פרעתי חובי לפשקה

 עדנה מן מספרת כיצד נולדה אצלה היוזמה לתערוכת ציורי בנימין רוזנבאום

העבודות של בנימין נמצאות חלקן בארכיון שלנו וחלק אחר ? הקריקטורות הגדולות ? בגבעת-חביבה. תמונותיו נמצאות בידי חברים ובמועדון לחבר. בארכיון שלנו נמצאים רישומים קטנים, שבנימין יצר עוד בעת לימודיו באקדמיה לאמנות בוורשה, לפני שעלה לארץ, ובולטים הכישרון ויכולת ההבעה. הם תמיד דיברו אליי, לא יכולתי שלא להתייחס ליכולת הגראפית העצומה שלו. בזמנו הגיע לכאן צוות מגבעת-חביבה כדי להיפגש עם פשקה ולאסוף מידע על בנימין. הצטרפתי אליהם, נכחתי בשיחה, ולהפתעתי ראיתי בדירתה שתי עבודות שמן שלא הכרתי. הבנתי מפשקה עד כמה היא רוצה שתתקיים תערוכה של מכלול יצירותיו והבטחתי לה שאדאג לכך שתהיה תערוכה. הרגשתי שאני "בעלת חוב" כלפיה

. כאשר הכין משה שביט את הסרט על בנימין עברנו על החומר ואמרתי למשה כי אין די בסרט, אלא יש ליזום תערוכה. לפני שנה מלאו 60 שנה למותו של בנימין והתחלנו לגלגל את המהלך. למרבה הצער נפטרה פשקה והדבר הניע אותי באופן החלטי למלא אחר הבטחתי לה.

בינתיים הוצגו הקריקטורות של חברי בית-אלפא בתערוכה שנקראה "הקומונה מחייכת", שהתקיימה ב"בית אורי ורמי" באשדות-יעקב, אותה יזמו יובל דניאלי ומוקי צור. בתערוכה נכללו עבודות רבות של קריקטוריסטים מהתנועה הקיבוצית, אבל העבודות של בנימין היוו לדעת רבים את מרכז התערוכה ונשאו אותה. לפורמט הגדול יש כוח משלו וכל מבקר מיד נמשך אליהן. בעקבות כך, ארגון הקריקטוריסטים הארצי ביקש להציג את העבודות בתערוכה השנתית שלו בת"א, והן אכן הוצגו במשך שבוע ימים. ציור של בנימין, המופיע על שער הספר "חן המקום", שהוצא בשנת 1982, במלאות 60 שנה לבית-אלפא, ונערך ע"י רחל ואריה אהרוני משה שביט תיאם עם רחל'ה פלד, רכזת התרבות, את התערוכה ונקבע שתתקיים בחול המועד סוכות ותפתח את האירועים לקראת חג הקיבוץ ה-85. כמו כן גייס את דוד נחום כדי שישמש "אוצ?ר" לתערוכה.

דוד סיכם עם מיכה שבתערוכה ייכללו רק התמונות הממוסגרות והחליט לוותר על הרישומים, בעיקר משום שנדרשה עבודה רבה להכינם לתערוכה. בעת שישבתי בתערוכה שמתי לב לכך שחברים שביקרו הכירו את רוב התמונות, אך כל אחד נתקל בתמונה או שתיים שלא הכיר. כך למשל התמונה של הכפר הערבי אבו-ש?ש?ה (מעל למשמר-העמק). בנימין שימש תקופה מסוימת מורה לאמנות במוסד משמר-העמק וזה מה שראה מולו. התמונה נמצאת אצל משפחת אהרוני, אינה מוכרת בציבור, וייחודה באור המיוחד שהצליח ליצור, מאוד ארצישראלי. היה לנו ויכוח עם דוד לגבי ליווי התמונות בחומר כתוב. אני חשבתי שיש ללוות את התערוכה בכיתוב כלשהו שימסור מידע, אך דוד החליט שלא יהיה כיתובים בתערוכה. גם בעניין זה קבלנו את דעתו. באשר להרגשתי בעקבות התערוכה: אני שמחה על כך שקיימתי את הבטחתי לפשקה ו"פרעתי את חובי" כלפיה. חבל שלא זכתה לראות את התערוכה. לאורך השנים בהן אני עובדת בארכיון - 14 שנים! ? יזמתי והצגתי תערוכות ותצוגות של תמונות, בקשר לחגים ואירועים שונים, והן תמיד זכו להערכה וגרמו להנאה. ארכיון, לטעמי, לא צריך להסתפק באיסוף ושמירה של חומר, אלא צריך להיות מקום חי, המשתף את הציבור בחומרים הנמצאים בו. לפיכך גם בעתיד אמשיך ליזום תערוכות שונות, שיתבססו על אוסף התמונות העצום שבידינו, כדי לשמור על הקשר עם עברו של הקיבוץ.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן