"ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית, וכעת רק נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד."

משפט מקסים זה נאמר ע"י אדם חכם ממני, א.א. מילן בספרו "פו הדוב".

כמו פו הדוב, כך גם אנחנו. 18 שנה חיינו פה, בתוך החממה העוטפת של הקיבוץ. כאן למדנו והתחנכנו ותמיד היה מי שיעזור לנו להבין איזו מכפות הרגליים היא הנכונה ביותר לתחילת הצעידה. כעת מספר חודשים לאחר סיום התיכון אנו הולכים כל אחד לדרכו, כל אחד ובחירותיו.

את שנות ילדותינו בקיבוץ לא נשכח. אמנם לא עבר זמן כה רב, אך בשבילנו אלו בהחלט שנות ילדות רחוקות. לרובם הגדול מהיושבים פה היה קשר כלשהו לגדילתנו והתבגרותנו, וזה המיוחד בקיבוצינו. על השנים המקסימות הללו אנו רוצים להודות לביתנו- על החינוך, על התרבות שמקיפה אותנו, על נתינה בלתי פוסקת ואוזן קשבת.

ומה נאחל לבית אלפא אשר חוגגת 85 שנים? נאחל שהחינוך לא יפסק ושהקיבוץ ימשיך לתת תמיכה לכל ילדיו. שהתרבות תמשיך לפרוח ושיהיה פה שוקק חיים ושמח. שהמבוגרים יוכלו להתענג על החיים שהקימו והבית שבנו, ושלצעירים יהיה הרצון להמשיך ולהצמיח את הקיבוץ.

ולעצמנו נאחל הצלחה גדולה בהמשך דרכנו. שנדע להפיק תמיד את הטוב ביותר, לעזור ולתמוך כשצריך, לראות את טובתנו אך גם את טובת האחר. שנישאר קבוצה גם כאשר כל אחד נמצא במקום שונה. ובעיקר- שנוכל ליהנות מהחיים ולהיות מאושרים תמיד!

לסיום, נגיד תודה גדולה לקיבוץ כולו, ובראש ובראשונה למשפחות ולהורים שתמיד עוזרים, תומכים, עומדים לצידנו ובעיקר אוהבים.

 

חג שמח!

 כתבה: סתיו כהן