עצי בית-אלפא וחורשותיה

 

בעקבות סקר שנערך ע"י משרד החקלאות על עצים "ותיקים" בארץ (מעל גיל 60), לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל ולכבוד שנת ה-85 לבית-אלפא, ערכתי סקר על עצים "ותיקים", אצלנו בב"א.

אורנים: בב"א ניטעו בשנות ה-30 (של המאה הקודמת) שלוש חורשות אורנים:

? אחת ? במקום שנמצאת היום שכונת "מחלול", על גבול חפצי-בה, מאחורי הלולים שהיו שם. החורשה כונתה "יער אמריקה". ממנה נשארו כיום אורן אחד (מרשים בצורתו) ועוד גזע של אורן שעומד כאנדרטה בפתח השכונה.
? * "יער צרפת" ? הייתה חורשת אורנים במקום בו נמצא המוזיאון?סטודיו של דוד נחום (המדגרה לשעבר). ממנה נשאר עץ אורן אחד מצפון (מתחת) לכביש העוקף ואליו נוספו עוד מספר אורנים יותר מאוחר.
? "יער אוסטרליה" ? הייתה חורשת אורנים באזור בריכת השחייה של חפצי-בה. נשארו שם מספר עצים יפים וענפים.


חרובים: לאורך גדר הקיבוץ ניטעה בשנות ה-30 שדרה כפולה של עצי חרוב שתחמה את "דרך המערכת" הדרומית של בית-אלפא. היא נמשכה ממקום משק-החי לשעבר ועד לשער הקבוץ המזרחי (לכיוון המחצבה). פירות החרובים נאספו בקיץ ע"י ילדי הקבוץ לשם מאכל לבהמות העבודה באורווה וגם למאכל אדם. לאורך כביש השיכונים הדרומי נשארו מספר עצים, חלקם נותנים עוד פרי.

זיתים: מטע הזיתים הראשון בב"א ניטע בשנות ה-30 באזור מגרש הכדורגל. שאריות מהעצים בגדרה שליד אורוות הסוסים של היום.

תמרים: בשנות ה-30 הובאו לארץ שתילי תמרים מעיראק. הידועים בהם ניטעו בקבוצת כינרת. נערך גם ניסיון לשתול מאותם התמרים ולגדלם בב"א. הם ניטעו באזור של המוסד החינוכי (מרכז הקליטה כיום). שניים?שלושה מהם עדיין קיימים שם.

אקליפטוסים: עצי האקליפטוס הובאו לארץ בתחילת המאה ה-20, בראשית ההתיישבות היהודית בעמק. הם היו אמורים לסייע בייבוש ביצות באזורים הרלוונטיים. באדמות גוש "נוריס" עליהן התיישב קיבוץ ב"א, היו ביצות שמנעו עיבוד האדמות ושרצו בהן יתושים נושאי קדחת. בשלהי שנות ה-20 ניטעו באדמות ב"א שלוש חורשות אקליפטוס למטרות הנ"ל. מהן שרדו מעט עצים בכל אחד מהאתרים:

? חורשת הג'לוד (נחל חרוד) המזרחית ? על אדמת אגם האגירה הצפוני. ממנה שרדו מספר עצים בצפון-מערב האגם.
? חורשת הג'לוד המערבית ? ליד גבול אדמות ב"א וחפצי-בה, לאורך נחל חרוד (הג'לוד). ממנה שרדו מספר עצים בגוש בריכות המדגה המערביות.
? חורשת הסחנה - על גבול אדמות ב"א ? ניר-דוד. שם היה מעיין "הסחנה הקטנה", המחצבה "הלבנה" ותחנת הדלק "סחנה הקטנה". חורשה זו עוד קיימת כמעט במלואה, אך רוב העצים הם כבר גידול שני ושלישי. נותרו מספר עצים "ותיקים" בקצה הדרומי, מקום מעין "הסחנה הקטנה" וליד כביש ב"א- ניר-דוד. בהמשכה צפונה ניטעו עצי קזוארינה אך הם לא שרדו.
? ליד נחל ה"רחנייה" ("התעלה הדרומית") ניטעו באותם ימים כמה עצי אקליפטוס לאותה מטרה. שניים מהם נותרו עד לא מכבר על צומת "הדרך הלבנה", אך עלה עליהם הכורת.

בחצר הקבוץ ניטעו בשנות ה- 40 עצי איקליפטוס לנוי וצל. חלקם עוד קיים.

פיקוסים: עצי פיקוס ניטעו בב"א באמצע שנות ה-40 לנוי וצל. רובם ניטעו לאורך דרכי הקבוץ. הפיקוסים סבלו קשות באותן שתי פעמים בהן ירד שלג בב"א וכמה מהם "מתו", אך רבים מהם עוד קיימים. הם רחבי ענפים, נותני צל ונוי וגם... לכלוך.

רימונים: בשנות ה-30 ניטעה שדרת עצי רימון לאורך הדרך ותעלת המים באזור מבני הרפת החדשה (הרובוט). וגדרת הסוסים. ממנה נשאר שריד של עץ רימון הצומח ליד אורוות הסוסים.
קזוארינות: שתי שדרות של עצי קזוארינה ניטעו בשנות ה-30 לאורך תעלות מים ודרכים שירדו משטח "המחנה" (הקיבוץ) לכיוון שטחי "רחנייה". כיום ? במזרחו ובמרכזו של מרכז הקליטה (המוסד החינוכי). הן שימשו כשוברי-רוח ולנוי. בשנת 1940 חנתה יחידת פרשים של הצבא הבריטי באזור זה והסוסים היו קשורים לעצי הקזוארינה והושקו ממי התעלה שעברה שם והוליכה מים לשדות מתעלת F. הסוסים נהגו לכרסם את קליפת העצים וגרמו נזק רב. בשני אתרים אלו נשארו מספר רב של עצי קזוארינה. בצפון חורשת "הסחנה" היו קזוארינות (ראה לעיל).

שיזף ("ד?ם"): עצי השיזף גדלים באופן טבעי באזור של ב"א. עם ההתיישבות היה על החלוצים לבער מאות שיחי שיזף שצמחו בשטחים ולא אפשרו לעבד את השדות. הושארו אז שלושה מהעניפים ביותר כדי לשמש כמחסה משמש ומגשם לעובדי גן הירק והשדות בסביבת כביש ב"א?ניר-דוד, אך כבר אינם קיימים. ילדי ב"א מאד נהנו מפרי ה"דומים". כיום שרדו מספר עצי שיזף בחצר ב"א: ליד מרפאת חפצי-בה, מערבה לבית-העם ועוד.

ברושים: בשנות ה-30 ניטעו שדרות ברושים (בד"כ כפולות) כ"משברי-רוח" להגנת הפרדסים, הכרמים ועוד. רבים מהם קיימים עד היום, מיתמרים לגובה רב ונותנים נוי וצל. שדרות ? מזרחה לשיכוני "ההשלמה", על גבול חפצי-בה, ליד בתי הילדים (היו שם כרמים), בשטחי הפרדסים, במורד מבית-העלמין ועוד.

מנדרינות: בשנות ה-30 הראשונות ניטעו שתי שדרות כפולות של עצי מנדרינות (קלמנטינות) בין שלוש שורות בתי המגורים הראשונים שנבנו בב"א ? היישר בין חדר האוכל ובית הילדים (שתי קומות). בשנות המשבר החברתי?פוליטי בב"א, שהביא ל"טרנספר", הילכה ההלצה שניטעו שתי שדרות כדי שמנהיגי הסיעות היריבות יוכלו להלך בהן מבלי להיפגש... מספר עצי מנדרינות שרדו עד היום ואפילו מניבים פירות. היה מטע מנדרינות קטן באזור הבית הסיעודי ("רב-גיל") ועץ אחד נותר שנים רבות ליד המרפאה אך סופו שנעקר.

אשכוליות: בשנות ה-30 הראשונות ניטע פרדס א' של אשכוליות באזור שיכוני "השלמה?צפון", דרומית לבריכת השחייה. אחרי פרדס א' ניטעו עוד פרדסי אשכוליות, אך מכולם שרדו מספר עצים רק מפרדס א' ? שורת עצי אשכולית דרומה לבריכת השחייה. כל שאר הפרדסים נעקרו והוחלפו בסוגי עצי הדר ועצים אחרים.

לימונים: בשנות ה-30 ניטע מטע לימונים באזור שמזרחה מבריכת הילדים ומועדון ילדינו (גן ילדים לשעבר), מצפון לשדרת החרובים שם. נותרו במקום שני עצי לימון נושאי פרי.

גן הקקטוסים: לאחר ה"טרנספר" נישתל, טופח ופותח גן קקטוסים ייחודיים ע"י חיים פלדנר, שבא מרמת-יוחנן. חיים טיפח ופיתח זני ירקות ובתור תחביב עשה זאת גם בקקטוסים. לימים עברה משפחת פלדנר לגור בבית הנמצא צפונית ל"רב-גיל" (היום נמצאות שם דירוניות) וגם גן הקקטוסים עבר איתם, שם הוא קיים כיום. ליד ביתם הקודם (ליד שיכון הצעירים במערב) הושאר למזכרת קקטוס אחד ואיתו עץ תמר רם צמרת.

כתב: הלל נוימן

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן