת אפילו שיר יפה על חשמל? קח יומים חופש ותביא שיר. אם תביא שיר תקבל את תמורת ימי-העבודה ואם לא – אז את תמורת ימי-העבודה ננכה מהשכר שלך. יום-עבודה היה אז שווה 30 גרוש, ומה לעשות? היינו צריכים את ה-30 גרושים האלה… אז הוא הלך הביתה וישב, כמו ילד-טוב, כתב מילים, כתב מנגינה והביא את השיר.

הסבר קצר על הביטויים: מבדיל הוא המבודד חרסינה על זרוע מתכת עליו היה מחובר חוט החשמל,.פְיוֹשׁ הוא הפְיוּז, הנתיך למניעת קצר-חשמלי. דָּיוֹשׁ היא מילת זרוז שפרושה “קדימה” של החלוצים מרוסיה…

מילותיו של זעירא הן:

פזמון:                    הַזַּקֵן-זַקֵן

הַזָּקֵן מִִנַּהֲרַיִם –

 הוּא הֵקִים אֶת הַמִּפְעָל.

לֹא הַיָה שָׁם כּלוּם,

לֹא הַיָה, הַיוּ רַק מַיִם

ןְעַכְשָׁיו שָׁם לֵב חַשְׁמַל.       

 

עֲלֵי יָם וְעַל יַבֶּשֶׁת

כֹּה בַּנֹה נִבְנֵית הַ”רֶשֶׁת” –

פְּתַח גֻּמָּה, הַקֵם עַמּוּד,

הֲבְרֵג “מַבְדִּיל” וּמְתַח הַחוּט!

(בגרסא אחרת: הַרְבֵּץ מַבְדִיל)

 

 

אֲנוּ מֶרֶץ, הַא!                              

אֲנוּ מֶרֶץ, אַנוּ זֶרֶם,                      

אַנוּ זֶרֶם הַחַשְׁמַל.                        

נְחַשְׁמֵל, הוּ-הַא!                          

נְחַשְׁמֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ                             

בְּנֵי הַרֶשֶָת וְהֶעַמָל.

פזמון:                    הַזַקֵן-זַקֵן

הַזָקֵן מִִנַּהֲרַיִם –

 הוּא הֵקִים אֶת הַמִּפְעָל.

לֹא הַיָה שָׁם כּלוּם,

לֹא הַיָה, הַיוּ רַק מַיִם

ןְעַכְשָׁיו שָׁם לֵב חַשְׁמַל.       

 

פְּלַאיֶר, פְיוֹשׁ, דָּיוֹשׁ

פְּלַאיֶר,פְיוֹש, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָה –

כָּל דָּבַר רוֹקֵד בַּיָּד. וּבְמֶרֶץ, הַא!

וּבְמֶרֶץ , אַל תַּזִיעַ

מַצֵבהָ נָקִים לָעַד.

 

פזמון:                    הַזַקֵן-זַקֵן

הַזָקֵן מִִנַּהֲרַיִם –

 הוּא הֵקִים אֶת הַמִּפְעָל.

לֹא הַיָה שָׁם כּלוּם,

לֹא הַיָה, הַיוּ רַק מַיִם

ןְעַכְשָׁיו שָׁם לֵב חַשְׁמַל.       

חידה מספר3:

לפי המנגינה של “הזקן מנהריים”

מה הארוע? מי המחבר? מיהו המנצח?

חברנו הוא, חברנו המנצח
הוא הקים אותו לבד.

לא היה שם כלום
רק מספוא וגינת בית
ועכשיו קיים – הידד !

הן ישבנו אז כולנו
עד חצות בשיחה דנו,
והוחלט אותו לבנות
ואם יעלה גם רבבות !

הבו לבנים מתוצרת “נעמן”
כל אחת תיקר מפז,
ובמרץ רב כאן “סולל בונה” הזיע והנה עומד לעד !

לרגלי הרי גלבוע,
לילדי פליטים מרגוע,
מלבינים הביתנים
שמחה רבה לילדים.

הקליקו כדי להשיב

בין העונים/ות נכונה ובהתמדה יוגרל פרס יקר ערך, באירוע הסיום של שנת ה- 100!

פתרון החידה יפורסם, שבועיים מעליית החידה לאוויר.

 

פתרון חידה מספר 2

 הטראנספר                                                         

החידה עוסקת באירוע שהתרחש ביוני 1940 והוא קרוי – “הטראנספר”. פירוש המושג הוא: חילופי אוכלוסין. בתקופה שקדמה לו התקיים בבית אלפא מאבק אידיאולוגי בין ארבע הקבוצות הפוליטיות שחיו בבית אלפא, כאשר אחד ממוקדי המאבק היה בשאלה : איך יתחנכו ילדי הקיבוץ? ככל שהמאבק הזה נמשך, היה ברור שהן לא תוכלנה לחיות ביחד בקיבוץ אחד.

באותו זמן נוצרה בעיה גם בקיבוץ רמת יוחנן, שבו חיה קבוצת “פלנטי”, צעירים חניכי השומר הצעיר שעלו להתיישב מספר שנים לפני כן.  

נוצר מצב אבסורדי: בבית אלפא, הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר בארץ-ישראל, אנשי השומר הצעיר לא היוו רוב. לעומת זאת, ברמת יוחנן, קיבוץ שהוקם ע”י “קבוצת הצפון”, חלוצים מארה”ב, היוו אנשי השומר צעיר רוב גדול.

בשלב מסוים, כאשר לא נמצא שום פתרון, עלה הרעיון לבצע חילופי אוכלוסין – אנשי השומר הצעיר ברמת יוחנן יעברו לבית אלפא, ואנשי מפא”י מבית אלפא יעברו לרמת יוחנן.

הפתרון הזה אכן בוצע ביוני 1940, והחידה מתארת את הבעיות האישיות ואת עוגמת הנפש שהייתה מנת חלקם של רבים.

 

חידה מספר 2:
מה הקשר לבית אלפא ?

 שלום.  שמי ג.  אני רוצה לספר על ארוע בילדותי.

חברי הטוב ביותר היה א.   בן גילי, גרנו בבית הילדים באותו חדר, מיטה ליד מיטה.

יחד עם הגננת תיכננו יחד את יום ההולדת 6 הממשמש ובא.

והנה, מספר ימים לפני הארוע המתוכנן, הודיעה לנו הגננת – בעיניים דומעות – כי היא נפרדת מאיתנו ועוברת עם משפחתה לגור במקום אחר.   מאד נעצבנו.

אחה”צ, בחדר ההורים, שמעתי אותם מדברים על זה שעוד חברים עוזבים את הקיבוץ.

בהשכבה ניגש אלי א. ואמר לי שמחר הוא נוסע עם ההורים שלו ועובר לגור במקום אחר.   בכיתי כל הלילה.   למחרת היה יום עצוב.

אחה”צ, בחדר ההורים, פתאום ראיתי שמזיזים את המיטות ומכניסים כל מיני חפצים לחדר.   לשאלתי אמר לי אבא שבערב יכנסו לגור איתנו לכמה חודשים זוג אנשים שבאו לקיבוץ.

   עד היום אני נזכר בעצב בארוע זה.

הקליקו כדי להשיב

בין העונים/ות נכונה ובהתמדה יוגרל פרס יקר ערך, באירוע הסיום של שנת ה- 100!

פתרון החידה יפורסם, שבועיים מעליית החידה לאוויר.

 

תשובה לחידה מספר 1

פרויקט תאילנד  ב-1979 זכה מפעל הנגררים במכרז בגדול מסוגו (עד אז). 85 מכוניות כיבוי עבור תאילנד. עד דצמבר 1979 הושלמה העבודה והכבאיות נשלחו לחיפה. לצורך כך גויסו נהגי רישיון ג’ והרכבים נשלחו בשני סבבים שהמשטרה מסייעת בצמתים חשובים. הכבאיות הועמסו על אוניה של צים ואליה צורפו שאול אגוזי  ז”ל, שחר צימנד ז”ל ושי הרפז יבדל”א. האוניה הפליגה דרך תעלת סואץ עד תאילנד בהפלגה שערכה 3 שבועות.  בתאילנד הצטרפו לצוות עוזי בהט ז”ל, איציק כהן ואלי רז. ביחד עם תאילנדים מקומיים הושלמה העבודה על הרכבים, תיקוני צבע זיוודים וכו’. לאחר כ-3 שבועות נמסרו הכבאיות ללקוח.

הערה: עד היום לא ידוע על שריפה גדולה בתאילנד.                      

שאול אגוזי, שחר צימנד, שי הרפז, אלי רז ואיציק כהן בתאילנד

 

חידה מספר 1

מה הקשר לבית אלפא ?

הודעה ממשטרת ישראל / אגף התנועה.

שימו לב !

לידיעת הנהגים בכבישים 71, 73, 75.

 

ביום ה’, 20/12, בשעות הבוקר צפוי עומס תנועה כבד בכבישים הנ”ל.

שיירה של רכבים כבדים עם הגה ימני (!), נהוגים בידי נהגים שאינם מיומנים, תנוע לכיוון מערב.

נא להתאזר בסבלנות ולהמנע ככל האפשר מעקיפות מסוכנות

      

   אנא היזהרו !

                                  תודה        משטרת התנועה

 
 
 

 

 תשובות  – הקליקו

בין העונים/ות נכונה ובהתמדה יוגרל פרס יקר ערך, באירוע הסיום של שנת ה- 100!

דילוג לתוכן