הנה זה בא!

 

חן אגוזי, מעצבת גראפית, זכתה בתקופה האחרונה למחמאות ולהכרה בכישוריה והיא ניצבת, כך נראה, בפני פריצת דרך בתחומה, ותזכה, אולי, לכך שתוכל גם להתקיים מעיסוקה.

החודשים האחרונים ממש מאירים פנים לחן אגוזי. מאז החלה לעסוק בצריבה בעץ, חיפשה דרך ליצור קשר עם גורמים שיעזרו לה למכור עבודות שלה. בשלב מסוים, כאשר הבינה כי אף אחד לא יעזור לה ובוודאי לא יעשה עבורה את המלאכה, קיבלה החלטה, מהפכנית מבחינתה: ליצור כמות מסוימת של עבודות ולנסות למכור אותן באמצעות מישהו המוכר יצירות אמנות בביתו.

חשבה ועשתה: שתלה עבודות שלה באתר של אמנים באינטרנט, למרות שבהעדר קטגוריה של "צריבה בעץ" לא בדיוק ידעה היכן למקם אותן, וכעבור חודש התקשרה בחורה, סיפרה שהיא אוצרת תערוכה שתתקיים בבית-לחם הגלילית, התרשמה מאוד מעבודותיה והזמינה אותה להציג חמש-שש עבודות שלה.

חן: "נסעתי אליה, לקחתי הרבה עבודות, כי לא ידעתי לבחור ביניהן, והיא התלהבה עד-כדי-כך שלקחה 30 עבודות והקצתה לי קיר שלם. זה היה בלתי צפוי ואני הייתי מאושרת. התערוכה נפתחה לפני כחודש וקיבלתי תגובות טובות". לאחר אותה אוצרת התקשר אל חן בחור מבנימינה, בעצמו אמן, המשתייך ל"רשת קניוני ישראל", המציגה יצירות של אמנים צעירים בקניונים. הוא אמר לחן: "ראיתי עבודות שלך, אני אוהב אותן, לא ראיתי דבר כזה בחיי!".

אני אוהב אותן, לא ראיתי דבר כזה בחיי!".

חן: "הוא לא חדל לפרגן, חימם לי את הלב, והציע הצעה מעשית ? להציג במשך ארבע שבתות ברציפות בקניון רב-מבקרים בפתח-תקווה.

האמת, קיבלתי פיק-ברכיים, התחלתי לפחד וביקשתי זמן למחשבה. במחשבה נוספת אמרתי לעצמי: "זהו, מספיק לפחד, את צריכה לצאת לדרך".

בדרך כלל כל מועמד צריך לעבור ועדת קבלה, המתרשמת מעבודותיו, אבל אותי הוא שיחרר. אמרתי לו: "זו פעם ראשונה בחיי שאני מציגה בגלריה". הוא הרגיע והמשיך להתלהב: "העבודות מקסימות, אין לך מה לחשוש, את תגיעי רחוק".

* * * * *

חן, שתמיד אהבה לצייר, נרשמה לאחר הצבא לקורסים בתחום הציור, ולמדה באופן מסודר במכללת עמק יזרעאל, ארבע שנים של לימודים מלאים, בסיומם הוסמכה כמעצבת גראפית.

חן: "למרות זאת, יצאתי בהרגשה שלא אעסוק לעולם במקצוע הזה. נסעתי לחו"ל, הגעתי לניו-זילנד, ושם חזר אליי הרצון לצייר. ישבתי מול הנופים הקסומים ומילאתי מחברות. כשחזרתי לארץ ניסיתי להשתלב בחברות גדולות, למרות שידעתי כי פרסום אינו הקטע שלי. לא הסתדרתי, משום שלא השלמתי עם הקודים הנהוגים בענף. בנוסף לכך, התחרות בענף הייתה קשה, והזמן גרוע ? ראשית האינתיפאדה השנייה, שהביאה למיתון.

- קצת מוזר בעיניי שבחורה בראשית דרכה היא כה בררנית. במצבך היית צריכה לחטוף כל הצעה ולנסות להתקדם.

מצד אחד חיפשתי את המקום הבטוח בתוך משרד גדול, אבל ידעתי שאני מיוחדת ? ואני אומרת זאת בכל הצניעות ? והתמקדתי באלבומים, עטיפות ספרים ודיסקים, דברים שאפשר "להתפרע" בהם.

בד-בבד התחלתי לעסוק בצריבה על עץ, אך לא מצאתי כלים מתאימים. באחד הימים, כאשר עבדתי בדגניה, ישבתי בעת הפסקה בחוץ, עישנתי סיגריה, והתפתחה שיחה עם בחורה, שסיפרה כי גם היא עוסקת בצריבה ויש לה מכשיר מתאים. לקחתי את הכתובת, קניתי לעצמי מכשיר, די חלש אמנם, אבל התחלתי ליצור, והייתי מאושרת. לפני שנתיים מצאתי בתל-אביב מכשיר מתאים.

התחלתי בדברים קטנים: שילוט לדלתות, תחתיות לקפה, חמסות ? עדיין לא מסחרי. המחשבה על ביקורת מקצועית ותגובות של גורמים מסחריים ועל עמידה פנים אל פנים מול לקוחות, עדיין הרתיעו אותי. כעבור זמן ניסיתי במקום מסוים ליצור עניין בעבודות שלי, וכאשר נתנו לי תשובה שלילית, מיד נבהלתי ולא המשכתי.

  * * * * *

כשהולך ? אז הולך: באותו יום שקיבלה את ההזמנה להציג בקניון, קיבלה חן מ?ייל, ובו התבשרה על כך שמכינים ספר אמנות, לכבוד 60 שנה למדינה, שיציג אמנות ישראלית עכשווית, ויכלול עבודות של 100 אמנים צעירים.

חן: "שאלו אותי באיזה תחום אני יוצרת, וכאשר השבתי, אמרו לי: "זה מעניין, אם כי לא מוכר. שלחי מיד כמה עבודות". כאן שוב מצאתי את עצמי מתלבטת, אבל ידעתי שבעצם אין לי זמן להתלבט, ואם אתן תשובה שלילית, אפספס הזדמנות שלא תחזור. שלחתי כמה עבודות וכבר באותו ערב קבלתי תשובה שאני בפנים. נפגשתי עם העורכת, הסתבר לי שמדובר בפרוייקט של מגאזין צרפתי שבעליו יהודי. הוא רואה בכך מחווה למדינה ונמסר לי שאקבל כפולת עמודים".

חלומה הגדול של חן הוא לעסוק רק באמנות ולהתפרנס מכך, באופן שתוכל לוותר על העבודה ברפת, למשל, למרות שהיא אהבה ואוהבת את העבודה עם הפרות. תקוותה היא שכל אחת מהחשיפות אליהן הגיעה יביאו בעקבותיהן הזמנות נוספות, עד-כדי-כך שתצטרך לחשוש איך תעמוד בהספקים...

כיום היא עובדת בדירתה, אבל אם תפרוץ, תכין לעצמה סטודיו ותעבוד בו.

- את יודעת, חן, נראה לי שאינך מכירה מספיק בערך עצמך, לא ניחנת בחוצפה ישראלית ואינך נדחפת. נדמה לי שכל המחמאות שקיבלת לאחרונה צריכות להקפיץ אותך מדרגה ולהביא אותך למקום אחר.

אני באמת סקרנית לראות כיצד אתקבל בתצוגות, אולי משם תבוא פריצת-דרך. בהחלט מעניין וטוב לי בתקופה האחרונה, עבדתי קשה בשביל זה.

כתב: מיכאל

וכל המבקש לראות עבודות

 של חן, ייכנס לאתר:

 Art-net.co.il

 בקטגוריית "מעצבים",

 ובדף השני ימצא את

חן אגוזי.

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן