פיזיקה משפחתית

 

כך נקראת שיטת טיפול וריפוי, שרכשה לה אוהדים ומאמינים רבים. שיחה עם איריס ברנע וענבל כהן, שהוכשרו במרכז בבנימינה לשמש מורות לשיטה, ומבקשות להקים שלוחה באזור שלנו, כדי להפיץ את הידע בקרב אנשי העמק.

 

"...היופי של החשיבה הוא שאין צורך להרים מטענים כבדים, רק להבין מהי התמונה הבסיסית שאותה בוחרים, ואם היא מאבדת כיוון או נופלת, צריך לדעת להרים אותה כלפי מעלה..." (אירינה אוסוסקין).

ואכן הידע "פיזיקה משפחתית" מדבר על שפה להתפתחות מחשבתית – על חשיבה מערכתית, הניתנת ללמידה ולשימוש יומיומי. אנחנו יודעים כי קיימים מספר תהליכי התפתחות אשר מלווים את התינוק מרגע היוולדו שמאפשרים לו לגדול ולהתפתח. כגון: התהליך הפיזיולוגי, התהליך הרגשי והתהליך הרוחני אליו אנו מודעים יותר ויותר. הידע של פיזיקה משפחתית מאיר לנו על תהליך נוסף - התהליך המחשבתי. פיזיקה משפחתית מציגה מודל הנותן תמונה פשוטה כיצד להכניס את התהליך במודעות לתוך הבית ולאפשר התפתחות גם ברמת החשיבה. למעשה, אירינה בחרה להוציא את הידע עבור הילדים - שהם אלו שמשלמים את המחיר כאשר המודל אינו עובד.

 * * * * *

אירינה אוסוסקין הייתה מורה לפיזיקה בבית-ספר תיכון ברוסיה. יום אחד כעסה על תלמיד, יצאה מכליה מרוב כעס – והתמוטטה. במשך קרוב לשנה שכבה במיטתה ולא תפקדה. כל הניסיונות לרפא אותה לא עזרו, עד שהחליטה כי אינה יכולה עוד להרשות לעצמה – אישה נשואה, אם לשני ילדים קטנים – להמשיך במצב הנ"ל ולקחה משימה לרפא את עצמה. אירינה קראה ספרים רבים, וכאשר נתקלה באחד מהם במשפט האומר כי: "בכל מחשבה יש אנרגיה" – הבינה כי מצאה קצה-חוט.

אירינה התייחסה ברצינות למשפט זה, החלה לחקור אותו ולחפש משמעויות, עד שפיתחה שיטת ריפוי, המבוססת על 13 עקרונות, שהם הבסיס ליֵדַע. היא הפכה את ראשה למעבדה ניסיונית. אחד הדברים הראשונים שעשתה, לקחה דף נייר והחלה לרשום כל מחשבה שעלתה בראשה. מהר מאוד גילתה כמה "שטויות" מעסיקות את מוחה, כלומר הבינה כי אנו מטרידים את מוחנו בדברים חסרי חשיבות וחסרי משמעות, ואם לקחת דוגמא מהמחשב, אנו זקוקים ל"סל מיחזור", כדי להפנות אליו את ה"זבל" שאנו מוצפים בו, ומדי פעם לזכור לרוקן את אותו. אחת ההמלצות שלה: להגיע לנקודת איתחול - טעינת המחשב מחדש בחומרים שאנו מעוניינים בהם ויש להם חשיבות לגבינו. כפי שהזכרנו קודם אירינה הגיעה למסקנה שקיים תהליך מחשבתי שכל תינוק נולד עימו, אך לא כולם מודעים לקיומו. התהליך המחשבתי הזה הוא הבסיס לפעילותה ולשיטתה.

בשלב מסוים, הצטרף אליה אחיה בוריס, ואכן אחד העקרונות החשובים שהם מדגישים הוא: חשיבה מערכתית או במילים אחרות – זוג, זו מערכת מינימלית להתפתחות מקסימלית, שהיא בעיניהם היחידה הבסיסית הכי קטנה המובילה להצלחה.

הם עלו לארץ בשנות ה-70, בגל העלייה הראשון מרוסיה, וחיפשו איך להפיץ את שיטתם. לאחר כ–15 שנה בה טיפלו בשיטת הריפוי שפיתחו, התקבצו סביבה חמש נשים, שהמשותף לכולן היה סיפור של מחלה קשה עם אחד מילדיהם. מדובר במחלות רציניות, שהרפואה לא הצליחה להתמודד עימן. הן נתנו בה אמון, הלכו אחריה – והיא ריפאה את הילדים. זו הייתה הוכחה לכך שהשיטה פועלת, וכמובן ששמה החל לעבור מפה לאוזן. חמשת הנשים הפצירו בה: "את חייבת ללמד את השיטה, אנשים רבים יודו לך על כך".

בעקבות כך, הקימה אירינה לפני כ-15 שנים מרכז טיפולי בבינימינה, שבו טיפלה, כתבה ופרסמה ספרים, ועם הזמן החלה להכשיר מורים כך שיוכלו לעבוד על-פי שיטתה. למרכז קראה: "פיזיקה משפחתית". עבורה, הקמת המרכז היוותה הגשמת חלום.

- עד כה שמענו על כימיה במשפחה, שגם זה לא תמיד עובד, אבל מה הקשר של פיזיקה למשפחה?

ענבל: "אירנה נוהגת לומר כי "פיזיקה זה חוקיות וסדר, ומשפחה זה בלאגן"... או במילים אחרות- הפיזיקה המשפחתית מאפשרת לנו להכניס סדר לבית.

 * * *

מתוך הספר: "מחשבות אם", אותו כתבה

אירינה אוסוסקין:

שני מטפסי הרים הקשורים זה לזה בחבלים,

מעפילים לראש ההר. אין זה משנה מי מהם יגיע ראשון,

חשוב ששניהם יגיעו לפסגה,

כשאחד תומך בעלייתו של השני.

מבין בנות בית-אלפא, הראשונה שגילתה את אירנה הייתה מיכל שוהם, שנסעה אליה באופן קבוע. בשלב מסוים הצטרפה אליה איריס, וכשנפתח קורס להכשרת מורים- הצטרפה אליו ולאחר שנתיים הוכשרה כמורה לשיטה.

* * * * *

איריס: בכל הנוגע לחיים מחוץ לבית, ברור לנו שעל מנת להגיע להישגים בתחומים השונים שבהם אנו עוסקים, עלינו להפעיל את החשיבה, אחרת נפלט "מהשוק", מהמרוץ הבלתי פוסק אחר ההצלחה. לעומת זאת, בתוך הבית אנחנו נוהגים לעצור, לנוח, ולא במיוחד לחשוב. הנטייה היא להגיב רגשית לסיטואציות.

היא להגיב רגשית לסיטואציות. פיזיקה משפחתית הופכת את הקערה על פיה, ושמה את הבית והמשפחה בתור הבסיס האיתן להתפתחות האדם, ומקור הכוח המרכזי לקיומו בכל הרמות.

- מוזר, לי הדבר נראה מאוד ברור: בתחום הבית והמשפחה, כל מה שמישהו אחר לא עושה, אימא עושה...

איריס: הידע הנרכש נותן "ארגז-כלים" המאפשר להגיע לתפקוד של הבית, כך שיהיה משוחרר מחיכוכים ו"בוֹרוֹת" שכולנו נופלים אליהם ביומיום, וזאת באמצעות הפעלת חשיבה מסוג אחר. מה הם חיי משפחה היום? מעין סידור עבודה וחלוקת תפקידים. איך יוצרים מצב שהחיים הזוגיים יזרמו ללא חיכוכים, ובאווירה טובה? ישנה פה אפשרות לבחור בדרך של התפתחות דרך המפגשים השגרתיים בבית, סביב שולחן האוכל, או סביב כל פעולה יום יומית הנעשית ממילא בבית.

ענבל: העקרונות הנלמדים בשיעורים – אותו "ארגז-כלים" שאיריס דברה עליו – עוזרים לנו לפעול בצורה יותר מבוקרת ומתוך שליטה ובחירה על אופן ההתנהלות היום יומית שלנו.

- איך את הגעת למרכז בבנימינה?

ענבל: לפני כשנתיים איריס הזמינה אותי להשתתף בקורס שקיימה פה. הרגשתי שיש פה משהו שמאוד מדבר אלי, למרות שלא ישר הבנתי הכול. נסעתי איתה למרכז, וכבר בכניסה הרגשתי את האווירה המיוחדת של המקום. פגשתי את אירינה – אישה קטנה המקרינה עוצמה גדולה. בהרצאה התפעלתי מהאופן בו היא הכניסה את כל המשתתפים לריכוז מרבי.

* * * * *

איריס: העובדה שאתה נכנס למקום שגורם לך להיכנס לריכוז, להפעיל את הראש, ולראות רעיונות חדשים, הוא מצב שמוביל להתפתחות, ומצב של התפתחות הוא מצב המביא תועלת לשני בני הזוג, ובעיקר מקרין על הילדים.

- איך העקרונות עוברים לבן הזוג שאינו משתתף ונוכח? איך הוא "לומד" לשתף פעולה?

איריס: מאחר וכשאתה נמצא במצב שמוביל את כל הבית להתפתחות, אתה לא נתקל בהתנגדות, אלא להפך. על-ידי שינוי בחשיבה, לפתע מתרחשת הבנה, ונמנעים ויכוחים וצעקות. מדהים לראות איך "הפיזיקה המשפחתית" יכולה לחולל שינויים באווירה בבית.

האנרגיה הטמונה בחשיבה מסוג זה משודרת לכל בני הבית, לא כתהליך "חינוכי", אבל ההשפעה ניכרת. אחת התובנות אותן אירינה מדגישה, היא שכולנו רגישים לא רק למילים הנאמרות בקול, אלא גם לחשיבה. לא מדובר פה על קריאת מחשבות, אלא על השפעה בונה או הרסנית של עולם החשיבה על המציאות.

- את מעורבת בנושא כבר כתשע שנים, מתי הרגשת ש"זהו הדבר"?

איריס: מהרגע הראשון נתתי אמון בידע. הרגשתי שמדובר במשהו שאני רוצה להיות חלק ממנו.

* * * * *

- איך את, ענבל, מיישמת דברים בעבודתך המקצועית כמחנכת בגיל הרך?

לתינוק יש כלים מחשבתיים, וכדי שיוכל להשתמש בהם, חשוב שיהיה לידו אדם מבוגר שמודע לתהליך המחשבתי. תפקיד המבוגר "התומך" לעזור לתינוק לא לאבד אותם.

כנראה שתמיד נהגתי על-פי הפיזיקה המשפחתית ולא ידעתי שכך קוראים לזה. בשיחות הורים דברתי תמיד על ה"עצמאות המחשבתית" של הילדים, והם שאלו: "אבל איפה הרגש? איפה האהבה?". לתפיסתי, הדברים אינם סותרים: ברגע שהילד מקבל תמיכה מחשבתית מתאימה ומאמינים ביכולותיו ובכיוונו הייחודי, מצב זה מאפשר לו להתפתח בסביבה בונה ותומכת המוציאה לפועל רגשות חיוביים (אהבה, שמחה...). ההשפעות והתוצאות יראו כשיגדל.

באחד השערים בספר מצאתי את הקטע הבא:

עם הזמן, חוטים מחשבתיים עדינים הנרקמים בין הפעוט המתפתח והוריו,

מתחזקים והופכים לחבל בטוח השומר על הקשר ביניהם בשנות הילדות וההתבגרות.

- מדוע חשוב לך לשמש מורה לשיטה?

איריס: לאחר תקופה בה ראיתי כמה מתנות העניקה לי השיטה, התעורר אצלי רצון להפיץ את הידע לאנשים נוספים.

לימוד הידע מאפשר לבנות את המציאות דרך החשיבה, מאפשר להבין מהי אחריות, ומלמד כי לזריקת האחריות יש מחיר. כמו כן יש פה הצעה לכל אחד שירצה בכך, לבנות את חייו, כך שיהיו טובים ומעניינים יותר.

* * * * *

איריס וענבל מעבירות את הידע דרך קורסים, ולאחרונה הן החליטו ליזום ולהקים מרכז לימודי באזור שלנו, שיהווה שלוחה של המרכז בבנימינה. בימים אלה הן מחפשות מקום מתאים, שבו יוכלו להקים את המרכז ולהפעילו.

למישהו יש רעיון???

 

לסיכום -

ענבל: חשוב לציין כי אנו נוטים בדרך כלל לפתור את הבעיות בכל פעם שהן עולות, מתוך חיי היומיום. הפיזיקה המשפחתית מציעה מודל, המאפשר לנו לבנות את המציאות שלנו ע"י המטרה ולא לבנות את המטרה לפי המציאות.

כתב: מיכאל

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן